PAGE
14
ועדת הכספים

20.09.2010

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים

מיום שני, י"ב בתשרי תשע"א ( 20 בספטמבר 2010 ), שעה: 10:45

1.
תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות)


(תיקון), התש"ע-2010 (תעשייה – לרבות מפעלי בנייה מחצבות ובתי תוכנה)

2.
תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות)
(תיקון), התש"ע-2010 (לוחות קולטי שמש בתחנת כוח סולארית)

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יעקב אדרי

יצחק וקנין

אמנון כהן

אלכס מילר

ציון פיניאן

מירי רגב

נתי בביוף – סגן בכיר ליועץ המשפטי, משרד הפנים

גליה כהן – ממונה מיסוי עירוני, המנהל לשלטון מקומי, משרד הפנים

רן אייזנברג – המנהל לשלטון מקומי, משרד הפנים

ד"ר יעקב מימרן – מנהל מינהל רישוי אוצרות טובע, משרד התשתיות

יוסי וירצבורגר - מפקח על המכרות, משרד התשתיות

אמיר שפרלינג – מנהל תחום כלכלה, משרד התשתיות הלאומיות

דניאלה – אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד כפיר כהן – ראש מינהל משפט, מרכז השלטון המקומי

אריה מצליח – סמנכ"ל כלכלה, מרכז השלטון המקומי

חזקיה ישראל – מנהל המחלקה לקשרי גומלין עם הכנסת, התאחדות התעשיינים

מאיר בר – אל – יו"ר איגוד המחצבות, משנה למנכ"ל התאחדות התעשיינים

אתי מרקוביץ עשני – כלכלנית, התאחדות התעשיינים

עו"ד דורון טישמן – יועץ משפטי, איגוד יצרני חומרי מחצבה בישראל

אילן מרדכי – מנכ"ל, מרדכי בנימין ובניו עבודות עפר

עו"ד מיכאל מקייה - מנהל מחלקה בכיר, לשכה משפטית, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

עודד אגמון – ראש אגף הסדרה, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

עמי צדיק – מ.מ.מ, הכנסת

שגית אפיק

טמיר כהן

אושרה עצידה

1 תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) (תיקון),

התש"ע-2010 (תעשייה – לרבות מפעלי בנייה מחצבות ובתי תוכנה)

אנחנו דנים בתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) ( תיקון, התש"ע-2010 - זה כבר צריך להיות תשע"א – תעשייה, לרבות מפעלי בנייה, מחצבות ובתי תוכנה. מי מציג?

אני רן אייזנברג, ואני ממשרד הפנים.

מה התפקיד שלך?

אני במינהל לשלטון מקומי.

מה אתם רוצים שנעשה?

בעצם התיקון הספציפי הזה בתקנות נועד להבהיר מצב קיים שבהם במחצבות יהיה אפשר לחייב רק את שטחי החציבה בפועל.

הבנו. האם מישהו מתנגד?

השלטון המקומי.

אני רק לא מבין משהו, האם באתם בדברים עם משרד הפנים?

לא. אנחנו מצאנו את הדבר הזה באתר האינטרנט.

אתה אחראי על השלטון המקומי. האם באתם בדברים עם השלטון המקומי?

לא, מעולם לא.

מי אדוני?

אני היועץ המשפטי של השלטון המקומי.

רק בשביל להבהיר את הנקודה – זאת מדיניות קיימת לאורך כל השנים. בעקבות פסק דין שניתן לפני כמה שנים ניתנה אפשרות פרשנית לחייב יותר ממה שהיה נהוג קודם - רק להבהיר את המצב הקיים, לשמור את המצב הקיים כמו שנהגנו לאורך כל השנים. התיקון נעשה כדי שלא יהיו מחלוקות בעתיד על הפרשנות המשפטית.

לא הסברת לנו במה מדובר בדיוק.

במחצבה יש מספר שטחים.

הבנתי את הפרשנות – בסדר, בית המשפט. ראיתי, החלטה – הכול בסדר.

אנחנו עוד לא מבינים.

אבל לפני זה, למה לא באתם בדברים עם השלטון המקומי?

במקרה הספציפי הזה לא ראינו צורך לבוא איתם בדברים.

הבנתי. לחבר הכנסת אמנון כהן יש שאלה אליך.

הבנתי מה היה התהליך. כלומר, יש מישהו שזכה ויש לו חלקה מסוימת של X דונמים, כאשר חלקם עדיין לא בשימוש. הוא מתחיל לעבוד בחלק אחר. אתה אומר שעד היום הפרשנות היתה שמספיק שהוא מחזיק ב-X הדונמים האלה, הרשויות גבו את הארנונה על X דונמים. אתה אומר: לא. לא על X דונמים, אלא שהוא ישלם על דונמים ספציפיים שבהם הוא עובד. האם על זה המחלוקת?

במחצבה יש כל מיני שטחים. יש את השטחים שחוצבים בהם בפועל באותה שנה, יש שטחים שיחצבו בהם בעתיד, יש שטחים שכבר נחצבו בעבר, ויש מיתקנים. העמדה לאורך השנים היתה שרק מה שחוצבים בהם בפועל באותה שנה ספציפית לפי תצ"א שעושה הרשות המקומית, זה יחויב כתעשייה.

הם בודקים את זה פעם בשנה.

פעם בשנה, או פעם בחצי שנה הם עושים עדכון, והם רואים מה נחצב בפועל, או מה הולכים לחצוב.

אתה תשלם איפה שאתה עובד.

רק את זה תשלם כתעשייה. זה היה לאורך כל השנים. פסק הדין שניתן אפשר פרשנות מסוימת שגם מה שייחצב בעתיד ישלם כמו תעשייה - לא קרקע תפוסה - מה שיכול להקפיץ את המחיר.

פסק הדין שנמצא פה אומר שכל שטח קרקע במחצבה יסווג כמחויב בארנונה, לא רק מחצבה, כך העניין גם לגבי תחנות דלק וכד'. אתה אומר – אם אתה רוצה ללכת לפי פסק הדין, או לעשות את הדברים, שב בדין ודברים עם הרשויות המקומיות.

לגביי לא תופס פסק דין. האם אני בית משפט?

בואו נעשה סדר. אני מצביע. זה ייפול – זה בסדר. אין לי צד לכאן ולכאן. אני לא כורה במחצבה, ואני אפילו לא שלטון מקומי, ואני לא משרד הפנים. אני לא צד בעניין. מדובר על זה שמשרד הפנים מבקש עכשיו בתקנות שייכלל בעניין המחצבה רק איפה שחוצבים בפועל באותה שנה.

זה מה שנהגנו לאורך כל השנים.

מה עם השטח מסביב?

יחויב או כקרקע תפוסה או כשימוש עסקי במקרה - - -

לא כתעשייה.

אין לי בעיה, אני מבינה את זה. זה עושה שכל. למה אתם לא מדברים עם הרשויות המקומיות?

חבר הכנסת יעקב אדרי, מה אתה אומר? אתה בקי בעניין.

לגבי הנושא הזה - הרבה פעמים יש מפעלים שהם פועלים בחלק מסוים מהשטח שלהם, ובחלק האחר גובים מהם סכום ארנונה אחר – קרקע תפוסה וכו' וכו'. אבל, בעלי המחצבות לפעמים גם מתחכמים. צריך לראות איך למצוא את האיזון הנכון בין האינטרס של הרשות המקומית שמא היא רוצה לבלוע הכול, אבל במחצבה יש מקום שבו כבר מזמן לא חוצבים, וצריך לומר את זה ביושר, לבין זה שנגיד: הנה, אנחנו חוצבים רק פה במטר הזה, ואת זה נחייב ואת השאר לא. זו הבעיה האמיתית. צריך לראות איך מחייבים אותו באמת בשטח העבודה, ובמקום שבו כבר הסתיימה העבודה וכבר "אללה ירחמו" זה יהיה קרקע תפוסה.

הדברים של חבר הכנסת אדרי מעידים על זה שמשרד הפנים צריכים לשבת פה עם השלטון המקומי.

אדוני היושב ראש, לא הייתי בתחילת הדיון ואין לי את ההגדרה.

זה תחילת הדיון. מה אתה מציע לעשות? אני הולך להצביע.

אני אומרת שאנחנו נצביע אחרי שמשרד הפנים ישב עם הרשויות המקומיות.

אנחנו נצביע. אתם רוצים - תפילו את זה.

בוא נצביע על זה עוד שבועיים, מה קרה? מה יקרה אם נצביע בעוד שבועיים אחרי שהרשויות המקומיות ישבו עם משרד הפנים ויגיעו להסכם שעושה שכל.

הרב גפני, אני חושב שאי אפשר בכל זאת להתעלם מהעניין של הרשויות. בואו נמצא את הדבר שמאזן. אולי שישבו וימצאו איזושהי דרך מגשרת, ויביאו לפה - זה מה שאני מציע.

בנושא הפיקוח המים אנחנו לא מוצאים דרך, ופה בעניין הזה אנחנו נכפה עליהם?

אני מצביע. אדוני, אם אפשר תדבר בקצרה.

אני אדבר ממש בכותרות. שמי מאיר בר-אל, ואני יושב-ראש איגוד המחצבות בהתאחדות התעשיינים. אני מבקש – דבר ראשון, זה דחוף לקבל החלטה, כי אני אומר בעדינות שהשטח בוער. יש בתי משפט שדנים בנושא והם תקועים בפסיקות, יש תביעות מכל צד. יש בלגאן, ולכן דחוף לנו מאוד ש- - -

קודם כל, תגדירו. איך תעשה את זה? האם היכן שהמכונה עובדת, זה הכול?

אני אגדיר, יש לנו את כל התשובות.

רבותי, נראה שיש פה יותר התרגשות לעומת הדיון שבו אישרנו את ה-13 מיליארד שקל. חבר הכנסת יעקב אדרי אומר משהו הגיוני: בקשת משרד הפנים – בסדר. אבל, הוא אומר שיש מחצבות שאין הגדרה מדויקת. זאת אומרת, מה חוצבים בפועל השנה, ומה זה שטח תפוס. מה ההגדרה?

יש הגדרה מדויקת. נמצא פה הממונה ממשרד התשתיות שיגדיר בדיוק את הגבולות עליהן תחול ארנונה.

תודה. משרד התשתיות, בבקשה.

רגע, עוד סעיף.

מה הסעיף? זאת הבעיה היחידה שיש לנו עכשיו.

כל הבקשה שלנו היא שכן תתקבל החלטה.

זה ברור. אבל, זה תלוי בחברי הכנסת. יכולה להתקבל החלטה שדוחים את זה.


בבקשה, מהי ההגדרה?

אני ד"ר יעקב מימרן, ואני מנהל מינהל רישוי אוצרות הטבע במשרד התשתיות הלאומיות. לידי יושב מר יוסי וירצבורגר שהוא המפקח על המכרות והוא מעניק את הרישיונות הללו.


הדוגמה ששמתי על שולחנך, אדוני היושב ראש, היא דוגמה של אחת המחצבות. היא מבהירה במפורש ובבירור את דוגמת הרישיון שאנחנו מעניקים. יש שלושה סוגי שטחים בכל מחצבה. יש קו כחול שתוחם את כל השטחים של המחצבה – חלקם מיועדים לחציבה, וחלקם לא. יש קו אדום שמגדיר את מה שמותר בתוכנית באופן כולל לאורך כל שנותיה כשטח לחציבה, ויש קו עם ראסטר בתוכו בתוך השטח האדום הזה שהוא הקו שבו - - -

מי בודק את זה?

מפקח על המכרות ממשרד התשתיות שמעניק מידי שנה רישיון, ומציין בו את השטח המיועד לחציבה באותה שנה.

יפה, תודה. אדוני, בבקשה.

שמי דורון טישמן, ואני היועץ המשפטי של איגוד יצרני חומרי מחצבה.

אתה מייצג אותו?

כן.

אז במה הוא דיבר לא טוב שהוא צריך עורך דין?

לא, הוא דיבר מצוין.

אז למה הוא צריך אותך?

דורון טישמן


הוא לא דיבר על הכול.

אבל, אין צורך על הכול. בבקשה, תדבר. אבל, ממש חצי דקה. אין צורך.

ברישיון החציבה נאמר בדיוק איפה מותר לחצוב.

נכון, אמר את זה ד"ר מימרן.

מי שלא חוצב במקום הזה – זו עבירה פלילית.

תודה. כשזה מגיע לעבירה פלילית, אני נבהל.

אדוני, ברשותך אני רוצה עוד משפט אחד. אנחנו באנו מתל-אביב.


אני רוצה לומר משהו על התהליך. חוק ההסדרים תוקן ב-93 כשנאמר תעשייה לרבות, מחצבות. אבל, עולם כמנהגו נהג. בשנים האחרונות יש תופעה – ויודעים את זה חבר הכנסת אדרי ואחרים – של חברות שבאות לרשויות המקומיות ומבקשות להגדיל להן את ההכנסה תמורת אחוזים, והם גילו את העניין הזה. התנהלו הליכי בבתי משפט, ובתי המשפט קבעו שלאורך הניסוח הנוכחי יש בעיה. מה שקרה זה שמחצבות שהמחזור שלהן הוא 8 מיליון שקל בשנה – מחזור, לא רווח – קיבלו שומות ארנונה של מעל 10 מיליון שקל. יש מחצבות שנסגרו, יש מחצבות שמנהלות הליכים. נהייתה בוקה ומבולקה.

הבנתי. אני מודיע לך שהצדקת את הנסיעה שלך מתל-אביב. היועץ משפטי של השלטון המקומי, בבקשה ממך רק לחדש משהו.

ההתנגדות שלנו היא ברמה המהותית. אנחנו היינו שמחים אם משרד הפנים ומשרד האוצר היו מגלים את אותה יעילות, ומאשרים בקשות של הרשויות שתקועות כבר חודשים ארוכים באותה יעילות כמו שהביאו את הבקשה הזאת במהלך הפגרה.

לא שמעתי את מה שאמרת. אמרו לי שאמרת משהו חשוב.

אני אמרתי שני דברים. ראשית, ההתנגדות שלנו היא ברמה המהותית. זו רעה חולה שהשלטון המקומי נדרש להגיב תמיד באחרית, ואף פעם לא בטרם ההליך. שנית, אנחנו היינו מצפים לראות את משרד הפנים ואת משרד האוצר מגלים את אותה יעילות, ואת אותה דחיפות ומהירות כמו שהם גילו.

זה רעיון טוב, אני אמסור להם את זה - שמשרד האוצר ומשרד הפנים יגלו יעילות? האם נראה לך שהמשיח הגיע? תודה, בסדר גמור. אתה מבקש מהם יעילות, זה רשום בפרוטוקול.


חבר הכנסת ציון פיניאן, בבקשה.

הנושא הזה הוא כבר תקופה ארוכה. אני פשוט מסכים עם איש המחצבות. מחצבות נסגרו או שלא נפתחו בגלל הנושא הזה. אני בא מהרשויות המקומיות. לקחנו חברות גבייה והם העלו במאות אחוזים את שטח ההפעלה, וכך הם העלו גם את הכסף. החברות מקבלות בין 25% ל-50%. לפעמים גם 40% ו-50%. לכן, הנושא הזה צריך להיפתר פעם אחת ולתמיד. אני חושב שצריך להביא את זה להצבעה ולהצביע.

תודה. חבר הכנסת וקנין, בבקשה.

אני מילה במילה עם מה שאומר ציון. לא רק זה, אני מכיר טוב את השלטון המקומיות, ואני חושב שהיה פה נוהג מאז קום המדינה לגבי המחצבות. לא יכול להיות שיום אחד קמים ומשנים את כל התשתית, את הבסיס שהיה לגבי גביית הארנונה ורוצים להמשיך את זה. זה כנראה הביא איזה תיאבון לרשויות. עם כל הכבוד, אני חושב שאתם אפילו חרגתם במינון שלכם בגבייה מהמחצבות, עד כדי כך שחלק מהמחצבות נסגרו כמו שהוזכר פה. לכן, אני חושב שצריך לאשר את זה היום, ולא לדחות את זה, ובא לציון גואל.

תודה. חברת הכנסת מירי רגב, ולאחריה - חבר הכנסת אמנון כהן.

אני חושבת שהנושא הזה הוא נושא שטעון בירור נוסף בין השלטון המקומי למשרד הפנים. הייחוד של הוועדה הזאת הוא בכך שהיא מקבלת החלטות בסוף, אבל לפחות יש איזושהי אווירה שהאנשים משני הצדדים ישבו. השלטון המקומי הוא לא עוד זרוע. זה בסוף אותו שלטון שמייצג את הממשלה. לא יכול להיות שלא מתייחסים אליו, ולא מדברים איתו.


אני גם בעד זה שמחצבות שהן פעילות ישלמו, ומחצבות שהן לא פעילות לא ישלמו. אני בעד ההסדר הזה. אם זה כל כך ברור אז מה הבעיה לדבר עם השלטון המקומי? אם הדבר הוא כל כך ברור אז אין בעיה, כי דברים פשוטים נפתרים מהר. הבעיה היא שזה לא כל כך ברור. צריך לשבת עם השלטון המקומי, זו בדיוק פגישה אחת של שעתיים. אם זה ברור אז זו פגישה של רבע שעה. ואז לבוא תוך שבועיים. ממילא שבוע הבא זה חול המועד. לבוא תוך שבועיים. הוועדה הזאת היא בין הוועדות הכי פעילות גם בפגרה. בסוף הזרוע הביצועית של משרד הפנים הוא השלטון המקומי. לא יכול להיות שאני הבוקר קיבלתי ארבעה טלפונים של ראשי מועצה שאומרים לי שהם לא יודעים מזה, ושהם לא ידעו שזה בא היום, ושמישהו צריך לייצג אותם פה.


בסוף יכול להיות שתתקבל החלטה פה אחד שהיא בעד הדבר הזה. אבל, שיהיה פה שר הפנים, שר האוצר ויושב ראש השלטון המקומי. זה נראה לי הגיוני, יושב-ראש הוועדה.

אין מציאות כזאת של צו שחתום עליה יושב ראש השלטון המקומי – לא קיים דבר כזה. האם את חושבת שמחתימים פה אנשים? מי שמוסמך לחתום יחתום.

אבל, שידברו איתם. איך יכול להיות שהם לא בעניין הזה? בכלל לא מדברים איתם.

היתה מציאות קיימת, ומי ששינה את המציאות זה השלטון המקומי.

יכול להיות שזו ההחלטה שנקבל. אני בעד זה שרק מחצבה פעילה תשלם. אבל, אני אומרת – דברו עם השלטון המקומי.

אבל, הם מתנגדים מהותית.

אם הם מתנגדים מהותית אז שיבואו לפה ויגידו: היה דיון, אין הסכמה, והוועדה הזאת תקבל החלטה. אבל, אי אפשר לבוא ולהגיד: הם מתנגדים, ולכן לא יושבים איתם. זה פשוט לא נראה לי הגיוני.

יהיה להם פחות רווח.

בעניין הזה אני מקבלת את דברי חבר הכנסת אדרי.

חברת הכנסת מירי רגב, תודה. חבר הכנסת אמנון כהן. חבר הכנסת אלכס, האם אתה ביקשת?

לא.

אדוני היושב ראש, אני מדבר ברמה העקרונית. אנחנו כחברי כנסת כל פעם מתערבים בנושאים שונים, וזה כמו שעכשיו השר כחלון מטפל בנושא דמי הקישוריות. הוא אומר שכביכול גובים מהאזרח על משהו שהוא לא משתמש. אנחנו גם מדברים על כך שמפעל המקבל תמיכה מהמדינה והוא מזהם צריך לשלם. גם פה אותו העיקרון – אם אתה אומר שמי שחוצב לא יכול לשלם על מה שהוא לא משתמש. זאת אומרת, אם הוא משתמש באזור מסוים אז הוא ישלם רק על המקום שבו הוא עובד. לא יכול להיות שאם יש לו מאה דונמים, אבל הוא עובד כרגע רק על שטח של עשרה דונמים, אתה תחייב על מאה דונמים, וזאת מכיוון שהוא לא עובד שם - זה המהות.


אין לי מניות במחצבות, זה לא מעניין אותי. מה שמעניין אותי זה העיקרון. הוא עובד כרגע כיום רק על עשרים דונמים, יש פה פקחים שהגדירו והסדירו את הנושא הזה. הם כל שנה יבואו ויבדקו מחדש. אם הוא התרחב על עוד חמישה דונמים, הוא ישלם על עוד אותם חמישה דונמים. אין פהcase לשלטון המקומי. הרגולאטורים נכנסים פה לתמונה והם קובעים את הנושא הזה, ונגמר הסיפור.


אני מבין – אם משרד הפנים רוצה לשפות את אותן רשויות שנהנו מכל הדברים האלה שלא בצדק אז שישפה אותן ממקום אחר. אבל, לא על משהו שלא מגיע. אם רוצים לשפות אז יש כלים אחרים לטפל בזה.


אדוני, אנחנו צריכים להצביע, ומי שמתנגד – שיתנגד.

בסדר. אני רק מבקש שאנחנו נצביע, ומה שיחולט יוחלט. אני לא מתערב בעניין הזה. אני אצביע בעד.

רגע, יש פה מישהי שהתנגדה בכל תוקף, והיא הלכה לטלפון. תן לה את האפשרות.

אנחנו לא עובדים פה עם טלפונים, עם כל הכבוד.

זה נראה לי מוזר שאתה רוצה - - -

הרב גפני, תצביע.

האמת שלא הספקתי לדבר.

בסדר, תגיד משפט.

אני איש השלטון המקומי. לנו נראה מאוד מוזר שנושא מהסוג הזה שמחייב איזושהי עבודת מטה מינימאלית עם השלטון המקומי, מגיע לכאן להצבעה כבר חתום על-ידי שני השרים בלי שנאמרה לנו מילה וחצי מילה בנושא הזה. אנחנו בפגישות עבודה חודשיות עם מנכ"ל משרד הפנים.

זה מה-22 ביוני. זה נחתם ב-22 ביוני.

לא ראינו את זה. אף גורם בשלטון המקומי, לא משפטי ולא מקצועי, לא ראה את זה. אנחנו מבקשים לדחות את ההצבעה.

אני מבין את ההתרעמות שלכם. גם אם אנחנו נאשר את זה, גם אם לא נאשר, אני מבקש לשבת גם על הנושא הזה עם השלטון המקומי. גם אם יצטרכו לעשות שינוי בעקבות הישיבה הזאת, אני מבקש להביא את זה שוב. אני לא רואה את זה בעין יפה שעל דבר כזה לא מדברים עם השלטון המקומי. צריך לדבר כמו על כל דבר.


התחילה היא מהראשון לינואר 2011.

יש להם זמן להיערך, זה מינואר.

מהראשון לינואר 2011.

2010.

2011. האם אתם רוצים רטרואקטיבי?

הארנונה עוד לא סגורה ברשויות השנה.

מהראשון בינואר. אנחנו לא יכולים לאשר על השנה. מה עמדת משרד הפנים?

1.1.2011. הארנונה כבר גובשה ל - - -

רבותי, מי בעד אישור תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התש"ע-2010 ירים את ידו? מי נגד?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב

נגד – 1

נמנע – 1

תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) (תיקון), התש"ע-2010 ( תעשייה – לרבות מפעלי בנייה מחצבות ובתי תוכנה), אושרו.

1- נגד, 1 – נמנע. התקנות אושרו מהראשון בינואר 2011. אני מבקש שתשבו עם השלטון המקומי, ועד הראשון בינואר אם יש צורך לעשות שינויים עוד אפשר.


2.
תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות)(תיקון),




התש"ע-2010 (לוחות קולטי שמש בתחנת כוח סולארית)

אנחנו עוברים לדון בתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות)(לוחות קולטי שמש בתחנת כוח סולאריות). בבקשה, להציג.

התקנות פה נועדו להוסיף סיווג נוסף לרשימת הסיווגים. זה נועד להסדיר את חיוב הארנונה בהגדרות הארנונה על מתקנים פוטו-וולטאים שכרגע יש מגמה שהם בבנייה ברשויות המקומיות.


התקנות אמורות להסדיר את חיוב הארנונה על כל מתקן – לא משנה גודלו – גם אם הוא נבנה על הגג, וגם אם הוא נבנה על הקרקע. וכן, נקבעו תעריפים - - -

זה כדי לעודד את האנרגיה הסולארית, הירוקה.

כן.

איך אתם מעודדים את זה?

ראשית, עד היום אין הגדרה למתקנים כאלה. אין סיווג כזה, וכל רשות מקומית יכלה לחייב לפי צו המיסים שלה. במקרים מסוימים לפי מתקני חשמל שזה תעריף עסקי, במקרים מסוימים לפי תעריף תעשייה – תעריפים מאוד גבוהים. התעריפים שנקבעו פה הם תעריפים יחסית נמוכים, והם נעשו בשיתוף משרד התשתיות והחשב הכללי באוצר.

תודה. נציג השלטון המקומי, בבקשה.

אני חושב שזה מתחבר במאה אחוז לדיון הקודם. גם כאן יש כאן קביעה של תעריפים שהיא חשובה ביותר, והיא נעשתה באופן עצמאי על-ידי משרד הפנים ואותו גורם שהוא ציין בלי שהשלטון המקומי מכיר. אני לא יכול לבוא בהתראה של יום ולהגיד לכם אם זה בסדר, לא בסדר. היינו רוצים איזשהו סיפק להתייחס לדבר הזה באופן מקצועי.

אני עודד אגמון מרשות החשמל. אנחנו הגוף שמוסמך על קביעת התעריפים. במקרה הזה אני מצטרף לשלטון המקומי לגבי זה שהדבר הזה לא נעשה בשיתוף או באיזושהי התייעצות מול רשות החשמל. רשות החשמל היא הגוף שקובע תעריפים למתקנים באנרגיה מתחשבת. תחשיבי הארנונה נכנסים פנימה לתוך התעריף. בסופו של דבר, תעריפי הארנונה האלה יוצאים מכיס אחד של רשות החשמל, והם מוזרמים לכיס השני של אותו יצרן. אנחנו מבקשים ללמוד את החומרים, ולקבל איזושהי דחייה בהחלטה הזאת לפחות למהלך קצוב.

האם לא התייעצו איתכם, עם הרשות החשמל, בכלל?

לא, לא התייעצו איתנו.

אנחנו התייעצנו עם מינהל החשמל.

רגע, גם לא התייעצתם, וגם להתפרץ.

אני ממשרד התשתיות. אני אישית באגף תכנון וכלכלה ומבירור שאני עשיתי, אנחנו לא היינו בתמונה.

עם - - -

תודה. רבותי, אנחנו עוברים לסעיף הבא. אני לא דן על זה. אני מאוד מבקש להתייעץ עם הגורמים. עוד בלענו את הנושא הקודם.

אבל, השאלה היא האם אפשר לבקש שבאמת בעוד חודש - - -

אי אפשר לבקש שום דבר. ברגע שהתקנות האלה יגיעו, אני בעזרת השם אשאל את השלטון המקומי - אם אני אהיה פה, אם לא ידיחו אותי – את רשות החשמל, ואת משרד התשתיות. אני מאוד מבקש.

מראש תבוא מוכן.

מי ביקש התייעלות של משרד הפנים?

גם האוצר.

גם האוצר.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50.