PAGE
44
ועדת החינוך, התרבות והספורט

15.09.2010


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 1

מישיבת ועדת המשנה של החינוך התרבות והספורט

חינוך דתי ותרבות תורנית
יום רביעי, ז' בתשרי תשע"א (15 בספטמבר 2010), שעה 11:00

בעיות בפתיחת שנת הלימודים תשע"א בחינוך הממ"ד.

חברי הוועדה: היו"ר – זבולון אורלב

אלכס מילר

אברהם מיכאלי

שמריהו הרמן – מנהל האגף לתרבות תורנית, משרד החינוך

הדסה בארי – מחמ"ד מנח"י, משרד החינוך

יואל לוטפי – משנה לראש מנח"י, משרד החינוך

אברהם ליפשיץ – מנהל המינהל החינוך הדתי, משרד החינוך

שרה נעמן – מחמ"ד מחוז מרכז, משרד החינוך

יגאל צרפתי - מנהל מינהל פיתוח, משרד החינוך

אסף דטנר – ס' מנהל אגף מיפוי ותכנון מוסדות חינוך, משרד החינוך

דודו לוי – סגן מנהלת האגף להסעות והצטיידות, משרד החינוך

שי רינס – עוזר מנכ"ל חינוך, משרד החינוך

עו"ד יעקב פרידברג – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שירה גרינברג – רפרנטית חינוך, משרד האוצר

אורי שומרת – משרד האוצר

עדי אלדר – ראש עיריית כרמיאל

ענת לנקסנר – גזברות, עיריית כרמיאל

מנחם שיכל – ראש מינהל חינוך, עיריית כרמיאל

ישראל רביבו – יו"ר ועד הורים עירוני, עיריית כרמיאל

שרה פרא – מנהלת אגף החינוך, עיריית אריאל

דני בר גיורא – מנהל מנח"י, עיריית ירושלים

מאיר תורג'מן – חבר מועצת העיר, עיריית ירושלים

אתי בנימין – יו"ר הנהגת הורים ארצית

אלחנן גלט – מנכ"ל מרכז ישיבות בני עקיבא

ליז גינזברג – יו"ר ועד הורי ישיבת , נתיבות חיים" פסגת זאב

נחום יעקב – ועד הורי ישיבת "נתיבות חיים" פסגת זאב

רונית אבירם – ועד הורי ישיבת "נתיבות חיים" פסגת זאב

אופיר גליק – מנהל בי"ס ממ"ד "מוריה" כרמיאל

בנימין מכלוף – יו"ר ועד הורים – בי"ס ממ"ד "מוריה" כרמיאל

דייב דיזנהאוז – נשיא עמותת הורים – בי"ס ממ"ד "מוריה" כרמיאל

אברהם שבת – מנהל הת"ת – תלמוד תורה ארץ המוריה

יעקב שפירא – ר' מדרשת ייעוד

עו"ד הרצל יחזקאל – יו"ר המינהל הקהילתי חומת שמואל

יואל ברקוביץ

מרדכי שפייר – ראש ישיבת בנ"ע פסגת זאב

שמואל אטלס – מנכ"ל מדרשת ייעוד

יואל דוד – מנהל נכסים

יואל לוטפי – משנה למנהל – עיריית ירושלים

ד"ר יצחק הגר – הסתדרות המורים

רחל פדהאל – הסתדרות המורים

אלי אורן – הסתדרות המורים

יהודית גידלי

אתי בן שמחון


ההסעות בממלכתי-דתי בכרמיאל

שלום לכולם, אנחנו מתכבדים לפתוח ישיבה ראשונה של ועדת משנה לחינוך דתי ותרבות תורנית של ועדת החינוך והתרבות. אנחנו הקמנו את הועדה הזאת בשלהי הכנס הקודם. בכלל, ישיבה ראשונה של ועדת המשנה הזאת. אני מודה גם לחבר הכנסת אלכס מילר שבהידברות איתו יכולנו להקים את ועדת המשנה שתוכל לפעול עד סוף הקדנציה.


אנחנו מקדישים את הישיבה היום, חוץ מנושא אחד, בנושאים הקשורים עדיין בפתיחת שנת הלימודים.


הנושא הראשון ירד מסדר היום – שינוי איזורי הרישום של תלמידי היישוב "מורשת". הסוגייה הזאת הוסדרה בראשית השבוע כשהסמנכ"ל יגאל צרפתי, וראש מינהל פיתוח מערכת החינוך הודיע למנכ"ל משרד החינוך שאושרה בקשה של היישוב "מורשת" לפיו יהיה מיפוי של חטיבת הביניים למחוז חיפה באופן ספציפי לחטיבת הביניים בישיבת בני עקיבא פרחי אהרון בקריית שמואל של חיפה - אני מודה לך על ההחלטה הנבונה הזאת.


הסוגייה השנייה שלנו היא הסוגייה של ההסעות בממ"ד בכרמיאל. האמת היא, אני אומר את זה גם לחבריי חברי הכנסת, גם לחבר הכנסת אלכס מילר וחבר הכנסת אברהם מיכאלי, שאני מודה להם שהם משתתפים איתנו, הבעיה בכרמיאל שהיא מייצגת בעיה ארצית. אני רוצה לומר את הדברים האלה ב"רחל ביתך הקטנה". יושבים כאן חברים של ועדת ההסעה הארצית, גם שירה מהאוצר, וגם יגאל צרפתי, אני מבין שאתה ראש הוועדה, או המנכ"ל.

העליונה זה המנכ"ל.

העליונה זה המנכ"ל. לו כל מערכת החינוך הרשמית והמוכרת שאינה רשמית היתה עובדת באותם כללים ניחא. יש בעיה, היום אתי בנימין אפילו הציעה לי לקיים ישיבה. לו כל הבעיות האלה היו שיוויוניות לכלל מערכת החינוך - אני עוד איכשהו מבין את ההיגיון. מה שקורה כרגע, והדוגמה של כרמיאל היא דוגמה מאוד טובה, שעל הממלכתי דתי מחילים את ההנחיות היבשות כמו שהן כתובות בחוזר המנכ"ל, אבל החינוך המוכר זה לא חל עליו, ואז תלמידים שנפלטים מן החינוך הממלכתי דתי בגלל בעיית ההסעות, מציעים להם בחינוך המוכר הסעה מהבית - הדבר הזה הוא בלתי אפשרי, מה שקורה, שבעצם אין רצון חופשי של הורים לבחור את מגמת הלימוד. יש כאן שיבוש שמשבש את הרצון החופשי של הורים. אני אומר שזה דבר בלתי מתקבל על הדעת, זה פוגע בחינוך הרשמי, תנו להורים לבחור באופן חופשי אבל בתנאים שווים.

הממלכתי דתי "מוריה" בכרמיאל הוא בית ספר יחידי ביישוב, בית הספר היסודי הממלכתי דתי הוא ותיק, אני מכיר. אני לא יודע אם היה המנהל המייסד הרב ציון ג'רבי - הוא השני, אבל הוא עבד תקופה כל כך ארוכה שהוא כל כך מזוהה, אגב, הרב ציון ג'רבי שהוא אביו של שר שלום ג'רבי, הציעו לו גם הרבה מאוד תפקידים במערכת החינוך והוא סירב, כדי להיות צמוד לעניינים של החינוך הממלכתי דתי בכרמיאל, לאחר מכן הקים גם את בית הספר התיכון ועמד בראשו.

נמצא איתו כאן ראש העיר עדי אלדר, שטרח מכרמיאל לכאן רק להראות את תמיכתו בחינוך הממלכתי דתי - שוחחנו הרבה מאוד בנושא הזה. כרמיאל היא עיר של 50 אלף תושבים, יש בית ספר אחד, וכל אחד מבין ש-50 אלף תושבים מפוזרים כמו עיר נורמלית של 50 אלף תושבים. מה שקורה כרגע - היו הסדרים למיניהם שפעלו כל השנים, ולפתע השנה יש שינוי בהסדרים בגלל שמשרד החינוך אומר לרשות המקומית, רבותיי, אנחנו חייבים להחיל עליכם את כל הכללים שחלים על מדינת ישראל, אבל הכללים האלה הם לא חלים על החינוך המוכר.

אמרתי גם בישיבת היערכות של מליאת הוועדה, אני לא מוכן לקבל בשום פנים ואופן את הדבר הזה, שהחינוך הרשמי במדינת ישראל בין אם הוא ממלכתי, בין אם הוא ממלכתי דתי ייפגע בגלל שבתי ספר מוכרים מציעים להם דברים שמפתים את התלמידים ומאפשרים לתלמידים – גם אני הייתי הורה של ילד בכיתה א' שצריך לעבור צמתים, אמנם בית הספר הוא פחות משני קילומטר, אבל מציעים הסעה מבית לבית, מהבית לבית הספר, מבית הספר לבית, יכול להיות שגם אני הייתי מסכים, בינינו, הורה חושב חינוך מוכר חרדי, דתי, מה כבר ההבדלים הגדולים, אנחנו מבינים את ההבדלים, ורוצים לתת להורים לבחור. הדבר הזה הוא בלתי אפשרי לחלוטין. לכן ביקשתי ממנכ"ל משרד החינוך ומהסמנכ"ל, נדמה לי שאין נושא שדיברתי עליו יותר השנה עם המנכ"ל ועם הסמנכ"ל יותר מאשר על הסעות של כרמיאל. אמרתי, עבורי זהו מבחן. אני מכיר את כל הבעיות, אני מכיר גם את המגבלות. בעוונותיי, ישבתי פעם בצד השני של השולחן, אני מכיר את כל המגבלות, אני יכול לתת הרצאות, ואני כיושב ראש ועדת ביקורת המדינה עומד על זה שתמיד המינהל התנהל באופן תקין וכו', אבל אי אפשר שבשם המינהל התקין אנחנו נפגע בערכים שהם הרבה יותר חשובים, זה הזכות של תלמיד ללמוד במגמת הלימוד שהוא לומד תוך שיוויוניות לגבי כל היתר. ביקשתי שזה יהיה הנושא הראשון. אני מציע שראש העיר יפתח, יציג את תמונת המצב כמו שהיא. בבקשה.

אני מזדהה בכל מלה שאמרת, אני חושב שבאופן כללי במדינת ישראל צריך להיות שיוויון בנושא החינוך, ויש לנו הרבה דברים שיש לנו מה לתקן, אבל קודם כל בנושא הזה. נמצאת פה נציגת האוצר, כל נושא החלת ה-G.I.S. גורם לדעתי לעוול גדול ליישובים הרריים. אני אקח את עכו כדוגמה כי היא שכנה שלי, שהיא יישוב מישורי לגמרי - דינה לא כדין כרמיאל, או כדין צפת. אצלנו אין ילד שהולך במישור, לא קיים דבר כזה. או עולים עלייה או יורדים ירידה, או הפוך.

היה צריך לקבוע ב- ה-G.I.S. פרמטרים של טופוגרפיה שנתונה בשטח. אי אפשר לבוא באופן ביורוקרטי ולהגיד כל מדינת ישראל היא מדינה שטוחה, כולם תל אביב, הרצליה, רעננה. שם באמת ילד אולי יכול ללכת את המרחק הזה שקבעו, גם את זה צריך לבחון את המרחק, אני אומר לוועדת החינוך עכשיו, אבל קודם כל היו צריכים לבוא ולהגיד יש הקלות לנושאים טופוגרפיים של עליות וירידות. לעשות פרמטר אחר – לדעתי, אם זה היה, לא היינו יושבים עכשיו ולא היינו מגיעים לישיבה בירושלים, כי הבעיות היו נפתרות. אבל כיוון שאין את זה, אז באמת להורים שצריכים לשלוח את הילד לא לפי הפרמטרים שכתובים בחוזר מנכ"ל, יש בעיה עם זה. הצוות שלי – אני הגעתי עם יושב ראש מועצת ההורים שנמצא איתנו, ישראל רביבו, עם הגזברית שלי, עם מנהל החינוך שלנו ועם וועדי ההורים, יושבי ראש ועד ההורים של בית ספר "מוריה" ומנהל בית הספר. אני בא ואומר, שיש בית ספר יחיד בעיר, הוא צריך לקבל הקלות נוספות. זה לא שבכל שכונה אצלנו פחות או יותר יש בית ספר יסודי ואין לנו בעיה, אבל כאן מדובר על בית ספר יחיד בעיר שבהחלט צריכים להתחשב בו.


אנחנו עשינו כמה דברים כדי לנסות בכל זאת להקל. נתנו שני אוטובוסים ושני טרנזיטים כדי בכל זאת להוביל את הילדים שזכאים, אבל נכון, זה לא מספיק. אנחנו צריכים להכפיל את הכמות. אם רוצים לפתור את הבעיה, צריך להכפיל לעוד 2 אוטובוסים לפחות אם לא 3. ברוך השם בית הספר גם גדל, יש לו ביקוש טוב כי הוא בית ספר מצויין, פשוט, יש לו ביקוש. אבל מצד שני, הם מתחרים כמו שאמרת בידיים קשורות, ואת זה צריך למנוע.

רק מבחינת העלויות הכספיות. כתוצאה מה- ה-G.I.S. יש 239 תלמידים מתוך 333 תלמידים שבעצם נזקקים להסעות, חלקם באמת לא עונים בקריטריונים היבשים, רק 100 עומדים בקריטריונים היבשים. משרד החינוך נותן 100 אלף שקלים בשנה, אנחנו נזקקים לתת 640 אלף בשנה, כלומר, פער של יותר מחצי מליון. פה בעצם באה מצוקה, גם בשנה שעברה לא היה מימון והעירייה ספגה, היום כעיר נטולת מענקי איזון, נטולת מענקי פיתוח, המצוקה היא ממש קשה, בגלל זה, זה הגיע פה לדיון מיוחד להגדיל את ההשתתפות.

בכל מקרה ההשתתפות גם בעלויות המוכרות רק 50%.

40%.

עכשיו נטולי מענק.

ראשית, אני לא רק שמצטרף, אלא מברך על כל הדבר הזה את חברי הכנסת, כמובן את עיריית כרמיאל שמסייעת לנו רבות בשנים. בסופו של דבר צריך לזכור ולו דבר אחד, אנחנו מדברים בילדים שלנו. הילדים האלה, המרחק, אני לא יודע מי קבע את הקריטריון. דוד שנמצא איתנו כאן, גם חבר איתנו ביחד. הכפרים שלידנו מגיעים ל-2 קילומטרים שמדברים עליהם. זאת אומרת, שילד מהכפר יכול להגיע, אבל ילד משכונת רבין בכרמיאל לא יכול להגיע. הכפרים הערביים שנמצאים מסביב, כל כפר או יישוב שנמצא מסביב, הוא נכנס, מכיוון שבית הספר, המקום הגיאוגרפי שלו, הוא מרוחק מכל שכונה סבירה בעיר, אפילו השכונות, אפילו לא המתקדמות, לא החדשות אני מדבר, השכונות הישנות המרחק של 2 ק"מ הוא לא מגיע אליהם. חציית הכביש מחוץ לכרמיאל, כפרים שנושקים אותנו, הם נכנסים לתוך המרחק הזה, מה שאין כן לשכונות שלנו בתוך כרמיאל מערבה, אנחנו לא מגיעים לקריטריון של ה-2 קילומטר האלה. שום דבר שיכול לעמוד בקריטריונים של התוכנה הזאת לא נכנסים ולא תופסים אותנו. יתרה מזאת, אני בית ספר יחיד, יחידי, בית ספר ממלכתי דתי, ציוני לאומי בכרמיאל, אין עוד כזה. ההורים רוצים להגיע אלינו, יותר מזה, זה לא רק דתי, הרבה משפחות מסורתיות רוצות את זה ומגיעות ונמצאות. אנחנו בתור ועד ההורים לא יכולים לאפשר את הדבר הזה שילדים לא יגיעו אלינו בגלל מרחק או בגלל הסעות או בגלל כל דבר אחר. הילדים שלנו זה לא איזה גלגל רזרבי באיזה מכונית שאפשר להחליף אותו. הסכנה, הכבישים, כל המרחק הזה, גשם, חורף, איך מגיעים הילדים? הם לא יכולים להגיע בצורה בטוחה, בטח ובטח כאשר אנחנו שומעים את כל הארועים הקשים ששומעים בכל מקום ומקום ואתר בארץ.

מאידך גיסא, בתי ספר אחרים כמו שהגדרתם אותם, יש להם את כל האפשרויות ללכת ולעשות מה שהם רוצים ככל שעולה על רוחם. אני לא אומר שזה עניין של תחרות, אבל לכל הפחות שיתנו את האפשרות להסיע את ילדנו, להגיע למקומות האלה על מנת שיוכלו לקבל את החינוך שאנחנו רוצים בו - ממלכתי ציוני דתי לאומי.

תודה רבה.

הייתי רוצה בכל לשון של בקשה, לבחון מחדש את הנושא של התוכנה הזאת שלא תהיה בערים כמו שלנו.

רציתי לעדכן ולהעביר מספר נקודות שזה מאוד חשוב. ראש העיר דיבר נקודתית. אני רוצה לומר מה האלטרנטיבה - אם לא נקבל את ההסעות כפי שצריכים, לא יהיה בית ספר ממלכתי דתי בכרמיאל, הילדים האלה יחונכו בבתי ספר אחרים, פרטיים. הם מהסטטוס החלש, הם באים מהאוכלוסייה החלשה ביותר מבחינת כלכלה, אין להם את האפשרויות כמו שהיה לי, ומה שלא מוצא חן בעיניי, אני אעביר אותם לבית ספר שאני רוצה, אין לי בעיה עם זה, אבל רוב הסטודנטים אין להם את האפשרות הזאת, וצריכים לבדוק את הנושא הזה גם מהבחינה הזאת. אם יסגרו אותו, אז אתה מקיים אותו בעיה של האוכלוסייה החלשה, שמעביר את זה מדור לדור ואין להם את האפשרות לצאת מזה, כשהם לא יקבלו את הכלים לצאת מזה.

אני גם רוצה לומר דבר אחד לגבי העירייה. אני לא מתעסק בפוליטיקה ולא קשור לשום מפלגה, אבל קשה לי בתור תושב כרמיאל 20 שנה, כואב לי שאני רואה שיש לנו תיאטרון חדש, משופץ לגמרי, אבל בחינוך אנחנו לא מוצאים את האפשרות להעביר את הילדים לבתי ספר. אני רוצה לדעת בעתיד איפה יבואו אנשים כמוך, חברי כנסת, שבאו מהמחנה הלאומי, בגלל שאתה תלחץ אותם, אתה תשלח אותם בסוף לבתי הספר שהם לא ילמדו במקצועות שהם צריכים להתקדם, הם לא ייכנסו לציונות הדתית ואתה תאכל את זה בסוף.

תודה רבה לך, רק לומר לך, שהסדרי הסעות של תלמידים, הם הסדרים בין השלטון המרכזי בין משרד החינוך והאוצר לבין השלטון המקומי שבאותם קווים שהם מוכרים יש השתתפות מסויימת של הממשלה והשתתפות מסויימת של הרשות המקומית. הבעיה שפה אנחנו דנים, זה באותם קווים שמשרד החינוך לא אישר אותם, אם הוא לא אישר אותם, לנו, כחברי כנסת, לא יכולה להיות תביעה לרשות המקומית שהיא תישא לבדה בבעלות של אותן הסעות.

אני מתעסק עם בית הספר הזה כבר 15 שנה. אני עוזר להם, הקמנו עמותה - לעזור לבית הספר. הילדים שלנו עברו לשם. אני לא רואה שכל שנה אנחנו צריכים לעבור אותו ריקוד, זה אותו ריקוד מול העירייה, העירייה מעבירה אליכם, בסוף אנחנו עושים שביתה, ואנחנו רוצים שראש העיר ילמד איך צריכה לפעול הממשלה. השנה זה הגיע עד הכנסת, זו הפעם הראשונה שזה קרה, אבל יש לכם התחייבות ביניכם וגם העירייה לפתור את הבעיה, לא מעניין אותי מאיפה בא הכסף.

אנחנו בהחלט מרגישים אחריות לפתור את הבעיה.

רק משפט להגנת העירייה. כדאי שהחברים פה יידעו ש-64% מתקציב עיריית כרמיאל השוטף הולך לחינוך.

כל מה שמדובר פה זה על התלמידים שהם לא זכאים על פי קריטריון המרחק שנמדד, כך זה פועל בכל הארץ באמצעות מערכת ה-G.I.S..

מה שעשינו, זו איזושהי בדיקה ארצית, רצינו לראות את התופעה הזאת לא רק בכרמיאל, אלא גם במקומות אחרים בארץ. מצאנו שיש לנו במערכת רשויות מקומיות שבהן יש בית ספר ממלכתי דתי יחיד, יש שם תלמידים שנקראים אצלנו לא מומלצים, כלומר, אינם עונים על קריטריון מרחק - 2,557 ילדים כאלה. עשינו את הבדיקה במקביל גם לגבי בית ספר ממלכתי רגיל חילוני יחיד ביישוב, יש לנו עוד 4,000 ילדים כאלה. כלומר, יש לנו כ-6,500 ילדים כאלה, עלות שנתית של הסעת כל הילדים האלה, ואנחנו מדברים רק כאלה שגרים ביישוב ולומדים ביישוב כ-11 מליון שקלים. אם מוסיפים עוד ילדים שהם לא זכאים, ובגלל שהם לא זכאים, בחרו לצאת מחוץ ליישוב, וללמוד באיזשהו בית ספר אחר, ביישוב אחר, שגם עליהם אנחנו לא משלמים כי הם לא זכאים, יש לנו עוד כ-6,000. כלומר, סך הכל יש לנו כ-8,000 ומשהו ילדים כאלה.

הואיל וגם נער הייתי וגם קצת בגרתי ואני מכיר את הטכניקה הזאת, כשמדברים על בעיה נקודתית, הופכים אותה פתאום לאיזה קונגולומורט, משהו ענקי, אני מכיר את השיטה, היא לא עובדת אצלי. אגיד לך למה - כיוון שהוועדה היא מאוד פתוחה, אתם יודעים את זה מהפניות שמגיעים אלינו. כרגע, אין לנו על השולחן על סדר היום שום בקשה על שום בעיה נוספת כרגע של בית ספר יחידי, בעיר של 50 אלף תושבים שיש סכנה שבית הספר הזה לא התקיים בגלל השינוי שהכניסה ה-G.I.S. . אל תגידו לי 5,000, 7,000 תלמידים, זה לא נכון, גם לא לכבודכם לומר את הדבר הזה. יש בעיה נקודתית שקוראים כרגע הסכנה לקיומו של החינוך הממלכתי דתי הציוני הרשמי בכרמיאל, זה הנושא שיש לנו, תגיד לי עוד עיר אחת שיש לנו בעיה דומה. בבקשה.

אתן לך דוגמאות.

תגיד לי עוד עיר אחת שיש כזאת סכנה כרגע, אלינו לא הגיע, לא למינהל החינוך הדתי, לא אליי, לא מועצת חמ"ד, לא הגיע לאף אחד. אני מדבר עם המנכ"ל בסוגייה הזאת שאתה יודע, נדמה כבר למעלה מחצי שנה. ראש העיר מדבר אתי ומבקש ממני כל הזמן, זבולון, תעזור לפתור את הבעיה הזאת. אני יודע שניסיתם לעזור, אני יודע שיגאל צרפתי, הסמנכ"ל, יצא מגדרו לעזור, אני יודע את הדבר הזה. הציעו כל מיני הצעות, אבל כנראה בלי שזה יעבור לועדת הסעות עליונה, כנראה שזה לא ייפתר, ולכן יש ועדת הסעות עליונה.

אנחנו יכולים להתעלם מזה שיש לנו עוד הרבה מקרים כאלה?

כן, אני צריך לא להתעלם, תגיד לי עוד מקרה אחד.

זה היה בוועדת הסעות עליונה. אני אתן לך סתם דוגמה – ירוחם.

בירוחם אין כזאת בעיה של סכנה של קיום חינוך ממלכתי דתי בגלל היעדר הסעות.

אתה לא מתייחס לטופוגרפיה.

סליחה, אין כזאת ועדה. אם משווים את הבעיה של כרמיאל לבעיה של ירוחם, אני אומר לך בשם החינוך הדתי, לא שייך בכלל ההשוואה הזאת.

יקנעם עילית, מתוך 223 תלמידים שלומדים – 141 לא זכאים.

איך אתה מסביר את זה שאיש לא פנה? תשמע, יש בעיות של שינויים שאפשר לספוג אותם, והיישובים סופגים. יכול להיות שבכרמיאל ספגו את הבעיה. ראש מינהל החינוך הדתי אומר לא הגיע, ועדת המשנה לענייני החינוך הדתי לא הגיע. בדרך כלל כל הפניות שמגיעים לחברי הכנסת בסוף מגיעים אלינו, לא הגיע. ועד ההורים הארצי יודע על בעיה אחרת חוץ מכרמיאל?

כמו כרמיאל לא.

הדוגמה של יוקנעם שנתתי, ראש המועצה היה אצלנו בישיבה והוא יראה גם את הבעיה הזאת.

אינני יודע. לא למדתי את הסוגייה הזאת, סוגיית כרמיאל למדתי לפרטיה.

אני רוצה לחזק את דבריו של דודו. אכן היה דיון בוועדת הסעות עליונה על הנושא הזה, האוצר גם הציג את עמדתו שיכול להיות מה שכבוד היושב ראש אומר, נכון שכרגע לא עלו בעיות, אבל אנחנו תמיד צריכים להסתכל על מה עתיד לקרות. ואנחנו מכירים את זה גם מדברים אחרים, ברגע שמאשרים משהו, אם מבחינה משפטית אין לך אין לגדר אותו, מגיעות אחר כך בקשות נוספות ואתה תהיה מחוייב מבחינה משפטית לשלם. לכן הבקשה שלנו בוועדת הסעות העליונה היתה שאנחנו צריכים להבין מה המשמעות של האישור הזה מבחינת מקרים שיכולים לענות מבחינה משפטית על אותה הגדרה מה החשיפה התקציבית שלנו, שאלה המספרים בעצם שדודו הציג כעת. שנית, צריך לעשות דיון וזה פה עם משרד המשפטים כמה דקות לפני הוועדה התחלנו לדבר שצריך לבדוק האם ניתן להחריג מבחינה משפטית, ליצור קריטריון שכשנבדוק את השלכת הרוחב שלו, נוכל לראות שמבחינה תקציבית אנחנו מגודרים בצורה כזו - - -

אני חותם על כל מלה שלך, רק יש לי להוסיף דבר אחד. אני חושב שהערך הראשון הוא לא הקריטריון. הערך הראשון הוא לא הערך המשפטי, הערך הראשון הוא הקיום של חינוך רשמי ממלכתי דתי בכרמיאל, מכאן מתחיל הדיון. לפי דעתי זה צריך להיות הערך הראשון, כי האלטרנטיבה היא חינוך מוכר שאינו רשמי ואז הכל מסתדר. אני לא אסתיר בפניך ואני אומר פעם ראשונה באופן פומבי, יש לנו לחצים כבדים לעשות מה שש"ס עושה - להקים מערכת של חינוך מוכר שאינו רשמי ציוני דתי, לקבל גם כן את המאה אחוזים, לעשות בדיוק אותו דבר. אנחנו מסיבות אידיאולוגיות שורשיות לא נעשה את הדבר הזה, יש לנו לחצים כבדים. אומרים לי, אורלב, אתה מטומטם, תראה על מה אתה דן פה. כזה דיון לא מתקיים בחינוך מוכר שאינו רשמי, על מה אנחנו נאבקים כאן? על קיום בית ספר רשמי הוא הערך הראשון, עכשיו תתחילו לסדר את כל הדברים, לא הפוך. אתם קודם כל עושים -G.I.S ועכשיו אתם אומרים נראה, זה הפוך צריך להיות. קודם כל חייב להיות בעיר של 50 אלף בית ספר מצליח עם מאות תלמידים חייב להתקיים ושלא תהיה נשירה ממנו בגלל בעיות כאלה, אז יכול להיות שלא כל הבעיות הן צודקות וזה לא כל התלמידים וצריך לדבר עם ההורים, אבל זה התפקיד שלכם לא התפקיד שלי. התפקיד שלנו זה לפקח עליכם שאתם עושים את מלאכתכם נאמנה, ואני אומר לכם שאתם לא עושים את מלאכתכם נאמנה אם יש סימן שאלה על בית ספר רשמי ממלכתי דתי בכרמיאל, אגב, יכול להיות שגם ביוקנעם. יכול להיות שנפתור גם את יוקנעם - זה הערך, כל מה שאמרת אני חותם עליו.

מילר:


יש ועדת חריגים?

כן, ועדת הסעות עליונה זו בעצם ועדת חריגים.

בוועדת הסעות עליונה יש ועדת חריגים?

לא, זאת ועדת החריגים.

אבל אם יש לכם מקרה שהוא מקרה בודד, אני לא מדבר כרגע על כל הבעיות, ואני מסכים שבסופו של דבר אנחנו חייבים לעמוד לפי הקריטריונים וחייבים לקבוע קריטריונים. הבעיה שעולה כאן מבחינת ההסעות זה לא פעם ראשונה, אני טיפלתי לפני שבוע בבעיה אחרת בכרמיאל עם התלמידים שהם עולים.

בוא לא נגדיר עולים, הם דוברי רוסית רצית להגיד.

קביעת סדרי עדיפויות וקריטריונים שאתה קובע בעיר בזמן שאתה סוגר בית ספר מסויים, בסופו של דבר אתה צריך לדאוג לכך שאותם התלמידים יגיעו לבית הספר החדש שאתה מעביר. אתה מקבל תקציבים לא מעטים ממשרד החינוך שאתה קובע את סדרי העדיפויות ואת החלוקה.

לא, אתה טועה.

אני מבקש שמשרד החינוך יבדוק היטב את חלוקת התקציבים בכרמיאל בנושא של ההסעות, כי הבעיות עולות ולא פעם ראשונה. בנושא הזה ספציפית, אני כן חושב שעם קצת מאמץ הבעיה היתה נפתרת מזמן, ואם היא מצריכה פתרון משפטי לא חסר יועצים משפטיים גם למשרד האוצר וגם למשרד החינוך שיודעים למצוא דרך לסייע לפתרון הבעיה הזאת. הרי בסופו של דבר מה יקרה, רק אתמול שר החינוך בוועידה דיבר על כך שהמדינה צריכה לשאוף לכך שהחינוך הממלכתי, או הממלכתי דתי יחוזק. מה שקורה, מצד אחד יש הצהרות, מצד שני, כאשר מדובר בתכל'ס, אנחנו רואים שאותן הבעיות שהן בעיות של הסעות של יום לימודים ארוך תקועות בגלל החלטה כזאת או אחרת, או בגלל איזשהו סעיף משפטי.

אני מציע לכם למצוא דרך להחריג את העניין הזה, לתת פתרון, הרי לא מדובר פה באלפים, מדובר בסך הכל בבית ספר אחד בעיר אחת שאנחנו לא רואים את התופעה הזאת במקומות אחרים. תעשו בדיקה מה שקורה בכרמיאל ובמקומות אחרים מבחינת סדרי עדיפויות בחלוקת התקציבים של משרד החינוך שמגיע לנושא של ההסעות.

מתי מתכנסת ועדת הסעות עליונה? יש לה מועדים קבועים?

היא נקבעת על פי הצורך.

אני רוצה להציע כזה דבר. אני חושב שהדברים שנאמרו הם דברים מאוד ברורים. אנחנו מבקשים שוועדת ההסעות העליונה תתכנס במיוחד, לא במיוחד, בסדר יומה יכולים להיות עוד נושאים שהיא רוצה לדון בסוגייה של הסעות הממלכתי דתי בכרמיאל, כשאנחנו עומדים על כך בתוקף שהבעיה הזאת תיפתר אינני יודע באיזה דרך, תדברו אתם עם ההורים, תדברו עם העירייה, אנחנו איננו נכנסים לאיזוקוטיבה כיצד לטפל בבעיה הזאת. אנחנו מבקשים שעד תום חופשת סוכות הבעיה הזאת תבוא על פתרונה.


שאלתי את אחד מראשי ארגוני ההורים בישראל היום, הואיל והכנו את סדר היום של הוועדה כבר לחודש אוקטובר, אמרתי, תן לי את הנושא הכי חשוב שאתה חושב בעיניך במערכת החינוך, הבעיה הכי קריטית. אתם יודעים מה הוא אמר לי – ה-S.G.I הוא כנראה, אני לא מכיר אותו, זה לא מהדור שלי, זה מודל אחר. אבל כפי שמצטייר בעיניי הוא כנראה לא מהגורמים המחזקים את החינוך הרשמי במדינת ישראל. הרי היה לנו דיו, אני רואה את דני בר-גיורא יושב כאן, שה-G.I.S. זרק 1,600 תלמידים שהוסעו קודם בעיר ירושלים, רק בעיר ירושלים, הוא הוציא החוצה 1,600 תלמידים, שהם הוסעו בעקבות שהם היו ליקויי למידה, חינוך מיוחד, משולבים, זה סוג התלמידים. נעשתה כאן עבודה חשובה וטובה של מנח"י כדי להחזיר חזרה תלמידים על בסיס אישי.


אני כרגע לא יודע מה נעשה עם ה-G.I.S. אני רוצה להפריד את הבעיה העקרונית שכנראה נצטרך להיכנס אליה לעומק, ה-G.I.S. הזה, גם לאור דבריו של עדי אלדר, שהוא לא רק ראש עיר בעיניי, אלא גם ירש את כיסאי כשהייתי מנהל לשכת שר החינוך, הוא היה מנהל הלשכה אחריי של השר נבון, וגם היה ראש השלטון המקומי. כלומר, עומד כאן אדם, איש ציבור אחראי, שמכיר היטב את המערכות, ואני מקשיב היטב לדבריו כי הוא רואה את הדברים מנקודת מבטו, אני רואה את הדברים מנקודת מבטי, ואומר, יש כאן בעיה, אבל אני לא רוצה לקשור את הבעיה של הממלכתי דתי כרגע לכל הבעיות האסטרטגיות, צריכים לדון בו כרגע דיון נקודתי. אני מסכים עם כל מה ששירה אמרה – השלכות, בהחלט צריך לדון, לסדר, גם את הבעיה המשפטית צריך לסדר. אבל לא הבעיה המשפטית זה הערך העליון, בית הספר זה ערך העליון.

משהו קטן אני רוצה לספר כאן לנוכחים באולם, שלפני יומיים הגיע אבא מטורף לבית הספר, ואיים ברצח על מנהל בית הספר שיושב איתנו פה, אנחנו לא הזכרנו את זה אפילו וזה כאב מאוד.

קודם כל אני חושב שהוועדה צריכה לגנות את הדבר הזה גינוי חריף. גם רוצה לומר לך דבר שהתפרסם, שהחוק הראשון הפרטי שלי שיהיה במושב הנוכחי זה החוק שמחמיר מאוד את הענישה של כל גילוי באלימות.

רק בגלל ההסעות שלא באו לאסוף את הילדה שלו.

הסעות, גם אם יהיה ביטול מוחלט של הסעות, אין בזה שום הצדקה שמישהו התנהג באלימות כלפי מורה, אדוני המנהל מבחינה זו לדעתי הכנסת כולה מאוחדת בדעה הזאת. שר החינוך הודיע לי שהוא יתמוך תמיכה במלוא כובד משקלו כדי שהחוק הזה יעבור, כדי שעובדי ההוראה ומנהלים ירגישו יותר בטוחים ושהעם רק צריך לרומם אותם ולא לפגוע בהם. אין שום סיבה בעולם, שום סיבה בעולם לפגוע לא במנהל ולא בעובד הוראה. אני שמח שיש לנו את ההזדמנות לומר את זה גם בפניך.

אנחנו מבקשים שעד סיום פגרת הלימודים והחזרה ללימודים תתכנס ועדת ההסעות העליונה ותציע, כרגע אמרו לי שהפער הוא 150 אלף שקלים.

משרד האוצר... חודש וחצי לפני דיוני תקציב על זה אתם רוצים לריב?

אני מוכרח לומר, אסור לי לחלק מחמאות לאוצר, אבל עד היום לא הראה התנגשות חזיתית בין הועדה לבין משרד האוצר ומשרד החינוך. מצאנו תמיד את הדרכים, בעזרתך, אלכס, בחוקים וכדומה, אני חושב שמה שהשמענו כאן הוא מספיק ברור שכל אחד מבין לאן אנחנו צריכים להגיע.

אדוני יכול לציין שחצי מוועדת החינוך, חברים בועדת הכספים.

הם יודעים עוד דברים, אני לא רוצה להיכנס. אבל אנחנו תמיד בוחרים בדרך של ההבנה ושל הגמישות כדי למצוא פתרונות חיוביים ולא להגיע לקונפליקטים, הקונפליקטים האלה אותם אנחנו משאירים למקרים קיצוניים, ואני לא רוצה להגיע למקרים הקיצוניים. אני מקווה שהבעיה הזאת תסתדר.

תודה רבה לסוגיה הראשונה.

שילוב ילדי מפוני נצרים באריאל

הסוגייה השנייה – שילוב ילדי מפוני נצרים באריאל.

כידוע, קהילת נצרים אחרי הגירוש הגיעה, לפחות חלקה, לאריאל, ויש לנו עניין גדול מאוד שהיא תשתלב בחינוך הממלכתי דתי, דא עקא, שהאופי התורני של הקהילה מבקשת הפרדה בתוך בית הספר בין בנים לבנות, דבר שיוצר מציאות של כיתות קטנות.

קיבלנו פניות שונות, הואיל וגם אחד מהכיפות שלי, וגם הכיפה של יושב ראש ועדת המשנה לטיפול בגוש קטיף בוועדת ביקורת המדינה לאור הוועדה הממלכתית, אבל אני מעדיף לעשות את זה בוועדת החינוך, ולראות מה ניתן לעשות שניתן יהיה לקיים, ואני בטוח שהמחוז עזר וכו', אבל מה ניתן לעשות להבטיח שהקהילה תוכל ללמוד שם, שתהיינה כיתות מופרדות, ושעות מערכת השעות יהיה כתיקנה.

באריאל יש בית ספר ממלכתי דתי אחד, לא גדול, כיתה בשיכבה.

יחיד ביישוב שמונה כ-18,000 תושבים.

בית ספר לא גדול, כיתה בשיכבה – בנים, בנות, מעורב. כיתות הנמוכות קצת יותר גדולות, מגיע ל-25-30 תלמידים. הכיתות הגבוהות אפילו כיתה חסרה של 14 תלמידים וכו'.

הקהילה הותיקה של אריאל מורכבת גם כן משתי קבוצות – ממספר האנשים שניסו בתור גרעין תורני להתיישב בזמנו באריאל, וקבוצת הורים מסורתית שרוצה חינוך ממלכתי דתי-ציוני דתי. עם הגעת המפונים המגורשים של נצרים, אנחנו נמצאים איתם בקשר קבוע כל הזמן. סוגיית הגנים די הסתדרנו, פיתחנו להם גנים שמתאימים יותר לאופי שלהם, היה אפשר יותר, כי יש יותר אפשרות בגני ילדים. בית הספר הוא אחד, ו-5 שנים של דיונים, כאשר היו בעצם שתי בעיות. בעייה אחת - אופי בית הספר, כי גם כשאתה אומר תורני, זה לא תמיד מסתדר עם הקהילה הקודמת שנמצאת באריאל לגבי אופי בית הספר. עם זה אנחנו נמצאים במקומות די טובים כי הקהילה של נצרים היא ציונית דתית תורנית. הם מתחלקים לשתיים - את הבנים הם לא מוכנים בשום אופן להביא לבית ספר באריאל, אילו הם היו מוכנים להביא את הבנים לבית ספר באריאל, אז ילדי אריאל פלוס הגרעין של נצרים היה מאפשר לנו הפרדת מינים בנים בנות ולקיים את בית הספר. בבנים הם לא מוכנים בשום אופן, אותם הם שולחים לתלמוד תורה "עלי". הבנות – עד לפני שנתיים שולבו בפדואל, שזה גם כן בית ספר ממלכתי דתי. בשנתיים האחרונות הם הוציאו אותן והעבירו גם כן ל"עלי", זה רק נותן לך ביטוי לאיזה אופי תורני הם רוצים את בית הספר, שזה קושי מאוד גדול עם הקהילה הקיימת.

השנה היה מדובר ב-7 בנות של כיתה א', שהסכמנו כבר ללכת לקראת, אבל היתה להם דרישה שנפריד לא רק את א', אלא מא'-ו', גם כאשר מדובר על כיתה א', על מנת שבית הספר יהיה שני אגפים נפרדים לגמרי בנים, בנות – משמעות לא כסף, אבל שעות שזה משהו כמו 240 שעות לכיתה כפול 6, כולם יודעים את המחיר. אני רוצה להגיד שזה על רקע של התעוררות לא רק במחוז שלנו בכלל, פריחה מאוד יפה של גרעינים תורניים.

אני עכשיו רק מהזיכרון כתבתי לי 11 יישובים שאני נמצאת איתם שנתיים במשא ומתן ולא מצליחה להיענות לבקשות, כי זה תמיד בית ספר בודד כמו כפר יונה, קדימה, הוד השרון, לוד, רמלה, עקרון, גדרה, נחלים, אריאל, ראשון לציון, בניי-עייש, ואם היה לי עוד כמה דקות הייתי מוצאת עוד כמה, שיש בהם בית ספר בודד עם התעוררות מאוד יפה תורנית, אבל כיתה בודדת שאני לא מסוגלת לחלק אותה לשתי כיתות, אתה יכול לעזור בכיתה מסויימת, אבל לא כשאתה לוקח משכנתא מכיתה א' עד כיתה ו' וזה מחזור הבא והמחזור הבא, ואנחנו מאוד רוצים אותם.

מה התשובה לבעייה הזאת לפי דעתך?


אני פעם בשנה משתדל לקיים מצווה, באריאל יש מפעל חינוכי בלתי רגיל – מקיימים פעם בשנה חידון תנ"ך יישובי בסיוע אגף תרבות תורנית, יושב כאן מר שמריהו, המנהל המצויין של האגף, לדתיים וחילוניים, כל בתי הספר יחד, וראש העיר החליט לקרוא את המשאל הזה על שמו של זבולון המר זכרונו לברכה. אני מתנדב כל שנה, נדמה לי כבר 10 שנים רצופות להיות יו"ר חבר השופטים. יש קורת רוח מאותן שעות, לכן אני מכיר. לא תמיד מי שזוכה להיות חתן התנ"ך היישובי הוא מהממלכתי דתי, לא תמיד. השנה, אגב, זה שזכה הוא מקהילת נצרים.

הגרעין הזה הוא מאוד לא מתפשר, כי בחלק מהמקומות האחרים הצלחנו להגיע איתם הסכמות שיפרידו מינית רק מכיתה ד', או ילמדו חלק מהשעות המשותפות וחלק נפרדות. הם לא מוכנים להתפשר - - - -

אותם התלמידים שלומדים בבית ספר ממלכתי דתי, אם היתה פנייה אליהם לעשות את זה בצורה כמו שנעשה בעלי, הם היו מסכימים לדעתך?

אני מחזיקה ביד מכתב ארוך מאוד של יו"ר ועד ההורים, בחורה מקסימה באריאל, שהם הלכו דרך מאוד ארוכה והסכימו להפרדות – אלא מה ההבדל בעלי? בעלי זה בית ספר נפרד בנים, בית ספר נפרד בנות, אז אין צורך בהפרדה בתוך בית הספר. הם הסכימו, למרות שמראש הם לא מאוד רצו הפרדה, אבל הם כן רוצים את הקהילה בפנים. לכן אחרי הרבה שיח ודיבור הם מסכימים ללכת להפרדה.

הבעיה היא לא כרגע רצון ההורים של אוכלוסייה ותיקה, אלא מספר התלמידים שלא מאפשר את ההפרדה הזאת?

מספר התלמידים. צריך לזכור שעוד תופעה קרתה שם, חלק מהקהילה הותיקה של אריאל שהגיעו לפני 4-5-6 גם אנשים תורניים והתחברו עם גרעין נצרים, והם גם מוציאים את הילדים החוצה.

אז איפה הבעיה?

איפה הבעיה? כשיש לך 35 ילדים, אתה צריך לחלק אותם לכיתת בנים וכיתת בנות, אתה צריך עוד 35 שעות לכל כיתה. אז אתה צריך 35 לכיתה א', 35 לכיתה ב', 35 לכיתה ג' - - -

אבל בסופו של דבר מקבלים את השעות האלה בבתי ספר אחרים.

כשהם הולכים לעלי, הם נמצאים בתוך בית ספר - אם היום לאריאל היו באים עוד 5 ילדים לכיתה, לא היינו מקבלים שום תוספת שעה כי המימון הוא פר כיתה.

יכול להיות שמיישובים אחרים יש אפשרות למצוא תוספת, אם בסופו של דבר את מגיעה להסכמות?

התשובה לא, משום שבסביבה של אריאל ובכלל, קודם אריאל יחסית היא מבודדת, אבל בסביבה שיש לנו שם – באלקנה, או גם על הציר השני קרני שומרון. בברקאי יש בית ספר תורני, אז הילדים לא יעברו - - -

אני חושב שיש להציע את ההצעה הבאה – לדבר עם המגורשים מגוש קטיף והמפונים ולהציע להם שאנחנו רוצים לבקש מהם שהתלמידים הבנים גם הם ילמדו באריאל לא ייסעו לעלי, זה אולי יפתח פתח גדול לבית ספר לבנים לבית ספר לבנות חזק, המספרים יגדלו, הצורך בשעות יהיה יותר קטן, ואני חושב שזאת תהיה אמירה חשובה לתוך היישוב. הקריאה הזאת שלנו להקים אגף חזק יותר של בנים בלי שהם יוצאים החוצה וכל הבנות נשארות יהווה ויחסוך בכסף, שזה גם דבר אידיאולוגי ערכי, ואני חושב שכדאי ללכת בכיוון הזה.

אני רוצה קצת להטות את הקו ממה שנאמר כאן, ואני מתחברת אליך כבודו, על ערך של בית ספר ממ"ד ביישוב. באריאל הממ"ד הוא בעצם מחבר אוכלוסיות נרחבות אוכלוסיות שגרות, לאו דווקא דתיים, גם מסורתיים שבאים לשם, כדי לתת את הערך המוסף, את המורשת, את המסורת שזה אחד הדברים הכי חשובים בעיניי.

אני שמתי לעצמי כמטרה ברגע כניסתי לתפקיד, לחבר את קהילת נצרים אלינו. שעות על גבי שעות של ישיבות, וחשיבה, ואיך לעשות נכון. המטרה שלהם בעצם לבוא ולקרוע את היישוב, אני אומרת את זה כאן וחלק. אני אומרת את זה חד וחלק אני עומדת מאחורי הדברים שאני אומרת. הישיבה האחרונה שלי היתה עד ערב פתיחת השנה הזאת, כשהתחננתי שיכניסו 7 בנות כאשר רק 3 הן מנצרים, עוד 4 התחברו אליהם, כפי ששרה נעמן אמרה. התחננתי, אמרתי בואו, אני אבקש ממשרד החינוך שיתנו את ההפרדה הזאת עם מעט שעות, העיר תתארגן, הם לא היו מוכנים לעשות את זה. הם הלכו לעלי, בעלי פתחו עוד בית ספר שאין לו עדיין קוד מוסד, אין לו שום דבר, הוא לא נחשב, שלחו לשם 7 בנות, בנות אחרות לומדות בבית ספר אחר בעלי, ובנות אחרות לומדות גם באיתמר. זאת אומרת, גם ביניהם החלוקה והפיצול הוא נוראי.

מעבר לזה, בואו נצא מנקודת הנחה שיהיו לנו שעות ונעשה הפרדת כיתות, אז הצעד הבא זה לשבת עם הרב טוויל. לא, אנחנו לא רוצים תכנית ליב"ה, אנחנו רוצים שזה יהיה תלמוד תורה לבנים, אנחנו רוצים הפרדת המבנה לשני חלקים, אנחנו רוצים הפסקות נפרדות, מה אנחנו בעצם עושים? אנחנו פוגעים בגרעין הראשוני שהוא הלב של אריאל, הוא שם בכל השנים - באינתיפאדות, בהקפאות, ובכל הדברים האלה, אז האם נזרוק את מה שיש לנו למען אחרים?

חס וחלילה. שרה, אני מציע לקבל את העצה של ראש המינהל החינוך הדתי של ד"ר אברהם ליפשיץ.


ברשותכם, אנחנו נסכם כך, שהוועדה רואה חשיבות רבה בשילוב ילדי קהילת נצרים בתוך החינוך הממלכתי דתי ומקבלת את הצעתו של ראש המינהל החינוך הדתי לפיה הוא יקיים מפגש עם הקהילה בתיאום עם עיריית אריאל והמחוז, על מנת לגבש פתרון שיאפשר הקמת בית ספר ממלכתי דתי אחד מאוחד חזק רחב, שיאפשר לכלל האוכלוסיות ללמוד באריאל.

אני אשמח להצטרף לעניין הזה.

אני חושב שד"ר ליפשיץ יקפוץ על המציאה הזאת. הוא ישמח, יש לזה חשיבות רבה מאוד.


תודה רבה לך.

תלמוד תורה "ארץ המוריה" בשכונת חומת שמואל

אנחנו עושים, לפחות אני, יחד עם עוד קבוצת חברים מאמץ גדול מאוד שתלמודי התורה הציוניים שמוגדרים היום כמוכרים שאינם רשמיים ייכנסו לחינוך הממלכתי דתי - יושב פה גם שי רינסקי. הוקמה קבוצת עבודה בברכתו של מנכ"ל משרד החינוך, אני עומד בראש הקבוצה הזאת, יחד עם שי רינסקי שמייצג את השר והמנכ"ל בצוות הזה, יחד עם הרב אבי גיסר ראש מועצת חמ"ד, יחד עם המפקח הארצי על החינוך היסודי הרב אוריאל עובדיה, ולעזרתי, התגייס הרב יענקי פרידמן, מנכ"ל רשת צבי"ה, כדי לעשות את המאמץ הגדול הזה. יש הידברות, יש בעיות, אני לא רוצה להסתיר אותן, וכנראה המהלך הוא לא יהיה בבת אחת.


רציתי לברך את כל הדוברים של הועדות.


על כל פנים, תת מוריה גם איתו יש הידברות כדי שהוא יחד עם, אולי בנפרד עם תת מורשה, ייכנסו אפילו כראש חלוץ לתוך החינוך הממלכתי דתי. אנחנו באמצע ההידברות, נקדם בברכה את אלחנן גלט, מנכ"ל מרכז הישיבות בני עקיבא.


כרגע יש בקשה של ת"ת "ארץ המוריה", שכל תלמידיו באים משכונת הר חומה בירושלים, לקבל את אחד המבנים החדשים או הישנים בשכונת הר חומה. אנחנו יודעים שיש עם הסוגיה הזאת בעיה. נמצא איתנו גם הרצל יחזקאל, שהוא ראש המינהל הקהילתי של שכונת הר חומה, בעצם חומת שמואל על שם שמוליק מאיר סגן ראש העיר, שהיה ראש מפלגתנו כאן בירושלים ונהרג בתאונת דרכים, ועל שמו השכונה. אני מציע שתיקח על עצמך אולי להציג את הבעיה ואיך אתה רואה את הפתרון. לאחר מכן, אם יש מישהו מהתלמוד תורה נשמע אותו.

אדוני יושב ראש ועדת החינוך, ידידי, חבר הכנסת היו"ר זבולון אורלב, ראש המינהל החינוך הדתי, חברי כנסת. אני רוצה לתת כמה משפטי רקע לגבי שכונת חומת שמואל.

אני יכול לומר לכם שאני מאוד שמח שבשכונת חומת שמואל יש דרישה, יש מאבקים לבניית כיתות לימוד ובתי ספר, מה שלא קורה במקומות אחרים בירושלים, זאת גאוותנו, גאוות עיריית ירושלים, ואני מאמין ומקווה שעיריית ירושלים מצמצמת את הפערים.

שכונת חומת שמואל אוכלסה לפני שמונה שנים. קצב האיכלוס של השכונה הוא מהיר, בניגוד לכל הציפיות של הרשויות, ולכן יש מצוקה קשה מאוד במבני ציבור בחומת שמואל, זה מתחיל בגני ילדים, יש צמצום פערים, אנחנו בקשר עם מנח"י, הם מקדמים את העניינים יחד עם משרד השיכון, משרד החינוך. באמת אנחנו רואים בצמצום פערים, אבל עדיין יש מצוקה לגבי בתי הספר - השנה נפתח בית ספר שלישי חדש, מאוכלסים בבית הספר שני בתי ספר ממלכתי דתי וממלכתי. האיחוד הזה, אני חייב גם לציין שבחומת שמואל גרים בכפיפה אחת, בשיתוף פעולה, בדרכי נועם כל האוכלוסיות שלמעשה זה עמך ישראל שמרכיב את כל האוכלוסייה בארץ, אם זה חילוניים, מסורתיים, דתיים ומיעוטם חרדים.

תלמוד התורה נמצא בתוך הסקטור של החינוך הממלכתי דתי. יש לנו הבנות וסיכומים בשכונה מאז איכלוסה. יש לנו סדר בהקצאת המשאבים בשכונה. לשמחתי, כל הנציגות של הסקטורים מקבלים את זה תחת הנהגת המדינה לקהילתי, ואנחנו בדרך כלל נותנים לממלכתי את העדיפות הראשונה, לאחר מכן, הממלכתי דתי, ואחרונים לקבל את המשאבים הפיזיים בשכונה עם התלמוד תורה שהם המוכר שאינו רשמי, אבל אני חייב לציין, שמתוך 35 גני ילדים שיש בשכונת חומת שמואל, שליש מגני הילדים משתייכים לתלמוד תורה, קוראים לזה מוכר שאינו רשמי, אבל אני יכול לומר לכם שפרי של שיתוף הפעולה ודרכי נועם ואהבה שחשים בין הסקטורים הוא שתלמוד תורה "ארץ המוריה" כבר בגני הילדים הם השתלבו בחינוך הממלכתי דתי בצורה מלאה. גני הילדים של תלמוד תורה למעשה הם נמצאים במנח"י באופן מלא, שזה הישג, וההישג הזה החל בתחילת האיכלוס שלנו לאחר מספר שנים.

בית הספר הממלכתי, "ארץ המוריה", נמצא במקום שאני הלכתי לבקר אותו, אני משתדל להכיר את הבעיות בשטח ולראות אותן. ביקרתי בבית הספר בגילה לא בחומת שמואל, וכמו שאמרתי קודם הם אחרונים לקבל את המשאבים, אני הזדעזעתי. אני אומר לכם שזאת בושה למערכת החינוך גם אם מדובר פה במוכר שאינו רשמי, שמאפשר לילדים ללמוד במקום שהייתי - אני לא רוצה להגדיר פה את מה שראיתי שם, נמצאים במרכז מסחרי, נמצאים במקום שהוא לא נקי, בצפיפות, בפחונים, בסיכון בריאותם של ילדי ישראל, אני חושב שזה פשע. לשמחתי, בחומת שמואל החל האיכלוס בבית הספר השלישי שבעוד שנה בעזרת השם בית הספר הרביעי גם יושלם. נמצאים שם 2 בתי ספר, יש שם אגף שהוא כרגע פנוי – 8 כיתות, אני מדבר על השלישי, בעזרת השם בעוד שנה יהיה גם הרביעי. אני מדבר על השלישי, בשלישי יש כרגע אגף שהוא פנוי 8 כיתות, אני לא אתן ידי שהאגף הזה לא יאוכלס באותם ילדים שהם ילדים שלנו, הם ילדים שלי, הם בשר מבשרינו. אני בכלל לא נכנס לנושא של מוכר שאינו רשמי, אני מדבר עכשיו כיו"ר המינהל כנציג תושבים. " ארץ המוריה" - אני מציע שזאת הצעת החלטה, השנה ייכנסו למבנה הזה, אני אומר את זה בצורה שהיא חדה וברורה.

השנה, הכוונה שלך זה מיידית, כי השנה כבר התחילה, לצערנו, והמשא ומתן הזה מתנהל עם העירייה כבר חודשים רבים, היו"ר זבולון אורלב אמר את זה קודם.

נכון. השנה התחילה, הילדים האלה נמצאים ללא קורת גג, נמצאים ברחובות - 150 תלמידים שלנו, למשפחות שהם פאר, מלח הארץ, שמשרתים בצבא, שהם ציונים לכל דבר ועניין והם ילדי ישראל. אני לא מקבל תירוצים כאלה ואחרים. אילו לא היה מקום, הייתי אומר בסדר, הם אחרונים בתור, יש גם סיכום בינינו בתוך השכונה, שהמשאבים הולכים לפי סדר שקבענו. אני חייב לומר לכם, לא ראיתי סקטור כזה שנוהג באיפוק, באהבה, בכבוד, לא רק בנושא הזה, אני לא רוצה להרחיב, כי אני רוצה להיות מעשי ולגשת לשורה התחתונה.

אני קורא למנח"י לשמוע לקולות השטח ולא להיתפס בצעדים פורמאליים כאלה ואחרים. הראיתי לכם שיש להם כבר איזושהי שכבה שכבר נכנסה ונטמעה בתוך הממ"ד. אני רואה את ההתקדמות גם בבית הספר היסודי, הפיקוח הוא פיקוח של הממלכתי דתי. אני מאמין שבמהלך השנה הזאת, אנחנו נתקרב ונקרב, ולמעשה אני כן רואה בשורות בעניין הזה, כך שאם לפני כן היו"ר זבולון אורלב העיר הערה, אנחנו יכולים ללכת למוכר שאינו רשמי, ונקבל הכל ונקבל גם מבנים, אני אומר לא, אני רוצה לעשות את ההיפך - נביא את התלמוד תורה אלינו, לממלכתי דתי, להעצים אותם. יכול להיות שאנחנו גם צריכים ללמוד מהם משהו, לא כל החכמה אצלנו, ואנחנו יודעים הכל ומבינים הכל, יכול להיות שיש דברים שצריכים גם ללמוד מהם.


אני מבקש, אדוני היושב ראש, יש לי עוד הרבה מה לומר, אבל אני רוצה להיות מעשי ופרקטי. אני מציע שתהיה הצעת החלטה שבית הספר "ארץ המוריה" ייכנס לאגף הפנוי, את שאר הדברים אנחנו נעשה תוך כדי תנועה. אני יכול לומר לכם בהתחייבות בשם "ארץ המוריה", תלמוד תורה, היה ובשנה הבאה פתאום בית הספר יאוכלס באופן מלא על ידי הממלכתי והממלכתי דתי, "ארץ המוריה" לא יהיו שם. "ארץ המוריה" לא תפריע לגידול הטבעי של בית הספר הממלכתי או הממלכתי דתי.

אני מסיים בזה מבקש לקבל את הצעת ההחלטה שלי שהם נכנסים מיידית. המבנה נמצא ברחוב אליהו קורן בשלב ב' של חומת שמואל.

אנחנו נאפשר לרב אברהם שבת, מנהל התלמוד תורה גם כן לומר דברים קצרים.

תודה רבה. תלמוד תורה "ארץ המוריה" נכנס לשכונה, ובהיותו נכנס אל השכונה מראשיתה, ראשית צמיחתה איפשר לציבור גדול מאוד של הציבור הציוני הדתי להיכנס לשכונה ולבוא ולהזדהות איתנו, מתוך שההורים כידוע לכם, שבמגזר הזה, ענייני החינוך הם בבת עינם של ההורים, זה איפשר גידול וצמיחה של השכונה. באמת, בשיתוף פעולה גדול מאוד עם מנח"י והגברת תמר צדקיהו בפיקוח, אנחנו הצלחנו להרים 12 גנים שהם באמת תחת הפיקוח של מנח"י באופן מלא, וממשרד החינוך באופן מלא. כאשר אנחנו מדברים על תלמוד תורה, תלמוד תורה זו הגדרה שהיא גם אמורה, המסגרת הזאת לשמש את תלמידי הישיבה הגדולה שהולכת להתכנס בחומת שמואל, עם כל אברכיה וכל האוכלוסייה הצריכה להגיע אלינו. כיום אנחנו עומדים על מספר של אנשים שעדיין לא שייכים אל הישיבה, אלא מתוך הציבור - אנשי היי-טק, אנשים פשוטים, אנשים חשובים, מכל שכבות העם, כפי שהרצל יחזקאל הזכיר עכשיו, ומתוך הציבוריות הישראלית הזאת, אנחנו מוצאים את ההגדרה שלנו כתלמוד תורה.

כיום באמת אנחנו נמצאים במוכר שאינו רשמי בהיותנו ציוניים, ובמוכר שאינו רשמי, כי אנחנו כעת רואים במעלה גדולה תכניות שישנן במשרד החינוך, ואנחנו רואים מעלה עוד יותר גדולה, בזה שאנחנו נותנים זכות קדימה באופן טוטלי לערכים שבאים כנהוג בתלמודי תורה, לא שחלילה יש לנו איזה פסול בכל דבר אחר, אלא שיש לנו סדר עדיפות לתת לילדינו, את התורה בראש משאבים של מה שנקרא חינוך הדתי.

ולעניין המבנה.

כאשר אנחנו נמצאים בשכונתנו, מדובר פה על אוכלוסייה שהיא מורכבת גם באנשים שבמשפחות רבות מרובות ילדים, ומתוך כך אנחנו צריכים לתת מענה מתוך שכונתנו לילדנו. היום אנחנו נמצאים בכפיפה אחת במוסדות "יד אשר" שהוא מוסד חרדי, כי לא מצאנו אכסניה להתקיים. כמובן שהדבר הזה הוא דיעבד של דיעבד עבורנו, בהיותנו מרוח אחרת ציונית, שכל האוכלוסייה שלנו ציונית ואנחנו רוצים להתגדר במקום שנוכל להתפתח באופן עצמאי, באופן מקורי, באופן אמיתי. במבנה של חומת שמואל, במבנה הזה, מספר 3 של בתי ספר שנבנו בשכונתנו, אנחנו חושבים שלא לנהוג במידת סדום, כאשר אותם 8 כיתות יוכלו להיכנס בתוך מבנה שהילדים יוכלו להינות מחצרות, כמו חצר בית ספר, כמו כל ילד במדינת ישראל היום.

אנחנו מבקשים יחד עם מה שהזכרת מר זבולון אורלב, שבעניין של המוכר שאינו רשמי, ומוכר רשמי, אנחנו מבינים היטב את המשמעות שלנו במשחק הזה. באחריות גדולה אנחנו שוקלים את הדברים, ובגלל שתהליך חשוב מאוד בעיננו נכנס לתהליך של הנעה, אני מבקש בכל לשון של בקשה, שלא לפזז ולא לגדע את סממני האימון שהולכים ומושתתים. לכן אני הייתי כן מבקש, בשם זה שאנחנו כן ניכנס 8 כיתות באגף שבשום פנים ואופן לא מאיים על שום אוכלוסייה אחרת, בהיותנו אוכלוסיה חיה בתוך השכונה ברעות ובשלווה יחד עם כולם, ויחד עם זה המגזר הזה הוא ייחודי בהיותו שההורים לא יילכו לבית ספר ממלכתי או לבית ספר ממלכתי דתי כעת, אלא דווקא הצורה שאנחנו מלמדים את המקצועות גם של הליב"ה היא מועדפת להם כיום. בעזרת השם, בתוך סוף תהליך שמורשה נכנסת ועוד, אני בטוח שהדברים האלה ייראו אחרת, וההורים הראשונים שישמחו בזה כי העול הכספי והכלכלי לכל הורה הוא רב משמעות, זה קרוב ל-600 שקלים לכל ילד שנכנס פלוס 400 שקלים לצרכי הסעה לכל ילד, כאשר מדובר על משפחות מרובות ילדים, והרבה פעמים לא כולם אנשי היי-טק שיכולים לשאת בעול הזה.

לכן אני חושב שיהיה דין ויהיה צדק ויהיה נכון גם מבחינה פוליטית וגם מבחינת לתת סיכוי למהלך שמר כבוד יושב הראש ועדת החינוך מוביל עכשיו, אני חושב שיהיה מכל הצדדים האלה נכון, וכנגד זה, במידה ונפצל את האוכלוסייה, לבנים או בנות שהבנים ייכנסו, או שאף אחד לא ייכנס וכדומה, זה יהיה מבחינתי עניין של מידת סדום, לא פחות מזה, כאשר העוול הנעשה הוא בהיותנו תושבים למדינת ישראל, והיותנו שותפים לכל דבר במדינת ישראל בשכונתנו ובעירנו. לכן אי אפשר להפליא באותו סקטור אוכלוסייתי. תודה רבה.

אני מבקשת לשאול את הרב שבת שאלה, אם כל ילד, כל משפחה מהמגזר הממלכתי דתי שמבקשת להתקבל לתלמוד תורה יכולה להתקבל לתלמוד תורה, או שמא ממיינים אצלכם את הילדים ובוחרים אותם?

כתשובה הייתי כן שמח מאוד שהגברת וכל מי שירצה לבוא ולראות את ההורים הבאים לקחת את ילדנו מבתי הספר, יראו שישנם גם אנשים שמוגדרים אצלנו כלא דתיים, מסורתיים ופחות מזה.

תודה רבה.


עמדת החינוך הדתי בסוגייה הזאת, בגלל הסוגיה של רשמי לא רשמי, בואו ונראה מה המדיניות שאתם מציעים ביחס לסוגיה הזאת. בבקשה.

אני הקשבתי קשב רב לרב שבת, וחלק מהדברים שחשבתי לומר אמנע מלומר כי אני צריכה להבין עד הסוף דברים שהרב שבת אמר, חשבתי שאנחנו מכירים אותם אחרת. בגדול, החינוך הדתי, אני חושבת, בא לקראת מוסדות "ארץ המוריה" בצורה מפליגה בתקופה האחרונה. הסיבה שכיתות "ארץ מוריה" נמצאות ב"יד אשר" היא שעד לפני כחודש לא היה בית ספר ארץ מוריה, אלא היה חלק מתוך בית הספר החרדי, יד אשר היה שייך לחינוך העצמאי, והחמ"ד בירושלים עשה מאמצים מאוד גדולים לסייע למוסדות ארץ המוריה לקבל סמל מוסד בהיותם מוכר שאינו רשמי ולהיכנס לפיקוח ממ"ד וכן הלאה, דברים שלא כל כך נשמעו כאן. אני חושבת שהחמ"ד מגיש עזרה מרובה לבית הספר, ועם זאת מכיר במורכבות הגדולה שקיימת בשכונה, ובאינטרסים, אנחנו מאוד משתפים את אנשי ארץ המוריה במקום. לכן, אנחנו מאוד מנסים למצוא פתרון כבר תקופה ארוכה יחד עם מנח"י, מאוד היינו רוצים למצוא שכל תלמיד ותלמידה בירושלים מוצאים לעצמם את הבית הכי טוב שיכול להיות גם חינוכית אבל גם פיזית. במקום שאנחנו נמצאים פה כרגע, היו אלינו איזשהם מספר דיבורים עם אנשי ארץ המוריה, אולי לנסות לפתור את מצוקת הדיור בצורה יותר יצירתית. אני לא יודעת, אני צריכה לשמוע ממנח"י, למיטב ידיעתי אין אגף שיש בו 8 כיתות.

אני מציע שלא תתייחסי למספר הכיתות.


עזבי את מספר הכיתות. האם המדיניות של החינוך הדתי במחוז לצורך העניין הוא לראות בתלמוד תורה כפוטנציאל חשוב בחינוך הממלכתי דתי, לדאוג לו ולטפח אותו מתוך מחשבה שאני לא מסתיר אותה - אגב, אם הם לא יילכו לחינוך הממלכתי הדתי - אני נכשלתי, לא אתם.

אלמלא החמ"ד במחוז היה חושב שצריך לדאוג ולטפח את ארץ המוריה, אני חושבת שארץ המוריה לא היו פה היום - התשובה היא חד משמעית כן, עשינו הרבה ואנחנו נמשיך לעשות.

כלומר, לו יצויין שיש מקום פנוי, אתם לא רואים מניעה שהוא יהיה בחומת שמואל ואז התחרות עם הממלכתי הדתי - וזה יפגע בממלכתי דתי וכדומה.

אין שום תחרות.

זאת בדיוק השאלה. זאת השאלה שגם הרצל יחזקאל התייחס אליה - הוא אומר אין שום חשש.

אין שום חשש, אני אומר חד משמעית.

יש התנגדות קשה מאוד, ובוא נשים אותה על השולחן, שבית הספר התורני הקיים שבא וטוען במיוחד כלפי הבנות של הרב שבת, והרב שבת יודע את זה, שבא וטוען שאם אתם תשימו מתחת לבתינו מוכר שאינו רשמי שאינו מחוייב לכלל התלמידות, אתם פוגעים בנו פגיעה קשה לאור העובדה - - -

אני גם לא מתנגד לתחרות.

יש התנגדות - - -

אני שמעתי עכשיו שאם אני אבוא לבית הספר, נראה אפילו שהורים מסורתיים או לא דתיים נמצאים.

במבחן התוצאה, שאלת אותי מה ההתנגדויות שיש, אני מתארת לך תמונת מצב. תמונת המצב היא שאי אפשר להתעלם מהעובדה שבית הספר התורני הקיים מרגיש מותקף מאוד, ובעצם בא אלינו בסוג של תביעה אל תעשו את זה. האם אנחנו חייבים לענות לו או לא זאת שאלה אחרת.

מה מצב הרישום שם?

יש לו רישום טוב, אבל מאחר שיש לנו בבית הספר הקיים רישום טוב, נפתח בית ספר חדש שנוגס בו מצד אחד, ולאור העובדה שיש אזורי רישום במנח"י, בית הספר התורני מחוייב לקלוט גם בנות שאינן תורניות, מה ש"ארץ המוריה" איננו מחוייב. הדבר הזה גורם לבית הספר התורני – אין מה לעשות, עובדתית, פרופיל התלמידות בתלמוד התורה, מי שבאה אל המוכר שאינו רשמי, זה פרופיל תורני ומשפחות רבות אומרות לנו ובצדק, אנחנו מתקשים לשים את תלמידינו בממ"ד התורני מאחר והאוכלוסייה מסביב לא תמיד דומה, יכול להיות שיש דרכים אחרות לפתור את זה, אולי צריך לפתוח אזורי רישום, יש הרבה על מה לדבר. אתה שאלת אותי אם יש התנגדות, היא קיימת.

אני מבין מה שאת אומרת, זה נכון באשר לפתיחת התורני כאיום על בית הספר הממלכתי דתי שהוא לא תורני, הרי תמיד יש את השרשרת הזאת.

הממ"ד הוא תורני.

אני מניח שרצו לפתוח את התורני, אני לא יודע, אבל היה ממלכתי דתי אחר, שאמר, חבר'ה אם אתם תפתחו תורני, אתם נוגסים בנו, נכון?

לא, בדיוק הפוך. יש לנו שם ממ"ד תורני, עכשיו נפתח ממ"ד שאיננו תורני. זה נכון ש"ארץ המוריה" הוקם כי לא היה מספיק תורני.

נדבר קודם כל מה המדיניות, ואז לפי דעתי זה מפת הדרכים לפתרון הבעיה.

אז כן רוצה להגיד מדיניות. שאלת אותי אם יש התנגדויות, אני שמה על השולחן שיש. המדיניות היא שאנחנו מאוד רוצים למצוא פתרון טוב שיועיל לאנשי ארץ המוריה.

בשכונה.

לא, היא לא מדברת על השכונה.

כן, בוודאי לבנים בשכונה. בנות, אנחנו מעדיפים שלא.

אני רוצה להגיד משפט עקרוני. היה לי את הזכות לשבת עם הרב שבת, אני בכלל מתקשה, בתוך תוכי אני יכול לומר בפורום הזה, להבין את ההבחנות האלה, הרב שבת ואני וכל מי שיושב פה והרב אלחנן, וכל מי שנמצא פה וגם היו"ר זבולון אורלב וגם שי, כל מי שמתקרב, יגאל צרפתי גם, כל מי נמצא וכל מי שרוצה להיות. אומרים חז"ל על הפסוק: "אחד הנולד בו ואחד המצפה לראותה". אני אומר את זה ברצינות. בשבילי, אני בתחושה שלי, אני בכלל לא מבין למה? אני אדבר עם הרב שבת בנפרד עוד פעם, אני בטוח שנצא בסוף מסודרים ומחובקים שהוא בתוך הממ"ד, הוא הממ"ד. אני לא מבין, אני חושב שהוא צריך לעשות - זה לא עכשיו. כיוון שאנחנו בממ"ד ואתה בתוך הממ"ד, אין הבחנה בינינו. לכן אני חושב שצריך לעשות כל צעד בכדי שהרב שבת יהיה שני, בעזרת השם מורשה תהיה הראשונה, הרב שבת יהיה שני, ואחרי זה כולם ייכנסו פנימה כיוון שהממ"ד זה דבר אחד, זה בית של כל מי שתורתו של מרן הרב זצ"ל הולך בדרכו.


אני רוצה לומר דבר שאני לא נכנס לתוך הפרטים, אני חייב לומר פה, אני סומך יותר במאתיים אחוז על דסי שמשקיעה בזה זמן וכוח ודני שהוא משקיע בזה זמן וכוח למצוא את החיבור הנכון כיצד הדבר הזה לא נוגע ולא נוגס בדברים אחרים, וכל דבר שנגיד בסדר - ואני חושב שפה הרב שבת צריך להיות רגיש, אני בטוח שהוא כזה, כלפי הממ"ד הקיים שמוגדר ממ"ד שלא ייפגע. אני קורא לעצמנו לצאת מכאן במחשבה איך אנחנו מוצאים את הפתרון הנכון, דסי והרב שבת, וצוות נוסף, וראש המינהל והמינהלת ודני וכולם יישבו, איך נכנסים לממ"ד, איך הרב שבת מוביל מהלך שאחריו יש עוד 17 תת"ים שהולכים קדימה, יקבל 8 כיתות, אני בכלל סומך על מה שאומרת דסי, הבנות פה, הבנים פה, או כולם בתוך המינהל, כולם בתוך החמ"ד – ובא לציון גואל.

עוד תוספת אחת, אנחנו הצענו הצעה שהבנות יישארו בהר חומה בתוך הממ"ד, כחלק מתוך הממ"ד והבנים יילכו להישאר שם כמוכר שאינו רשמי. הצענו גם את ההצעה הזאת, כרגע למיטב הבנתי היא לא מתממשת, אבל גם אותה נשקול.

ההסתייגות שלך בסוגיית הבנות היא הסתייגות בגלל התחרות מול התורני?

שאלת אם יש תחרות אני מציינת, האם אני חייבת להתייחס אליה או לא זו שאלה אחרת. יש לי עוד פתרונות לפתרון - - -

השיטה של הכל או לא כלום היא לא שיטה טובה. אני רוצה להבין למה הבנים כן, בנות לא, לפי השקפתך.

אין הבדל מובהק בין הבנות בארץ המוריה לבין הבנות בממ"ד, יותר קשה לנו אפילו מבחינת הציבור להסביר.

אני מבין. את צריכה להכיר כרגע במציאות. יש כרגע מציאות, ולמרות החזון שאני שותף - --

זה יקח זמן - זה לא יהיה היום ולא מחר ולא בחודש הבא, זה תהליך, זה קשור גם באמון, זה קשור בהכרת האנשים. הואיל ואני מלווה את התהליך הזה עם חברי שי כבר שנים, אני מודע גם לקשיים האנושיים, הסובייקטיביים שיש בפרשה הזאת. אמרתי, אם זה לא יקרה בסוף זה כשלון שלי. אני לא מטיל את הכשלון הזה על אף אחד אחר, כי זה עולה לי, זה ביסוד הדרך האידיאולוגית אולי, אני כציוני דתי הסוגייה הזאת של הממלכתי. זאת גם השקפתם הבסיסית, הם אנשים ציוניים, לכן, השקפתי בעניין הזה, אני מוכרח לומר בעניין הזה היא קצת שונה ממך בתוצאה הסופית שלה, אבל נשמע את מנח"י.

תודה רבה כבוד היושב ראש, אני רוצה לומר שאני פה לפי בקשה אישית של ראש העיר, יואל אמור לייצג אותי פה וראש העיר ביקש באופן אישי שאבוא לפה ולכן אני פה.

ראש העיר לא סומך על יואל?

ראש העיר סומך מאוד על יואל, אבל כמו שכבוד היושב ראש יודע, יש גם סמליות.

לצורך ההבנה, שאלתי זאת בהומור.

המשפט הזה פתחתי בו בשביל להביע את הרצון האמיתי והכן של העיר ירושלים למצוא פתרון אמיתי והוגן והולם לקהילה שהעיר ירושלים חפצה ביקרה, שמחה וגאה שהיא חלק מהמרקם של תושבי העיר הזאת, לכן כך פתחתי את דבריי ולא שום דבר אחר.


אני כן רוצה לפתוח ולהגיד, כי אני שמעתי פה דברים שגם שמעתי קודם כאילו יש פה איזה עולם של אידיאולוגיה מול פקידות קרה ומנוכרת, אני רוצה להגיד בזה, אני רוצה להגיד בזה שיש פה אנשים טובים וחשובים שיש להם מניעים אידיאולוגיים לא פחות וערכיים לא פחות שישבו שעות רבות מאוד על המדוכה הזו בשביל למצוא פתרון אמת וחשוב. אני רוצה להתקומם נגד הצגת הדברים כאילו עומדת פה אידיאולוגיה מול איזה פקידות קרה מנוכרת שמסתכלת על העולם לפי תקנות ומטר מרובע. חשוב לי מאוד להיאמר, מפני שאני שומע את זה הרבה מאוד, ואני אמרתי את מה שאמרתי.


הסוגייה הזאת היא הסוגייה שיש לה השלכות רוחב לא פשוטות, כבוד היושב ראש, אתה מכיר אותן בעצמך, אתה בעצמך גם דיברת מוקדם יותר בישיבה פה – הסוגייה הזו של החינוך הרשמי מול החינוך המוכר. יש פה סוגיות בעלות השלכות רוחב לא רק לעיר ירושלים, ולכן צריך לדון ולשקול את זה בזהירות ובחכמה ובתבונת לב גדולים מאוד שכך נעשה. מכיוון שברור לי, ואני מכיר את הוועדה שאתה עומד בראש, וברור לי שהסוגייה הזאת היא סוגייה עמוקה ורצינית, בעיניי לאומית, אבל כרגע שהיא של עולם החמ"ד לא נעשה דבר מבלי היוועצות מתמדת ושוטפת עם דסי ועם אברהם ליפשיץ, גם עם מנכ"ל המשרד מפני שהשאלה הזו היא גם שאלה – זה גם בפיתחו של המנכ"ל היה, אנחנו נועצנו איתו בכל שלב מפני שברור לנו שברכת הדרך שלו צריכה להינתן לזה גם. אנחנו ניסינו בכל הזמנים האלה למצוא פתרונות, קודם כל פתרונות דיור זמני, מפני שתנאי הדיור הם מחפירים. ניסינו למצוא גם פתרון דיור חלופיים זמניים, אין לי אלא להצטרף בשורה התחתונה לתקווה שנצליח ביחד למצוא פתרון שלא ייצא זה נפסד, ולא ייצא זה נפסד, ואנחנו נצליח לתת פתרון נכון רגיש כיאה לרגישות הגדולה סביב השאלה הזאת.


חשוב לי להזכיר לכולם, שהדרך עוברת דרך ועדת הקצאות, אישור מועצה, ואישור של מינהל הפיתוח של משרד החינוך, זאת אומרת, יש עוד כמה תחנות בדרך לזה – אבל כמו שדסי ואני עד היום לא חסכנו דקת מאמץ עבור מציאת פתרון, וכאמור גם הרב ליפשיץ וגם ד"ר שושני מעורבים במהלך הדרך, והלוואי והישיבה הזאת היתה מיותרת ומצאנו פתרון קודם.

מה הפתרון?

מה הפתרון של המציע?

היו פתרונות שהונחו, אבל אני לא חושב שאנחנו צריכים פה לנהל את הדיון הזה. היו הצעות - - -

איפה הולכים הילדים האלה מחר בבוקר?

מה הבעיה עם ההצעה הזאת?

אני בהחלט מסכים שהוועדה וחברי הכנסת לא באים להחליף את האקזקוטיבה ואת המינהל בגיבוש פתרונות מעשיים, זה לא תפקידנו. אבל תפקידנו זה בהחלט לפקח ולראות שהדברים נעשים כתיקנם.

אנחנו מקיימים את הישיבה היום ב-15 בספטמבר לא ב-15 באוגוסט, כלומר, הטענה שלך היתה נכונה, בכל זאת, חלפו כבר שבועיים מפתיחת שנת הלימודים, וטרם נמצא פתרון. אומרים לנו מצד אחד שיש אגף פנוי של 8 כיתות, ומצד שני, כולם אומרים שהם נמצאים במבנים לא מבנים, בעיניי הם גם לא צריכים להיות תחת "יד אשר". המינהל הקהילתי אומר המרקם השכונתי - בא ראש מינהל החינוך וגם אני ואומר לך זה לא המוכר הרשמי. אם הייתי יודע שהוא יישאר מוכר רשמי, זאת ההסתברות העתידית שלהם, הייתי משאיר את המבנה הזה בכל מקרה לחינוך הרשמי של מדינת ישראל.

אני מקווה שאני לא חולם שיש סיכוי טוב שהת"ת הזה ייהפך לחינוך רשמי לא בתוך חודש, ולא בתוך חודשיים. אני אומר את זה בצורה ברורה, יש כאן תהליך מאוד מורכב, שיש לו משמעויות ארציות רחבות עם משמעות גדולה מאוד - זה ות"ת מורשה, שהוא מה שנקרא ראשון בקנה, לכן אני אומר זאת ההתייחסות שלנו. אגב, מסירת האגף שאני לא יודע אם יש בו כיתה אחת או שמונה, אין לי שום מושג, הוא חלק מבניית האמון שאנחנו זקוקים לו, ומניעת הסכסוכים הפנימיים בתוך הציונות הדתית. לגבי המשמעויות שאם הבנתי אותך נכון שהם נותנים לחינוך מוכר שאינו רשמי, כאילו שלחינוך הרשמי יכול לפתוח תביעות נוספות, אני לא חושב שזה שייך, כי זה בתוך מחנה הציונות הדתית. הרי באיזה מבנה יושב ת"ת מורשה? ת"ת מורשה יושב במבנה שמדינת ישראל והעירייה בנו, זה לא הת"ת הראשון. יש אגף פנוי?

יש קומה, אני לא מכיר שמונה חדרים, אבל באמת לא כדאי להיכנס לזה לפה. אני מבטיח לכבוד היושב ראש, אנחנו ניסינו כאמור ברגישות למצוא איזשהו פתרון שראש חמ"ד ברך עליו, ומנכ"ל המשרד נתן את ברכת הדרך, ולצערי הרב הקהילה של "ארץ המוריה" - - -

מותר לומר מה היה הפתרון?

אני מציע שדסי אולי תציג אותו.

הצענו לשלב את התלמידים בתוך המבנה החדש שבו הם רוצים להשתלב, כשהבנים יפעלו כפי שהם פועלים עכשיו, אבל זה לא כל כך אנחנו - - -

אבל אם יש עוד חדרים פנויים, למה לא הבנות?

הבנות תשתלבנה גם כן, אבל תהיינה בתוך עצמאות חינוכית וניהולית מוחלטת רשומות על סמל המוסד הרשמי.

לדעתי אתם רוצים לרוץ מדי מהר זאת הבעיה.


אם יש חדרים פנויים - - -

יש.

קודם כל יש חדרים.

אני כן יודעת שעיריית ירושלים הגישה לנו חוות דעת של הלשכה המשפטית, דני בקיא בזה יותר ממני, שבעצם אומרת אתם לא רשאים לתת ל"ארץ המוריה" את החדרים הללו. ישיבה שהתנהלה בלשכתו של מנהל מנח"י בעירייה אמרה זה לא עומד בנוהל המשפטי שלה.

ביקש לדבר יגאל צרפתי, סמנכ"ל, כשהוא רוצה רשות דיבור תמיד אני מאפשר לו כי הוא תמיד יצירתי ותמיד פותר בעיות.

ברשותכם, אני רוצה מלה על השיטה איך הדברים עובדים בדרך כלל. בעצם, מה שקורה זה, שאנחנו כשיטה לא מזהים, לא יוצרים זיקה בין היישות החינוכית שעתידה להיכנס למבנה, ברגע שאנחנו יוצאים להליך של תכנון. אנחנו בעצם נותנים איזהו סמל מוסד שהוא לא נותן שום אינדיקציה מי בעתיד יאכלס אותו, ובבוא הזמן כשבנייתו מסתיימת אז למעשה העירייה צריכה לבצע מה שנקרא נוהל הקצאת מבנים. יש נוהל, הנוהל הזה מעוגן גם בחוזר המנהל הכללי של משרד החינוך שאומר כיצד יש לפעול, וגם הנוהל הזה מופיע בחוזר המנהל הכללי של משרד הפנים, יש נוהל מאוד ברור, מאוד מובנה שהוא די חדש.

די חדש.

כן. אני הבנתי שכל הדברים החדשים הכל מקלקל, היה פעם דברים טובים, אבל אוהבים אצלנו לקלקל דברים מתוקנים. אני יכול לכתוב ספר על כל השינויים ועל כל הפטנטים האלה. כל דבר רק גרם הרעה, כל דבר חדש שהמציאו כמעט גרם הרעה, אותו דבר הנוהל הזה. פעם הייתה גמישות, אגיד לך על פילוסופיית הניהול. פעם מנהלים יכלו לנהל, היה להם שיקול דעת, היום כולם קשרו לעצמם את הידיים ואת הרגליים, ועכשיו לך תשבור את הראש. זו בריחה מאחריות, בריחה משיקול דעת, מסתתרים - הנהלים, היועצים המשפטיים. כשאני הייתי מנכ"ל היו 4 יועצים משפטיים במשרד החינוך. היום יש 40, כי מנהלים לא רוצים לקבל אחריות, אז כל דבר ליועץ המשפטי.

פה יש לי מתווה אופטימי. מה שקורה זה שהעירייה, ואגב, יש לא מעט אתרים, לא דיברנו על זה היום, אבל, למשל, אלעד, ואנחנו צריכים לברך שיש - - -

הישיבה הבאה, אני מבטיח לך, תתקיים על אלעד.

אבל אילולא נוהל כזה, היום היינו בבעיה גדולה, כי למעשה זה שלא עמדו בנוהל מאפשר לנו לייצר סידרה גדולה של סנקציות שאילולא הנוהל לא היה בידינו - - -

המתווה לפיו עובד כל הנושא הזה של הקצאת מבנים הוא מתן עדיפות לממלכתי ולממלכתי דתי, אחר כך למוכר שאינו רשמי, ובסוף למוסדות פטור. העירייה מבצעת את אותו נוהל הקצאת מבנים, ומביאה לאישורנו את התוצאות ואת ההצעה שלה, זה מאפשר לנו גם לראות ראייה כוללת ממוסדות החינוך באותה שכונה שבעצם ביקשו לקבל רשות שימוש במבנה. העניין האופטימי בא מהמקום הזה, שבעצם אם מנח"י ואם ראש המינהל הדתי במשרד החינוך יבואו עם איזו המלצה מגובשת לאיזשהו מתווה, אני לא רואה שום סיבה בעולם שאני לא יכול לקחת את זה כאחד הגורמים המשפיעים ביותר להחלטה. זה כלי שעומד לרשותנו, אבל כמובן שאנחנו בסופו של יום, זרוע ביצוע של אנשי החינוך ולא להיפך, ובעצם אנחנו באים לתת להם מענים.

כל פתרון שיהיה מקובל עליכם יקבל את ברכת מנכ"ל המשרד, עם הרצון האמיתי והכן שלנו, פתחתי את דבריי בזה. אני באופן אישי באתי לפה מפני שהקהילה הזאת היא חשובה לעיר ואנחנו חפצים במציאת פתרון.

אני משבח גם את יגאל צרפתי וגם את דני שזורקים את תפוח האדמה הלוהט לפתחו של ראש מינהל חמ"ד. אומרים לו תשמע – סדרי העדיפויות, אגב, אני מסכים איתם מאה אחוזים, קודם כל חינוך רשמי, אחר כך חינוך מוכר שאינו רשמי, חד משמעית, לו היה אלטרנטיבה של החינוך הרשמי, לא הייתי מקיים את הדיון הזה. רק אמרו לי יש כיתות פנויות, אני לא יודע כמה אפילו, אין לי מושג.

אני רוצה לפתוח את הדיון מחדש – בנים, בנות וכו', ואני מציע שתקיים בדחיפות בראשותו, יקיימו דיון עם כל הגורמים הרלבנטיים, ותציע למנח"י כיצד לפעול בסוגייה הזאת, אם אפשר תבקר במקום, תראה את המבנה, תראה על מה מדובר, ניפגש עם התורני, לא תורני ולתת. המלצתי, אני מקווה שזאת המלצת הוועדה, הואיל ומדובר בחינוך ציוני, הואיל ומדובר בת"ת שגם אתה גם מבין, שהוא מועמד מאוד רציני להיות מראשי המהלך של כניסה לחמ"ד, לאפשר שבכיתות הפנויות יוכל הת"ת הזה להיכנס ולהשתלב במרקם התורני.

מכיוון שגם אתה היית מעורב וגם חברים נוספים במשא ומתן לגבי הקבוצה הזאת כבר כמה חודשים טובים, כולל ראש העיר, כולל כולם, ולצערנו הבעיה התגלגלה עד לתאריך הזה היום, הבעיה הזאת לא נפתרה. החשש שלי שהקבוצה החשובה הזאת, שנמצאת במקום – ביקרנו שם, באמת, זה תת תנאים. חייבים לקבל את הפתרון הזה כבר מיידי בשבוע האחרון. לא יכול להיות עוד ועדה, עוד התכנסות, כי הועדות האלה היו כבר, התכנסנו, וישבנו, ודנו.

הואיל ואני מכיר את ראש מינהל החמ"ד, אני בטוח שעד לסיום חופשת סוכות, יהיה פתרון וידווח לוועדה. יגאל צרפתי אתה אחראי כלפינו. אני לא רוצה להכתיב לראש מינהל חמ"ד באיזה יד נחזיק את העיפרון.

אדוני היושב ראש, אם אפשר זמנית לתת לנו את הכניסה.

אנחנו מבקשים שסמנכ"ל המשרד שאחראי על המבנים, על ההקצאות, אחרי כל קביעת המדיניות עד היום האחרון של פגרת סוכות, תדווחו לנו מה הפתרון שהוצע.

זה צריך לעבור בוועדות הקצאות במועצה לפני שזה מגיע אליו.

טכנית, מה זה אומר דני?

נעשה את זה הכי מהר שאפשר זה בטוח.

התלמידים צריכים לדעת לאיפה הם הולכים אחרי סוכות.

אני ברגע שאני מקבל את הפרוטוקול של ועדת ההקצאות, אני מאשר בו בזמן.

ניכנס להליך הכי קצר ומזורז שניתן.

גברת דסי, אני רוצה לבקש סליחה ומחילה שלא הובנתי כאשר הזכרתי את מידת סדום, לא התכוונתי כלל וכלל להגינותם של אנשי העירייה ואנשי מנח"י שבאמת תמיד רצו לעזור. אני מצאתי נכונות לעזור בכל הדרגות כולן, והגינות גדולה מאוד. מלבד זה, כאשר אמרתי את זה, זה דרך מבטם של ההורים שרואים מבנה, ורואים את ילדיהם סובלים ולא מבינים.

אני בכל זאת מצפה ממך שתסביר להם שזה לא מידת סדום.

אני רוצה רק להוסיף, שהאוכלוסייה הולכת להר נוף שזה שלושה אוטובוסים, זאת האוכלוסייה שבאמת צריך להחזיר לבתי הספר הממלכתיים דתיים - אנחנו איננו בעניין הזה. תודה רבה.

תודה רבה. נעבור לנושא הבא.

ישיבת בני עקיבא – נתיבות חיים פסגת זאב

קיבלנו פנייה מוועד ההורים על כך שיש בעיות קשות ביכולת התיפקוד הפדגוגי של הישיבה בגלל מחסור באמצעי למידה, שעות וכדומה.


בבקשה.

מדובר בשכונה, למי שלא מכיר, בצפון ירושלים עם 60 אלף תושבים שאמורה לתת פתרון לאוכלוסייה דתית גדלה ומכובדת.

אני רוצה להציג בכמה מלים את מצב הלימודים של התלמידים שלנו בשנה הקודמת, לפני שאני נכנסת לשנה הזאת. כבר שנה שעברה ושנים קודמות היתה בעיה תקציבית מאוד קשה, התלמידים למדו שעות שלא מתאימות למה שלומדים בשאר מרכזי ישיבות בני עקיבא. הבן שלי שהוא בכיתה י', היה חוזר הביתה בשעה אחת בכל יום, הילדים שלמדו לבגרויות לא היה להם שלוש שעות על כל יחידת לימוד, הם לא יצאו לסמינריונים, לא יצרו כמעט שום פעילות חברתית במהלך השנה. היתה עזיבה מאוד גדולה של תלמידים מבית הספר, היה רישום מאוד דל לכיתה ז' - יש כיתה אחת, בכל המחזורים שתי כיתות. השם של בית הספר בשכונה הוא מאוד ירוד, ואף אחד לא רץ לבית הספר. זה נובע מזה שהלימודים לא מספקים את מה שהתלמידים צריכים על מנת לעבור בגרויות כמו שצריך. הילדים שלנו למדו המון לבד, ישבו בקבוצות לימוד בבית, הם לא הספיקו לפני הבגרויות ללמוד, ועל דברים שהם מחוץ לימודים על זה בכלל אין על מה לדבר.

החלטנו להשבית את שנת הלימודים בתחילת שנה, וזאת אחרי שאמרו לנו שבעצם המצב שהיה בשנה שעברה הולך להיות קיצוץ מאוד מאסיבי מעבר למה שהיה בשנה קודמת. מבחינתנו, זה מעבר של כל הקווים האדומים.

יש לי שני ילדים אחד בי"א ואחד בי"ב, ויש לי ילד בכיתה ו', הוא לא ייכנס לבית הספר הזה אם לא יהיה שם מהפך רציני. ישבנו פה ושמענו על כל ההתבדלות של החברה הדתית וזה לא מוכן ללמוד עם זה, וזה לא מוכן ללמוד עם האחר, ואנחנו באים מתוך מקום שרצינו ללמוד כולם עם כולם, אבל במצב כזה זה ממש לשים רגל לילדים שלנו.

בעצם הפיקוח הבטיח לנו כבר שנה שעברה ושנים ללוות אותנו, אנחנו מרגישים שלא היה ליווי, שלא היה מספיק אוזן קשבת ושלא נעשה מאמץ גם כשניסו לעזור וגם כששמו כספים, ובהחלט שמו כספים, זה היה בקושי מספיק כדי לסתום חורים, ודאי לא למנף את בית הספר ולתת פתרון אמיתי שיתן בית ספר טוב עם הרבה מגמות משהו שירצו להגיע אליו, משהו שישאפו לבוא אליו, ודאי לא היה פתרון לזה.

כמה כיתות בשכבת גיל יש בממלכתי דתי בכיתות ו' בשכונה?

כן, שלוש בממ"ד במזרח אני חושבת שהפוטנציאל הוא אחד וחצי מהממ"ד במזרח ועוד אחד מפיסגת דוד, ואנחנו מקבלים גם ילדים מנווה יעקב שזה גם פוטנציאל לעוד כיתה נוספת.

כלומר, בערך כשלוש כיתות.

היום יש בעצם יש 2 כיתות שאחד מהן זה כיתות מב"ר ואחת מהן כיתה רגילה, והם גם לא מלאות. בכיתה ז' רק כיתה אחת, 36 תלמידים.

ראשית, אני רוצה לברך את יושב ראש הוועדה שזימן אותנו, מכיוון שאנחנו שלחנו את המכתב להרבה גורמים, ולצערי הרב אתה היחיד שהתייחסת, ועל כך מגיע תודה רבה. אנחנו בהחלט רוצים להשמיע את קולנו.

הישיבה הזאת, אני מלווה אותה מהיום שהוקמה. אני רוצה לספר במעט היסטוריה. הישיבה הזאת עברה המון טלטלות - הן במבנים, הן במנהלים, ובלי לפגוע בכבודו של הרב שפייר שהוא מנהל בית הספר כיום, הישיבה הזאת מעולם לא קיבלה מנהל שעם ניסיון ניהול מוכח קודם בתיכון בנים – היתה תחלופה של כל שנתיים מנהל אחר. אנחנו כהורים יכולנו, ואנחנו קבוצה לא קטנה של הורים שבפירוש יכולנו לרשום את ילדינו לכל בית ספר בירושלים, וגם התקבלנו לבתי ספר אחרים בירושלים. אבל מתוך אידיאולוגיה ומתוך רצון לקדם את השכונה ולהאמין, ומתוך אמונה בבית הספר השארנו את ילדינו בבית הספר, אבל במידה מסויימת גרמנו להם עוול, הם עברו טלטלות שאף ילד לא עובר. אם אנחנו היינו צריכים לתת להם שיעורים פרטיים להשלים, ואם אנחנו היינו צריכים לתת לשבת אחר הצהריים וללמוד בחברותות כדי לגשת לבגרויות, בזה חטאנו. אנחנו ועוד הורים שיכולנו לעשות סדרי עדיפויות ולתת, מה עם אותם הורים שלא יכלו לתת?


בעקבות ההשבתה, ישבה איתנו הגברת חווה ברטוב, ומר שמואל ביבר ממרכז ישיבות בני עקיבא, והם הבטיחו, הם הבינו שאנחנו נמצאים היום - - -

הגברת שציינת, מי זאת?

היא אחראית במינהל החינוך העל יסודי.


הם הבטיחו שהם ידאגו לכנס ישיבות דחופות ולתת משוב חיובי ותקציבים לבית הספר, על מנת שבית הספר לא רק יפתור את החורים של השנה הזאת כמו שעשינו בשנים הקודמות, אלא לתת איזה אופק לבית הספר הזה כי היום צריכים להגיע לידי החלטה. או שבית הספר הזה נסגר וזהו, וזה גם בסדר, אז קדימה בואו נפתח את אזורי הרישום בכל ירושלים, נעביר את התלמידים ממסגרות ז'-י', נסגור רק לי"א ולי"ב ניתן את המסגרת הזאת כיוון שהם לא יכולים לעבור כיום לבית ספר, הם חייבים לסיים את הבגרויות במגמות שהם התחילו, בסדר גמור. או שחייבים כולנו לשנס מותניים, להעביר תקציבים ולתת תוכנית ארוכת טווח לבית הספר להתקדם.


מה שקרה, עד לרגע זה לא התקיימו הפגישות כפי שהגברת חווה בר טוב הבטיחה לנו ומר ביבר, לא התקיימו פגישות, אנחנו נמצאים בפתחו של ערב יום כיפור, לאחר מכן סוכות, ואם ימשיך המצב, לצערנו הרב בית הספר לא התקיים אחרי סוכות, לא ייפתח.

תודה רבה.

בעצם בישיבה שישבנו ב-1 בספטמבר, היה המון רצון טוב, פרטנו את הבעיה עוד מעבר למה שפרטנו פה, ואמרו לנו תחזרו ללמוד ואנחנו מבטיחים לשבת, מה שלנו ממש מעליב – הם לא זמן ביומן על מנת לשבת, וגם ההורים שהיום אנחנו מתכנסים לאסיפת הורים, הם מחכים לשמוע תשובה מאיתנו איזה בשורה יש לנו להציע.

אני מודה על ההתכנסות הדחופה, ומקווה שממנה גם תצא מיידית פתרון כי בגדול המצב הוא שבהחלט את טענות ההורים על השורה התחתונה, בהחלט נראים לי הצעות מוצדקות, ועל כולנו למצוא פתרון.

אני רוצה לפרט בקיצור. אנחנו נמצאים בשכונת פסגת זאב, לבקשת עיריית ירושלים מזה עשר שנים ביקרנו במקום אולפנת בני עקיבא וישיבת בני עקיבא. האולפנא מצליחה מאוד לתת מענה לאוכלוסייה הן בשכונת פסגת זאב והן בשכונת נווה יעקב, גם זה לבקשת העירייה לפני כמה שנים שמספח ככל שניתן גם את ילדי נווה יעקב לתהליך החינוכי הזה. האתגר הוא לא פשוט, אבל נענינו לזה כחלק מתפיסת העולם שלנו, וזה נכון שדרכה של הישיבה היתה יותר מורכבת, יותר קשה, ובכלל, כדי שהבנים בתנאי תחרות בירושלים יתנו אמון בבית הספר בשכונה שהיא לא שכונה במרכז העיר, זה עבודה לא פשוטה, בהחלט היו קשיים שלא צריך להאריך כרגע. יש לנו מנהל טוב במקום ויש הרבה מה לעשות. יחד עם זאת, תנאי התחרות יוצרים מצב שבכל שנה מחדש, כל הורה מוצא את עצמו מקבל פניות מבתי ספר רבים מאוד בירושלים שפונים כדי שהוא הצטרף למקום.

בשנים הראשונות, עיריית ירושלים שגם אני רוצה לומר אין לי טענות בשום טענה פורמלית כלפי השותפות שלהם, אלא כל הסיטואציה היא סיטואציה של המצב החריג שצריכים לגייס משאבים וכוחות כדי לעזור לפסגת זאב מעבר לתנאים הפשוטים. יש מבנה ראוי שהעירייה יחד עם משרד החינוך העמיד אז את המקום, יש רצון טוב, ויחד עם זה, מוסד כדי פסגת זאב שרוצים שהוא ייתן מענה לאוכלוסייה במקום, מחייב תנאים נוספים בסטרט-אפ בתכנית תלת שנתית כדי שהמוסד יעמוד על הרגליים.

בשנים הראשונות, אמנם בהסכמה עם עיריית ירושלים ניתנה תוספת הנחייה מיוחד של עיריית ירושלים כדי לסייע במקום. בשנים האחרונות קיבלנו את התקציב המינימלי המקובל ולא הצלחנו להעמיד משאבים נוספים. המרכז נאלץ מזה שלוש שנים להעמיד מעל חצי מליון שקלים מתקציבו כדי לתת את הנדרש בכיתות קטנות, באוכלוסייה שזקוקה ודנו שאנחנו לא נוכל לעמוד בזה בלי שנקבל שותפות גדולה יותר ברצון טוב, בכוונה טובה, שוחחנו גם עם אנשי משרד החינוך, גם עם אנשי עיריית ירושלים. אין לי שום טענה פורמלית שצריכים כמו בדיונים אחרים להתכתש פה בין שותפים, אלא צריך לשבת יחד ולהבין שהמצב פה הוא יוצא דופן, הוא חריג, זאת השקעה בחינוך. אני מבין שהמשאבים לא פנויים על המדף לאף אחד, אבל המקרה הוא יוצא דופן, חריג, והשקעה משותפת תניב רוגע ובסיס ומענה להורים ולתלמידים.

אני מבין שיש כאן שאלה של הביצה והתרנגולת, כלומר, בגלל מצב בית הספר הוא לא מושך הרבה תלמידים, ובגלל שהוא לא מושך הרבה תלמידים והקציב העל יסודי הוא פר-קפיטה, פר תלמיד, זאת השאלה.

הבעיה המרכזית היא בחטיבה עליונה, מספר תלמידים נמוך שגורר מצוקה תקציבית בלתי אפשרית. כולם רוצים לעזור, כולם עזרו כפי יכולתם, ואין לי שום טענות, ואני אומר את זה באופן אמיתי והגון.

מה התהליך בשנתיים-שלוש האחרונות? זה בתהליך שהישיבה גדלה, הישיבה קטנה.

צריכים לומר, בלי להיכנס לפרטים, הישיבה עברה גם משבר בתחום ניהול בתי הספר, אף על פי ששלחנו למקום מנהלים טובים אבל האתגר שם הוא קשה, ולא כולם החזיקו מעמד יותר משעתיים, זה דבר לא ראוי אבל זאת עובדה שאין להתכחש לה. אחרי תקופת התייצבות בשנה האחרונה היתה מכה ברישום שהשפיעה על כיתה ז', בין השאר בגלל תחרות קשה מאוד בירושלים על התלמידים, אנחנו צריכים להתמודד גם עם הבעיה הזאת. זה מכפיל את הבעיה התקציבית, צריך לומר, היום עומדת בפנינו בעיה תקציבית במוסד הזה בסדר גודל של 750-800 אלף שקלים, שבית הספר אחד צריך למצוא מקומות מימון, אחרי כל התקציבים הרגילים כדי להפעיל את המקום. אפשר לבקש גם להתייעל, אני מראש אומר את זה, והיו הידברויות ביני לבין העירייה איך לחפש "מן הגורן ומן הייקב", אבל אלה סכומים משמעותיים ביותר שלבד אף אחד לא יכול לשאת בתוצאות.

אני רוצה לומר שני דברים – ראשית, לאמהות היקרות שיושבות פה, להן ולקהילה מאוד חשובה ורצינית לנו בפיסגת זאב - אני רוצה להצדיע וגם לומר להן תודה. אנשים שבמסירות נפש שומרים על אחת השכונות הרגישות של ירושלים ונלחמים באמת, מלחמה גדולה וקשה לטובת הישיבה, גם לטובת האולפנא. משלמים מחיר אישי, ואני מלווה אותן כמה שנים ורואה, הן יודעות את זה ואני אומרת להן שוב, בהערכה גדולה, אנשים שבאמת שמים את הפרטי ואת ה"אני" בצד לטובת הכלל. בהזדמנות זאת אני אומרת לכן תודה רבה והערכה גדולה. המצוקה שאנחנו נמצאים בה היא למרות התגייסות מאוד גדולה של הורים, וצריך להגיד שלמרות שהרבה מהורי השכונה כן נותנים אמון בבית הספר, זו ההזדמנות להגיד יישר כוח לרב מרדכי שהגיע לבית הספר במשבר מאוד קשה, ייצב אותו, הביא אקלים חיובי לבית הספר ועוד הרבה, יש עדיין עבודה לא אמרנו שלא, אבל פה המקום לומר לך, ושאלחנן לא ייעלב, אז השותפות עם בני עקיבא היא חשובה מאוד.


בית הספר הוא במצוקה, אתה צודק, אמרת את זה הכי מדוייק בעולם, יש פה ביצה ותרנגולת שהיא צריכה להיפתר ממקום שורשי יותר. אנחנו עומלים כרגע על מענה מערכתי שאני מקווה שבשנת תשע"ב קצת יוציאו אותנו מהמצוקה וזה פתיחת אזורי רישום כלליים שאנחנו עושים בירושלים בבנים וגם תהליך דומה עשינו בבנות והוא הוכיח את עצמו ביותר.

הבנים של השכונה לא באים, אז את מצפה שבנים של שכונות אחרות יבואו?

מה שהוכח במבנה של הבנות – הסיבה שהשכונה מחוייבת כרגע לאזורי הישיבה במקרה מכותבת לאזורי רישום מאוד קשים, מה שגורם להורי השכונה שיש להם אימון ברב מרדכי, ויש להם אימון בבית הספר ויש להם אימון בקהילת ההורים הזאת. כל שנה מחדש הם נמצאים איתנו עד סוף יולי, תחילת אוגוסט בטלפון אולי נבוא, וברגע האחרון כשרוב תושבי בית הספר הוא חייב לקבל אוכלוסיה קשה, ברגע האחרון הם באים ואומרים למרות שיש לי אמון במוסד אני לא מסוגל.

ואם ייפתח - - - האוכלוסייה הזאת שוב תבוא אליו.

הוא יהרוס את בית הספר.

אם ייפתחו אזורי רישום, אותה אוכלוסייה שבגללה האוכלוסייה האחרת לא באה, היא גם תמשיך לבוא לבית הספר.

המודל שבו אנחנו פותחים את אזורי הרישום ביחד עם עיריית ירושלים הוא מודל של 80%-20%. 80% מהתלמידים הם תלמידים שבית הספר בוחר, 20% - - -

את תגידי לאוכלוסייה החלשה פסגת זאב שהישיבה לא מקבלת אותם הם צריכים ללכת לחורב?

אומר לנו לא פעם מנהל בית ספר, אם את התלמיד האחד הזה שהורס לי את הכיתה לא הייתם כופים עליי לקבל, היה לי קל יותר. בבנות זה הוכיח את עצמו, אנחנו היום עושים את זה בבנים, עובדתית, מנהלי בתי הספר לבנים מצפים לזה, וגם ההורים מצפים לזה. בבנות אנחנו פתחנו השנה 5 כיתות ז' יותר משנה שעברה בזכות מודל שייצב את בתי הספר ויצר אינטגרציה מאוזנת בכל בתי הספר. אנחנו לא עוברים את ה-75%-25%, איזון בבתי ספר, בתי הספר מרגישים יציבים יותר.

את מדברת איתי בכללי ואני שוב שואל, יהיה הורה מאוכלוסייה חלשה בפסגת זאב שאת תאמרי לו – לא, אתה לא תלמד בישיבת בני עקיבא, אתה תלמד - - -

בבית ספר סמוך, גם אור תורה הוא סמוך.

אור תורה ברמות.

נכון, יש היום הרבה מאוד ילדים שלנו בפסגת זאב.

זאת הבעיה הגדולה שלנו.

יש שמכיתה א' למד בפסגת זאב ולא הצליח לו וזה קורה, יש לו כבר שם רע, זה לא לטובתו ולא לטובת הקהילה. לפעמים את הילד האחד הזה אם אתה נותן סיכוי להתחלה חדשה, עשית טוב גם לו וגם לסביבה. מודל שאנחנו עובדים עליו, מנהלי בתי הספר רואים בו מודל שיציל אותם, עובדתית, עובדה שבית הספר תומך בו.

באים ההורים ואומרים, שמע, משאבים שעומדים לרשות בית הספר אי אפשר לקיים בהם את תכנית הלימודים המינימאלית.

אני התחלתי במשהו מערכתי שאנחנו באים לפתור את הבעיה במהותה ואנחנו פועלים כך. דבר שני, כן הכנסנו, זה לא פותר, כמה תכניות עתירות משאבים של משרד החינוך לתוך בית הספר, את "אומץ" ואת "תלם" וקצת הקלנו. הבעיה המרכזית היא בחטיבה העליונה בגלל הכיתות הקטנות שלנו כמשרד אין הרבה השפעה. ובכל אופן, ברגע שנודע לנו הבעיה, באותו יום ישבנו עם הרב מרדכי ישיבה ארוכה והעברנו לו סל קטן, והבטחנו לו בסוף ספטמבר סל נוסף. אבל כל הדברים האלה לא פותרים את הבעיה המהותית. אבל צודק אלחנן גם אנחנו בונים, חושבים על איזושהי תכנית התייעלות. הרב מרדכי עסוק כרגע במיפוי השעות שלו, אבל יש משא ומתן שדני אולי יציג אותו בין עיריית ירושלים לבין הישיבה כדי לתת סכום גדול יותר, זה נכון, שכל הטיפים שאנחנו נותנים, לא פותרים כרגע את המצוקה וצריך יותר. אני אומרת שוב, אנחנו מאמינים בישיבה מאוד, אנחנו רוצים לעזור לה מאוד, ואנחנו חושבים שהיא עוברת בסך הכל תהליך טוב וחיובי.

אני מכיר את הסיפור מפני שנדרשתי לו לפני כמה חודשים. אנחנו בוודאי מחוייבים ורוצים לעשות הכל בשביל שבית הספר החשוב הזה התחזק, בטח ובטח אם אזורי הרישום ייפתחו. ברור שזה תהליך שצריך להיעשות. בישיבה שהיתה אצלי לפני אילו חודשים, אחד הדברים שאני התניתי זה לקבל משאבים שהמדינה יודעת היום לתת לבתי ספר וזה כניסה ל"אופק חדש", לצערי הרב הצעתו זו לא התקבלה, ואלה משאבים חינם אין כסף – זאת אומרת היא עולה הרבה כסף למשלם המסים, אבל משאבים שהמדינה היום יודעת להעמיד לטובת בתי ספר.

לחטיבת הביניים שלהם?

אני יכול לומר לך שאפשר לעשות בזה בשום שכל, זה יכול להביא יתרון לכל המוסד.

"אופק חדש" לא נכנס לחטיבת הביניים שם?

לצערי הרב לא, כי בית הספר סירב. אלה משאבים חינם אין כסף שהמדינה מעמידה - - -


השורה התחתונה היא כזו, אני לא מעורב בזה מאז, אני אז הצעתי איזשהו מתווה שכולל כניסה ל"אופק חדש" וזה חלוקה של הבעלות של העירייה. אפילו העמדנו סכום לטובת זה, אני יודע שכן נעשות עכשיו פגישות, או שנעשה מיפוי של מצב בית הספר, ואני בוודאי מקווה שגם ייכנסו ל"אופק חדש" וגם ייקחו את המשאבים שאנחנו מעמידים לרשותם, וייעשו עבודה שאני יודע שדסי וחווה הסגנית שלי הממונה על החינוך על העל יסודי נדרשו לה. בוודאי שכל מה שצריך לעשות בשביל לעזור לבית הספר הזה לעמוד על רגליו ייעשה, הוא חשוב ויקר לנו.

איך אתה רואה את לוח הזמנים?

אני מצטער שהגענו היום למצב שאנחנו נמצאים בו, כי אנחנו כבר נדרשנו לפני אלו, אני לא זוכר, כבר בתחילתו של הקיץ לפי דעתי, צר לי מאוד שזה הגיע. אני מודה שאני לא עסוק בזה, אני לא מטפל בזה באופן שוטף, אני אדרש לזה עכשיו, לראות שההליך הזה מזורז, צריך להיפתר תוך ימים, חבל על הזמן.

אני רק שואל, איך אתה רואה את לוח הזמנים שכל הרשויות יעשו את מה שהם צריכים לעשות ויציגו איזושהי תכנית שהיא תכנית שיקום, הבראת בית הספר, תכנית כוללת אזורי רישום, תוספת משאבים, אופק.

תתחייבו על איזשהו לוח זמנים, אפילו מדורג או משהו.

היתה אמורה להיקבע מועד לפגישה שבה תוצג איזושהי תכנית הבראה שיש בה שני מרכיבים, האחד המרכיב של התייעלות על מנת לבחון אם כן איזשהם משאבים שניתן לייעל, לעשות בהן שינוי, וצרכים אמיתיים שלהם צריך לתת תגבור על ידי איגום של משאבים ומקורות שהעירייה הצהירה והודיעה שמבחינתה בהחלט היא מתכוונת להעמיד תקציב מיוחד לתגבור.

מתי זה יקרה?

אני מבין שהפגישה אמורה להיות עוד לפני יציאה לפגרת סוכות.

היתה צריכה להתקיים אתמול פגישה, לצערי היא בוטלה לא בגלל אנשים שאני מופקד עליהם. גם הדברים הקטנים האלה שנראים זוטות, הורסים את אמון ההורים, ויוצרים - - -

אלחנן, היתה פגישה ביום הראשון לפתיחת שנת הלימודים ביום חמישי בשעה שמונה וחצי בבוקר, הורים הוזמנו והישיבה הוזמנה ואף אחד לא הגיע. אנחנו חיכינו להם במשרד ואף אחד לא הגיע לפגישה.

מי המנהיג של הפתרון פה? דני?

עד סוכות העניין הזה יוסדר.

הפגישה תהיה. חווה אמורה לרכז - - -

אני לא נכנס לפרטים, כמו שאתם מכירים אותי.

חברים, אני חושב שהבעיה היא מאוד ברורה, אני שמח שאין מחלוקת בין כל הגורמים שמחויבת כאן תכנית חינוכית ראוייה שתבנה מן היסוד. אגב, למה לא הכנסתם את "אופק חדש"?

בשבוע הבא מתקיימת פגישה עם גברת עפרה זומר אחראית במנח"י על תנועת "אופק חדש", אני מגיע אליה לפגישה כדי לבחון את כל ההשלכות ואת כל האפשרויות לגבי כניסה, ייתכן שזה יקח זמן אבל זה בתהליך, בהחלט.

אני מבקש שיירשם, שעמדתנו היא שכחלק מהפתרון הכולל ישיבת "בני עקיבא" נתיבות חיים פיסגת זאב תיכנס "לאופק חדש". אני מבקש שלא יהיה פה איזה ערפל, גם בשאר הדברים אסור שיהיה ערפל.

חברים, אני קצת יותר פסימי מכם, אתם לא תבואו עם תכנית אסטרטגית רחבה עד היום האחרון של סוכות, אין לכם סיכוי לעשות את זה. יש 4 ימי עבודה, לא תספיקו לעשות זאת.

אני גם אומר להורים, אם לא תגלו טיפ טיפ סבלנות - שתקתם יותר מדי זמן, עכשיו אתם צריכים קצת לשלם על זה, מה אפשר לעשות. הם יצטרכו לדעתי סדר גודל של עד חודש ימים אחרי סוכות כדי להציג תכנית עבודה מסודרת, מקצועית. צריכים לחשוב על פרט כזה ועל פרט אחר. ואני אומר לכם, תמתינו חודש ימים אחרי סוכות, אם עד חודש ימים אחרי סוכות לא תהיה תכנית שתשכנע את הקהילה ואותנו שיש כאן תכנית באמת - אנחנו איתכם, נהפוך את העולם.

אני מאמין בכנות האמיתית גם של מנח"י, גם של החינוך הדתי, גם של מרכז ישיבות בני עקיבא, שהישיבה הזאת יכולה להיות פנינה של ירושלים. פסגת זאב זאת שכונה מעולה, עם אוכלוסייה טובה, עם אוכלוסייה ציונית דתית אמיתית, חבל להחמיץ את זה.


אני מציע שזה יהיה הסיכום שלנו, שהוועדה ממתינה עד 30 אחרי תום חופשת סוכות כדי שתוצג תכנית שתהיה באחריות מנהל מנח"י.

אתם אומרים נחכה עוד חודש. למעשה כבר לפני חודש הבטיחו סידרה של פגישות, אנחנו לא ממש שתקנו, קיבלנו הבטחות יותר נכון.

אני מתנצל, למרות שאני קוסם, אני לא יודע לשנות את העבר, אני רק יכול להשפיע על העתיד, וזה מה שאני מנסה לעשות.

בינתיים מה שקורה זה שהילדים - - -

אני יכול להגיד, חבר'ה, עד סוכות, לא ייצא מזה כלום.

אני בהחלט מבינה, אני רוצה לומר, אם מדברים על רישום לשנה הבאה - - -

התכנית הזאת לא מתייחסת החל מה-1 לספטמבר תשע"ב, לא. התכנית הזאת מתייחסת מעוד חודש ומעלה מה יקרה. אני אומר לך, לא יקרה הכל בעוד חודש ימים, למה לנו לחיות באשליות? זה לא יקרה. נקלעתם למצב קשה, שתקתם הרבה זמן, לא העלו את זה, לצערי, כי מרובים צרכי עמך. עכשיו אתם נכנסים לסדר עדיפות, לטיפול, עם עין פקוחה של ועדת החינוך של הכנסת, כדי לוודא - - -

היא יכולה להרגיע את ההורים בדבר אחד, הנושא שלכם הובא לוועדת החינוך, באמת, יש פה עשרות נושאים שיכלו להגיע, וזה הגיע כבר לוועדת החינוך. אם ועדת החינוך יושבת ודנה בזה, ישיבת פגרה, תרגיעי את ההורים שלהכריז מלחמות והפגנות לא ייתן להם פתרון יותר טוב.

אני לא בעד השיטות האלה, אני בעיקרון נגד שביתות.

גם אנחנו.

מה עוד, אני אומר שיש פה אנשים טובים. אני לא חסכתי את שבתי כשצריכים לבקר אנשים, אני יודע לבקר, ולומר בצורה קשה. פה יש אנשים טובים שרוצים באמת לעזור, זה הרושם שלי.


הסיכום שלנו - חודש ימים לאחר סוכות.

בהשתדלות לעשות את זה כמה שיותר ימים, עד חודש ימים.

עד חודש ימים נקבל תכנית כתובה, מסודרת, מסמך ממנח"י, זאת התכנית על דעת העירייה, משרד החינוך, מינהל החינוך הדתי, מרכז ישיבת בני עקיבא. כמובן, אנחנו מאחלים לראש הישיבה הרב שפייר הצלחה רבה. גמר חתימה טובה לכולם.

מדרשת "ייעוד" בקריית יובל בירושלים

ועדת המשנה נדרשת לסוגייה של מדרשת "ייעוד". מדרשת "ייעוד" היא אחת המדרשות המוכרות של אגף תרבות תורנית, נמצא איתנו מנהל האגף. בביקור שקיימתי השתתפתי באירוע שהיה במדרשת "ייעוד", המדרשה יושבת במבנה שהיה פעם מרכז הקליטה בקריית יובל בירושלים.

יש לי נגיעה אישית - הבת שלי בוגרת שם. לא הייתי במבנה החדש.

עכשיו אתה יכול מאוד לעזור.

ישנם שני אנשים שאנחנו חייבים להם חוב עצום – קודם כל חבר הכנסת אברהם מיכאלי, עזר לנו בצורה מדהימה, ממש בצורה שוטפת לבעיות שונות שהיו לנו. דבר שני, אני מצטרף לכל השבחים שנאמרו קודם, ועוד מוסיף עליהם על חבר הכנסת אורלב. אנחנו פנינו לכל כך הרבה אנשים, באמת, ההתייחסות המקצועית, העניינית, המיידית והמועילה לכל השבחים, אז אנחנו מודים.

המדרשה בפועל מטפלת גם בבנות שמגיעות לכאן מהתפוצות. אני מבין שהנכס הזה שייך לסוכנות היהודית. בהסכם של ההיפרדות הרי העבירו כמה נכסים, אבל אם אדוני יודע, אני נשיא עמית של המזרחי העולמי, יש לי מעורבות בסוגייה.

העבירו את הנכס בתל אביב לשאלתך, ועוד מניות בחברות אחרות.

התברר לי שהסוכנות גובה שכר דירה שלהערכתי איננו פרופורציונלי יחסית לפעילות של המדרשה שהיא בעצם עושה פעילות שהסוכנות היתה צריכה לעשות. במקור, לא צריכים שהחברה האזרחית - - -

במקום לעשות זהות יהודית בחוץ לארץ.

גופים וולנטריים יעשו תפקיד שאו המדינה צריכה לעשות או הסוכנות צריכה לעשות. לכן אני פניתי לפני כמה חודשים לנציגי המזרחי במוסדות הלאומיים, גם ליושב ראש ההסתדרות הציונית, גם לרב וסרמן, אני לא ידעתי על הטיפול של וסרמן עד אמש, רק אמש הרב וסרמן התנצל שהוא לא עידכן אותי בטיפול, וגם צלצל אליי הרב שפירא ואמר לי שהיה איזשהו טיפול. אני לא רציתי לטפל את הישיבה, כיוון שהתברר לי שאין מסמך מסודר, כלומר, אנחנו לא יודעים. האינטרס שלנו כוועדה זה שהמדרשה תוכל למלא את תפקידה ולא תהיה תחת איום של פינוי ותשלומים שהיא לא יכולה לעמוד בהם. הואיל ואנחנו גם יודעים שתרבות תורנית - מה המגבלות של תרבות תורנית – אברהם, רק שתדע, שסיעתנו משקיעה כספים קואליציוניים רבים מאוד במדרשות, בתשלומים השוטפים של המדרשות. אני חושב שרק 30% מהתקציב שהוא מקבל זה בבסיס התקציב, ו-70% מהתקציב שהוא מקבל זה חלק מתוספות של הסכמים קואליציוניים. אנחנו רואים ייעוד ציוני - - -


אני תמיד אומר מי שרוצה לראות מה זאת ציונות, מה זה ערכים ציוניים – לך למדרשות, תראה מה זה ציונות. שם לא מדברים ציונות, שם עושים ציונות. לכן רציתי לקיים את הישיבה ולראות איפה אנחנו עומדים בעניין, אני מאוד שמח שחבר הכנסת אברהם מיכאלי, שמכיר טוב את המדרשה גם הוא מגוייס לעניין הזה.


בבקשה, יואל דוד. אתה יודע שיש לך הרבה מליצי יושר, קיבלתי הרבה טלפונים, רק שתדע.

במלה אחת, אני מאוד התרשמתי מהפעילות של הוועדה הזאת, עושים עבודה מאוד טובה.

יש לנו הסכם שכירות שנחתם עם המדרשה לפני מספר שנים, המדרשה היתה שם, היא נמצאת שם. אני חייב לציין שעמדה כמו שצריך כל השנים בלוח התשלומים, עשתה עבודה ונקלעה לאחרונה לקשיים כמו שהסוכנות, כמו שגופים אחרים נקלעו לקשיים, כמו שהסוכנות, כמו שגופים אחרים נקלעו לקשיים כתוצאה מהמשבר.

היא הנותנת, המדרשה שלקחה את זה בזמנו, אני זוכר הם ישבו ברמות, אני מכיר את המבנה הקודם וחשבו שהם משפרים את המצע הכולל שלהם לכן עברו, והמבנה יחד איתכם, הם לא ידעו שיקרו כל מיני דברים.

גם אנחנו לא ידענו, אף אחד לא ידע את זה.

כתוצאה מזה נקלעו לקשיים, הם הודיעו לנו לפני מספר חודשים שהם שוקלים לעזוב ורוצים לעזוב. איפשרנו להם גם את האפשרות הזאת ולא אמרנו להם מקווים שיש לכם הסכם ואתם תשלמו קנסות וכדומה.

סליחה, העניין של לעזוב נמצא בהסכם, ההסכם מאפשר לנו לעזוב.

סליחה אתה צודק, מתנצל, לא זכרתי את הנקודה הזאת, אבל לגופו של עניין, לאחר מכן היתה תקופה שהם גם לא שילמו חודש או חודשיים או יותר, אני לא וזכר כרגע את הפרטים, אבל היתה תקופה שהם לא שילמו.

אני רוצה להבין, שכר דירה כלכלי?

זה שכר דירה שהוא שכר דירה נכון לאזור הזה. אני רוצה להגיד לאדוני, שאני כמעט פעם בשבועיים לפחות מקבל טלפון מגוף כזה, גוף אחר, שמעוניין במבנה הזה, מעוניין לשכור אותו, אם זה גופים כאלו או גופים חרדיים או אחרים. יש ביקוש מאוד רב למבנה הזה, זה מבנה מאוד מיוחד, במגרש מאוד מיוחד בקריית יובל, כך שהמחיר מחיר שוק.

התחלנו לשבת איתם, יש לנו חברת ניהול נכסים שמנהלת את הנכסים שלנו באופן שוטף. היא ישבה עם הרב יעקב ועם אנשים שלו, הם מכינים כרגע איזושהי תכנית של פריסה של תשלומים, במצב שהם יוכלו פחות או יותר לעמוד. עדיין לא נחתם שום מסמך, זה נכון מה שאמרת. שוחחתי גם עם הרב יעקב, יש שני דברים שלנו הם ברורים, כי אנחנו מחוייבים לפעול לפי קובעי המדיניות שלנו ולפי השלוחים שלנו, כשיש הסכם צריך לעמוד בהסכם, אם יש קשיים אנחנו אוטמים את אוזנינו, אנחנו נשב יחד ונראה איך אפשר לפתור את הבעיה. גם אמרתי שאם יש פעולות שבעל הבית צריך לעשות שישפרו את המצב של המבנה לטובת זה שהוא לא יצליח לגייס יותר בנות, אנחנו נשקיע ונקדם את הדברים האלו במבנה.

מאיזה כספים נבנה המבנה הזה?

מתרומות של הסוכנות.

כשאדם תורם לסוכנות, אני מניח שהוא תורם לצורך קידום המטרות שעליהן היא מופקדת. מותר לכם להשכיר את זה לגוף שאיננו מקיים את המטרות של הסוכנות היהודית מבחינת המדיניות שלכם?

בוודאי.

כלומר, אם מחר יבוא גוף לא ציוני וירצה לשכור את הבניין ויציע אפילו או 10% יותר בשכר דירה, לכאורה, מותר לכם לעשות את המהלך הזה.

לכאורה, למרות שאנחנו פועלים ברגישות ודנים בעניינים כאלה.

מאחר ואני מכיר את הסוכנות אז אני בטוח שאתם פועלים ברגישות. אבל אני תמיד מודאג מזה שהרגישות נגמרת כשזה מגיע לתקציבים ולכסף, ומי כמוני, אולי אפילו יותר ממך יודע על המצוקות. רק ביום ראשון קיימנו ישיבת ועד במזרחי ושמענו בקיצוצים, עוד הפעם בשליחים, עוד הפעם בתנועות הנוער העולמיות, עוד הפעם פה ועוד הפעם פה.

אני מנסה באמצעים שהם אפילו לא חלמו עליהם כמה כספים להביא להם, מכל מיני אנשים שפעם לא חשבו עליהם שהם יבואו לסוכנות היהודית כולל כל מיני אוליגרכים שהם היום מוכנים, אם כבר, זאת מטרה של חינוך יהודי וכאלה דברים מוכנים להשיג לסוכנות תקציבים.

מאה אחוז. הויכוח שלי בעצם לא איתך, אבל לדיון הזה אני לא רציתי לבקש שגם יגיע יושב ראש הסוכנות היהודית, כי אני חושב שלוועדת החינוך של הכנסת יש הרבה מה לומר באשר למדיניות העקרונית והבסיסית של השימוש במבנים שהם לא מבני משרדים. מבני משרדים זה בסדר גמור, אפשר לעשות מזה גם בונוסים כלכליים, אבל אני מניח שקריית מוריה גם הרי שייכת. יש מבנים שמראש ניתנו תרומות לצורך מטרות מסויימות, ואני חושב שאין לכם חופש מלא באשר לשימוש במבנים האלה ובאשר גם לשימוש בנכסים האלה כערכים כלכליים גרידא. אם יש גוף ציוני שממלא אחר המטרות של הסוכנות היהודית, שהוא מצליח לקבל תרומות רבות יותר ויכול לעמוד בשכר גבוה, יכול להיות שזה לגיטימי מטעם הסוכנות להגיד שמע, לא הגוף הציוני הזה, הגוף הציוני האחר. נפתח שם מכינה קדם צבאית ציונית דתית או חילונית.

פתחנו בנצרת.

הסוכנות או ההסתדרות הציונית?

הסוכנות.

אז זה לגיטימי, אבל הציפיה שלנו צריכה להיות מהסוכנות עם כל הקשיים להבין שלא מדובר פה בגוף זר, אלא בגוף שממלא אחר המטרות של הדבר הזה. לכן אני הייתי מבקש שתביא את בקשתנו גם לוועדה ששכר הדירה הוא לא צריך להיות שכר דירה כלכלי. למה המדינה צריכה לממן את בנות החוץ לארץ שלומדות אצלו? למה האזרח הישראלי? למה המסים שלך ושלי צריכים לממן אזרחים זרים?


אגב, לא עולה כאן על הדעת בכלל – אם המוכר שאינו רשמי ייכנס למבנה של המדינה, לא עולה על הדעת לבקש ממנו שכר דירה. למה? כי מי שלומד אצלו ממלא את חוק חינוך חובה.

אני אעביר את בקשתך, אתה צודק שהשאלה הזאת בכללותה לא מופנית אליי.

אני רוצה לתקן. אני לא רוצה כרגע לפתוח תיבת פנדורה על שאלה עקרונית. כרגע אני מדבר על בעיה נקודתית שאנחנו מבקשים הואיל והתעוררה הבעיה ויש קשיים, להקל בסוגיית שכר הדירה ולאפשר למדרשייה לפעול ולעשות את התיקונים.

באופן עקרוני, יש הרבה גופים והרבה עמותות. הסוכנות אחד מהדברים – אני חושב שזה נכון, זה לנהל את הכספים שלה נכון בצורה מקצועית, בצורה נכונה. לדעת איפה לשים פקדונות, לדעת איך לקחת הלוואות וגם לדעת איך לנהל את הנכסים שלה. כל זה יחד עם התרומות שמגיעות מחוץ לארץ, זה תקציב ההכנסות של הסוכנות, מצד שני, יש תקציב ההוצאות. אז בתקציב ההוצאות יש גופים וכאלו אחרים, כל מיני דברים אחרים ורבים שהסוכנות מחליטה בהם לתמוך. אני רואה בנכס, במבנה, כחלק ממשאב שמטרתו לתת את זה. אין הבדל בין הכנסה מנכס לבין הכנסה אחרת.

התורם לא התכוון לזה.

זה לא מה שאומרים לנו בחבר הנאמנים שהם דורשים מאיתנו לעמוד ביעדים, בתשואות, בניהול נכון.

ועדת החינוך יכולה לפנות לתורמים ולשאול אותם - אתם לא רוצים לעשות את זה, אני יודע, אני אדם אחראי, אני לא אעשה את זה, אבל אתה צריך להבין את העניין.

יש מבנים שנמסרו לקהילה – גנים, בתי ספר שנתרמו, והם יועדו למסירה לקהילה והם ניתנים ללא תמורה, יש הרבה מבנים כאלה - גני ילדים, בתי ספר, מתנ"סים שניתנו לקהילה. יש סוגים שונים של נכסים, הנכס הזה לא היה בקטגוריה הזאת, ולכן פעלנו בו כפי שפעלנו, כפי שצריך.

קודם כל חבל שהנושא הזה לא הגיע אלינו. אני הופתעתי לשמוע את הסיפור הזה. יכול להיות שבמגעים שלנו עם הסוכנות היהודית היינו פותרים את הבעיה וזה לא היה צריך להגיע לישיבה הזאת.

אני אשם שזה הגיע לכאן, הוא לא ביקש ממני.

אני בכלל לא שמתי לב שהוא מופיע ברשימה, במקרה אני ראיתי אותו פה. טוב שאתה מביא את זה פה.

ניסינו כל הזמן לפתור את הבעיה ברמה של הפקידים הנמוכים יותר, אפילו לא להגיע ליואל דוד, יואל דוד ביקר אצלנו, אנחנו אוהבים אותו כאדם, אנחנו מעריכים אותו והכל.

הוא לא יזם את זה, אני יזמתי את זה.

אנחנו ניסינו להישאר ברמת - - -

גם הוא הופתע לשמוע שאני החלטתי להביא את זה לוועדה פה.

אני רציתי לפתור את הבעיה - - -

הוא אפילו ביקש ממני אתמול בבוקר, אמרתי לא, אני מקיים את הישיבה, זה לא עניינים אישיים, זה עניינים ממלכתיים, עניינים לאומיים.

מה לגבי פטור מארנונה?

לא, אין לנו שום פטור, אנחנו משלמים ארנונה מלאה.

למה אתם לא פונים אלינו?

לא ידענו בכלל על האפשרות לפנות דרכיכם.

אני מתפלא, מדרשיות מקבלות מאיתנו אישור דרך שר החינוך פטור מארנונה.

כמי שהיה יושב ראש רמות שפירא, אני אומר לכם שזה עובד.

ניסינו את האפיק הזה, נאמר לנו על ידי שר החינוך שאנחנו לא בגדר של מדרשה ציונית.

תשאיר לנו את זה, אני מגיש לו רשימה. אני מתפלא מאוד, מדרשות שנתקלות בבעיות פונות אלינו, יושבים על המדוכה פותרים את הבעיה, משתדלים.

המדרשה היא מדרשה בפיקוח, מתוקצבת, מוכרת.

- - -

יש מערכת - זה מערכת של מדרשות מכמה סוגים. יש מדרשות שנקראות מדרשיות תורניות מטיילות, זה בתי הספר שמטיילים באמצעות מדרשות תורניות, שם גם מקבלים סמינרים ביהדות, התחזקות וכדומה. יש עוד מערכת של הבנות, מערכות מדרשות של הבנות, היא התפתחה באופן מדהים, שזה אחד התוצאות המדהימות בציונות הדתית. בכלל, כל הסוגייה של מעמד האשה בציונות הדתית, זה אחד הדברים הדרמטיים שארעו בה, אגב, ניר אורבך, יושב ראש האיגוד גם מתנצל, הוא רצה מאוד להשתתף פה והתנצל שהוא לא יכול להגיע ופטרתי אותו מהעניין הזה. שהן מדרשות מוכרות ומתוקצבות. המדינה משקיעה הרבה מיליונים בסיפור הזה, כלומר, זה במסגרת אגף תרבות תורנית שהוא מטפל בסוגייה הזאת.


בקשתנו היא, אני מקווה שאני גם מבטא את בקשתו של חבר הכנסת אברהם מיכאלי. אין לנו עניין כרגע לפתוח את העניין העקרוני, אני לא נכנס לדבר הזה. הואיל ויש לי כיפה של נשיא המזרחי העולמי, גם לנו יש נכסים. אני לא יודע אם אתה יודע, אבל ישיבת קרן ביבנה, יושבת על קרקע של המזרחי העולמי. מה, עולה בדעתנו לבקש מהם? בקושי אנחנו רבים עליהם שישלמו למינהל מקרקעי ישראל ולא אנחנו נצטרך לשלם. ישיבת כפר אברהם, למה? כיוון שזאת מטרתו של המזרחי העולמי.

מעולם לא קרה שלא שילמנו, היתה איזושהי בעיה טכנית. דבר שני, אנחנו באנו על מנת להיות במקום הזה, אנחנו מבקשים רק דבר אחד – שיעזרו לנו להתקיים, כי המצב כרגע הוא כזה שחונקים אותנו, פשוט חונקים אותנו. כל המשא ומתן היה על בסיס של איזשהו אקדח למופנה לרקתו, את המצב הזה אנחנו רוצים לשנות. יש עוד נקודה חשובה שאי שיפוץ המבנה שהוא חובה של המזכיר בכל מקום לפי החוק, הם לא משפצים, למרות שפנינו אליהם מספר פעמים, אי שיפוץ המבנה גורם לכך שבנות לא יגיעו, גורם לכך שאנחנו לא יכולים לשלם להם כי המבנה לא משופץ.

בנקודות הספציפיות האלה, אני לא יודע מה סיכמתם איתם מראש, זה גם חלק מההסכם. אל תצפה מהם שהם התנדבו לשפץ לך, זה שהיום אתם נקלעתם למצב מסויים בגלל המצב הכלכלי העולמי, אני חושב - - - מבינה אתכם מצויין. כמה מוסדות כאלה יש לכם שהשכרתם להם מבנים בצורה כזאת או אחרת שהם משמשים לכם לאותה אידיאולוגיה שלכם, כי כ-20% מהבנות אם הן בנות חוץ לארץ, הבנות האלה אני מכיר חלק מהן שהתחתנו כבר בארץ, באו הנה, התחתנו פה. זו עלייה הכי טובה.

גם אלה שחוזרות - - -

כשישבתי בקדנציה הקודמת של זאב ביילסקי, הרי כל הזמן הוא התחנן אלינו לכנסת, תעזרו לי בזהות יהודית, זהות יהודית הכי טובה, תכנית שהיא בעצם מצליחה להביא את הבנות האלה בלי תגלית בין כלום, לומדות פה וחוזרות הנה לארץ בחזרה. לכן, מותר גם לסוכנות להיות גמישים, אתה יודע מה, "ייקוב הדין את ההר", יש הסכם. אני עורך דין, אבל כפי שאמר יושב הראש, יש לפנים משורת הדין, ולהסתכל למה המוסד הזה משמש, הוא בסך הכל משמש לאותה מטרה גם של התורמים, גם של חבר הנאמנים. אני יושב עם חבר הנאמנים בדברים שהם מבקשים, אז אני לא אתבייש להגיד להם, רבותיי, מוסדות כאלה תגידו אלף פעמים תודה שמביאים לכם את הבנות האלה לארץ, לכן על זה צריך לחשוב ביחד.

אני רוצה לסכם את הישיבה ולומר, שאנחנו מבקשים מהסוכנות היהודית לבחון מחדש את הסדר השכירות של מדרשת "ייעוד" במבנה מרכז הקליטה בקריית יובל, ולמצוא פתרון ראוי באשר לגובה שכר הדירה, וגם באשר לצורך לשפץ את המבנה כדי שיוכל לשמש את ייעודו כראוי. מתי נדע תוצאות לפי דעתך? חודש, חודשיים, שנה?

אנחנו יושבים כרגע לראות אם אנחנו מגיעים להסכמה איתו. אם נגיע להסכמה איתו, אז נגיע להסכם איתו.

מהו לוח הזמנים – חודש, חודשיים, שלושה?

לא חושב שצריך להגיע לחודש.

הואיל והוא צריך לקבל את ההחלטה לא אתה, אני שואל אותו.

התקדמנו לגבי נקודה אחת, התקדמנו לגבי פריסת תשלומים שאיכשהו נוכל לעמוד בה. לא היה פה הורדה בגובה השכר, לא היה פה הסכמה על שיפוץ, לא היה למעשה שום הליכה אל כל הדברים שאותם ביקשנו, שאותם פנינו לפני שנה שיעזרו לנו לעמוד באותם תשלומים. כמו שנאמר לנו אתמול בשיחת טלפון שלך מר יואל דוד עם הרב יעקב, שיש נכונות בהחלט לבוא וללכת ולעשות את כל הדברים האלה.

מה זה הדברים האלו? בא נדייק. אני רוצה לחזור על הדברים האלו שלא תהיה פה אמירה, כי יש פה אנשים מכובדים וצריך להיות מדוייקים. אנחנו ננסה להגיע להסדר שיוכלו לעמוד בתשלומים על בסיס ההסכם הקשיים, על בסיס שכר דירה קיים. אני לא מוסמך - - -

הבקשה של יושב ראש הוועדה היא בנפרד, ובמקביל לכם תובא לפני הגורמים שהתבקשתם להעביר, אבל לגבינו – אנחנו נשב על שכר הדירה, על ההסכם - - -

מה הטעם לשבת על הסכם שכר דירה אם יש בקשה שלנו - - -

גם לשיפוץ וגם להפחית? אני לא מבין את הגישה שלך. אני מדבר על המתודיקה, על התהליך.

אנחנו באמצע תהליך שהתחלנו בו. אם אתה רוצה שנפסיק אותו, נפסיק אותו.

אני מציע לעצור אותו, להשהות אותו, ולכן שאלתי – תוך כמה זמן הוועדה תוכל לקבל תשובה על שתי הבקשות שלנו.

אני אצטרך להעביר את זה לסוכנות, אני לא יודע.

חודשיים זה בסדר?

חודשיים זה סביר.

תוך 60 יום תודיע לנו בכתב.

יש לי הצעה אליך, בעוד כשלושה שבועות מנכ"ל הסוכנות אמור לדווח לנו על מצב הסוכנות. האם אתה מרשה לי, פשוט מאוד אני אשאל אותו את השאלות אם תהיה לו תשובה כלשהי עד אז, כי הוא אמר לבוא לשם - - -

כן, אין לי בעיה להביא גם את המנכ"ל גם את היושב ראש לפה, עשינו פה דברים יותר מסובכים. הדיון יהיה לא רק על המדרשה. אני מניח שיושב ראש הסוכנות ומנכ"ל הסוכנות מבינים את המשמעות של פוטנציאל כזה דיון, אני מניח שהם כמוני ירצו להימנע מכזה דיון, ולכן אני בעד פתרון נקודתי כי אני לא צריך לעורר דובים שהם לא קיימים.

למעשה, אנחנו פנינו.


למעשה אנחנו במשך 3 שנים שילמנו את השכר המלא עם כל הדברים, עם כל התנאים ועמדנו בכל תשלום ובכל עניין. נוצרה בעיה, שבעקבות המצב הכלכלי, ובעקבות מצב החדרים הרעוע, בנות פשוט הפסיקו להגיע. פנינו לבקשת פגישה, גם עם יושב ראש הסוכנות וגם עם מנכ"ל הסוכנות, לא נעתרו לבקשה שלנו.

תביא את בקשתנו עד 60 יום, אם תגמור קודם, אין טעם, אני לא רואה לגמור בינתיים דבר שהוא מחר יכול להשתנות.

אנחנו באמצע תהליך שיכול לתת פתרון לשני דברים, חבל שנעצור אותו. אנחנו יושבים כרגע להגיע להסדר על תשלומים שהם יוכלו לעמוד בהם על בסיס שכר דירה קיים ועל תכנית שיפוצים שתגרום להם לשפר את המבנה. אם אנחנו עוצרים את זה, לדעתי אנחנו עושים - - -

אין לי התנגדות שתפעל במקביל, אבל הם צריכים לדעת, הם יחליטו אם הם רוצים להגיע להסכמה, כן או לא. הם יודעים שאנחנו צריכים לקבל תוך 60 יום. אם תשכנע אותם בתוך ה-60 יום שאפשר להגיע להסכם ואין צורך לדבר ההוא, אם אתה מגיע איתם להסכם, אתה לא צריך להביא את הבקשה שלי בכלל. תחליט, בקשתי רק שאם הם מבקשים להישען על הבקשה שלנו, מבקשים תן לנו 60 יום כרגע, בינתיים תשלמו את מה שאתם רוצים לשלם, גם זה לא גורם לאיזשהו הפסד, אדרבא, תשכנע אותם, אנחנו לא רוצים לעצור.

חברים, תודה רבה לכולם.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:45)