com_alex

2010-10-11Liraz



הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ו' בתשרי, התשע"א (14/09/2010) בשעה 10:00

הצעת חוק ייעול הליכי אכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התש"ע-2010

(טיוטת הצעת החוק מובאת בסוף הפרוטוקול)

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

חיים אורון

אורי אורבך

שי חרמש

אברהם מיכאלי

ציון פיניאן

פאינה קירשנבוים

רונית תירוש

מגי בראום – סגנית בכירה לממונה על שוק ההון, משרד האוצר

פרופ' זוהר גושן – יו"ר רשות לניירות ערך

עו"ד שוני אלבק – יועמ"ש, הרשות לניירות ערך

טל אמיר – מחלקת חקירות, הרשות לניירות ערך

צבי גבאי – הממונה על האכיפה, הרשות לניירות ערך

עו"ד דורית גילת – יועמ"ש, מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך

חנוך הגר – המחלקה המשפטית, רשות לניירות ערך

שרה קנדלר – סגנית מנהל מחלקת השקעות, רשות לניירות ע רךם

אורי קציר – דובר הרשות לניירות ערך

דניאל רימון – הממונה על חקיקה, הרשות לניירות ערך

דנה יונגר – מתמחה מחלקה ייעוץ משפטי, הרשות לניירות ערך

זמיר דחבש – לשכת יו"ר הרשות לניירות ערך

עמית טימור – מתמחה במחלקת רישוי ופיקוח, הרשות לניירות ערך

אלדד כהן – מתמחה במחלקת רישוי ופיקוח, הרשות לניירות ערך

טארק קסיס – משרד המשפטים

עו"ד מרים אילני – יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד רביד דקל – משרד המשפטים

נגה קינן – יו"ר פורום מנהלי כספים ראשיים

מיטב דגן – מנהל קשרי ממשל, פורום מנהלי כספים ראשיים

רגינה אונבר – יו"ר ועדת דיווחים, פורום מנהלי כספים ראשיים

מיקי ציביר – יו"ר קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

עו"ד עודד אופק – איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

עו"ד דן אלון – איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

עו"ד ירון טל – איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

עו"ד נתי שילה – יועמ"ש, איגוד החברות הציבוריות

עוזי קרניאל – חבר הנהלה, איגוד החברות הציבוריות

משה פרל – מנהל כללי, איגוד הבנקים בישראל

עו"ד רן ונגרקו – איגוד הבנקים בישראל

עו"ד טל נדב – איגוד הבנקים בישראל

בועז רדי – רגולציה בנק הפועלים

נעמי זנדהאוז – בנק לאומי

עו"ד רונן סולומון – מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר

חיים ונציה – חבר הנהלת איגוד מנהלי השקעות, איגוד לשכות המסחר

עו"ד ארז קריוף – סמנכ"ל רגולציה א פסילון בית השקעות בע"מ

רוני דנאל – חבר הנהלת איגוד מנהלי השקעות בלשכת המסחר

שמואל זלוטניק – מערך ייעוץ השקעות, בנק לאומי

חמי אינטרטר – חבר ועד, בנק לאומי לישראל

עו"ד שגית אפיק

טמיר כהן

אתי אפלבוים

הצעת חוק ייעול הליכי אכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התש"ע-2010

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר-היום: הצעת חוק ייעול הליכי אכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התש"ע-2010.

אני אגיד לכם דבר תורה בין ראש השנה ליום כיפור. קראנו בפרשת השבוע. כתוב: "צור ילדתך תשי ותשכך אל מחוללך" רש"י אומר ש"תשי" זה שכחה. מה פירוש של הפסוק הזה? אני אגיד לכם סיפור: היה פעם מישהו שעמד למשפט ופחד פחד מוות מהמשפט הזה כי הוא פחד ללכת להרבה שנים לבית סוהר. הוא לא ידע מה לעשות והוא התייעץ עם חברים. אמרו לו שיש יועץ משפטי שכדאי לו ללכת אליו. אמר לו עורך הדין: אני לא אייצג אותך בבית המשפט אבל אני אתן לך עצה. רק אם אתה יוצא זכאי תשלם לי 5,000 דולר ואם לא, אל תשלם לי כלום. הוא אמר לו: לך לחנות ותקנה צפצפה. כל שאלה שהשופט ישאל אותך תצפצף בצפצפה. הוא מגיע לבית המשפט והשופט שואל אותו: איך קוראים לו והוא מצפצף. איפה אתה גר? הוא מצפצף. אתה מודה באשמה? הוא מצפצף. השופט מתעצבן ואומר: האיש הזה חסר דעה, הוא משוגע, סלקו אותו מפה, אין לי מה לעשות איתו ואכן סילקו אותו. פוגש אותו העורך דין והוא סיפר לו שיצא זכאי. אמר לו עורך הדין: אתה זוכר שאם אתה יוצא זכאי אתה צריך לשלם לי 5,000 דולר? ואז האיש מוציא את הצפצפה ומצפצף. אומר לו העורך דין: את העצה הזאת של הצפצפה אני נתתי לך ולכן תשלם לי 5,000 דולר. בפסוק כתוב כך: "צור ילדתך תשי". הוא נתן לנו טבע מאוד חשוב שבלעדיו אנחנו לא יכולים לחיות וזאת השכחה. אם האדם יזכור את כל הצרות שלו בכל החיים, יש רגעים שאדם לא יכול לעמוד בזה. מה הפיתרון לצרות האלה? השכחה. קרה לאדם אסון בשלב כלשהו בחיים והוא שכח.

באים לקדוש ברוך הוא ואומרים לו: "צור ילדתך תשי ותשכך אל מחוללך". אומר הקדוש ברוך הוא: אתה משתמש במה שנתתי לך, בטבע הזה של השכחה ואתה שוכח אותי? יש שכחה אבל יש דברים שאסור לנו לשכוח.

מי מסביר לנו מה מותר ומה אסור לשכוח?

כל אחד יעשה את החשבון לעצמו. יש דברים עקרוניים שאסור לשכוח. אידיאולוגיה אסור לשכוח, דברים מצפוניים אסור לשכוח. צרות צריך לשכוח.

אנחנו עכשיו מתחילים את הישיבה מספר 12 של האכיפה המנהלית.

פרופסור גושן, אני זוכר שאמרת לי שיהיו 4 ישיבות ומסיימים. אני לא חושב שבחוק ההסדרים יש כל-כך הרבה ישיבות.

אנחנו הולכים בישיבה הזאת רק להצבעות. ישבנו כמה חברי כנסת באחת הישיבות האחרונות ודיברנו על הדברים העקרוניים. אני רוצה להזכיר את הנושאים המרכזיים שעליהם נצביע תוך כדי הסעיפים השונים.

אגב, לא תהיינה הקראות. ההקראות נעשו, הדיונים התקיימו. היו דיונים מעבר לישיבה של הוועדה, היו דיונים נוספים, היו פניות של הארגונים, היו פניות של הרשות לניירות ערך, היו דיונים עם הלשכה המשפטית, דיונים רבים מאוד.. אנחנו לא מקריאים אלא מצביעים והיועצת המשפטית תאמר את מה שסוכם או את מה שאנחנו מציעים.

אני רוצה להגיד רק את ליבת העניין. יו"ש הרשות לא יהיה יושב ראש מוטב. יהיו שני מוטבים. כיושב ראש מוטב ישב עובד הרשות הכשיר לכהן כשופט בית משפט מחוזי.

בהליך עצמו לא יהיו ראיות חסויות. אנחנו לא הסכמנו לעניין הזה. יש איסור על עדות קרוב. רק במקרה שבו הקרוב, זאת אומרת בעל ואישה או אב ובן הם ממש חלק מהעניין, הם הבעלים של הנושא. אבל, מעבר לזה יהיה איסור מוחלט על עדות קרוב. אישה לא תוכל להעיד נגד בעלה ובעל לא יוכל נגד אשתו, בן לא יוכל נגד אביו ואב לא יוכל להעיד נגד בן.

ההחלטה על פתיחה במסלול שיושב ראש הרשות מחליט ללכת אליה תהיה מנומקת לפי שיקולים מצומצמים שייקבעו בחוק.

המעבר בין מסלולים. אם יושב הרשות מחליט ללכת למסלול פלילי, אם המסלול הפלילי לא הניב תוצאה ורוצים ללכת למסלול מנהלי אז יו"ר הרשות יצטרך להתייעץ עם פרקליט מחוז. כאן יש דברים שאתם צודקים ויש דברים שלא. כאן צריך את ההתייעצות עם פרקליט מחוז כי אי-אפשר להעניש את האיש פעמיים. גם הוא הלך למסלול הפלילי, שמו פורסם בעיתונים, הוא הלך לחקירות, שמו נפגע. זה לא הלך ורוצים ללכת למסלול המנהלי? צריך התייעצות עם פרקליט מחוז.

בערעור לבית משפט, אני מקבל את עמדת הרשות שלערעור לא פותחים את הכול מחדש. אם פותחים הכול מחדש בעצם אנחנו מאפשרים לכל אחד ללכת לפתיחה מוחלטת של העניין. אדם יכול ללכת לערעור, הוא מציג את הנתונים. לא מזמינים עדים אבל בית המשפט יהיה מוסמך להחליט מה לעשות עם זה. אני מבין שיש הסכם ברוח הדברים האלה וזאת גם העמדה ההגיונית.

ההליך יהיה שקוף מבחינת הפרוטוקולים.

במקום ביטוח, מה שהוספתם – אנחנו לא מסכימים לעניין של הביטוח. במקום ביטוח תהיה הפחתה של העיצומים. דיברנו על מי שהוא יועץ, עובד בנק, שהוא צריך לייעץ והוא עובד בשכר נמוך. העיצומים הופחתו ל-25,000 שקלים ולא לסכומים האסטרונומיים בהם דובר.

גם מנהל תיקים קטן?

כן.

כשנגיע לסכומים אני אפרט.

יש טבלה.

כמו בחוק החברות, האנשים יוכלו להיות משופים על-ידי החברה שהם מועסקים בה. אנחנו לא ממציאים דבר חדש, זה יהיה בדיוק כמו בחוק החברות.

הוצאות התדיינות.

מה שקיים בחוק, אנחנו לא ממציאים פה את הגלגל.

לא הבנתי אם יהיה ביטוח או לא.

לא יהיה ביטוח, כמו בחוק החברות.

ביטול הסכם הימנעות מנקיטת הליכים יהיה באישור של המוטב ולא רק באישור היושב ראש. בחלק גדול מהדברים אנחנו מפחיתים מכוחה של הרשות, זאת האמת. אנחנו חושבים שהרשות עושה עבודתה נאמנה, אנחנו חושבים שיושב ראש הרשות ואנשיו עושים עבודתם נאמנה. אי-אפשר לעשות חוק שבו תהיה עוצמה בלתי רגילה לרשות.

עכשיו אנחנו עוברים להצבעות, סעיף סעיף.

"חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות לניירות ערך (תיקוני חקיקה), התש"א-2910

אנחנו נעבור רק על התיקונים. למעשה המקום הראשון זה עמוד 3 שם התעוררה השאלה בישיבה השניה של הוועדה. הוועדה התלבטה אם נכון להעלות את המאסר לגבי שימוש במידע פנים משנת מאסר ל-3 שנות מאסר והעניין לא הוכרע. אתה רוצה להכריע?

מה השאלה?

בעבירת מידע פנים מבקשת הרשות לניירות ערך להעלות את המאסר לגביה, משנת מאסר ל-3 שנות מאסר. בישיבה השנייה של הוועדה היא התלבטה אם נכון לבצע - - -

זה עונש מינימום?

זה עונש מקסימום. הרשות הסבירה שעבירת שימוש במידע פנים היא עבירה חמורה. שנת מאסר זה המצב כיום.

אז נלך על שנתיים.

שנתיים ובהתאמה נתאים את הקנס.

עמוד 5, סעיף 52. יש כאן תיקון לבקשת הוועדה. בסעיף ז' אתם רואים תיקון באדום. לבקשת הוועדה מובהר כאן שתקופת ההתיישנות לגבי עיצום כספי היא התקופה הקצרה יותר, שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ההפרה או 3 שנים מהמועד שיבוצע. התיקון הזה חל לאורך כל ההצעה לגבי הפרות קלות שלגביהן יש עיצום כספי נמוך.

אפשר להצביע עד 52יח.

מי בעד אישור ההצעה עד סעיף 52יח'? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיפים אושרו.

עמוד 6, סעיף 52יט. לפי חוק ניירות ערך, היום על הפרה נמשכת מוטלים 4% לכל יום שבו נמשכת ההפרה כשיש מגבלת תקרה עד פי 10 מסכום העיצום הכספי או פי 15, כשמדובר בהפרה נמשכת וגם הפרה חוזרת. מכיוון שבחקיקה שעוסקת בעיצומים כספיים ביתר החקיקה אין מגבלת תקרה, היתה התלבטות בוועדה האם להשאיר את זה 4% עם תקרה או לעבור למודל אחר. המודל שנבחר הוא מודל של 2%. הסיבה לכך היא בין היתר העובדה שזה לא קיים בכל יתר החקירה שעוסקת בעיצומים כספיים.

זה 2% צובר?

ריבית דריבית.

זה 450% לשנה.

אבל יש את הוראת ההתיישנות אז היא מגבילה את הזמן.

אני מאיגוד לשכות המסחר מטעם מנהלי תיקים - - -

צריך לקחת בחשבון שמדובר פה בסכומי מקסימום.

שוני, מה המשמעות של העניין?

המשמעות של העניין שזה צובר 2% אחוז, כאשר זה בסופו של דבר סכום שהוא נקודת המוצא לקנס שיוטל כאשר מייד שהחוק הזה יעבור נעשה תקנות של הקלות שיכולות להפחית את הסכום.

את הסכום או את האחוזים?

את הסכום כולו כולל האחוזים, עד 90%.

משרד המשפטים?

אדוני, לא מדובר פה בריבית דריבית. המודל הזה מבוסס על המודל הפלילי. גם במשפט הפלילי יש קנס מצטבר לעבירה נמשכת. הקנס הזה הוא יומי, הוא נומינאלי. פה עשו את זה באחוזים בגלל החשיבה הכלכלית. הכוונה היא שזה אחוז מהסכום העיקרי, שכל יום נוסף.

ל-30 יום זה 60% - - -

כן. צריך לראות מאיפה זה נולד.

צריך להסתכל על הקנסות שאנשים מקבלים. אם אנחנו בוחנים אותן לעומק, זה באמת יוצא ריבית דריבית. 2% ליום ריבית דריבית זה משהו כמו 134,940% לשנה.

אבל אתם מפרשים את זה כמצטבר.

מצטבר, לא ריבית דה ריבית.

אתה אומר שבריבית דריבית יש פה בעיה.

יש בעיה בריבית דה ריבית.

דניאל, מה עושים עם זה? אני רוצה לפתור את הבעיה.

זה לא ריבית דריבית. זה הולך פר יום וזה מצטבר ולכן זה לא מגיע לשיעורים שהוא אמר.

למה זה מגיע בסוף השנה?

750%.

אנחנו מדברים על עבירה מתמשכת. זאת אומרת, שור נוגח והוא ממשיך. עכשיו אנחנו רוצים להגן עליו? שיחטוף כמה שיחטוף.

לפעמים זה נעשה בתום לב. הוא לא ידע שהוא מבצע את ההפרה ואם היה יודע הוא היה מפסיק אותה.

דניאל, לפי מה שאת אומרת, מה יוצא בסוף השנה?

פי 7.5.

אבל זאת עבירה מתמשכת.

אני רוצה להציע הצעת פשרה.

לפני הצעת הפשרה אני רוצה לדעת האם האדם הזה לא ידע. עבירה מתמשכת זה כשמישהו אמר לו והוא המשיך.

היות והיתה לי פניה בעניין אני רוצה להציע את ההצעה הבאה - - -

אנחנו לא יודעים. ברגע שאנחנו תופסים אותה שהוא עשה הפרה, אנחנו מזמנים אותו לעיצום כספי. אני מניח שהוא יפסיק.

אבל מישהו דיבר איתו.

לא דיברו איתו בכלל.

מהדקה שהאירוע קורה דופק המונה.

אני מציע לתת "גרייס" של 30 יום ומעבר לכך 2% לכל יום.

אני לא מסכים ואני אסביר מדוע. נניח שאדם מאחר בהגשת דוח. הוא יודע שהוא איחר בהגשת הדוח וזה ברור לגמרי.

הוא קיבל שפעת באותו יום.

הבעיה אצלנו היא שהוא מאחר בשבועיים. את השבועיים האלה אני רוצה לספור לו כי הוא יודע שהוא מאחר בדוח. דווקא אלה רוב המקרים שבהם סופרים. המצבים שבהם הוא לא יודע, זה מצבים די נדירים, שאדם לא יודע שהוא עשה הפרה.

פנה אלי מנהל תיקים וסיפר לי את הסיפור הבא. הוא קיבל קוד ואבד לו הקוד. הוא לא יכול היה להיכנס. הוא מנהל תיקים קטן. הוא אמר שאבד לו הקוד. אמרו לו להתחיל הכול מהתחלה. הוא אמר שעד שהוא מתחיל זה כל יום זה 2%.

שי, באמת, אנחנו נלך נגד אחת כזה?

הלכת כבר.

אין דבר כזה.

ראשית, זה מצב הדברים היום גם בחוק ניירות ערך, גם בחוק הייעוץ וגם בחוק ההשקעות.

תודה, משרד המשפטים מסכים לזה?

כן.

איך נראה הגיוני למשרד המשפטים - - -

אני מבקש לא לדבר ללא רשות דיבור. בעצם הישיבה הזאת היתה אמורה להיות רק עם חברי הוועדה. אני מכבד אתכם, אתם צריכים לשמוע את הדיון ולראות איך מצביע כל חבר כנסת. אני גם אאפשר להתבטא כשיהיה צורך. תעשו לי טובה, לא להתפרץ.

מי בעד אישור הסעיף הזה, כפי שהוצע על-ידי הוועדה?

רגע, גפני.

אני רוצה להפיס את דעתו של חבר הכנסת חרמש.

יהיה פה משהו דרקוני. אנחנו יוצאים מפה ונקבל ביקורת נכונה של חוק שיש בו מידה של שרירותיות. אני אומר שאם ישנה תקלה כזאת - - -

זאת לא תקלה, זה המצב הקיים.

מה ההבדל בין עיצומים כספיים בפרק הזה לבין עיצומים כספיים שקיימים לאורך כל החקיקה. גם בחוק בנק ישראל חוקקנו כאן עם 2% לגבי הפרה נמשכת.

מי בעד אישור הסעיף כפי שהוא ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – 1

נמנעים אין

סעיף 52יט' אושר.

אנחנו עוברים לעמוד 10 לעניין שינוי התוספת החמישית והשישית, סעיף 52ל. הסעיף הזה מאפשר לשר האוצר, באישור ועדת הכספים להעלות את סכומי העיצומים הכספיים. מכיוון שההעלאה הזאת תתבצע בחקיקת משנה הוועדה ביקשה עד פי 2 ולא עד פי 4, כפי שביקשה הרשות בהצעה המקורית והסכומים מעודכנים עד פי 2. תצביע עד 52ל כולל.

מי בעד הסעיפים עד 52ל' כולל? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיפים אושרו.

אנחנו עוברים לעמוד 11, סעיף 52לב.

יכולים לחשוב שאני הולך מהר מאוד אבל עברנו כבר 12 ישיבות.

הסעיף מעגן את החלטת הוועדה שהמטרה שלה היא באמת ליצור ניטראליות והפרדה בין הגורם שפותח בהליך האכיפה לבין המוטבים שיקיימו את הדיונים. לכן למעשה הסעיף הזה קובע שוועדת האכיפה תהיה מורכבת משני מוטבים. אתם יכולים לראות שמי שיעמוד בראש כל מוטב – 2 מוטבים, כל אחד מהם בן 3 חברים. בראש כל מוטב עובד הרשות הכשיר לכהן כשופט בית משפט מחוזי ושני חברים נוספים שהם לא חברי הרשות. זה מעגן את מה שנאמר.

זה אחד השינויים החשובים.

בעמוד 14 יש הבהרה שהרשות להעביר חבר ועדה תיעשה על ידי שר המשפטים, מקום שהוא מינה את חבר הוועדה ועל-ידי יושב ראש הרשות לניירות ערך, מקום שהוא מינה את חבר הוועדה.

יש שם טעות בנוסח.

יש שם 3 משפטים שחוזרים על עצמם והם יימחקו.

כשנגיע לסוף אעיר משהו לגבי הניסוח. אל תעירו עכשיו לגבי הניסוח.

עמוד 15, סעיף 52לח. הסעיף בעצם מתייחס להיעדרות של חבר מוטב ובהתאם להחלטת הוועדה בישיבה שהתקיימה בתל-אביב, בדיון על הפרה או בדיון על הסכם להימנעות מנקיטת הליכים. אמרנו שהמוטב יאשר את החלטתו של יושב הראש לגבי ההסכם או לגבי ביטולו, ישתתפו שלושה רבעים מחברי המוטב בדיונים, כאשר יו"ר המוטב שהוא עובד הרשות יהיה מחויב להשתתף בכולם.

סעיף קטן ג' קובע שהחלטה סופית של המוטב, החלטה לעניין מעבר מהליך פלילי להליך מנהלי, בהחלטה על הסכם הימנעות מנקיטת הליכים צריכה להתקיים בהשתתפות כל חבר המוטב.

סעיף 52לט. סדרי הדין ייקבעו ברוב דעות של כל חברי הוועדה ובהשתתפות רוב חברי הוועדה כאשר סדרי הדין יתפרסמו באתר האינטרנט של הרשות.

עמוד 16 למעלה, סעיף לא ממוספר. זה הנושא של הראיות שהזכיר כאן יושב ראש הוועדה. הדינים הכלליים בדבר כשרות עדים וראיות חסויות יחולו על ועדת האכיפה המנהלית אך עדות קרוב, הורה ילד ובני זוג כשירים להעיד אם הם בעלי עניין או נושאי משרה באותו התאגיד.

שהם ממש חלק מהעניין.

מי שמחזיק 5% מהשווי.

יש הגדרה מה זה בעלי עניין. בעל עניין על-פי החוק.

בעל עניין במובן של עובד. אין הכרח שהם - - -

סעיף 52מב, דיווח על החלטות הוועדה. בדומה למה שקיים היום בחוק שירותים פיננסיים יהיה כאן דיווח על החלטות הוועדה ליועץ המשפטי לממשלה. הדיווח יהיה על החלטות המוטבים.

אפשר להצביע עד סעיף 52מב כולל.

מי בעד אישור הסעיפים? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיפים אושרו.

בסעיף 52מג יש בקשה מטעם הממשלה לשנות את ההוראה בדבר סמכויות חיפוש וכניסה. אתם רוצים לתת הסבר קצר למה אתם מבקשים את זה? מה טיב השינוי?

באופן עקרוני טיב השינוי מתמקד בשתי נקודות. אחת, זה יוצר מדרג של סמכויות מן הקל אל הכבד כדי שיהיה ברור שקודם כל צריך לבוא בדרישה. הדבר השני הוא שבמצב שבו מבקשים מבית משפט צו חיפוש, שכולל גם אפשרות של תפישה, זה מותנה בשני תנאים מקדמיים. אחד מהם זה שצריך קודם לדרוש שמי שמחזיק את החפץ יציג אותו וכלל שהוא מסרב לפנות לבית המשפט. או, לחילופין, שעצם הפניה למפוקח, לאדם שממנו רוצים לתפוס את חפץ, יכולה לסכל את החקירה ולכן צריך לפנות לבית משפט ללא ידיעתו כדי לבוא אליו במפתיע. שני התנאים המקדמיים האלה הם צריכים להיות אפריוריים לבקשת צו של בית משפט. הם מגנים על המפוקחים ועל הנחקרים.

יש הערות?

אני מאיגוד מנהלי הקרנות. אני רק מבקש להתייחס להוראה שמתייחסת דווקא בפרק של קרנות נאמנות, אבל זה קצת חופף מבחינת החיפוש כי הסמכויות של החיפוש הן דומות. בפרק של קרנות הנאמנות יש למעשה סמכות לצו חיפוש אוטומטי שניתן לעובד הרשות יכול להגיע לכל מקום ולבקש, לדרוש ולקבל מסמכים - - -

אתה מתכוון לחוק הקיים?

כן.

זה לא הסעיף הזה, זה סעיף 56א.

הנוסח כאן הוא נוסח מקל לעומת הנוסח שחל על קרנות נאמנות.

אין לך הערות לגבי סעיף 56.

יש עוד הערות? הלאה.

עמוד 18 למטה זה תיקון שהוועדה ביקשה. לפי ההצעה המקורית אין למפר זכות שתיקה. אבל, לבקשת הוועדה יובהר בסעיף הזה שלפני התשאול של המפר יימסר לו מהם המעשים שלגביהם הוא עומד להישאל. אני מציעה שתצביע עד סעיף 52מג'.

מי בעד עד סעיף 52מג? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הצבעה, הסעיף אושר.

החלטה על חקירה או - - -

שגית, אפשר לדלג על זה ולסגור בינינו? סעיף 52מג לא נסגר לגמרי. אפשר לעשות הפסקה לכמה דקות?

לא. אנחנו נצביע על מה שתגיד היועצת המשפטית של הוועדה. אם תרצו לשנות אנחנו נסמיך אתכם לעניין. אני לא חוזר לעניין הזה.

אדוני מבקש שנגיש הסתייגות?

לא. אנחנו נסמיך אתכם לשבת ולהגיע להסכמה.

קודם כל שנבין מה המחלוקת.

זה למעשה סעיף 56ט ההיסטורי מההצעה שב"כחול" שדיבר על אמות המידה. השתנה לו המספור. בהצעה המקורית ההצעה היתה שיו"ר הרשות יקבע אמות מידה לעניין המסלול שלגביו תלך הרשות, האם זה יהיה מסלול של אכיפה מנהלית, מסלול פלילי או עיצום כספי רגיל. הוועדה ביקשה שאמות המידה ייכנסו לחקיקה ראשית ולא יהיו כאמות מידה שייקבעו רק על-ידי יושב ראש הרשות. אמות המידה שדובר בהן בוועדה ושמופיעות כאן הן חומרת המעשה או המחדל ונסיבותיהם, הערכת טיבן ועוצמן של הבעיות הקשורות באותו מעשה או מחדל. למעשה פסקה 2 מחליפה את המינוח של קושי בהוכחת ביצוע העבירה. אנחנו חשבנו בזמן הניסוח ש"הערכת טיבן ועוצמן של הראיות הקשורות באותו מעשה או מחדל" זה מבחן אובייקטיבי יותר, שיכול להיות נכון יותר ב נסיבות העניין.

הפסקה השלישית שלגביה היה מחלוקת לפחות בדיוני הוועדה, היא מדיניות האכיפה של הרשות. אם אתה זוכר, חבר הכנסת אורון, היתה טענה בישיבה שזאת עלולה להיות אמת מידה רחבה מידי. לא מצאנו שאפשר לדלג עליה או לוותר עליה ולא הצלחנו למצוא דבר אחר. אלו אמות המידה שמופיעות.

זאת אומרת שאם מישהו יחשוב שהתלונה שהוגשה נגדו נוגדת את אמות המידה האחרות, יהיה לו מעמד בבג"צ? אם אני אחשוב שמפעילים כלפי סנקציה שהיא לא על פי אמות המידה הכלליות?

אבל פה זאת לא הסנקציה. פה זאת ההחלטה לאיזה מסלול ללכת.

בסדר. לקחו אותי לפלילי ואני מערער ברמה שבעצם כלפי 10 דוגמאות אחרות פעלו אחרת ואלי מנהגים באופן שונה.

אם אתה בעצם טוען לאכיפה בררנית, אתה תוכל, לאחר שההחלטה הסופית של הוועדה תתקבל, להגיש עתירה לערכאות, כפי שיובהר אחר-כך מה המתכונת של הערעור ולטעון בה שההחלטה התקבלה שלא כשורה, בין השאר כי היא לא התקבלה לפי אמות המידה.

בשלב הראשוני לגמרי.

אתה לא תפנה בשלב הראשוני, תפנה בסוף וזה מה שתטען.

מהי עמדת משרד המשפטים?

אם הוא טוען שבעצם ההפרה היא מאוד חמורה ובעצם היה צריך ללכת לפלילי, הרי הטענה הזאת לא יכולה להישמע. הטענה היחידה שאולי תישמע זה שאסור לפתוח כנגדו חקירה פלילית וזה המצב היום. אף אחד לא הולך על זה לבג"צ, על זה שפתחת נגד מישהו. זה המצב היום.

בסוף, מה את רוצה שיהיה? שזה יהיה בלי פסקה 2?

בלי פסקה 2. הערכת טיבן ועוצמתן של ראיות.

למה את רוצה להוריד את זה?

כל הסעיף הזה הוא סעיף שיש בו אמירה נורמטיבית, מתי אתה בוחר להתחיל ללכת בנתיב הזה או בנתיב הזה. כשאתה מתחיל ללכת בנתיב ואפילו לא התחלת עוד את החקירה או את הבירור המנהלי, ברור שאין פה שיקול בכלל של ראיות.

ככל שאתה צריך לבוא ולבחון את הדברים, אתה בודק איזה מידע מאוד גולמי שיש לך ואתה אומר: אני הולך לכיוון הזה. הסעיף הזה מתייחס למצב שבו יש לך שיקולים לכאן ולכאן. זאת אומרת, אתה מעריך שיהיו לך ראיות גם בפלילי וגם במנהלי. באיזה נתיב תבחר? רק החומרה של המעשה. אני מסכימה שרק החומרה היא רלוונטית. זה משהו שנמצא לאורך כל האכיפה המנהלית.

אני מסכימה שסעיף 3 יכול להיות שהוא צריך להישאר מכיוון שיש מצבים שבהם הרשות יכולה כמדיניות אכיפה לומר שנכון שזה מאוד חמורה, אנחנו עכשיו צריכים לעשות אכיפה מאוד אסרטיבית בגלל שמדובר במכת שוק ולכן למרות החומרה אנחנו נאכוף את זה גם מנהלית. אבל, אין פה שום רלוונטיות לדלות הראיות, לא בתחילה של ההליך, שברור שעדיין אתה לא יכול לשקול את הראיות. בסופו של דבר, אם יש לך ראיות לפלילי, ברור לך שיש לך ראיות גם למנהלי. איך אתה מכריע במצב כזה? רק על פי החומרה. אם יש לך ראיות למנהלי - - -

היא צודקת.

היא לא צודקת בכלל.

למה התייחסת?

אני התייחסתי לשאלה אם יהיה בג"צ או לא יהיה בג"צ.

בג"צ לא מעניין אותי.

אני רוצה להגיד מאיפה בא הדבר הזה. אנחנו כל הזמן התלבטנו בצומת הזאת, איך מחליטים. זה התחיל מזה שרצו שיביאו לוועדה את כל הזה ובסוף התקבלה החלטה רזה, דהיינו, בוא נגדיר כמה עקרונות.

ברגע שמוציאים את 2 – הרי מה שהניע אותי לתמוך בחוק כל הזמן היתה אמירה של זוהר בישיבה הראשונה: אני מגיש בקושי 10% מנושאים שאני מכיר אותם, שאני יודע שהציבור נפגע בהם ואני לא הולך לבית משפט. עכשיו אתם אומרים שאת הכלי הזה – הרי מפה באנו. אני לא מתלהב ללכת לאכיפה מנהלית, אבל כשבאו ואמרו לי: תשמע, הציבור נפגע ב-90% כי אני הממונה ואין לי כלים. מה את אומרת עכשיו? תוציא את סעיף 2 החוצה. למה נרגעתי אחרי הדברים של דניאל? אני אומר שזה כן צריך להיות שיקול אצלו.

אם יתברר בסוף ההליך שאני נפגעתי בגלל 2 ואני אלך כתוצאה לבדוק בערכאה משפטית אחרת ויתברר שפעלו כנגדי שלא כדין ובאופן מוטה, אז יבטלו את ההליך מתחילתו. בעיניי האיזון הזה נראה מספק. אבל אם אתם אומרים עכשיו שנוציא את זה ויישארו רק 1 ו-3 אז מה עשינו? בעצם בדבר המרכזי שאותו הם רוצים - אם משרד המשפטים מתנגד לזה, אז תיקחו את החוק חזרה, אני לא בעדו.

מטריד אותך שבמצבים שבהם החומרה לא מצדיקה יגישו נגדך כתב אישום? זה מה שמטריד אותך? מטריד אותך שכשהחומרה לא מצדיקה יגישו כתב אישום במקום לנקוט בהליך שהוא פשוט סטיגמאטי ופחות קשה?

לא, הפוך, שלא יוגש כלום כמו היום.

לא לפתוח בכלל בשום הליך?

כן, כי הוא יגיד שאין לו סיכוי להוכיח את זה. זה מה שהוא אומר לנו 12 ישיבות.

תקרא את הרישה של הסעיף. הסעיף אומר לך: בואי רשות ניירות ערך, יש לך חשד לכאורי, את צריכה להחליט באיזה נתיב את הולכת.

הבנו. אני מציע שאנחנו נשאיר את הסעיף הזה. ההחלטה של הוועדה בסעיף הזה, כפי שדיברנו בזמן הדיונים, אנחנו רוצים שיהיה פירוט כמה שיותר רחב. אנחנו מסמיכים את היועצת המשפטית של הוועדה שתשב אתכם ותבדוק. אם תשכנעו שהורדת הסעיף הזה לא פוגעת בפירוט הדברים,דהיינו, שזה לא יהיה בהחלטה סתמית אלא שזה יהיה קבוע בחוק, נסיר את הסעיף הזה. כרגע אנחנו מצביעים עם הסעיף.

מבחינה עובדתית, יש לכם בעיות עם הסעיף הזה?

התשובה היא כן. יש לנו תיק מודיעיני שיש בו הרבה מאוד ראיות עד שמקבלים את ההחלטה לאן ללכת.

אנחנו עוברים לסעיף הבא. גם ההחלטה על פתיחה בהליך אכיפה, לשאלה של חבר הכנסת אורון, כדי שהיא לא תהיה באמת אכיפה בררנית וכדי שיו"ר הרשות יצטרך לנמק למה הוא החליט לפתוח בהליך אכיפה על בסיס הראיות שבפניו, גם זה ייעשה בהתאמה לאותן אמות מידה.

מה זאת אומרת בהתאמה? ברור שהוא מחליט לפתוח בהליך המנהלי כהלכתו, מה שאני קוראת לו כתב אישום מנהלי – המטרה של האמירה הזאת היא שההפניה לסעיף הקודם היא שחייבים להתקיים התנאים של הסעיף הקודם אלא שצריך לשקול את כל הדברים האלה מחדש?

צריך לשקול שוב.

כי אין רלוונטיות בשלב הזה לשקילה של הדברים האלה. אם זאת המטרה של האזכור אז אנחנו מסתייגים מהדבר הזה.

אנחנו חושבים שיש רלוונטיות.

אנחנו חושבים שבשלב שבו הרשות אספה את כל חומר הראיות, השיקול היחיד האם לנקוט הליכים ולהתחיל את כל הטיול הזה עם המפוקח שלכם, השיקול היחיד הוא האם יש לו מספיק ראיות שרשות מנהלית סבירה יכולה להשתכנע מהם. כך אומרת הפסיקה וכך עובד המשפט המנהלי.

הניסוח טוב מבחינתך?

הניסוח הוא: "היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח", מדובר פה ביושב ראש של רשות מנהלית סבירה שיש לו תשתית מנהלית ראויה ומספיקה כדי לשכנע בזה שהמפר ביצע את ההפרה. זה מה שצריך כדי להחליט להגיש כתב אישום בפלילים. זה גם איזה תשתית אחרת וגם הליך מנהלי.

אפשר להצביע על הניסוח. מה שאמרתי על הסעיף הקודם אני אומר גם על זה.

מי בעד אישור 52מד כפי שהוא מנוסח? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיפים אושרו.

הסעיף שאחריו שאינו ממוספר.

אנחנו עוברים לסעיף מה'. זה הנושא של מידע חסוי שירד. ההסדר שמנוסח כאן הוא שיושב ראש הרשות יעביר למוטב ולמפר את כל המידע בעניין ההפרה שלדעתו נחוץ לניהול הליך האכיפה, כאשר לא יהיה מצב שלמוטב יהיה מידע אחר מזה שנמצא בידיו של המפר. המידע יעמוד לרשותו של המפר במשרדי הרשות במשך 45 ימים. בהצעה המקורית זה היה 30 ימים להגשת טיעון בכתב. עם תום 45 הימים על המפר לטעון בכתב את טענותיו. זה מופיע ב-52מז עמוד 21.

אם אפשר, ב-52ו' - - -

אני מציעה להוריד את ד', את מסכימה?

אני מסכימה.

מורידים את סעיף קטן ד' בעמוד 21 יורד.

עוברים לסעיף 52מח בעמוד 21 למטה. המפר זכאי להיות נוכח בכל דיוני העמותה. הוא זכאי להיות מיוצג.

למה סעיף ד' ירד?

הוא לא היה במקור. גם בלעדיו זה תואם את החלטת הוועדה. יהיה אותו מידע בידי המוטב ובידי המפר וזה יהיה המידע היחיד שישמש בהליך האכיפה.

מה זה סעיף אחד מתוך כל-כך הרבה סעיפים?

אני רק אומר לפרוטוקול במקרה שמישהו ירצה ללכת לבג"צ, שחלקים גדולים של מה שאני אומר לפרוטוקול זה בהומור. שלא תהיה אי-הבנה בעניין הזה. עוד מישהו ילך ויגיד שהורדתי פה סעיף בלי לחשוב בכלל. אני אומר את הדברים בהומור. עברנו על כל סעיף, שברנו את הראש ימים ולילות. כל פעם שאני אומר להוריד סעיף או להוסיף סעיף, זה בהומור ושלא ישתמשו בזה בשום מקום אחר.

עמוד 22, פרוטוקולים. במקור ההצעה לא כללה סעיף בדבר פרוטוקולים. הוועדה ביקשה סעיף. נוסח הסעיף לקוח מנוסח סעיף 68 לחוק בתי המשפט. הפרוטוקול יהיה פרוטוקול מלא של ההליך כולו. המפר יהיה זכאי לקבל אותו.

הסעיף בדבר מידע חסוי נמחק.

שגית, לפרוטוקול, ההתייעצות של חברי הוועדה היא לא לפרוטוקול.

התייעצות פנימית בין חברי המוטב לא תהיה כלולה בפרוטוקול. זה בדומה למה שקורה בבית משפט לכן גם העתקנו משם את נוסח הסעיף.

עמוד 23. החלטת המוטב תהיה מנומקת, תישלח למפר ויפורטו בה הנימוקים לפי המוחלט לגבי אמצעי מסוים.

מי בעד הסעיפים עד 52נ כולל? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיפים אושרו.

אנחנו עוברים לסעיף 52נא. זה השלב שבו ועדת האכיפה מחליטה על סוג האמצעי שהיא בוחרת להטיל אותו על המפר. גם כאן במקור יושב ראש הרשות היה אמור לפרסם אמות מידה לגבי הבחירה באמצעי אכיפה. הוועדה ביקשה שגם אמות המידה האלה ייכנסו לחוק. תיראו את אמות המידה בעמוד 24 למעלה: העובדות המהוות את ההפרה.

יש למישהו הערות לגבי אמות המידה?

מי בעד סעיף 52נא? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיף אושר. עוברים לסעיף 52נב.

שגית, צריך להכריע לגבי פסקה 5, יש שני נוסחים.

אתן מוכנות להסביר את ההבדל?

פסקה 5 היא חריג בנוף של המשפט המנהלי. היא מדברת על נסיבות אישיות. היא למעשה עושה את הרגולאטור סוג של עובד סוציאלי, מה שהוא לא מוסמך בדרך-כלל להיות. יחד עם זה, חשבנו במקור, כשקבענו את סוג הנסיבות האלה שיכולות להביא - - -

עד שהתחיל ההליך ועד שהוא הסתיים הוא הגיע לגיל 98.

אני לא חושבת. ההליך המנהלי צריך להיות מאוד מהיר.

אני מקבל את העמדה שלכם. אני מקבל את זה שיהיה כתוב "שהביאו". זה לא נורא.

זה כן נורא, זאת בעיה.

לא נורא, נסיבות אישיות?

אני רוצה להסביר ותחליטו מה שתחליטו. שני דברים עיקריים אנחנו חושבים לשקול במסגרת הזאת. אחד, זה התפקיד של האדם בארגון. אם מדובר בעבירת מידע פנים שבוצעה על-ידי סמנכ"ל הכספים - - -

נסיבות אישיות.

זה לא נסיבות אישיות. הוא סמנכ"ל כספים והיא מזכירה, הם לא אותו דבר.

הדבר השני הוא, אם הוא "שכיב מרע" במועד האכיפה ולא במועד ביצוע ההפרה. אם נכתוב "שהביאו לביצוע העבירה" - - -

הסברת מצוין, מוסיפים את המילה "שהביאו".

אני מצביע עוד פעם. מי בעד סעיף 52נא עם המילה "שהביאו"?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיף אושר.

אגב, הרשות יכולה גם להגיש הסתייגות לחוק.

סעיף 52נב.

זה הסכומים.

אני רוצה להתייחס לגובה הסכומים. בהרבה מקרים גם אם האדם שמתייחסים אליו כאן, המפר, הוא נושא משרה הם לא מדתיים לשכרו במשק. ישנם סמנכ"לי כספים שמשתכרים 40,000 שקל ויש אפילו פחות. פה הם ייתבעו באופן אישי על מיליון שקל - - -

זה ירד ל-400,000.

ליועצים זה ירד אבל לנושאי משרה יש פה עכשיו 3 דרגות, כאשר התוספת השביעית מפרטת גם סעיפים כוללניים מאוד שיכולים להביא בקלות סמנכ"ל כספים, בגלל שגגה, שמרוויח 40,000 שקל לקנס מנהלי של מיליון שקל. גם אם הוא ימשכן את אשתו, ילדיו והשכנה, לא יגיע לתשלום הסכומים האלה.

אנחנו רוצים להכניס פה מדתיות לכושר ההשתכרות של האדם. יש פה חוסר מדתיות בולט.

למעשה אני נציג העובדים בבנקים. לפני הישיבה דיבר איתי ציון שאמה, מזכיר חטיבת עובדי הבנקים. אני רוצה להתייחס לסעיף הזה שרוצים להטיל קנסות של 25,000 שקלים על יועץ. אני רוצה להגיד לכם שבהחלטה הזאת, לפי דעתי, אתם תגרמו לערעור יחסי עבודה בבנקים.

אנחנו לא נבהלים משביתה. זה עמד במשך כמה שנים כאן על שולחן הוועדה. עיצומים על אותם עובדים שאותם אתה מייצג עמדו על מיליון שקל ואף אחד לא דיבר מילה.

אני מודיע לך בתור יו"ר הוועד הארצי – נכון שהיו 12 ישיבות, אבל אני מודיע לך שרק - - -

עשינו את זה בהסתר.

אנחנו לא ידענו מזה. הפעם הראשונה שנודע לנו - - -

לכמה להוריד?

אני חושב שצריך לבטל את הקנס המנהלי על היועצים כי לא יעלה על הדעת שיועץ שמרוויח 8,000 שקל, יכול להיחשף לקנס של 25,000 שקל. חבר הכנסת אורון, אני אומר לך שבבנק לאומי ואני מניח שבכל הבנקים, יועץ מרוויח 8,500 שקל ברוטו בממוצע. מי שחושב שאנשים ימשיכו לייעץ טועה. הוא יעדיף לא להיות יועץ רגיל. בסך הכול הוא צריך זה בסך הכול להתלות את הרישיון. אתם תגרמו לאנדרלמוסיה בכל הבנקאות. אני אומר לך, אורון, שאף אחד לא דיבר איתנו.

עם כל הכבוד, אמנם הוא ממרצ, אבל הוא חבר הכנסת אורון בשבילך.

מר גפני, אני אומר לכם בשיא הכנות והיושר , ביטלתם את זה ואפשר לבטח את העובדים. גם אי-אפשר לבטח את העובדים. גם רופא שהולך, חס וחלילה, לכרות רגל לחולה, יש לו ביטוח.

נהג מוביל של חלב שמקבל קנס על תעבורה של 20,000 שקל גם נואם כזה נאום פה?

לא יודע.

אני אומר לך שיש עשרות כאלה. סליחה, שההסתדרות תבוא ותגיד לנו - - -

אני אומר לך שבכלל לא היו איתנו דיונים.

למה נועד כל החוק הזה אם לא כדי לתת אחריות.

העמדה שאתם נוקטים אומרת דבר אחד, שיועצים ילכו רק למסלול הפלילי כי זאת המסקנה שאתם אומרים. נניח לצורך העניין שיש יועץ שהפר את החוקים, אין לו מסלול מנהלי והוא הולך למסלול הפלילי.

מה הבעיה באכיפה שיש היום?

הבעיה שהיא לא עובדת.

מה הסכומים?

חולקה התוספת ל-3 סוגי הפרות. בהצעה המקורית לגבי חלק א' שבתוספת, היה 2 מיליון לתאגיד וזה ירד ל-400,000 לתאגיד, לפי ההצעה שמונחת בפניכם. במקור, לגבי חלק א', היה 400,000 שקל לגבי יחיד וזה ירד ל-25,000 לגבי מי שאינו נושא משרה בתאגיד.

חלק ב' שבתוספת. ההצעה המקורית לגבי תאגיד היתה 5 מיליון ובמה שמונח בפניכם 3 מיליון. יחיד עובד שהוא לא נושא משרה, במקור היה עליו 1 מיליון וזה ירד ל-25,000. יחיד נושא משרה היה 1 מיליון וירד ל-600,000 . חלק ג' של התוספת, כשמדובר בהפרות החמורות ביותר זה נותר 5 מיליון לתאגיד ו-1 מיליון ביחס ליחיד. זה מופיע בעמוד 24 למטה וממשיך לעמוד 25. פסקה 1, פסקה 2 ופסקה 3. פסקה 3 ממוספרת בטעות 2. אלה הפחתות שהן משמעותיות ביותר ביחס למה שהובא במקור לוועדה.

בג' כמה נשאר ליחיד?

ב-ג' זה ההפרות החמורות ביותר וזה נשאר 1 מיליון ליחיד ו-5 מיליון לתאגיד.

איפה כתוב שזה הפרה חמורה?

זה בתוספת. התוספת מחולקת לשלושה חלקים.

בשם איגוד החברות הציבוריות, לאחר שבוטלה האפשרות לבטח את נושאי המשרות, אנחנו חושבים שהסכומים האלה הם מאוד מאוד גבוהים לגבי נושאי משרה. אין שום סיבה שבאמת עובד, גם אם הוא נושא משרה שמרוויח בין 15,000 ל-40,000 שקל לחודש יקבל 1 מיליון שקל קנס, על דבר שהוא ברשלנות ולא מתוך כוונה או רצון להפר.

זה סכום מרבי, זה לא סכום קבוע.

זה סכום מרבי אבל זה סכום מאוד גבוה. האוכלוסייה הזאת של נושאי המשרה בחברות - - -

לא כל נושאי משרה עובדים בחברות גדולות שמרוויחים שכר גבוה. יש כאלה שמרוויחים שכר נמוך.

הבנתי.

בתחילת הדיון אמרת שאנחנו לא משנים מהמצב שקיים היום אבל זה לא מדויק מבחינת השיפוי.

אנחנו הולכים על פי חוק החברות.

בחוק החברות דהיום, נושא משרה שטעה מותר לשפות אותו.

על קנס?

אני מקבל את עמדתך, על מה הויכוח? אם יוחלט שבחוק החברות נושא משרה משפים אותו גם על הקנס, זה יהיה גם פה. זה רשום בפרוטוקול ולא בהומור. אם שם זה לא כך גם פה זה לא יהיה כך.

אני רוצה להבהיר. חוק החברות קובע - - -

אנחנו לא מקיימים על זה ויכוח.

יש פה מחלוקת מה יש בחוק החברות.

אם יורשה לי. נכון שהמילה קנס מטעה אבל אם נושא משרה מורשע בהליך אזרחי - - -

אני לא מקיים על זה דיון. יש לך משהו לחדש? אנחנו מקיימים רק הצבעות.

איפה כתוב "לכל היותר"?

כתוב "סכום מרבי".

אפשר להצביע עד סעיף 52נט, לא כולל. מי בעד אישור הסעיפים? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיפים אושרו.

סעיף 52 נט זה לעניין פרסום החלטת המוטב ופרסום הפרוטוקולים. הוועדה במקור ביקשה שקיפות והיא ביקשה שהפרוטוקולים יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות. הוגשו הרבה בקשות של גופים, שהבנו מהם שהבקשה לפרסם את הפרוטוקולים עלולה לפגוע בהם. הוועדה יכולה להכריע אם היא רוצה להשאיר את החלטה על כנה, דהיינו, שהפרוטוקולים יתפרסמו באתר האינטרנט או כמו שמציעה הרשות, שהם יימסרו למפר וכך לא תהיה חשיפה נוספת של הגופים.

אני מציע שנשאיר את זה בידי המוטב. הכלל הוא שמפרסמים. אם לנתבע יש נימוקים עניינים והמוטב מחליט שלא לפרסם, אז לא יפרסמו. כולם רצו מאיתנו שקיפות ועכשיו מבקשים להסתיר את זה?

הדין הכללי הקיים היום זה שבהליכים מנהליים אין פרסום אוטומטיים של פרוטוקולים. אפשר לפי חוק חופש המידע לפנות בפנייה יזומה לרשות ואם היא לא מקבלת את העמדה אפשר לפנות לבית משפט כשהאיזונים הם הגנת הפרטיות ועניין לציבור. זה ה דין הכללי ואני חושבת שהוא מתאים גם פה.

גם בבית המשפט לא מפרסמים פרוטוקולים אלא הם מסרים פרוטוקולים והם נמסרים לצדדים.

מי מהארגונים מתנגד לפרסום הפרוטוקולים?

אני מתנגדת.

אני מציע שזה יהיה כמו בבית המשפט. לא לפרסם את זה כללית אבל אם מישהו מהצדדים יבקש, הוא יוכל לקבל.

הצדדים יקבלו.

סליחה, גורם אחר יכול לבקש ואז המוטב יחליט.

מי בעד 52נט לפי מה שהחלטנו עכשיו?

האיזונים הם לפי חוק חופש המידע.

בסדר.

מי בעד סעיף 52נט? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיף אושר.

סעיף לא ממוספר עמוד 31 באמצע זה סעיף הערעור. ההצעה המקורית לא כללה ערעור והוועדה ביקשה שיהיה ערעור. הסעיף שבפניכם מועתק מנוסח סעיף 22ג לחוק ההגבלים העסקיים. הסעיף הזה פורש בפסיקה כסעיף שמקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב מזה שקיים בביקורת שיפוטית בעתירות מנהליות, כך שבית המשפט יכול לבחון את ההחלטה מחדש ובמקרה הצורך לבטל אותה או לשנות אותה תוך שהוא נותן משקל ראוי לשיקול הדעת ולמומחיות של הרשות המוסמכת שנתנה את אותה החלטה ובמקרה הזה לוועדה המנהלית, למוטבים. יחד עם זאת, הסעיף מנוסח כך שאמנם מבחינה מהותית יחולו לגביו הפרשנויות לעניין היקף שיקול הדעת של בית המשפט אבל הפרוצדורה לגבי הגשת הערעור תהיה שונה ממה שקבוע לגבי חוק ההגבלים העסקיים והיא תהיה על דרך של עתירה מנהלית, כלומר, בתצהירים, כאשר חקירת עדים תהיה החריג לכלל. זה הניסוח שהתקבל בסופו של דבר.

אנחנו בעמוד 31. לפי התכנית שלי בשעה 11:05 היינו צריכים להיות בסעיף 78.

אין דברי הסבר וזה סעיף חדש. חשוב לחדד שהבחינה היא לא בחינה מחדש אלא הבחינה היא היתה טעות בשיקול הדעת של הרשות ולא בחינה האם הטעות היא סבירה, לפי פסק דין דור אלון.

הסעיף שבא אחריו הוא גם סעיף שלא הוקרא. הסעיף הזה קובע שאישור להקדמת אמצעי האכיפה ופנייה לבית המשפט לעניין התליית רישיון תהיה לבית המשפט הכלכלי שנקבע לא מזמן בחוק.

אפשר להצביע עד סעיף 52סא כולל.

מי בעד אישור הסעיפים? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיפים אושרו.

סעיף 52סב. כמו שאמרנו, מעבר מפלילי לעיצום כספי בלתי אפשרי. מעבר מפלילי למנהלי, לפי ההצעה שמונחת בפניכם, הוא אפשרי בסייגים. למעשה בהצעה המקורית לא היו סייגים ולכאורה ניתן היה לעשות מעבר מהליך פלילי להליך מנהלי בלי שהיתה שום מגבלה שהיא. בהצעה הזאת אתם יכולים לראות את הסייגים בעמוד 33 למטה פסקה 1.

אם פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין בסופו של דבר, אז אפשרי המעבר. אם הוא כבר הועמד לדין, בקשת הוועדה היתה שזה ייעשה בהתייעצות עם פרקליט מחוז, כאשר אז אפשר יהיה להטיל רק הרחקה מעיסוק, ב הליך המנהלי, ולא אמצעי אכיפה אחרים. הרשות מבקשת, ואנחנו חשבנו על מודל אחר שיכול להחליף התייעצות עם פרקליט מחוז וזה מודל שבו יושב ראש הרשות יקבל אישור של מוטב שהוא ימנה לצורך כך, מוטב שונה מזה שבסופו של דבר ידון בהליך האכיפה. גם אז - - -

בהתייעצות עם פרקליט מחוז, זאת עמדתי.

לגבי סעיף קטן 2, אם אני מבין נכון את הסעיף, הרי יכול להיות מצב שבו במקביל לזה שפותחים בהליך פלילי, יושב ראש הרשות מקים מוטב להליך מנהלי - - -

לא, זה רק אם לא יצא כלום מההליך הפלילי.

זה לא הנוסח של סעיף 2.

הנוסח הוא, שאם החליטו למהלך פלילי, הולכים למהלך פלילי. הגיע פרקליט המחוז למסקנה שאין ראיות או שאין אפשרות להעמיד אותו לדין, יכול יושב ראש הרשות ללכת להליך למנהלי.

זה בפסקה 1.

ואז הוא ממנה מוטב אחר?

לא. ההצעה היא שצריך להתייעץ עם פרקליט מחוז.

אני מדבר על עמוד 34 למעלה.

ישנם שני מצבים. יש מצב שבו פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין. במצב הזה יושב ראש הרשות רשאי להחליט על פתיחה בהליך אכיפה מנהלי. כמובן שמתקיימים יתר התנאים. גם כאן הליך האכיפה המנהלי יכול להסתיים אך ורק במגבלת עיסוק. הוא לא יכול להסתיים באמצעים כספיים.

אם לא הגישו כתב אישום זה הליך רגיל.

נכון, סליחה, טעות שלי.

המצב השני הוא מצב שבו החשוד הועמד לדין. יכול להיות שזה הסתיים בזיכוי אבל עדיין הרשות סבורה שיש מקום להעמיד אותו להליך אכיפה מנהלי. בוועדה אפילו דובר על המצב הקיצוני ביותר, מצב של זיכוי. וועדה באמת ביקשה במקור שבמצב הזה, כדי שאפשר יהיה ללכת להליך אכיפה מנהלי שיסתיים בהרחקה מעיסוק, יו"ר הרשות יוכל לעשות את זה רק לאחר שהתייעץ עם פרקליט מחוז ויעשה החלטה מנומקת.

אבל אי-אפשר ללכת במקביל. כל עוד שמתנהל הליך פלילי - - -

זה בדיוק מה שכתוב פה, זאת הבעיה.

אי-אפשר ללכת בשני מסלולים במקביל.

למה אי-אפשר? אני רוצה להסביר לאדוני. המטרות של המשפט הפלילי והמטרות של המשפט המנהלי הן לא תמיד זהות. לפעמים המשפט הפלילי, אם נטל ההוכחה שקבוע בו מתנהל במסלול מסוים של הרשעה פלילית. לתפקיד של המשפט המנהלי יש גם עניין של הגנה על ציבור הלקוחות. אתה לא יכול לחכות 5 שנים עד שיסתיים המשפט של מישהו שאתה מאשים אותו במרמה.

הסכמנו על זה בוועדה?

כן.

הכול בהתייעצות עם פרקליט מחוז.

ב-2 אין פרקליט מחוז.

אז צריך לנסח את זה.

הגישה המקורית היתה שזה יהיה פרקליט המחוז.

יש פה אבחנה בין 1 ל-2. היות ועשינו שני מהלכים, אלף, לא יושב ראש הרשות הוא יושב ראש המוטב ולא אותו מוטב, בעצם פה מציעים שיוקם מוטב מיוחד, שלא היושב ראש הוא היושב ראש שלו, והוא יבחן את השאלה המקדמית האם לפתוח בהליך הזה. ראינו בזה תחליף להתייעצות עם פרקליט מחוז, כי הטענה היתה שאלה האנשים שנמצאים בלב העיסוק הזה ולא פרקליט מחוז שבא משום מקום. ההצעה המקורית היתה שיושב ראש בראש מוטב מנסה ואם לא הולך לו, הוא הולך לשם. אמרנו שיש פעמיים ריחוק. אלף, שזה לא הוא, בית, זה לא המוטב שעסק בזה והוא צריך להקים מוטב מיוחד למטרה הזאת. נדמה לי שזה איזון סביר.

אני חולק עליך.

אנחנו נותנים פה המון כוח לרשות לניירות ערך. אנחנו הולכים פה למסלול שהוא מסלול קצת מסוכן וצריך לדעת את השלכות הרוחב. הלכת למסלול פלילי, פגעת באיש. אני בעד להגן על הלקוחות לכן אני נלחם שהחוק הזה יעבור. הלכת למסלול פלילי ופגעת באיש. לא יצא כלום מההליך הפלילי ואתה ממשיך איתו הלאה, יורד לחייו, הולך לאכיפה מנהלית. אתה לא מרפה ממנו. לא יכול להיות שלא יהיה גורם מחוץ לרשות שלא יהיה מעורב. מה זה השלטון הזה?

יש שני גורמים מחוץ לרשות שמעורבים בתהליך. אני מזכיר לך שהמוטב כולל בתוכו שני אנשים שלא קשורים לרשות.

פרופסור גושן, אני יודע, אני סומך עליכם והכול בסדר. החוק נותן לכם כוח מכאן ועד הודעה חדשה. אין כמעט תקדים לחוק כזה.

בעולם יש.

העולם לא מעניין אותי בכלל. בארץ אין תקדים כזה. קצת חשוד בעיניי שאנחנו מבקשים בנקודה שולית להכניס את פרקליט המחוז ואתם לא מסכימים.

אני רוצה להסביר. השיקולים שמפעיל פרקליט המחוז והמיומנויות שהוא מפתח עבור עצמו הן מסוג מסוים והשיקולים שאנחנו מפעילים הם מסוג אחר.

אתן לך דוגמה פשוטה. כך מצב שיש לך ראיות מספיקות כלפי אדם לביצוע עבירה אבל משום שהפרקליטות החליטה, לצורך העניין, לעשות הסדר טיעון עם אלמוני ולא עם פלמוני, הוא מזוכה בגלל טענה של אכיפה בררנית. הוא עשה את העבירה אבל הוא זוכה בגלל הגנה מן היושר. הוא עשה את העבירה, הוא גנב, הוא רימה את הלקוחות. אז מה אני צריך לעשות? אני צריך לשבת בשקט ולהגיד שאם הוא זוכה נגמר העניין?

אני לא מאפשר, אני לא פותח דיון מחדש.

פרופסור גושן, יש נקודה מאוד שולית בהליכה להליך פלילי ובהליך הפלילי לא יצא כלום. הרי כשהלכו להליך פלילי האיש כבר באמת נמצא במצב לא טוב. לא יצא כלום מההליך הפלילי ועכשיו אתה בא לפרקליט המחוז ואתה אומר לו את כל מה שאמרת עכשיו. אתה אומר לו שצריך ללכת לאכיפה מנהלית. אתה לא רוצה שהוא יסתכל עליך? זאת עמדתי.

הבעיה היא שזה במקביל.

אני לא מתווכח.

גפני, משרד המשפטים בדעתי.

אין אח ורע למצב שבו הליך מנהלי נפתח על-ידי אישור של פרקליט מחוז. אין דבר כזה, זה הליך מנהלי לכל דבר ועניין.

מה שהרשות מציעה זה המצב הקיים. גם היום הליכים - - -

הבנתי. אני רוצה לראות עוד הליך כזה בחקיקה בישראל. תראי לי עוד אחד. יש תקדים לחוק הזה?

בנושא של פרקליט המחוז אני מקבלת את הטיעון שהוא לא בקיא בנושא הזה מבחינה מקצועית ואולי הוא לא הגוף המתאים.

אבל הוא היה זה שהגיש את ההליך הפלילי. הוא מצוי בהליך הפלילי והוא משך את זה.

הבנתי. ואחרי שהוא משך?

באה הרשות ואומרת שהולכים להליך מנהלי. אני מבקש שיתייעצו עם הפרקליט.

בסדר. האם אנחנו מדברים פה על הליך מקביל או על הליך מודולארי.

יש מקרה של הליך מקביל.

בגלל הסיבה שזוהר אמר, שזה יכול לקחת 5 שנים?

נכון.

יש בזה היגיון.

נכון. היועצת המשפטית מזכירה לי שהסכמנו לזה.

אם כך, זה מגיע לפרקליט מחוז לאחר שהוא כבר בעניינים.

נכון.

יש בזה היגיון.

אני חושב שזאת בעיה מאוד רצינית, שמטילים על אדם הליך פלילי והליך מנהלי במקביל. זה הליך שפוגע בהגנה שלו. איך הוא יכול להתגונן?

הוא לא יכול.

מי בעד האישור, דהיינו, בהתייעצות עם פרקליט המחוז בסעיף 52סב?

עדיין יש תהליכים מקבילים?

יש. בהתייעצות עם פרקליט המחוז. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - 1

אני נמנע. אני חושב שהנוסח שבא לפה הוא יותר נכון.

הסעיף אושר.

אנחנו בסעיף 52סד בעמוד 34. במהלך הדיונים בהצעת החוק, הרשות בתיאום עם בנק ישראל ביקשה להוסיף סעיף לפיו יש חובת יידוע למפקח על הבנקים על פתיחה בהליך אכיפה מנהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי, כאשר לעניין איסור כהונה, המפקח יהיה רשאי גם להופיע בפני ועדת האכיפה ולהביע את עמדתו. בעקבות בקשת הוועדה ואגף שוק ההון, ניתנת האפשרות הזאת גם לממונה על שוק ההון, לגבי חברת ביטוח ולגבי גוף מוסדי.

נעבור לעמוד 36, עבירת השיבוש. במקור, בהצעת החוק הכחולה שהובאה בפני הוועדה הציעה הרשות עבירת שיבוש כללית, כאשר מפר או אדם אחר ניסה למנוע או להכשיל את הליך בירור האכיפה המנהלית במהלכו. זאת עבירה פלילית והעונש לגביה היה מאסר של 3 שנים. זאת היתה ההצעה המקורית.

כשהדבר הובא לוועדה, הוועדה הביעה חשש מפני מעבר להליך פלילי באמצע הליך אכיפה מנהלי והגופים הביעו חשש מפני כלליותה של עבירת השיבוש כפי שהיא מנוסחת.

הרשות מציעה פה נוסח אחר שהוא נוסח ספציפי יותר שכולל את העבירות שמופיעות כיום בחוק העונשין כאשר היא מבחינה בין שני מצבים, בין מצב של נסיבות מחמירות לבין מצב של נסיבות רגילות. בנסיבות מחמירות, הכשל הליך בירור האכיפה המאסר עליו יהיה 3 שנים ובנסיבות רגילות שנת מאסר.

השארנו את שתי הגרסאות לשיקול דעת הוועדה. למרות שאני העליתי במקור את הטענה לגבי כלליות עבירת השיבוש, השתכנעתי מעמדת משרד המשפטים וגם מהסכמת הרשות, שהנוסח הכללי הוא הנכון.

זאת גרסה ב'?

כן.

מי בעד אישור הסעיפים לפי גרסה ב'? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיף אושר.

אנחנו מצביעים עד עמוד 45.

אני מבקש שיילקח בחשבון שאם מישהו לא מגיע לחקירה הוא עשוי לשמש כמי ששיבש הליכי חקירה לפי הסעיף הכללי.

זה לא נכלל בסעיף.

אפשר גם להגיד שהוא גנב מסטיק. זה תמיד מביא את זה לידי אבסורד, זה לא הגיוני.

אנחנו מצביעים עד סעיף 54יא, זה כמו שהיה בוועדה, דהיינו, עד עמוד 45.

מי בעד אישור הסעיפים? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיפים אושרו.

סעיף 56א. יש פה דרישת ידיעות ומסמכים בכניסה למקום. אתם רוצים להסביר את הסעיף הזה?

משרד המשפטים, באותה מסגרת דיון שהסבירה קודם רביד, מתי או אי-אפשר לעשות חיפוש, ביקשו שגם נבהיר במסגרת סעיף 56א, שהוא הסעיף שדרכו עושים את עבודת הפיקוח השוטפת של הרשות, לאו דווקא במסגרת בירור מנהלי או חקירה. הוא הבהיר את המצב הקיים היום, שיש סמכות אינהרנטית לרשות שרוצה לדרוש מסמכים, לא רק להסתפק בלשלוח את הבקשה למפוקחים שלה, אלא גם להגיע למשרדי המפוקח – לא לבית שלו ולא כאקט חקירתי – ולבקש את המסמכים. זה לא אקט חקירתי וזה לא חלק מצו חיפוש שמטופל בנפרד.

מה המיוחד בזה?

זה לא מיוחד, כך נוהגים גם היום.

אמנם זה המצב שלכאורה נוהג היום, אבל המשמעות של הסעיף הזה זה צו חיפוש אוטומטי בלי לפנות לבית המשפט.

זה עתה הסברתי שזה לא צו חיפוש, הוא לא מאפשר לעשות חיפוש.

אני בכוונה יוצר את ההקבלה כי המשמעות היא שאותו עובד רשאי להתייצב במשרדים ולהגיד להם לתת לו את כל המסמכים והם חייבים למסור את כל המסמכים האלה וזאת בלי לקבל צו חיפוש - - -

בדיוק, זה המצב גם היום וכך נוהגים.

זה סעיף סטנדרטי. מדובר בסעיף סטנדרטי שהוא כלי עבודה של כל רגולאטור ולא רק של הרשות לניירות ערך. כל רגולטור במשק, מרגולאטור פיננסי ועד רגולאטורים שלא שמעת עליהם, יש להם סעיפים של פיקוח.

לא צריך חוקר, זה רק עובד?

כן. היום זה כל אדם.

אולי זאת סמכות פיקוח אינהרנטית אבל - - -

אבל אומרת לך היועצת המשפטית מהרשות לניירות ערך שזה לא משנה את המצב הקיים.

כבוד היושב ראש, הוא כן משנה את המצב הקיים. במצב נורמאלי שבו היו מבקשים לפקח ולבקש מסמכים, היתה לי את האפשרות לעתור ולבקש לפעול כנגד הדרישה הזאת. כרגע, לפי הניסוח שקיים כרגע, אני לא יכול.

מאז שאהרון ברק אמר שהכול שפיט, אתה יכול לעתור גם על זה.

יש להם סמכות שאומרת: אני רשאי כעובד - - -

בסדר, אתה רשאי לעתור.

בשביל מה נועד צו חיפוש? אז מה המשמעות של צו חיפוש?

להבדיל מצו חיפוש, אני לא נכנסת והופכת את המגירות של האדם, עושה מעקבים ומעצרים. לא צריך חוקר בשביל זה, זאת עבודת ביקורת שגרתית שעושה הרשות יום יום במשרדים של המפוקחים. זה מה שהם עושים, באים ומבקשים חומר. זאת עבודת פיקוח בסיסית. היום מוסמך לעשות את זה כל אדם שהוסמך על-ידי יושב ראש הרשות. הבהרנו שזה עובד הרשות.

בסדר, הלאה. עד איפה אנחנו יכולים להצביע?

סעיף 56ח זה סעיף אמות המידה המקורי. הוא נמחק משום שפיצלנו אותו ודיברנו עליו בסעיפים הקודמים. סעיף 56ט זה איסור הביטוח והשיפוי, כפי שהסביר היושב ראש.

אנחנו רוצים להחליף את הנוסח של פסקה 1.

אני מבקשת להעיר שהקנסות הגבוהים מאוד שדיברנו עליהם קודם ושהתקבלו, ללא שום פיקוח ושיפוי על אנשים ששכרם כפי שצוין לעיל, זה חוסר מידתיות שהדעת אינה סובלת. נכון שאם המדובר באנשים ששכרם מאוד גבוה זה סביר. אבל כאן מדובר לא בהכרח באנשים מהסוג הזה. העובדה שנוסף לקנסות הגבוהים שמקודם, העובדה שאי-אפשר לשפות את האדם על הקנס היא דבר שאנחנו מבקשים שתשקלו בשנית.

רבותיי, אנחנו מצביעים עד עמוד 64.

בסעיף 56ט, בפסקה 1 הודיעו לי שפסקה 1 תהיה: "אין לבטח במישרין או בעקיפין הליך לפיו" וההמשך יהיה כפי שהוא מופיע.

אנחנו מצביעים עד עמוד 63 כולל, עד הטלת עיצום כספי בידי הרשות. מי בעד אישור הסעיפים? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיפים אושרו.

גפני, אני עדיין חרדה לגבי הזוטרים. למה לא נאפשר להם ביטוח?

לעשות ענישה ולבטח את הענישה? אני מציע גם ביטוח על עבירות תנועה.

במקום לנקוב ב-25,000 שקלים נגיד 3 משכורות. אחד מרוויח 5,000 שקלים ואחד מרוויח 10,000 שקלים.

אוי ואבוי אם יש יועץ שעובד בפחות מ-4 משכורות שזה 25,000.

רונית, אנחנו כבר אחרי דיון.

רונית, את לא יכולה לבטח קנס.

מהחוק הזה אני יוצא מסוכסך עם הלקוחות, עם הארגונים, עם הרשות. לא יוצא לי כלום מהחוק הזה. אין לי ניירות ערך ואין לי כלום.

בדקנו עם הפרקליטות. נטינו להיענות לבקשת הוועדה - - -

כבר הצבענו.

הערתי לגבי הסעיף הזה עוד לפני שהצבעתם.

היא מתייחסת לעמוד 56 פסקה 4. החלטת הוועדה היתה שהמונח "גרם לכך" לא יופיע.

אחרי הדיון הזה פנינו לפרקליטות ועשינו דיון והתברר לנו שכל התיקים כמעט מבוססים על מטבע הלשון "גרם לכך". אם בעל שליטה לא דיווח על היתרות שלו, או שנותן חוות דעת לא מסר את המידע, או נושא משרה בחברה לא עשה את הפעולה בחברה, לא יראו בו כמי שלא כלל ולכן חלק גדול מהאורגנים, שהאכיפה המנהלית נועדה לטפל בהם, יכולים להיות לא מטופלים על-פי החוק ולהישען על מטבע הלשון הלא נכון.

העמדה היתה שזה כלל משום באמת החשש אנחנו רוצים להישאר במצב - - -

אגב, זה לא חידוש. זה הסעיף הקיים היום בחוק העונשין. בסעיף העונשי זה "גרם לכך".

תחשבו עוד פעם אחת. נניח שיש מנהל כספים ומנהל הכספים הזה לא הכניס את הנתון הנכון בשוגג ויכול להיות שגם בכוונה. לאחר מכן הוא לא זה שכלל את הדוח. הוא לא יהיה אחראי. זה שרשם בסופו של דבר יגיד: מה אתם רוצים, קיבלתי את הנתון ממנו ורשמתי אותו. התוצאה של הדבר הזה היא, שאי-אפשר לעשות שום דבר בתחום האכיפה המנהלית בכל מה שקשור לדוחות שזה עיקר האכיפה בתחום הדיווח.

לא רצינו להתעקש סתם.

המילה "גרם" זה יותר מצמצם מ"כלל".

"גרם" זה הרבה יותר רחב מכיוון שפה מדובר גם על עורכי הדין של החברה וגם על מנהלי החשבונות של החברה וגם על נושאי המשרה, שהם מביאים את הנתונים.

מה גם שהעבירה הפלילית היום מנוסח בלשון של "גרם ל" ומישהו יישען על הפער.

אני לא חוזר לעניין הזה. אני לא דן על זה.

הרב גפני, אני מבקש. היה עקרוני לך הנושא של פרקליט מחוז והלכתי איתך. מדובר במונח טכני מקצועי שהתגבשה ביחס אליו פסיקה בשורה של מקרים על-ידי בית המשפט.

למה משרד המשפטים מתנגד?

נצביע על כל החוק ואז נדבר, יש פיתרונות. משרד המשפטים מתנגד, הייעוץ המשפטי של הוועדה מתנגד ואתם בעד. לא יקרה שום דבר, נוכל לפתור את העניין של הניסוח, אבל אני לא דן על זה.

אני רוצה לדבר על התוספת השביעית חלק ג' שמרכז את העבירות הבעייתיות.

אני כבר הצבעתי.

אז ככה - - -

זה לא ככה, זה אחרי 12 ישיבות.

יש בעיה.

אנחנו בעמוד 64 למעלה, הטלת עיצום כספי.

יש כאן נוסח חדש להפרה חוזרת, שהוא בהתאם להערות הגופים. עמוד 66 – למעשה עברנו לחוק ייעוץ השקעות ועכשיו אנחנו מדברים על סכומי העיצומים הכספיים שבחוק ייעוץ השקעות. אתם יכולים לראות את סעיף 38 בעמוד 66, את ההבחנות שיש לגבי מפר שהוא יחיד במקור. בנוסח המקורי זה היה 1 מיליון, ההצעה עכשיו לגבי מפר שהוא יחיד בעל רישיון ייעוץ, זה יהיה בסכום מרבי של 25,000 שקלים. מנהל תיקים 50,000 שקלים במקום 1 מיליון ומפר שהוא יחיד אחר נשאר 1 מיליון גם לגבי תאגיד.

מה זה נקרא "אחר". מי זה האחר?

שהוא לא מנוי ב-1 וב-2.

אז למה הוא צריך פי 50 יותר?

כי המטרה היתה להקל.

תסבירי לי מי זה האחר.

האחר הוא בדרך-כלל מי שפעל ללא רישיון. כיוון שהיחיד הוא בעל רישיון, בין אם הוא נושא משרה ובין אם הוא לא נושא משרה, אז בהפרות, האחרים הם בדרך-כלל מי שפועל ללא רישיון.

וזאת העבירה היחידה?

יש כל מיני הפרות שזאת המשמעות שלהם.

מאחר ולא ראיתי את סעיף 38ז קודם לכן - - -

איך לא ראית?

זה היה 1 מיליון שקל. מסרתי הערה לאדוני וגם לרשות לניירות ערך. לא צריכה להיות הפרדה והבחנה בין היחיד, שהוא בעל רישיון ייעוץ ושיווק ליחיד שהוא בעל רישיון לניהול תיקים. למעשה אלה פחות או יותר אותם אנשים שרק מקבלים סיווג אחר של רישיונות. לכולם זה צריך להיות 25,000. למה זה 25,000 וזה 50,000?

תסבירו את ההבדל בין שניהם.

רישיון מנהל תיקים הוא רישיון שלא לחינם אתה מקבל אותו אחרי "סשן" נוסף של בחינות. זה מעמד בכיר יותר. הנזקים שאתה יכול לגרום הם גבוהים יותר - - -

דניאל, אני לא מסכים לזה.

זאת אפליה לא צודקת.

מאה אחוז, אפליה זה בסדר גמור. הלאה.

אתם מתייחסים לדברים שלי לא ברצינות. את כל הדברים האלה כבר אמרת. אנחנו דנו במה שאמרת והגענו למסקנה ועכשיו אנחנו מצביעים. אתה לא יכול לפתוח את הדיון מחדש.

אני לא פותח, אבל למה האפליה הזאת?

השתכנענו מהרשות שיש הבדל בין שני הדברים.

יש הבדל, הוא מחזיק את הכסף והוא לא. הלאה.

הם גם לא מתחלקים ברווחים באופן שווה בין היועץ לבין בעל התיקים. אנחנו לא מבינים בזה אבל לא עד כדי כך. מנהל תיקים הוא כמו יועץ שמקבל משכורת?

יכול להיות שאתה צודק ואנחנו טועים אבל אנחנו דנו בזה והחלטנו לקבל את עמדת הרשות.

סעיף 38 ח' עמוד 67 למעלה, מדבר על עיצום כספי לגבי אחריות פיקוחים של מנכ"ל בתאגיד או של שותף בנוסף לאחריות ישירה. העיצום הוא 50,000 שקלים חדשים. הנוסח המקורי שהיה בוועדה היה 500,000 שקלים ויש פה הפחתה.

סעיף 38ט יהיה איסור שיפוי בביטוח והוא ינוסח בדיוק כמו שמנוסח בחוק ניירות ערך עם התיקון שאמרתי קודם.

לגבי עבירת השיבוש, למעשה גם כאן זאת למעשה אותה הכרעה. אם הוועדה הכריעה שעבירת השיבוש תהיה בנוסח הכללי, כפי שמופיעה בעמוד 68 למעלה, גם לכאן ייכנס הנוסח הכללי של עבירת שיבוש עם 3 שנות מאסר ואפשרות המרה לקנס.

אתה יכול להצביע עד התוספת השנייה בעמוד 69.

מי בעד אישור הסעיפים עד התוספת השניה? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיף אושר.

הגענו לתוספת השניה. למעשה יש פה חלוקה של התוספת, בשונה ממה שהובא בוועדה, בין הפרות פשוטות יותר להפרות אחרות וזאת בשל הפחתת העיצומים שעשתה הרשות.

בעמוד 73 למעלה יש תיקונים לנוסח בעקבות הערות שנתנו הגופים.

בעמוד 74 אפשר לראות את הסכומים החדשים המתוקנים, הם מודגשים בצהוב. לצידם אפשר לראות בירוק את הסכומים המקוריים. לצידם בקו תחתי הסכומים המקוריים.

אתה יכול להצביע עד עמוד 75. גם סעיף 2 מתייחסים לסעיף העיצומים הכספיים. גם כאן יש הפחתה שאפשר לראות אותה.

הלאה. מה זה עמוד 77?

זה נוסח חדש לאור הערות הגופים.

מה זה בעמוד 79?

יש לי שאלת נוסח לגבי עמוד 79.

אם יש לך שאלת נוסח תעבירי ליועצת המשפטית. זה לא רלוונטי לגבי ההצבעה. אם זאת בעיה ניסוחית, היא תוסמך לנסח.

גם כאן זה תיקון שנועד להבהיר שההפרה היא עד לרמה של יסוד רשלנות ולא מעבר לזה.

אפשר להצביע עד עמוד 79 כולל.

מי בעד עד עמוד 79 כולל? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיפים אושרו.

לגבי חוק השקעות משותפות בנאמנות. זאת הערה שכבר הערנו ואני רוצה לחזור עליה. זאת הערה מהותית לגבי נושא משרה. פעם היו 5 גורמים שהוגדרו כנושאי משרה שניתן היה לבחון את המהימנות שלהם, היום זה הפך להיות 13 גורמים, כשזה כולל גם מורשי חתימה, חשבים, מבקרי פנים בחברות בעלות השליטה.

אני רוצה שנבין על מה אנחנו מדברים. אם אנחנו הולכים לאיזה קונצרן או חברת אחזקות או חברת ביטוח, עולים עד למעלה, בודקים את כל מורשי החתימה. כל אחד ממורשי החתימה באותם גורמים צריכים לדווח למנהל הקרן לגבי הפרות. זה מצב שלא היה עד היום. זה מצב קיצוני מאוד. אני לא יודע אם בכלל אותם גורמים יודעים שהם אמורים לדווח או יידעו שהם אמורים לדווח. דרך אגב, זה חל גם על נאמנים אבל אני לא יודע אם מנהל הקרן או נאמן יוכל אי פעם לדווח על הגורמים האלה. ממילא הגורמים האלה לא משפיעים על המהימנות של מנהל הקרן או של הנאמן. הם גורמים מרוחקים מידי.

לדוגמה, ניקח את קונצרן איי.די.בי. עולים עד למעלה, בודקים את כל אחד ממורשי החתימה. כל אחד מאותם מורשי חתימה צריך לדווח על פגם במהימנות -- -

איפה שלי יחימוביץ כשצריכים אותה.

זאת רק דוגמה.

דוגמה טובה. לפרוטוקול, זה ממש לגמרי בהומור, הומור לא לעניין. הדוגמה טובה.

אני רוצה שנבין שיכולים להיות שם עשרות גורמים שאמורים לדווח.

מה אתה מציע לעשות?

צריך לצמצם את ההגדרה של נושא משרה.

הצעה טובה, מה אתם אומרים?

אנחנו לא מקבלים את האמירה. ראשית, אנחנו לא חושבים שיש כאן הרחבה. להיפך, יש כאן חידוד וצמצום. נכון להיום הרשות רואה, במסגרת בחינת המהימנות של מנהל הקרן שהיא לא מוגבלת והיא בוחנת את כל הגורמים הרלוונטיים. במקרה גבי רביד הוא דוגמה מצוינת לזה. מדובר היה בנותן שירותים לחברה אחות למנהל הקרן, שהיא בכלל לא מנויה בגופים הנמצאים היום.

מעבר לזה, אין שום סיבה להפלות בין מנהלי הקרנות לבין הגופים המפוקחים האחרים וכולם בודקים את כל נושא המשרה. זה לא אומר שאם יש באג אצל מישהו מאוד מרוחק, אוטומטית אומרים שיש בעיה במהימנות וצריך לקחת את הרישיון. זה אומר שזה משהו שראוי שהרשות תבחן. זה כל מה שכתוב כאן.

אנחנו בודקים את כולם ולכן כולם צריכים להיות תחת הבדיקה. דווקא בקונצרנים הגדולים אין לנו ברירה ואנחנו צריכים לבדוק אותם.

הם לא ידעו בכלל שהם צריכים לדווח, הם לא ידעו שהם עברו עבירה.

אז תיפנו לבעל השליטה האחד שיש לכם ותיידעו אותו.

אני בשם איגוד הנאמנים. טענו גם בדיון הקודם שהנאמן הוא אחד הכלים לביצוע האכיפה הקיימים היום בחוק והוא שונה מהגופים המפוקחים עצמם. הממשלה לקחה את הדברים האלה לתשומת הלב כבר בספר הכחול ובעמוד 499 לדברי ההסבר היא כתבה: "גובה העיצום הכספי יהיה נגזרת של חומרת ההפרה ושל סוג המפר, מנהל קרן או נאמן". כלומר, כאשר הממשלה באה להסביר ולהצדיק באופן ציבורי את השינוי החדש שיש בחוק, שהולכים לכיסו של המפר, היא ראתה לנכון למצוא ולהסביר שצריכה להיות אבחנה לעניין גובה העיצום הכספי בין מנהל הקרן, שהוא גוף המפוקח עצמו והוא מנהל את הנכסים, לבין הנאמן שהוא הגורם המפקח.

למרות שזה רשום בדברי ההסבר ולמרות שהתרשמנו שהדברים נפלו לאוזניים קשובות בדיון הקודם, בכל זאת לא ראינו הבדל מבחינת סכומי העיצום הכספי בין הנאמן לבין מנהל הקרן. לדעתנו הסכומים שחלים על נאמן צריכים להיות נגזרים בשיעור נמוך לאין שיעור מהסכומים שמוחלים על הגוף המפוקח עצמו.

עשינו רביזיה, בדקנו את הנושא של הנאמנים, התאמנו את זה לצרכים של הנאמנים, יש הפחתה. התאמנו את זה לפוטנציאל של הנזק שיכול להיגרם אם הפיקוח איננו ראוי. המשקיעים בקרנות שמים את מבטחם בנאמנים האלה ולכן אין שום סיבה להקטין לנאמנים האלה את החשיפה כדי שיעשו את העבודה שלהם כפי שצריך.

היועצת המשפטית, תגידי את ההערות.

עמוד 80 סעיף 9א, בעקבות ההערות של הגופים זה תוקן כך שההודעה תהיה לא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר המועד שבו נודע לו על-כך.

הרשימה תפורסם באתר האינטרנט. עמוד 83 למטה, סעיף 10א, החלטת הוועדה לאורך כל הדרך היתה שיהיה פרסום.

שגית, במגבלה של הקלון תעשי התאמה בכל החוקים, את שכחת.

בסדר. לגבי עבירת קלון, לעשות התאמה ביתר החוקים. עשיתי את זה רק כאן.

עמוד 85 למטה. גם בעקבות הערות של הגופים שיושב ראש הרשות יקבל את ההחלטה שלו רק כשהיא מנומקת בכתב.

עמוד 86 למעלה, גם כאן הרשימה תפורסם באתר האינטרנט ולא תיכנס לתחולה מיידית. כנ"ל עמוד 87 למטה לעניין הרשימה.

עמוד 89, הסעיף שמודגש בצהוב או באפור, זה בעצם סעיף שהקראנו אותו בחוק ניירות ערך והוא מנוסח אותו דבר לעניין דרישת ידיעות ומסמכים לגבי חוק השקעות משותפות בנאמנות.

סעיף 118 בעמוד 91. גם כאן החלטת הוועדה שהסכום המרבי ששר המשפטים באישור הוועדה יוכל להטיל יהיה עד פי 2 ולא מעבר לזה.

מה זה "באמונה ובשקידה" בעמוד 91 למטה?

זאת גם היתה החלטת הוועדה, שבמקום ברמת מיומנות, תהיה חזקה לנוסח הקיים.

עמוד 92 למעלה אפשר לראות את סכומי העיצומים הכספיים החדשים. במקום 1 מיליון ליחיד, 5 מיליון לתאגיד.

עמוד 93 סעיף 120ג, איסור שיפוי בביטוח ינוסח בהתאמה עם איסור שיפוי בביטוח בחוק ניירות ערך, עם התיקון שאמרנו.

כנ"ל לגבי לעניין עבירת השיבוש, שגם היא תנוסח לפי עבירת השיבוש שדיברנו עליה בנוסח הכללי בחוק ניירות ערך.

בעמוד 97 יש תוספת של הפרה נוספת, אתם רואים אותה בכוכבית. הרשות מבקשת להוסיף כי היא נשמטה בהקראות.

עמוד 98, גם שם תוספת. "פרסם דבר בקשר לקרן", הפרה נוספת שהרשות מבקשת להוסיף.

כנ"ל עמוד 99 למעלה.

יש בזה משהו מהותי או שזה רק עניין טכני?

אלה הפרות.

למה זה לא מופיע בנוסח שלכם?

הן קיימות היום בחוק.

למה זה לא מופיע בנוסח שלכם?

בנוסח הזה זה כן מופיע.

זה לא הוקרא בוועדה ועכשיו בשלב שהכנו את הניסוח להצבעות הם ראו - - -

יש בעיה עם זה? זה חוקי?

כן.

עמוד 102 בתוספת השנייה, אפשר לראות את סכומי העיצומים החדשים לצד הסכומים המקוריים. זה ממשיך בעמוד 103.

עמוד 105. גם כאן "הגרם" ירד ועברנו ל"כלל". ככל שאתה תנחה אותנו לנסח בצורה אחרת, זה יחול כמובן לאורך כל החוק.

אתה יכול להצביע עד עמוד 106 לפני חוק החברות. אפשר להצביע עד חוק החברות, עד סוף סעיף 3.

שתי הערות הן ייחודיות לחוק השקעות משותפות בנאמנות.

ראשית, בעמוד 92 למעלה, לעניין העבירה של אכיפה מנהלית. סעיף קטן 3: "מפר שהוא תאגיד בזכות מרבית של 5 מיליון שקלים חדשים". זה חל על כל החלקים של התוספת השלישית. בשונה מחוקים אחרים שעשו הפרדה ועשו מדרוג בין החלקים השונים של התוספת המנהלית, כאן אין מדרוג. בכל אחת מהעבירות של התוספת של אכיפה מנהלית, ניתן להטיל עיצום כספי של עד 5 מיליון שקלים חדשים. אין לזה אח ורע בשאר החוקים והאיגוד לא רואה הצדקה שדווקא בחוק הזה ניתן יהיה להטיל קנס של עד 5 מיליון שקלים.

דבר שני וזאת הערה מהותית גם כן. בתוספת השנייה, שהיא נוגעת לעיצומים הכספיים שניתן יהיה להטיל על מנהלי קרנות, זה חל גם על נאמנים. מבחינת הסכומים הם הגבוהים ביותר מול כל הגופים האחרים. אגב, זה בשונה משאר הגופים, כאן לא בוצעה הפחתה של סכומים חוץ מחלק אלף שתבוצע הפחתה של איזה 20%, שהיא יחסית סמלית. הסכומים הם גבוהים מאוד משמעותית ולדעת האיגוד גם לא מדתיים מבחינת הסכומים שלהם. זאת בהשוואה במיוחד לחוק הסדרת העיסוק, שעשו שם הפחתה משמעותית וגם בחוק ניירות ערך.

שתי הערות ספציפיות לגבי איגוד הנאמנים. אחת מתייחסת להוראת המעבר שעוד לא הגענו אליה. אני אסביר זאת כאן בהקשר הזה בגלל סעיף השיפוי והביטוח. נאמר כאן קודם על-ידי הנציג של היועצים שיש להם אפשרות להתלות את הרישיון משום שהם רואים שהגזירה היא קשה מידי ואולי מחר כל 17,000 היועצים ירוצו ויעשו כן. אני לא לוקח את הדברים האלה ברמת ההומור או כדי להוציא את זה מפרופורציה אבל לפחות דבר אחד ברור מכאן: יש להם את האפשרות לעשות את זה. לנאמנים האפשרות הזאת מאוד מוגבלת משום שהם לא יכולים להתפטר מהתפקיד שלהם בלי אישור של בית משפט. אפילו אם בית משפט אישר להם את זה, הוא חייב להישאר בתפקידו עד שנאמן אחר ייקח על עצמו את התפקיד של ביצוע הנאמנות עבור הקרן.

מה קורה במצב של הביטוח והשיפוי? ההערה התקבלה בוועדה - - -

דובר על זה בוועדה. היתה הצעה בוועדה שתיעשה הוראות מעבר ואכן יש הוראת מעבר שנראה אותה בהמשך. היה על זה דיון ממצה.

נכון. הטיעון שלי כאן הוא לגבי הביטוח והשיפוי. הוראת המעבר כפי שנוסחה, אומרת שבכל מקרה, מה שלא יהיה, החוק מתחיל לחול על נאמן. זאת אומרת, גם נאמן שרצה להתפטר והגיש בקשה וההליך מתנהל בפני בית המשפט ולא נגמר אחרי שנתיים או לא נמצא נאמן אחר שייקח על עצמו את התפקיד, אחרי שנתיים אומרים שזה כבר לא משנה, תגמור את ההליך אחר-כך אבל החוק מתחיל לחול עליך. ברגע שהחוק מתחיל לחול עליו, אין לו את האפשרות, כמו החברים האחרים לומר: אם לא מבטחים אותי ולא משפים אותי, אני רוצה ללכת מהמשחק, כי הוא לא יכול. לכן, בעניין הזה של ביטוח והשיפוי, הגזירה של נאמן היא שונה מהגזירה על יתר הגופים.

העניין השני זה הוראת המעבר.

נגיע להוראת המעבר.

אני חוזרת לאחור. יש את התוספת החמישית סעיף 1 בעמוד 49 ויש את התוספת השביעית בעמוד 56. זה אותו נוסח. השינוי הוא שבתוספת השביעית כתוב "היה עליו לדעת". חשבתי שזה עניין של נוסח כי אני לא מבינה איך מוכיחים "היה עליו לדעת".

זה מבחן משפטי של רשלנות.

"היה עליו לדעת" הוא מבחן הרשלנות שמבחין בין רשלנות לבין אחריות קפידה, שהיא המאפיינת את ההפרות המנויות בתוספת החמישית. למעשה, נצטרך להוכיח שאדם סביר במעמדו היה עלול להטעות משקיע סביר ולכן זאת רשלנות. כדי להיכנס לתוספת החמישית מספיק שאני אראה שהיה חסר פרט. ביקשתי ממך שיהיה מספר משווה ואין אותו, זאת עילה לעיצום כספי. זאת אחריות קפידה.

לעומת זאת, בתוספת השביעית, שאיתה מגיעים לבירור בפני ועדת האכיפה המנהלית, אני צריכה להראות שחלה עליו מידת הרשלנות. שהיה עליו לדעת שזה ייכלל. זה מאוד רלוונטי, למשל, על דיווח מיידי שלא ברור אם חלה החובה, צריך להראות שהיה עליו לדעת. זה המבחן הקיים בפסיקה ובחקיקה היום.

מה זאת אומרת שהיה עליו לדעת? מתי לא היה עליו לדעת?

למשל, הפסיקה קבעה - - -

נעשה עכשיו את מבחן הרשלנות שקבוע בבתי משפט? "היה עליו לדעת" זה ביטוי שקיים לאורך כל הפסיקה ושהוא מציין רשלנות. עכשיו אתה רוצה שנקבע מתי זאת רשלנות ומתי לא?

לא, אבל יש לי כאן ציטוט מפרופסור הדרה ברמור, מספר שיצא לאחרונה. היא אומרת "שהיה עליו לדעת" מעורפל דיו - - -

אז שיטען את זה בבית משפט.

אנחנו והדרה ברמור חושבים בדיוק אותו דבר. הדרה ברמור אמרה שזה מבחן מעורפל לצורך העבירה הפלילית. זאת הסיבה שביטלנו את כל יסודות הרשלנות בעבירות פליליות. למשל ביטלנו את סעיף 123 לחוק השקעות.

איך המושג הזה בא לידי ביטוי? מתי נושא משרה היה עליו לדעת?

רשלנות, למרות שהיא נקראת יסוד נפשי, אין בה שום דבר נפשי בסופו של דבר. הרשלנות היא איזה סטנדרט אובייקטיבי, שהרשות מתוך הסתכלות על הפסיקה ומתוך מה שקורה בשוק, היא קובעת אותו.

ברגע שהרשות קובעת את הסטנדרט הזה ואתה לא עומד בסטנדרט הזה, אז היא יכולה להטיל עליך עיצום כספי. אם אתה חושב שהסטנדרט הזה הוא משהו שלא משקף באמת את היכולות שלך לדעת ולא היה עליך לדעת, אתה תתקוף את ההחלטה של הרשות. יכול להיות שבית משפט יגיד לרשות שהיא צריכה להנמיך את הסטנדרט הזה, למשל. אבל זאת המשמעות של "היה עליו לדעת". אמנם זה מדבר כאילו על משהו פנימי, שיכול להיות שנחקור מה חשבת ומה לא חשבת, אין לזה שום קשר בין מה שאתה חושב או לא חושב לאיזה סטנדרט שהרגולטור מכתיב. זה סטנדרט שהרגולאטור מכתיב ולכן זה באמת ראוי להיות במסגרת של האכיפה המנהלית, כי הרגולאטור מכיר את התחום והוא מכיר את כל הפסיקה שרלוונטית לתחום. הוא רוצה להכתיב איזה רף התנהגות ואתה צריך להתיישר לפי הרף הזה.

אבל הוועדה המנהלית היא לא בית משפט.

אבל הוועדה המנהלית כפופה לביקורת שיפוטית, זה בדיוק העניין.

לכן הלכנו עד רשלנות כי זה לא בית משפט.

חברת הכנסת תירוש, זה מספק אותך?

כן.

עד תיקון חוק החברות בעמוד 106, מי בעד אישור כל הסעיפים הללו? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיפים אושרו.

אנחנו עוברים לתיקון חוק החברות.

בעמוד 107 יש הגדרה של עיכוב ביצוע. לבקשתך, לגבי אי מינוי דירקטור.

אפשר להצביע עד הוראות תחילה ומעבר, עד הוראות תחילה ומעבר, עד סעיף 7.

אני רוצה לבקש משהו. בתיקון העקיף שבוצע כאן לחוק זירות מסחר - - -

זה בחוק הבא שתגישו.

תרשה לנו להכניס את זה כתיקון עקיף בתיקון הבא שנביא כאן לוועדה? זה בסיס לתקנות שאתם ממריצים אותנו לכתוב.

תגישו ונדון.

זה בסך-הכול 2 שורות.

תתקנו את זה בסעיף אחר.

הרב גפני, זה חוק שאתה יחד עם רונית תירוש הבאתם אותו.

אבל אני לא יכול לעשות אותו כי אנחנו כבר בסוף ההצבעות. מונחים על שולחן הוועדה הרבה חוקים שלכם, תביאו את זה. דניאל, אין צורך. חז"ל אומרים "תפסת מרובה לא תפסת".

מי בעד אישור הסעיפים עד סעיף 7 בעמוד 113 עד תחילה ותחולה? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיפים אושרו.

אנחנו עוברים לתחילה ותחולה.

דובר בוועדה שהתחילה תהיה 30 ימים מיום הפרסום כאשר למעשה זאת הוראה כללית ביותר משום שאם תיראו את סעיפים ב' עד סעיף ח', מדובר בתחולה ותחילה נדחית עד שיהיו סדרי דין לוועדת האכיפה. כמובן שזה יקרה אחרי שהיא תמונה. הרשות מבקשת שהתחילה תהיה תחילה מיידית וזה להכרעת הוועדה.

מה המשמעות של האמירה הזאת שהתחילה היא כשעדיין אין כלים?

שמייד עם פרסום החוק אפשר יהיה למנות את האנשים כדי שיתחילו לכתוב את סדרי הדין ולפרסם אותם ועד 30 יום מאז הוועדה תוכל לפעול.

זה יותר מזה. זה גם שההפרות חלות מהיום.

דיברנו בוועדה על פרקים שונים בתחילה.

הוא אומר שהחוק מתחיל מעכשיו. המוטבים יוקמו אחרי שיהיו תקנות.

אין תחולה רטרואקטיבית להפרות. לכן אנחנו רוצים להחיל מהיום כדי שמי שמבצע הפרה מיום לאחר ההצבעה במליאה, הוא כבר יהיה כפוף לאכיפה המנהלית.

למראית עין נוצרת פה בעיה. אתה רוצה את זה מהרגע הזה. יש כאלה שלא יודעים מזה.

יש את זה ברשומות.

חלמתי בלילה שאני יועץ השקעות. ביצעתי עבירה יומיים אחרי שזה אושר במליאה. מה קורה?

שום דבר.

מתי מתחיל לקרות איתי משהו?

הסעיפים האחרים אומרים. נגיד, החמרת העבירות הפליליות? בסעיף ב' היא אומרת מתי היא תחול. זה לא קורה באופן מיידי. המיידי זה רק כדי ששר המשפטים יוכל להתחיל את הליך המינוי, זאת הנפקות היחידה.

ומאיזה מועד ההאשמות?

מהרגע שתוקם ועדת האכיפה המנהלית.

גפני, מדאיג אותי מאיזה מועד חלה תחולה ההאשמה. רק אחרי שהוועדות מוקמות?

כן. מפרסמים את סדרי הדין ויש 30 יום להתרגל לסדרי הדין.

אז למה צריך לכתוב?

לא צריך לכתוב, צריך לשתוק. הן צודקות שצריך לשתוק.

הן לא אומרות את זה. הן אומרות שנחיל אך ורק לגבי סעיף מינוי חברי הוועדה שזה יהיה בתחילה מיידית עם פרסום ברשומות.

אין ואקום? אין אזור שהוא לא מוסדר?

הואקום יהיה מיידי.

אין לי בעיה, זאת אותה תוצאה. את ואני יודעות שזאת אותה תוצאות.

זה ייתן משהו אחר אם אכן יש חשש - - -

בואו נאשר את ההסכמה שצריך תחילה מיידית לצורך הקמת הוועדה.

בסדר.

מה עם תקנות ההפחתה?

הן כתובות. אין הטלת עיצומים כספיים לפי הנוהל החדש, למעט הפחתות, עד שלא יהיו תקנות ההפחתה.

ההפרות הן מיום התחילה?

ההפרות הן מיום התחילה אבל התחילה מפורטת לפי הסעיפים.

אני לא הבנתי שהכוונה היא שההפרות יהיו מיום התחילה.

לא דובר.

לא, אבל יום התחילה הוא לא אחד, יום התחילה משתנה מפרק לפרק.

כמו שדיברנו. התחילה תאפשר להקים את הוועדות. זה מה שיהיה כתוב.

מה שנאמר פה מוסכם גם על משרד המשפטים?

מוסכם או לא מוסכם?

תהיה תחילה נדחית לגבי ההפרות.

יש כאן איזו בעיה כי יוצא שהתוספת השביעית למעשה תיכנס לתוקף אחרי סדרי הדין, שזה 30 ימים ותוספת חמישית ושישית לכאורה תיכנס - - -

למה זאת בעיה?

מתי תיכנס התוספת השביעית?

השביעית תיכנס לאחר שיהיו סדרי - - -

למה זאת בעיה? אחד זה ההליך של העיצום הכספי הפשוט והוא תלוי בזה שיש תקנות הפחתות. אני לא אטיל עיצום כספי רחב או על הפרה חדשה שהיא לא מהווה הפרה. הם לא תלויים אחד בשני. אני לא יודעת מה יהיה קודם, זה תלוי בפרסום של התקנות. אנחנו מקווים שזה יהיה באופן מיידי.

בסדר, ינסחו את זה נורמאלי.

אז יש פה הוראת מעבר לגבי הנאמנים. רצית להתייחס?

אנחנו מברכים על כך שיש אוזן קשבת. סעיף קטן 2 הוא הבעיה העיקרית אצלנו בהוראת המעבר משום שהוא קובע מגבלת זמן אבסולוטית שבה, למרות שביקשתי להתפטר כנאמן כדי לא לקבל על עצמי את הנורמות החדשות, אני לא יכול לעשות זאת מפני שאחרי שנתיים, בכל מקרה, החוק חל עלי.

ואם זה יהיה 3 שנים?

אין פה עניין של מגבלת זמן. אני לא יכול להעריך כמה זמן - - -

3 שנים זה בסדר?

זה לא בסדר. זה יותר טוב משנתיים אבל עדיין משאיר את הבעיה. זה לא עניין של קביעת הזמן.

3 שנים זה סביר, הרשות רוצה פחות.

אני רוצה לחדד את הנקודה. נכון שסביר שההליך בבית המשפט יסתיים אחרי 3 שנים ותהיה הכרעה. הבעיה היא שגם אם בית משפט אמר, אני לא יכול לסיים - - -

הרשות יכולה להעביר את זה לגורם אחר. בתוך 90 יום זה מועבר.

אם הרשות תפעל להעביר לגורם אחר, זה בסדר. אבל כל עוד הרשות לא פעלה, אחרי 3 שנים אני נעצר וחייב לפעול על פי זה.

אין מניעה על פי דין.

מבחינתנו יש מניעה.

אני חושב שגם שנתיים זה מוגזם. השיקול שלנו היה השיקול של התמחרות. זאת אומרת, אני לא יכול לגלם במחיר של האגרות והעמלות שאני גובה מהחברות שאני מפקח עליהן, את רמת המיומנות הגבוהה יותר שנדרשת על-פי החוק הזה, את רמת הסיכון, ולכן אנחנו הלכנו איתם לאיזו הוראת מעבר. אמרתי כבר בדיון שזאת טענה צודקת.

אבל, עכשיו נותנים לנו מקרה קצה. מה המשמעות של מקרה קצה? שאתה ממתין שנתיים ואחר-כך אתה אומר לו: בית המשפט לא נותן לך להשתחרר ולא אני. מה אתה רוצה, להמשיך לעבוד בסטנדרט נמוך? אתה רצית להשתחרר וזה אומר שכבר ממילא אתה לא מקבל את הפיצוי שמגיע לך. אז מה, אתה רוצה שאני אוריד לך את הסטנדרטים? אתה כבר ממילא בתוך הבוץ, בית המשפט לא נותן לך לצאת.

אתה צודק וגם הוא צודק, זה יהיה 3 שנים.

יש כשל ניסוחי בפסקה. לפי פסקה 1, אם בית משפט דחה את ההתפטרות, החוק לא חל עלי עד 3 שנים. לא נאמר מה קורה אם בית המשפט קיבל את ההתפטרות. ב-3 השנים האלה מתנהל הליך בפני בית משפט ובסופו של דבר בית משפט מקבל את ההתפטרות. לפי הנוסח, מובן שאם הוא קיבל אז זה חל כי כתוב שרק אם הוא דחה זה לא יחול. אם הוא קיבל, ודאי שזה לא יחול. אם הוא אישר לי התפטרות ב-3 השנים שנוהל ההליך - - -

זה מקובל, ננסח את זה בהתאם.

מקובל, ננסח בהתאם.

הדבר האחרון זה מועד התחילה. הוראת המעבר נקשרה כאן למועד התחילה. דיברו על 30 יום ודובר על זה שיותקנו תקנות. הנאמן כאן צריך להחליט החלטה רבת גורל רבה יותר, דהיינו, האם עד מועד התחילה, הוא צריך להמשיך בתפקיד שלא או לא להמשיך בתפקיד שלו ולחסות או ליהנות תחת הוראת המעבר. זה יותר חשוב מהשנתיים או מה-3 שנים. בעצם נותנים לו 30 יום כדי להחליט אם לצאת מהמשחק. זה לא זמן מספיק. צריך לתת ארכה לנאמן.

זוהר, 60 יום?

בסדר.

לפני שאני מצביע על סיום החוק אני רוצה לפנות לרשות לניירות הערך וליושב הראש שלה. אנחנו הולכים לאשר חוק שהוא חסר תקדים במדינת ישראל. אני לא חושב שיש לו אח ורע, אני יודע שהולכים לעשות את זה בחוק ההתייעלות ובחוק ההסדרים ובנושא של שוק ההון. אפילו בחוק הטיס הולכים לעשות את זה בוועדת הכלכלה. אתם מקבלים הרבה מאוד כוח.

אני חושב שאני מביא לידי ביטוי את עמדת הוועדה בעניין הזה. אתם צריכים להתייחס לכל הדברים ברגישות כי יש לכם הרבה כוח ביד. נכון שהמטרה של הוועדה ושלכם היא להגן על הלקוחות כדי שאנשים לא יכשילו אותם, שלא יבואו כל מיני שרלטנים וכל מיני אנשים לא הגונים שגורמים לאנשים להפסיד את הכספים שלהם. אבל צריך להתייחס ברגישות. מאחורי כל הדברים האלה עומדים אנשים, לפעמים אנשים עושים דברים בתום לב. לא ללכת עם גיליוטינה, שכל דבר כזה ראה וקדוש ומכים באנשים בכל הכוח.

אנחנו מאוד מבקשים שהחוק הזה ייכנס לתוקף תתייחסו לנושא ברגישות. בעזרת השם אנחנו נאשר אותו ואני מניח שגם המליאה תאשר אותו. אתם מקבלים הרבה מאוד עוצמה וכוח שזה לטובת הלקוחות. להתייחס לאנשים, גם אם הם נכשלו בתום לב או נכשלו בדברים שהם אינם דברים מהותיים, לא ללכת במסלול של ייקוב הדין את ההר. זאת הבקשה של הוועדה.

אני רוצה שאדוני ידע ושכל הוועדה תדע שהדברים שאמרת נופלים על אוזניים קשובות וזה מהווה נר לרגלנו בכל פעילות האכיפה שאנחנו עושים, כולל באכיפה פלילית, שהיא לא נמצאת כאן בפני אדוני.

אני רוצה לברך את יושב הראש ואת חברי הכנסת על העבודה המאוד מאוד מאומצת, שבעקבותיה הם מעניקים היום סמכות מאוד מאוד חשובה בכל מה שקשור להגנה על כספי משקיעים, כספי הציבור, כספי הפנסיה וקופות הגמל וכל המשקיעים שמשקיעים בשוק ההון. אנחנו מדברים על טריליון שקל שנמצא באחריות של רשות ניירות ערך במבנים השונים של ניהול תיקים, קרנות וחברות ציבוריות.

המהלך שבו ועדת הכספים נרתמה לפרויקט מאוד מאוד מאומץ, אני מאוד מאוד מעריך את זה ומודה לכם. אני חושב שזאת מתנה מאוד יפה לשנה החדשה. תודה רבה לכם.

תודה רבה. מי בעד אישור הסעיפים עד סוף החוק? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיפים והחוק אושר.

אני מגיש רביזיה על החוק. אני אגיד לכם מה אני הולך לעשות. מכיוון שמדובר על חוק גדול מאוד, אני מבקש שהלשכה המשפטית תנסח. יש לכם את כל הזמן שבעולם. אנחנו רוצים שייצא חוק מתוקן מתחת ידכם. לאחר שאתם מסיימים את הניסוח הרשות, משרד המשפטים או הארגונים יגישו אליכם הערות לגבי הניסוחים. אם יהיה צורך ותגידי לי שצריך אישור ועדה בגלל שניסוח מסוים הוא מהותי, אני משתמש ברביזיה. במידה ותגידי שהניסוחים הם בסדר, ואפשר על-פי החלטות הוועדה שהתקבלו פה בהצבעות להגיש אותן למליאה בלי לחזור לוועדה, הרביזיה מבוטלת.

אני מבקש התייעצות סיעתית לפני הרביזיה שלו.

רבותיי, גמר חתימה טובה לכולם.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:20)

[pic]

הכנסת

הלשכה המשפטית

03165110

14/9/2010

חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התשע"א–2010

הנוסח כולל תיקונים מטעם הוועדה בהתאם להערות חברי הוועדה,

וכן מסומנים בצהוב הסכמות של הרשות לני"ע עם הגופים- הסכמות שטרם הובאו לאישורה של הוועדה

תיקון חוק
ניירות ערך

1.

בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968‏

–

(1) בסעיף 1 –

(א) במקום ההגדרה "הון עצמי" יבוא:

""הון עצמי", של תאגיד – הון התאגיד כמשמעותו לפי כללי חשבונאות מקובלים החלים על התאגיד, ואם לפי כללים אלה כולל הון התאגיד גם את החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה בניכוי זכויות אלה;

(3) בסעיף 16, סעיף קטן (ב) – בטל;

(4) אחרי סעיף 44א יבוא:

" פרט מטעה

(6) בסעיף 52ג –

(א) האמור בו יסומן "(ב)" ובו, אחרי "במידע פנים" יבוא "המצוי בידו, בניגוד להוראות סעיף קטן (א)" ובסופו יבוא "ואם הוא תאגיד – קנס בשיעור פי עשרים וחמישה מהקנס הקבוע באותו סעיף";

(ב) לפני סעיף קטן (ב) יבוא:

"שימוש במידע פנים שמקורו
באיש פנים

(9) בסעיף 52ז –

(א) בסעיף קטן (א) –

(10) במקום פרק ח'3 יבוא:

"פרק ח'3: הטלת עיצום כספי בידי הרשות

הטלת עיצום כספי בידי הרשות

52טו.

(א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט בתוספת החמישית (בפרק זה – מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום כמפורט לגביו בתוספת השישית.

החלטת הוועדה היתה שהסכום המרבי ששר האוצר רשאי לקבוע לא יעלה על פי שניים מהסכום המקורי. יש להתאים את הסכומים בסעיף זה לפי החלטת הוועדה בעניין סכומי העיצומים הכספיים.

שינוי התוספת החמישית
והתוספת
השישית

"פרק ח'4: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית

ועדת האכיפה המינהלית

הגדרות

52לא.

בסימן זה –

דיווח על החלטות הוועדה

הממשלה מבקשת לשנות את סמכויות החיפוש והכניסה לחצרים מהנוסח שהוקרא בוועדה. להלן הנוסח החדש:

בירור הפרה

52מג.

(א) היה לחוקר יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט בתוספת השביעית (בסימן זה ובסימנים ג' ו-ד' – מפר והפרה, בהתאמה), רשאי הוא –

זכות לקבלת
מידע
52מו.

(א) יושב ראש הרשות יעביר למותב את כל המידע בעניין הפרה שלדעתו נחוץ לשם ניהול הליך האכיפה לפני הדיון הראשון בהליך.

הטלת אמצעי אכיפה

52נא.

מצא מותב כי בוצעה הפרה, רשאי הוא להטיל על המפר אחד או יותר מאמצעי האכיפה הקבועים בסימן זה, בכפוף להוראות סעיף 52נח; המותב יבחר את סוג אמצעי האכיפה ומידתו מבין אמצעי האכיפה כאמור בסימן ג' בפרק ח'4 בהתאם לשיקולים הבאים בלבד:

() נכנסה לתוקף החלטת מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא גורם מדווח כהגדרתו בסעיף 52כז(ב), או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי סעיפים 36(ג) או 56(ג)(3), לפי סעיף 27(ז) לחוק הייעוץ או לפי סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות, לפי העניין, את ההחלטה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 37 ו-38, בשינויים המחויבים, אלא אם כן החליט המותב, בהתאם להוראות סעיף קטן (א), שלא לפרסם את אותה החלטה או לדחות את פרסומה.

(ב) הוחלט על פתיחת הליך אכיפה מנהלי כנגד נושא משרה בכירה בחברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל), התשס"ה – 2005 (להלן – חברה מנהלת), ובכוונת יושב ראש הרשות לכלול בהודעה על פתיחת ההליך כנגד המפר את האפשרות להטיל עליו איסור כהונה כנושא משרה בכירה בחברה מנהלת, יודיע יושב ראש הרשות לממונה על כוונה זו.

(ג) הוחלט על פתיחת הליך אכיפה מנהלי כנגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח (להלן - מבטח) ובכוונת יושב ראש הרשות לכלול בהודעה על פתיחת ההליך כנגד המפר את האפשרות להטיל עליו איסור כהונה כנושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח, לפי העניין, יודיע יושב ראש הרשות למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, על כוונה זו, וישמע את עמדתו בעניין זה.

(א) בסעיף קטן (א) –

2 גרסאות- להכרעת הוועדה

(ה) בסעיף קטן (ד), המילים "או תקנות לפי סעיף 35לא" – יימחקו ובמקום "בשיעור החלק החמישים של הקנס" יבוא "בשיעור של שני אחוזים מן הקנס";

(13) בסעיף 54 –

(א) בסעיף קטן (א), ברישה, בסופה יבוא "ואם הוא תאגיד – פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור באותו סעיף";

(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"פרק ט'1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או
להפסקת הליכים, מותנית

סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר

הגדרות

סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להפסקת הליכים מותנית

"הגדרות

"(ב) בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה לא יהיה פרט מטעה.";

(17) בסעיף 56א –

(א) במקום סעיף קטן (א) יבוא:



(18) בסעיף 56א1, המילים "או של חוק להשקעות משותפות" – יימחקו;

(19) בסעיף 56ד, אחרי "עבירת ניירות ערך" יבוא "או הפרה" ואחרי "להתבצע עבירה" יבוא "או הפרה";

(20) בסעיף 56ה, אחרי "סעיפים" יבוא "52מב", אחרי "החקירה" יבוא "או לצורך בירור הפרה לפי סעיף 52מב, לפי העניין" ואחרי "בית המשפט" יבוא "או המותב בסעיף שמונה לדון בהפרה ";

(

לפי בקשת הוועדה- נוסח איסור מפורש על ביטוח בשל הליך האכיפה המינהלי;
לאור האיסור כאמור מציעה הרשות להפחית את סכומי העיצומים כמצוין בהצעה (עניין ההפחתה דורש את הכרעת הוועדה)

(1) תאגיד, בעל שליטה בו, נושא משרה בכירה או עובד של התאגיד (להלן – עובד), לא יבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי פרק ח'3, ח'4 או ט'1 (בסעיף זה- הליך).

(2) חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך– בטל;

(3) תאגיד או בעל שליטה בו לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על בעל השליטה או על עובד בהליך לפי פרק ח'3, ח'4 או ט'1;

(4) הוראה או התחייבות לשיפוי [עיצום כספי] בשל הליך– בטלה.



(ב) (1)

(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד או בעל שליטה בו רשאי לשפות או לבטח עובד בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור בסעיף 52נג(א)(1)(א) או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו של העובד, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.

(2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.

(22) בתוספת הראשונה, בפרט (11), הסיפה החל במילים "בפסקה זו" – תימחק;

(23) בתוספת הרביעית –

(1) בפרט 1 –

"תוספת חמישית

(סעיף 52טו(א))

(1) עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור בסעיף 22 והוגשה לרשות, בניגוד להוראות סעיף 15(א), או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות סעיף 15(ב);

(2) לא מסר למנפיק פרטים הדרושים לו כדי למלא את חובותיו לפי סעיף 17(ב)(5), בניגוד להוראות סעיף 17(ג);

(3)

(5) לא העביר לנאמן העתק מדוח, ממסמך או ממידע, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיף 35י;

(6) לא הציג פרט בדוחות כספיים, בדוח תקופתי או בדוח מיידי בהתאם להוראות הרשות והנחיותיה לפי סעיף 36א;

(7) לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיף 37;

(8) לא העמיד העתקים של תשקיף שהותר פרסומו, של מסמך רישום או של כל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם או הנזכרים בהם או כל דוח או הודעה שהוגשו לפי סעיפים 36 עד 37, במשרדו הראשי של המנפיק או של התאגיד, לעיונו של כל דורש, בניגוד להוראות סעיף 44;

(9) לא כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך, או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה או בדו"ח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו בדיווח בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, פרט שנקבעה בהוראות לפי החוק דרישה מיוחדת לציונו;

* תחילה ביום תחילת התקנות

(10) פעל בניגוד להוראות תקנות לפי סעיף 44י(א), לפי סעיף 129ב לחוק להשקעות משותפות ולפי סעיף 40א לחוק הייעוץ;

(11) לא קיים הוראה של הרשות שניתנה לפי סעיף 50ג(ב), במועד שנקבע לכך, או לא מסר לרשות מידע או מסמך שנדרש למסרם לפי סעיף 50ג(ד) במועד ובדרך שנקבעו לכך;

(12) ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אדם בניגוד להוראות סעיף 56ט;

(13) לא פרסם במועד שנקבע לכך, הודעה בעיתון לפי סעיף 55ב, בדבר פעולה מהפעולות המפורטות בפרטי המשנה שלהלן, בניגוד להוראות המנויות באותם פרטי משנה:

(15) לא מסר ידיעה או מסמך, בניגוד לדרישה של יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך, שהופנתה לגורם מפוקח כהגדרתו בסעיף 54(ב), ושנעשתה כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה, בניגוד להוראות סעיף 56א או בניגוד להוראות סעיף 56א1;

(16) ביצע הצעת רכש מבלי לפרסם מפרט הצעת רכש בכתב לפי תקנה 5 לתקנות הצעת רכש;

(17) לא העמיד לעיון חוות דעת דירקטוריון, או הודעת דירקטוריון על הימנעות ממתן חוות דעת בהצעת רכש מיוחדת, בניגוד לתקנה 21(ב) לתקנות הצעת רכש;

(18) לא דחה את מועד הקיבול האחרון להצעת רכש, בניגוד להוראת הרשות לפי תקנה 23(ג) לתקנות הצעת רכש;

(19) לא הציע לרכוש בהצעת רכש את כל ניירות הערך ההמירים לאותן מניות, הרשומים למסחר בבורסה בישראל, במועד ובתנאים שנקבעו לכך לפי תקנה 26 לתקנות הצעת רכש.;

(20) לא העמיד העתקים של דו"ח או הודעות במשרד הראשי של החתם לעיונו של כל דורש ולא אפשר להעתיקם בהתאם להוראות תקנה 18 לתקנות החיתום;

(21) לא שמר מסמכים בניגוד להוראות תקנה 27 לתקנות החיתום;

(25) במקום התוספת השישית יבוא:

"תוספת שישית

(סעיף 52טו(א))

1. לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור –

ההון עצמי
(בשקלים חדשים)
דרגה
סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)עד 35,000,000
א'
30,000מ-35,000,001 עד 70,000,000
ב'
60,000מ-70,000,001 עד 140,000,000
ג'
120,000מ-140,000,001
ד'
240,000מעל 280,000,000
ה'
500,000

2. לעניין תאגיד שהוא חתם –

היקף התחייבות חיתומית בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת דרישת החיוב (בשקלים חדשים)
דרגה
סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)עד 70,000,000
א'
20,000מ-70,000,001 עד 120,000,000
ב'
40,000מ-120,000,001 עד 200,000,000
ג'
80,000מעל 200,000,000
ד'
160,000

3. לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים –

שווי התחייבות נטו (בשקלים חדשים)
דרגה
סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)עד 50,000,000
א'
250,000מ-50,000,001 עד 500,000,000
ב'
500,000מ-500,000,001 עד 5,000,000,000
ג'
750,000מעל 5,000,000,000
ד'
1,000,000

4. לעניין מסלקה כהגדרתה בסעיף 50א – 500,000 שקלים חדשים;

5. לעניין תאגיד אחר ולעניין יחיד – 6,000 שקלים חדשים.";

(26) אחרי התוספת השישית יבוא:

"תוספת שביעית

(סעיף 52לא)

חלק א'

(1) לא הבליט בתשקיף פרט שהרשות דרשה שיובלט בהבלטה מיוחדת, בצורה כפי שנדרשה, בניגוד להוראות סעיף 20(ב);

(2) קיבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה, בניגוד להוראות סעיף 24(ד);

(3) לא החזיר למזמינים סכומים ששילמו על חשבון ניירות ערך, בתוך התקופה שנקבעה לכך, בניגוד להוראות סעיף 27(א) או (ב)(3), או ביצע הקצאה של ניירות ערך שלא בדרך או באופן שצוינו בתשקיף, בניגוד להוראות סעיף 27(ב)(1);

(4) רשם למסחר בבורסה ניירות ערך המוצעים על פי מסמך רישום, שלא במועד הקבוע בסעיף 35כג(א);

(5) לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע להקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, בניגוד לתקנה 6 לתקנות הצעה פרטית;

(6) לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע לעסקה עם בעל שליטה, בניגוד להוראות תקנה 5 לתקנות עסקה עם בעל שליטה.

חלק ב'

ביצע מכירה במחיר לא אחיד, בניגוד להוראות לפי סעיף 17א;

הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה או מכר ניירות ערך כאמור, שלא בתנאים ובדרך השווים לכל, בניגוד להוראות לפי סעיף 17ג(א)(1), קבע מחיר מרבי לניירות ערך המוצעים בהצעה אחידה בניגוד להוראות לפי סעיף 17ג(א)(2) או הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה בניגוד לתנאים או להגבלות שנקבעו לעניין זה לפי סעיף 17ג(ב);

(3) לא כלל בתשקיף דבר שהיה עליו לכלול בו, בהתאם לדרישת הרשות שניתנה לפי הוראות סעיף 20(א);

(4) המשיך להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, בניגוד להוראת הרשות שניתנה לפי סעיף 23א(ה);

(5) לא פרסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה, בדרך או במועד שנקבעו לכך בהוראת הרשות שניתנה לפי סעיפים 25(א) או 25א(ב);

(6) הציע תעודות התחייבות לציבור אף שלא מונה נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בניגוד להוראות סעיף 35ב(א);

(7) רכש או החזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה שלגביה הוא משמש נאמן או ניירות ערך של המנפיק או של חברה אם, חברה בת או חברה קשורה של המנפיק, בניגוד להוראות סעיף 35יא, או ביצע עסקה בניירות ערך שהם נושא נאמנותו, לחשבונו של אחר, על פי ייפוי כוח המקנה שיקול דעת, בניגוד להוראות סעיף 35יב;

ביטח את אחריותו בהיקף ביטוח ובתנאים שידע או שהיה עליו לדעת, כי אינם ברמה מספקת להבטחת מלוא אחריותו לפי פרק ה' לחוק, בניגוד להוראות תקנה 5 לתקנות החיתום;

לא השקיע את הסכום האמור בתקנה 6(א) לתקנות החיתום (להלן – הפיקדון), או לא עשה כן באופן הקבוע באותה תקנת משנה, לא הפקיד את הפיקדון למשמרת לפי הוראות תקנה 6(ב) או הפקיד שלא לפי הוראות תקנה 6(ב) לתקנות החיתום או שעבד או משך את הפיקדון בניגוד להוראות תקנה 6(ב) לתקנות החיתום;

(10) מי שהוסמך לפי סעיף 56ו, שגילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות סעיף 56ה;

(11) חזר בו מהצעת רכש, בניגוד לתקנה 4 לתקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס–2000‏

(להלן – תקנות הצעת רכש);

(12) הציע הצעת רכש שלא בהתאם להוראות תקנה 5 לתקנות הצעת רכש, קבע מועד קיבול אחרון בניגוד להוראות תקנה 6 לתקנות כאמור או פעל שלא בהתאם לתקנה 7 לתקנות האמורות;

(13) מכר, התחייב למכור, רכש או התחייב לרכוש, בתקופת הקיבול, ניירות ערך נושא הצעת רכש, שלא בהתאם להצעת הרכש, בניגוד לתקנה 24 לתקנות הצעת רכש.

חלק ג'

(1) עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור בסעיף 22 והוגשה לרשות, בניגוד להוראות סעיף 15(א), או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות סעיף 15(ב), והיה עליו לדעת שהוא מבצע הצעה לציבור או מכירה לציבור שלא על פי תשקיף או טיוטת תשקיף, לפי העניין, כאמור;

(2) לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיפים 25(ד), 26(ג), 30, 35ד(ב)(2), 35יד(ו), 35טו(א), 35כד, 36, 44ד, 52כו(ב), 52נג(ב), 54ג(ג), 54ו או 56(ג)(3) או (ד), והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;

(3) לא הגיש לרשות דוח או הודעה, שאותם פרסם או הגיש לפי הדין הזר או שאותם הגיש או פרסם למשקיעים בניירות ערך שלו הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיפים 35כג(ב) או 35לא(א), והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;

(4) כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה, פרט מטעה, בניגוד להוראות סעיף 44א1(א), או כללבחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו באחד מאלה, בהסכמתו המוקדמת, פרט מטעה, בניגוד להוראות סעיף 44א1(ב), כאשר היה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;

(5) ניהל בורסה לניירות ערך בלא שקיבל רישיון לכך, בניגוד להוראות סעיף 45;

(6) עשה עסקה בנייר ערך של חברה או בנייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו, בניגוד להוראות סעיף 52ג(א), והיה עליו לדעת כי מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות בסעיף 52ז(א) בפסקאות משנה (1) או (4) עד (9);

(7) מסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך, לאדם שהיה עליו לדעת כי יעשה שימוש במידע הפנים, או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר, בניגוד להוראות סעיף 52ג(א) או 52ד(א), והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות בפרט (6);

(8) עשה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות סעיף 52ד(א), והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים שהגיע מאיש פנים בחברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות בפרט (6);

(9) קנה או מכר נייר ערך שלא במהלך המסחר בבורסה או שלא על פי הוראה בכתב שנתן לפחות יום לפני ביצוע הקנייה או המכירה, בניגוד להוראות סעיף 52ט(ב), החזיק ניירות ערך שלו שלא בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה, בניגוד להוראות סעיף 52ט(ג), או נתן הוראה לקנות או למכור נייר ערך שלא בהתאם להוראות סעיף 52ט(ד);

(10) כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, או השמיט מפרסום כאמור פרט שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות סעיף 55(ב), כאשר היה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;

(11) שימש כחתם אף שלא שהיה רשום במרשם החתמים, לא התקיים בו תנאי מהתנאים למרשם כאמור או שפעל כחתם על אף שהיה רשום במרשם כאמור במעמד לא פעיל, בניגוד להוראות לפי סעיף 56(ג)(4א).

בהיותו חתם, כיהנו בו דירקטורים, נושאי משרה או עובדים שלא בהתאם לתנאים הקבועים בהוראות תקנות 7 או 9 לתקנות החיתום;

התחייב בהתחייבות חיתומית העולה על חמישה עשר אחוזים מכלל ההתחייבויות החיתומיות שניתנו או שימש חתם מתמחר בהצעה לציבור שאינה הצעה של מניות הכלולות במדד ת"א 25, והכל בניגוד להוראות תקנה 10 לתקנות החיתום;

שימש מפיץ בלא שהתקיימו בו דרישות תקנה 23 לתקנות החיתום;

תיקון חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות

2.

בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–1995‏

–

(1) בסעיף 1 בהגדרה "לקוח כשיר" אחרי "בתוספת" יבוא "הראשונה" ובמקום ההגדרה "נושא משרה" יבוא "נושא משרה" – כהגדרתו בחוק החברות.";

(2) בסעיף 7 –

(א) בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (3) יבוא:

(ג) במקום סעיף קטן (ד) יבוא:

(א) בסעיף קטן (ב), בפסקה (3), במקום הסיפה החל במילים "וכן מי שרישיונו הותלה" יבוא "וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור בסעיף 52נה לחוק ניירות ערך, שהוטל עליו לפי פרק ח'4 לחוק ניירות ערך, לפי פרק ז'2 לחוק זה או לפי פרק י'1 לחוק השקעות משותפות – למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור";

(ב) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:

(א) בסעיף קטן (א)(4), במקום "או ועדת משמעת לפי חוק זה קבעו" יבוא "קבע";

(ב) במקום סעיף קטן (א1) יבוא:

(ד) סעיף קטן (ד) – בטל;

(5) בסעיף 10ו(ב)(2) במקום "עונש לפי הוראות פרקים ז' או ח'" יבוא "אמצעי אכיפה לפי פרק ז'2 או עונש לפי פרק ח'."

(6) במקום סעיף 20ג יבוא:

"חובת בעל רישיון לקיים את התנאים לעניין ביטוח, הון עצמי, ערבות בנקאית, פיקדון וניירות ערך

(1) הרשעה בעבירה;

(2) הגשת כתב אישום או התקיימות הליך משמעתי, בשל ביצוע עבירה;

חקירה או בירור מנהלי בקשר עם ביצוע עבירה או הפרה של הוראות דין כלכלי, על ידי רשות המוסמכת לנהל חקירה או הליך בירור מנהלי, לפי העניין;

תשלום חבות כספית כחלופה להליך פלילי, בקשר עם הפרת הוראה מהוראות דין כלכלי, וכן קיומו של הליך מנהלי בשל הפרת הוראות כאמור, שתוצאתו האפשרית היא הטלת אמצעי אכיפה מנהלי;

תשלום עיצום כספי או קבלת דרישה לתשלום כאמור, בשל הפרת הוראות דין כלכלי;

(6) פסק דין בתביעה אזרחית או תביעה אזרחית שהוגשה בשל הפרת הוראות דין כלכלי, לרבות בדרך של תביעה מכוח סעיף 63 לפקודת הנזיקין, ובלבד שתביעה כאמור כללה טענת תרמית או רשלנות;

לעניין סעיף קטן זה –

"הוראות דין כלכלי" – הוראה מהוראות הדינים המנויים בסעיף 9א(ה) לחוק השקעות משותפות;

"חבות כספית כחלופה להליך פלילי" – כהגדרתה בסעיף 260 לחוק החברות;

"עבירה" – כהגדרתה בסעיף 9א(ה) לחוק השקעות משותפות."

(8) במקום סעיף 29 יבוא:

"החלת סמכויות הרשות

(10) במקום פרק ז'1 יבוא:

"פרק ז'1: הטלת עיצום כספי בידי הרשות

בהתאם להערות הגופים בוועדה, נוסח חדש לענין "הפרה חוזרת"
להכרעת הוועדה

"עיצום כספי

"פרק ז'2: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית

הגדרות

38ו.

בפרק זה –

רשימת מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד על פגם בזהירות

(א) בסעיף קטן (א)(1), הסיפה החל במילים "או עסק" – תימחק;

(ב) בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (2) יבוא:

2 גרסאות לעניין שיבוש- להכרעת הוועדה-
ינוסח בהתאמה עם הכרעת הוועדה לעניין חוק ני"ע והייעוץ

(13) בסעיף 40, במקום הסיפה החל במילים "אלא אם כן הוכיחו שהתקיימו בהם" יבוא "אלא אם כן הוכיחו אחת מאלה:

(1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתם ושלא היה עליהם לדעת עליה או שלא היו יכולים לדעת עליה;

(2) שנקטו את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירה.";

(14) אחרי סעיף 40 יבוא:

"פרק ח'1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או
להפסקת הליכים, מותנית

הגדרות

(1) בכותרת השוליים אחרי "התוספת" יבוא "הראשונה";

(2) אחרי "התוספת" יבוא "הראשונה";

(16) בתוספת, בכותרת, אחרי "תוספת" יבוא "ראשונה" ולאחריה יבוא:

"תוספת שניה

(סעיף 38א)

חלק א'
הרשות מבקשת לחלק את התוספת לשני סוגי הפרות- חלק א'- לגביו העיצומים בסכומים נמוכים מאלה הקבועים בחלק ב' לתוספת, בהתאם להסכמות שהרשות הגיעה עם הגופים על סכומי העיצומים; להלן הנוסח:

נוסח מוצע לאור הערות בישיבה מיום 27/7

(1) בעל רישיון, שנתן ייעוץ השקעות בכלי התקשורת בלי שכלל הודעה אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא או הודעה שמתן הייעוץ אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בניגוד להוראות סעיף 3(ב), למעט אם מסר בעל הרישיון לכלי התקשורת את ההודעות כאמור וקיבל התחייבותו בכתב לכלול הודעות כאמור בפרסום;

(2) לא ציין בהסכם עם לקוח את השירותים שיינתנו בידי עוסק זר או את הנכסים הפיננסים וניירות הערך שלגביהם יינתנו השירותים כאמור, בניגוד להוראות סעיף 10ד;

(3) לא הודיע, באופן מיידי, ללקוח, על הפסקת פעילותו של עוסק זר בניגוד להוראות סעיף 10ז;

(4) לא בירר עם הלקוח את מטרות ההשקעה, את מצבו הכספי לרבות ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שלו, או את שאר הנסיבות הצריכות לעניין, אף שהלקוח הסכים למסור מידע לגבי אלה, בניגוד להוראות סעיף 12;

(5) לא ערך הסכם בכתב עם לקוח או לא מסר ללקוח העתק מהסכם כאמור, קודם לתחילת מתן השירות, או לא כלל בהסכם כאמור את הנושאים שהיה עליו לכלול בו או לא עדכן בו את פרטי הלקוח, בניגוד להוראות לפי סעיף 13;

(6) לא כלל ברישומים של שיחות עם לקוח פרטים שנקבעו לפי סעיף 15(א), או לא ערך או שמר פרטים כאמור או לא מסר אותם ללקוח בניגוד להוראות לפי אותו סעיף;

(7) הזמין בעבור לקוח ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד משמשים חתם להצעתם, בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך מראש ובכתב, או לא דיווח ללקוח על הזמנה כאמור בתוך 30 ימים מיום ביצועה, בניגוד להוראות סעיף 16(ב);

(8) רכש עבור לקוח ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד שימש חתם להצעתם בטרם חלפו שלושה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית, בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך מראש ובכתב, רכש עבור לקוח ניירות ערך כאמור לאחר שחלפו שלושה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית אך בטרם חלפו שישה חודשים ממועד זה בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך מראש ובכתב, או לא דיווח ללקוח על רכישה כאמור בתוך 30 ימים מיום ביצועה, בניגוד להוראות סעיף 16(ג);

(9) ביצע רכישה של ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד שימש חתם להצעתם, מחוץ לבורסה או בשער העולה על שער הבורסה הידוע במועד הרכישה, בניגוד להוראות סעיף 16(ד);

(10) לא הביא לידיעת לקוחותיו, במקום שבו הוא מנהל את עסקיו, בשלט בולט וברור או באופן אחר כפי שהורה יושב ראש הרשות, את דבר עיסוקו בשיווק השקעות ולא בייעוץ השקעות או את דבר היותו תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק, לפי העניין, או את הגופים המוסדיים שהוא בעל זיקה לנכסים פיננסיים שלהם, בניגוד להוראות סעיף 16א(א)(1), או לא גילה ללקוח לפני ההתקשרות עמו, בלשון המובנת לו, בעל פה ובמסמך בכתב, או לא פרסם באתר האינטרנט שלו, את דבר עיסוקו כאמור או את דבר היותו תאגיד כאמור, את הזיקה שיש לו לנכסים פיננסיים ומהותה או את דבר העדפתו את אותם נכסים, בניגוד להוראות סעיף 16א(א)(2), או לא כלל הודעה, אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא, או לא כלל הודעה ששיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בניגוד להוראות סעיף 16א(ד);

(11) לא הודיע ללקוח על סיכון מיוחד שביצועה של עסקה מהעסקאות המפורטות בסעיף 18(ג) כרוך בו, בניגוד להוראות סעיף 18(א);

(12) ביצע עבור לקוח עסקה מהעסקאות המפורטות בסעיף 18(ג), בלי שהלקוח נתן אישורו מראש ובכתב לאותה עסקה או לעסקאות הכרוכות באותו סוג סיכון, בניגוד להוראות סעיף 18(ב);

(13) לא שמר בסוד מידע שהביא הלקוח לידיעתו, לרבות המסמכים שהועברו לרשותו ותוכנם, או כל פרט אחר המתייחס לפעולות שלגביהן עסק בייעוץ או בשיווק כלפי הלקוח או ביצע לחשבונו, בניגוד להוראות סעיף 19;

(14) פרסם בכלי התקשורת, בחוזר, באמצעות דואר, דואר אלקטרוני, פקסימיליה, אינטרנט או בכל אמצעי אחר, את דבר עיסוקו בייעוץ השקעות בנוגע לנכסים פיננסיים שלגוף מוסדי מסוים יש זיקה אליהם, בניגוד להוראות סעיף 20א;

(15) עסק בעיסוק נושא הרישיון בעת שלא עמד בתנאים ובסכומים שנקבעו לעניין ביטוח, הון עצמי, ערבות בנקאית, פיקדון או ניירות ערך, בניגוד להוראות סעיף 20ג;

(16) לא החזיק ניירות ערך או נכסים פיננסיים של לקוחותיו בנפרד מאלה שלו, בניגוד להוראות סעיף 22(1);

(17) לא החזיק ניירות ערך או נכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד או לא ניהל רישומים לגבי כספים, ניירות ערך ונכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד, בניגוד להוראות סעיף 22(2);

(18) ניהל בעבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים, שלא בתאגיד בנקאי, בבנק מחוץ לישראל, אצל חבר בורסה, או אצל מי שרשאי לפי דין במדינה שבה הוא פועל לנהל בעבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים, בניגוד להוראות סעיף 22(3);

(19) לא ביצע עסקאות בעבור לקוחותיו בנפרד מאלה שהוא מבצע לחשבונו, בניגוד להוראות סעיף 22(4);

בדיון מיום 27/7 הרשות התבקשה לבחון נוסח חלופי ל"יום ביצוע העסקה"; הרשות לא מוצאת לנכון להציע נוסח חלופי.

(20) לא זיכה או חייב אצלו את חשבונות הלקוח ביום ביצוע העסקה, בניגוד להוראת סעיף 22(5);

(21) השתמש בכספים, בניירות ערך או בנכסים פיננסיים של לקוח, שלא לצורך ביצוע עסקאות בעבור אותו לקוח או שלא בהתאם להסכם שנערך עמו ולייפוי הכוח שקיבל ממנו, בניגוד להוראות סעיף 23(א);

(22) ביצע עסקה עם לקוח או הפיק טובת הנאה מנכסי לקוח, בלי שקיבל את הסכמת הלקוח מראש ובכתב לאותה עסקה או לאותה טובת הנאה, בניגוד להוראות סעיף 23(ב);

(23) התנה את שכרו ברווח שהפיק הלקוח מעסקה או במספר העסקאות שבוצעו בעבור הלקוח, בניגוד להוראות סעיף 24;

(24) לא ניהל רישומים של עסקה שביצע בעבור לקוח, של פעולת ייעוץ שנתן ללקוח או של פעולת שיווק שעשה כלפי לקוח, או לא שמר רישומים כאמור לתקופה של שבע שנים, בניגוד להוראות לפי סעיף 25;

נוסח מוצע לאור הערות מהדיון מיום 27/7

(25) לא המציא ללקוח דין וחשבון, בניגוד להוראות לפי סעיף 26, או לא כלל פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי סעיף 27ג(2), ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט לפי סעיף זה;

(26) הפר הוראה שניתנה לפי סעיף 28(ב);

(27) לא מסר ידיעה או מסמך בניגוד לדרישת יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך שהופנתה לגורם מפוקח כהגדרתו בסעיף 54(ב) לחוק ניירות ערך, בניגוד להוראות סעיף 29(ב) או בניגוד להוראות סעיף 56א1 לחוק ניירות ערך כפי שהוחל בסעיף 29(ג);

(28) לא מסר הודעה ללקוחותיו או לא פרסם מודעה בעיתון, בניגוד להוראות סעיפים 38ה(ב), 38יא, או 40ב.

(29) ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות סעיף 38ז.

חלק ב'
הרשות מבקשת לחלק את התוספת לשני סוגי הפרות- חלק א'- לגביו העיצומים בסכומים נמוכים מאלה הקבועים בחלק ב' לתוספת, בהתאם להסכמות שהרשות הגיעה עם הגופים על סכומי העיצומים; להלן הנוסח:

(1) העסיקה אדם בשמה בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקים בניגוד להתחייבותה לפי סעיף 7(ב)(2) או (4) או (ג)(1) או (2) או לפי סעיף 8(ב)(2) או (3), לפי העניין;

(2) קיבל טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, שאינה שכר והחזר הוצאות מהלקוח שנקבעו בהסכם לפי סעיף 13(ב)(3), בניגוד להוראות סעיף 17(א);

(3) נתן לעובד מעובדיו, לסניף מסניפיו או ליחידה מיחידותיו, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצועה, טובת הנאה הנקבעת בהתחשב בזהות הגוף שניירות הערך נושא הייעוץ, השיווק או העסקה מונפקים על ידו, או בזהות הגוף שהוא בעל זיקה לנכסים הפיננסיים נושא הייעוץ, השיווק או העסקה, בניגוד להוראות סעיף 17(ג);

(4) קבע את חישובם של שכר או החזר ההוצאות שיחויב בהם לקוח בשל ייעוץ השקעות, תוך תלות בזהות הגוף שלגבי ניירות הערך המונפקים על ידו או לגבי הנכסים הפיננסיים שאליהם יש לו זיקה ניתן הייעוץ, או תוך תלות בתשלום של הלקוח לגוף כאמור, בניגוד להוראות סעיף 17(ד);

(5) השתמש במילה "ייעוץ" או בכל מילה הנגזרת ממנה, בשם שבו הוא מנהל את עסקיו או בפרסום מטעמו, בניגוד להוראות סעיף 20ב;

נוסח מוצע לאור הערות מהדיון ביום 27/7

(6) לא הגיש לרשות דוח או לא מסר לה הודעה, הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים, באופן או במועד שנקבע לכך,בניגוד להוראות לפי סעיפים 10ז,27, 27א 27ג, 42 או בניגוד להוראות לפי סעיפים 52כו, 52נט, 54ג(ג) או 54ו לחוק ניירות ערך כפי שהוחלו בסעיפים 38א, 38ו ו- 40ב, בהתאמה, או לא כלל בדוח, פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי סעיף 27ג(2) ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט לפי סעיף זה;

תוספת שלישית

(סעיף 38ב(א))

1. לעניין חברה בעלת רישיון ניהול תיקים – הפרת הוראה בחלק א' לתוספת השנייה –

סכומי העיצומים הכספיים שהרשות מציעה בעקבות הסכמותיה עם הגופים:
להכרעת הוועדה [מדובר בסכומים מרביים].
שווי נכסים כולל
(בשקלים חדשים)
סכום העיצום הכספי
(בשקלים חדשים)עד 50,000,000
50,000 [במקום 125,000 בהצעה מקורית]מ-50,000,001 עד
500,000,000
100,000 [במקום 250,000]מ-500,000,001 עד 5,000,000,000
150,000 [במקום 375,000]מעל 5,000,000,000
200,000 [במקום 500,000]

2. לעניין חברה בעלת רישיון ניהול תיקים – הפרת הוראה בחלק ב' לתוספת השנייה –

שווי נכסים כולל
(בשקלים חדשים)
סכום העיצום הכספי
(בשקלים חדשים)עד 50,000,000
125,000מ-50,000,001 עד
500,000,000
250,000מ-500,000,001 עד 5,000,000,000
375,000מעל 5,000,000,000
500,000

סכומי העיצומים הכספיים שהרשות מציעה בעקבות הסכמותיה עם הגופים:
להכרעת הוועדה
[מדובר בסכומים מרביים]

2. לעניין תאגיד בעל רישיון ייעוץ השקעות או שיווק השקעות –

(1) הפרת הוראה המנויה בחלק א' לתוספת השניה – 400,000 שקלים חדשים [במקום 1 מליון בהצעה המקורית];

4. לעניין יחיד בעל רישיון ניהול תיקים, ייעוץ השקעות או שיווק השקעות –

(סעיף 38ה)

בדיון מיום 27/7 סוכם שהרשות תבחן נוסח חלופי שיבהיר שמדובר באותה הפרה. הרשות לא מוצאת לנכון לתקן שכן הכוונה היא ל"אותה הוראה"

(1) הפר הוראה מההוראות כמפורט בתוספת השניה החלה לגביו, ובשלוש השנים שקדמו לביצוע ההפרה כאמור הפר, פעמים לפחות, את אותה הוראה, והרשות הודיעה לו, על ביצוע כל אחת מההפרות כאמור, בנפרד, בין אם הטילה עליו עיצום כספי בשל ביצוע ההפרה ובין אם לאו;

נוסח מוצע לאור הערות בישיבת הוועדה מיום 27/7

(2) במהלך תקופה של שנה, הפר את אותה הוראה מההוראות כמפורט בתוספת השנייה החלה לגביו, כלפי מספר לקוחות כמפורט להלן, לפי העניין:

(4) עסק בניהול תיקי השקעות בלי שהיה בידו רישיון מנהל תיקים, או עסק בניהול תיקים שלא בחברה שהיא בעלת רישיון מנהל תיקי השקעות, בניגוד להוראות סעיף 2(ב);

(5) עסק בשיווק השקעות בלי שהיה בידו רישיון משווק, או עסק בשיווק השקעות שלא כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רישיון משווק או בעלת רישיון מנהל תיקים העוסקת גם בשיווק או שלא כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רישיון משווק, בניגוד להוראות סעיף 2(ב1);

(6) העסיק בשמו, בשיווק השקעות לגבי נכסים פיננסיים המנוהלים על ידו או שהונפקו או שהוצאו על ידו, מי שאינו בעל רישיון משווק או בעל רישיון ניהול תיקים, בניגוד להוראות סעיף 2(ב2);

נוסח מוצע לאור הערות הגופים

(7) מי שאינו בעל רישיון, שנתן ייעוץ השקעות בכלי התקשורת בלי שכלל הודעה אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא או הודעה שמתן הייעוץ אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בניגוד להוראות סעיף 3(ב), למעט אם מסר לכלי התקשורת את ההודעות כאמור וקיבל התחייבותו בכתב לכלול הודעות כאמור בפרסום;

(8) פנה בהצעה למתן שירותים בניגוד להוראות סעיף 3א;

(9) החזיק או רכש ניירות ערך או יחידות כהגדרתן בחוק השקעות משותפות, בעבור עצמו, בניגוד להוראות סעיף 4(א);

(10) ניהל תיקי השקעות בעבור בן משפחתו או בעבור תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי שליטה בו, בניגוד להוראות סעיף 4(ב);

(11) עסק בניהול תיקים, בניגוד להוראות סעיף 9(א);

(12) העסיק בשמו בייעוץ השקעות מי שאינו מן המנויים בסעיף 9(ב);

(13) כיהן כנושא משרה בתאגיד מורשה שהוא תאגיד קשור לתאגיד בנקאי, בעת שכיהן כנושא משרה או כעובד בתאגיד הבנקאי או בתאגיד קשור אחר שלו, בניגוד להוראות סעיף 9(ד);

(14) עסק בשיווק השקעות שלא כאמור בסעיף 9(ג1), בניגוד להוראות סעיף 9(ו);

(15) העדיף את ענייניו האישיים או את ענייניו של אחר על פני טובת לקוחותיו או העדיף את עניינו של לקוח אחד על פני לקוח אחר, בניגוד להוראות סעיף 11;

(16) לא התאים את הייעוץ או השיווק שהוא נותן ללקוחו או את אופי העסקאות שהוא מבצע בעבורו, לצרכיו או להנחיותיו של הלקוח, בניגוד להוראות סעיף 12;

(17) לא גילה ללקוח, בגילוי נאות, את כל העניינים המהותיים לייעוץ או לשיווק הניתן על ידו או לעסקה המוצעת, בניגוד להוראות לפי סעיף 14;

(18) לא הודיע ללקוח על קיומו של ניגוד עניינים בינו או בין התאגיד המורשה שבו הוא עובד או שותף, לבין הלקוח, באופן שנקבע לפי סעיף 15(א) או (ב), או ביצע פעולה שיש בה ניגוד עניינים בלי לקבל את הסכמת הלקוח לכך מראש באופן שנקבע לפי סעיף 15(א);

(19) במתן ייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות, העדיף ניירות ערך או נכסים פיננסיים שלו או של תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד או שותף, בשל הקשר האמור, בניגוד להוראות סעיף 16(א);

(20) כלל הודעה לפיה אין לו עניין אישי בנושא, בעת שהיה לו עניין אישי בנושא, בניגוד להוראות סעיף 16א(ד);

(21) נתן ייעוץ או ביצע עסקה בנכס פיננסי שלגוף מוסדי המחזיק בעשרה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה ביועץ יש זיקה אליו, בניגוד להוראות סעיף 17א;

(22) התקשר עם גוף מוסדי בהסכם חריג בלי שקיבל לכך אישור מראש ובכתב של יושב ראש הרשות, ואם הוא תאגיד בנקאי – גם של המפקח על הבנקים, בניגוד להוראות סעיף 17ב(א);

(23) לא הודיע ללקוח על סיכון מיוחד שביצועה של עסקה שאינה מהעסקאות המפורטות בסעיף 18(ג) כרוך בו, בניגוד להוראות סעיף 18(א);

(24) ביצע בעבור לקוח עסקה שאינה מהעסקאות המפורטות בסעיף 18(ג) ושבביצועה כרוך סיכון מיוחד, בלי שהלקוח נתן אישורו מראש ובכתב לאותה עסקה או לעסקאות הכרוכות באותו סוג סיכון, בניגוד להוראות סעיף 18(ב);

(25) עסק בחיתום בניגוד להוראות סעיף 20ד(א), או עסק בעיסוק שאינו מן העיסוקים המנויים בסעיף 8(ב)(1), בניגוד להוראות סעיף 20ד(ב);

(26) לא המציא ללקוח דין וחשבון בניגוד להוראות לפי סעיף 26, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הלקוח;

(27) לא הגיש לרשות, באופן או במועד שנקבע לכך, דוח או לא מסר לה הודעה, הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בניגוד להוראות לפי סעיף 27, 27א, 27ג או סעיף 42, או בניגוד להוראות לפי סעיפים 52כו, 52נט, 54ג(ג) או 54ו לחוק ניירות ערך כפי שהוחלו בסעיפים 38א, 38ו ו-40ב, בהתאמה, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר."

נוסח מוצע על ידי הרשות בכדי להבהיר את יסוד הרשלנות

(28) כלל בדיווח פרט מטעה בניגוד להוראות סעיף 26(ד) או סעיף 27(ז) כאשר היה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הלקוח או משקיע סביר לפי העניין;

(29) גילה את תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות סעיף 28(ד)(2);".

03165010

תיקון חוק השקעות משותפות בנאמנות

3.

בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994 - (1) בסעיף 1 -

(א) אחרי ההגדרה "החלטה מיוחדת של בעלי יחידות" יבוא:

"חברה" – כהגדרתה בחוק החברות או חברת חוץ שנרשמה לפי סעיף 346 לחוק האמור";

(ב) אחרי ההגדרה "מפיץ" יבוא:

""נושא משרה"- נושא משרה בכירה כהגדרתו בחוק ניירות ערך וכן, לגבי מנהל קרן - חבר ועדת השקעות כהגדרתה בסעיף 20(א) ולגבי נאמן – מי שממונה בנאמן על מילוי חובות הנאמן ותפקידיו כאמור בסעיף 78;";

(2) בסעיף 9-

(1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) לא יסרב יושב ראש הרשות לתת אישור כאמור בסעיף קטן (א) לחברה שמתקיימים לגביה התנאים האמורים באותו סעיף קטן, אלא אם כן העביר את הבקשה לדיון בפני ועדת הרישיונות, וועדת הרישיונות החליטה, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה, שלא לתת אישור כאמור מטעמים הנוגעים למהימנותה של החברה, של בעל שליטה בה, או של נושא משרה בכל אחד מהם."

(2) בסעיף קטן (ב), אחרי "סעיף קטן (א)" יבוא "ועל החלטת ועדת הרישיונות לפי סעיף קטן (א1)";

(3) אחרי סעיף 9 יבוא:

"חובת הודעה לרשות לעניין פגם במהימנות

9א.

(א) נאמן יודיע לרשות על התקיימות אחת מהנסיבות המפורטות בסעיף קטן (ב), בארץ או בחו"ל, לגבי כל אחד מהמפורטים להלן, כשנודע לו על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון שלאחר המועד שבו נודע לו על כך:

(1) הנאמן או נושא משרה בו;

(2) בעל שליטה בנאמן או נושא משרה בו.

(ב)

(1) הרשעה בעבירה, ובלבד שאם העבירה היא עבירת קלון- רק אם בית המשפט קבע שמדובר בעבירה שיש עימה קלון;

(2) הגשת כתב אישום או התקיימות הליך משמעתי, בשל ביצוע עבירה שאינה עבירת קלון;



(3) חקירה או בירור מנהלי בקשר עם ביצוע עבירה או הפרה של הוראות דין כלכלי, על ידי רשות המוסמכת לנהל חקירה או הליך בירור מנהלי, לפי העניין;

(4) תשלום חבות כספית כחלופה להליך פלילי, בקשר עם הפרת הוראה מהוראות דין כלכלי, וכן קיומו של הליך מנהלי בשל הפרת הוראות כאמור, שתוצאתו האפשרית היא הטלת אמצעי אכיפה מנהלי;

(5) תשלום עיצום כספי או קבלת דרישה לתשלום כאמור, בשל הפרת הוראות דין כלכלי;

(6) פסק דין בתביעה אזרחית או תביעה אזרחית שהוגשה בשל הפרת הוראות דין כלכלי, לרבות בדרך של תביעה מכוח סעיף 63 לפקודת הנזיקין, ובלבד שתביעה כאמור כללה טענת תרמית או רשלנות.

(ג) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לא תהיה פתוחה לעיון הציבור, אלא אם כן קיימת לגביה חובת הגשת דוח לפי סעיף 72(א) לאור חשיבות המידע הכלול בה למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה.

(ד) נושא משרה בנאמן, בעל שליטה בנאמן ונושא משרה בו, יודיעו לנאמן על אירוע כאמור בסעיף קטן (ב) מיד כשנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לנאמן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (א).

(ה) בסעיף זה –
"הוראות דין כלכלי" – הוראה מהוראות הדינים המנויים להלן בהגדרת "עבירה";
"חבות כספית כחלופה להליך פלילי" – כהגדרתה בסעיף 260 לחוק החברות;
"עבירה" – עבירה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, למעט עבירה שדינה קנס בלבד: חוק זה; חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000; חוק ניירות ערך; חוק הסדרת העיסוק; פקודת החברות; חוק החברות; חוק הבנקאות; פקודת הבנקאות, 1941

; חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א– 1981

; חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח), התשמ"א– 1981

; חוק הפיקוח על המטבע; פקודת מס הכנסה

; חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963

, התשכ"ג–1963; חוק מס ערך מוסף, התשל"ו– 1975

; פקודת המכס

; חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ"א–1991

; חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988

; חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני), התשס"ה-2005

; חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל), התשס"ה-2005

, או עבירה אחרת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין אדם ראוי להיות בעל תפקיד במנהל קרן או בנאמן, לפי העניין, או להחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן, לרבות עבירה לפי דין זר ולרבות עבירת משמעת (בסעיף זה- "עבירת קלון");";

(4) אחרי סעיף 10 יבוא –

"ביטול או התליה של אישור נאמן

10א.

(א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו לגבי נאמן נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאית ועדת הרישיונות, לאחר שנתנה לנאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את האישור שניתן לו לשמש כנאמן או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב;

(ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם;; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתוך 30 ימים ממועד פרסומה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות; ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד.









(5) בסעיף 13 –

(א) בסעיף קטן (א1), במקום הסיפה החל במילה "דירקטור" יבוא "כל אחד מאלה:

(1) בעל שליטה בחברה;

(2) אדם שלאחר קבלת האישור ישתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניהול קרן שבניהול החברה;

(3) נושא משרה בחברה או באחד מהמפורטים בפסקאות (1) ו- (2)";

(ב) בסעיף קטן (ג1), במקום "ועדת השקעות של מנהל קרן" יבוא "ועדות שעל דירקטוריון מנהל הקרן למנות לפי סימן זה, וכן הוראות להבטחת יעילותם של מערך הבקרה הפנימית ותכנית האכיפה הפנימית ופעילותם התקינה, לרבות לעניין חובת מינוי בעלי תפקידים שיהיו ממונים על המערך והתכנית כאמור ותנאי כשירותם";

(ג) סעיף קטן (ה) – בטל.

(6) אחרי סעיף 13 יבוא:

""חובת הודעה לרשות לעניין פגם במהימנות

13א.

(א) מנהל קרן יודיע לרשות על התקיימות אחת מהנסיבות המפורטות בסעיף 9א(ב), לגבי כל אחד מהמפורטים להלן, מיד כשנודע לו על כך:
(1) מנהל הקרן או נושא משרה בו;

(2) בעל שליטה במנהל הקרן או נושא משרה בו;

(3) אדם שמשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניהול קרן שבניהולו או יועץ למנהל הקרן;

(ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לא תהיה פתוחה לעיון הציבור, אלא אם כן קיימת לגביה חובת הגשת דו"ח לפי סעיף 72(א) לאור חשיבות המידע הכלול בה למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה.

(ג) אדם שהוא אחד מאלה יודיע למנהל הקרן על אירוע כאמור בסעיף קטן (א) מיד כשנודע לו על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים למנהל הקרן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (א):

(1) בעל שליטה במנהל הקרן;

(2) אדם שמשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניהול קרן או יועץ למנהל הקרן;

(3) נושא משרה במנהל הקרן או בכל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) ו-(2).

(7) בסעיף 15 –

אדם שמשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניהול קרן או יועץ למנהל הקרן;

(א) במקום כותרת השוליים יבוא "ביטול או התליה של אישור";

נושא משרה במנהל הקרן או בכל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) ו-(2).

(ב) במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א) מצא יושב ראש הרשות כי חדלה להתקיים לגבי מנהל קרן הוראה מהוראות לפי סעיף 13 או התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (א1) המעידות על פגם במהימנותו של מנהל הקרן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאית ועדת הרישיונות, לאחר שנתנה למנהל הקרן הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את האישור שניתן לו לשמש כמנהל קרן או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב".

(ג) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של מנהל קרן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה באחד מהם;; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתוך 30 ימים ממועד פרסומה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות; ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד.









(ד) סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) – בטלים;

(ה) בסעיף קטן (ד), במקום "בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג)" יבוא "בסעיף קטן (א)";



(8) בסעיף 23-

(א) בסעיף קטן (א), במקום הקטע החל במילים "שמפאת מהותה" עד המילים "קנס בלבד" יבוא "או שהורשע בעבירה" ובסופו יבוא "לעניין זה, "עבירה"- כהגדרתה בסעיף 9א, בשינויים המחוייבים;


(ב) סעיפים קטנים (ב) ו-(ד)- בטלים.

(9) בסעיף 23א, אחרי ההגדרה ""נתח שוק", של מנהל קרן" יבוא:

""עבירה" – כהגדרתה בסעיף 9א, בשינויים המחויבים."

(10) בסעיף 23ב, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) ועדת הרישיונות רשאית שלא לתת היתר לפי סעיף זה רק מטעמים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בו.";

(112) אחרי סעיף 23ב יבוא:

"חובת הודעה לרשות על פגם במהימנות

23ב1.

התקיים במי שמחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן בשיעור הטעון היתר לפי סעיף 23ב, או בנושא משרה בו, אחד מאלה יודיע המחזיק על כך לרשות, מיד כשנודע לו על כך:

(1) אחת מהנסיבות המפורטות בסעיף 9א (ב);

(2) לעניין מחזיק שהוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי תשלום חוב, ולעניין מחזיק שהוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין".

(12) במקום סעיף 23ד יבוא:

"ביטול או התליה של היתר

23ד.

(א) מצא יושב ראש הרשות כי חדל להתקיים לגבי בעל היתר תנאי מהותי מתנאי ההיתר, הוא הפר תנאי כאמור, או שהתקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב) המעידות על פגם במהימנותו של בעל ההיתר או של נושא משרה בו, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע היושב ראש והפגם לא תוקן, רשאית ועדת הרישיונות, לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל, לשנות או להתלות את ההיתר שניתן לו לפי סעיף 23ב, בהחלטה מנומקת בכתב;

(ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל היתר שליטה לפי סעיף 23ב או של נושא משרה בו; רשימה כאמור; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתוך 30 ימים ממועד פרסומה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות; ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד.







(12) בסעיף 26, סעיף קטן (ב) בטל;

(13) בסעיף 46(א), בסופו יבוא "ולגבי קרן מועדים קבועים כמשמעותה בסעיף 47(א) – במועדים שנקבעו בהתאם להוראות אותו סעיף";

(14) אחרי סעיף 73 יבוא:

"פרט מטעה

73א.

(א) בהסכם קרן, בתשקיף, בדוח, בהודעה או במסמך, המוגשים לפי חוק זה לרשות (בסעיף זה – דיווח), לא יהיה פרט מטעה.

(ב) בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור (בסעיף זה – חוות דעת), שנכללו או שנזכרו בדיווח, בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, לא יהיה פרט מטעה.";

(15) בסעיף 87, המילים "יושב ראש הרשות" – יימחקו;

(16) אחרי סעיף 97 יבוא:

" החלת סמכויות הרשות

97א.

(א) בסעיף זה –

(1) הפרה כמשמעותה בסעיף 114;

(2) הפרה כהגדרתה בסעיף 119;

(1) עבירה לפי חוק זה;

(2) עבירה לפי סעיפים 284, 290, 291, 415, 423, 424, 424א ו- 425 לחוק העונשין, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקה (1);

(3) עבירה לפי סעיפים 3 ו- 4 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס– 2000, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (2);

(4) עבירה לפי סעיפים 240, 242, 244, 245 או 246 לחוק העונשין, שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1) עד (3).

נוסח חדש שמציעה הרשות בשונה מהנוסח שהוקרא בוועדה, לעניין דרישת ידיעות ומסמכים וכניסה למקום בשל כך

(ב)

(1)

כדי להבטיח ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירה, רשאי יושב ראש הרשות, או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך:,

(א) לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי מנהל קרן או נאמן או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;

(ב) להיכנס, לאחר שהזדהה למקום שבו יש לו יסוד סביר להניח כי מתקיימת פעילות של גורם מפוקח, כהגדרתו בסעיף 54(ב) לחוק ניירות ערך ושאינו בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקה (א); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו.

(2)

הוראות סעיף 56א(ב) לחוק ניירות ערך יחולו לעניין החזרת מסמך שנמסר לרשות לפי פסקה (1).

(ג) הוראות סעיפים 56א1 עד 56ה לחוק ניירות ערך יחולו לעניין עבירה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף 56ג2, במקום "פסקאות (3) או (4) להגדרה עבירת ניירות ערך" יקראו "פסקאות (2) או (3) להגדרה "עבירה.";

(17) במקום פרק י' יבוא:

הטלת עיצום כספי בידי הרשות

"עיצום כספי

114.

הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט בתוספת הראשונה (בפרק זה- מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי פרק ח'3 לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בפרק זה.

סכום העיצום הכספי

115.

סכום העיצום הכספי שיוטל לפי פרק זה על מפר, יהיה הסכום המפורט לגביו בתוספת השניה בהתאם לחלק בתוספת הראשונה שבו מנויה ההפרה שביצע.

סכום העיצום הכספי שיוטל לפי פרק זה על מפר שהוא מנהל קרן או נאמן, ייקבע לפי התוספת השניה בהתאם לשווי הנקי של נכסי כל הקרנות שבניהולו או שלהן הוא משמש נאמן; לעניין זה, "שווי נקי של נכסי כל הקרנות" - השווי הנקי של נכסי כל הקרנות ביום המסחר האחרון של החודש אשר קדם למועד ביצוע ההפרה.

סכומים מופחתים

116.

הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים בתוספת השניה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם ניתן יהיה להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט בתוספת השניה, בשיעורים מרביים שיקבע.

הפרת הוראה זהה בכמה קרנות

117.

יושב ראש הרשות רשאי לקבוע כי יראו מי שהפר הוראה זהה בכמה קרנות או כלפי כמה בעלי יחידות , כמבצע הפרה אחת, אם ההפרה נעשתה באותו יום ובשל אותו גורם.

החלטת הוועדה היתה שהסכום המרבי ששר האוצר רשאי לקבוע לא יעלה על פי שניים מהסכום המקורי. יש להתאים את הסכומים בסעיף זה לפי החלטת הוועדה בעניין סכומי העיצומים הכספיים.

שינוי התוספת הראשונה והתוספת השניה

118.

שר האוצר רשאי בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את התוספת הראשונה והתוספת השניה, ובלבד שסכום העיצום הכספי הקבוע בתוספת השניה לא יעלה על שני מיליון שקלים חדשים.";

(18) אחרי פרק י' יבוא:

"פרק י'1: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית

הגדרות

119.

בפרק זה –

"הוועדה" – ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי סעיף 52לא(א) לחוק ניירות ערך;

(1) הוא מפורט בתוספת השלישית;

(2) הוא כלול ברשימת מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד כי מי שביצעם לא נהג בזהירות, באמונה ובשקידה שמנהל קרן או נאמן סביר היה נוהג בהן בנסיבות דומות, שקבעה הרשות לפי סעיף120א.

בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי

120.

(א) ביצע אדם הפרה, יחולו לעניין המפר ולעניין ההפרה הוראות פרק ח'4 לחוק ניירות ערך החלות לעניין מפר ולעניין הפרה של הוראה המנויה בחלק ג' לתוספת השביעית לחוק האמור, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיף זה.

(ב) לעניין הטלת עיצום כספי לפי פרק זה, יחולו הוראות סעיף 52נב(א) לחוק ניירות ערך כמפורט להלן:

(1) לעניין מפר שהוא יחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בו – בסכום מרבי של 25,000 שקלים חדשים;

(2) לעניין מפר שהוא יחיד אחר – בסכום מרבי של מליון שקלים חדשים;

(3) לעניין מפר שהוא תאגיד – בסכום מרבי של חמישה מליון שקלים חדשים.

(ג) לעניין מגבלת הזמן להטלת אמצעי אכיפה לפי פרק זה, יחולו הוראות סעיף 52נח(א) עד (ג) לחוק ניירות ערך, כמפורט להלן:

(1) לעניין הפרה המנויה בחלק א' לתוספת השלישית – יחולו הוראות הסעיף האמור החלות לעניין הפרה המנויה בחלק א' לתוספת השביעית;

(2) לעניין הפרה המנויה בחלק ב' לתוספת השלישית – יחולו הוראות הסעיף האמור החלות לעניין הפרה המנויה בחלק ב' לתוספת השביעית;

(3) לעניין הפרה המנויה בחלק ג' לתוספת השלישית – יחולו הוראות הסעיף האמור החלות לעניין הפרה המנויה בחלק ג' לתוספת השביעית.

רשימת מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד על פגם בזהירות

120א.

הרשות תקבע, לעניין פרק זה, רשימה של מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד כי מנהל קרן או נאמן שביצעם לא נהג בזהירות, באמונה ובשקידה שמנהל קרן או נאמן סביר היה נוהג בהן בנסיבות דומות; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתוך 30 ימים ממועד פרסומה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות; ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד.

שינוי התוספת השלישית

120ב.

שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את התוספת השלישית.";

איסור שיפוי וביטוח- ינוסח בהתאמה להחלטת הוועדה בענין האיסור בחוק ניירות ערך ובחוק הייעוץ

120ג.

(א)

(19) סעיפים 121 עד 123 – בטלים;

(20) בסעיף 124 –

(א) ברישה, המילים "במחשבה פלילית" - יימחקו;

(ב) במקום פסקה (18) יבוא:

"(18) הפר הוראה המנויה בתוספת השלישית או בתוספת הראשונה למעט ההוראה המנויה בפרט (1)(ט) שבחלק ב' לתוספת האמורה;";

(ג)

פסקה (19)- תימחק.

(21) אחרי סעיף 125 יבוא:

עבירת השיבוש

עבירת השיבוש- תנוסח בהתאמה עם החלטת הוועדה לענין עבירת השיבוש בחוק ני"ע ובחוק הייעוץ.

(22) סעיפים 127 ו- 128 – בטלים;


(23) אחרי סעיף 128 ולפני כותרת פרק י"ביבוא:

"פרק יא'1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, מותנית

הגדרות

128א.

בפרק זה –

"הליכים" – הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי פרק ח'4 לחוק ניירות ערך כפי שהוחל בפרק י'1, או חקירה פלילית לפי סעיף 56ג לחוק ניירות ערך כפי שהוחל בסעיף 97א(ג), לפי העניין;

"הפרה" ו-"עבירה" – כהגדרתן בסעיף 97א(א).

סמכות יושב ראש הרשות או פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים מותנית

128ב.

הסמכות הנתונה ליושב ראש הרשות ולפרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים מותנית, לפי העניין, בהתאם להוראות פרק ט'1 לחוק ניירות ערך, תהיה נתונה להם לעניין הפרה או עבירה, ויחולו לעניין זה הוראות הפרק האמור, בשינויים המחויבים. ";

(24) אחרי סעיף 136 יבוא:



"תוספת ראשונה

(סעיף 114)

חלק א'

(1) לא כלל בהסכם הקרן פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות סעיף 5;

(2) לא הגיש את הסכם הקרן לרשות לרישום טרם הוצאת היחידה הראשונה, או לא הגיש לרשות הסכם קרן מתוקן לפני מועד כניסתו לתוקף של השינוי, בניגוד להוראות סעיף 8(א);

(3) לא העמיד את הסכם הקרן לעיון הציבור במשרדים הראשיים של מנהל הקרן או של הנאמן, בניגוד להוראות סעיף 8(ב);

(4) לא המציא העתק מהסכם הקרן או מכל שינוי בו, לבעל יחידה, לפי דרישתו, בניגוד להוראות סעיף 8(ג);

(5) לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיפים 16(א1), 34(א), 52, 54(ב), 61(ג), 71(א) או (ב), 72, 77(ג), 78(ה), 80(ג), 100(ו), 101(ד), 110(1), 112(ד), 112א, או 112ב או הגיש דוח, הודעה, תשקיף או מסמך אחר שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 72א, או לא כלל בדוח, בהודעה, במסמך או במידע אחר שהגיש לרשות פרט שהיה עליו לכלול בהם בהתאם להוראות לפי הסעיפים האמורים, ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט לפי סעיפים אלה;

(6) לא מסר למנהל הקרן או ליושב ראש הרשות דין וחשבון על החזקת אמצעי שליטה במנהל קרן או פרטים אחרים שקבע יושב ראש הרשות, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיף 23ו;

(7) לא כלל בתשקיף פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי סעיפים 26(א), 27(א) או 29(ד);

(8) לא הבליט פרט המובא בתשקיף הבלטה מיוחדת, בצורה שהורתה הרשות, בניגוד להוראות לפי סעיף 27(ב);

(9) לא פרסם בעיתון הודעה או דוח, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיפים 31(ב), 61(ג), 72(א) או 112א, או לא כלל בפרסום כאמור פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי הסעיפים האמורים;

(10) לא פרסם את מחירי היחידות או את מחירי הפדיון של קרן פתוחה בהתאם להוראות לפי סעיף 42(ה) או לא פרסם את שווי היחידה של קרן סגורה בהתאם להוראות לפי סעיף 50(ב), או פרסם מחירי יחידות או מחירי פדיון של קרן פתוחה או שווי יחידה של קרן סגורה, שחושבו שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 43(ב) או 50(ב), לפי העניין;

(11) לא הגיש למנהל הקרן הודעה על היחידות המוחזקות בידיו או על שינוי במספרן, בדרך ובמועד שנקבעו לכך, בניגוד להוראות לפי סעיף 71(ג);

(12) נכח או הצביע בדיון בעניין אישור עסקה בניירות ערך שהוציא תאגיד שהוא בעל עניין בו, בניגוד להוראות סעיף 81א;

(13) לא הודיע לנאמן או לא הודיע באסיפה כללית של בעלי יחידות, על כך שבעל יחידות מכר או פדה יחידות לאחר שקיבל אישור מאת חבר בורסה בדבר החזקתן, בניגוד להוראות סעיף 111(ה)(2).

ינוסח בהתאם להכרעה בנושא הביטוח

(14) ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אדם בניגוד להוראות סעיף 120ג.

חלק ב'

(1) לא קיים הוראה או דרישה כמפורט להלן, בדרך ובתוך התקופה שנקבעה בה:

(א) הוראה של הרשות לשינוי שם הקרן, שניתנה לפי סעיף 6(ב);

(ב) הוראה של יושב ראש הרשות לתיקון פגם, שניתנה לפי סעיף 15(א);

(ג) הוראה של הרשות או של עובד שהוסמך על ידה להגיש דוח או לפרסמו בעיתון, שניתנה לפי סעיפים 34(ב), 72(ב) או (ד) או 78(ז);

(ד) הוראה של הרשות לפרסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן או לכלול בהם פרטים נוספים, שניתנה לפי סעיף 35(א);

(ה) הוראה של יושב ראש הרשות להפסקת הצעה לציבור של יחידות קרן פתוחה או להפסקת פדיונן, שניתנה לפי סעיף 48(א)(1) או (3);

(ו) דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לעניין זה, למסור בכתב לרשות הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי חוק זה, שניתנה לפי סעיף 72(ג);

(ז) הוראה של הרשות לפרסם תיקון לגבי פרט מטעה שהיה בפרסום ביחס לקרן, שניתנה לפי סעיף 73(ד);

(ח) דרישה של יושב ראש הרשות או של עובד שהוא הסמיך לכך, למסור פרטים על עניין הנוגע לקרן או לניהולה, שניתנה לפי סעיף 78(ח);

(ט) הוראה של הרשות הנוגעת לדרכי פעילותם של מנהל קרן ונאמן, של נושא משרה בהם או של כל מי שמועסק על ידם, כדי להבטיח את ניהולם התקין של מנהל הקרן והנאמן ואת השמירה על ענינם של בעלי היחידות, שניתנה לפי סעיף 97(ב) ;

(י) הוראה של הרשות בדבר הדרך שבה על מנהל קרן לשמור נתונים מספרי הקרן, שניתנה לפי סעיף 129(ב), או דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך למסור מידע הקשור במנהל הקרן או בקרן או נתונים הכלולים בספרי הקרן, שניתנה לפי סעיף 129(ב1);

(2) הפר את הוראות סעיפים 13(ג1), 16(א), (ב) או (ג), 19(א) או 20(ב1) או (ב2), בדבר הרכב הדירקטוריון של מנהל קרן או של ועדת השקעות, תנאי כשירות לדירקטורים או לחברי ועדת השקעות של מנהל קרן או הגבלות על כהונה בדירקטוריון או בועדת השקעות של מנהל קרן;

(3) לא העביר את ניהול הקרנות למנהל אחר בתוך התקופה שקבע יושב ראש הרשות, בניגוד להוראות סעיף 15(ד);

(4) הפר את הוראות סעיף 16(ד), בדבר הגבלה על כהונת מנהל כללי;

(5) הפר את הוראות סעיף 17 בדבר ישיבות הדירקטוריון של מנהל קרן, או הפר את הוראות סעיף 20(ג) או (ד) בדבר ישיבות ועדת השקעות;

(6) הפר את הוראות סעיף 18(2), (4), (5) או (8), בכך שהדירקטוריון של מנהל הקרן לא מילא אחר תפקיד מתפקידיו לפי הסעיף האמור במשך תקופה שאינה עולה על שישה חודשים;

תוספת שהרשות מבקשת. לא הוקרא בוועדה.

(*) הציע לציבור יחידות לפני שפרסם הודעה בעיתון, בניגוד לסעיף 31(ג);

(7) גבה עמלה מרוכש יחידה שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 42(ה);

(8) לא העביר למנהל הקרן, באמצעות המסלקה, את סך ההזמנות ליחידות או את סך ההוראות לפדיון, שקיבל המפיץ, בדרך שנקבעה לפי סעיף 44(ב);

(9) קיבל בעד יחידות של קרן שבניהולו תשלום שאינו במזומנים, בניגוד להוראות סעיף 44(ג) ;

(10) לא המשיך להציע לציבור יחידות של קרן פתוחה, בניגוד להוראות סעיף 46(ז)(1);

(11) לא נענה להזמנות ליחידות בשיעור אחיד, בניגוד להוראות סעיף 46(ח);

(12) לא עשה ביום ההקצאה של יחידות קרן סגורה את הפעולות המנויות בסעיף 53(א)(1) או (2), או לא הקצה את יחידות הקרן המוצעות בדרך ובאופן שצוינו בתשקיף, בניגוד להוראות סעיף 53(ב);

(13) קנה בעד קרן שבניהולו או החזיק בה, נכסים, שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 59;



(14) ביצע עסקה כאמור בסעיף 18(6), (7) או (7א), אף שהעסקה לא אושרה מראש בידי הדירקטוריון או בידי ועדה מוועדותיו, בניגוד להוראות סעיף 60;

(15) הפר את הוראות סעיף 61, בכך שבקרן שבניהולו שווי נכס או סוג נכסים מסך כל השווי הנקי של נכסי הקרן חרג, ביתר או בחסר, מן השיעור שנקבע במדיניות ההשקעות של הקרן, והחריגה לא עלתה על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים בסעיף האמור;

(16) הפר את ההוראות לפי סעיף 62, בכך שבקרן שבניהולו שיעור ניירות ערך של תאגיד, שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר או שיעור נכס אחר, עלה על השיעור המרבי שקבע שר האוצר בשיעור שאינו עולה על מחצית מהשיעור המרבי או על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים בסעיף האמור;

(17) השאיל ניירות ערך המוחזקים בקרן שבניהולו לצורך עסקת מכירה בחסר או עשה עסקת מכירה בחסר בעד קרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי סעיף 63;

(18) קנה, מכר, או יצר אופציה או חוזה עתידי בעד קרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי סעיף 64;

(19) לקח אשראי בעד קרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי סעיף 65;

תוספת שהרשות מבקשת. לא הוקרא בוועדה.

(*) פרסם דבר בקשר לקרן בניגוד להוראות סעיף 73;

(20) לא הגיש לרשות דוח שבו הודיע כי לדעתו די במערכת האמצעים לפי סעיף 78(א)(3) כדי להבטיח את האמור בו או לא פירט את ההוראות שנתן למנהל הקרן להבטחת האמור, בניגוד להוראות סעיף 78(ה)(1), או לא פעל בקשר לדוח כאמור בהתאם להוראות סעיף 78(ה)(2);

(21) לא הורה למנהל הקרן, בכתב, לתקן ליקויים שמצא בניהול הקרן, לא קבע בהוראה כאמור מועד לתיקון הליקויים, או לא העביר העתק מההוראה לדירקטוריון מנהל הקרן, בניגוד להוראות סעיף 78(ד);

(22) פרע מנכסי קרן שכר נאמן או שכר מנהל קרן, שלא כפי שנקבע בהסכם הקרן, בתשקיף או בדוח, בניגוד להוראות סעיף 80(א)(1), או פרע מנכסי קרן עמלות והוצאות אחרות הכרוכות בביצוע עסקאות בעד הקרן, שלא כפי שפורטו בתשקיף או בדוח, בניגוד להוראות סעיף 80(א)(2);

(23) חייב בעל יחידה בהוצאות תיקון הרישומים שמנהל מפיץ, בשל תיקון טעות שנפלה במחיר יחידה או במחיר פדיון, בניגוד להוראות סעיף 80א.

תוספת שהרשות מבקשת. לא הוקרא בוועדה.

(24) שילם או גבה עמלה בניגוד להוראות לפי סעיף 82(ג);

חלק ג'

(1) מינה מי שלא מתקיימים לגביו תנאי הכשירות שנקבעו לפי סעיף 9(ג) לעסוק במילוי חובות הנאמן ובתפקידיו;

(2) העסיק בתפקיד הכרוך בקבלת החלטות שעניינן ניהול תיק השקעות של קרן אדם שאינו בעל רישיון מנהל תיקים, בניגוד להוראות סעיף 13(ג)(1);

(3) לא מינה ועדת השקעות, בניגוד להוראות סעיף 20(א) ;

(4) העסיק בתפקיד הכרוך בקבלת החלטות שעניינן ניהול תיק השקעות של קרן, אדם שמתקיים לגביו האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף 22;

(5) העביר אמצעי שליטה במנהל קרן למי שאין לו היתר לפי סעיף 23ב, בניגוד להוראות סעיף 23ג;

(6) הציע לציבור יחידות, לרבות יחידות או מניות של קרן חוץ, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, בניגוד להוראות סעיף 25(א);

(7) מכר או פדה יחידה בקרן פתוחה במחיר שאינו כנדרש לפי סעיף 42(א) עד (ג) או גבה עמלה בשיעור שאינו כנדרש לפי סעיף 42(ד), או מכר או פדה יחידה בקרן סגורה במחיר שאינו כנדרש לפי סעיף 50(א) או (ג) או 56(ב);

תוספת שהרשות מבקשת. לא הוקרא בוועדה.

(*) סירב להפיץ יחידות בניגוד להוראות סעיף 44(א);

(8) לא העביר לחשבון מנהל הקרן או לחשבון הקרן, באמצעות המסלקה, סכום במזומנים השווה למחיר היחידה, בדרך שנקבעה לפי סעיף 45 או ביום שנקבע לפי סעיף 46(ד), או לא העביר לחשבון הקרן סכום שהעביר מפיץ לחשבון מנהל הקרן בניגוד להוראות סעיף 45;

(9) מכר או פדה יחידות של קרן פתוחה שלא בימים שלגביהם עליו לחשב את מחיר הקניה ומחיר המכירה של נכסי הקרן, או מכר או פדה יחידות של קרן מועדים קבועים שלא במועדים שנקבעו בהתאם להוראות סעיף 47, בניגוד להוראות לפי סעיף 46(א);

(10) פדה יחידה של קרן פתוחה אף שלא קיבל מהמפיץ הוראה לעשות כן, בניגוד להוראות סעיף 46(ב), או לא פדה יחידה של קרן פתוחה לפי הוראה שקיבל מהמפיץ, בדרך שנקבעה לפי הסעיף האמור, או לא העביר לבעל היחידה את הסכום בשל פדיון היחידה ביום שבו העביר מנהל הקרן מחשבון הקרן למפיץ את הסכום האמור, בניגוד להוראות לפי אותו סעיף;

(11) לא העביר למסלקה הזמנה ליחידה או הוראה לפדיון יחידה שקיבל, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיף 46(ג);

(12) רכש יחידות של קרן המקורבת לו, בניגוד להוראות סעיף 49(ג);

(13) לא העביר, ביום ההקצאה של יחידות קרן סגורה, לחשבון הקרן, סכום במזומנים השווה למחיר היחידות שהוקצו למזמין, בניגוד להוראות סעיף 53(א)(3), או לא העביר ביום האמור לחשבון מנהל הקרן סכום כאמור בדרך שנקבעה לפי סעיף 53(ג);

(14) לא פדה יחידה של קרן סגורה, לפי דרישה של בעל יחידה, במועד הפדיון כפי שנקבע בהסכם הקרן, בניגוד להוראות סעיף 56(א), או לא פדה יחידה כאמור בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם הקרן לפי סעיף 56(ג) או (ד);

(15) לא פדה יחידה של קרן סגורה, לפי דרישה שקיבל מבעל היחידה, בדרך שנקבעה לפי סעיף 56(א1), או שלא העביר לבעל היחידה שביקש את פדיונה את הסכום שהועבר אליו על ידי מנהל הקרן בשל פדיון היחידה ביום שבו הועבר אליו הסכום האמור בניגוד להוראות אותו סעיף;

(16) רכש מיחידותיה של קרן סגורה, בעד אותה קרן, או מכר יחידות שנרכשו כאמור, בניגוד להוראות לפי סעיף 57;

(17) הציע יחידה ללא תמורה, בניגוד להוראות סעיף 58;

(18) העביר יחידות שלא על פי דרישה בכתב של בעל יחידות, בניגוד להוראות סעיף 58א(א), או לא העביר יחידות על פי דרישה בכתב של בעל יחידות בדרך שפורטה בתשקיף, בניגוד להוראות סעיף 58א;

(19) הפר את הוראות סעיף 61, בכך שבקרן שבניהולו שווי נכס או סוג נכסים מסך כל השווי הנקי של נכסי הקרן שבניהולו חרג, ביתר או בחסר, מן השיעור שנקבע במדיניות ההשקעות של הקרן, והחריגה עלתה על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים בסעיף האמור;

(20) הפר את ההוראות לפי סעיף 62, בכך שבקרן שבניהולו שיעור ניירות ערך של תאגיד או שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר או שיעור נכס אחר עלה על השיעור המרבי שקבע שר האוצר, בשיעור העולה על מחצית מהשיעור המרבי או על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים בסעיף האמור;

(21) קנה עבור הקרן נכס ששיעורו בעת קנייתו עלה על השיעור המרבי שנקבע לפי סעיף 62(ב), או קנה עבור הקרן נכס או החזיק נכס בקרן שלא על פי התנאים שנקבעו לפי הסעיף האמור;

(22) החזיק ביחידות של קרן שבניהולו או החזיק יחידות של קרן שהוא משמש לה נאמן, בניגוד להוראות סעיף 68;

(23) שילם על עסקה שנעשתה בעד הקרן, עמלה מנכסי הקרן, שלא בהתאם להוראות סעיף 69;

(24) לא הפקיד מזומנים שבנכסי הקרן בחשבון בבנק בישראל או בבנק מחוץ לישראל, בניגוד להוראות סעיף 76(ד);

(25) לא מילא את חובותיו או תפקידיו לפי סעיף 78(א)(1) עד (4), ויראו לעניין זה הפרה חוזרת, או הפרה נמשכת לתקופה העולה על 45 ימים, בידי מנהל הקרן, כהפרה של הוראות הסעיף האמור בידי הנאמן, אלא אם כן הודיע הנאמן על ההפרה לרשות מיד לאחר שנודע לו עליה; לעניין זה, "הפרה חוזרת", "הפרה נמשכת" - כמשמעותן בסעיף 52יט לחוק ניירות ערך כפי שהוא מוחל בסעיף 114;

(26) מישכן או שיעבד את נכסי הקרן שלא לצורך קיום עסקה בעד הקרן, בניגוד להוראות סעיף 79 או שלא בהתאם לתנאים שקבע שר האוצר לפי אותו סעיף;

(27) הציע תשלום או הטבה אחרת בקשר עם רכישה, פדיון, מכירה או החזקה של יחידות, בניגוד להוראות סעיף 82(א), או גבה עמלה בקשר עם מכירת יחידות של קרנות, פדיונן או החזקתן, בניגוד להוראות סעיף 82(ב);

(28) לא מסר ידיעה או מסמך בניגוד לדרישת יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך, שהופנתה לגורם מפוקח כהגדרתו בסעיף 54(ב) לחוק ניירות ערך, בניגוד להוראות לפי סעיף 97א(ב) או בניגוד להוראות לפי סעיף 56א1 לחוק ניירות ערך כפי שהוחל בסעיף 97א(ג);

(29) מיזג או פיצל קרנות פתוחות שלא בהתאם להוראות סעיפים 100(א) עד (ד);

(30) מכר או פדה יחידות של קרן פתוחה לאחר מועד תחילת פירוק הקרן, בניגוד להוראות סעיף 108(ה);

(31) לא שמר את ספרי הקרן לתקופה של שבע שנים מתום הפירוק, בניגוד להוראות סעיף 110(3);

(32) לא כינס אסיפה כללית של בעלי היחידות אף שהייתה דרישה לכך, בתוך המועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות סעיף 111(א)(2), או לא שילם, מאמצעיו, למכנסי האסיפה הכללית הוצאות סבירות שהוציאו על כינוסה, בניגוד להוראות סעיף 111(א)(3);

(33) לא השתתף באסיפה כללית של בעלי יחידות, בניגוד להוראות סעיף 111(ח).

תוספת שנייה

(סעיף 115(א))

1. לעניין מנהל קרן או נאמן-

הצעת הרשות לסכומי עיצומים מופחתים לנוכח איסור הביטוח והשיפוי

היקף נכסים בניהול / בנאמנות
(בשקלים חדשים)
סכום העיצום הכספי
(בשקלים חדשים)
הפרת הוראה המנויה בחלק א' לתוספת הראשונה
הפרת הוראה המנויה בחלק ב' לתוספת הראשונה
הפרת הוראה המנויה בחלק ג' לתוספת הראשונהעד 50,000,000
50,000
[במקום 62,000 בהצעה המקורית]
125,000
250,000מ-50,000,001 עד 500,000,000
100,000
[במקום125,000 בהצעה המקורית]
250,000
500,000מ-500,000,001 עד 5,000,000,000
150,000
[במקום 187,000 בהצעה המקורית]
375,000
750,000מעל 5,000,000,000
200,000
[במקום 250,000 בהצעה המקורית]
500,000
1,000,000

2. לעניין תאגיד אחר -

סכום העיצום הכספי
(בשקלים חדשים)

הצעת הרשות לסכומי עיצומים מופחתים לנוכח איסור הביטוח והשיפוי

הפרת הוראה המנויה בחלק א' לתוספת הראשונה
הפרת הוראה המנויה בחלק ב' לתוספת הראשונה
הפרת הוראה המנויה בחלק ג' לתוספת הראשונה200,000
[במקום 250,000 בהצעה המקורית
500,000
1,000,000

3. לעניין יחיד -

סכום העיצום הכספי
(בשקלים חדשים)

הפרת הוראה המנויה בחלק א' לתוספת הראשונה
הפרת הוראה המנויה בחלק ב' לתוספת הראשונה
הפרת הוראה המנויה בחלק ג' לתוספת הראשונה12,000
25,000
50,000

3. לעניין יחיד -

סכום העיצום הכספי
(בשקלים חדשים)
הצעת הרשות לסכומים מופחתים לעניין יחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בו (לאור האיסור על ביטוח)

הפרת הוראה המנויה בחלק א' לתוספת הראשונה
הפרת הוראה המנויה בחלק ב' לתוספת הראשונה
הפרת הוראה המנויה בחלק ג' לתוספת הראשונהעובד התאגיד שאינו נושא משרה בו –10,000 [במקום 25,000 בהצעה המקורית]
עובד התאגיד שאינו נושא משרה בו – 15,000 [במקום 25,000 בהצעה המקורית]
עובד התאגיד שאינו נושא משרה בו – 20,000 [במקום 50,000 בהצעה המקורית]
יחיד אחר – 12,000 כמו הצעה מקורית
יחיד אחר – 25,000 כמו הצעה מקורית
יחיד אחר – 50,000 כמו הצעה מקורית

תוספת שלישית

(סעיף 119)

חלק א'

(1) קבע לקרן שם שיש בו כדי להטעות, בניגוד להוראות סעיף 6(א);

(2) לא מינה רואה חשבון לקרן, בניגוד להוראות סעיף 99(א).

חלק ב'

(1) הפר את הוראות סעיף 18(2), (4), (5) או (8), בכך שהדירקטוריון של מנהל הקרן לא מילא אחר תפקיד מתפקידיו לפי הסעיף האמור במשך תקופה העולה על שישה חודשים;

(2) קנה או מכר נייר ערך הנסחר בבורסה, שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 21;

(3) החזיק אמצעי שליטה במנהל קרן בשיעור הטעון היתר מאת ועדת הרישיונות לפי סעיף 23ב בלא שקיבל היתר כאמור, או לא מילא אחר הוראה שניתנה לו לפי סעיף 23ה(א) עד (ג);

(4) קיבל לניהולו, בין בהסכם ובין בדרך אחרת, קרן ממנהל קרן אחר, באופן שנתח השוק שלו עלה, לאחר קבלת הניהול, על עשרים אחוזים, בניגוד להוראות סעיף 23ז(א), שלט במנהלי קרנות באופן שנתח השוק הכולל שלו עלה על עשרים אחוזים, בניגוד להוראות סעיף 23ז(ב), או לא מילא אחר הוראה של יושב ראש הרשות להקטין את נתח השוק או את נתח השוק הכולל כך שלא יעלה על עשרים אחוזים, בתוך התקופה שנקבעה בהוראה, בניגוד להוראות סעיף 23ז(ג);

(5) רכש יחידות של קרן המקורבת לו, בניגוד להוראות סעיף 49(ג), והיה עליו לדעת כי התקיימו נסיבות שבשלהן הוא לא היה רשאי לרכוש יחידות כאמור בהתאם להוראות אותו סעיף;

(6) הציע יחידה ללא תמורה בניגוד להוראות סעיף 58, והיה עליו לדעת שלא משולמת תמורה עבור היחידה;

(7) לקח אשראי בעד קרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי סעיף 65, והיה עליו לדעת כי לא התקיימו תנאים שבשלהם הוא היה רשאי לקחת אשראי כאמור בהתאם להוראות לפי אותו סעיף;

(8) עשה עסקה בין חשבונו העצמי לחשבון קרן, בניגוד להוראות לפי סעיף 67;

(9) שילם על עסקה שנעשתה בעד הקרן, עמלה מנכסי הקרן, שלא בהתאם להוראות סעיף 69, והיה עליו לדעת כי העמלה ששילם אינה בהתאם להוראות כאמור;

(10) לא הפריד את נכסי הקרן מרכושו האחר, בניגוד להוראות סעיף 76(א);

(11) לא השתתף או לא הצביע באסיפה כללית של תאגיד שניירות הערך שהוציא מוחזקים בקרן שבניהולו, בניגוד להוראות סעיף 77;

(12) מישכן או שעבד את נכסי קרן שלא בהתאם לתנאים שקבע שר האוצר לפי סעיף 79, והיה עליו לדעת שלא מתקיימים אותם תנאים;

(13) גילה את תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות סעיף 97(ד);

(14) לא מימש נכסי קרן בפירוק בדרך או במועד שנקבעו לכך או לא חילק מזומנים שהתקבלו במימוש הנכסים האמורים בין בעלי היחידות יחסית למספר היחידות שהם מחזיקים, בניגוד להוראות סעיף 109(א) או (ג);

(15) הצביע באסיפה כללית של בעלי יחידות אף שלא הודיע עם פתיחתה של האסיפה על כך שפדה או מכר יחידות לאחר שקיבל אישור מאת חבר בורסה בדבר החזקתן באמצעותו, בניגוד להוראות סעיף 111(ה)(1).

חלק ג'

(1) ערך הסדר שחוק זה חל עליו, שלא על ידי קרן להשקעות משותפות בנאמנות שנוסדה בדרך הקבועה בסעיף 3;

(2) שימש נאמן לקרן או מנהל קרן בלי שקיבל את אישור יושב ראש הרשות לכך, בניגוד להוראות סעיפים 9(א) או 13(א), לפי העניין, או לאחר שפקע האישור כאמור בהתאם להוראות סעיפים 10 או 14, לפי העניין;

(3) הציע לציבור יחידות, לרבות יחידות או מניות של קרן חוץ, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, בניגוד להוראות סעיף 25(א), והיה עליו לדעת שהוא מבצע הצעה לציבור של יחידות שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו;

(4) פרסם או כלל דבר ביחס לקרן אשר יש בו פרט מטעה, בניגוד להוראות סעיף 73(ב)(2) והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;

(5) כלל בהסכם הקרן, בתשקיף, בדוח, בהודעה או במסמך המוגשים לפי חוק זה לרשות, פרט מטעה, בניגוד להוראות סעיף 73א(א) והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;

(6) כלל בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור שנכללו או שנזכרו בתשקיף או בדיווח, בהסכמתו המוקדמת, פרט מטעה, בניגוד להוראות סעיף 73א(ב) והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;

(7) לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיפים 16(א1), 34(א), 52, 54(ב), 61(ג), 72, 77(ג), 78(ה), 80(ג), 100(ו), 101(ד), 110(1), 112(ד), 112א(א) או 112ב או הגיש דוח, הודעה, תשקיף או מסמך אחר שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 72א, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;

(8) פרע מנכסי הקרן הוצאות, שלא בהתאם להוראות סעיף 80;

(9) קיבל טובת הנאה בקשר עם ניהול הקרן או בקשר עם מילוי תפקידו כנאמן לקרן, שלא בהתאם להוראות סעיף 81."

תיקון חוק החברות

4.

בחוק החברות, התשנ"ט-1999

–

(1) בסעיף 225 –

אחרי "יגלה לממנה" יבוא "את כל אחד מאלה:";

הסיפה החל במילים "אם הורשע" תסומן כפסקה (1), ובה, במקום "חלוט" יבוא " בערכאה ראשונה (להלן – פסק דין) ובמקום הסיפה החל במילים "בסעיף 226" יבוא "בסעיף 226(א) וטרם חלפה התקופה שבה אסור לו לכהן כדירקטור לפי סעיף 226";

אחרי פסקה (1) יבוא:

"(2) אם הורשע בפסק דין בעבירה כאמור בסעיף 226(א1), וטרם חלפה התקופה שקבע בית המשפט לפי אותו סעיף קטן;

(3) אם ועדת האכיפה המינהלית הטילה עליו, לפי פרק ח'4 לחוק ניירות ערך, לפי פרק ז'2 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–1995 או לפי פרק י'1 לחוק השקעות משותפות בנאמנות התשנ"ד–1994, אמצעי אכיפה כאמור בסעיף 52נה לחוק ניירות ערך, האוסר עליו לכהן כדירקטור בכל חברה ציבורית, וטרם חלפה התקופה שקבעה ועדת האכיפה המינהלית בהחלטתה כאמור; לעניין זה, "ועדת האכיפה המינהלית" – הוועדה שמונתה לפי סעיף 52לא(א) לחוק ניירות ערך.";

(2) בסעיף 226 –

(א) בסעיף קטן (א), ברישה, המילה "חלוט" תימחק ופסקה (3)- תימחק;

(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) לא ימונה לכהונת דירקטור בחברה ציבורית אדם שהורשע בפסק דין בעבירה שאינה מנויה בסעיף קטן (א), אם בית המשפט קבע כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כדירקטור בחברה ציבורית, למשך התקופה שקבע בית המשפט אשר לא תעלה על חמש שנים מיום מתן פסק הדין.";

(ג) בסעיף קטן (ב), במקום "בסעיפים (א)(1) ו- (א)(2)" יבוא "בסעיף קטן (א)" ובסופו יבוא "או כי התקופה שבה הוא מנוע מלכהן כדירקטור בחברה ציבורית תהיה קצרה מחמש שנים";

(ד) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא-

"(ד) בית משפט, ואם הוגש ערעור- בית משפט של ערעור, רשאי להורות על עיכוב ביצוע מגבלות המינוי או פקיעת הכהונה לפי סעיף זה למועד שיקבע ובתנאים שייראו לו".

(3) אחרי סעיף 226 יבוא:

"הגבלת מינוי בשל החלטה של ועדת האכיפה המינהלית

226א.

הטילה ועדת האכיפה המינהלית על אדם, לפי פרק ח'4 לחוק ניירות ערך, לפי פרק ז'2 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–1995 או לפי פרק י'1 לחוק השקעות משותפות בנאמנות התשנ"ד–1994 אמצעי אכיפה כאמור בסעיף 52נה לחוק ניירות ערך האוסר עליו לכהן כדירקטור בחברה ציבורית, לא ימונה אותו אדם לדירקטור בחברה ציבורית שבה אסור לו לכהן כדירקטור על פי אותה החלטה; לעניין זה, "ועדת האכיפה המינהלית" – הוועדה שמונתה לפי סעיף 52לא(א) לחוק ניירות ערך.";

(4) בסעיף 228(א), אחרי פסקה (2) יבוא:

"(2א) במועד מתן הודעה על הטלת אמצעי אכיפה כאמור בסעיף 232א;";

(5) בסעיף 231, אחרי "226" יבוא "226א";

(6) בסעיף 232, במקום "226(א)(1) או (3) יבוא "226(א)(1)" או "(א1)" ובמקום הסיפה החל במילים "חלפו חמש שנים" יבוא "חלפה התקופה שבה אסור לו לכהן כדירקטור לפי סעיף 226";

(7) אחרי סעיף 232 יבוא:

"פקיעת כהונה עקב החלטה של ועדת האכיפה המינהלית

232א.

החליטה ועדת האכיפה המינהלית לפי פרק ח'4 לחוק ניירות ערך, לפי פרק ז'2 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–1995 או לפי פרק י'1 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994, להטיל על אדם אמצעי אכיפה לפי סעיף 52נה לחוק ניירות ערך האוסר עליו לכהן כדירקטור בכל חברה ציבורית או בחברה שבה הוא מכהן, יודיע על כך לחברה וכהונתו תפקע במועד מתן ההודעה, ובחברה שלגביה חל האיסור כאמור לא ניתן לשוב ולמנותו לכהונת דירקטור אלא אם כן חלפה תקופת האיסור כאמור.";

(8) בסעיף 234, אחרי "232" יבוא "232א";

(9) בכותרת פרק שני בחלק שישי, אחרי "מינוי" יבוא "כהונה";

(10) אחרי סעיף 251 יבוא:

"החלת סעיפים לעניין הגבלות על מינויים ופקיעת כהונה מסימן ב' בפרק ראשון

251א.

סעיפים 225 עד 226א, 231 עד 232א, 233(2) ו- 234 יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין נושא משרה שאינו דירקטור, בחברה ציבורית.";

(11) בסעיף 260(א)(1א), אחרי "הוכחת מחשבה פלילית" יבוא "או בקשר לעיצום כספי";

(12) בסעיף 263(4), אחרי "קנס" יבוא "קנס אזרחי, עיצום כספי".

תיקון חוק בתי המשפט (תיקון מס' 59)

5.

בחוק בתי המשפט (תיקון מס' 59), התש"ע–2010

–

(1) בסעיף 4 –

(א) בסעיף 42א בהגדרת "רשות" בסופה יבוא "ומותב כמשמעותו בסעיף 52מד לחוק ניירות ערך".

(ב) בסעיף 42ב(א) –

(1) בפסקה (1) –

(א) בפסקת משנה (ב) בסופה יבוא "למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו בחוק האמור;";

(ב) בפסקת משנה (ג) בסופה יבוא "למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו בחוק האמור;";

(2) בפסקה (8) במקום "או עבירה לפי חוק הייעוץ" יבוא "עבירה לפי חוק הייעוץ או עבירה לפי חוק ההשקעות".

(ג) בסעיף 42ג(א) המילים "למעט לפי פרק ז' לחוק האמור" יימחקו;

(2) בסעיף 10 פרט (8) בטל.

(3) סעיף 11 – בטל.

תיקון חוק ניירות ערך (תיקון מס' 42)

6.

בחוק ניירות ערך (תיקון מס' 42), התש"ע- 2010 –

(1) בסעיף 2, סעיף 44כח –

(א) בכותרת השוליים במקום "על חקירה אישום או הרשעה" יבוא "לרשות";

(ב) האמור בו יסומן "(1)", ובו, הכתוב החל במילים "הרשעה בעבירה" ימחק, ובמקומו יבוא:

"התקיימות אחד מאלה, והכל לגביהם או לגבי נושא משרה בהם, בארץ או בחו"ל:

(1) הרשעה בעבירה;

(2) הגשת כתב אישום או התקיימות הליך משמעתי, בשל ביצוע עבירה;

(3) חקירה או בירור מנהלי בקשר עם ביצוע עבירה או הפרה של הוראות דין כלכלי, על ידי רשות המוסמכת לנהל חקירה או הליך בירור מנהלי, לפי העניין;

(4) תשלום חבות כספית כחלופה להליך פלילי, בקשר עם הפרת הוראה מהוראות דין כלכלי, וכן קיומו של הליך מנהלי בשל הפרת הוראות כאמור, שתוצאתו האפשרית היא הטלת אמצעי אכיפה מנהלי;

(5) תשלום עיצום כספי או קבלת דרישה לתשלום כאמור, בשל הפרת הוראות דין כלכלי;

(6) פסק דין בתביעה אזרחית או תביעה אזרחית שהוגשה בשל הפרת הוראות דין כלכלי, לרבות בדרך של תביעה מכוח סעיף 63 לפקודת הנזיקין, ובלבד שתביעה כאמור כללה טענת תרמית או רשלנות.

אחרי פסקה (1) יבוא –

"(2) לעניין זה –

"הוראות דין כלכלי" – הוראה מהוראות הדינים המנויים בסעיף 9א(ה) לחוק השקעות משותפות;

"חבות כספית כחלופה להליך פלילי" – כהגדרתה בסעיף 260 לחוק החברות;

"עבירה" – כהגדרתה בסעיף 9א(ה) לחוק להשקעות משותפות.".

(2) סעיף 3 – בטל, ואחריו יבוא:

"תיקון סעיף 52כו

3א.

בסעיף 52כו(ב) לחוק העיקרי, אחרי "לפי סעיפים 36(ג)" יבוא " 44כט" ואחרי פסקה (3) יבוא –

"(3א) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה בפרק ז'3;"

תיקון סעיף 52כט

3ב.

בסעיף 52כט(א)(1) לחוק העיקרי, במקום "או מסלקה" יבוא חברה בעלת רישיון זירה כהגדרתה בפרק ז'3 , או מסלקה"

תיקון סעיף 52נה

3ג.

בסעיף 52נה(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (4) יבוא -

"(5) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה בפרק ז'3."

תיקון סעיף 52נו

3ד.

בסעיף 52נו(1) לחוק העיקרי, אחרי "להתלות, לתקופה קצובה, רישיון" יבוא "לניהול זירת סוחר או היתר שליטה בחברה בעלת רישיון זירה שניתן למפר לפי חוק ניירות ערך, או רישיון";

תיקון סעיף 52נט

3ה.

בסעיף 52נט לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (ד) אחרי "לפי סעיפים 36(ג)" יבוא "44כט";

(2) בסעיף קטן (ה) אחרי "מפר שהוא בעל רישיון לפי" יבוא "סעיף 44יג או לפי""

(3) אחרי סעיף 4 יבוא –

"תיקון סעיף 54

(4א).

אחרי סעיף 54(ב)(7) לחוק העיקרי יבוא –

"(7א) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה בפרק ז'3";

תיקון סעיף 54ג.

(4ב).

בסעיף 54ג(ג) אחרי "לפי סעיפים 36(ג)" יבוא "44כט".

(4) אחרי סעיף 8 יבוא –

"תיקון התוספת החמישית

"8א.

בתוספת החמישית לחוק העיקרי אחרי פרט (8) יבוא –

(8ב) לא מילא אחר הוראה או דרישה שנתנה לו הרשות לפי סעיפים 44יח(ג) או 44כ(ב), (ד) או (ה), במועד שנקבע לכך;

(8ג) לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו, בניגוד להוראות לפי סעיף 44כח(א) או 44כט(4) או (8);

(8ד) פרסם או שיווק את הזירה בניגוד להוראות לפי סעיף 44כט(7);

תיקון התוספת השישית

8ב.

בתוספת השישית לחוק העיקרי בפרט 4, אחרי "בסעיף 50א" יבוא "ולעניין חברה בעלת רישיון זירה כהגדרתה בפרק ז'3"

תיקון התוספת השביעית

8ג.

בתוספת השביעית לחוק העיקרי –

(1) בחלק ב', אחרי פרט (5) יבוא –

"(5א) לא עמד בתנאים הקבועים בסעיף 44יג(ב)(1), (4) ו-(5), בניגוד להוראות סעיף 44יד;

(5ב) נתן אשראי ללקוחותיו בניגוד להוראות סעיף 44טז(ב);

(5ג) הפר חובת הודעה לפי סעיף 44כב, או העביר אמצעי שליטה בניגוד להוראות סעיף 44כה;

(5ד) חרג מרמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, בניגוד להוראות לפי סעיף 44כט(1);

(5ה) לא שמר על כספי לקוחותיו בהתאם להוראות לפי סעיף 44כט(3);

(5ו) לא שמר מסמכים או לא רשם עסקאות בהתאם להוראות לפי סעיף 44כט(5) או (9);

(5ז) פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר בניגוד להוראות סעיף 44טו והיה עליו לדעת שהזירה אינה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון;"

(2) בחלק ג' אחרי פרט (4) יבוא –

"(4א) ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 44יג;

(4ב) כלל בדיווח בפרסום מטעמו או במידע אחר שהיא מוסתר, פרט מטעה, בניגוד להוראות סעיף 44יז(ב), והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;

(4ג) לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי סעיף 44כח(א) או 44(כט)(4) או (8) והיה עליו לדעת שיש בכך בכדי להטעות את הרשות או לקוח סביר;".

תחילה ותחולה
7.

תחילתו של חוק זה, בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ה), 30 ימים מיום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה) [הרשות מבקשת תחילה מיידית]

סעיף 1 בחוק זה, פרקים ז'1, ז'2 ו- ח'1 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–1995 (בסעיף זה – חוק הייעוץ), כנוסחם בסעיף 2(10), 2(11) ו- 2(14) לחוק זה ופרקים י', י'1 ו- יא'1 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994 (בסעיף זה- חוק השקעות משותפות בנאמנות), כנוסחם בסעיף 3(19), 3(20) ו- 3(25) לחוק זה יחולו על הפרות ועבירות שבוצעו לאחר יום התחילה.

(ג) תחילתם של פרק ח'3 והתוספות החמישית והשישית לחוק ניירות ערך, כנוסחם בסעיף 1(10), (24) ו- (25) לחוק זה, למעט ההוראות בפרק ח'3 לחוק ניירות ערך המוחלות בפרק ח'4 לחוק ניירות ערך כנוסחו בסעיף 1(11) לחוק זה, במועד תחילתן של תקנות לפי סעיף 52כ(ב) לחוק ניירות ערך כנוסחו בסעיף 1(10) לחוק זה.

(ד) תחילתם של פרק ז'1 והתוספות השנייה והשלישית לחוק הייעוץ, כנוסחם בסעיף 2(10) ו-(16) לחוק זה, במועד תחילתן של תקנות לפי סעיף 38ג(ב) לחוק הייעוץ כנוסחו בסעיף 2(10) לחוק זה.


(ה) תחילתם של פרק י' והתוספות הראשונה והשניה לחוק השקעות משותפות בנאמנות, כנוסחם בסעיף 3(19) ו- (26) לחוק זה, במועד תחילתן של תקנות לפי סעיף 116(ב) לחוק השקעות משותפות בנאמנות כנוסחו בסעיף 3(19) לחוק זה.

(ו) תחילתם של סימנים ב' עד ד' בפרק ח'4 לחוק ניירות ערך, של ביטול פרק ז' לחוק הייעוץ, של פרק ז'2 לחוק הייעוץ ושל פרק י'1 לחוק השקעות משותפות, כנוסחם בסעיף 1(11), 2(9), 2(11) ו-3(20) לחוק זה, במועד קביעת סדרי דין לעבודת ועדת האכיפה המינהלית לפי סעיף 52לח(א) לחוק ניירות ערך כנוסחו בסעיף 1(11) לחוק זה.

(ז) תחילתו של סעיף 5 לחוק זה, במועד תחילתו של חוק בתי המשפט (תיקון מס' 59), התש"ע–2010 או במועד תחילתו של חוק זה, לפי המאוחר.

(ח) תחילתו של סעיף 6 לחוק זה, במועד תחילתן של תקנות לפי סעיף 44יג ו-44כט לחוק ניירות ערך (תיקון מס' 42), התש"ע–2010 או במועד תחילתו של חוק זה, לפי המאוחר.

הוראת מעבר
8.

(א) היה מעשה או מחדל שבוצע ערב יום התחילה עבירת משמעת כמשמעותה בפרק ז' לחוק הייעוץ בנוסחו ערב יום התחילה יחולו לגביו פרקים ז'1, ז'2 ו-ח'1 לחוק הייעוץ, כנוסחם בסעיף 2(10), (11), או (14) לחוק זה, לפי הענין, ובלבד שטרם חלפה שנה מהמועד בו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שטרם חלפו שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם.

(ב) הליך משמעתי שהיה תלוי ועומד בפני ועדת משמעת לפי פרק ז' לחוק הייעוץ ערב ביטולו כאמור בסעיף 2(9) לחוק זה, שעניינו מעשה או מחדל המהווה הפרה לפי סעיף 38ה לחוק הייעוץ כנוסחו בסעיף 2(11) לחוק זה, יידון, לאחר מועד ביטולו של פרק ז' כאמור, בפני ועדת האכיפה המינהלית בהתאם להוראות פרק ז'2 לחוק הייעוץ כנוסחו בסעיף 2(11) לחוק זה.

התיקון מההצבעות

(ג) (1) הגיש נאמן לקרן לבית המשפט לא יאוחר מיום התחילה, בקשה להתפטר מכהונתו לפי סעיף 11(א)(3) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, לא יחולו הוראות פרקים י', י'1 ו- יא'1 כנוסחם בסעיפים 3(17), 3(18) ו- 3(23) לחוק זה ביחס אליו בשל הפרה שארעה בקשר עם כהונה זו, עד להכרעת בית המשפט בבקשה; דחה בית המשפט את הבקשה, לא יחולו הסעיפים האמורים ביחס אליו בשל הפרה שארעה בקשר עם כהונה זו עד לתום תקופת הכהונה כפי שנקבעה בהסכם הקרן אשר בתוקף בעת ביצוע ההפרה, או בהסכם להארכת תוקף הכהונה שנחתם לאחרונה לפני ביצוע ההפרה.
(2) על אף האמור בסעיף קטן (א), יחולו הסעיפים האמורים בו לחוק זה על נאמן, לא יאוחר מתום שנתיים מיום התחילה ".

(ד) על הפרה שבוצעה ערב יום התחילה יחולו פרק ח'3 לחוק ניירות ערך, פרק ז'1 לחוק הייעוץ או פרק י' לחוק השקעות משותפות בנאמנות כנוסחם ערב יום התחילה וסכום העיצום הכספי שיוטל עליו יהיה הסכום שהיה קבוע לאותה הפרה ערב יום התחילה, אך ניתן יהיה להפחית עיצומים כספיים לפי סעיף 52כ לחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968 (בסעיף זה – חוק ניירות ערך) כנוסחו בסעיף 1(10) בחוק זה, לפי סעיף 38ג לחוק הייעוץ כנוסחו בסעיף 2(10) לחוק זה ולפי סעיף 116 לחוק כנוסחו בסעיף 3(19) לחוק זה..