PAGE
18

הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי








פרוטוקול מס' 94

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, ה' בחשוון התשע"א (13 באוקטובר 2010), שעה: 09:30

סקירת השרה לקליטת העלייה, חברת הכנסת סופה לנדבר, על פעילות משרדה ותקציבו

חברי הוועדה: ליה שמטוב – היו"ר

אריה ביבי

שלמה מולה

מרינה סולודקין

סופה לנדבר, השרה לקליטת העלייה

דמיטרי אפרצב, מנכ"ל, המשרד לקליטת העלייה

חנוך צמיר, משנכ"ל, המשרד לקליטת העלייה

חביב קצב, סמנכ"ל בכיר לדיור, המשרד לקליטת העלייה

דוד יאסו, המשרד לקליטת העלייה

גלעד אברהמי, מנהל אגף בכיר לכלכלה ויזמות, המשרד לקליטת העלייה

חנה קורן, מנהלת אגף בכיר לעידוד עלייה ותושבים חוזרים, המשרד לקליטת העלייה

ד"ר זאב חנין, מדען ראשי, המשרד לקליטת העלייה

אלעד סין, דובר, המשרד לקליטת העלייה

חגי מן, יועץ בכיר לשרה, המשרד לקליטת העלייה

לוי אורית, יועצת בכירה, המשרד לקליטת העלייה

אלי כהן, מנכ"ל, המחלקה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

אברהם נגוסה, מנכ"ל, עמותת מכנף דרום לציון

פרופ' פליקס קרישנר, חוקר, הטכניון

פרופ' ליאוניד דייכין, אוניברסיטת תל אביב

פרופ' יעקב סטרלניקר, אוניברסיטת בר אילן

דניאל חפץ, מנהל פרויקטים, עמותת עמי ישראל, התאחדות עולי צרפת

אלכס פרידברג, מפקח ארצי מחוז תא קליטת תלמידים, משרד החינוך

עו"ד בוסנה ירדני, המחלקה המשפטית, עמותת טבקה – משפט צדק לעולי אתיופיה

אסתר בלום, מנהל, מועצת ארגוני העולים

משה בארי, מנכ"ל, צהר

סקירת השרה לקליטת העלייה, חברת הכנסת סופה לנדבר, על פעילות משרדה ותקציבו

בוקר טוב לכל המשתתפים. אני שמחה היום לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אני רוצה לברך את שרת הקליטה, את סופה לנדבר, את מנכ"ל משרד הקליטה ואת כל הנציגים – המדען הראשי של משרד הקליטה וכל הנציגים שהגיעו ממשרד הקליטה, מהסוכנות ומכל המשרדים הרלוונטיים.


בוועדת העלייה והקליטה, בכל מושב, נהוג לסקר את הפעילות של משרד הקליטה, וזו אחת מסמכויות הוועדה. והיום, נשמח לשמוע, גם מהשרה וגם מאחרים שנמצאים פה, על הפעילות של משרד הקליטה ואני חושבת שיש להם מה לספר, זה אנחנו רואים לפי הדיווח ולפי הפעילויות בשטח.


חוץ מזה רציתי לברך את שרת הקליטה כי נולדה לה נכדה - -

תודה.

מזל טוב.

אז אני חושבת שכולם יצטרפו לברכות, ואחרי הסקירה של השרה מי שירצה לדבר, אני מבקשת, בבקשה, להזדהות לפרוטוקול. תודה רבה.

תודה רבה, תודה רבה.


גברתי יושבת ראש ועדת העלייה והקליטה, ליה שמטוב, חברת הכנסת שמטוב, חברי כנסת, חבר כנסת מולה, מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה, המשנה למנכ"ל המשרד לקליטת העלייה, סמנכ"לים של המשרד, ראשי אגפים, ארגוני עולים, מנכ"ל המחלקה לקליטת העלייה בסוכנות היהודית, מכובדיי.


אני רוצה להגיד ולפתוח במשפט שאנחנו מרגישים במשרד לקליטת העלייה: "מעולה לעולה, כוחנו עולה". אנחנו מרגישים שהשנה שעברה, שנת 2009, אנחנו יכולים לבשר למדינת ישראל שפעם ראשונה – וזה קרה כבר בזמן שאני כבר הייתי השרה לקליטת העלייה – שברנו מגמה והיתה עלייה בעלייה, ויחד עם הסוכנות היהודית ונתיב אנחנו יכולים להגיד: 17,100 עולים חדשים הגיעו למדינת ישראל. יחד עם זאת, השנה שעברה הסתיימה עם מספר תושבים חוזרים, שבזה גם היה שיא – 11,136 תושבים חוזרים חזרו למדינה.


אנחנו מרגישים שהמגמה, גם השנה, בעלייה. לפי הנתונים של הסוכנות אנחנו נסיים את השנה הזאת בשיא, וגם בתאריך הזה יש 20% לעומת שנה שעברה. נכון? – כן. וכמו שאמרתי, צפויה לנו השנה הזאת – שנה של שיא.


אנחנו עשינו פעילות אינטנסיבית דרך בתים ישראליים בחו"ל, ויש לנו 14 בתים ישראליים, והמנכ"ל יספר איפה יש לנו בתים ישראליים, אבל נעשתה דרכם עבודה למען אותם תושבים חוזרים, שגם ממשיכים לחזור השנה. וזה לא משנה למה הם חוזרים. הם חוזרים בגלל שהם מרגישים היום שאין מקום יותר טוב בעולם חוץ ממדינת ישראל. ושביל של זהב אין באף מקום. לא באמריקה, לא בקנדה ולא במקומות אחרים, אבל אנשים חוזרים הביתה ואנחנו שמחים לכך.


אנחנו, במשרד, עשינו שינויים רבים, ועל כך אנחנו גם יכולים לדבר. אבל אתם בדיוק יודעים, חבריי חברי הכנסת, מתי אישרנו את התקציב של השנה שעברה, ואיך בלי תקציב שמנו לעצמנו יעדים וביצענו המון דברים, ולבשר על זה בוועדה, אני שמחה.


מרבית היעדים כבר הושגו ולפני סיום השנה אני יכולה להצביע על דברים שהחלטנו לעשות ועשינו אותם.


מה כללו היעדים שלנו? קודם כל, טיפול באוכלוסיות מיוחדות. התחלנו פרויקט יוצאי קווקז, יוצאי בוכרה, יוצאי איראן, יוצאי תימן ויוצאי אתיופיה, שעליהם אני אדבר בנפרד. ואלה אוכלוסיות שבמשרד לא טיפלו בהן, במדינה לא טיפלו כמו שאני חושבת שצריכים לטפל באוכלוסיות האלו. אלה אוכלוסיות מיוחדות וצריכים לתת על זה את הדעת.


ואת יודעת מה, ליה, אנחנו בפעם הראשונה – שלום, מרינה – הרחבנו את הפעילות לאוכלוסייה הקווקזית. אם המשרד מטפל בעולים עד עשר שנים שהם נמצאים בארץ, לאוכלוסיות האלה אנחנו שברנו את המסגרת והארכנו אותה ל-15 שנה. אני הייתי יכולה להגיד שאני רוצה לעשות את זה לעוד כמה אוכלוסיות, אבל אתם מבינים שהאישור תלוי במשרד האוצר, והבשורה הזאת היא בשורה מיוחדת, זה סטודנטים, זה אנשים שאנחנו צריכים לתת להם דחיפה בחיים במדינת ישראל, ומנכ"ל המשרד, דימה אפרצב, ידווח במספרים על מה מדובר.


אני רוצה להגיד שליוצאי אתיופיה יש לי פינה חמה. ואתם יודעים שביקרתי באתיופיה. וכאשר ביקרתי באתיופיה, וכאשר נכנסתי לתפקיד, אמרתי: אני רוצה לראות מקרוב מאיפה מגיעים אנשים, מה עובר על האנשים האלו. מה עובר על האנשים האלו, שמגיעים למדינת ישראל, כאשר הם צריכים להתבסס בחיים, והחברה לא תמיד מקבלת אותם בחיבוק ובסימפטיה, ואני לא רוצה להשתמש במילים אחרות.


אז ליוצאי אתיופיה, המשרד יזם פרויקט בשיתוף עם מנהיגי הקהילה. קהילת יוצאי אתיופיה יש לה גם תקציבים מיוחדים, וגם על זה, כאשר תראו את השקפים, תראו מה עשינו ומה אנחנו ממשיכים לעשות. גם כאן יש זכאות ל-15 שנה, יש תוכניות חומש, בשיתוף עם משרדי רווחה, עם משרד התמ"ת, עם משרד החינוך, עם משרד השיכון.


כאשר ביקרתי באתיופיה הייתי במחנה, ועל הפלאש-מורה דיווחתי, נתתי דיווח והמלצה שלי לממשלה, ואני מאמינה שבימים הקרובים יהיה ביצוע של החלטה, תהיה החלטה של הממשלה, ואני חושבת שאנשים צריכים – למי שמגיע לעלות, יעלה. למי שלא – גם סירוב צריכים לקבל בכבוד. לא יכול להיות שאנשים שנים נמצאים שם – ואני צריכה להגיד: עקרו אותם, או הם עצמם עקרו את עצמם מהכפרים, אבל חיים לא פשוטים. ובזמן שבמדינה היה חוק כניסה, המדינה גם צריכה להמשיך בהחלטה כלפי הפלאש-מורה.


אני כבר אמרתי שיש לי פינה חמה ליוצאי אתיופיה, בגלל שאני חושבת שכאן אנחנו יכולים להגיד על הגדולה של יוצאי אתיופיה ועל הגדולה של מדינת ישראל. בגלל שהם הגיעו ממדינה עם בעיות רבות, ולהיקלט כאן, במדינה, זה לא היה פשוט. זה פער של זמן. גם המנכ"ל ומנכ"ל מחלקת העלייה של הסוכנות, אלי כהן, שנמצא כאן – ביקרנו באתיופיה ואני ראיתי: החיים לא פשוטים. אם לא להגיד מצוקה רבה ביותר. והפער שהם צריכים לעשות במרחק של הזמנים והדברים של חיים, זה לא כל כך פשוט. וכאן אני צריכה להגיד את הגדולה של מדינת ישראל על השקעות, על דברים שנעשו, אבל הדרך עוד ארוכה.


סיימנו, בהצלחה רבה, פרויקט של עידוד עלייה עם הסוכנות היהודית. הבאנו למדינת ישראל 800 משפחות, ו-300 עולים בודדים. פיתחנו את הפרויקט הזה וסיימנו אותו בזמן מאד מאד קצר. זה פרויקט עידוד עלייה, שבו הבאנו לכאן אנשים מאד מקצועיים, בתוכם רופאים, מהנדסים. זאת אומרת: את אלו שהשוק דורש היום. ואנחנו יודעים כמה רופאים חסרים במדינת ישראל, יחד עם זה שגל של מיליון איש הביא לכאן 25,000 אלף רופאים, אחיות ומהנדסים, אבל יחד עם זאת חסרים היום 300 רופאים רק בבתי חולים, ואנחנו מפתחים את הפרויקט. פרויקט עידוד העלייה הביא לכאן רופאים ורוב הרופאים כבר סיימו את הלימודים ועברו מבחן בהצלחה. זה אומר שאנחנו, בשיתוף פעולה עם רשות מוניציפאלית, עשינו מה שעשינו והצלחנו בפרויקט הזה. אנחנו מקווים שבשנה הבאה, אחרי אישור התקציב, נמשיך בפרויקט דומה לפרויקט הזה.


אז אנחנו הבאנו לכאן אוכלוסיות מיוחדות מחמ"ע, מצפון אפריקה, מאמריקה הלטינית, בפרויקט נגב וגליל אנחנו משתתפים, וזה מאד מאד חשוב, שמביאים לכאן אנשים צעירים, אנשים מקצועיים ביותר, שתרמו ויתרמו למדינת ישראל.

בפרויקט רווחה, בשיתוף עם משרד הרווחה, אנחנו מתמודדים עם בעיות שגם אי אפשר להסתיר שיש בקרב עולים. זה פרויקטים של אלימות במשפחה, זה פרויקטים של התמכרות נוער עולה, והלאה והלאה.

אני צריכה להגיד שהגענו לשלב – חברי כנסת יודעים, שלא תמיד היחסים של המשרד לקליטת העלייה והסוכנות היהודית ונתיב היו כמו שהם היום. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מעולה, אנחנו עובדים יחד ואנחנו היום מסוגלים לתת לעולה, לפני שהוא הגיע למדינת ישראל, את הטיפול הראוי. אנחנו מקבלים נתונים מהסוכנות ומנתיב, ובעצם, כל עולה יכול היום להיכנס – בינתיים זה מחמ"ע, ואחר כך אנחנו נפתח את זה למדינות אחרות, אבל – הוא יכול להיכנס דרך האינטרנט ל-sight של המשרד לקליטת העלייה, ועם כל השאלות אנחנו נענה לו ואנחנו נטפל בו, ובעצם כבר עושים את זה, ואני חושבת שזה שדרוג מאד מאד חשוב בטיפול.


עשינו גם שדרוג במערכת נתב"ג, ואני מקווה עד סוף השנה לסיים את הפעילות, שאנחנו ניתן כל מיני דברים והטבות. עד כה עולה מקבל תעודת זהות, תוך חודש אנחנו נסיים את הפעילות והשדרוג בנתב"ג, ואז הוא יקבל גם חשבון בבנק, הוא יקבל גם התקשרות עם קופה מיד בשדה התעופה, הוא יקבל לא רק כסף, הוא יקבל בעתיד תעודת זהות. ואתם יודעים בדיוק מה זה בשביל עולה שמגיע בלי שפה, בלי ידע, לא לעבור בדרכים בירוקרטיות. זאת אומרת: היום במבצע בסוכנות היהודית עושים את זה, אנחנו מתכוונים שכל עולה שמגיע למדינת ישראל יקבל את כל השירות הזה בשדה התעופה ואנחנו מסיימים את הפעילות מול משרד הפנים, ובקרוב העולה יקבל את כל הדברים שדיברתי עליהם.


אנחנו עובדים עם סיסמא – ולא רק עם סיסמא – של יחס אישי לעולה חדש. כל עולה שמגיע למדינת ישראל מקבל היום פרויקטור שילווה אותו 12 חודשים, ויחד מאד מאד אישי. ואם עולה לא מגיע אלינו, תוך שבוע ימים אחרי שדה התעופה, אנחנו מגיעים אליו. זה לא היה במדינה, וזה היום קורה במשרד לקליטת העלייה.


שילוב המתנדבים. אתם יודעים שעוד גולדה מאיר בזמנו אמרה, שמה שמסוגל לעשות בן אדם בשפה שהעולה מדבר בה, לא מסוגל לעשות אף פקיד באף משרד. אנחנו משתדלים שבמשרד לקליטת העלייה אנחנו נדבר – ואנחנו מדברים בכמה שפות. זאת אומרת: בשפת האם של העולה – והפרויקטור מדבר בשפה שהעולה מכיר ומשתמש בה, אבל יחד עם זה שמנו דגש על ארגוני עולים, הגדלנו את הסכום שאנחנו נותנים היום דרך המשרד לקליטת העלייה לארגוני עולים, וזה לא היה כל כך פשוט, בגלל שהשנה היתה לנו שנה תקציבית מאד מאד לא פשוטה. נכנסנו לשנה הקודמת עם המון זנבות, ולעתים היה נדמה לי שכל המאבק שלי הוא לא רק למען העולה, הרוב למען התקציב – אין תקציב, אין תקציב – עם בעיות של תקציב. ויחד עם זאת התגברנו, ושינינו את הדברים, וזה גם לא היה פשוט. היום מקבלים אצלנו רוב הארגונים, רק ארגונים שמתנדבים בקליטת העלייה. רוב הארגונים. עד כה אלה היו ארגונים שהיתה להם פעילות שונה, אבל עם נתיב של עלייה.


אני צריכה להגיד שהשנה אנחנו מסיימים – זאת תהיה חגיגה בשדה התעופה – 20 שנה לעלייה. היו אירועים בכל הערים, והגברנו את הפעילות שלנו מול הרשויות. אני צריכה להגיד שהסיוע הכספי היה כלפי הרשויות, אבל השנה הזאת עברנו עם סיסמא, סיסמא של 20 שנה לעלייה – אתה רוצה להגיד כמה מילים? – המדען שלנו – בוא, תבוא לכאן.


אנחנו רוצים להגיש לך ולחברי הכנסת ספר. תגיד כמה מילים.

אוקי. חבריי, מוריי ורבותיי. בין היתר, במשרד הקליטה, אנחנו מנסים לקדם את המחקרים על העלייה והקליטה.

זו פעם ראשונה בהיסטוריה של המדינה.

לא פעם ראשונה אנחנו עושים את המחקרים, אבל פעם ראשונה עשינו בהחלט מחקר מעמיק, כבוד השרה, על קליטת המדענים בארץ.

סוף סוף.

וכתוצאה מכך הספר הזה, שאנחנו הכנו לקראת כנס מדענים שיתקיים ב-26 לחודש אוקטובר, ופה יש אוסף מאמרים אקדמיים - - -

בארץ הכנס?

הכנס כאן, כן, בהחלט.

הכנס – כן. אתם קיבלתם הזמנות ו-עוד לא קיבלתם. בסוף החודש הזה אנחנו עושים כנס באוניברסיטה בתל אביב, ואנחנו מזמינים אתכם ואותך, במיוחד. את כל חברי הכנסת – שלחנו לכולם הזמנות, זה כנס מיוחד של מדענים עולים והצלחות וההשפעה על המדע במדינת ישראל והחלק שהם לקחו בו.

כן. הכנס יתקיים בשטח של אוניברסיטת תל אביב. הפרדוקס שלנו הוא שכדי ש-איך אומרים – להגיש את התוצאות האקדמיות, אנחנו צריכים לכתוב בשפה האנגלית, אבל אני מאד מקווה שתהיה לנו אופציה להוציא את הספר הזה גם בעברית. פה, זה אוסף מאמרים המובילים ביותר על קליטת מדענים עולים בארץ, בפרספקטיבה בין לאומית, התקדים הראשון בעולם. אז אני מאד מקווה שזאת תחילת הדרך, ובקדנציה הזאת של המשרד, של השרה, של הכנסת, אנחנו נוציא דברים כאלה עוד ועוד.


(מחיאות כפיים באולם)

תודה.

יש לנו עוד 200 מאמרים, שבחרו אוניברסיטאות – כן - - -?

מדענים.

מדענים. 200 מדענים בכירים במשק ובמדע של מדינת ישראל. גם את זה החלטנו, אבל אתם תקבלו את הספר בכנס שנערוך.


הוצאנו גם בול – אריה, איפה אתה? כל חברי הכנסת קיבלו את הבול, נכון? אבל אנחנו רוצים להציג אותו. הוצאנו בול – יש לך? – של 20 שנה לעלייה, וכך אנחנו מסיימים את השנה בחגיגות בנתב"ג.


אתם יודעים שהשנה גם היה אירוע של 65 שנה לניצחון על גרמניה הנאצית. אנחנו מצדיעים לווטרנים, ומה שנעשה בפעילות במדינה, בכל הרשויות – אנחנו גם עשינו אירוע בלטרון, אני מאמינה ששמעתם והייתם שם, באירוע. תמכנו במוזיאונים, נתנו תמיכה מסיבית לווטרנים והם היו אצלנו בחזרה, חזרו למשרד לקליטת העלייה, ונתנו לנו אות הוקרה שלי פשוט יש להגיד רק תודה ועד 120, בגלל שהאנשים האלו חשובים. ובלטרון היו עשרות אלפים איש. זה היה אירוע שאני לא רוצה להגיד ולהסתיר – היו עיתונאים, היו 200 עיתונאים דוברי רוסית שהגיעו באותו זמן לכנס שהיה בתל אביב, ואני רוצה לספר על המחמאות שקיבלה מדינת ישראל. שגריר רוסיה אמר שבקרמלין יכולים ללמוד על היחס. היחס הזה פשוט מגיע לאנשים האלה.


אנחנו גם שיפרנו את השקיפות במשרד, ואתם צריכים לדעת שזה לא היה כל כך פשוט לעשות תור גלוי, אבל עשינו את זה. היום כל עולה יודע את התור שלו לקבלת דיור. זה לא מוסיף לנו דירות, אבל יחד עם זאת זה מוריד מהעולה את הדאגה שמישהו עוקף אותו בתור. על הדירות אני אדבר בנפרד, אבל אני חושבת שזה צעד מאד מאד חשוב, ומרינה זוכרת עד כמה חלמנו ועד כמה רצינו. זה לא היה פשוט לעשות – עשינו את זה, ולמערכות מידע של המשרד לקליטת העלייה אני רוצה להגיד, במיוחד לך, תודה רבה.

תודה לך.

אני בכלל רוצה להגיד תודה רבה לכל הצוות של המשרד לקליטת העלייה, בגלל שהכח של המשרד מוגבל מאד לעומת משרדים אחרים, אבל כמו שעובדים במשרד הזה, אני צריכה להגיד שכל אחד צריך לקבל תודה מיוחדת, ואני מנצלת את ההזדמנות.


אנחנו פתחנו פניות ציבור בלשכה שלי, וכל חודש אנחנו מקבלים מאות פניות. אני חושבת שנתנו אפשרות לכל עולה ולכל תושב חוזר לפנות בשפה שהוא שולט, כדי שהוא לא יחפש מישהו שיתרגם ומישהו שיעזור לו. וחלק מהפניות נמצא בטיפול אישי שלי.


פיתחנו גם עניין של קו פתוח. עשינו כבר בנושאים מסוימים – בתעסוקה, ברווחה. העולים גם יכולים להתקשר, אנחנו, בחודש נובמבר, עושים קו פתוח בנושא של דיור, ולסמנכ"ל המשרד לקליטת העלייה, חביב קצב, אני צריכה להגיד תודה על 500 דירות שחילקנו בפריפריה. קיבלתי עכשיו – חביב, אתה עוד לא יודע – דיברתי, נפגשתי, עם שר הבינוי והשיכון, אני מקווה שנקבל ממנו עוד כמה דירות, אבל המאמצים שלך בשיפוץ הדירות, שנכנסו לשם אנשים בהצלחה רבה וסיימנו את האכלוס – אני צריכה להגיד שקיבלנו על 500 דירות 12,000 פניות. זה מעיד על בעיה, על בעיה חמורה ביותר, של כל הממשלות שהיו עד כה, ואני בהחלט נלחמת ודורשת להתחיל בניה ציבורית, בגלל שעשרות שנים המדינה לא עסקה בזה, הממשלות לא עסקו בזה, ואני חושבת שצריכים לתקן את העוול. רק 25% מהקשישים יש להם דיור ציבורי. זה פשוט לא יכול להימשך בצורה כזאת.


בגלל שאנחנו נמצאים במצוקה בשכירות ארוכת הטווח, שעוד התחיל בזמנו נתן שרנסקי, הוספנו השנה 1500 מכסות, שסיימנו אותן תוך זמן קצר ביותר, ו-650 לדירות שאנחנו מתחילים לשפץ עכשיו, דירות שקיבלנו מהסוכנות, דירות שאני מקווה שעד התחלת השנה הבאה גם נחלק, וזה גם יעזור באכלוס של האנשים.


תעסוקה, הכשרות, השמות, ואוצ'רים, זה מה שיש במשרד. ואתם יודעים שבהשוואה לפרויקט ויסקונסין, שכולנו נלחמנו נגדו, אצלנו ההצלחה היא גדולה ביותר. אחוז ההצלחות אצלנו – כמה, גלעד? 80%?

מעל 80%.

מעל 80%.


אתה יכול לשאול אותי. מה?

לא, שאלתי אותה לגבי ויסקונסין. הרי בחוק ההסדרים החזירו את ויסקונסין.

הם רוצים להחזיר את ויסקונסין, אבל ריבלין נגד, אז בגלל זה יש לנו סיפור.

כן. אבל ההצלחות אצלנו, בפרויקט שלנו במרכזי הכוון, הן פשוט עד 80 וכמה אחוז, אנשים שמסיימים את זה.

פרויקט כחול ולבן – אתם יודעים שאין קליטה טובה בלי חיזוק ושייכות של בן אדם לחברה הישראלית. ללמוד ולהכיר את המסורת היהודית, את המורשת היהודית, את הציונות. פרויקטים שמקיפים אלפי בני נוער ומבוגרים.

שיפור, כמו שאמרתי, דרסטי, ביחסים עם נתיב והסוכנות היהודית, רשויות מקומיות, ארגוני עולים.

תקציב. אני רוצה להגיד שנלחמנו על התקציב הזה, נלחמנו חזק מאד ויש לנו בפרויקטים שנתחיל לבצע ונמשיך לבצע, המון המון הצלחות – דימה יעבור על ההצלחות שלנו, אבל אני רוצה להגיד בפעם הראשונה ולבשר: במשך העשור הזה, סל הקליטה יעודכן בעשרה אחוז – זה יהיה מאד מאד משמעותי לכל עולה – עשרה אחוז מינואר בשנה הבאה. אנחנו נלחמנו על כך, ואני חושבת שהעדכון הזה יעזור לכל עולה שמגיע למדינת ישראל. זה עוד מקרר, זה עוד כמה חודשי שכירות, זה סכום משמעותי לכל עולה חדש, ואני מאד מאד מרוצה מכך.

פרויקט קמ"ע (קליטה/קידום מדענים) – אתם יודעים בדיוק מה היה עם פרויקט קמ"ע. כל שנה נלחמנו עבור פרויקט קמ"ע, היום הוא נכנס לבסיס התקציב. יצטרכו לעבוד ולא להילחם. - - -

(מחיאות כפיים באולם)

הצלחנו.

טוב, זה גם חיילים בודדים, זה גם פרויקטים של סטודנטים, זה גם כל התוכניות לעידוד תושבים חוזרים ועולים. אנחנו מחזקים את הטרמינל בשדה התעופה, אני מקווה שנוכל, בשנה הבאה או בשנה אחרי זה, לדווח על כך שהעולים מתקבלים במדינת ישראל לא בטרמינל, כמו שלא מקבלים את אף אחד. אני מאד מאד מקווה שזה ייכנס לפרויקט של משרד התחבורה, כך אנחנו לפחות יודעים, וההידברות שלנו, אני מקווה, תביא פרי.

ליווי של עולה וקליטה פרטנית ואישית, ועוד ועוד ועוד.

דימה מזכיר לי – יש כל כך הרבה דברים שהצלחנו לעשות – עוד חודש ימים, בערוץ 9, יקבלו מענה עולים חרשים. זו פעם ראשונה, בעצם. יש לא מעט עולים חרשים, שמאד מאד לא פשוט להם, והערוץ מתחיל בחדשות עם כתוביות, והעולים יקבלו את המענה.

שיפוץ של דירות – אמרתי. את הדברים האחרים המנכ"ל יוסיף. אני רוצה להדגיש ולהזכיר לכולנו: המשרד לקליטת העלייה זה כתובת לעולים החדשים, אבל זה לא מוריד מהמשרדים האחרים את האחריות לקלוט את העולים ולעזור להם להיכנס לחברה הישראלית. ובגלל שהעלייה נמצאת בעלייה ותושבים חוזרים למדינה, אני רוצה כאן להגיד: כולנו צריכים לקלוט את העולים. זה לא רק עסק של המשרד לקליטת העלייה. סימן לקליטה טובה ומוצלחת במדינת ישראל, זה דבר משותף לכל משרדי הממשלה, וכך צריכים לנהל את זה.

אנחנו ממשיכים לטפל ב-300,000 עולים כל שנה וב-21,000 תושבים חוזרים שהגיעו למדינת ישראל, במשך תקופה, כי המדינה הכריזה ש- איך חוזרים?

חוזרים ב-60.

כן. אבל אני חושבת שלא רק חזרו ביום ההולדת של המדינה, גם ממשיכים לחזור למדינה. היתה החלטה של הממשלה, ואנחנו נבצע את הדברים. תודה רבה לכם.

תודה רבה לשרת הקליטה, סופה לנדבר. את דיברת על עולי אתיופיה, קווקז, איראן וכולי, ואתמול דווקא היתה לנו ישיבה מאד מעניינת על ההשכלה הגבוהה בקרב העדה האתיופית, והגיעו אלינו שתי סטודנטיות שסיימו את התיכון בהצטיינות, לומדות היום באוניברסיטאות, במגמות כלכלה, חשבונאות ומשפטים, וראש מינהל הסטודנטים ממשרד הקליטה דיווח על הסיוע לסטודנטים מהעדה האתיופית. בטח ובטח שיש עוד הרבה בעיות, אבל כמו שאמרת – את ביקרת שם וראית את התנאים, אז זה טוב שמדינת ישראל קלטה כל כך הרבה עולים, ויש כאלה תוצאות.

אבל החברה צריכה להיות עוד יותר פתוחה. בגלל שהחברה שלנו לא מספיק פתוחה, ובגלל זה יש לא מעט בעיות. אבל אני חושבת שכולנו נדבר על הבעיות האלו. אנשים מוכשרים הגיעו מאתיופיה. - -

זה נכון.

אם תוך זמן קצר הם הגיעו לכנסת, הגיעו לצבא, הגיעו לכל המשרדים, אני חושבת שיש עוד דרך ארוכה, אבל נצליח יחד.

חברת הכנסת מרינה סולודקין – כי היא צריכה לצאת לוועדת הכספים. בבקשה.

יש לנו בוועדת הכספים מאבק על ההתייקרות של מוצרי מזון. בגלל זה שלמה כבר עזב.

עגבניות.

לא רק עגבניות. גם לחם, גם דבר אחר.


אז קודם כל אני מאד מודה ליושבת ראש הוועדה ולשרת הקליטה, כי זה מאד מבטיח להתחיל את מושב החורף עם דיווח של משרד הקליטה, לראות את כל הפעילים של משרד הקליטה, לראות את הסוכנות, את ארגוני העולים. נתיב, אני חושבת, גם כן כאן.

אני רוצה לומר שמה שחשוב זה שאחרי שנים יש לנו שיתוף פעולה, גם של אופוזיציה, גם של קואליציה, גם של ראש הממשלה. אני הייתי בעניינים של הדיור הציבורי וגם של קמ"ע, וההתחלה היתה לא טובה. משרד האוצר אמר שתוכנית קמ"ע מיושנת ואנחנו לא צריכים את התוכנית הזאת. אחרי מאבקים שעשינו בוועדה הזאת וגם בוועדת מדע בראשות מאיר שטרית וגם בלשכת ראש הממשלה, אנחנו מאד שמחים לשמוע שהכניסו את הכסף לבסיס התקציב, וכל הכבוד לכם, בגלל שהרבה שנים נלחמנו עבור זה. הרבה שנים שמענו טריקים ושטיקים של האוצר וראינו ניסיונות להרוס את התוכנית הכי חשובה.

אני אגיד לכם שזה מאד טוב לראות אנשים כמו סופה שיודעים מה הם עושים במשרד, בגלל שזה לא היה ככה לפני כמה שנים. היו שלושה שרים, דווקא מהמפלגה שלי, שבמקרה הגיעו למקום הזה, ואנחנו הרגשנו בשטח שאין יציבות, זה דבר אחד, ואין התפתחות. למשרד הקליטה אני תמיד מבטיחה את התקציב הכי גדול שאפשר לקבל לכל הדברים, בגלל שאתם עושים את העבודה שאף אחד לא עושה. משרד מאד מיוחד בהיסטוריה שלו, משרד הכי חברתי. לפי דעתי אפילו יותר חברתי ממשרד העבודה, הרווחה והבריאות שיש לנו. ולפתח את התוכניות שיש, בטח שאנחנו צריכים – יש לנו שלב חדש במאבק עבור הדיור הציבורי, בגלל שכמעט החליטו – אני יושבת בתת ועדות של ועדת כספים בנושא דיור – כמעט החליטו שלא יהיה דיור ציבורי במדינת ישראל, וזה מאד לא נכון. כמדינה שמקבלת אנשים בלי הון, שמגיעים בכל הגילים ובמיוחד בגילים שאי אפשר להרוויח את ההון כדי לקבל דירה, ואני חושבת שהמאבק הזה שהתחלנו, גם משרד הקליטה וגם אנחנו, באופוזיציה, גם מול משרד ראש הממשלה, שהתחלנו אותו כפרויקט של דיור ציבורי, אבל קיבלנו בסוף רק דיור שיכול לשחרר את הסוכנות היהודית, הודות לנתן שרנסקי, שזה מאד חשוב, אבל יש לנו תור של 40,000-60,000 אלף איש, ואפילו אחרי כל השיפוצים בסוכנות, סופה, כמה אנחנו מקבלים? 700, 900, עד 1000 דירות. זה לא מספיק. אנחנו חייבים לפתוח דף חדש של הדיור הציבורי, וגם לפתוח את הבניה של ההוסטלים, שהפסיקו לבנות משנת 2003, אני חושבת. ואני גם חושבת שהפרויקט שהיה, של בתי דיור, שמשרד הקליטה היה בראשו, גם צריכים לחדש. בגלל שזה אחד הפתרונות. יש הרבה מסלולים, צריכים לעשות את זה.

חוץ מזה, אני חושבת שאנחנו בשלבים של מאבקים חדשים. עכשיו יש התייקרות של מים, התייקרות של מזון, דיור, שכירות בגובה כזה שכל מכתב שני אני מקבלת שאנשים לא מתמודדים עם העלאת השכירות, ויש דף חדש. יש לנו דור שני, דור אחד וחצי, שעכשיו סטודנטים, אחרי צבא, גם רוצים להקים משפחות. קשה במיוחד לדור השני של העולים לקנות דירות במחירים שיש בשוק. אז זה מאבק משותף של כל חברי הכנסת, גם של משרד הקליטה וגם של המשרדים האחרים. יש דחיפות לנושא הזה. ותמיד אני מודה שיש שותף גם מהצד של משרד הקליטה. - - -

את יודעת, מרינה, שכחתי להגיד, ואת מזכירה לי. אני לא רוצה להגיד שהממשלה הזאת יכולה תוך שנה וחצי לתקן את כל העיוותים וכל הדברים שלא נעשו. - -

בטח שלא.

אבל יחד עם זאת אנחנו מסיימים עכשיו, החודש, פנייה לקבלנים. אנחנו כן יצאנו עם פנייה לקבלנים. אנחנו מחפשים את הפתרונות בשוק, ואני צריכה להגיד ללשכה של ראש הממשלה, לראש הממשלה, שמנסים למצוא פתרונות. אי אפשר תוך שנה וחצי לפתור את כל הבעיות של 20 שנה. אבל כמו ששמת לב, אמרתי: אני דרשתי ואני דורשת את הבניה הציבורית. בגלל שמדינת ישראל לא יכולה לא לראות את המצוקה הנוראית, לא רק של נוער, לא רק של צעירים. בגלל שאנשים מתגלגלים מדירה לדירה, זה לא כל כך פשוט. וכאשר אמרתי שמכסה של 1500 יחידות דיור, דירות ארוכות-טווח, שעשינו את זה תוך פחות מחודש ימים – זה אומר שאנשים מתמודדים עם בעיה קשה ביותר, ועל זה אנחנו צריכים, כנראה בשנה הבאה, להמשיך ולשים תשומת לב ולהעמיד את זה בראש המאבק של כולנו.

אני גם מאד מברכת על העבודה הפרטנית של משרד הקליטה עם קווקזים, בוכרים, תושבים חוזרים. אבל יש לי דעה אישית: תושבים חוזרים יכולים להסתדר גם בלי משרד הקליטה – הרבה השתתפות – אולי זה כנגד למדיניות שהיתה בממשלה הזו, הממשלה הקודמת ולפני הקודמת, אבל זו דעה אישית. יש קבוצות שגם צריכים לטפל בהן, ואלה פליטי השואה. כמו שאת יודעת, לי ולליה יש חוק - - - בממשלה פליטי השואה.


וגם, מה שאני אומרת, זה שאנחנו חייבים גם לחשוב מה קורה בתחום של פנסיות, כי אנשים שלנו, אחרי עבודה של עשר, 15 שנה, כשהם קנו את הדירות, מגיעים לגיל הפנסיה, מגיעים לעוני. לפנים החדשות של העוני, שעם הפנסיות שלהם הם לא יכולים להמשיך עם תשלומים עבור הדירות שלהם. העניין הזה, של פנסיות לעולים, זה לא עניין חדש, אבל זה, אני חושבת, גרעין קשה של בעיות שיש לעולים הוותיקים שאנחנו עכשיו – אתם ותיקים-ותיקים, אני עולה-ותיקה-חדשה, כמו שאני אומרת – אז יש הרבה עבודה, ואני מאחלת לשרת הקליטה, מנכ"ל המשרד, לכל הבכירים שאני רואה לפניי, הצלחה בכל תחום, ולהילחם, בגלל שלציבור שלנו יש הרבה בעיות ולצערי הרב – זה אנשים שחושבים שהם מעמד בינוני, אפילו מי שיש להם עבודה, אבל זה בינוני נמוך, בגלל שכשמפסיקה העבודה – האנשים לא יודעים מה לעשות. תודה.

תודה. ובהמשך למה שמרינה סולודקין אמרה, בעיות דיור הן באמת בעיות קשות, ואי אפשר, אם ב-20 השנים האחרונות לא כל כך טיפלו בנושא הזה, אז בטח שאי אפשר בשנה-שנה וחצי לפתור את כל הבעיות. התור גדל – גם קשישים, גם חד הוריות, גם החלוקה של משרדי השיכון והקליטה שהיא שונה. כי המשרד שלי מקבל הרבה פניות, ואני בטוחה שהמשרד שלך מקבל עוד יותר פניות. אבל בפניות האלה אני גם קוראת, לפעמים – ואני מבינה גם את פקידי המשרד וגם את הקשישים. קשישים, כשהם מגיעים למשרדי הקליטה – או קשישים או חד הוריות. מי שזקוק לדיור או לדברים אחרים – הם מגיעים ומחכים לאיזושהי בשורה, ורוצים, בטח ובטח, לשמוע תשובה חיובית. ולא תמיד הם יכולים לקבל את התשובה החיובית. ובהרבה פניות דווקא ומערים – זו לא איזושהי עיר ספציפית – אומרים: הפקידים לא התייחסו אלינו כמו שצריך - - -

זה לא נכון. היום, במשרד הקליטה, לא יכולים להצביע על אף עובד. ואני אומרת את זה, ליה, אני אומרת את זה חזק מאד. בגלל שיכול להיות שאנחנו לא יכולים לתת דירות, אבל יחס – את יודעת מה עשינו, כאשר חילקנו 500 דירות? אנשים עבדו בלי הפסקה. אנשים ליוו את האנשים, לא רק בזמן שהם קיבלו את הדירה – עד הדירה הגיעו יחד עם העולים. הכניסו אותם לדירה, יצאו יחד עם אנשי עמיגור, עמידר וחברות – זאת אומרת: היחס שהם מקבלים, אף אחד לא יכול להתלונן. אני אומרת כאן, בוועדה: אם בן אדם מתלונן, ספציפית, על יחס שהוא לא קיבל – אלי. ללשכה שלי. אין דבר כזה במשרד הקליטה. אני חושבת שיחס שזוכים לו עולים היום במשרד – זה היה כנראה לפניי – הוא יחס אישי. עם חיוך, עם חיבה.


הייתי עכשיו במקרה, נסעתי – לא במקרה. אני עושה הפתעות, בלי תכנון – הייתי בבאר שבע. הגיע לשם זוג עולים. הם הגיעו כפעילים, והיו צריכים לבדוק, - - - לחפש את הדרך איך הם יחזרו לכאן כעולים חדשים, והאישה נכנסה לטיפול נמרץ במצב קשה ביותר. אני לא תכננתי להגיע לשם – אמנם אני לעתים קרובות אוהבת להיות בקבלת קהל ולקבל את העולים ישירות אלי, בסניפים – מה שהם אמרו על היחס שהם זכו. אף אחד לא היה חייב להתלוות לאנשים האלה לבית חולים, אף אחד לא היה חייב להביא להם אוכל לבית חולים, אף אחד לא חייב לרוץ בחגים לעזור להם לקבל תעודת עולה. אבל במשרד, אנשים כל כך טובים ונאמנים ומוכשרים, שאני אומרת שאם יש תלונה אחת, אפילו, על מישהו ספציפי – אני אישית אטפל בזה.

בסדר גמור. תודה.

מנכ"ל משרד הקליטה, דימה אפרצב, בבקשה.

את יודעת, לפני דימה אני רוצה להגיד: מרינה זרקה כאן "תושבים חוזרים". אני צריכה להגיד: תושב חוזר ותושב חוזר הם לא תמיד שווים. יש תושבים חוזרים שמזמן שכחו את השפה. יש אנשים חוזרים שהגיעו עם ילדים בלי שפה. יש מיליון מיליון דברים. כל משפחה וכל גג זה משהו נפרד. ותושבים חוזרים – תתפלאו לשמוע – גם זקוקים. זה לא על חשבון העולים, אבל הם זקוקים לטיפול וזקוקים מאד, לעתים קרובות.

בבקשה.

גברתי היושבת ראש, גברתי השרה, עובדי המשרד, עמיתינו ממשרדי ממשלה אחרים ומהסוכנות היהודית. אני רוצה מהנקודה הזאת, ב"בריף" קצר, לעבור על כמה נקודות ולתת קצת המחשות לסקירת השרה ואז, אם יישארו שאלות, נשמח לענות.


300,000 עולים שזוכים בטיפול יומיומי, כמובן שכל אחד בצורה שלו ובאינטנסיביות שלו, ו-21,000 תושבים חוזרים במהלך שנתיים – זה לא מספר קטן. אנחנו בכוונה מציגים אותו, מכיוון שרוב הזמן, כשמדברים על פעילות משרד הקליטה, מדברים על מספר עולים שהגיעו באותה שנה. ומשום מה, גם בתקשורת, שוכחים שאלה שהגיעו השנה הצטרפו לאלה שהגיעו לפני שנה, שנתים ועד עשר שנים, וזה בעצם קהל היעד של משרד הקליטה.


לגבי תושבים חוזרים, במילה אחת אני אגיד, שזה נכס אסטרטגי למדינת ישראל כמו העולים. כמובן שצורת הטיפול היא שונה, אבל אני חייב להגיד לכם שההתאקלמות של תושבים חוזרים היא הרבה יותר קצרה, ולכן תרומה למשק ולחברה – כמעט מיידית, עם הגעתם לארץ. ובדיוק כמו שאמרה השרה: לא על חשבון קליטת עולים, אבל זוהי בהחלט אוכלוסייה שזקוקה להתייחסות.


כאן אתם יכולים לראות את מספרי העולים והתושבים החוזרים שהגיעו בשנת 2009, הפריסה הגיאוגרפית – בגרף שלמטה אתם יכולים לראות שיש מגמת עלייה. אנחנו לא הצגנו, כרגע, את הנתונים של 2010, אבל כפי שאמרה השרה, מדובר על תוספת של 20%, וזאת המגמה שהולכת ותוספת תאוצה.


מבחינה תקציבית – אני רוצה, ברשותך, לתת כמה מילים – לצערי, חלק מהשותפים יצאו, אבל ימסרו להם. זאת הזדמנות, כשמדברים וחושפים את האינפורמציה לציבור – לא תמיד יש את האפשרות הזאת – להגיד, באמת, תודה לשני שותפים מאד מרכזיים ומאד חשובים למשרד הקליטה, על בסיס יום יומי. גם אם מישהו הולך, מה שנקרא, להיות מופתע – במיוחד ריבקי, שנמצאת שם, הרפרנטית שלנו באגף תקציבים – זכינו השנה לצוות של רפרנטים באגף תקציבים מקסים, מעולה, קשה מאד למשא ומתן, אבל צוות מקצועי, מבין, יודע ומאד טוב לנו לעבוד אתו, וזאת ההזדמנות להגיד לך תודה, לאוהד ולסגן הממונה. אנחנו מאד מעריכים את עבודתכם, גם אם אנחנו לא תמיד מסכימים ולא קל לעבוד אתכם. אנחנו מאד מעריכים את המקצועיות שלכם.


השותף הנוסף זה משרד ראש הממשלה – אבי כהן היה כאן, עזב – משרד ראש הממשלה מלווה אותנו בפרויקטים גדולים מאד, כמו שהשרה דיברה – לגבי דיור, לגבי עולי הפלאש-מורה, לגבי תושבים חוזרים, לגבי כמעט כל אספקט שמשרד הקליטה עובד בו. אנחנו מרגישים את השותפות, אנחנו מאד מודים לאבי וזו ההזדמנות להגיד לו תודה. וזאת גם הזדמנות, בגלל שאני לא יודע אם אני אספיק – אני רוצה להגיד, שכל מה שאנחנו מציגים כרגע זה בזכות הצוות הנפלא – השרה ציינה את זה, ואני, ברשותך, רוצה להוסיף עוד מילה – של עובדי משרד הקליטה. הבכירים של משרד הקליטה נמצאים כאן, אבל יש עוד קרוב ל-500 איש שפרוסים מאילת עד מטולה, אנשים נאמנים, ואני חייב להגיד בתור עולה, שהרי כל אחד מאתנו חי במין סוג של סטיגמות ותמיד הרבה יותר קל להאשים את המערכת במקום להסתכל פנימה מול המראה. אני לא אגיד שהופתעתי, אבל אני מאד נהנה משיתוף פעולה מדהים והזדהות מוחלטת עם המטרות שהשרה מגדירה מולנו, וזה בהחלט מאד מקל על העבודה, ואנחנו רואים המון דרייב בעבודת העובדים, זאת הזדמנות להגיד לכם תודה.


תקציב המשרד, לעומת השנים הקודמות, קיבל שדרוג משמעותי ביותר. אני רוצה שתשימו לב לבסיס התקציב. זה חשוב מאד, מכיוון שאחד הדברים שהשרה הציבה לנו, כמטרה – היא אמרה שחשובים לה מאד הפעילות השוטפת והמבצעים, והדברים, מאד חשוב לה, אחרי שתסתיים הקדנציה, להשאיר משרד במצב תקין וטוב. זה שונה מהמצב שהשרה, כשנכנסה לתפקיד, קיבלה אותו. בסיס התקציב של המשרד לקליטת העלייה גדל, וזה בעצם מה שמבטיח עבודה שוטפת ורצינית.


עידוד עלייה ותושבים חוזרים – משרד הקליטה בהחלט גאה בפעילות, ולנו יש כוונה רצינית ביותר להגדיל את הפעילות בשנים קדימה. אנחנו יכולים לדווח על הצלחת המבצע המשותף של הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה, תוכנית העלייה מחבר המדינות. דרך התוכנית גילינו שזו הדרך לטפל. יש פוטנציאל עצום וזה בהחלט נושא שנדון עליו גם עם אגף התקציבים וגם בהמשך. אני מקווה שבשבוע הבא נקיים ישיבה אסטרטגית עם הגורמים המרכזיים בתחום עידוד העלייה, ונדע לנווט את זה בצורה נכונה. הגיעו לארץ עד היום 3500 אנשים, צעירים, משכילים, בעלי מקצועות נדרשים למשק, קליטתם ממש זורמת ואנחנו משוכנעים שזו הדרך לטפל ואנחנו נמשיך בכך.


אתם יכולים לראות כאן עוד מבצעים שמשרד הקליטה מוביל בהשתתפות ובשיתוף מלא, כמובן, עם הסוכנות היהודית, והשותפות לא תמיד נמדדת בתקציבים, היא נמדדת בהמון אספקטים אחרים. לסוכנות היהודית יש המון מה לתת מעבר לכסף, למרות שהוא חשוב והוא מכפיל פעילות. אם זה עידוד עלייה 2010, נגב-גליל – אני חייב לציין כאן שיתוף פעולה מקסים עם משרד הנגב והגליל, שנתן כאן ממש גושפנקא משמעותית. אני פניתי אתמול במכתב למנכ"לית המשרד לנגב ולגליל, במטרה להוסיף, עוד השנה, עוד שני מיליון שקלים, על מנת להביא עוד עולים לפריפריה, מכיוון שלפי הדיווח של הסוכנות היהודית, כל ההקצאות שסיפקנו עד עכשיו כבר התמלאו. אמל"ט, ונצואלה, גם הפעילות שלנו בארצות הברית באמצעות ארגון הצופים, גרעיני "צבר" – זה עצוב, זה חבל, אבל זה לא כל כך חשוב לנו. מה שנקרא: זה פורסם ברבים, והרבה לקחו קרדיט, אבל זו בהחלט פעילות שמשרד הקליטה מוביל ומתקצב בעוצמה, יש שותפים לזה, גם הסוכנות היהודית עוזרת, אבל זו בהחלט ספינת הדגל שלנו, כי זו לא אשמה בכך ש-250 חיילים מגיעים לארץ ומתגייסים לכוחות הביטחון, זו בהחלט גאווה ושמחה.


עידוד עליית ותושבים חוזרים – תוכנית לעידוד ישראלים לחזור לארץ. ממש ב"בריף" – בחודש הקרוב יצא מבצע לדרך, אנחנו מסיימים, מה שנקרא: "פיין טיונינג", את הדברים הקטנים, המשמעותיים מאד, וגם היום יש ועדה בין משרדית בנושא הזה. אנחנו מקווים לרוץ בנובמבר בכל קצוות תבל, לגייס אנשים, לשכנע ולהציע לישראלים לחזור. לצורך העניין הזה הם יקבלו הטבות ושדרוגים, גם במכס ובמיסוי. הם יקבלו החזר פדיון דמי תשלום ביטוח בריאות לאומי, חינוך לילדים, ליווי ותמיכה תעסוקתית וגם עזרה ביזמות עסקית. אני לא רוצה להכניס אתכם עכשיו לכל פרטי הפרטים, אבל שותפים הפעם לנושא הזה: משרד התמ"ת, משרד ראש הממשלה, כמובן, משרד החינוך, אוצר, רשות המכס והמסים, ביטוח לאומי. זאת תוכנית ממשלתית ולא תוכנית פרטית של משרד הקליטה.


נעבור הלאה. אנחנו גאים בהחלט – כי זו אחת המטרות של משרד הקליטה – להרחיב שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה אחרים ועם השותפים, הפרטנרים שלנו, הטבעיים: סוכנות, נתיב. השקענו מאמצים לא קטנים להכניס ל"לופ" של קליטת עלייה גם משרדי ממשלה אחרים, לזה נתייחס בהמשך.

פתחנו בתים ישראליים במוסקווה ובקייב, בנוסף ל-14 בתים ישראליים שאנחנו מפעילים בארצות הברית ובאירופה. פיתחנו תוכנית מיוחדת עם נתיב, בנושא של כניסת - - - אחרי שאנשים מקבלים זכאות עלייה, ואני מקווה מאד שבימים הקרובים נוכל לסיים את הדיונים שלנו עם הסוכנות היהודית, על מנת למנף את התוכנית הזאת לכיוונים נוספים.

פעלנו, וממשיכים לפעול, לשילוב מערכות מידע בין משרד הקליטה לסוכנות היהודית – כאן אני רוצה לציין את הפעילות הנמרצת והסופר-מקצועית של מנכ"ל המחלקה לעלייה וקליטה בסוכנות היהודית, אלי כהן, שללא שום ספק הוא המנוע של הנושא הזה ואנחנו מאד מברכים על כך. שילוב ידיים כאן יאפשר לסוכנות היהודית לנצל את הכלי הזה על מנת לעודד עולים לעלות, ולנו לקבל אינפורמציה מוקדם ככל האפשר, על מנת להיערך לקליטה מיטבית.


אנחנו מקיימים שיתופי פעולה עם רשות ההגירה עם משרד הבריאות, ביטוח לאומי, משרד התקשורת, בכל מה שקשור לדברים שקשורים למתן הטבות כאלה ואחרות והטיפול במשרדים האלה בעולים חדשים. לצערי הרב, במשך השנים האחרונות הנושא הזה ירד לטמיון, משום מה שוכחים שהאחריות בקליטת העלייה מוטלת לא רק על משרד הקליטה, אלא על הממשלה כולה.


אנחנו תומכים כספית, משתפים פעולה, עם ארגון נפש בנפש, שבינתיים קיבל אחריות על הבאת עולים מארצות הברית, בהנחיית השרה אנחנו מקיימים דיונים נמרצים עם משרד החינוך לגבי רפורמה בהוראת השפה העברית, וגם את כל הנושא שאני מקווה מאד שיעלה מדרגה – הוא כבר עלה מדרגה. אני אדווח על זה אם זה יהיה רצונך – לגבי משרד הבריאות בנושא של רישוי רופאים. יש סדרה שלמה של הצלחות. אנחנו מחכים לפגישה בין סגן השר ליצמן עם שרת הקליטה והצוותים, על מנת לקבל גם שם דחיפה רצינית.


קליטה בקהילה – תחום רחב, גדול, עם תקציב ענק, שבו אנחנו נותנים מענים בפנים, בתוך הרשויות, מול העולים ומול הרשויות, מול הקהילות. הוא מתבטא גם בפרויקטים שונים לגבי ילדים ובני נוער עולים, מדובר גם על ביצוע שינויים משמעותיים לסיוע לארגוני עולים. בהוראת השרה הסיוע לארגוני עולים, גם בשנה שעברה וגם בשנה הזאת, קפץ משלושה מיליון שקלים בתקציב השנתי לשבעה מיליון שקלים בתקציב השנתי. עשינו פעילות נמרצת במשרד המשפטים וקיבלנו מהם גושפנקא ואישור להחריג ארגוני עולים מול ארגונים אחרים - - -

וזה לא היה פשוט.

וזה לא פשוט, אבל זאת בהחלט הצלחה. בסך הכל, בסך הכל, המשרד מעורב בפעילות בקליטת עולים ומוביל אותה ב-120 רשויות, והרחיב את המעורבות שלו ואת הטיפול והתקציבים שלו.


אוכלוסיות מיוחדות. לפי מה שציינה השרה, המשרד קיבל החלטה להתמקד, גם השנה וגם בשנה הבאה, במספר אוכלוסיות יעד. לא שהן לא טופלו, אבל רצינו לשים על זה פוקוס, לשים על זה דגש. אם זה, מה שנקרא, לפי הקודים התרבותיים של עולים ממדינות שונות, ואם גם הנושא של הפריפריה. הנושא של אזורי עדיפות לאומית, על זה גם שמנו דגש. ממש בימים האלה המשרד פתח פעילות ב-11 יישובים בנגב ובגליל בנושא של מרכזי צעירים, השרה דיווחה על הנושא של עולי קווקז, שיקבלו סיוע – זה כבר רץ – אם זה בצה"ל, 150 סטודנטים יקבלו מלגות נוספות, הורחב הנושא של זכאויות, ובפעם ראשונה מאז שהעולים הגיעו, הם מקבלים הכרה מ-1989. זה מוגבל לפרק זמן מסוים. רוצים להשקיע מאמץ במספר שנים ולתת פריצת דרך.


משרד הקליטה פעל השנה וציין 20 שנה לעלייה מברית המועצות לשעבר, עליית מיליון, שהשנה, מבחינה סטטיסטית, הגיע העולה המיליון מחבר המדינות, בעלייה הזאת, של שנות ה-90. וזה בהחלט הנושא. אנחנו לא נקיים אירועים ולא נציין את זה, מכיוון שמישהו חגג את זה לפני עשר שנים - - -

לא, אנחנו נציין את זה בחודש דצמבר, עם סיום של חגיגות ה-20 שנה.

אני לא רוצה לגעת כרגע, אבל התרומה של העלייה הזאת – יכול להיות שזה גם לא מנומס, כי אני גם חלק מהעלייה הזאת – אבל, בהחלט, תרומתה של העלייה הזאת גדולה, למדינת ישראל.

פרויקט כחול ולבן. פרויקט כחול ולבן – בהחלט ספינת דגל של משרד הקליטה. מיד אחרי כניסתה של השרה לתפקיד, היא אמרה לנו משפט ולפי המשפט הזה עשינו כאן פעילות: אין קליטה טובה ללא חיזוק והעצמת הזיקה והשייכות של העולים אל החברה בישראל ואל ארץ ישראל. הדבר הזה הוא ברור, הוא נכון, והקמנו תחום שמטפל בנושא של מורשת ישראל, כי אין קליטה טובה בלי חיבור למדינה ולחברה, למסורת וליהדות. אין אפשרות להצליח. בן-אדם שלא מרגיש שייך, לא שייך.

אנחנו מפעילים פרויקט – עכשיו מריצים פרויקט חדש – משתתפות גם קרנות מבחוץ, הפרויקט הזה כרגע הולך להתרחב ל-1500 תלמידים ב-20 בתי ספר בארץ, 600 סטודנטים בעשר אוניברסיטאות ומכללות, הכל מתואם עם משרד החינוך. יש התרגשות רבה בשטח, ועל ידי כך אנחנו מתכוונים לשפר קליטה רוחנית, וגם לחבר את האזרחים החדשים לאזרחות האמיתית של המדינה.


כלכלה, תעסוקה ומדע. משרד הקליטה פועל פעילות נמרצת, רחבת היקף, מקצועית ביותר, בתחום הזה. אני אגע רק במספר נקודות. דבר אחד זה 12 מרכזי מעלו"ת (מרכזי עסקים לעולים ותושבים חוזרים) שפרוסים בכל הארץ, שנותנים מענה ליזמות עסקית בקרב העולים. זה לא סוד, שקרן היזמות העסקית של משרד הקליטה היא הטובה ביותר, מכיוון שהתפוקות שלה, וכל המוצרים הנלווים שבאים מסביב להשמות עולים בתחום, מאד משתלמות למדינה. הכסף כאן לא הולך לאיבוד, ובמשך שנים רבות הקרן הוכיחה את עצמה, ואנחנו מאפשרים לאנשים לגעת ולהתחבר לקרן הזאת עוד בטרם עלייתם לארץ, באמצעות פעילות שנקראת: "ביזנס il". בצורה ממוחשבת האנשים יכולים להתחבר, אנחנו השנה מאפשרים לעשות את זה גם לעולים. כמובן שאוכלוסיות מיוחדות, כמו יוצאי אתיופיה, קווקז, בוכארה ואיראן, גם מקבלות מענה. את הנתונים אתם יכולים לראות על הלוח.


שישה מרכזי הכוונה. מרכזי הכוונה זאת המצאה מיוחדת של משרד הקליטה, אתם יכולים לראות פריסה של מרכזי הכוונה.

החידושים – בזה אני אגע – הפעלת מרכזי הכוונה ניידים בפריפריה – אנחנו רוצים שהטיפול שלנו יגיע לבתים של העולים – הפעלת רכזי שטח בפריפריה בטיפול אינדיבידואלי – לפי הנחיית השרה, שיטת העבודה היא אינדיבידואלית, במשרד – חיבור מערכות מידע עם מרכזי הכוון במעקב צמוד אחרי ביצוע – זאת אומרת: המצב שבו עולים נשלחו, או לא נשלחו, למרכזי הכוון, עכשיו כל מנהל לשכה יוכל לוודא: הגיעו, לא הגיעו, איזה טיפול קיבלו.


רשימה שלמה של דברים נוספים – ואוצ'רים, מקצועות רישוי, קידום העסקה, תוכנית קמ"ע (קליטת/קידום מדענים) – כפי שדיווחה השרה, סיימנו את הפרק המשמעותי ביותר בהיסטוריה של התוכנית. התוכנית, וכל מי שנמצא בתוכנית כרגע ימשיכו לעבוד עד הסוף, אנחנו כרגע עובדים עם השותפים שלנו על שדרוג התוכנית לגבי החדשים.


תוכנית שפירא – תוכנית שהיא בעצם טרום תוכנית קמ"ע – נותנת פתרונות להרבה מאד מדענים, להרבה מאד אנשי מקצוע שקשורים לנושא.


תוכנית לאומית להשבת אקדמאים – תוכנית גדולה, שנבנתה ופותחה במשרד הקליטה. משרד הקליטה עמד בראש הצוות שהכין את כל ההמלצות. אנחנו שמחים, כי לשם כך פעלנו, שהתוכנית הזאת יצאה לדרך, ואנחנו מאחלים בהחלט הצלחה מרובה לשר החינוך, שכרגע לקח על עצמו להוביל את זה. כך או אחרת, אנחנו מקדמים את הנושא של מאגר של 5000 אנשים שמתכוונים להגיע, אני משוכנע שקראתם בעיתונות לגבי הפעילות הזאת. רק תוספת קטנה: אל תשכחו שזה פרי יוזמה ופעילות של משרד הקליטה. שם זה לא היה כתוב.


עולי אתיופיה – עולי אתיופיה, במשרד הקליטה, מקבלים דגש מיוחד. אני לא רוצה להוסיף. גם אני זכיתי להיות באתיופיה כסיור הכנה לקראת הגעת השרה. אני נדהמתי, ואני רוצה להגיד שזה נכס בלתי רגיל למדינת ישראל. אני לא מכיר קהילות שתוך פרקי זמן כל כך קצרים הצליחו לעשות כברת דרך כל כך ארוכה. באמת, מדינת ישראל והחברה הישראלית לא יודעות להעריך מספיק את הגודל הרוחני והנפשי של הקהילה. אני לא רוצה כרגע להרחיב על זה. אנחנו מעדיפים לא להרחיב בדיבורים, אלא להרחיב במעשים. המשרד פועל במרכזי קליטה בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית, כשלמעשה הסוכנות היהודית היא קבלן ביצוע – מבצע את העבודה, את הקליטה עצמה – אנחנו פועלים ביישובי קבע, ב-22 יישובים, כאשר אנחנו מפעילים יוצאי עדה אתיופית באופן מוחלט. הם אלה שמבצעים, הם אלה שקובעים, הם עושים את העבודה. אנחנו בהחלט גאים בכך שמנהל אגף קליטת עולי אתיופיה הוא בן העדה, ואנחנו מאד גאים במנהל הזה – דוד יאסו. זו בהחלט הצלחה ואנחנו, כמובן, בכל הזדמנות פונים ומבקשים מכל משרד ממשלתי ומכל ארגון, לקחת את זה בחשבון. יש אנשים טובים מאד, צריך לקדם אותם.

אני חושבת שדימה, כאן אתה יכול להוסיף שהוא אתמול היה בצפת, והתפרסם איזשהו מאמר שקרי - - -

· - -

לא, לא על משרד הקליטה, אבל על העובדים.


כמה איש חיים שם, במרכזי קליטה?

בסך הכל במרכזי קליטה חיים כ-4000.

לא, לא. שם, ספציפית.

ספציפית במירון יש לנו כמעט 200 נפש, אבל כאלה שמסוגלים לעבוד, סך הכל במירון, 85, אפס מובטלים, יש כ- 21 עובדים, והשאר לומדים עברית באולפן. אותו דבר גם בכנען. יש לנו מועמדים שיכולים לעבוד, כ-99, מתוכם עובדים 26, וכל השאר לומדים באולפן.

זהו זה.

אוקי, חברים. כמו שאמרתי, הנושא הזה הוא נושא חשוב, השותפים שלנו, הסוכנות היהודית, גם לא נותנים לנו - -

- - -

מה שנקרא: לנשום, אם אנחנו רוצים לנשום. יש לנו קשר הדוק יומיומי, ואני חייב להגיד שמשרד הקליטה, על בסיס יומי, מתמודד עם השמצות של הקהילה הזו, עם שקרים, עם דברים פשוט איומים, ואנחנו בהחלט, בכל הזדמנות שיש לנו, מגנים את זה, ומשתדלים לעשות את המקסימום גם על מנת ליחצן את הקהילה.


לצורך העניין הזה רק לעוד נקודה אחת אני רוצה להתייחס, נקודה אחרונה, שחבר הכנסת מולה רצה להתעניין – אבל הוא הלך לטפל בעניינים אחרים.


העצמת מוסד ה"קייסים". משרד הקליטה רואה בקייסים, במנהיגות הרוחנית של הקהילה, את עמוד השדרה והדבר החשוב ביותר.

ופעלנו כדי שיקבלו אישור כקייסים.

השרה מתייעצת ופוגשת אותם על בסיס קבוע. אני כמנכ"ל, בכל הזדמנות שיש לי מול משרדי ממשלה רלוונטיים לטיפול בעולי אתיופיה, מנסה לקדם את הנושא ולקדם את המוסד.


נושא של דיור כבר נאמר רבות, אני לא רוצה להוסיף. חביב, אני מקווה שאתה תסלח לי. המשרד עושה פעילות נמרצת, ואני חייב להגיד כאן דבר: הנושא של דיור ציבורי הוא נושא כאוב, הוא נושא בעייתי ומדברים עליו המון. ושורש העניין כאן זה לא לדבר, אלא לעשות. משרד הקליטה, ביוזמה של השרה, חוץ מזה שמקדמים את זה בכל ישיבת ממשלה, פשוט הולך ועושה. פשוט הולך ועושה, אנחנו מגלים הרבה שותפים, ואני חייב להגיד לכם שמאז הקדנציה, מעל 1200 דירות העולים קיבלו, במקום שכולם אמרו שאין דיור ציבורי. והמגמה הזאת תימשך בצורה שקטה ובצורה יותר רעשנית, ואני אשמח שכל אחד יצטרף ליוזמות האלה גם בדיבורים, בעיקר במעשים.


אני מקווה מאד שנסיים את ה"קול קורא" ונקבל פתרונות מאד מעניינים ומעשיים. חשוב להגיד שראש הממשלה מעורב, הנציג שלו יושב כאן, והוא על בסיס יומיומי עובד מול האגפים הרלוונטיים.


נושא רווחה הוא נושא חשוב, המשרד כאן עובד כרגולטור וכאוזן קשבת, וכמי שמנווט את עבודת משרד הרווחה בנושא.


אני רוצה לסיים את דבריי באמירה שהשרה גם סיימה אתה. תסלחו לי אם זה לא – אולי זה לא מספיק פרלמנטרי, אני לא מנוסה בזה, אבל נורא חשוב להבין, שקליטת עולים זו לא בסטה פרטית של משרד הקליטה. אמנם משרד הקליטה הוא אחראי, זאת האג'נדה וזה הנושא שלו, אבל זאת משימה לאומית וזאת משימה של כל משרד ממשלתי. כך אנחנו רואים את זה, כך אנחנו פועלים, כך אני מונחה על ידי השרה ומנחה את עובדי המשרד. אנחנו, בימים אלה, מקיימים פגישות עם מנכ"לים במשרדי ממשלה אחרים, ואני שמח בהזדמנות זו גם לדווח לך שאנחנו מקבלים תשובות מאד חיוביות, ויכול להיות שבישיבת ועדת העלייה והקליטה הבאה, נוכל לדווח גם על הנושא הזה.

תודה רבה. אני מבקשת מאלי כהן, מנכ"ל מחלקת העלייה והקליטה - - -

רק שנייה. יש לי בקשה. אני פשוט רוצה לנצל הזדמנות, גברתי היושבת ראש. אפשר?
עובדי המשרד – ואני מקווה שגם אחרים ישתתפו – רוצים לברך אותך לזה שנולדה לך נכדה.

תודה דימה, תודה.


(מחיאות כפיים באולם הוועדה).

בבקשה, אלי כהן.

גברתי היושבת ראש, גברתי השרה, חברים נכבדים, ידידי המנכ"ל. אני, ברשותך, רוצה קודם להצטרף לברכות לשרה לרגל הולדת הנכדה החדשה, אחות לאלכס. אני מאחל לך שיהיו לך מספיק נכדים ונינים, כמו שלאמא שלי. אני לא אגיד לך את המספר, אבל זה ייקח לך כמה שנים טובות.


אני רוצה להציע הצעת חוק, שתרחיבי את הצעת החוק לחופשת לידה, ותחייבי סבתות לפחות ב-24 שעות חופשת לידה מרגע לידת הנכדה.

זה בטוח.

24 שבועות.

גם סבים.

אז היינו מצליחים כאן.

לעניין עצמו – אני חושב שזה לא דבר שהוא מצוי, לצערי הרב בחברה הישראלית, ובטח לא במשכן הזה בשנים האחרונות. אני חושב, היושבת ראש, שאת הצלחת להוביל הרבה מהלכים כאן, בתוך החדר הזה, ואני חושב שהדיווח של השרה מלמד, בדיוק, על התוצאות של חלק ממשאלות לבך, כפי שהעברת כאן.

אני באתי לכאן באופן מיוחד היום כדי להגיד תודה לשרה ולמשרד הקליטה ולצוות שלה. אני חושב שהדיווח היום הוא דיווח, בלשון מליצית, עני. כי המציאות של העשייה, של המשרד, לטובת העלייה והקליטה, הוא דבר, ש-אני אומר לכם, אני 20 שנה בסוכנות היהודית – זה לציטוט – לא ראיתי פעילות מהסוג הזה.

תודה אלי.

אני רוצה לומר לכם שהיה לי הכבוד והעונג לארח את השרה בארץ ובעולם. והיא נכנסת לבתים, והיא פותחת פריז'ידרים – אם זה במרכז הקליטה של עולי אתיופיה, ואם זה עולי קווקז או עולי רוסיה או עולים ממקומות אחרים. ושואלת: מה אכלתם. ומסתכלת על הילדים, ונכנסת לשירותים – אם זה נקי – ומגיעה לאתיופיה והולכת שם בבוץ ומגיעה לבתים הכי רחוקים, כדי לראות איפה הם נמצאים ולגשר על הפער. וביחד עם הצוות המקצועי שלה, שמובילים אותו דימה והחברים שלי שנמצאים כאן, אני חושב שלא היינו יכולים לשמוע דיווח כזה היום, לולא המאמצים והמעורבות האישית, שחורגת מהמחויבות המיניסטריאלית, אלא יש בה מחויבות אמוציונאלית, רגשית, שראויה למלוא ההערכה. ואני חושב שזה לזכותם, ואני חושב שזה לזכות העובדים שהולכים אחריהם ומצליחים לעשות את העסק הזה. ולא בכדי זו השנה השנייה שיש עלייה בעלייה, שבעצם נותנת תוצאה ישירה של המאמצים שנעשים כאן. ואני מניח שיש עוד כמה דברים שלא נאמרו כאן לגבי עולי תימן ועולים אחרים, שיש פה אנשים שמעורבים בהם, ואני לא אפרט, אבל שהם הובילו לתוצאות מרשימות בהחלט, שמדינת ישראל יכולה להתגאות בהן.


אני רוצה רק להוסיף דבר אחד: אני חושב שמה שמוצג כאן היום זה יותר מאשר דיווח. לדעתי, זה אתגר בפני מדינת ישראל וממשלת ישראל. מכיוון שאם העסק הזה, אם המשרד, ואני חושב שגם העם היהודי, שמיוצג על ידי הסוכנות היהודית, לא ימשיך ללוות את התהליך הזה – ואני חושב שגם היושב ראש אמר לשרה שהוא מחויב באופן מלא להמשך הפעילות הזאת בתחום הזה. נתן שרנסקי אמר את זה באופן פתוח, ושמעתי את זה גם ממנו וגם מהשרה, ואני חושב שזה גם בא לידי ביטוי – אני חושב שהאתגר הזה שמונח לפתחנו הוא שבשנה הבאה יהיה עוד גידול בעלייה, ולאחר מכן, כי אני רוצה לומר לכם: חבל שאנשי האוצר לא נמצאים פה, אבל אם הם כאן, אני רוצה לומר, שזה המפעל הכלכלי אולי הזול ביותר שעושה החברה הישראלית. כי התרומה – וזה משיחות עם סטנלי פישר, הנגיד, וגם עם אנשי האוצר – אני חושב שהתרומה של העולים לקידום החברה הישראלית והעלייה, הוא דבר שלא יסולא בפז.

ולכן אני רוצה להודות, אנחנו נמשיך להיות שותפים, אנחנו מעריכים את היושרה ואת האינטגריטי ואת המחויבות ההדדית, ובמילה אחת, בעצם בשתי מילים: פשוט תודה רבה.

תודה רבה לך.

תודה. אנחנו פשוט חייבים לסיים. תודה רבה לשרת הקליטה, לסופה לנדבר - -

אני פשוט רוצה להגיד כמה מילים.

לכל הצוות - -

רק דקה. אני ממש - -

אני לא יכולה. לא, לא. אי אפשר.

אני רוצה, באמת, לתת הערכה לשרת הקליטה. אני חושב שהיא שרת הקליטה הראשונה שביקרה באתיופיה, ללמוד ולראות מאיפה העולים באים.

תודה רבה.

אני חושב שעשית עבודה טובה, ויישר כוח. היו לי כמה דברים להגיד, אבל אין זמן.

תודה, הישיבה נעולה.

תודה רבה לכולם.

11:00.