13
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

10.10.10


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 92
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום ראשון, ב' בחשוון התשע"א (10 באוקטובר 2010), שעה 10:00

סיור הוועדה במרכז מורשת טורקיה

חברי הוועדה: ליה שמטוב - היו"ר

דניאל בן סימון

רוברט טיבייב

מאיר יחיאלי
- מנהל לשכה אזורית פתח תקווה, משרד הקליטה

אילנה פורמן
- יועצת קליטה בקהילת פתח תקווה, משרד הקליטה

ורדי בושרי
- סגן ראש העיר, יהוד

אייל פרץ
- יו"ר, קהילת יוצאי טורקיה, עמותת ארקאדאש

אסנת פרץ
- חברת ועד ארקאדאש

פרחי דניאל
- גזבר, עמותת ארקאדאש

דוד אלרן

מזל בללו

דינה אשכנזי

נסים רודריק

אברהם לגו
- מורה לטורקית, חבר הנהלה, עמותת ארקאדאש

אודליה ביטון
- עוזרת פרלמנטרית

דנה גורדון

יגאל אמיתי

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

סיור הוועדה במרכז מורשת טורקיה

אלה התמונות של המקום, זה נראה שחור לבן, אבל זה צבעוני, כפי שקיבלנו אותו מהרשות המקומית., שיפצנו אותו ועכשיו אנחנו נראה לכם איך הוא נראה היום.

אנחנו נמצאים בגן לזכרו ולכבודו של מוסטפה כמאל אתא טורק, מייסד הרפובליקה הטורקית. כיום בטורקיה מתחולל מהלך המנסה להעלים את מורשתו של אתא טורק ולמעשה להחזיר את ההגמוניה המוסלמית לטורקיה. הוא זה שאִפשר את היחסים המיוחדים בין ישראל לטורקיה הוא יצר את הזהות הטורקית ולא הדתית בטורקיה ובכך יצר סוג של שוויוניות בין היהודים לבין המוסלמים.

פה זה גן הפירות, לזכרו של סלאחטין אולקומן, שהיה חסיד אומות עולם והציל יהודים. הוא נקרא שינדלר הטורקי, הוא שירת כקונסול כללי ברודוס ובמלחמת העולם השנייה הנפיק דרכונים ובעצם ממש הציל יהודים מעלייה לרכבות למחנה השמדה. אז החלטנו לעשות גן פירות לזכרו.

זו הגינה לזכרו של דאריו מורנו, שחקן וזמר, נולד באיזמיר, הוא היה זמר בטורקיה, בסופו של דבר עבר לצרפת, שם הוא שיחק לצדה של בריג'יט ברדו. עשה המון סרטים, היה מאוד מאוד מפורסם, השיר אינסטנבול קונסטנטינופול זה שלו ושל בריז'יט ברדו.

סיור בכיתת הלימוד
בכמה מקומות בארץ לומדים לדינו. הרשות הלאומית לתרבות הלדינו מלווה אותם. אנחנו בין המקומות היחידים בארץ שמלמדים טורקית, ומה שאתם רואים פה זה שיעור בטורקית. אתם בטח שואלים את עצמכם מי לומד טורקית; אנשי עסקים, אנשי משרד החוץ, השגרירים שלנו כשהם נוסעים לטורקיה באים ללמוד אצלנו, תתפלאו, וכל מי שיש לו אינטראקציה או סתם גדל בטורקיה, שכח ורוצה להיזכר.

זו הספרייה שלנו. היא נתרמה על ידי יהורם גאון שהוא חבר כבוד אצלנו בעמותה, הוא ידיד אישי של העמותה. כאן אנחנו מלמדים אינטרנט למבוגרים ולאדינו וכאן אנחנו גם נרצה ללמד שיעורי עברית, בהמשך לאולפן הקיים.
סיור במוזיאון
פה אנחנו מספרים את סיפורה של יהדות טורקיה 'מציון לציונות', למעשה מגירוש הרומאים דרך החיים בספרד, הגירוש מספרד, הקליטה באימפריה העות'מאנית, על ידי הסולטן ביאזיד השני, ופה חשוב לקרוא את דברי ההיסטוריה. אני חושב האירוע הכי מכונן בהיסטוריה היהודית, שבמקום שירצחו אותנו מזמינים אותנו להיקלט באימפריה העות'מאנית. מדובר בכ-100,000 יהודים שניצלו בזכות ההזמנה המאוד חמימה של הסולטן ביאזיד. אנחנו רואים פה בתמונה הגדולה מאחור את קבלת הפנים שעושה סולטן ביאזיד למגורשי ספרד.

כאן אנחנו רואים את מפת ההתיישבות, את היציאה מספרד לכיוון איטליה, בולגריה, יוון וטורקיה. כמובן חלקם הגיעו למצרים, לישראל. מה שאתם קוראים ס"ט אלה בעצם אותם אנשים שהגיעו מספרד לישראל. חלקם עברו דרך פורטוגל להולנד, אחת מהם היא דונה גרציה שעכשיו עושים פסטיבל בטבריה לזכרה.

כאן אנחנו מספרים על יהדות איסטנבול, יהדות איזמיר. כמובן התנועות הציוניות בטורקיה. זה רק מתחיל, אבל אנחנו כל פעם משפרים ומקדמים את העניין הזה.

זה מה שאני קורא המוזיאונצ'יק שלנו. פה אנחנו מנסים להדגים את החיים בטורקיה, את הרכיבים, את הפריטים, פריטי לבוש וכולי, ואפילו יש פה שחזור של בית מהתקופה העות'מאנית. אנחנו כל הזמן מוסיפים פריטים. אני כבר יכול לספר לכם שגם האולם וגם החדר כאן, כמעט כל הקומפלקס, חוץ מכיתת הלימוד, יתחבר לתוך המוזיאון ואנחנו נרחיב את התצוגה המוזיאונית שלנו.

יש פה עוד חדר אחד שאנחנו ניכנס אליו לפני שנתחיל וזה החדר לזכרו של אתאטורק. זאת הצוואה שלו, לא מקורית, אבל הצילום, בה הוא מוריש את כל הנכסים שלו לרפובליקה הטורקית,

פתיחת הישיבה

בוקר טוב לכולם. ברוכים הבאים למרכז למורשת יהדות טורקיה, מיסודה של עמותת ארקאדאש - קהילת יוצאי טורקיה בישראל. ברוכים הבאים, חברי הכנסת הנכבדים, יושבת ראש הוועדה ליה שמטוב, חבר הכנסת דניאל בן סימון וחבר הכנסת רוברט טיבייב, מזכירת הוועדה, סגן ראש העיר ורדי בושרי, חברי הוועד המנהל של עמותת ארקאדאש ונציגי משרד הקליטה.

התכנסנו כאן הבוקר על מנת לדון בסיוע בקליטתם של עולים חדשים מטורקיה. יושבת ראש הוועדה, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אנחנו שמחים מאוד להיות פה ונהנינו מההזמנה של עמותת ארקאדאש ומודים לך מאוד על הזימון של הוועדה ואנחנו פה נמצאים במרכז למורשת יהדות טורקיה. קיבלנו קצת רקע על יהדות טורקיה, אבל אתה דיברת על יהדות טורקיה לפני העלייה לארץ וכולם יודעים שב-1948, כשנוסדה המדינה, עולים יהודים מטורקיה הגיעו לישראל ולא רק הגיעו לישראל, הם היו גם מייסדים של קיבוצים, של עיר כזו כמו יהוד. נמצא פה סגן ראש העיר, מר ורדי בושרי, הוא אמר שהוא נשוי עם טורקיה והוא מתימן, אז יהוד מאפיינת את המקום שבאמת מייסדים ב-48' היו עולי טורקיה, אבל אחר כך הגיעו מתימן ויותר מאוחר מפולין, אז בטח ובטח יש את השילוב, וזה באמת שילוב יפה.

חוץ מזה העולים מטורקיה לא רק התיישבו ביהוד, גם לידי, במושב ציפורי, וגם בגליל וגם קיבוץ הגושרים ובקרית טבעון, שם רוב התושבים המייסדים היו יהודי טורקיה.

אנחנו התכנסנו היום לשמוע מכם ומחברי הכנסת וגם ממשרד הקליטה קודם כל על עולים שהגיעו משנת 48', אני מבינה שזו עלייה שהתקדמה ובטח שהם כבר לא עולים. בישראל בדרך כלל מי שלא נולד בארץ אומרים שהוא עולה חדש. רצינו לשמוע גם אם יש נתונים במשרד הקליטה על העולים שהגיעו ב-20 השנים האחרונות, מה קורה היום, אם מגיעים עולים מטורקיה ובמה אנחנו יכולים לעזור ולסייע גם לעמותה וגם למרכז למורשת יהדות טורקיה ובכלל לעולים מטורקיה.

אני חושב שאתם יושבים פה עם שלושה חברים בוועדת העלייה והקליטה מתוך תשעה חברים וזה מכובד, ואני אומר בלי ניסיון להצטנע או להתפאר יתר על המידה, זו, בעיניי, הוועדה הכי חשובה בכנסת. ולא בגלל שאני בתוכה, אלא בגלל שהיא מעצבת את פניה של החברה הישראלית. הוועדה הכי חשובה היא חוץ וביטחון, היא עוסקת בביטחון, 60 שנה היא הכי חשובה, הצברים יושבים שם. בעיניי הביטחון של ישראל הוא דבר נתון, קיים, הוא מעבר לכל ויכוח, אבל מי שיקבע את עתידנו, את חיינו, איך נחיה, איך ניראה, זה אלה שבאים לארץ. הוועדה הזו היא הכתובת שלהם.

יש הוכחה גם היום.

זאת אומרת קלינטון, אתה אומר, אמר דברים---

תיכף נגיע גם לקלינטון.

לכן אני אומר, בצניעות באמת, וחבל שהכנסת לא רואה את זה כך וחבל שחברי הכנסת, אני אומר את זה בכאב, לא נאבקים ביניהם כדי להיכנס לוועדה הזאת, אלא רצים לוועדות הנוצצות, איפה שעסוקים בביטחון ואיפה שמחלקים כסף, אבל מי שקובע את חיינו, מי שבאמת יקבע איך ניראה בעוד 20, 30 שנה אלה העולים. לכן כדאי שהוועדה הזאת תיהפך לכתובת לכל מה שקשור גם לעולים לפני 60 שנה. לתדהמתי, אף פעם לא מפסיקים להיות עולים, גם כשאני מדבר עם אנשים שנולדו בארץ הם מדברים איתי על ההורים שלי שעלו ממרוקו ודפקו אותם. כלומר העלייה היא דבר קיומי והיא בעצם נוגעת בשורש חיינו.

מכל העליות, יהדות טורקיה כבר עלתה לארץ. סגרה פרק, רשמה פרק מפואר. אם לא הייתה פרשת המשט הכול היה נראה כאילו על מי מנוחות. פרשת המשט העלתה את שאלת יהודי טורקיה ושוב פתחה דף, האם קיומם בטוח לאור מה שקורה בטורקיה היום. אותו דבר לגבי יהודי מרוקו, כשיש איזה התלקחות פה, מיד שואלים מה עם היהודים, מיד ראש הקהילה היהודית במרוקו שואל... כל היהודים, כולל בצרפת, חיים על מזוודה, מזוודה מוכנה ליתר ביטחון.

היום, בניגוד לשנות ה-50, יש כתובות אחרות חוץ מאשר ישראל. יש תחרות. כלומר אפילו יהודי צרפת שהיום עוזבים את צרפת מחשש ממה שיקרה בעוד חמש שנים, הם נוסעים למיאמי, נוסעים לקנדה, ישראל היא במסגרת אחד היעדים, לא היעד המרכזי. לכן אתם צריכים לעשות והוועדה צריכה להיות כתובת לכך שכל אימת שיש שינוי בקהילה או דרישה, או ניסיון לשנות ולהביא אותם לארץ, הוועדה צריכה להיות הכתובת.

אני חושב שחשוב להביא את זה לידיעת ראשי המדינה שעסוקים כל הזמן בכל מיני דברים שאני לא רוצה לדבר עליהם, אבל העלייה בעיניי היא הנושא המרכזי. את עלית, אתה עלית, אני עליתי, ולא סתם נמצאנו בוועדה הזאת. לא סתם. לא סתם אהוד ברק לדעתי רגלו לא דרכה בוועדה הזו, כי זה לא מדבר אליו. צר לי על זה, הם לא מבינים את הסיפור הזה.

כל נושא העלייה מעורר רגישות בכל ארץ. כשראש הממשלה שרון אמר ליהודי צרפת 'תעלו לארץ', הנשיא שיראק צלצל אליו ואמר לו 'מי אתה בכלל שתגיד ליהודים שלי לעלות? הם אזרחי צרפת'. היה טלפון ישיר, כי זה לא מה שהיה פעם שיהודים עומדים בדלת ורוצים לצאת. הם מבוססים, הם אזרחים, הם שרים לפעמים בממשלות שלהם. היועץ הראשי של מלך מרוקו הוא יהודי. כשאתה אומר ליהודים לעלות, אתה יוצר בעיה אצל המלך. לכן כשאמרו ליהודי צרפת לעלות, שיראק צלצל ואמר לו 'אל תתערב' והוא כמעט החזיר את השגריר.

לכן הרגישות מוכרת וצריך לדון בה בעדינות הראויה ולכן הוועדה פה ואנחנו עומדים לרשותכם, תיעזרו בנו כמה שאתם רוצים ואני שמח שבאנו לביקור היום ותודה רבה לכם.

אתה באמת צודק, כי אי אפשר להשוות את העלייה מ-1948 וגם העלייה של שנות ה-90. איך הם הגיעו לפה והיו ציוניים והיו יהודים בנשמה ובאמת רצו לבנות את המדינה. היום כל אחד דואג יותר למשפחה שלו, לפרנסה שלו, אידיאולוגיה כבר שמים קצת בצד. ולא רק יהודי טורקיה, זה בכל העולם ובכל המקומות. היום קשה להגיד ליהודים 'תעלו לארץ', כי אנחנו מכירים את העלייה מברית המועצות לשעבר לפני 20 שנה ולפני 30 שנה. כשאני עליתי לארץ, אז חשבתי שאי אפשר יהיה בכלל לחזור, זאת אומרת אנחנו עולים ואף פעם לא נבקר במקומות האלה, אבל עכשיו כשאני מבקרת שם אני שומעת מלא-יהודים 'איזה שטות אנחנו עשינו, למה נתנו ליהודים לעלות לארץ'.

קודם כל אני רוצה ממש בקצרה, ברשותך, להתייחס לדברים של שרון. כמעט בטוח שהוא התכוון למה שהוא ראה בצרפת, 'אז תעלו'. זה שנשיא צרפת השתמש בזה לצרכים פוליטיים, זה סיפור אחר. בכלל יש דעה ואני מצטרף אליה שאסור לנו לסגור את הקהילות במדינות ובמקומות שגרו בהם יהודים, כולל טורקיה, כולל צרפת, כולל מדינות אחרות, כי זה הקשר שלנו עם אותן מדינות והקשר הזה חייב להיות הדוק ואנחנו צריכים להיות עם יד על הדופק בכל מובן במה שקורה במדינות האלה. אם אנחנו נסגור את הקהילות היהודיות, לא יהיה לנו את הקשר הישיר, גם בתוך הממסד, ויש עמדה בסיסית של מיכאל אוצ'ליאנוב, הוא ממש אומר שאסור שכל היהודים, למשל ברוסיה, יעלו לארץ, חשוב שהגרעין הכבד יישאר גם ברוסיה, וזה הקשר בין---

הוא פעיל ציון, הוא היה פעיל עוד בשנות ה-70.

הוא אומר את זה מתוך ציונות, זה דבר מאוד מעניין.

לגבי הקהילה הטורקית, אני מכיר גם את יושב ראש הקהילה, דיברתי גם עם הרב הראשי לטורקיה, כשהייתי בביקור בטורקיה. מה שאני רוצה להגיד על הפעילות של עמותתת ארקאדאש, זה בעיניי דבר מאוד נפלא, אסור לנו, וזה מה שהם עושים מצוין, לשכוח את המורשת שלנו, את המסורת שלנו, השורשים שלנו, את ההיסטוריה של כל קהילה וקהילה ולזה אני ממש מוריד את הכובע. אתם עושים את זה יפה מאוד, הלוואי שכל קהילה תלמד את הדברים האלה ויכול להיות שכדאי לעשות יום עיון, להחליף דברים בין הקהילות וללמוד מארקאדאש איך הם עושים את הדברים האלה. אני יודע שלכמה קהילות יש בעיה עם זה, או שאין להם כוח, או שאין להם יכולת ארגונית וכל הדברים האלה.

בשמחה אני רוצה להגיד שמפה גם נולד רעיון, והיום עולה חוק בוועדת שרים לחקיקת יום עלייה. היום השרים ידונו על זה ויצביעו על זה. מדובר על דבר בסיסי של מדינת ישראל, שהיא מדינת עלייה, ואנחנו חייבים לעודד את העלייה ולהדגיש במערכת החינוך יום של עלייה. זה לא רק לעלייה מברית המועצות, גם מטורקיה, גם תימן, גם מרוקו. יכול להיות שאתם לא כל כך מרגישים את זה, אנחנו, אני וחברת הכנסת שמטוב, מרגישים את זה על ילדינו, שהילדים באים וזה לא סוד, יש איזה שהיא אי הבנה, הילדים שכבר נולדו פה לא יודעים בדיוק מה הקשיים של העלייה, איפה הבעיות, והם צריכים לדעת גם את השורשים שלהם, מאיפה הם הגיעו ולעודד ממש את יום העלייה. אני מאוד מקווה שהיום השרים ייקחו את הדברים בידיים ויתמכו בדבר הזה. זה דבר מאוד מעניין. אני כמעט בטוח שזה יעבור אחר כך לוועדת העלייה והקליטה ומשם אנחנו נקבל תמיכה.

ועוד פעם, אני ממש מוריד את הכובע, ובכל מה שקשור בוועדת העלייה והקליטה, אנחנו איתכם. תודה.

תודה לכם.

ממשרד הקליטה, יש לכם איזה שהם נתונים על יהודי טורקיה, על עלייה מטורקיה?

אני אתייחס בצורה כללית. אני מנהל לשכה אזורית פתח תקווה במשרד הקליטה. בשם המשרד אני אציג נתון כללי, שמתייחס ליהודים ממוצא טורקי בארץ, הם בערך כ-89,000 יהודים בכלל. אלה נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, זה לא מתייחס לטיפול של משרד הקליטה. אנחנו מתייחסים למוצא, וכך החלוקה מתייחסת לכל התושבים בארץ.

מבחינת העלייה, המספרים מאוד ספורדיים, כמו שאתם התייחסתם. אין עלייה גדולה, מתייחסים למספרים מעטים מאוד בשנה של עלייה מטורקיה.

לגבי התייחסות לתכניות הקיימות. בתכניות הקיימות לעליית יוצאי חבר העמים, צרפת, ארצות הברית ודרום אפריקה, ההתייחסות הבסיסית מדברת על תכניות. תכניות שמדברות על הקליטה, החשיבות בקליטה הפרטנית, זאת אומרת שיהיה פרויקטור מלווה, תכניות שייתנו את הדגש לליווי של משפחות, תכניות שמביאות את האפשרות של הרצון להעלות ולתת את הדגש לבאים שירצו לעלות את האפשרות של צורת הקליטה בארץ.

אחד הדברים העקיפים שחשובים בנושא של כיצד עובדים עם קהילה בחוץ לארץ זה נושא כמו תגלית לדוגמה. לפנות לנוער. זו אחת הדוגמאות, הצורך להראות את ישראל ולהציע אפשרות שבצורה עקיפה לפנות לאוכלוסייה הטורקית, ליהודים בטורקיה, להכיר את הארץ.

זה בצורה כללית לגבי הנושא של הקליטה. אם יש שאלות בנושא של התייחסות, מה הוא הטיפול הפרטני, מה הטיפול הקבוצתי, אני אוכל להתייחס יותר.

הייתי שמח לדעת כמה עלו עד לפני המבצע בעזה וכמה עלו מהמבצע בעזה. יש מידע מדויק בעניין הזה?

לא, וזה גם כמעט לא השתנה.

אני חושב שאתה טועה, גם ממה שאנחנו רואים בשטח. אנחנו רואים שינוי מאז המבצע בעזה ובטח אחרי המשט. כמובן שהתהליך הזה לוקח זמן, אבל אנחנו רואים עכשיו את האנשים שאחרי המבצע בעזה החליטו שהם עולים לארץ כבר בארץ. זאת אומרת הם לא עולים ביום אחד, הם לא באים ואומרים 'שלום, אני רוצה לעלות' ולמחרת הם כאן. הם צריכים להשלים לימודים, הם צריכים למכור את הנכסים שלהם וכולי, זה תהליך שלוקח זמן ולדעתי אנחנו רואים... השאלה אם יש נתונים עדכניים לגבי מה שקורה היום, כמה עולים עולים לארץ מטורקיה.

אבל הם באו לפה כתיירים לראות? כי אתה אומר שעדיין לא סיימו, או כעולים?

לא, עולים חדשים. אני ביקרתי לא מזמן במרכז קליטה ברעננה, אחוז ניכר מהדיירים שם הם עולים מטורקיה. אי אפשר להגיד שעולים בודדים למדינת ישראל.

יש רישומים בטורקיה. יש לי קשרים בטורקיה, באיסטנבול, הרבה אנשים נרשמו בשגרירות והם אכן עומדים לעלות לארץ.

את הנתון של מי מתעתד להגיע הסוכנות היהודית צריכה לדעת. העבודה שלנו כמשרד הקליטה היא הטיפול בארץ וכאן הנקודה שאני מדגיש, הנושא של הטיפול הפרטני, גם במספרים מועטים, גם במספרים יותר גדולים. אני התייחסתי לאזור הלשכה של הטיפול שלי, גם אם הם מגיעים למרכז קליטה ברעננה. הטיפול הפרטני זה הדבר החשוב מבחינתנו כמשרד הקליטה, הליווי האישי לקליטה. הצלחה של קליטה של משפחה תביא את ההצלחה של המשפחות הבאות. זו נקודה מאוד חשובה, כשאנחנו מדברים על צורת הקליטה בארץ. מדובר גם על תכל'ס הקליטה, זאת אומרת בקהילה, לקלוט את המשפחה, הסיוע הכספי, זו נקודה מאוד רגישה וצריכה להיבדק. זה אחד הדברים אליהם התייחסתי בתכניות הקיימות, מבחינת סיוע כספי נוסף, שהוא אחד הדברים שמסייעים למשפחות להחליט אם לעלות, כן או לא. זה אחד הדברים כשמעלים את הנקודה של הבחירה בין לנסוע לארצות הברית לבין לבוא לישראל.

אני רוצה להעלות כמה נקודות ואחרי זה, אם הוועדה או הגורמים הרלוונטיים יוכלו להתייחס אליהם. אני חושב שיש בעיה, שאני לא בטוח שהיא רק קשורה ליהדות טורקיה, ובכלל הדברים שאני אעלה כאן כנראה קשורים לעולים באופן כללי, אבל זכויות העולים, שזו נקודה שהיא מאוד חשובה והיא קצת, לדעתי ולטעמי, לא מספיק סגורה ומסודרת. רשויות המס, ביטוח לאומי, מרכזי הקליטה והדיור וסיוע נוסף, לדעתי חייבים איכשהו לרכז את כל המידע הזה בצורה סופר מסודרת, את כל שלל זכויות העולים ואנחנו כמובן נשמח לתרגם את זה לשפה הטורקית ולחלק את זה בטורקיה, עוד בטרם בכלל נרשמים. זאת אומרת שהם יידעו מה הכלים שיש להם על מנת לעלות לארץ. וכמובן לעולים שכבר הגיעו לארץ, על מנת שהם יידעו מה הזכויות שלהם כדי לעשות את הצעדים הראשונים שלהם בארץ. הדברים האלה קריטיים. יש המון זכויות שאנחנו, כגוף, מגלים אותם עם הזמן, ואני בטוח שהרבה מאוד עולים פשוט לא מודעים להם ולכן חשוב לסגור את הנושא הזה.

אבל אני חושבת שאפשר לראות את הכול במרוכז ב---

אם נתייחס לכל במרוכז, גם הדברים הטכניים, יש באתר של משרד הקליטה. נכון שהוא באנגלית, רוסית, צרפתית, ספרדית, אבל אפשר לתרגם את זה לטורקית, והמידע שלנו הוא עדכני.

הוא כולל גם את ביטוח לאומי, דיור וכולי?

כולל נושא של דיור, כולל הפניה לביטוח לאומי. זה התפקיד שלנו בשטח, כעובדי משרד הקליטה. העובדים שלי הם יועצים, יועצי קליטה, זאת הנקודה. תפקידם של יועצי הקליטה לכוון לאינסטנציה הנכונה, לדרך הנכונה וגם ללוות אותם. זאת אומרת, לבדוק נושא של עבודה.

אנחנו מנסים להגיע למקסימום ולעשות הכול כדי שהקליטה תהיה מיטבית. זה לא סתם כאמירה, אלא כדבר שהוא נכון ובמשרד הקליטה, נכון להיום, הטיפול הוא יותר אישי. יותר אישי, כי זה לא עליות כמו של שנות ה-90. כל עלייה של היום, אפשר להתייחס, ואנחנו עושים את המקסימום כדי להתייחס לכל משפחה ומשפחה.

מר פרץ, אתה גם צריך להבין מה זה יחס אישי. זה לא כמו שאנחנו עלינו וקיבלנו תעודת זהות או קיבלנו אותה אחרי שבוע. היום עולה חדש כשהוא מגיע לארץ, באותו יום הוא מקבל את תעודת הזהות, מלווים אותו לפתוח חשבון בבנק, הוא בוחר לעצמו את קופת החולים. אני אתן לך דוגמה. כשנשארתי לישון בירושלים, נכנסתי לבית מלון וראיתי המון אנשים, שאלתי מה קורה פה? הגיעו עולים חדשים. אז היו נציגים של בנקים, נציגים של קופות חולים, נציגים...

נציגים של מפלגות לא היו?

אני הייתי.

נציג של משרד הקליטה לא יכול להיות שם.

אבל היום זה כבר השתנה.

קודם כל, אני מכיר את התהליך הזה, היות ואני מראיין את העולים והם מספרים שתהליך הקליטה בארץ, מרגע הנחיתה ועד הרגע שהם מגיעים למרכז קליטה, וכל שרשרת החיול הזאת, בעצם מתבצעת בצורה נאותה. השלב הזה הוא בסדר גמור ואין לנו מה להגיד עליו, מעבר לזה שהיינו רוצים שבמסגרת השלב הזה יקבלו מידע מדויק, מפורט, עדכני, על כל שלל הזכויות בשפה הטורקית וזאת מכיוון שהעולים לא יודעים אנגלית ולא יודעים עברית. זה יעזור להם מאוד קודם כל להבין מה מגיע להם. מי שלא יודע מה מגיע לו, לא יכול לדרוש את זה.

לגבי מציאת מקומות עבודה. מה אנחנו בעצם אומרים? אנחנו אומרים קודם כל תדעו את הזכויות, תמצאו מקום עבודה, תדעו עברית, תמשיכו לבד. אתם לא צריכים אותנו. אז לגבי מציאת מקומות עבודה, רוב מקומות העבודה בישראל, המעסיקים, לא מברכים עולים חדשים שאינם יודעים את השפה העברית ואנחנו בהקשר הזה צריכים אחת משתיים, או שהם יידעו עברית, או למצוא מקומות עבודה שכן מקדמים מי שאינם דוברים את השפה, או רואים בכך יתרון, כי חלקם באמת רואים בשפה זרה יתרון, כמו מי שרוצה לעשות עסקים עם טורקיה. אני חושב שצריכה להיות איזה שהיא דרך לפנות, או באמצעות התאחדות התעשיינים, או באמצעות פנייה במדיה, בתקשורת, למעסיקים, להגיד להם 'אם אתם מחפשים עובדים שהם עולים חדשים, בואו תעזרו לקליטת העלייה' ובעצם להיות מיני משרד תעסוקה לעולים חדשים, באמצעות משרד הקליטה או באמצעים אחרים, על מנת למצוא מקומות תעסוקה למי שאינם דוברים את השפה.

אני אתחיל לתאר את כל תהליך העבודה אצלנו במשרד. אחד הדברים שקושרים את הנושא של הצעת עבודה או מציאת עבודה הם התאחדות התעשיינים ביחד עם משרד הקליטה. זה קיים, גם במשרד הקליטה, וגם לשכת התעסוקה, והחיבור שלנו והאפשרויות כדי להציע לכל עולה אפשרות תעסוקה. כאן אנחנו עומדים באמצע, זאת הנקודה, שעובדי משרד הקליטה נמצאים באמצע, אנחנו לא בוחנים אם כבר למדת את השפה העברית, אלא מההיכרות האישית. מההיכרות האישית אתה לומד על המשפחה, על הצרכים, האם האולפן הספיק, האם אתה צריך אולפן שילוב תעסוקתי, האם השלב הבא הוא למצוא לך עבודה שמתאימה, איך לאבחן את סוג המקצוע שלך.

יש קשר כזה בין משרד הקליטה למשפחות?

כן, כן. אם אתה רוצה לפתוח עסק, גם---

ואני אתקדם הלאה והלאה. אני יכול להתחיל לתאר את כל תהליך העבודה---

שלא יהיה פה ספק, אני בא ממקום לא של ביקורת אלא ממקום של לייעל. זאת אומרת, חשוב מאוד שנקודה הזאת תובהר, כיוון שאני מלווה את העולים, אמנם לא מאוד מקרוב אבל מספיק קרוב, לפחות כמה עולים, על מנת שאני אוכל לספר לכם מהשטח בשפה העברית מה התחושות בשטח ואני חושב שחשוב שגם הוועדה וגם משרד הקליטה יידעו.

האולפן, למשל, שמלמד את השפה העברית, הוא מאוד בסיסי. זאת אומרת הוא לא מספיק על מנת למצוא מקום עבודה. אני חושב, ואני מוכן גם לתת יד בעניין הזה, אם נניח האולפן זה כיתות א'-ב', אנחנו מוכנים, בסיוע שלכם ובשיתוף פעולה עם משרד הקליטה, ללמד עולים חדשים, לא רק מטורקיה, בכיתה שלנו, את השפה העברית לכיתות ג'-ו' וכולי. אני חושב שזה יאפשר גם להם להיקלט בחברה וגם למצוא מקום תעסוקה. בלי שפה הסיפור הוא מאוד קשה. אני יודע שכולכם רואים את זה ממבט של עלייה רוסית, אבל העלייה הרוסית הם חצי רוב כזה בארץ והחנווני מדבר רוסית, המורה מדברת רוסית, וכו' וזה לא המצב בעלייה הטורקית, מה גם שהם לא יודעים את השפה האנגלית, וכל זה ביחד מייצר מציאות שמקשה מאוד על הקליטה בארץ.

מר פרץ, אני רוצה להגיד לך שהיום במשרד הקליטה הנוהל השתנה ויש ליווי אישי, אבל כמו שאתה אמרת, זה נכון, האולפן לא מספיק כדי ללמוד את השפה, במיוחד לעולי טורקיה, צריך להיות הרבה יותר קל, כי אם עולי טורקיה לומדים את הבסיס של השפה, ונקלטים באיזה שהיא עבודה, לא משנה מה, יכול להיות בשלב הראשון לא במקצוע, באיזה שהוא מפעל, אין להם בררה, הם צריכים לדבר עברית. העלייה מברית המועצות לשעבר, פה יש בעיה, כי בדרך כלל הם נקלטים בפריפריה, בדרך כלל במפעלים שהם נקלטים שם 90% דוברי רוסית והם שוכחים מה הם למדו באולפן א' ובאולפן ב'. דווקא מהצד הזה---

זה היתרון והחיסרון. זאת אומרת, זה מצד אחד יתרון שבעוד שלוש שנים הם יידעו את השפה פרפקט, השאלה מה יקרה בטווח שבין היום שהם הגיעו לארץ לעוד שלוש שנים, ובשלב הזה אנחנו לא רוצים שהם יחזרו לטורקיה, או יעברו למקום אחר. לכן אנחנו מעלים את הנקודה הזו.

אז בזה, עוד פעם, צריך להיות בקשר עם הסוכנות ולראות מה הם היום עושים בטורקיה.

יש נציגות של הסוכנות בטורקיה?

נציגות ישנה, אבל אם היא פועלת כמו שהיא פועלת במקומות אחרים, אני לא יודעת. אם שם, בתוך בית כנסת או בתוך קהילה, לומדים את השפה, נותנים אפשרות ללמוד את השפה ולדעת קצת ולהגיע לארץ לא עם אפס מלים ועם בסיס, זה בטח ובטח היה עוזר להם. כמו שאמרו פה ממשרד הקליטה, אין יותר טוב מתכנית תגלית. תגלית זו תכנית לצעירים, הם מגיעים לארץ, הם בכלל לא יודעים מה זה ישראל וגם אם הם ביקרו פה, אין להם אפשרות כמו שבתכנית הזו, לראות את הארץ, להכיר את החיילים שלנו שמלווים אותם. הסוכנות היהודית מנהלת את תכנית תגלית.

אבל ההתייחסות שלך זו הרגישות. ההתייחסות מדברת על העולים העתידיים.

לא, אני עדיין לא הגעתי לשלב של עידוד עלייה, שזה נושא בפני עצמו, אני דיברתי כרגע על אלה שהם בארץ.

כמה עלו בשנה האחרונה מטורקיה לישראל?

אין מידע מדויק לגבי זה.

עשרות?

לדעתי יותר מעשרות.

אני רוצה שהדיון הזה יתמקד. אני רוצה לדעת על מה אני יושב פה. אם זה על עשרות, אז הישיבה הזאת צריכה למצות את עצמה תוך כמה דקות. אם אנחנו צפויים לעלייה של אלפים או מאות, אני מוכן לפתוח את כל הדיון על האולפנים ועל השפה, אבל אם זה עשרות---

אני אומר לך, צופים.

באיזה טווחים אנחנו מדברים, עשרות או אלפים?

אני יכול להגיד לך, על פי נתונים שלי---

צפוי גל אדיר של עלייה מטורקיה?

לא אדיר, גל.

בשנים האחרונות שלפני המבצע בעזה עלו כ-60 עולים עד 100 עולים בשנה. זה המספר. אחרי המבצע בעזה אני יכול להגיד לך שהרצון, כולל הביצוע של עלייה לארץ גדל במאות אחוזים. אני לא יודע להגיד לך אם מדובר ב-300-400 או 1,000, אבל מדובר במספרים אחרים לגמרי. אני יכול להגיד לך---

חשוב לי לדעת על מה הדיון פה, אם זה עשרות, אני אשתחרר פה, כי יש עליות של 4,000 מצרפת, 5,000 מפה, זה דורש התייחסות רצינית גלובלית.

אם הדיון על צפי, זה הדיון שצריך להיות על צפי.

אני מדבר וחושב שאלה שכבר נמצאים בארץ, אנחנו צריכים לעשות את כל מה שניתן, בעיניי---

אבל מדובר בעשרות בינתיים.

לא, אני אומר לך בוודאות שמדובר בכמה מאות. כמה מאות? אני לא יודע.

לפרוטוקול, התייחסות פרטנית כעובד משרד הקליטה, כמנהל הלשכה שלי וקולגות שלי, יש לך כתובת ישירה ממני והלאה, לכל משפחה ולכל פרט ופרט שאנחנו יכולים להתייחס וכאן אנחנו לא צריכים את הוועדה, כאן זה עבודה פרטנית עבור כל משפחה ומשפחה.

עוד דבר אחד שאני רוצה להעלות ואחרי זה נעבור לנושאים שאתם תרצו לדבר עליהם. סיוע בקליטת אוכלוסייה מיוחדת, ואני מדבר פה על קשישים, על מוגבלים מכל מיני סוגים ואנשים עם קשיי קליטה. אני מדבר עכשיו לא מתוך דברים תיאורטיים, אני מדבר על מקרים ספציפיים שנדרשתי בהם בפניות שקיבלתי מעולים חדשים שעלו לארץ ויש להם מצוקה כלכלית קשה, חוסר יכולת במציאת עבודה, חוסר במציאת דיור, מקרים קשים לפעמים, קשים מאוד, כולל אנשים שמגיעים לכאן עריריים, ערירים בטורקיה, קשישים שאין להם איפה להיקלט בארץ, כל מיני סיפורים. קודם כל כמובן אני אשמח להיות בקשר רציף עם משרד הקליטה ויחד לטכס עצה איך לפתור את הדברים, אבל כשאני דיברתי על הדברים הקודמים, על הזכויות, על השפה, על האולפנים, על התגבור של האולפנים, פה אני מדבר על סוג של קרן, שעל זה דיברת גם קודם, סוג של תמיכה כספית נוספת, מעבר למה שמגיע להם ממשרד הקליטה ומביטוח לאומי. זאת אומרת צריך למצוא דרך לתמוך בהם כלכלית, במקרים דחופים אני מדבר.

כאן זה מצוין כבר. בנושא של דיור ציבורי זו בעיה קיימת, זו נקודה שאתה מסייע לנו, כמשרד הקליטה, בבעיות שאנחנו עובדים ונתקלים בהן יום ביומו מול כל מי שממתין לדיור ציבורי, במיוחד כשאנחנו מדברים על קשישים.

אני רוצה להגיד את הסעיף האחרון, שהוא משלים את מה שאתה דיברת עליו וזה הקצאה של דירות עמידר ועמיגור לעולים חדשים שמתקשים להיקלט בארץ, בכוחות עצמם, ואנחנו מדברים על אחרי השנה הראשונה. בשנה הראשונה יש להם את מרכז הקליטה, יש להם ליווי צמוד. אחרי השנה הראשונה יש כאלה שיש להם בעיה להיקלט בארץ.

ואחרי השנה השמינית, התשיעית והעשירית, כשעדיין אין פתרון דיור.

נכון. אז חשוב מאוד להתייחס גם לנושא של דיור.

אייל, הוועדה שלנו קיימה כמה ישיבות לגבי הדיור הציבורי. ב-20 השנים האחרונות לא הייתה בנייה בארץ ויש תור די גדול של עולים חדשים, לא יודעת במספרים, כמה מחכים לדיור---

50,000.

יש קריטריונים לקבלת הדיור, זה קשישים, חד הוריות, נכים. הדיור, הוא דבר כל כך חשוב, אבל תדע לך שאנשים שמגיעים לארץ ולא משנה מאיפה, הם גרים בשכירות, הם מקבלים סיוע בשכר דירה ובאמת לפי התור מקבלים את הדיור הציבורי.

אני חושבת ששמענו את רוב הדברים פה ואני חושבת שזה היה יותר ברור ממה שהיה לפני שהתחלנו. אולי סגן ראש העיר, הגעת לפה, אתה רוצה לדבר?

בוקר טוב לכולם. אני מקדם אתכם בברכה, את כל הצוות שנמצא פה, את כל חברי הוועדה, חברי הכנסת המכובדים. אני חושב שזו זכות גדולה שאתם, כחברי הוועדה, הגעתם לכאן. לבית מורשת יהדות טורקיה. אנחנו כעירייה עובדים בשיתוף פעולה צמוד עם אייל, שהוא יושב ראש המרכז, יושב ראש העמותה, שזה היה חלום פרטי שלו ונהיה משהו כלל ארצי, אנחנו כעירייה נתנו את המקום, לפני למעלה מחמש-שש שנים. המקום לא היה נראה כפי שהוא נראה היום, ממש מפואר ויפה ומכובד. לזכותה של העמותה ייאמר שהם לקחו את המבנה מאפס והביאו אותו למצב היום, מצב מעולה.


קהילת יהדות טורקיה ביהוד היא למעשה הקהילה הגדולה ביותר שהגיעה לכאן בשנת 48', לאחריה יש לנו את התימנים ואת האשכנזים, שגם להם אנחנו מסייעים ומקצים מקומות ותומכים עד כמה שניתן. הכי חשוב זה שיתוף הפעולה היום יומי בין הקהילות השונות, העמותות השונות, לבין העירייה.
מי שלא יודע את עברו, כנראה אין לו הווה, ומי שאין לו הווה, אין לו עתיד. ואנחנו מצווים, אני חושב, להנחיל לדורות הבאים לאן הגיעו ומאין צמחה מדינת ישראל.

יש לכם נתונים על יהוד? אמרת שזו הקבוצה הגדולה ביותר.

בערך 40% מתושבי יהוד הם יוצאי קהילת טורקיה. 10,000 מתוך 26,000.

יש עוד כמה נושאים שאני רוצה להעלות וביניהם, אני לא יודע אם אני צריך להעלות את זה בישיבה אבל אני אעלה את זה בכמה מלים. עלתה לפה מישהי שהגיעה לארץ מטורקיה, יהודייה שמסיבה לא ברורה לא מכירים בה כיהודייה. יש פה מקרה שאני מניח שאתה מכיר אותו, אני מקווה בכל אופן.

אלה דברים פרטניים.

ניקח את זה איתנו.

המנדט שלנו הוא לטפל בעולים ובתושבים חוזרים, הנושא הזה הוא מתפקידו של משרד הפנים.

הוועדה, אני שוב אומרת, שמחה לבקר פה במרכז למורשת יהדות טורקיה ושמענו היום סקירה קצרה. הוועדה תפנה לסוכנות היהודית לגבי אתגר העלייה, גם כדי לבדוק את כל התכניות שאפשר אולי לעשות דרך הסוכנות ולהביא לפה את הצעירים בתכנית תגלית.

הייתי רוצה לסכם, אם אפשר, שהוועדה תסייע לעמותה על מנת להגשים את הרצון שלה להקים פה בית ספר לעולים חדשים, להרחבת לימודי השפה העברית .

אין בעיה. הזכאות קיימת לכל אחד. בערב נוכל לעשות לשני תלמידים ושלושה תלמידים, היא קיימת, בוודאי.

רק צריכים ואוצ'רים וצריכים תקציבים.

דבר אחרון, אני רוצה להודות לכל האורחים הנכבדים והחשובים שהגיעו לכאן, אני מאוד מעריך את זה ואני אשמח מאוד לשמור עם הוועדה ועם משרד הקליטה על קשר ותודה רבה לכם.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30
PAGE
13