PAGE
77
ועדת הכספים

12.8.2010


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום חמישי, ב' באלול התש"ע (12 אוגוסט 2010), שעה 10:15

הצעת חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התש"ע-2010

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

ציון פיניאן – מ"מ היו"ר

יעקב אדרי

פרופ' זוהר גושן, יושב ראש רשות ניירות ערך

עו"ד שמשון אלבק, היועץ המשפטי, רשות ניירות ערך

עו"ד דניאל רימון, הממונה על החקיקה, רשות ניירות ערך

עו"ד דורית גילת, יועצת משפטית, מחלקת השקעות, רשות ניירות ערך

שרה קנדלר, סגנית מנהלת מחלקת השקעות, רשות ניירות ערך

עו"ד טל אמיר, ייעוץ משפטי, רשות ניירות ערך

אורי קציר, רשות ניירות ערך

יעל אלמוג, עוזרת אישית ליו"ר רשות ניירות ערך

עו"ד דנה נויפלד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

חנוך ליבנה, יו"ר ועד עובדים ארצי, הבנק הבינלאומי

שמואל זלוטניק, ראש מערך ייעוץ והשקעות, בנק לאומי לישראל

חמי אינטרטר, מ"מ ראש הוועד הארצי, בנק לאומי לישראל

מיקי ציבייר, יו"ר איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

עו"ד ירון טל, יועץ משפטי, איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות, איגוד הנאמנים

עו"ד עודד אופק, איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

גד סואן, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות

עו"ד נתי שילה, היועץ המשפטי, איגוד החברות הציבוריות

אמיר אדיבי, הנהלת איגוד מנהלי השקעות, איגוד לשכות המסחר

עו"ד רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר

משה פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים בישראל

עו"ד טל נד"ב, היועץ המשפטי, איגוד הבנקים בישראל

עו"ד רן ונגרקו, איגוד הבנקים בישראל

נעמה זנדהאוז, בנק לאומי לישראל, איגוד הבנקים בישראל

עו"ד מאיר אסרף, ועדי העובדים של הבנקים

עו"ד דוד ברלנד, לשכת עורכי הדין

עו"ד רונית פרל, התאחדות התעשיינים

שגית אפיק

מרב תורג'מן

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התש"ע-2010

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התש"ע-2010.


אנחנו ממשיכים במקום בו הפסקנו, תיקון חוק השקעות משותפות בנאמנות. אני מבין שיש הרבה שינויים.

3.
תיקון חוק השקעות משותפות בנאמנות


בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-19945 –

(1)
בסעיף 1 -



(א)
אחרי ההגדרה "החלטה מיוחדת של בעלי יחידות" יבוא:

"חברה" – כהגדרתה בחוק החברות או חברת חוץ שנרשמה לפי סעיף 346 לחוק האמור".



(ב)

"נושא משרה" – נושא משרה בכירה כהגדרתו בחוק ניירות ערך וכן, לגבי מנהל קרן – חבר ועדת השקעות כהגדרתה בסעיף 20(א) ולגבי נאמן – מי שממונה נאמן על מילוי חובות הנאמן ותפקידיו כאמור בסעיף 78".


היום בחוק אין הגדרה לנושא משרה ונוספה הגדרה שהתפקיד המרכזי שלה הוא לעניין המהימנות. אם תרצו שנסביר, זה יהיה בגוף ההצעה.

אבל זה מרחיב ביחס לנושא משרה בכירה. זה נושא משרה בכירה ועוד נושא משרה.

זה נושא משרה בכירה והוא מוסיף גם את חבר ועדת ההשקעות, ובתוך נאמן, כמי שממונה בנאמן על מילוי חובות הנאמן.

אבל אלה היו גם קודם.

הם נכתבו בנפרד לעניין בחינת המהימנות.

עכשיו אתם מאחדים את הכל ביחד. כשנגיע למהימנות, נדבר על זה.

נכון. במהות, הדבר היחיד ששונה זאת המילה "בכירה".


(2)
בסעיף 9 -



(1)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1)
לא יסרב יושב ראש הרשות לתת אישור כאמור בסעיף קטן (א) לחברה שמתקיימים לגביה התנאים האמורים באותו סעיף קטן, אלא אם כן העביר את הבקשה לדיון בפני ועדת הרשיונות, וועדת הרשיונות החליטה, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה, שלא לתת אישור כאמור מטעמים הנוגעים למהימנותה של החברה, של בעל שליטה בה, או של נושא משרה בכל אחד מהם".

(2)
בסעיף קטן (ב), אחרי "סעיף קטן (א), יבוא "ועל החלטת ועדת הרשיונות לפי סעיף קטן (א1)".


הסעיף הזה מדבר על הסדר מהימנות לנאמנים. זה הסדר חדש. ההסדר הזה בעצם מועתק מתוך תיקון 15 שגם הוא נמצא בהצעת החוק הממשלתית שמונחת בפני ועדת הכספים. אנחנו שילבנו את זה, כפי שאנחנו יידענו את הוועדה, עוד מזמן. שתי ההצעות נמצאות באתר הרשות חודשים ארוכים. כיוון שכל ההיבטים האכיפתיים של ההצעה בתוך תיקון 15, לא רצינו שזה יפוצל לשניים. אם זה הגדלת עיצומים, אם זאת בחינת המהימנות – כולם שולבו למקום של האכיפה. כל מה שנמצא כאן זה בעצם הסדר זהה להסדר שאושר במסגרת חוק הייעול.


(3)
אחרי סעיף 9 יבוא:



"9א.
חובת הודעה לרשות לעניין פגם במהימנות

(א)
נאמן יודיע לרשות על התקיימות אחת מהנסיבות המפורטות סעיף קטן (ב), בארץ או בחוץ לארץ, לגבי כל אחד מהמפורטים להלן, מיד כשנודע לו על כך.





(1)
הנאמן או נושא משרה בו.





(2)
בעל שליטה בנאמן או נושא משרה בו.




(ב)
(1)
הרשעה בעבירה.

(2)
הגשת כתב אישום או התקיימות הליך משמעתי, בשל ביצוע עבירה.

(3)
חקירה או בירור מינהלי בקשר עם ביצוע עבירה או הפרה של הוראות דין כלכלי, על ידי רשות המוסמכת לנהל חקירה או הליך בירור מינהלי, לפי העניין.

(4)
תשלום חבות כספית כחלופה להליך פלילי, בקשר עם הפרת הוראה מהוראות דין כלכלי, וכן קיומו של הליך מינהלי בשל הפרת הוראות כאמור, שתוצאתו האפשרית היא הטלת אמצעי אכיפה מינהלי.

(5)
תשלום עיצום כספי או קבלת דרישה לתשלום כאמור, בשל הפרת הוראות דין כלכלי.

(6)
פסק דין בתביעה אזרחית או תביעה אזרחית שהוגשה בשל הפרת הוראות דין כלכלי, לרבות בדרך של תביעה מכוח סעיף 63 לפקודת הנזיקין, ובלבד שתביעה כאמור כללה טענת תרמית או רשלנות.

(ג)
הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לא תהיה פתוחה לעיון הציבור, אלא אם כן קיימת לגביה חובת הגשת דוח לפי סעיף 72(א) לאור חשיבות המידע הכלול בה למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה.

(ד)
נושא משרה בנאמן, בעל שליטה בנאמן ונושא משרה בו, יודיע לנאמן על אירוע כאמור בסעיף קטן (ב) מיד כשנודע להם על כך. הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לנאמן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (א).




(ה)
בסעיף זה -

"הוראות דין כלכלי" – הוראה מהוראות הדינים המנויים להלן בהגדרת "עבירה".

"חבות כספית כחלופה להליך פלילי" – כהגדרתה בסעיף 260 לחוק החברות.

"עבירה" – עבירה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, למעט עבירה שדינה קנס בלבד: חוק זה, חוק ניירות ערך, חוק הסדרת העיסוק, פקודת החברות, חוק החברות, חוק הבנקאות, פקודת הבנקאות 1941, חוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א-1981, חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ"א-1981, חוק הפיקוח על המטבע, פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ"ג-1963, חוק מס ערך מוסף התשל"ו-1975, פקודת המכס, חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה התשנ"א-1991, חוק ההגבלים העסקיים התשמ"ח-1998, חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני) התשס"ה-2005, חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) התשס"ה-2005, או עבירה אחרת שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין אדם ראוי להיות בעל תפקיד במנהל קרן או בנאמן, לפי העניין, או להחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן, לרבות עבירה לפי דין זר ולרבות עבירת משמעת".

הסעיף הזה הוא סעיף שמקביל, הוא סעיף שנקבע בחוק הייעוץ, לרבות חובת ההודעה והמגבלות שלה.

ההגדרה של עבירה היא מאוד מאוד רחבה.

נכון. ההגדרה הזאת באה לזהות ולהבחין.

כאן זה מיצוי כל העבירות הכלכליות?

ראשית, העבירה היא לא חדשה אלא היא קיימת גם היום בחוק. שנית, היא נועדה לבחון את שאלת המהימנות ודווקא לציין שעבירות, גם אם הן עבירות חמורות כמו למשל אינוס, חומרתן אינה מספקת ומה שצריך לבדוק זה את אותן עבירות כלכליות וזיהינו מה הן עבירות כלכליות.

גם היום יש הגדרה של עבירה - בסעיף 23 לחוק – עם כל הרשימה או כמעט עם כולה. אולי נוסף חוק איסור הלבנת הון שלא היה קודם.

חוץ מעבירות כמו הלבנת הון ודברים קצת יותר עדכניים.

למה זה קשור לאכיפה המינהלית?

ההצעה הזאת מטפלת באכיפה מינהלית על ההיבט של עיצומים כספיים והוועדה והיא צריכה לדון בממשק מה בין הכרעות של ועדת אכיפה מינהלית בהן היא יכולה להגביל עיסוק לבין בחינות של ועדת הרשיונות של המליאה או הרשות עצמה, כאשר היא בוחנת נטילת רשיון מטעמים של מהימנות. יש ביניהם כאילו איזשהו ממשק.

המותב יכול על סמך החוקים האלה?

כבר היום הרשות בוחנת.

אני לא שואל שאלה מהותית אלא אני שואל שאלה פרוצדורלית. האכיפה המינהלית היא חוק ברור. זאת אומרת, אנחנו כבר מתחילים להבין מה אתם רוצים. אני שואל מה עכשיו הנושא. אתם מוסיפים על הדרך עוד דברים?

לא. בדקת בישיבה הקודמת ביחס לייעוץ והייתה הפניה להגדרת עבירה. זאת אותה הגדרת עבירה שנמצאת כאן.

עכשיו אנחנו עושים זאת על היועצים.

אנחנו עושים את אותו הסדר עליו דיברנו בפעם הקודמת ביחס לפונקציות הרלוונטיות במנהל קרן, שזה מנהל הקרן, הנאמן ובעל היתר שליטה. זה בדיוק אותו ההסדר שדנו בו בישיבה הקודמת לגבי מנהלי תיקים ובעלי רשיון ייעוץ.

נאמן הוא למעשה הפונקציה הפיקוחית הרלוונטית לקרנות הנאמנות. החוק למעשה מטיל עליו כל מיני תפקידים ומכוח זה הוטלה עליו עכשיו החובה להודיע לרשות בקרות אחת ההפרות האלו או העבירות האלה.

אגב, נציגי לשכת הדין כאן?

כן.

אני מתכתב עם יורי גיא-רון בעניין האכיפה המינהלית. אנחנו שלחנו לו מכתב ולא קיבלנו תשובה, אבל אחרי כן הייתה כתבה בעיתון והוא כתב לי אודות הכתבה בעיתון. הכתבה בעיתון יותר חשובה ממכתב של מנהל הוועדה. כבר עניתי לו והמכתב נשלח היום בדואר.

אם יורשה לי להשלים את מה שרציתי לומר.

זכות הדיבור היא שלך ואני שומר לך אותה, אבל עם לשכת עורכי הדין יש לי התכתבות.

לשכת עורכי הדין מכבדת מאוד את המעמד כאן, את הוועדה ואת הדיון היפה שמתקיים כאן. אנחנו גם נהגנו כעצתך וישבנו שעות רבות עם הרשות והגענו לסוג מסוים של הסכמות. הנוכחות שלנו כאן, אני חושב שהיא די משמעותית ואני חושב שהיינו ברוב מכריע של הדיונים. מעבר לזה, אנחנו בסופו של דבר עושים את הדבר בהתנדבות ואנחנו משתדלים מאוד ומאוד מכבדים את המעמד, אותך ואת הדיון שאתה מוביל כאן. חשוב שזה ייאמר לפרוטוקול.

תודה רבה. אני מודיע לך שאני מאוד מכבד את לשכת עורכי הדין, מאוד מאוד, ואני אפילו מופיע בכנסים השנתיים כאשר אני מוזמן. שגם זה יהיה רשום בפרוטוקול, שאני מכבד את לשכת עורכי הדין.

יש כאן באמת דיאלוג.

לא היה שום דיאלוג בחוק הזה.

היה דיאלוג.

יש לי הרבה מה לומר על הדיון הזה שהתקיים. אנחנו לקראת סופו, אבל בסדר. מישהו היה צריך לקום כאן. מישהו היה צריך לקום. כך אני הייתי נוהג. אני לא מבקש את זה מאף אחד אחר אלא מעצמי. מישהו היה צריך לקום ולומר שיש בעיות חוקתיות בחוק הזה. זאת רפורמה קשה. אנחנו מסכימים לה מכיוון שיש ביטוח. אם לא יהיה ביטוח, אנחנו מעלים את כל הטענות. אף אחד לא אמר את המשפט הזה, לו חיכיתי בכל הישיבות. אחרי כן יושבים לך שופטים בבית המשפט העליון שבאים ללשכת עורכי הדין באילת וחברים בכירים בלשכת עורכי הדין ומעבירים ביקורת על הכנסת על כך שהיא מעבירה רפורמה אנטי חוקתית כזאת. נורא נחמד. אנחנו צריכים לעשות את העבודה השחורה? אני מקבל משכורת בשביל לא להיות כאן ואני כאן בהתנדבות.

חשוב לומר כדי שכולם ידעו שבלשכת עורכי הדין ישבו שתי ועדות מקצועיות בראשן עומדים שני עורכי דין מהמובילים בתחום.

אין לי טענות. הקדמתי ואמרתי שאני מכבד את לשכת עורכי הדין. אני חושב שאנשים חשובים ורציניים יושבים שם. בוועדות הכנסת וגם בוועדת הכספים התרומה שלכם היא תרומה רבה מאוד. אין ויכוח. לא הבנתי את ההתנהגות הזאת כי אני רציתי דיון פורה ושהכל יהיה כאן ולא באילת.

מר גפני, אנחנו בסופו של דבר פעלנו כעצתך. ישבנו שעות.

אין לי טענות. להפך, אחרת לא היינו מתקדמים.

ישבנו שעות רבות והקדשנו באמת מאות שעות. אני חושב שנעשתה עבודה רבה. יש אנשים שהולכים ואומרים שעשית, לא פרסמת, לא עשית אבל אנחנו בלשכה עובדים בצורה אחרת ועובדים קשה מאוד מאחורי הקלעים. אני חושב שהתוצאות הן מרשימות מאוד בחוק ואני יכול גם למנות בפניך את אותם סעיפים שהרשות ישבה לגביהם עם הלשכה והגענו להישגים מאוד מרשימים לדעתנו. לעולם אי אפשר להגיע למצב בו כל הצדדים יהיו מרוצים.

יש לי רק בקשה אחת. אני גם לא מבקש את זה כי אני דווקא אוהב ויכוחים ודיאלוגים.

אני לא רואה את זה כוויכוח.

אני גם אוהב התקפות. אני אוהב את זה ואין לי תלונות.

אני מקווה שאתה לא רואה את דבריי כך.

לא, להפך. אני שמח על זה. אני רק אומר שהחוק הזה יעבור בעזרת השם. הוא יעבור בצורה כזאת או אחרת, אבל הוא בדרך לעבור. בהתקפה הראשונה של לשכת עורכי הדין או של משפטנים מלשכת עורכי הדין שיאמרו שזה לא חוקתי, שזה לא מידתי וכולי, אני אומר גם את דבריי. מה לעשות, אני לא יודע אם הקדוש ברוך הוא נתן לי שכל אבל הוא נתן לי פה גדול.

אני מאוד מקווה שאתה מודע לעובדה שאנחנו מהגורמים היותר דומיננטיים.

אני מודע לכל. פתאום אני מתחיל לקבל מבול של מכתבים, אחרי שאנחנו שוברים כאן את הראש ואני משתעמם כאן ישיבה אחרי ישיבה.

אני מאוד מצטער שזאת הרגשתך.

זה בסדר גמור. אני מקבל את זה.

אני אשמח להעביר ללשכתך את ההישגים של הלשכה מול הרשות לאורך כל החוק כפי שאנחנו רואים את זה.

זאת אומרת, יש לכם הישגים ואני שמח על ההישגים האלה ומבחינתכם החוק הזה הוא טוב.

שוב, אנחנו לא יכולים להגיע למאה אחוזי הסכמה.

אבל שמונים אחוזים הוא טוב.

אותם עניינים מהותיים שמר שמעונוב מנה בפגישה הראשונה של חופש עיסוק, של הרכב הוועדה ---

באתם על סיפוקכם.

מה זה באנו על סיפוקנו? אני חושב שהגענו לסוג מסוים של הסכמות שאנחנו מסוגלים לחיות אתן.

זה בסדר. זאת אומרת, זה יהיה חוק ראוי. למה אתה מפחד להגיד את זה? הרי הגעתם להישגים.

באותן נקודות שאנחנו הצבענו עליהן, אנחנו חושבים שהוא ראוי.

יירשם בפרוטוקול שנציג לשכת עורכי הדין אומר שהחוק ראוי.

יש איזונים באותם מקומות.

איזונים. גם זאת מילה טובה. אני כבר רואה את העימות הבא.

אני לא רואה את זה כעימות.

לא חשוב. זה טוב, זה מפרה את המחשבה.

אנחנו פעלנו כעצתך.

זה בסדר. אני ממש מודה לכם. אני רק אומר שיגיע הוויכוח. באמת החוק הזה הוא חוק חשוב ולפי דעתי הוא צריך לעבור. הוא בסדר וצריך לעשות איזונים. היות שלא למדתי משפטים, אני כל הזמן לומד מלים טובות כאלה.

אני יכול למנות בפני כל החברים את ההישגים החשובים.

לא. כשיהיה לי עימות בלשכת עורכי הדין ויקום מישהו כזה, משפטן בכיר ודגול ויאמר שאנחנו, הכנסת, לא חושבים מספיק, אתם עושים חוקים ויש להם אחר כך בעיות חוקתיות, דבריך יצוטטו, שיש איזונים וזה חוק ראוי.

באותן נקודות. בסך הכל שלוש נקודות.

למה אתה מסתייג?

לא מסתייג. אני רוצה שהדברים יהיו ברורים. אנחנו כעורכי דין מדברים עובדות.

מה עורכי דין מדברים?

אלה עובדות. אני יכול לדבר בשמי. אני מדבר בשם העובדות ואלה הן העובדות.

תודה. אני מודה לך.

אני מסתכל על ההגדרה של החובות שחלות כעת על הנאמן. אנחנו מבינים מה שבעצם עומד מאחורי תכלית הסעיף הזה ויש לו שתי תכליות: האחת, מבחינתה של הרשות לבחון אם אין פגם במהימנות כדי להחליט אם מי שמעונין לכהן כנאמן או כמנהל קרן, יש מקום שהוא יוכל לשמש בתפקידו ולקבל רשיון לכך.


זאת תכלית אחת, אבל עכשיו נכנסת כאן תכלית נוספת והיא שמטילים על הנאמן חובה גם להודיע לרשות אם הגיע לידיעתו בעת מילוי תפקידו כנאמן של הקרן אם למשל מנהל הקרן עבר עבירה, על אחת מהעבירות הכלכליות. אנחנו עוברים כאן על הרשימה ורואים עבירה זו ואחרת ויכול שיש מקום לקצר את הרשימה או להרחיב אותה, אבל אנחנו מגיעים לסופה ומסתבר בסוף הרשימה שיש עוד עבירה כללית לא מוגדרת שאומרת עבירה אחרת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין אדם ראוי להיות.

מה אתם אומרים? הוא צודק.

אנחנו חושבים שלא. אנחנו חושבים שנאמן שכל תפקידו הוא להיות הגורם המבקר את מנהל הקרן שהוראות הדין מתקיימות בו, שהנכסים נשמרים כפי שהם צריכים להיות, הוא הגורם בין הראשונים בתוך הפונקציות, כמו מנהל הקרן לפחות, שחייב שתתקיים בו דרישת המהימנות. תמיד דרישת המהימנות היא פונקציה של שורה של הוראות שרישומן בחוק יכול להיתפס בהם דברים חמורים כקלים. כך למשל אם במסגרת מהימנות בודקים אם אדם מגיע בגילופין לעבודה, ברור שצריכה להיות מידתיות. אם אדם שתה כוס בירה בלילה, זה לא נחשב אדם שמגיע בגילופין.

יש לי שאלה. היות שאני לא משתחרר מהכולל בו למדתי, אחד מהכללים הוא שכלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט. אם את כותבת סעיף שעבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה וכולי, אז אפשר לבטל לו את הכל, למה כתבת את כל מה שיש קודם?

אפשר לראות מבנה כזה גם בסעיף 226 אליו נגיע בהמשך.

את קראת ולא הספקתי לעקוב אחריך. אם כן, לשם מה את מוסיפה את זה? אם את מוסיפה, את תפרטי הלאה. לא איכפת לי שיהיו עוד שני עמודים. עבירה שמפאת חומרתה, מהותה, נסיבותיה – תאמרי מה הן ונכתוב את זה. זה מחשיד קצת. אם לא הייתי מכיר אתכם, הייתי חושב שאתם מתכוונים לעשות דברים נגד נאמני ההשקעות ולתפוס אותם סתם על דברים סתמיים, אבל היות שאני מכיר אתכם ויודע שאתם אנשים רציניים, לכן אתם מתכוונים לדברים רציניים, אבל למה אתם כותבים את זה?

ראשית, זה לא חידוש. לא ביחס לחוק הקרנות כי זה נמצא גם היום בסעיף 23, ולא ביחס לחקיקה בכללותה כיוון שאם רואים למשל את סעיף 226 לחוק החברות שאומר מתי דירקטור מנוע מלכהן כדירקטור בחברה, אז יש רשימה של עבירות ספציפיות.

וכתוב הסעיף הזה?

כן.

מה אתה אומר? היא צודקת.

אני חושב שלא ואני אסביר למה. אם הנאמן הוא גורם פיקוחי, ואין על כך מחלוקת.

היא טוענת שהם לא המציאו כאן את הגלגל ומה שכתוב כאן, הוא לא חידוש. בחוקים דומים יש פירוט של החקיקה בעניין וגם מוסיפים את הקטע האחרון עליו אתה מתרעם. הוא כבר קיים.

אני אסביר למה אני מתכוון. אני מתייחס רק לנושא של חובת ההודעה, לא לעצם השאלה אם עבירה כזאת באמת רלוונטית.

היום יש לכם חובת הודעה בחוק השקעות משותפות בנאמנות?

לא.

זה לא קיים היום. המשמעות היא שאני כנאמן נניח פותח את העיתונות בבוקר וקורא שהחשב שעונה להגדרת נושא משרה היום ומנהל הקרן נמצא נוהג בגילופין. זה באמת מאוד מעניין. עכשיו אני צריך לחשוב עם עצמי אם זאת עבירה שמפאת חומרתה ונסיבותיה.

מצוין. הדוגמה שזה עתה ניתנה, היא מצוינת.

סליחה, אני רוצה להמשיך את דבריי. תבוא גם הרשות, מאחר שהיא באמת גורם מקצועי ואנחנו מכבדים אותה, ותאמר שהכותרת, היכן שכתוב נודע לו, זה לא נודע לו בצורה פסיבית אלא הוא צריך לפקח על הידיעה שלו, הוא צריך ליזום, הוא צריך לשלוח שאלונים לבעלי השליטה של מנהלי הקרן ולברר האם התקיימה איזושהי עבירה שמפאת חומרתה, נסיבותיה או מהותה נעברה כזאת עבירה.

המבחן של אין הוא ראוי הוא מבחן שתבדקו אותו בדיעבד. תסבירי גם מי יחליט שהוא לא היה ראוי כי את תבדקי את הדבר הזה בדיעבד ולא ברגע המעשה. ברגע המעשה, מי שיצטרך לבדוק את עצמו, זה באמת הנאמן. תסבירי את המבחן.

אלו כאן כמה נקודות ואני אנסה לענות על כולן. ראשית, השתדלנו מאוד לדבוק במינוחים ששגורים היום בחקיקה הישראלית כדי שאפשר יהיה לשתות לתוכם את הפסיקה הקיימת ביחס אליהם. נודע לו, זה מונח שקיים לגבי החובה של דוח מיידי בחוק ניירות ערך. לגבי החובה לדווח, גם היום המבנה הזה שנושא משרה צריך, כל החבויות הן לתאגיד המדווח, אבל כדי שהתאגיד המדווח יוכל לעמוד בחבויות שלו, צריך נושא המשרה לדווח לו על כל הדברים – המבנה הזה בדיוק קיים כבר בחקיקה הישראלית. דווקא אני מודה לידידי על הדוגמה של הגילופין ולא במקרה הבאתי אותה קודם לכן. בדיוק בגלל שיש דברים שהם בסיס לבחינת מהימנות אבל הם אמורפים, נזילים. לא דרשנו ממנו להצהיר עליהם אלא רק הודעה על עניינים קונקרטיים.

תודה. יש עוד הערות? תמשיכי להקריא.

(4)
אחרי סעיף 10 יבוא -



"10.
ביטול או התליה של אישור נאמן

(א)
מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו לגבי נאמן נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע. לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאית ועדת הרשיונות, לאחר שנתנה לנאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את האישור שניתן לו לשמש כנאמן או לבטלו.

תוסיפי שיושב ראש הרשות יצטרך לנמק את החלטתו בכתב.

אני לא זוכרת מה קבענו בחוק הייעוץ.

מה שקבעתם, צריך לשים את זה גם שם ואני אומר לך למה. לירון טל יש טענה נכונה, אבל גם הטענה שלך נכונה. לכן קיבלתי את הטענה שלך ולא את הטענה שלו, אבל מכיוון שהטענה שלו נכונה, היות שזה באמת כמו ששגית אומרת, זה יהיה בדיעבד, אני מבקש שיהיה נימוק בכתב שמי שקבעו לגביו שמתלים את הרשיון שלו, שהוא יוכל לעתור או שהוא יוכל להתמודד. אני לא בעד לעתור, זאת אומרת, יושב ראש הרשות, מכיוון שהוא יודע שזה לא דבר סתמי אלא הוא צריך לנמק את זה והוא צריך לכתוב את הדברים וכולם יראו את זה. האדם שהיתלו לו את הרשיון יראה, ולכן יושב ראש הרשות יותר ידקדק עם עצמו בעניין.


אם כן, תוסיפו את זה.

זה לא יושב ראש הרשות אלא ועדת הרשיונות.

כתוב שמצא יושב ראש הרשות.

מצא יושב ראש הרשות זה לקולה. הוא יכול לאפשר לו לתקן. ועדת הרשיונות היא זו שמחליטה ולכן ועדת הרשיונות תנמק. כבר היום ועדת הרשיונות מנמקת ואין בעיה בזה.

אני לא רואה שזה לקולה. זה לקולה?

כן.

פרוצדורלית יושב ראש הרשות מזהה פגמים.

נכון, אתה צודק. בסדר. ועדת הרשיונות תנמק.

אין שום בעיה.

(ב)
הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם. רשימה כאמור:

(1)
תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.

(2)
פורסמה לראשונה, לא תחול על הליך ביטול או התלייה של אישור נאמן לפי סעיף זה טרם חלוף שלושים יום ממועד פרסומה.

(3)
השתנתה, לא יחול השינוי ביחס להליך כאמור בפסקה (2) שנפתח טרם חלוף שלושים יום ממועד פרסומו של השינוי.

אני חושב שכאן יש פתרון לסוגיה שהעליתי קודם. כאן הרשות מודעת לפגמים שאי אפשר לצפות מראש והיא תפרסם ברשומות את מהותם. אותו הדבר, לטעמי, והטענה לא התקבלה, צריך להחיל גם על אותן עבירות שלא יודעים מראש מה הן. תפרסם הרשות – לגבי הסעיף הקודם – רשימה כזאת וידעו הנאמנים איזה הודעה צריך למסור לרשות אם גילו שמנהל הקרן הפר את אותה עבירה. יש מנגנון שכתוב גם כאן ואפשר ליישם אותו גם על הסעיף הקודם.

כיוון שהעבירות הן גם לפי דין זר, לעתים אנחנו יכולים לא לדעת. יתכן למשל שאותה עבירה במהות, העבירה היא למשל ניהול קרנות, משהו שקשור לחקיקת בכר, אבל היא קיימת בארצות הברית ושם הם עשו עבירה בגדול כאשר נושא משרה בכיר שם ישב במאסר. כל הדברים האלה מתקיימים שם, אבל השם הוא לא בדיוק אותו שם. אנחנו לא רוצים להיות במצב שעוקפים אותנו. הניסוח הזה הוא ניסוח קיים ואנחנו לא חושבים שצריך לסטות ממנו.

אני אוסיף על זה עוד מילה. אנחנו הרי נפרסם רשימה של מהו פגם במהימנות. מהרשימה הזאת אפשר יהיה לגזור איזה עבירות נוספות צריך לדווח עליהן ועל איזה עבירות נוספות לא צריך לדווח. אני חושב שהדבר הזה הוא די ברור ואם יש ספק, ידווחו.

אפשר להבהיר את זה בסעיפים ואז יהיה ברור.

אני גם מזכירה שגם כאשר יש רשימה מפרטת, בתי המשפט מפרשים אותה שעל אף שהיא לא סדורה, היא לא ממצה, רואים בה כיוון של איזה סוג של עבירות אפשר לכלול בה. לא נוכל לכלול פתאום עבירה שהיא שונה בתכלית השינוי מסוג העבירות שמנויות כאן ברשימה. גם אין לנו כוונה כזאת.

לי יש בעיה עם "פורסמה לראשונה, לא תחול על הליך ביטול או התלייה". למה זה על ההליך?

זה הנוסח.

אני יודעת שביקשתי שזה ייכנס כי הכנסנו את הפרסום לראשונה ואת תחילת שינוי, אבל הכוונה היא שזה יחול לא לגבי הליך קיים אלא שהוא בעת המעשה יוכל לדעת מה הדין שאתם מבקשים ממנו. הליך ביטול, הוא כבר בהליך.

יש מצבים שגם בלי הרשימה, יש פגם במהימנות. הרשימה רק יוצרת קודיפיקציה. היא רק מצלמת מצב.

המטרה שלה היא גם לקבוע את הדין לכאורה, משום שכך הוא ידע.

יש מצבים בהם הבן אדם יודע והוא יודע שיש פגם במהימנות. אם למשל ביצע עבירה, כתוב כאן בחוק שהוא ביצע עבירה כלכלית או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כלכלית, הרשימה כשלעצמה לא תשנה את המצב הקיים. לכן היא לא תחול על הליכים קיימים והיא לא תוכל להוסיף על המצב הקיים ולא תוכל לשנות מצב קיים.

הרשימה משחקת לשני הכיוונים.

המצב הקיים, הוא קיים כבר היום בלי הרשימה. אם אנחנו נכתוב את זה, זאת אומרת שאז לא תפורסם רשימה. המשמעות היא שזה רק משנה את המצב הקיים אבל המצב הקיים כפי שהוא, הוא קיים.

הרשימה מסנדלת את שני הצדדים. אם ברשימה למשל לא כתוב אינוס, זה אומר שאם אדם ביצע אונס, אני צריכה לחכות את פרק הזמן הזה ועד שאני לא אפרסם ויחלוף הזמן, אני מנועה. גם אם זה לא נראה לי, זאת עבירה מסוג אחר לחלוטין, אני לא יכולה על בסיס המעשה הזה לפסול את רשיונו. יחד עם זאת, אני לא יכולה לצלם את המעשים מפני שאם יש משהו שהוא היה פגום עוד לפני פרסומה של הרשימה, והרשימה מגלמת את זה. גם היום אסור לעסוק. גם היום יש פגם במהימנות, גם היום אסור לעסוק למי שעובר עבירות. הרשימה הזאת עושה תיעוד של רשימת העבירות, בין אם הוא ביצע אותן קודם לכן ובין אם הוא ביצע אותן לאחר מכן.

דניאל, יש לי שאלה אליך. היות שמונחת הצעת חוק נוספת שלכם על שולחן הוועדה, הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות, הקטע הזה לא נמצא בחוק. את יכולה לומר לי למה? הקטע של עבירה אחרת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, לא נמצא.

זה לא נמצא בתיקון 15?

לא.

זה נמצא היום בחוק.

חוק הבנקאות נמצא היום בחוק?

לדעתי ההפניה לעבירה שם היא כהגדרתה בסעיף ואז לא צריך היה לשנות אותה.

למה אין כאן חוק איסור הלבנת הון?

זה נכנס בתיקון 15 ועכשיו העברנו את התיקון.

למה זה לא מופיע בחוק כאן? אני השוויתי את מה שיש כאן לכאן. כאן הורדתם את איסור הלבנת הון והוספתם את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל).

ככל שאני זוכרת – ואני מקווה שאיני מטעה את הוועדה – לא נדרשנו שם לתיקון ההגדרה, לחלק הנוסף שנמצא בסוף, לא נדרש היה להזכיר אותו כיוון שהוא ממילא נמצא בתוך ההגדרה של עבירה. לכן הוא לא תוקן. אם הוספנו את חוק איסור הלבנת הון או לא במסגרת הכחול, אני לא זוכרת. יש כמה חיקוקים חדשים שהוספנו אותם.

יכול להיות שאני טועה, יכול להיות שאת לא זוכרת ויכול להיות שבאמת יש שינויים. אני רוצה רק שתדעי מה ההבדל בין הצעת החוק שעברה ביוני במליאה והועברה לוועדת הכספים, תיקון מספר 15, לבין ההצעה עליה אנחנו מדברים עכשיו.


מה שמופיע בתיקון 15 זה איסור הלבנת הון שלא מופיע בחוק הזה.

איסור הלבנת הון מופיע. הנה, אני מחזיקה עכשיו את החוק מולי. חוק איסור הלבנת הון נמצא בסעיף 3(א), הגדרת עבירה.

אז זאת טעות.

תאר לך שהייתי מתאמץ גם בסעיפים אחרים.

עכשיו אני אומר לכם מה הוספתם כאן ואין כאן. כאן הוספתם חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) ואין את זה כאן. גם כאן טעות?

במהות שתיהן עבירות כלכליות. בוודאי הלבנת הון.

חוק הפיקוח על קופות גמל לא נמצא?

הרב גפני, זה מקרי שזה כאן ולא כאן?

אין לי מושג. אני ביקשתי את החוק הזה כיוון שבחוק הזה יצאו ממנו סעיפים ונכנסו לכאן. זאת אומרת, אנחנו צריכים לטפל גם בחוק הזה וגם הוא חוק גדול שגם בו יידרש זמן.

במהות אין הבדל. אתה מצביע על שגגה שכנראה נפלה בטקסט.

אני לא חושב שמשהו נעשה כאן בכוונה. רציתי לעבור סעיף סעיף בגלל הסיפור הזה של הדבר המהותי שבו עבירה אחרת שמפאת מהותה לא מופיעה בחוק הזה. כאן זאת כבר לא יכולה להיות טעות.

בסעיף שמייצר את המהות, שהוא סעיף בחינת המהימנות, כתוב שיבחנו עבירה כפי היא מוגדרת בסעיף ההגדרות, לרבות עבירה שמפאת מהותה ונסיבותיה.

איפה?

בכמה מקומות.

מי יבחן? הרשות תבחן או הנאמן?

הנה, בסעיף 9(א)(ד). זה מופיע. אני רוצה להצביע היכן זה נמצא.

תאמרי איפה זה נמצא.

סעיף 9(א)(ד), בכחול, בתיקון 15. בסעיף עבירה. זה סעיף 6 לחוק המתקן. הרי ייתכנו שתי חלופות. האחת, להגדיר עבירה פעם אחת כדי שתשמש.

את מדברת ואני לא מקשיב. חכי רגע. אם אתם טועים, ואתם אנשים משכילים, על אחת כמה וכמה שאני אטעה.

עמוד 998 בכחול. שגית, מצאתם?

כן.

זה נמצא?

כן. אבל למה זה כאן?

אני אסביר. אלה שתי חלופות טקטיות. האחת, אפשר היה לכתוב את זה בכל מקום שזה רלוונטי בסעיף של נאמן, בסעיף של מנהל הקרן, ובסעיף להיתר שליטה.

טוב, סיכמנו את העניין. דניאל, אתם מתקנים – היות שאתם אומרים שזאת טעות – גם כאן וגם כאן. גם לגבי מהות העבירה, לא אחזור על כל הדברים האלה.

אדוני, יש כמה הערות שהן חופפות בין איגוד הנאמנים לאיגוד מנהלי הקרנות ולכן חשוב שזה יופיע גם בפרק של הנאמנים כי יכול להיות שנדון בכך לאחר מכן.


אני רוצה לציין עובדה אחת שהיא הערה מקדמית לנושא הזה. התיקון הזה, למיטב הבנתנו, הוא תיקון חדש. כאשר אדוני ביקש שנשב עם נציגי הרשות, ישבנו עם נציגי הרשות אבל כאשר התיקון הזה של שמונה עמודים חדשים שמופיעים כעת בנוסח שמצוי בפני אדוני, לא היה מצוי לפנינו, התיקון שנוסף גם לנאמנים וגם לאיגוד מנהלי הקרנות. בשל כך לא קיבלנו את עמדת החברים לנושא הזה. זה מופיע בתיקון 15. החברים באיגוד העירו על תיקון 15 בנפרד, אבל הם לא העירו במסגרת הצעת חוק ייעול הליכי אכיפה. אף אחד מהמנהלים החברים באיגוד כלל לא מודע לכך שזה נדון במסגרת הצעת חוק ייעול הליכי אכיפה שנדון בפני אדוני. זה נדון כמובן במסגרת תיקון 15 שכולם חושבים שיידון בהמשך, אבל כעת זה מופיע במסגרת הצעת חוק ייעול הליכי אכיפה. זה ודאי לא היה לפנינו כאשר זה נדון מול הרשות, כאשר קיבלנו את עצתו של אדוני לשבת עם נציגי הרשות, ואנחנו כעת נדרשים לדון בזה. אנחנו נדון בזה, אם לא תהיה ברירה, אבל זה ודאי לא נדון בפני חברי האיגוד.

כפי שאמרתי בראשית דבריי, ישבנו עם איגוד מנהלי הקרנות יותר מפעם אחת לגבי ההצעה. באתר הרשות נמצא מזה כשלושה חודשים הנוסח.

הוא אמר שכאשר ישבתם, זה לא היה.

אני אסביר. כשלושה חודשים הנוסח שאנחנו מביאים לאישור עתה, שמתייחס למהימנות, לרבות הסעיפים שהם שאובים מתוך תיקון מספר 15 לחוק השקעות, נמצאים באתר הרשות. כאשר ישבנו עם מנהלי הקרנות, הסבנו את תשומת לבם לאור ההערות והשאלות שהם שאלו, ואמרנו להם שלתשומת לבם. ישבנו אתם בנפרד בעניין תיקון מספר 15, חלק מהערותיהם התקבלו וחלקן לא התקבלו, וישבנו אתם בנפרד בקשר להצעה הזאת. ביושבנו עמם לפני מספר חודשים הבהרנו ברחל בתך הקטנה לתשומת לבם שהסעיפים הרלוונטיים לעניין המהימנות, לעניין הקנסות, אשר נמצאים בתיקון 15, ישולבו כאן. אמרנו שיראו באתר הרשות נוסח משולב שלהם וזה נמצא. בדקנו את זה שוב הבוקר לאור טענתם שזה לא נכון, בדקנו את מועד העדכון באתר, וזה נמצא שם.

תודה. מה תשובתך?

אדוני, הופנינו אך ורק לרשימה של נושאים שקשורים במהימנות ואנחנו מחכים לרשימה הזאת עד ליום זה ולא קיבלנו אותה.

מה זה רשימה? זה מופיע.

רשימה של נושאים שהרשות תוכל להגדיר אותם.

היא אומרת שזה מופיע כבר שלושה חודשים באתר הרשות.

אדוני, אני יודע כי באתר של הרשות אתה יכול לראות רק את הנוסח המתוקן ואתה לא יכול לראות מתי העלו אותו. אני יכול לומר דבר אחד בוודאות מוחלטת, ללא צל של ספק, שכאשר ישבנו ברשות עם נציגי הרשות – והערכה רבה לי אל נציגי הרשות – הנוסח הזה לא היה לפנינו. לא רק זו אלא גם זו. אנחנו מצויים – ובגאווה אני אומר את זה – בכל ישיבה של אדוני, אנחנו נמצאים כאן כדי לדון ולראות אם יש משהו שנדרש בו שינוי וזה לא היה לפנינו ולא הביאו לתשומת לבנו.

מה ההערה שלך?

יש לנו מספר הערות.

בקצרה.

לדוגמה, נושא משרה. נושא משרה עד עתה בסעיף שנוגע למהימנות, היו שלושה אנשים שהוגדרו כנושאי משרה לצורך העניין: דירקטור, חבר ועדת השקעות ומנהל כללי או של אדם השולט בה. כעת, בתיקון, שאנחנו אפילו לא היינו מודעים לו, בהצעת חוק ייעול הליכי אכיפה, מבקשים להרחיב את ההגדרה של נושא משרה כדלקמן: דירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה וכן מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי. לא זו אלא גם זו. נושא משרה כהגדרתו בחוק החברות שכרגע קראתי, יושב ראש דירקטוריון, דירקטור חליף, יחיד שמונה לפי סעיף 236 לחוק החברות, חשב, מבקר פנימי של בעל השליטה, מורשה חתימה עצמאי, מי שיכול להזמין לצורך העניין נייר טואלט בחתימה עצמאית שלו, וכל ממלא תפקיד כאמור גם אם תואר משרתו שונה, וזה נמשך.


זאת התנגדות אחת מני רבות.

מה זה רבות?

כארבע עד חמש הערות.

ארבע או חמש? תאמר בקצרה. אני נותן לך את הבמה. אני מבקש את התשובה של הרשות. הערה אחת אמרת והיא הרחבת ההגדרות של נושא המשרה.

כן.

מה הטענה השנייה?

אני טוען אדוני. ההסכמות שלנו עם הרשות היו כפופות לכך שנקבל רשימה של מקרים שנוגעים למהימנות של נושאי המשרה האלה. אנחנו לא קיבלנו רשימה כזאת כך שאנחנו לא יודעים למה להתייחס. נאמר לנו שנקבל אותה, אבל לא קיבלנו.

הערה שלישית.

יש עוד הערות שנוגעות בהמשך התקנות של חוק השקעות משותפות בנאמנות ואתייחס אליהן שם.

אם אין לך עוד הערות, אתה לא חייב למצוא.

כדי להקל על הדיון, העברנו את ההערות שלנו.

הוא טוען שכאשר ישבו אתו, לא היה הנוסח הזה. הרי זה נוסח חדש. זה נוסח שחלקו יצא מתוך תיקון 15.


פרופסור גושן, אני רוצה את התשובה שלך לגבי ההרחבה. מה עושים עם הטענה הזאת? מי שרשאי לחתום על איזשהו דבר שלא נוגע לפעילות הפיננסית או לייעוץ או שהוא סתם נמצא בחברה, גם הוא יהיה באחריות הזאת?

לא.

זאת הרחבה כמעט טוטאלית.

זיהינו פונקציות שמבחינתנו הן מרכזיות לבחינת המהימנות. מהי מהימנות של חברה? מהימנות כותלי המשרד שבו היא שוכנת? מהימנות של חברה נבנית על מהימנותם של הפונקציות המרכזיות בתוכה שמקבלות החלטות שהן ההחלטות שיוצקות את התוכן החיובי שנמצא בחוקים שלנו. אין טעם לבחון לכל מקרה ומקרה הגדרה אחרת של נושא משרה. נצמדנו לאותה הגדרה שמשרתת את כל העניינים, שהן הפונקציות המרכזיות. עדיין בחינת המהימנות לא אומרת שאם מבקר הפנים באיגוד הוטל עליו איזשהו קנס, זה בהכרח יפגום במהימנות של הנאמן, של מנהל הקרן, אלא זה משהו שצריך שהרשות תדע עליו והיא תבחן את המידתיות שלו. לא כמו עבירת קנס קלה כמו עבירה חמורה, לא כמו ישות מרכזית בתוך הארגון, בין אם היא נושאת משרה ובין אם לאו, כמו ישות פחות מרכזית.

לגבי הרשימה.

רשימת הנסיבות.

הרשימה הזאת עדיין לא קיימת. לכן לא הוצאנו אותה. אמרנו להם גם במסגרת הדיון.

גם אנחנו ביקשנו.

לנו אין אותה. אין אותה כי לא ייצרנו אותה מפני שגם היום סעיף ההסמכה ליצירת תקנות שכאלה, תקנות כאלה עדיין לא כתובות.

בסדר. נמשיך הלאה. אני אאפשר לך להתייחס בהמשך.

(5)
בסעיף 11, סעיף קטן (ג) – בטל.



זה סעיף שעוסק בהעברת נאמן מתפקידו בהוראת בית משפט אבל לאור הסנקציות המינהליות, אין בו צורך.


(6)
בסעיף 13 -

(א)
בסעיף קטן (א1), במקום הסיפא החל במילה "דירקטור" יבוא "כל אחד מאלה:

אני לא רואה צורך להסיר את הסמכות של בית משפט להעביר מהתפקיד. סעיף 11(ג).

זה סעיף של העברת בית משפט מכוח בקשה של הרשות. יש להניח שהרשות לא תצטרך לפנות לבית משפט אלא לעשות את זה באופן עצמוני.

נכון, אבל אולי יש מקרים שכן צריך להשאיר את הסמכות של בית המשפט להחליט בעניין הזה.

אבל מי ייזום את זה? איך זה יגיע לבית המשפט?

הרשות לא תיזום.

אנחנו לא מוצאים בכך צורך.

מי ששללו לו את הרשיון.

הם אומרים שהם לא יעשו את זה באופן עצמוני. יש להם את הסמכות.

אם אתם עומדים על זה, אפשר להשאיר את זה, אבל אנחנו חושבים שלא נעשה בזה שימוש, ומכיוון שכך, אנחנו מציעים לבטל את זה.

לא תפנו לבית המשפט.

ליושב ראש הרשות יש היום את הסמכות הזאת. יש לו את הסמכות להורות ולכן אין צורך לפנות לבית המשפט.

למה אתם רוצים למחוק את זה?

כי אין לנו צורך בסעיף. ברגע שהסמכות היא אצל יושב ראש הרשות לעשות את זה, לאפשר לו לתקן פגמים וכולי.

אני פוחד למחוק את זה. אתם חייבים למחוק את זה?

לא חייבים.

אם לא חייבים – אל תמחקו.

טוב. לא מחקנו.

יגידו שאני בכוונה מחקתי כאן את בית המשפט. אין צורך. אל תמחקו.

לא נמחק.

תמשיכי.

חבר הכנסת ציון פיניאן מחליף את היושב ראש משה גפני

(6)
בסעיף 13 -

(א)
בסעיף קטן (א1), במקום הסיפא החל במילה "דירקטור" יבוא "כל אחד מאלה:




(1)
בעל שליטה בחברה.

(2)
אדם שלאחר קבלת האישור ישתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניהול קרן שבניהול החברה.

(3)
נושא משרה בחברה או באחד מהמפורטים בפסקאות (1) ו-(2)".

(ב)
בסעיף קטן (ג1), במקום "ועדת השקעות של מנהל קרן" יבוא "ועדות שעל דירקטוריון מנהל הקרן למנות לפי סימן זה, וכן הוראות להבטחת יעילותם של מערך הבקרה הפנימית ותכנית האכיפה הפנימית ופעילותם התקינה, לרבות לעניין חובת מינוי בעלי תפקידים שיהיו ממונים על המערך והתכנית כאמור ותנאי כשירותם".



(ג)
סעיף קטן (ה) – בטל.


הסעיף הזה עוסק במתן רשיון למנהל קרן והוא מקבילה למה שדיברנו קודם על נאמנים.


(7)
אחרי סעיף 13 יבוא:



"13.
חובת הודעה לרשות לעניין פגם במהימנות

(א)
מנהל קרן יודיע לרשות על התקיימות אחת מהנסיבות המפורטות בסעיף 9א(ב). לגבי כל אחד מהמפורטים להלן, מיד כשנודע לו על כך:







(1)
מנהל הקרן או נושא משרה בו.





(2)
בעל שליטה במנהל הקרן או נושא משרה בו.

(3)
אדם שמשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניהול קרן שבניהולו או יועץ למנהל הקרן.




(ב)
הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לא תהיה פתוחה לעיון הציבור, אלא אם כן קיימת לגביה חובת הגשת דוח לפי סעיף 72(א) לאור חשיבות המידע הכלול בה למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה.

(ג)
אדם שהוא אחד מאלה יודיע למנהל הקרן על אירוע כאמור בסעיף קטן (א) מיד כשנודע לו על כך. הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים למנהל הקרן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (א):





(1)
בעל שליטה במנהל הקרן.

(2)
אדם שמשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניהול קרן או יועץ למנהל הקרן.

(3)
נושא משרה במנהל הקרן או בכל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) ו-(2).


סעיף 15, ביטול אישור מנהל קרן. הכל במקבילות. כל מה שדיברנו על נאמן, זה מנהל קרן.


(8)
בסעיף 15 -



(א)
במקום כותרת השוליים יבוא "ביטול או התליה של אישור".



(ב)
במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א)
מצא יושב ראש הרשות כי חדלה להתקיים לגבי מנהל קרן הוראה מהוראות לפי סעיף 13 או התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (א1) המעידות על פגם במהימנותו של מנהל הקרן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע. לא היה הפגם ניתן לתיקן או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן], רשאית ועדת הרשיונות, לאחר שנתנה למנהל הקרן הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את האישור שניתן לו לשמש כמנהל קרן או לבטלו".



(ג)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1)
הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של מנהל קרן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה באחד מהם. רשימה כאמור:

(1)
תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.

(2)
פורסמה לראשונה, לא תחול על הליך ביטול או התלייה של אישור לפי סעיף זה טרם חלוף שלושים יום ממועד פרסומה.

(3)
השתנתה, לא יחול השינוי ביחס להליך כאמור בפסקה (2) שנפתח טרם חלוף שלושים יום ממועד פרסומו של השינוי".



(ד)
סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) – בטלים.

(ה)
בסעיף קטן (ד), במקום "בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג), יבוא "בסעיף קטן (א)".

תסבירי את סעיף 15.

אם צריכה להיות איזושהי התאמה בגלל ששיניתם, אנחנו נשנה.

בסדר.

לא נראה לי, אבל אם.

רצינו להעיר שתי הערות כאשר האחת היא המשך להערה הקודמת. אנחנו כמובן לא קיבלנו את הרשימה של המקרים שנוגעים למהימנות ולכן אנחנו לא יודעים להתייחס לזה. היינו רוצים לראות את זה לפני שניתן יהיה להתייחס.


הערה השנייה היא לגבי התחולה הרטרואקטיבית של הרשימה. ההתייחסות כאן היא להליך ולא לעילה שהקימה.

הערתי את זה קודם והם נתנו על זה תשובה.

כן.

הגבנו על נושא הרשימה.

ועדיין, אנחנו מתייחסים לזה. התשובה לא ניתנה.

הוועדה לא עושה בקרה על הרשימה.

אם יורשה לי, אתם לא התייחסתם לנקודה אחת שהיום אתם נדרשים להוכיח מהימנות בבית משפט לפי סעיף 15 כי אין הגדרה של המקרים שהם בגדר מקרים שייכנסו תחת ההגדרה של מהימנות. לכן נדרשת הוכחה בבית משפט לא כפי שיידרש כאשר תהיה רשימה אשר תקבע בעצם חזקה שמדובר במקרה של מהימנות. לכן על רקע ההבדל הזה לא ניתן להחיל את זה רטרואקטיבית, ואם רוצים להחיל את זה רטרואקטיבית, נדרשת באמת סיבה מיוחדת או איזשהו טעם מיוחד לעשות כן. אני לא רואה את הטעם המיוחד במקרה הזה.

אין שום תחולה רטרואקטיבית. הרשימה הזאת חלה מהרגע שפורסמה שלושים ימים ואילך. מה שקיים היום לגבי מהימנות, ימשיך לחול עד שהרשימה הזאת תתפרסם. ברגע שהרשימה תתפרסם, יהיה לבית המשפט איזשהו וו להיתלות בו, איזשהו גייד ליינס איך הרשות רואה את שאלת המהימנות. זה הכל.

זה לא מה שכתוב כאן. כאן כתוב שתוך שלושים ימים הרשימה תחול גם על אירועים שקרו לפני פרסום הרשימה.

על הליך.

ודאי. בדיוק, על הליך.

אחרת אי אפשר יהיה לפסול אנשים בגין פגם במהימנות.

אני לא שולל, אני חושב שהסמכות הזאת ----

החוק ייכנס לתוקף נניח בתחילת החודש הבא, ב-1 בספטמבר החוק יהיה בתוקף, כיוון שכך, אנחנו נפרסם את רשימת המהימנות מיד בסמוך לאחר מכן בתוך ימים. יהיה כתוב ברשימה הזאת שאסור מס הכנסה, אסור עבירות חוק ניירות ערך, וזהו. רק שני אלה יהיה כתוב ולא יהיה כתוב שם אינוס ודברים אחרים. זה אומר שאם אני רוצה לעשות על אינוס, אני לא אוכל עד חלוף שלושים ימים מפרסום הרשימה. אם אדם היום-אתמול, לפני שבוע, עשה עבירת מס הכנסה, בוודאי שזה חל. גם היום חלה דרישת המהימנות וזאת לא דרישה חדשה. אולי ביחס לנאמנים, אבל ביחס לאחרים בוודאי היא לא דרישה חדשה. משכך, אנחנו בוחנים אותו גם היום. אנחנו רק מתעדים אותה. עכשיו אנחנו עושים השקפה של שיקול דעת הרשות שהיה עד עתה. אנחנו עושים לו השקפה לתוך הדין וההשקפה שגם מסנדלת אותנו ואנחנו נהיה כבולים אליה.

היום ההגדרה בחוק היא מאוד רחבה. הסעיף הזה בא לעזור ולא להפריע. אתם הראשונים שצריכים לרצות אותו כי גם כך שיקול הדעת לפי הסעיף היום הוא רחב. כאן הרשות עושה עבודת שקיפות שהיא למעלה מן הצורך לפי המצב דהיום. המצב דהיום, המונח מופיע מהימנות ותו לא. לכן אתם הראשונים שצריכים לבוא ולומר שעושים כאן מהלך למען השקיפות, כדי לפרסם את ההחלטות שאתם תדעו איך לנהוג. לכן כבר היום לא צריך לפרסם שום דבר. יכולים להחליט גם לגבי מעשים שנעשו וגם לגבי מעשים שייעשו.


לכן הסעיף הזה כפי שהוא מנוסח, הוא בסדר.

אני מבקש להגיב לנושא הזה. האחד, זה נכון. נושא המהימנות היום הוא רחב ואני מזמין את הרשות ואת הוועדה לתת את הנתונים לגבי כמה פעמים נעשה בו שימוש מבחינת להגדיר מהי מהימנות בפני בית המשפט.

היא הנותנת.

זה לא הוגדר. לכן חל מבחן שונה קודם אל מול הרשימה. אם אני היום עברתי עבירה, מחר תפורסם רשימה, ולא משנה – או לא עבירה אלא פעלתי איזושהי פעולה ומחר תפורסם רשימה – וזה ייכלל במסגרת הרשימה הזאת, למעשה אני נכנס תחת הרשימה וניתן לפעול נגדי על פי ההוראות החדשות, בעוד שאני מציע הוראת מעבר שיפעלו כפי שפעלו קודם. שיטענו את זה בפני בית המשפט, שבאותו מועד זה היה פגם במהימנות ולא לפי הרשימה.

תודה. תמשיכי.

(9)
בסעיף 23 -

(א)
בסעיף קטן (א), במקום הקטע החל במלים "שמפאת מהותה" עד המלים "קנס בלבד", יבוא "או שהורשע בעבירה", ובסופו יבוא "לעניין זה, עבירה" – כהגדרתה בסעיף 9א, בשינויים המחויבים.



(ב)
סעיפים קטנים (ב) ו-(ד) – בטלים.


(10)
בסעיף 23א, אחרי ההגדרה "נתח שוק של מנהל קרן" יבוא:



""עבירה" – כהגדרתה בסעיף 9א, בשינויים המחויבים".


(11)
בסעיף 23ב, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב)
ועדת הרשיונות רשאית שלא לתת היתר לפי סעיף זה רק מטעמים הנוגעים למהימנותו שלש מבקש ההיתר או של נושא משרה בו".


(12)
אחרי סעיף 23ב יבוא:



"23ב1
חובת הודעה לרשות על פגם במהימנות

התקיים במי שמחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן בשיעור הטעון היתר לפי סעיף 23ב, או בנושא משרה בו, אחד מאלה, יודיע המחזיק על כך לרשות, מיד כשנודע לו על כך.



(1)
אחת מהנסיבות המפורטות בסעיף 9א(ב).

(2)
לעניין מחזיק שהוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי תשלום חוב, ולעניין מחזיק שהוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין.


(13)
במקום סעיף 23ד יבוא:



"23ד
ביטול או התליה של היתר

(א)
מצא יושב ראש הרשות כי חדל להתקיים לגבי בעל היתר תנאי מהותי מתנאי ההיתר, הוא הפר תנאי כאמור, או שהתקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב) המעידות על פגם במהימנותו של בעל ההיתר או של נושא משרה בו, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע. לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע היושב ראש והפגם לא תוקן, רשאית ועדת הרשיונות, לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל, לשנות או להתלות את ההיתר שניתן לו לפי סעיף 23ב.

(ב)
הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל היתר שליטה לפי סעיף 23ב או של נושא משרה בו. רשימה כאמור:




(1)
תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.

(2)
פורסמה לראשונה, לא תחול על הליך ביטול או התלייה של היתר לפי סעיף זה טרם חלוף שלושים יום ממועד פרסומה.

(3)
השתנתה, לא יחול השינוי ביחס להליך כאמור בפסקה (2) שנפתח טרם חלוף שלושים יום ממועד פרסומו של השינוי".


(14)
בסעיף 26, סעיף קטן (ב) – בטל.

(15)
בסעיף 36(א), בסופו יבוא "ולגבי קרן מועדים קבועים כמשמעותה בסעיף 47(א) – במועדים שנקבעו בהתאם להוראות אותו סעיף".


(16)
אחרי סעיף 73 יבוא:



"73א
פרט מטעה

(א)
בהסכם קרן, בתשקיף, בדוח, בהודעה או במסמך, המוגשים לפי חוק זה לרשות (בסעיף זה – דיווח), לא יהיה פרט מטעה.

(ב)
בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור (בסעיף זה – חוות דעת), שנכללו או שנזכרו בדיווח, בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, לא יהיה פרט מטעה".


(17)
בסעיף 87, המלים "יושב ראש הרשות" – יימחקו.

אני חושבת שזה לא מנוסח טוב. תסתכלי לרגע על 87. זה משאיר את "לבקשת".

נתקן את זה אחר כך בנוסח. נבדוק את זה.

המטרה הייתה שבית המשפט יקבע בלי שיפנו אליו?

סעיף 87 מסמיך את בית המשפט לבקשת יושב ראש הרשות, בעל יחידה, מנהל קרן, לשפות את הקרן או מי שהיו בעלי יחידות בה בגלל הפקת רווח שלא כדין. אנחנו רצינו להוציא את יושב ראש הרשות מרשימת הפונים - כל האחרים, נותרה להם סמכות הפנייה – כיוון ששוב, יושב ראש הרשות יעשה את זה באפיק המינהלי. אתם יכולים להחליט אותו הדבר כמו במקרה הקודם. נשאיר את זה לאחר כך.

בסדר.

אנחנו חשבנו שאין טעם לייצר שני דברים מקבילים שלא ברור היחס ביניהם. אמרנו שיש אפיק מינהלי והרשות פועלת בו.

השאלה אם לא יהיו מקרים חריגים שכן תרצו להפעיל את הסמכות הזאת.

אני חושב שזה בעייתי. כל עוד אתה משאיר את הסעיף הזה שיש אפשרות לפנות לבית משפט, תמיד כשיושב ראש הרשות יקבל החלטה מינהלית, יאמרו למה הוא לא פנה לבית המשפט.

אני חושב שגם את הדבר הזה צריך לבטל.

את זה להשאיר?

כמו שכתוב.

(18)
אחרי סעיף 97 יבוא:



"97א
החלת סמכויות הרשות




(א)
בסעיף זה -

(1)
הפרה כמשמעותה בסעיף 114





(2)
הפרה כהגדרתה בסעיף 119.

(1)
עבירה לפי חוק זה.

(2)
עבירה לפי סעיפים 284, 290, 291, 415, 423, 424, 424א ו-425 לחוק העונשין שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקה (1).

(3)
עבירה לפי סעיפים 3 ו-4 לחוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (2).

(4)
עבירה לפי סעיפים 240, 242, 244, 245 או 246 לחוק העונשין, שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1) עד (3).

אם את יכולה להסביר את הייחוד של העבירות האלה.

אין כאן שום דבר חדש. כל ההגדרות האלה נמצאות בתוך הגדרת עבירת ניירות ערך היום בשוק ניירות ערך. לאור חילוץ הליך הבירור המינהלי והסמכויות החקירתיות כולן בכל חוק כשלעצמו, נדרש היה להגדיר בנפרד. אין כאן שום חידוש.

העתקה של סעיף 56(א) שהוסכם עם משרד המשפטים יבוא אחר כך?

כי לא שתלתם אותו גם בחוק השקעות משותפות בנאמנות. אני אקרא אותו מחוק ניירות ערך כפי שהסכמתם ואולי ננסח את ההתאמות המחויבות ונכניס אותן גם לכאן.




(ב)
(1)
כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד

סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב:

(1)
מכל אדם כל ידיעה ומסמך הנוגעים לעסקי תאגיד שחוק זה חל עליו או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור.

(2)
להיכנס לאחר שהזדהה למקום שבו יש לו יסוד סביר להניח כי מתקיימת פעילות של גורם מפוקח כהגדרתו בסעיף 54ב ושאינו בית מגורים בלבד, לדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקה (1) ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו.


זה בעצם העניין של סמכויות חיפוש. נדון בזה במשולב בשלושת החוקים.

הקראת את זה, בסדר, אבל את הדיון עצמו ואת ההכרעה בו, נעשה במשולב בשלושתם.

(2)
הוראות סעיף 56א(ב) לחוק ניירות ערך יחולו לעניין החזרת מסמך שנמסר לרשות לפי פסקה (1).

(ג)
הוראות סעיפים 56א1 עד 56ה לחוק ניירות ערך יחולו לעניין עבירה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף 56ג2, במקום "פסקאות (3) או (4) להגדרת עבירת ניירות ערך" יקראו "פסקאות (2) או (3) להגדרת עבירה".


(19)

פרק י': הטלת עיצום כספי בידי הרשות

רגע. ביקשו להתייחס שני נציגי בנקים.

אני יושב ראש ארגון עובדי הבנק הבינלאומי ואני רוצה להתייחס דווקא לאינטרס הציבורי, לפחות בארגון העובדים.


קודם כל, אני מברך על העבודה הרבה שהושקעה כאן בחוק, אבל יש כאן בעיה של חוסר תשומת לב ואולי באי הכרת המציאות כפי שהיא מתבטאת. אני אומר שוב שאני מצטער, לא נחשפנו להכנות לחוק הזה קודם לכן והגענו רק לנקודה הזאת.

אנחנו לא בחוק הייעוץ.

אני מדבר על חוק הייעוץ.

אבל אנחנו לא בחוק הייעוץ.

לא על חוק הייעוץ אלא על החוק הזה שדן גם בסנקציות שמופעלות על יועצי השקעות.

כרגע אנחנו לא קוראים את חוק הייעוץ.

אני יודע.

דברי חכמים בנחת נשמעים, קל וחומר לשומעים.

בקצה שרשרת המזון ולפני שאנחנו מגיעים ללקוח, ישנו יועץ ההשקעות אלא שיועץ ההשקעות, שהוא מטבע הדברים מקבל אישור ממשלתי, מקבל תעודה ממשלתית, זה בא לידי ביטוי באחריות, גם בחוק הזה וגם בחוקים אחרים. הוא עומד תחת ת"פ של החברה הציבורית ששולחת אותו. אם נניח הוא התייחס כרגע לבנקים, אני אתייחס לבנק שלי. אומר הבנק שלי ליועץ ההשקעות: אתה, כאשר אתה בא לייעץ השקעות, אני מטיל עליך מכסות של ברוקראז' ואתה תעמוד במכסות האלה, ואם לא, אני כבר אטפל בך בצורה של או תמרוץ חיובי, ואם אסור לי, אז תמרוץ שלילי. הנה, אני אפיץ רשימות ואני נתתי לך מכסת ברוקראז' ומכסת הברוקראז' הזאת תהיה של שלושים מיליון שקלים לחודש ואם תעמוד רק בשלושים אחוזים? מה אומרת לי הנהלת הבנק?

אדוני, אני מציע שתשקול לפני שאתה ממשיך כי מה שאתה אומר עכשיו זאת עבירה על החוק.

הבנק אומר לי שביררנו וזה הכל חוקי.

אנחנו לא במחלקת חקירות עכשיו אבל אלה דברים בעייתיים.

מאוד.

יושב ראש הרשות שמע את הנושא וגם היועץ המשפטי.

הערה אחת אומר. למה אני אומר את הדברים האלה? איך צריך לנהוג ומה מידת האחריות?

צריך לשאול האם הנושא שהובא לכאן יהיה הנושא הראשון שיטופל באמצעי האכיפה?

אם זה נכון, זה פלילי.

אגב, הנהלת הבנק אומרת שהרשות אומרת שזה בסדר.

שמעת את היושב ראש. תודה.

אדוני היושב ראש, אני מבקש להשאיר לי את זכות הדיבור ברגע שהרשות תתייחס לנושא של יועצים, נושא שטרם דיברו עליו. ברגע שיתייחסו לנושא הזה, אני אתייחס אליו.

דיברו עליו בישיבה הקודמת.

אם אפשר להתייחס עכשיו, אבל היום עדיין לא דיברו.

בבקשה. דבר.

אני ממלא מקום ראש הוועד הארצי בבנק לאומי. נודע לי על הישיבה הזאת אתמול ואני באתי במקום היושב ראש שלא יכלה להגיע. אני אתייחס לנושא הזה של יועצי השקעות בבנק לאומי ובבנקים בפרט כאשר אני מתאר לעצמי שבכל הבנקים זה אותו הדבר.


יועץ השקעות בבנק לאומי הוא לא עובד מול הרשות. אנחנו עובדים מול הלקוחות. אני מדבר על אוכלוסייה של פקידים שהמשכורת הממוצעת שלהם היא 8,000 שקלים ברוטו, שהולכים להטיל עליהם קנסות של פי חמש ופי שש מהשכר שלהם, עם כל הלחץ בעבודה, כאשר מדובר על עובדים שיכולים להשכיח לקוח על מסמך מסוים בגלל לחץ העבודה שלהם או שהם לא תיעדו שיחה שהתקיימה עם הלקוח. זאת אומרת, לא יכול להיות דבר כזה. אנחנו לא התדיינו מול הרשות, זה לא התפקיד שלנו, אבל בסופו של דבר, בסופו של יום מה שיקרה זה שאנחנו צריכים להמשיך לחיות בתוך הבנק שלנו, ואם החוק הזה יעבור כמו שהוא, אני מודיע לכם שאנשים לא ירצו לייעץ בבנקים כי לשם מה אני צריך להיות יועץ עם כל הקנסות האלה?


אנחנו כארגון עובדים לא נסכים לזה שיהיה שוט לקנוס עובדים בסכומים כאלה. ניתן להם הוראה, הם יתלו את הרשיון. גם היום, אני מודיע לכם, העובדים לא רוצים לייעץ. לכן הדבר הזה יגרום למערכת יחסי עבודה מאוד מאוד עכורה בתוך הבנקים ובסופו של דבר זה יגרום נזק לבנקים ולציבור כי העובדים שלנו לא יכולים ולא ניתן להם לייעץ בצורה כזאת שקנסות מוטלים עליהם. זה בכלל בלי פרופורציה.

אתה בעצם טוען לגבי סכומי העיצומים, אם הבנתי נכון.

לא הייתי בדיון הקודם. אני טוען בכלל.

היה דיון ממושך בנושא הזה.

זה לא רק על הסכומים. אני אומר שכל בעלי המקצועות החופשיים במשק – רופאים וכולי – מבטחים אותם. לא יכול להיות יועץ שמרוויח 8,000 שקלים בחודש וקנסות כאלה יוטלו עלו.

הדיון בעניין הביטוח והסכומים ייעשה במשותף לגבי שלושת החוקים וכאשר הוועדה תדון בזה, תוכל להעלות את זה.

פרק י': הטלת עיצום כספי בידי הרשות

114.
עיצום כספי

הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט בתוספת הראשונה (בפרק זה – מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי ויחולו לעניין זה ההוראות לפי פרק ח'3 לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בפרק זה.


115.
סכום העיצום הכספי

(א)
סכום העיצום הכספי שיוטל לפי פרק זה על מפר, יהיה הסכום המפורט לגביו בתוספת השנייה בהתאם לחלק בתוספת הראשונה שבו מנויה ההפרה שביצע.

(ב)
סכום העיצום הכספי שיוטל לפי פרק זה על מפר שהוא מנהל קרן או נאמן, ייקבע לפי התוספת השנייה בהתאם לשווי הנקי של נכסי כל הקרנות שבניהולו או שלהן הוא משמש נאמן. לעניין זה,] "שווי נקי של נכסי כל הקרנות" – השווי הנקי של נכסי כל הקרנות ביום המסחר האחרון של החודש אשר קדם למועד ביצוע ההפרה.


116.
סכומים מופחתים

(א)
הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים בתוספת השנייה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ב)
שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות שיקולים שבשלהם ניתן יהיה להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט בתוספת השנייה, בשיעורים מרביים שיקבע.


117.
הפרת הוראה זהה בכמה קרנות

יושב ראש הרשות רשאי לקבוע כי יראו הפרת הוראה זהה בכמה קרנות שבניהולו של מנהל קרן, כהפרה אחת, אם ההפרה בקרנות נעשתה באותו יום ובשל אותו גורם.


118.
שינוי התוספת הראשונה והתוספת השנייה

שר האוצר רשאי בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את התוספת הראשונה והתוספת השנייה, ובלבד שסכום העיצום הכספי הקבוע בתוספת השנייה לא יעלה על שני מיליון שקלים חדשים".

אני רוצה להתייחס לסעיף 116(א) שיש בו התייחסות לנושא של התקנות שיותקנו לעניין הפחתת הסכומים. יש איזשהו נוסח גנרי אמנם שהופץ בנושא של חוק ניירות ערך, אבל את התקנות שנוגעות לחוק השקעות משותפות בנאמנות עוד לא ראינו.


לפי הניסוח כרגע, כפי שמופיע, עשוי להשתמע שלא יהיה ניתן להפחית אם לא יפורסמו תקנות עד למועד פרסום החקיקה ואסור שייווצר מצב כזה כמובן.

כשנגיע לסעיף התחילה, אתה תוכל לראות שכל הפרק הזה של עיצום כספי, לרבות הגדלת הסכומים, לא ייכנס לתוקף עד לפרסומן של התקנות. אם תפתח את האתר, תראה שנוסח התקנות מופיע באתר והוא נוגע לשלושת החיקוקים גם יחד. גם לחוק השקעות משותפות בנאמנות, וזה נוסח גנרי מאוד מאוד קרוב למה שראית מראשית הדרך.

השאלה אם זה יהיה הנוסח שיפורסם.

כן.

יש לזה חשיבות.

כן. אנחנו מחכים לאישור סופי של משרד המשפטים אבל ההתדיינות היא על מילה פה ופסיק שם. זה הנוסח.

כמובן תישמר לנו הזכות לראות את התקנות כי זה קשור אחד בשני מבחינת ההפחתות.

בסדר.

אני חושב שבפרק הזה קצת התהפכו היוצרות לגבי ההחלה שלו על הנאמנים בשוק ההון, ואני אסביר. הנאמן הוא הגורם המפקח על מנהל הקרן. מה שמוצע כאן למעשה זה להטיל כלפי הנאמן שוט, שאם הוא לא יבצע את תפקידו כמפקח בצורה נאמנה, הוא יהיה חשוף לאותם קנסות כמו שמנהלי הקרנות עצמם חשופים להם. אני אתן דוגמה רק כמשל למה הדבר דומה. פקח של העירייה, תגיד לו העירייה שהוא צריך לעשות דוחות חניה, ואם לא תיתן דוחות חניה כפי שצריך, אתה תהיה חשוף לקנס פי עשרה מהמשכורת שלך ולכן אתה חייב לבצע פיקוח, כי אם לא, אנחנו נקנוס אותך. בשורה התחתונה זה מה שקורה כאן. כאשר הנאמן יודע שבגין אי פיקוח, שזאת עבירה כללית, הפרה כללית, לא פיקח על קרן שבנאמנותו, יוטל עליו קנס של מיליון שקלים, מה הנאמן צריך להבין מזה? שהוא צריך למרר למנהל הקרן את החיים. זאת אומרת, הוא צריך לדקדק בכל פרט בקרן הזאת כדי שהוא לא יהיה חשוף לאותו קנס שמנהל הקרן עצמו חשוף אם הוא הפר.

זה ברור.

אני חושבת שאת כל הנושא של סכומי העיצום הכספי נותיר כי יש כאן חבירה של כמה דברים, מה הסכום המרבי ואיך ייגזרו הסכומים. אולי נדון בזה ביחד כאשר נגיע לסכומים.

בסדר. תודה.

רק נזכיר שכמעט כל הנאמנים הם חברות בת של בנקים. שלא נשכח ושלא נחשוב שזה הפקח מהעירייה.

זה לא נכון.

או בנקים או חברות רואי החשבון הגדולות במשק. באמת הפקח הוא דוגמה טובה.

(20)

פרק י'1: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית



119.
הגדרות





בפרק זה –
"הוועדה" – ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי סעיף 52לא(א) לחוק ניירות ערך.




"הפרה" – מעשה או מחדל שהוא אחד מאלה:




(1)
הוא מפורט בתוספת השלישית.

(2)
הוא כלל ברשימת מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד כי מי שביצעם לא נהג בזהירות – ביקשתם להסיר את וברמת מיומנות - שמנהל קרן או נאמן סביר היה נוהג בהן בנסיבות דומות שקבעה הרשות לפי סעיף 120א.



120.
בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי

(א)
ביצע אדם הפרה, יחולו לעניין המפר ולעניין ההפרה הוראות פרק ח'4 לחוק ניירות ערך החלות לעניין מפר ולעניין ההפרה של הוראה המנויה בחלק ג' לתוספת השביעית לחוק האמור, בשינויים המחויבים ובשינוי המפורט בסעיף קטן (ב).

(ב)
לעניין מגבלת הזמן להטלת אמצעי אכיפה לפי פרק זה, יחולו הוראות סעיף 52נח(א) עד (ג) לחוק ניירות ערך, כמפורט להלן:

(1)
לעניין הפרה המנויה בחלק א' לתוספת השלישית – יחולו הוראות הסעיף האמור החלות לעניין הפרה המנויה בחלק א' לתוספת השביעית.

(2)
לעניין הפרה המנויה בחלק ב' לתוספת השלישית – יחולו הוראות הסעיף האמור החלות לעניין הפרה המנויה בחלק ב' לתוספת השביעית.

(3)
לעניין הפרה המנויה בחלק ג' לתוספת השלישית – יחולו הוראות הסעיף האמור החלות לעניין הפרה המנויה בחלק ב' לתוספת השביעית.



120א
רשימת מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד על פגם בזהירות

הרשות תקבע, לעניין פרק זה, רשימה של מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד כי מנהל קרן או נאמן שביצעם לא נהג בזהירות, באמונה ובשקידה שמנהל קרן או נאמן סביר היה נוהג בהן בנסיבות דומות. רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.


צריך להכניס גם כאן את המנגנון של השלושים ימים.

כן. את המנגנון של שלושים הימים ושל השינוי. מה זה באמונה ובשקידה?

אני אסביר. בעצם האמונה והשקידה זה רכיב של חובת האמונים שקיימת על מנהל הקרן ביחס לציבור לקוחותיו. אם אפשר לראות בחוק הייעוץ, בחוק הייעוץ זה פשוט נמצא בשני סעיפים נפרדים וכאן באופן היסטורי, ולא מצאנו לשנות מזה, כי יש כבר פסיקה, וזה הדבר הנוהג, הם חבורים לתוך סעיף אחד. כך למשל אמונים, אם מנהל השקעות רוכש לקרן מניות מחבר שלו כדי לחלץ אותו מצרה, זה לא בטוח נכנס לתוך חובת אמונים.

יש את המבחן הזה באמונה ובשקידה?

לא, הוא לא כתוב. שרה, את יכולה לומר לנו איך זה כתוב בחוק הייעוץ, חובת האמונים, ובאיזה סעיף?

סעיף 11.


בעל רשיון יפעל לטובת לקוחותיו באמונה ובשקידה. לא יעדיף מישהו אחר על פני טובת עסקיו ולא יעדיף עניינו של לקוח אחד על פני לקוח אחר.

שם זה נמצא בשני סעיפים נפרדים וכאן זה נמצא, הזהירות, האמונה והשקידה, באותו סעיף. למעשה מבלי זה ומבלי הצמדה של הפרה מינהלית לצדו, למעשה אין שום יכולת לאכוף אדם שביצע את הפעולה שזה עתה ציינתי.

זאת אומרת, חובת זהירות לא מספיקה.

חובת זהירות אינה מספיקה.

חושבני שהנושא עלה במסגרת התיקון של הסדרת העיסוק והוא לא התקבל אלא אם כן יתקנו אותי חברי הוועדה.

אתה מדבר על רמת מיומנות.

הערת אתמול בערב לגבי הסעיף הקודם, לגבי סעיף 119(2) ואמרתי שזה התקבל בהתאם לחוק הייעוץ. העניין של אמונה ושקידה לא עלה ולא ירד.

הוא לא היה בהצעה.

כי זה לא תוקן.

זה לא היה בהצעה משום שזה בחוק לפי דבריהם.

נכון.

שרה, איזה סעיף הקראת?

סעיף 11.

רק נעיר שכמובן גם לזה אנחנו מחכים לקבל את הרשימה של המקרים האלה.

גם איגוד הנאמנים.

התשובה שלכם היא אותה תשובה כפי שניתנה קודם?

כן.



120ב
שינוי התוספת השלישית

שר האוצר רשאי בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את התוספת השלישית.



120ג
מגבלות שיפוי וביטוח




התבקשנו לדלג על זה.

זה יידון בשלושת החוקים ביחד.

(21)
סעיפים 121 עד 123 – בטלים.


הם מבוטלים כי חלקם קובעים את עניין היסוד הנפשי בעבירות פליליות שכעת הוא אינו נדרש לאור הפסיקה ולאור תיקון חוק העונשין. הדבר הנוסף שמבוטל זה סעיף 123, שהוא סעיף שהוא עבירת קנס בלבד ועם יסוד נפשי רשלנות. כפי שהבהרנו עוד בראשית הדיונים, כל העבירות שמתבצעות ביסוד נפשי שהוא רשלנות לכל היותר, כלומר, לא מודעות, וכל מה שאין בצדו עונש מאסר, אין צורך עוד לשמור אותו בספר החוקים תחת הכותרת עבירות פליליות מפני שכעת יש מנגנון יעיל ונכון יותר לטפל בעבירות כגון אלה.


לכן אתם תוכלו לראות שמה שמנוי היה בסעיף 123, הפך להיות הפרות כפי שאני אפרט בזמן שאני אקרא את רשימת ההפרות.


(22)
בסעיף 124 -



(א)
ברישא, המלים "במחשבה פלילית" – יימחקו.



(ב)
במקום פסקה (18) יבוא:

"(18)
הפר הוראה המנויה בתוספת השלישית או בתוספת הראשונה, למעט ההוראה המנויה בפרט (1)(ט) שבחלק ב' לתוספת האמורה".

אני חוזרת לסעיף 124. אתם הורדתם כאן מחשבה פלילית.

אנחנו כבר דיברנו על זה. זה גם קרה לנו בחוק ניירות ערך, כאשר ניתחנו את עבירת מידע הפנים. אין צורך וזה שגוי להשאיר את המחשבה הפלילית בחלק מהרכיבים כאשר מאז תיקון חוק העונשין יש הכרעה גורפת אל כל העבירות הכלליות שנדרשת מודעות לפחות, ואם צריך, כוונה או מחשבה פלילית רחבה יותר, הוא מצוינת מפורשות, אבל אם יש שתיקה, זאת מודעות ומודעות לא רק במקרה במקומות שבאופן מקרי זה הופיע, אלא לגבי כל רכיבי העבירה.


(23)
אחרי סעיף 125 יבוא:



"125
שיבוש של הליך אכיפה מינהלי




אני רואה שהנוסח כאן לא הותאם לנוסח שהעברתם אלי אתמול לגבי חוק ניירות ערך.

בחוק ניירות ערך עלתה השאלה האם באמת במהלך הליך אכיפה מינהלי אתם יכולים לפנות לעבירת שיבוש שהיא לכאורה הליך פלילי, ואחרי שהוועדה דנה בזה, הוטל עלינו למצוא פתרון. הפתרון שבסופו של דבר חשבנו לאמץ הוא פתרון שהענישה על עבירת שיבוש תהיה מאסר שלוש שנים או קנס בשיעורים המקבילים שקבועים בחוק העונשין למאסר שלוש שנים. אם הוועדה תאמץ את ההכרעה הזאת ביחס לניירות ערך, היא תיכנס למעשה גם לכאן.


את רוצה לומר את הקנס או שנעשה את זה כבר בהתאמה?

"125
שיבוש של הליך אכיפה מינהלי

מי שעשה בכוונה דבר למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי לפי פרק ח'4, דינו מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור בסעיף 61א(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד, פי חמישה מהקנס האמור.

מה הסכומים?

אני לא יודעת.

אני רוצה להעיר לעניין הזה. כאשר אנחנו אומרים שיבוש, אנחנו בדר כלל מתייחסים להליך חקירה פלילי במשטרת ישראל או ברשות ניירות ערך. כאן אנחנו מדברים על ועדת אכיפה מינהלית ויכול לצורך העניין שיבוש אף להיחשב מישהו שלא הגיע לזימון לצורך בירור בוועדת האכיפה המינהלית והוא עלול להיחשב כמי שצריך לשאת בעונש הזה של שלוש שנות מאסר או הקנס הקבוע. זה נראה לי דבר גבוה מדיי בשביל עבירה מהסוג הזה.

אני מטעם מנהלי תיקי ההשקעות באיגוד לשכות המסחר. יכול להיות שזכרוני מטעה אותי, אבל אני מקווה מאוד שלא. עד כמה שאני זוכר, דיברנו לפני כחודש על נושא של עבירת השיבוש וביקשנו, או שהייתה הסכמה כזו או אחרת במהלך הדיון, שיהיה פירוט של מה ייחשב כעבירת שיבוש, כי כמו שציין חברי, יכול להיות שאי הופעה בפני ועדת אכיפה מינהלית עשוי להיות בטעות או שלא בטעות הליך של שיבוש. משרד המשפטים הסכים, עד כמה שאני זוכר, באותו דיון, לתת את הפירוט.

רונן מזכיר נכון את מה שהיה בדיון. בדיון נדונו שני עניינים שהטרידו את הוועדה כאשר האחד הוא שלא ברור מה תוכן עבירת השיבוש, כלומר, על איזה דברים אפשר לתקוף, והשני, לא היה ברור להם מדוע לא ניתן להצמיד גם עונש של קנס ללא מאסר. נשלחנו לבקש לעשות פירוט. הסברנו מלכתחילה שהמטרה שלנו – באנו בניקיון כפיים – ורצינו ולתפוס את העבירה של השיבוש והתחקינו אחרי הסעיף המרכזי בעבירות השיבוש. יחד עם זאת, המצאנו נוסח אחר לוועדה ואני מוכנה להקריא אותו, אבל הייעוץ המשפטי של הוועדה בחר לחזור לנוסח הקודם. אם תרצו שאקריא את הנוסח, אקריא אותו.

אין לנו את הנוסח החדש.

אני אקריא אותו. הוא היה באתר והוסר כי הוועדה בחרה בנוסח אחר.

בכל מקרה, בכותרת בצד צריך לכתוב גם בירור הפרה כי זה מטפל גם בתהליך של בירור הפרה ולא רק בהליך אכיפה.

שגית, צריך שהכותרת תאמר לא רק הליך אכיפה מינהלי אלא גם בירור.

הטענה שלו היא אחרת. הוא אומר שעבירת השיבוש תחול כבר על הבירור המינהלי וזאת הבעיה.

אם משאירים את זה, צריך לכתוב גם בירור.

אם אדם מעלים ראיות שהיא עבירת השיבוש המרכזית והוא עושה את זה במהלך הליך הבירור, זה לא נתפס בתוך שיבוש?

זה מה שאומר רונן, כי בתוך הרשימה שמופיעה כיום לתהליך השיבוש, אם הוא ענה או לא ענה, אם הוא הופיע או לא הופיע וכולי.

מבחינתנו יש הסכמה עם משרד המשפטים לנוסח שממקד מה הן אותן עבירות שנכנסות בפנים. משרד המשפטים הסכים גם לנוסח הראשוני וגם לנוסח המנוקד. אני מוכנה להקריא את הנוסח המנוקד ושהייעוץ המשפטי יבחר.

אני מציעה שנשאיר את הדיון הזה לאחר כך ונעשה אותו לרוחב לגבי שלושת החוקים והוועדה תקבל הכרעה.

בסדר.

(24)
סעיפים 127 ו-128 – בטלים.

תוכלי להסביר את הסעיפים האלה?

כן. סעיף 127 קובע שבעבירה שנעשית בידי תאגיד לפי סעיפים 124 ו-125, יישא באחריות גם מי שמעשהו או מחדלו הוא המעשה או המחדל המהווה את העבירה. כיוון שלפי פסיקת העליון – אני מפנה אתכם לראות את פסיקת מודיעין בינוי ופיתוח – האחריות הפלילית של התאגיד לא שוללת גם את האחריות של מי שמבצע את העבירה בפועל, וזה העיקרון הכללי של דיני העונשין, לא מצאנו צורך לציין – שוב, אנחנו לא רוצים שמשהו יצוין במקום אחד ואז ייתפס כאילו הוא לא חל גם במקומות אחרים. זאת הסיבה. הכלל עדיין קיים ובוודאי שניתן לתפוס יחידים.


סעיף 128 קובע כללים לאחריות מנהלים לעבירה לפי סעיף 123, שכפי שאמרתי קודם בוטלה.

(25) אחרי סעיף 128 ולפני כותרת פרק י"ד יבוא:

פרק יא'1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, מותנית



128א
הגדרות



בפרק זה -

"הליכים" - הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי פרק ח'4 לחוק ניירות ערך כפי שהוחל בפרק י'1, או חקירה פלילית לפי סעיף 56ג לחוק ניירות ערך כפי שהוחל בסעיף 97א(ג), לפי העניין.



"הפרה" ו"עבירה" – כהגדרתן סעיף 97א(א).

128ב
סמכות יושב ראש הרשות או פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים מותנית

הסמכות הנתונה ליושב ראש הרשות ולפרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים מותנית, לפי העניין, בהתאם להוראות פרק ט'1 לחוק ניירות ערך, תהיה נתונה להם לעניין הפרה או עבירה, ויחולו לעניין זה הוראות הפרק האמור בשינויים המחויבים.

זאת החלה של אותו הסדר כפי שסוכם בחוק ניירות ערך, גם כאן.


(26)
אחרי סעיף 136 יבוא:

"תוספת ראשונה

(סעיף 114)

חלק א'

התוספת הראשונה, אני מזכירה, אלה כל אותן הפרות.

הערה טכנית לחלוטין. בכותרת, להוריד את הפסיק לפני המותנית.

דובר על זה כאן והנסחית תכריע בשאלה הזאת. ככל הנראה הפסיק דרוש לעת עתה.

בתוספת הראשונה נכללות כל ההוראות שההפרה שלהן תאפשר הטלת עיצומים כספיים פשוטים. שימו לב שתראו כאן רשימה שהיא ארוכה יותר מהרשימה המנויה בחוק ניירות ערך ולא בכדי. חוק השקעות משותפות בנאמנות, הוא הסדר פרטני במיוחד שבוחן את מהות העסקים של מנהלי הקרנות ולכן זוהי רשימה מאוד מפורטת.


(1)
לא כלל בהסכם הקרן פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות סעיף 5.

(2)
לא הגיש את הסכם הקרן לרשות לרישום טרם הוצאת היחידה הראשונה, או לא הגיש לרשות הסכם קרן מתוקן לפני מועד כניסתו לתוקף של השינוי, בניגוד להוראות סעיף 8(א).

(3)
לא העמיד את הסכם הקרן לעיון הציבור במשרדים הראשיים של מנהל הקרן או של הנאמן, בניגוד להוראות סעיף 8(ב).

(4)
לא המציא העתק מהסכם הקרן או מכל שינוי בו, לבעל יחידה, לפי דרישתו, בניגוד להוראות סעיף 8(ג).

(5)
לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיפים 16(א1), 34(א), 52, 54(ב), 61(ג), 71(א) או (ב), 72, 77(ג), 78(ה), 80(ג), 100(ו), 101(ד), 110(1), 112(ד), 112א או 112ב, הגיש דוח, הודעה, תשקיף או מסמך אחר שלא בהתאם להוראות לפי סעיפים 72א ו-131א, או לא כלל בדוח, בהודעה, במסמך או במידע אחר שהגיש לרשות פרט שהיה עליו לכלול בהם בהתאם להוראות לפי הסעיפים האמורים.

(6)
לא מסר למנהל הקרן או ליושב ראש הרשות דין וחשבון על החזקת אמצעי שליטה במנהל קרן או פרטים אחרים שקבע יושב ראש הרשות, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיף 23ו.

(7)
לא כלל בתשקיף פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי סףעיפףים 26
(א), 27(א) או 29(ד).

(8)
לא הבליט פרט המובא בתשקיף הבלטה מיוחדת, בצורה שהורתה הרשות, בניגוד להוראות לפי סעיף 27(ב).

(9)
לא פרסם בעיתון הודעה או דוח, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיפים 31(ב), 61(ג) או 112א, או לא כלל בפרסום כאמור פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי הסעיפים האמורים.


(10)
לא פרסם את מחירי היחידות או את מחירי הפדיון של קרן פתוחה בהתאם להוראות לפי סעיף 42(ה) או לא פרסם את שווי היחידה של קרן סגורה בהתאם להוראות לפי סעיף 50(ב), או פרסם מחירי יחידות או מחירי פדיון או קרן פתוחה או שוי יחידה של קרן סגורה, שחושבו שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 43(ב) או 50(ב), לפי העניין.

(11)
לא הגיש למנהל הקרן הודעה על היחידות המוחזקות בידיו או על שינוי במספרן, בדרך ובמועד שנקבעו לכך, בניגוד להוראות לפי סעיף 71(ג).

(12)
נכח או הצביע בדיון בעניין אישור עסקה בניירות ערך שהוציא תאגיד שהוא בעל עניין בו, בניגוד להוראות סעיף 81א.

(13)
לא הודיע לנאמן או לא הודיע באסיפה כללית של בעלי יחידות, על כך שבעל יחידות מכר או פדה יחידות לאחר שקיבל אישור מאת חבר בורסה בדבר החזקתן, בניגוד להוראות סעיף 11(ה)(2).


(14)
שילם עיצום כספי במקום אדם בניגוד להוראות סעיף 120ג.



גם זה ישונה בהתאם להסכמה.

גם זה ייכנס בהתאם לביטוח ולהסדר שהוועדה תכריע לגביו. ככל שלא יהיה ביטוח, ייכנס לכאן.

הערה לסעיף (5) בחלק א'. את סעיף 131א אנחנו לא איתרנו. יכול להיות שדניאל תדע להנחות אותי. סעיף 131א מופיע בשורה החמישית.

והוא לא נוסף בתיקון זה?

זהו, שאני לא ראיתי אותו. זאת הערה אחת.

הערה שנייה. בשורה הרביעית, אני מציע להוסיף, אחרי או 112ב עוד "או" כי אחרת המשפט לא ברור.

קיבלת.

כי אחרת זה מתחבר לסעיף וזה לא מתחבר בצורה משפטית.


דבר אחרון. אנחנו מציעים, בשורה החמישית, "או לא כלל בדוח, בהודעה, במסמך או במידע אחר שהגיש לרשות" שיופיע "ושיש להגישם לרשות לפי חוק זה".

רגע. אנחנו בודקים את ההערה שלך.

לא כלל בדוח, בה ודעה, במסמך או במידע אחר שהגיש לרשות ושהיה צריך להגיש. כמו שעשינו בייעוץ, ייכנס גם לכאן.

יכול להיות שזה בגלל התיקון של הכספת, מה שנקרא מערכת יעל. אני אבדוק את זה ואני אחזור עם תשובה. לדעתי, אני כמעט משוכנעת, תיקון החוק שעבר בינתיים בוועדה לפיו צריך לדווח מי מונה בתוך גורם מפוקח כדי לפתוח את מערכת האינטרנט ולקבל דיוורים מהרשות, זה כתוב בתוך סעיף 131 ואם אני לא טועה, זה הסעיף. אנחנו ננסה לבדוק את זה.

חלק ב'


(1)
לא קיים הוראה או דרישה כמפורט להלן, בדרך ובתוך התקופה שנקבעה בה:



(א)
הוראה של הרשות לשינוי שם הקרן, שניתנה לפי סעיף 6(ב).



(ב)
הוראה של יושב ראש הרשות לתיקון פגם, שניתנה לפי סעיף 15(א).

(ג)
הוראה של הרשות או של עובד שהוסמך על ידה להגיש דוח או לפרסמו בעיתון, שניתנה לפי סעיפים 34(ב), 72(ב) או (ד) או 78(ז).

(ד)
הוראה של הרשות לפרסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן או לכלול בהם פרטים נוספים, שניתנה לפי סעיף 35(א).

(ה)
הוראה של יושב ראש הרשות להפסקת הצעה לציבור של יחידות קרן פתוחה או להפסקת פדיונן, שניתנה לפי סעיף 48(א)(1)( או (3).

(ו)
דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לעניין זה, למסור בכתב לרשות הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי חוק זה, שניתנה לפי סעיף 72(ג).

(ז)
הוראה של הרשות לפרסם תיקון לגבי פרט מטעה שהיה בפרסום ביחס לקרן, שניתנה לפי סעיף 72(ד).

(ח)
דרישה של יושב ראש הרשות או של עובד שהוא הסמיך לכך, למסור פרטים על עניין הנוגע לקרן או לניהולה, שניתנה לפי סעיף 78(ח).

(ט)
הוראה של הרשות הנוגעת לדרכי פעילותם של מנהל קרן ונאמן, של נושא משרה בהם או של כל מי שמועסק על ידם, כדי להבטיח את ניהולם התקין של מנהל הקרן והנאמן ואת השמירה על עניינם של בעלי היחידות, שניתנה לפי סעיף 97(ב).

(י)
הוראה של הרשות בדבר הדרך שבה על מנהל קרן לשמור נתונים מספרי הקרן, שניתנה לפי סעיף 129(ב), או דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך למסור מידע הקשור במנהל הקרן או בקרן או נתונים הכלולים בספרי הקרן, שניתנה לפי סעיף 129(ב1).

(2)
הפר את הוראות סעיפים 13(ג1), 16(א), (ב) או (ג), 19(א) או 20(ב1) או (ב2), בדבר הרכב הדירקטוריון של מנהל קרן או של ועדת השקעות, תנאי כשירות לדירקטורים או לחברי ועדת השקעות של מנהל קרן או הגבלות על כהונה בדירקטוריון או בוועדת השקעות של מנהל קרן.

(3)
לא העביר את ניהול הקרנות למנהל אחר בתוך התקופה שקבע יושב ראש הרשות, בניגוד להוראות סעיף 15(ד).


(4)
הפר את הוראות סעיף 16(ד) בדבר הגבלה על כהונת מנהל כללי.

(5)
הפר את הוראות סעיף 17 בדבר ישיבות הדירקטוריון של מנהל קרן, או הפר את הוראות סעיף 20(ג) או (ד) בדבר ישיבות ועדת השקעות.

(6)
הפר את הוראות סעיף 18(2), (4), (5) או (8), בכך שהדירקטוריון של מנהל הקרן לא מילא אחר תפקיד מתפקידיו לפי הסעיף האמור במשך תקופה שאינה עולה על שישה חודשים.


(7)
גבה עמלה מרוכש יחידה שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 42(ה).

(8)
לא העביר למנהל הקרן, באמצעות המסלקה, את סך ההזמנות ליחידות או את סך ההוראות לפדיון, שקיבל המפיץ, בדרך שנקבעה לפי סעיף 44(ב).

(9)
קיבל בעד יחידות של קרן שבניהולו תשלום שאינו במזומנים, בניגוד להוראות סעיף 44(ג).

(10)
לא המשיך להציע לציבור יחידות של קרן פתוחה, בניגוד להוראות סעיף 46
(ז)(1).


(11)
לא נענה להזמנות ליחידות בשיעור אחיד, בניגוד להוראות סעיף 46(ח).

(12)
לא עשה ביום ההקצאה של יחידות קרן סגורה את הפעולות המנויות בסעיף 53(א)(1) או (2), או לא הקצה את יחידות הקרן המוצעות בדרך ובאופן שצוינו בתשקיף, בניגוד להוראות סעיף 53(ב).

(13)
קנה בעד קרן שבניהולו או החזיק בה, נכסים, שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 59.

(14)
ביצע עסקה כאמור בסעיף 18(6), (7) או (7א) אף שהעסקה לא אושרה מראש בידי הדירקטוריון או בידי ועדה מוועדותיו, בניגוד להוראות סעיף 60.

(15)
הפר את הוראות סעיף 61, בכך שבקרן שבניהולו שווי נכס או סוג נכסים מסך כל השווי הנקי של נכסי הקרן חרג, ביתר או בחסר, מן השיעור שנקבע במדיניות ההשקעות של הקרן, והחריגה לא עלתה על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים בסעיף האמור.

(16)
הפר את ההוראות לפי סעיף 62, בכך שבקרן שבניהולו שיעור ניירות ערך של תאגיד, שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר או שיעור נכס אחר, עלה על השיעור המרבי שקבע שר האוצר בשיעור שאינו עולה על מחצית מהשיעור המרבי או על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים בסעיף האמור.

(17)
השאיל ניירות ערך המוחזקים בקרן שבניהולו לצורך עסקת מכירה בחסר או עשה עסקת מכירה בחסר בעד קרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי סעיף 63.

(18)
קנה, מכר או יצר אופציה או חוזה עתידי בעד קרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי סעיף 64.


(19)
לקח אשראי בעד קרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי סעיף 65.

(20)
לא הגיש לרשות דוח שבו הודיע כי לדעתו די במערכת האמצעים לפי סעיף 78(א)(3) כדי להבטיח את האמור בו או לא פירט את ההוראות שנתן למנהל הקרן להבטת האמור, בניגוד להוראות סעיף 78(ה)(1) או לא פעל בקשר לדוח כאמור בהתאם להוראות סעיף 78(ה)(2).

(21)
לא הורה למנהל הקרן, בכתב, לתקן ליקויים שמצא בניהול הקרן, לא קבע בהוראה כאמור מועד לתיקון הליקויים,] או לא העביר העתק מההוראה לדירקטוריון מנהל הקרן, בניגוד להוראות סעיף 78(ד).

(22)
פרע מנכסי קרן שכר נאמן או שכר מנהל קרן, שלא כפי שנקבע בהסכם הקרן, בתשקיף או בדוח, בניגוד להוראות סעיף 80(א)(1), או פרע מנכסי קרן עמלות והוצאות אחרות הכרוכות בביצוע עסקאות בעד הקרן, שלא כפי שפורטו בתשקיף או בדוח, בניגוד להוראות סעיף 80(א)(2).

(23)
חייב בעל יחידה בהוצאות תיקון הרישומים שמנהל מפיץ, בשל תיקון טעות שנפלה במחיר יחידה או במחיר פדיון, בניגוד להוראות סעיף 80א.

אם תוכלי לומר באופן כללי מה היחס בין ההפרות שקבועות כאן לבין מה שקיים היום.

אולי בסוף אני אומר לכם לפי מספרים מה חדש ומה קיים.

בסדר.

בשם איגוד הנאמנים, אני מבקש להתייחס לפריט 22 בחלק ב'.

הסעיף הזה הוא לא חידוש.

כן, הוא לא חידוש.

הוא קיים בסעיף 114(ב)17א(1). זה סעיף קיים.

אין לי הערה לסעיף עצמו, אבל תרשי לי. המילה "פרע", צריך להבהיר אותה שהיא מתייחסת למנהל הקרן כמי שפרע. הסעיף כאן מתייחס גם לנאמן היום וצריך להבהיר שהנאמן הוא לא זה שיכול לפרוע מנכסי הקרן שכר. מי שפורע עבור הנאמן את השכר, הוא מנהל הקרן.מי שנושא באחריות לסעיף הזה, אם הוא הופר, הוא מנהל הקרן.

מנהל הקרן לא פורע עבור הנאמן.

משלם.

הבנקאי מעביר לזה ומעביר לזה.

נכון. הבנקאי.

בדרך כלל לא ציינו את זהות המפר. זהות המפר היא נגזרת מגוף ההוראה המחייבת. אם ההוראה המחייבת, ואני לא נכנסת כאן לדיון בכל הפרה והפרה, היא מחייבת את מנהל הקרן, מה שדורית מתקנת ואומרת שזה לא נכון, אז על מי שיחול האיסור, אם זה לא חל על הנאמן, גם ההפרה לא חלה לגביו. כך נכון לגבי כל הרשימות. לא הגיש, לא הורה, לא חייב – הכל כתוב בלשון האיסור ומופנה לסעיף הרלוונטי שקובע את החיוב.

אנחנו ממשיכים.

חלק ג'

(1)
מינה מי שלא מתקיימים לגביו תנאי הכשירות שנקבעו לפי סעיף 9(ג) לעסוק במילוי חובות הנאמן ובתפקידיו.


(2)
העסיק בתפקיד הכרוך בקבלת החלטות שעניינן ניהול תיק השקעות של קרן אדם שאינו בעל רשיון מנהל תיקים, בניגוד להוראות סעיף 13(ג)(1).


(3)
לא מינה ועדת השקעות, בניגוד להוראות סעיף 20(א).

(4)
העסיק בתפקיד הכרוך בקבלת החלטות שעניינן ניהול תיק השקעות של קרן, אדם שמתקיים לגביו האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף 22.

(5)
העביר אמצעי שליטה במנהל קרן למי שאי לו היתר לפי סעיף 23ב בניגוד להוראות סעיף 23ג.

(6)
הציע לציבור יחידות, לרבות יחידות או מניות של קרן חוץ, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, בניגוד להוראות סעיף 25(א).

(7)
מכר או פדה יחידה בקרן פתוחה במחיר שאינו כנדרש לפי סעיף 42(א) עד (ג) או גבה עמלה בשיעור שאינו כנדרש לפי סעיף 42(ד), או מכר או פדה יחידה בקרן סגורה במחיר שאינו כנדרש לפי סעיף 50(א) או (ג) או 56(ב).

(8)
לא העביר לחשבון מנהל הקרן או לחשבון הקרן, באמצעות המסלקה, סכום במזומנים השווה למחיר היחידה, בדרך שנקבעה לפי סעיף 45 או ביום שנקבע לפי סעיף 46(ד), או לא העביר לחשבון הקרן סכום שהעביר מפיץ לחשבון מנהל הקרן בניגוד להוראות סעיף 45.

(9)
מכר או פדה יחידות של קרן פתוחה שלא בימים שלגביהם עליו לחשב את מחיר הקניה ומחיר המכירה של נכסי הקרן, או מכר או פדה יחידות של קרן מועדים קבועים שלא במועדים שנקבעו בהתאם להוראות סעיף 47, בניגוד להוראות לפי סעיף 46(א).

(10)
פדה יחידה של קרן פתוחה אף שלא קיבל מהמפיץ הוראה לעשות כן, בניגוד להוראות סעיף 46(ב), א לא פדה יחידה של קרן פתוחה לפי הוראה שקיבל מהמפיץ, בדרך שנקבעה לפי הסעיף האמור, או לא העביר לבעל היחידה את הסכום בשל פדיון היחידה ביום שבו העביר מנהל הקרן מחשבון הקרן למפיץ את הסכום האמור בניגוד להוראות לפי אותו סעיף.

(11)
לא העביר למסלקה הזמנה ליחידה או הוראה לפדיון יחידה שקיבל, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיף 46(ג).


(12)
רכש יחידות של קרן המקורבת לו, בניגוד להוראות סעיף 49(ג).

(13)
לא העביר, ביום ההקצאה של יחידות קרן סגורה, לחשבון הקרן, סכום במזומנים השווה למחיר היחידות שהוקצו למזמין, בניגוד להוראות סעיף 53(א)(3), או לא העביר ביום האמור לחשבון מנהל הקרן סכום כאמור בדרך שנקבעה לפי סעיף 53(ג).

(14)
לא פדה יחידה של קרן סגורה, לפי דרישה של בעל יחידה, במועד הפדיון כפי שנקבע בהסכם הקרן, בניגוד להוראות סעיף 56(א), או לא פדה יחידה כאמור בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם הקרן לפי סעיף 56(ג) או (ד).
(15)
לא פדה יחידה של קרן סגורה, לפי דרישה שקיבל מבעל היחידה, בדרך שנקבעה לפי סעיף 56(א1), או שלא העביר לבעל היחידה שביקש את פדיונה את הסכום שהועבר אליו על ידי מנהל הקרן בשל פדיון היחידה ביום שבו הועבר אליו הסכום האמור בניגוד להוראות אותו סעיף.

(16)
רכש מיחידותיה של קרן סגורה, בעד אותה קרן, או מכר יחידות שנרכשו כאמור, בניגוד להוראות לפי סעיף 57.


(17)
הציע יחידה ללא תמורה, בניגוד להוראות סעיף 58.


(18)
העביר יחידות שלא על פי דרישה בכתב של בעל יחידות בניגוד להוראות סעיף 58
א(א) או שלא העביר יחידות על פי דרישה בכתב של בעל יחידות בדרך שפורטה בתשקיף, בניגוד להוראות סעיף 58א.

(19)
הפר את הוראות סעיף 61, בכך בקרן שבניהולו שווי נכס או סוג נכסים מסך כל השווי הנקי של נכסי הקרן שבניהולו חרג, ביתר או בחסר, מן השיעור שנקבע במדיניות ההשקעות של הקרן, והחריגה עלתה על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים בסעיף האמור.

(20)
הפר את ההוראות לפי סעיף 62, בכך שבקרן שבניהולו שיעור ניירות ערך של תאגיד או שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר או שיעור נכס אחר עלה על השיעור המרבי שקבע שר האוצר, בשיעור העולה על מחצית מהשיעור המרבי או על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים בסעיף האמור.

(21)
קנה עבור הקרן נכס ששיעורי בעת קנייתו עלה על השיעור המרבי שנקבע לפי סעיף 62(ב), או קנה עבור הקרן נכס או החזיק נכס בקרן שלא על פי התנאים שנקבעו לפי הסעיף האמור.

(22) החזיק ביחידות של קרן שבניהולו או החזיק יחידות של קרן שהוא משמש לה נאמן, בניגוד להוראות סעיף 68.

(23)
שילם על עסקה שנעשתה בעד הקרן, עמלה מנכסי הקרן, שלא בהתאם להוראות סעיף 69.

(24)
לא הפקיד מזומנים שבנכסי הקרן בחשבון בבנק בישראל או בבנק מחוץ לישראל, בניגוד להוראות סעיף 76(ד).

(25)
לא מילא את חובותיו או תפקידיו לפי סעיף 78(א), ויראו לעניין זה הפרה חוזרת, או הפרה נמשכת לתקופה העולה על 45 ימים, בידי מנהל הקרן, כהפרה של הוראות סעיף 78(א) בידי הנאמן, אלא אם כן הודיע הנאמן על ההפרה לרשות מיד לאחר שנודע לו עליה. לעניין זה "הפרה חוזרת", "הפרה נמשכת" – כמשמעותן בסעיף 52יט לחוק ניירות ערך כפי שהוא מוחל בסעיף 114.

(26)
משכן או שעבד את נכסי הקרן שלא לצורך קיום עסקה בעד הקרן, בניגוד להוראות סעיף 79 או שלא בהתאם לתנאים שקבע שר האוצר לפי אותו סעיף.

(27)
הציע תשלום או הטבה אחרת בקשר עם רכישה, פדיון, מכירה או החזקה של יחידות, בניגוד להוראות סעיף 82(א), או גבה עמלה בקשר עם מכירת יחידות של קרנות, פדיונן או החזקתן, בניגוד להוראות סעיף 82(ב).

(28)
לא מסר ידיעה או מסמך בניגוד לדרישת יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך לפי סעיף 97א(ב) או סעיף 566א1 לחוק ניירות ערך כפי שהוחל בסעיף 97א(ג).



(29)
מיזג או פיצל קרנות פתוחות שלא בהתאם להוראות סעיפים 100(א) עד (ד).

(30)
מכר או פדה יחידות של קרן פתוחה לאחר מועד תחילת פירוק ה קרן, בניגוד להוראות סעיף 108(ה).

(31)
לא שמר את ספרי הקרן לתקופה של שבע שנים מתום הפירוק, בניגוד להוראות סעיף 110(3).

(32)
לא כינס אסיפה כללית של בעלי היחידות אף שהייתה דרישה לכך, בתוך המועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות סעיף 11(א)(2), או לא שילם, מאמצעיו, למכנסי האסיפה הכללית הוצאות סבירות שהוציאו על כינוסה, בניגוד להוראות סעיף 111(א)(3).


(33)
לא השתתף באסיפה כללית של בעלי יחידות, בניגוד להוראות סעיף 111(ח).

אם אפשר, שתי הערות. אני מתייחס לפריט 25. שוב, אני יודע שזה לא דבר חדש.

לא דבר חדש. יש היום עיצום כספי לפי סעיף 114(ג)(8). לא עשינו שינוי.

נכון. מכיר את זה. בסדר. אני מתייחס לשוני שעכשיו יוחל על הסעיף הזה כאשר מדובר בהפרה מינהלית. אם נשים לב, כל העיקרון של החוק אומר שנלך להפרה מינהלית, אבל דברים ספציפיים ניתן לזהות אותם ולהגדיר אותם לפי רשימה מוגדרת, נוכל להפעיל את הליכי האכיפה המינהלית. אפשר לראות בכך את כל הרשימה הארוכה של כל 24 הפריטים שמופיעים לפני פריט 25 ואת כל הפריטים שמופיעים ממספר 26 והלאה. על כל פריט כזה, יש מקרה מוגדר שניתן לזהות אותו ואני אתן דוגמאות. אם הוא מינה, מי שלא מתקיים לגביו תנאי כשירות, העסיק בתפקיד וכן הלאה וכן הלאה, דברים שקל ולכן גם הגיוני להביא אותם להפרה מינהלית.


מה שונה סעיף 25 מכל הסעיפים האחרים? סעיף 25 הוא סעיף אמורפי. הוא לא מתאים לאכיפה מינהלית משום שהוא סעיף שאומר שהנאמן לא מילא את חובות הפיקוח עליו. למשל, על מנהל הקרן אין סעיף דומה וזה הגיוני שמנהל הקרן לא פעל לפי תפקידיו. מדוע? כי הסעיף בנוסח כזה לא מתאים לאכיפה מינהלית. אכיפה מינהלית, כשמה כן היא. היא דבר שצריך להיות ברור, מעשה או מחדל שחל וניתן לזהות אותו. מה זה נקרא לא פיקח כיאות?

זה הובן. מהי ההערה השנייה?

זאת ההערה המרכזית.

אני מבקשת שדורית תגיב להערה כיוון שזה סעיף קיים ולא שמענו הערה כזאת קודם לדיון. אני רוצה לשמוע אם הסעיף הזה הופעל עד עתה.


קבלו כאן על סעיף 25. גם היום יש עליו עיצום כספי. קבלו שזה אמורפי מדיי ולא פרטני דיו.

לשם כך יש את החזקה שהיא עושה את זה לא אמורפי. אנחנו אומרים שאם מנהל קרן חרג ממדיניות ההשקעות שלו, הוא התחייב לפחות לחמישים אחוזים במניות והוא היה עם עשרים אחוזים במניות. אם אנחנו רואים שזה לקח 45 ימים להפרה להימשך, אנחנו אומרים שיש כאן הפרה של חובת הפיקוח של הנאמן כי מישהו מהם היה כבר צריך לגלות את זה במשך 45 ימים. או שזה יעלה במערכת ההתרעה של זה, או שזה יעלה במערכת ההתרעה של זה. החזקה הזאת דווקא באה כדי לעשות את זה.

העובדה שהסעיף קיים, צריך לשים אותו בפרופורציה הנכונה. הוא קיים היום במסגרת סעיפי הקנס האזרחי.

גם עכשיו אנחנו במסגרת סעיפי הקנס האזרחי.

נכון. אנחנו עכשיו במסגרת האכיפה המינהלית.

לא, אנחנו במסגרת העיצום. זה אותו הדבר. לקנס האזרחי קוראים עיצום כספי וזה אותו יצור.

הסכום על הקנס הזה, אני אתייחס לזה בשלב של הסכומים.

בסכומים, בוא נדבר על הסכומים.

מה קורה במצב הזה שמאחר שמדובר כאן על חובת פיקוח, הנאמן הוא לפקח שבמקום 178 אלף שקלים על ההפרה הזאת היום חשוף למיליון שקלים הפרה.

אמרנו שנדבר על זה בסכומים.

החלק הזה חל על הליך האכיפה?

לא.

על הליך העיצומים.

עיצום רגיל.

זה לא חל על האכיפה המינהלית?

זאת לא אכיפה מינהלית.

תכף נגיע לזה.

זה מתקשר לנושא של הסכומים, אבל המשמעות היא – וכאן אני אחדד – כדי לא להיות חשוף מפני אי קיום כללי של חובות הנאמן, הנאמן יצטרך להפעיל – צריכים להיות מודעים לזה – אמצעי בקרה כל כך מחמירים כלפי מנהלי הקרנות, מאחר שיש כאן חשיפה שהיא לא פרופורציונאלית לתפקיד שלו.

אתה חוזר לסכומים. אנחנו חושבים שהוא צריך לעשות אמצעי בקרה ואנחנו חושבים שהם צריכים להיות פרופורציונאליים.

גם אנחנו חושבים.

על הסכומים נדבר.

דניאל, תמשיכי.

תוספת שנייה

(סעיף 115(א))

אנחנו קוראים את הסכומים?

כן. הסכומים יידונו עם הביטוח, אבל יש כאן גם את המבחן לפיו נקבעים הסכומים.

הטבלה בנויה על היקף נכסים בניהול בנאמנות וסכום העיצום הכספי אשר נגזר מהם. זה מפולח להפרת הוראה המנויה בחלק א', התוספת הראשונה, בחלק ב' ובחלק ג' ולפי היקף נכסים רואים שהעיצום הכספי בעצם הוא נגזרת משלושה דברים: האחד, סוג ההפרה עד כמה היא חמורה ולכן פוצלה הרשימה בתוספת הראשונה כי חלקים א', ב' ו-ג' מן הקל על הכבד, והחלקים האלה גם גוזרים את תקופת ההתיישנות והסכומים נגזרים, חוץ מאשר חומרת ההפרה, גם לגבי מנהל קרן או נאמן לפי היקף נכסים בניהול ובנאמנות. לגבי תאגיד אחר, זה סכום פיקס, ותכף נסביר מהו תאגיד אחר, ולגבי יחיד, סכום אחר. זה לפי זהות המפר והיקף הנכסים. כלומר, כל אחד הוא לפי טיבו של המפר וטיבה של ההפרה. זאת קומבינציה.


1.
לעניין מנהל קרן או נאמן


היקף נכסים בניהול בנאמנות
סכום העיצום הכספי


(בשקלים חדשים)

(בשקלים חדשים)







הפרת

הפרת

הפרת







הוראה

הוראה

הוראה







המנויה

המנויה

המנויה







בחלק א'
בחלק ב'

בחלק ג'







לתוספת

לתוספת

לתוספת







הראשונה
הראשונה
הראשונה



עד 50,000,000


62,000

125,000

250,000



מ-50,000,001


עד 125,000
250,000

500,000



ועד 500,000,000



מ-500,000,001


עד 187,000
375,000

750,000



ועד 5,000,000,000



מעל 5,000,000,000

250,000

500,000

1,000,000


2.
לעניין תאגיד אחר -

סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)



הפרת הוראה

הפרת הוראה

הפרת הוראה



המנויה בחלק א'
המנויה בחלק ב'

המנויה בחלק ג'



לתוספת הראשונה
לתוספת הראשונה
לתוספת הראשונה



250,000


500,000


1,000,000


3.
לעניין יחיד




סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)



הפרת הוראה

הפרת הוראה

הפרת הוראה



המנויה בחלק א'
המנויה בחלק ב'

המנויה בחלק ג'



לתוספת הראשונה
לתוספת הראשונה
לתוספת הראשונה



12,000


25,000


50,000

תוספת שלישית

חלק א'

התוספת השלישית היא זאת שקובעת את ההפרות לעניין אכיפה מינהלית.

דניאל, אני מתנצל שאני עוצר אותך. אני מעריך מאוד את העבודה שלך, אבל הערה אחת. אני רוצה לוודא שכל הנושא של הסכומים יידון במיוחד לגבי כל החוקים.

הנושא של הסכומים. שיעורי הסכומים.

שיעורי הסכומים.

לא המבחן.

לא.

שיעורי הסכומים יידונו במאוחד בשלושת החוקים.

בסדר. זאת הערה ראשונה. הערה שנייה שהייתי רוצה לקבל עליה את תשובתה של דניאל. נאמר שהכל יידון במסגרת חוק אחד וגם לא במסגרת תיקון 15. אני רוצה לוודא שלא תהיה הגבלה עם תיקון 15 לאחר מכן.

כל פרק הקנס יצא.

זה יצא משם.

בהמשך לאותה הבהרה, האם הנושא של מנגנון חישוב הנכסים גם כן יידון במשותף במסגרת כל החוקים?

לא.

אם לא, יש לי טענה בעניין הזה.

זה כאן.

מה טענתך?

אני חוזר אחורה. אם נסתכל בסעיף של המנגנון, נאמר גם לגבי מנהל הקרן וגם לגבי הנאמן שיובאו בחשבון לעניין הטבלאות, לעניין המדרג, מבחינת הונו העצמי, גם את סכום הנכסים המנוהלים בקרן, השווי הנקי של נכסי הקרן.


לדעת הנאמנים הדבר הזה לא הגיוני ליישם אותו על הנאמן. הנאמן הוא גורם מפקח והוא לא הגורם – אני אומר את זה בצורה פשוטה – הוא לא בעל האינטרס בניהול הנכסים. מי שמנהל את הנכסים, כל הרעיון מאחורי המודל הזה היה להגיע לכיסו של מי שמנהל את הנכס עבור הציבור. זה חל על מנהל הקרן וזה חל על מנהלי התיקים, מנהלי ההשקעות. הם מנהלים את כספי הציבור וההגיון שחל עליהם יצא מנקודת מוצא שצריך להתחשב גם בהיקף הנכסים המנוהל. אגב, לאיגוד מנהלי התיקים ואיגוד חברי הבורסה שגם אותו אנחנו מייצגים, יש טענות בעניין הזה אבל אני אמשיך עם זה בסוף.


מבחינת איגוד הנאמנים, הוא שונה משני הגופים האלה. הנאמן הוא לא מנהל תיקי השקעות. הנאמן הוא גם לא מנהל קרן. אחריותו לדאוג לפקח על הקרן שבנאמנותו. גם שיעור השכר שלו והרווחיות שלו, הכיס שלו, הוא נמוך לאין שיעור מאותם שיעורים שחלים אצל מנהל הקרן. מה שקרה כאן – ולכן אני כן גולש לעניין הסכומים – שיצאו מאותה נקודת מוצא שצריך להביא בחשבון גם את נכסיו של הקרן שבנאמנותו.

קודם כל, אני מזכיר שמה שרצינו לעשות, רצינו, כדי שיהיה אפקט הרתעתי לעונש שאתה מטיל, להתאים אותו לגודל ולחוזק של הגוף אליו אתה מכוון את העיצום הכספי. גם הנאמנים מקבלים אחוז מהנכסים המנוהלים על ידי הקרנות וגם הנאמנים מודעים לזה שבעצם טעות פיקוחית שלהם, המינוף של ההשפעה שלה, ייגזר מגובה הנכסים המנוהלים על ידי מנהל הקרן שביחס אליו הם פועלים. לכן חייבים להתאים את הקנס בצורה פרופורציונאלית גם לגובה הנכסים המנוהלים. אני מזכיר שמדובר בגופים שחלקם כפופים לחברות ראיית חשבון הכי גדולות ולבנקים והם בעצם שומר הסף המרכזי של ציבור המחזיקים בקרנות נאמנות. אלה השחקנים המרכזיים שעליהם אנחנו בעצם נסמכים בעיקר. אנחנו לא מכתיבים לשוק מה יהיה שיעור העמלות שיגבה נאמן כזה או אחר. אם כדי למלא את תפקידם כמו שצריך ולעמוד בחובות שמוטלות עליהם הם צריכים לגבות שכר גבוה יותר, שיגבו שכר יותר גבוה. זה לא ענייננו אלא זה עניין של שוק תחרותי, אבל את המשימות להיות שומר סף ולשמור על כספי ציבור, הם צריכים למלא.

כאן יש בעיה מעבר לקונספט. יש כאן בעיה מבחינת הנאמן. הנאמן היום כבול להסכם הקרן, בניגוד למנהל הקרן. מנהל הקרן סוברני להחליט שמחר הוא יעלה את שיעור שכר מנהל הקרן או יסגור קרנות או ימזג קרנות. מדוע? כי הוא אומר לעצמו שבאמת העלויות האכיפה כאן הן גבוהות ואני צריך לתמחר את זה במחיר שהציבור ישלם עבור קניית הקרנות שבניהולו. הנאמן כבול להסכם הקרן.

אם ירדו סכומי העיצומים, אתה תוותר על הטענה?

אני יכול לשקול לוותר אבל תלוי מה יהיה הסכום. כן, בהחלט כן.

גם אנחנו נשקול.

לכן שאלתי אם זה קשור. אם נוכל להעלות את זה, זה בהחלט הגיוני, אבל כרגע, כאשר הסקאלה על הנאמן ועל מנהל הקרן היא אותה סקאלה, יש כאן משהו לא נכון.

הערתך נרשמה.

אני מבקש דבר חשוב. בכל זאת צריך לעשות הוראת מעבר על הנאמנים כי הם כבולים בהסכמי קרן והם לא יכולים להשתחרר מתפקידם. הוא לא יכול לבוא הנאמן היום ולהעלות את השכר מיוזמתו.

נרשם.

הוא לא יכול להשתחרר מתפקידו. בית המשפט צריך לאשר את זה. הנאמן לא יכול להתפטר.

זה נשמע סביר.

עד שנגיע להוראות מעבר, נחשוב על משהו.

זה נשמע סביר. להבדיל.

תוספת שלישית

(סעיף 119)

חלק א'


(1)
קבע לקרן שם שיש בו כדי להטעות, בניגוד להוראות סעיף 6(א).


(2)
לא מינה רואה חשבון לקרן, בניגוד להוראות סעיף 99(א).

חלק ב'

(1)
הפר את הוראות סעיף 18(2), (4), (5) או (8) בכך שהדירקטוריון של מנהל הקרן לא מילא אחר תפקיד מתפקידיו לפי הסעיף האמור במשך תקופה העולה על שישה חודשים.


(2)
קנה או מכר נייר ערך הנסחר בורסה, שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 21.

(3)
החזיק אמצעי שליטה במנהל קרן בשיעור הטעון היתר מאת ועדת הרשיונות לפי סעיף 23ב בלא שקיבל היתר כאמור, או לא מילא אחר הוראה שניתנה לו לפי סעיף 23ה(א) עד (ג).

(4)
קיבל לניהולו, בין בהסכם ובין בדרך אחרת, קרן ממנהל קרן אחר, באופן שנתח השוק שלו עלה, לאחר קבלת ניהול, על עשרים אחוזים, בניגוד להוראות סעיף 23ז(א), שלט במנהלי קרנות באופן שנתח השוק הכולל שלו עלה על עשרים אחוזים, בניגוד להוראות סעיף 23ז(ב), או לא מילא אחר הוראה של יושב ראש הרשות להקטין את נתח השוק או את נתח השוק הכולל כך שלא יעלה על עשרים אחוזים, בתוך התקופה שנקבעה בהוראה, בניגוד להוראות סעיף 23ז(ג).

אם תוכלי בכל פרט לומר אם הוא חדש או קיים.

בחלק א', זה חדש. חלקם נמצאים היום בסעיפים של עבירות פליליות וחלקם בסעיפים של קנס. אני אומרת כל מה שחדש לגמרי. בואי נגיד שרק היכן שיש חדש, אני אזכיר. כל המקומות האחרים, אני לא אזכיר כי הרוב לא חדש.

(5)
רכש יחידות של קרן המקורבת לו, בניגוד להוראות סעיף 49(ג), והיה עליו לדעת כי התקיימו נסיבות שבשלהן הוא לא היה רשאי לרכוש יחידות כאמור בהתאם להוראות אותו סעיף.

(6)
הציע יחידה ללא תמורה בניגוד להוראות סעיף 58, והיה עליו לדעת שלא משולמת תמורה עבור היחידה.

(7)
לקח אשראי בעד קרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי סעיף 65, והיה עליו לדעת כי לא התקיימו תנאים שבשלהם הוא היה רשאי לקחת אשראי כאמור בהתאם להוראות לפי אותו סעיף.


(8)
עשה עסקה בין חשבונו העצמי לחשבון קרן, בניגוד להוראות לפי סעיף 67.

(9)
שילם על עסקה שנעשתה בעד הקרן, עמלה מנכסי הקרן, שלא בהתאם להוראות סעיף 69, והיה עליו לדעת כי העמלה ששילם אינה בהתאם להוראות כאמור.


רק הסעיף הראשון חדש.


(10)
לא הפריד את נכסי הקרן מרכושו האחר, בניגוד להוראות סעיף 76(א).

(11)
לא השתתף או לא הצביע באסיפה כללית של תאגיד שניירות הערך שהוציא מוחזקים בקראן שבניהולו, בניגוד להוראות סעיף 77.

(12)
משכן או שעבד את נכסי קרן שלא בהתאם לתנאים שקבע שר האוצר לפי סעיף 79, והיה עליו לדעת שלא מתקיימים אותם תנאים.

(13)
גילה את תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות סעיף 97(ד).

(14)
לא מימש נכסי קרן בפירוק בדרך או במועד שנקבעו לכך או לא חילק מזומנים שהתקבלו במימוש הנכסים האמורים בין בעלי היחידות יחסית למספר היחידות שהם מחזיקים, בניגוד להוראות סעיף 109(א) או (ג).

(15)
הצביע באסיפה כללית של בעלי יחידות אף שלא הודיע עם פתיחתה של האסיפה על כך שפדה או מכר יחידות לאחר שקיבל אישור מאת חבר בורסה בדבר החזקתן באמצעותו, בניגוד להוראות סעיף 111(ה)(1).

חלק ג'

(1)
ערך הסדר שחוק זה חל עליו, שלא על ידי קרן להשקעות משותפות בנאמנות שנוסדה בדרך הקבועה בסעיף 3.

(2)
שימש נאמן לחקרן או מנהל קרן בלי שקיבל את אישור יושב ראש הרשות לכך, בניגוד להוראות סעיפים 9(א) או 13(א) לפי העניין, או לאחר שפקע האישור כאמור בהתאם להוראות סעיפים 10 או 14, לפי העניין.

(3)
הציע לציבור יחידות, לרבות יחידות או מניות של קרן חוץ, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, בניגוד להוראות סעיף 25(א), והיה עליו לדעת שהוא מבצע הצעה לציבור של יחידות שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו.

(4)
פרסם או גרם לפרסום של דבר ביחס לקרן אשר יש בו פרט מטעה, בניגוד להוראות סעיף 73(ב)(2).

(5)
כלל בהסכם הקרן, בתשקיף, בדוח, בהודעה או במסמך המוגשים לפי חוק זה לרשות, פרט מטעה, בניגוד להוראות לפי סעיף 73א(א) והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר.

(6)
כלל בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור שנכללו או שנזכרו בתשקיף או בדיווח, בהסכמתו המוקדמת, פרט מטעה, בניגוד להוראות סעיף 73א(ב) והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר.

(7)
לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיפים 16(א1), 34(א), 52, 54(ב), 61(ג), 72,] 77(ג), 78(ה), 80(ג), 199(ו), 101(ד), 110(1), 112(ד), 112א(א) או 112ב, הגיש דוח, הודעה, תשקיף או מסמך אחר שלא בהתאם להוראות לפי סעיפים 71א ו-131א והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר.


(8)
פרע מנכסי הקרן הוצאות, שלא בהתאם להוראות סעיף 80.

(9)
קיבל טובת הנאה בקשר עם ניהול הקרן או בקשר עם מילוי תפקידו כנאמן לקרן, שלא בהתאם להוראות סעיף 81".


בחלק זה, פריטים (2) עד (6) הם פריטים חדשים.

גם ב-(7) צריך להכניס את העניין הזה של הגיש?

כן.

כמו שאמרתי קודם, אני גם מייצג את איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים ובהם מצויים מנהלי התיקים הגדולים בבתי השקעות. בהמשך לדיון קודם שנערך לגבי החוק, אני מתייחס למנהלי התיקים, גם שם עלתה הסוגיה של שווי הנכסים המנוהלים, נושא שהתייחסתי אליו בנוגע לנאמנים.


אנחנו הצענו לרשות ניירות ערך, ופנינו גם במכתב ליושב ראש הוועדה, להחריג מאותם סכומים של נכסים מנוהלים את הסכומים של הלקוחות הכשירים, אותם לקוחות ספציפיים שלמעשה שווים בפני עצמם ויודעים להגן על עניינם והחוק - חוק הסדר העיסוק, ייעוץ השקעות – פוטר מהתחולה לגביהם הוראות סעיפים רבים.


למשל, אין צורך להכין הסכם בכתב מול קרן פנסיה או מול לקוח אחר משום שברור שהדברים ייעשו על ידו כגוף מפוקח, כגוף מנוהל, כגוף שיודע לדאוג לענייניו. לעומת זאת, כאשר מנהל תיקים נתפס בכלכלתו ונמצא שהוא הפר עבירה בכך שהוא שגה בנוגע להוראות של הכנת הסכם בכתב ללקוח רגיל, לא ללקוח כשיר, לוקחים לצורך ההפרה ומחשבים את סך כל הנכסים של אותו מנהל תיקים על כל הלקוחות שלו, כולל אותם לקוחות כשירים שלא אמורים ליהנות מהגנה של הסעיף הזה.


לדעתנו בדבר הזה הנטרול הוא הגיוני משום שמנהל התיקים לא נדרש לאותן הוראות מחמירות כלפי אותם לקוחות ולא ראוי ולא הגיוני להכניס לתוך שווי חישוב של הסכומים את הנכסים המנוהלים של אותם לקוחות. אלה גם לקוחות כשירים.

לקוח כשיר רשאי, במיוחד אחרי תיקון לחוק הייעוץ שנעשה רק לאחרונה בוועדה זו, לפעול שלא באמצעות מי שקיבל רשיון. אם הוא בחר לפעול במי שהוא בעל רשיון, הרי שהוא זכאי להגנת הפרקים המהותיים וחובות הזהירות והאמונים חלות עליו. נכון שפטרנו אותו מהוראות קונקרטיות. הוראות קונקרטיות, אתה לא חייב, אבל עדיין אתה חב לו בחבות המהותית בגללה הוא הגיע אליך כבעל רשיון, שתהיה זהיר ותקיים את חובת האמונים.


לכן, אם הוראה קונקרטית כאן לא ביצעת ביחס אליו, הרי אתה לא חייב לקיים אותה לעשות את התרשומת המלאה ביחס אליו. בכל מה שאתה כן חב, אתה חב.

אני מתכוון לומר הפוך. אני אסביר את הטיעון שלי. אם אני לא קיימתי הוראה שאני לא חב בה, זה בסדר, אבל לא קיימתי אותה כלפי מי שאני כן חב בה. אני לא מקיים הוראה כלפי לקוח רגיל.

אני מזכיר שהעיקרון לפיו גדולים, כדי שתהיה הרתעה, הקנס ביחס אליהם הוא אחר מאשר קטנים והכלל הזה נשמר גם כאן.


אנחנו הרי העברנו לפני כמה חודשים את הפטור הזה שהוא מדבר עליו. זה אנחנו נתנו להם את הפטור הזה. הוא אומר: נתת לי את הפטור, ועכשיו תפחית לי גם את העונשים ותתייחס אלי כאילו אני קטן, אבל הוא לא קטן אלא הוא גדול. הוא עדיין נשאר אותו גורם. הוא רוצה גם לקבל מאתנו את הפטור וגם לקבל מאתנו את תוצאת הלוואי שאני אפחית לו את שווי הנכסים ואני אתייחס אליו כאל קטן. זאת דרישה קצת מוגזמת. תגידו תודה על הפטור שאמור לשפר לכם את החיים ולהקל עליכם, אבל עדיין אתם נחשבים בתוך המתכונת של גדולים.


מעבר לעיקרון הזה, אם הוא באמת חושב שזה מפריע ושהוא לא צריך את כל הפעילות בתוך המקום בו הוא נמצא, הוא יכול להפריד את כל הלקוחות הכשירים הצידה ולנהל אותם בנפרד. העובדה שהוא לא עושה את זה והוא משאיר את כולם יחד, היא הנותנת שזה חלק מהפעילות השוטפת שלו סביב אותן תקורות, סביב אותם עניינים, וזה מה שמשקף את הגודל שלו בסופו של דבר.


לכן אין שום הצדקה לבקשה שלהם.

בפסקה (4) זה פרסם?

תיקנו אותי כאן שאמרתי ש-(1) עד (6) הם חדשים, אבל הם לא חדשים. הסעיפים ממוקמים במקומות אחרים והמהויות כמויות ופזורות בחוק.

ב-(4) יש לך גרם לפרסום. בסדר?

כן.

4.
תיקון חוק החברות


בחוק החברות, התשנ"ט-1999 –

(1)
סעיף 225 -



(א)
אחרי "יגלה לממנה" יבוא "את כל אחד מאלה".

(ב)
הסיפא החל במלים "אם הורשע" תסומן כפסקה (1), ובה במקום "חלוט" יבוא "בערכאה ראשונה (להלן – פסק דין)" ובמקום הסיפא החל במלים "בסעיף 226", יבוא "בסעיף 226(א) וטרם חלפה התקופה שבה אסור לו לכהן כדירקטור לפי סעיף 226".



(ג)
אחרי פסקה (1) יבוא:

"(2)
אם הורשע בפסק דין בעבירה כאמור בסעיף 226(א1) וטרם חלפה התקופה שקבע בית המשפט לפי אותו סעיף קטן.

(3)
אם ועדת האכיפה המינהלית הטילה עליו, לפי פרק ח'4 לחוק ניירות ערך, לפי פרק ז'2 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 או לפי פרק י'1 לחוק השקעות משותפות בנאמנות התשנ"ד-1994, אמצעי אכיפה כאמור בסעיף 62נה לחוק ניירות ערך האוסר עליו לכהן כדירקטור בכל חברה ציבורית, וטרם חלפה התקופה שקבעה ועדת האכיפה המינהלית בהחלטתה כאמור. לעניין זה, "ועדת האכיפה המינהלית" – הוועדה שמונתה לפי סעיף 62לא(א) לחוק ניירות ערך".


(2)
בסעיף 226 -



(א)
סעיף קטן (א) ברישא, המילה "חלוט" תימחק ופסקה (3) תימחק.



(ב)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1)
לא ימונה לכהונת דירקטור בחברה ציבורית אדם שהורשע בפסק דין בעבירה שאינה מנויה בסעיף קטן (א), אם בית המשפט קבע כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כדירקטור בחברה ציבורית, למשך התקופה שקבע בית המשפט אשר לא תעלה על חמש שנים מיום מתן פסק הדין".

(ג)
בסעיף קטן (ב), במקום "בסעיפים (א)(1) ו-(א)(2)" יבוא "בסעיף קטן (א)", ובסופו יבוא "או כי התקופה שבה הוא מנוע מלכהן כדירקטור בחברה ציבורית תהיה קצרה מחמש שנים".


(3)
אחרי סעיף 226 יבוא:



"226א
הגבלת מינוי בשל החלטה של ועדת האכיפה המינהלית

הטילה ועדת האכיפה המינהלית על אדם, לפי פרק ח'4 לחוק ניירות ערך, לפי פרק ז'2 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 או לפי פרק י'1 לחוק השקעות משותפות בנאמנות התשנ"ד-1994 אמצעי אכיפה כאמור בסעיף 52נה לחוק ניירות ערך האוסר עליו לכהן כדירקטור בחברה ציבורית, לא ימונה אותו אדם לדירקטור בחברה ציבורית שבה אסור לו לכהן כדירקטור על פי אותה החלטה. לעניין זה "ועדת האכיפה המינהלית" – הוועדה שמונתה לפי סעיף 52לא(א) לחוק ניירות ערך".


(4)
בסעיף 228(א), אחרי פסקה (2) יבוא:



"(2א)
במועד מתן הודעה על הטלת אמצעי אכיפה כאמור בסעיף 232א".


(5)
בסעיף 231, אחרי "226" יבוא "226א".

(6)
בסעיף 232 במקום "226(א)(1) או (3)" יבוא "226(א)(1)" או "(א1)" ובמקום הסיפא החל במלים "חלפו חמש שנים" יבוא "חלפה התקופה שבה אסור לו לכהן כדירקטור לפי סעיף 226".


(7)
אחרי סעיף 232 יבוא:



"232א.
פקיעת כהונה עקב החלטה של ועדת האכיפה המינהלית

החליטה ועדת האכיפה המינהלית לפי פרק ח'4 לחוק ניירות ערך, לפי פרק ז'2 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות התשנ"ה-1995 או לפי פרק י'1 לחוק השקעות משותפות בנאמנות התשנ"ד-1994, להטיל על אדם אמצעי אכיפה לפי סעיף 52נה לחוק ניירות ערך האוסר עליו לכהן כדירקטור בכל חברה ציבורית או בחברה שבה הוא מכהן, יודיע על כך לחברה וכהונתו תפקע במועד מתן ההודעה, ובחברה שלגביה חל האיסור כאמור לא ניתן לשוב ולמנותו לכהונת דירקטור אלא אם כן חלפה תקופ0ת האיסור כאמור".


(8)
בסעיף 234, אחרי "232" יבוא "232א".


(9)
בכותרת פרק שני בחלק שישי, אחרי "מינוי" יבוא "כהונה".


(10)
אחרי סעיף 251 יבוא:

"251א
החלת סעיפים לעניין הגבלות על מינויים ופקיעת כהונה מסימן ב' בפרק ראשון

סעיפים 225 עד 226א, 232 עד 232א, 233(2) ו-234 יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין נושא משרה אינו דירקטור, בחברה ציבורית.

(11)
סעיף 260(א)(1א) אחרי "הוכחת מחשבה פלילית" יבוא " או בקשר לעיצום כספי".


(12)
בסעיף 263(45) אחרי "קנס" יבוא "קנס אזרחי, עיצום כספי".

המטרה של התיקון הזה היא למעשה לעשות השלמה לתיקון שעשינו עד עכשיו לעניין החוקים של רשות כאשר אנחנו רוצים להתאים מה המשמעות של הרחקה מעיסוק של אותם גורמים, ככל שאנחנו מדברים על חוק החברות. אנחנו למעשה עושים התאמה גם בעקבות פסיקה של השופטת פרוקצ'יה, בפסק דין נמרודי. אנחנו משלבים את התיקון הזה במסגרת התיקונים שאנחנו עושים אחרי החלטות של ועדת האכיפה המינהלית.


מה שיוצא מהתיקון, זה כלהלן. לעניין הגילוי, לסעיף 225, קובע חובה של גילוי למי שמועמד לכהן כדירקטור ולגבי הרשעות שלו בפסק דין חלוטים. קודם כל, אנחנו מוחקים את הגילוי לגבי רק הרשעה של פסקי דין חלוטים וזה יחול לעניין כל פסק דין כבר מהערכאה הראשונה.

את יכולה להסביר?

זה חל גם על חברות פרטיות.

החובה הזאת היא לכל מי שמועמד לכהן כדירקטור, הן בחברה פרטית והן בחברה ציבורית. הכוונה היא לחשוף את ההרשעה כבר מהערכאה הראשונה כדי שבאמת הפסיקה תהיה אפקטיבית כבר מהערכאה הראשונה. כך יהיה גם לעניין הוספה של הגילוי לעניין החלטה מינהלית ובאותו אופן אנחנו משווים גם את ההחלטה בערכאה הראשונה.

אנחנו חושבים שזה לא צריך להיות כך.

הגילוי, הן לגבי ההרשעה וגם לגבי ההחלטה של ועדת האכיפה המינהלית. חוץ מזה, אנחנו מתקנים את סעיף 226 שעניינו ההגבלה במינוי עקב ההרשעה. היום הסעיף בונה בו איזה הרשעות בגינן תוגבל הכהונה כבר היום. אנחנו למעשה עושים עכשיו הבחנה בין שלוש סוגי עבירות אחרות. האחת, עבירות שמנויות כבר היום, שאלה עבירות הליבה של העבירות הכלכליות. מדובר בעבירות החמורות ביותר שנמצאות בחוק העונשין. לעניין זה, אם הוועדה רוצה, אני יכולה לפרט באיזה עבירות מדובר. בין היתר זה זיוף, שוחד, מרמה, גניבה בידי מנהל, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות החמורות שנמצאות בחוק ניירות ערך, לעניין זה מידע פנים, ואם דניאל רוצה, היא יכולה לפרט. חוץ מזה, מדובר באותן הרשעות שהן בבית משפט מחוץ לישראל, אבל במהותן הן אותן עבירות.


לגבי העבירות האלה שהן עבירות הליבה והעבירות החמורות ביותר, למעשה ברירת המחדל היא כבר היום חמש שנים פסילה סטטוטורית מכהונה. המצב הזה אינו משתנה ואנחנו רק מבהירים שלגבי העבירות האלה, זוהי נקודת המוצא של אותן חמש שנים ורק בנסיבות חריגות ומיוחדות, בית המשפט רשאי לקצר את תקופת הפסלות. חוץ מזה, יש עבירות נוספות שהן עבירות שעקב חומרתן, מהותן ונסיבותיהן, בית המשפט יכול לקבוע שאותו אדם אינו ראוי לשמש כדירקטור בחברה ציבורית ולעניין הזה יש שיקול דעת לבית משפט, אבל התקופה שהוא יקבע לא תעלה על חמש שנים.


בנוסף ובמקביל אנחנו מתקנים ומוסיפים סעיף על הגבלת מינוי בשל החלטה של ועדת האכיפה המינהלית וזאת השלמה לתיקונים שנעשו עד עכשיו.

מה עם העניין של הנושא של חלוט?

גם לעניין זה, אנחנו מדברים על הגבלת מינוי כבר מהרגע שיש החלטה בפסק דין בערכאה ראשונה.

על זה יש לנו הערה. זה הדבר החשוב.

הדבר מאוד פשוט. זה אומר ש-226 היום אומר שאחרי פסק דין חלוט ניתן לשלול את הזכות הזאת, להגביל מינוי לחמש שנים ואין על זה עוררין וגם אנחנו לא מערערים. זה מוצדק, זה ראוי וטוב שכך.


השינוי כאן נעשה אגב אורחה של העניין של חלוט. אני מבין את האינטרס של הרשות לומר שמי שמגיש ערעור, עד שדנים בערעור, זה לוקח שנים וזה לא אפקטיבי. גם את זה אני מבין, אבל צאו וחשבו מה קורה אם פסק דין בערכאה הראשונה מרשיע פלוני ופוסלים לו את הזכות להיות חבר בדירקטוריון או דברים מהסוג הזה, ואחר כך בבית המשפט המחוזי ההחלטה נהפכת והוא מקבל זיכוי. אז יצא שהוא סובל על לא עוול בכפו. אם כן, מה ההגיון בדבר הזה?

אני אסביר.

אם אתה אומר שכבר מספיקה הרתעה ראשונה, לא מעניין אותנו בכלל מהי ההרשעה. אם הוא לא מגיש ערעור, זה בסדר, אבל אם הוא מגיש ערעור, והערעור נדון בבית המשפט המחוזי, ובית המשפט המחוזי מזכה אותו, מדוע הוא צריך לסבול?

למה לא רק לאחר פסק דין סופי?

נכון.

זה מה שקיים היום בחוק. מה הרציונל?

אני אסביר.

סליחה, אני רוצה להסביר משפט אחד בעניין הזה, לפני שאת עונה. יש כאן סוגיות שהן לא שוליות בנושא של חוק החברות. אני לא בטוח שהאכסניה לדיון בהן היא אגב אורחה דיון באכיפה מינהלית בוועדת הכספים ולא דיון בצורה מרכזית בחוק החברות. יש כרגע תיקון די גדול של חוק החברות שעומד להידון בקרוב והמקום שם לכל הדברים האלה הוא באכסניה ההיא ולא אגב אורחה בנושאים של ועדת הכספים.

מרבית התיקונים הועלו כאן בגלל הרלוונטיות שלהם לוועדת אכיפה מינהלית, מפני שזה הכלי שבאמצעותו אנחנו יכולים לאכוף את הגבלות העיסוק שקובעת הוועדה. זאת הבקשה של משרד המשפטים לעניין פסק דין חלוט ודנה תגיב, אם צריך לעמוד על ביצועו כאן.

מה זה רלוונטי?

אני אענה. ראשית, אני לא רואה בדיון הזה דיון אגב אורחה. הדיון הזה הוא דיון לכל דבר ועניין וההסדר הזה הוא הסדר שלא נעשה אגב אורחה בשום עניין. העובדה שזה תיקון עקיף, זה פשוט בגלל שזה לא תיקון לחוק ניירות ערך. זה דבר ראשון.


דבר שני. ההסדר הזה הוא הסדר המשלים להסדר שקבענו עד עכשיו ולכן ראוי שנדון ביחד. זאת המשמעות מבחינת דיני החברות של אותה הרחקה שעד עכשיו היא הייתה במישור מינהלי. זאת ההשלמה כי זאת תמונת הראי לגבי הדין האזרחי, בחוק החברות.


מעבר לכך, אם אנחנו נחזור ונבחן מדוע מלכתחילה קיים סעיף 226 בחוק החברות, הוא קיים משני טעמים: קודם כל, זה לא עונש. אנחנו לא ממשיכים ודנים בעונש אלא אנחנו דנים במצב שבו בית משפט מצא - בית משפט, עד שהוא לא נהפך, זה הדין הקיים, זה הדין המחייב. הפסיקה היא סופית עד שהיא לא נהפכת – שאותו אדם הורשע באותן עבירות ושוב אני אזכיר שמדובר בעבירות שהן עבירות הליבה החמורות ביותר שיש.

מקובל.

ולכן לא מדובר במצב שבו אנחנו מוסיפים על עונשו אלא בשלב שבו הורשע, מתקיים הרציונל של שניים: האחד, למנוע מאותו אדם שבית המשפט מצא שהוא פגע בצורה החמורה ביותר באמון הציבור בשוק ההון, בכך שהוא גנב, שיחד וכולי. לגביו מתקיים אותו סיכון בגינו אנחנו רוצים למנוע ממנו לשוב ולהזיק. מעבר לכך, יש לזה גם אלמנט הרתעתי. אנחנו מבקשים להתריע ולהרתיע את אותם מנהלים מלבוא לבצע עבירות חמורות כאלה שפוגעים בסופו של דבר בשוק ההון.

אם אי אפשר לערער, אז בסדר, אז פסק הדין הזה הוא סופי ושלום על ישראל והוא יבוא על עונשו, אבל אם את נותנת לו עונש ואחר כך מסתבר שהוא זכאי, ובית המשפט המחוזי מזכה אותו, איך תחזירי לו את העניין הזה ששללת ממנו את הדבר הזה? לשם מה?

כבר בשלב הזה, כאשר ההחלטה מתקבלת על ידי ערכאה מינהלית, על ידי רשות ניירות ערך, הוא מורחק ברגע שמסתיימת תקופה של שישים יום. מאותו רגע הוא מורחק. לכן ייווצר כאן מצב שבו אין קוהרנטיות. אם הוא ביצע הפרה מינהלית, הוא כבר יורחק על אתר. אם הוא הורשע בבית משפט בהליך שיפוטי מלא ונמצא שהוא הורשע בעבירה חמורה ביותר, הוא לא יכול להיות מורחק.


אני רוצה להזכיר מהעת האחרונה, בו התנהלו הליכים משפטיים מאוד חמורים במשך 13 שנים עד שהתחיל הדיון בבית המשפט והסתיים בעליון, והעניין נגרר מערכאה לערכאה.

אני מבין את השיקול המיידי, אבל איך תפצי אותו על כך שאם אחר כך הוא יצא זכאי, הרחקת אותו בינתיים מפעילות.

לא צריך לפצות אותו. הוא לא מקבל אות כבוד על כך שהוא יצא זכאי בערכאה שנייה.

למה לא? בית המשפט הפך את ההחלטה הראשונה.

אני אסביר. לא סביר שוועדה מינהלית יכולה לפגוע בעיסוק של אדם עקב מהימנות, עוד לפני בכלל שהוגש כתב אישום ובוודאי אחרי שהוגש כתב אישום, ולעומת זאת כאשר יש פסק דין של בית משפט שקבע שהבן אדם עבר עבירה, אז לא יתייחסו לעניין הזה ויחכו עד לפסק הדין החלוט. יש גם אפקטיביות באכיפה הזאת.

היו"ר משה גפני שב לנהל את הישיבה

אם אתה נותן לו אפשרות לערער, אתה חייב לחכות.

הערעור הוא על העונש ועל ההרשעה. לא מדובר רק בהגבלת עיסוק. יש הרבה מאוד דברים מעבר לכך.

כדאי אולי להזכיר שלדירקטור יש זכות לחזור ולפנות לערכאות ולבקש את קיצורה של התקופה. אם הוא פנה בערכאת ערעור וערעורו נשמע, הוא ישתמש בזכותו לפנות לבית המשפט ולבקש את קיצור התקופה.

הסיפור עלה פעם בהקשר אחר, כאשר אנחנו שאלנו את יושב ראש הרשות מה קורה אם אתם מגישים בדין פלילי, הלכתם למסלול הפלילי, הבאתם אותו לבית משפט ובית משפט מוציא אותו זכאי. האם גם אז צריך להעניש אותו? אז היה כאן דיון רציני שהיושב ראש יזם אותו וסוכם שרק אם פרקליט המחוז יסכים לכך, זה תלוי בו ולא במישהו אחר, אפשר יהיה.

הרציונל שונה.

אני שוב מדבר על הסופיות של העניין.

גם בית המשפט שהרחיק לכתחילה, גם ערכאת הערעור, הרי יכול הפונה לפנות אליהם או לקצר תקופה או לבקש עיכוב ביצוע. הוא המצב ביחס להחלטה מינהלית. צדק שוני, זה בדיוק אותו מצב.

זה לא כך. אם פסק הדין הוא סופי, אין בעיה. אני אומר שאפילו תחמירו בעונש.

אתה רק נותן אינסנטיב להגיש עוד ערעור ועוד ערעור, לדחות את זה עד סוף כל הדורות ולא יצא מזה שום דבר.

הלכתי בכיוון שלך עד ששמעתי גם את הצד השני. אם היינו יודעים שבערעור זה ייקח חצי שנה לדוגמה, היה מוגבל בזמן, היינו אומרים וגם הם היו אומרים שמחכים כדי לעשות צדק עד הסוף. אנחנו יודעים שבתי המשפט, יש להם זמן וזה לא דוחק להם. מהמחוזי זה ילך לעליון והנה תוך עשר שנים, בסוף הוא יורשע או לא, אבל תאר לך שהוא יורשע, אז מה אתה אומר? עשר שנים נתת לו להמשיך לחגוג למרות שבערכאה הראשונה הוא הורשע. לכן הם שכנעו אותי. אתה לא שכנעת אותי.

לשם כך עכשיו הכנסת, ועדת החוקה חוק ומשפט והכנסת אישרו את העניין של בית משפט כלכלי שיוכל לפעול במהירות.

עד אז, בסדר. עד שזה יהיה, חזון אחרית הימים.

לא, זה מוקם תוך כמה חודשים.

זה אותו בית משפט שיגיד שאתה צריך ללכת הביתה. אתה תערער עליו לעליון ונצטרך לחכות אז להחלטת העליון.

גד עושה את מלאכתו נאמנה בזה שהוא שם את הדגש מנקודת מבטו של הדירקטור אבל אנחנו גם כוועדת הכספים וגם כרשות ניירות ערך צריכים להסתכל לא רק מנקודת מבטו של הדירקטור אלא גם מנקודת המבט של ציבור המשקיעים שמשקיע במניות, משקיע את חסכונותיו באותן חברות ציבוריות ולכן צריך לאזן בין השניים.


איזון חד צדדי לטובת הדירקטור, בזה שאומר שאנחנו נחכה עשר שנים עד שזה יהיה חלוט ויכול להיות שהוא יורשע בעבירות מרמה מאוד חמורות, צריך להביא בחשבון שמדובר לא בעבירות של זוטא אלא עבירות ממש ממש חמורות והוא ימשיך להיות אחראי על ניהול כספי ציבור במישרין ובעקיפין. אני מזכיר שמדובר בהליך בבית משפט שהוא יכול לבקש גם בבית המשפט בערכאה הראשונה וגם בבית משפט בערכאת ערעור עיכוב ביצוע.

מה שרציתי להציע עכשיו. אני מקבל את עמדתך. יהיה כתוב בחוק ככה.

לא צריך לכתוב. זה כבר קיים היום. הדין הכללי מאפשר את עיכוב הביצוע.

אני חושבת שאתם מדברים על עיכוב ביצוע שונה.

אם יש עיכוב ביצוע, אין לי בעיה.

נשמע על איזה עיכוב ביצוע אתם מדברים.

תכף נראה איך אנחנו מנסחים את זה. אתם אומרים שבניגוד למצב הקיים היום, או בניגוד למה שהיה בקריאה הראשונה במליאה, היה מדובר רק על פסק דין חלוט. אתם מציעים שכבר בערכאה הראשונה הוא יפסיק להיות דירקטור. יש פה בעיה ואתם מחמירים. כמו שאתה אומר, יש כאן את הנושא של האיזון בין טובת הציבור לבין לפעמים אלה יכולות להיות עבירות חמורות של הדירקטור ואין סופיות דיון וזה יכול לקחת הרבה זמן, או שיש סופיות דיון אבל בעוד הרבה זמן. זאת אומרת, אנחנו היינו יכולים להיכנס לפרטים ולומר בעבירה חמורה ככה, בעבירה פחות חמורה אחרת, וזה ברור שזה לא בא בחשבון.

זה חל רק על החמורות. הרשימה שדניאל הקריאה חלה רק על החמורות.

בסדר, אבל לא כל מקרה הוא כמו מקרה שדומה לו. יש מקרים כאלו ויש מקרים אחרים. המציאות תהיה שאם בית המשפט בערכאה הראשונה הרשיע אותו, הוא לא יכול להיות דירקטור, אבל הוא מגיש ערעור לערכאה גבוהה יותר. הוא יכול לבקש עיכוב ביצוע גם החלטה הזאת. זה אני אומר ליועצת המשפטית. שגית, צריך לנסח את זה באופן כזה שלא יכבול את ידי בית המשפט שיאמר שהיות והמחוקק קבע שהמציאות הזאת בה הדירקטור כבר לא יכול להיות לאחר שהוא הורשע בערכאה הראשונה, בסדר, שילך לערעור, הכנסת כבר נתנה את דעתה על זה והוא כבר לא יכול להיות דירקטור. לכן צריך לנסח את זה באופן כזה שהדינים הקבועים שבן אדם יכול, כאשר הוא מורשע בהרשעה ראשונה, לבקש רשות ערעור, הוא יכול לערער, הוא יכול לבקש עיכוב ביצוע, הוא יוכל לבקש עיכוב ביצוע גם על זה שבית המשפט אמר או המחוקק קבע שהוא לא יכול להיות דירקטור. צריך לנסח את זה באופן כזה שלא ימנע מהדירקטור לבקש מבית המשפט שהרשיע אותו את העיכוב.

בערכאה ראשונה. אם ישנו הדבר הזה, זה בסדר.

בסדר. ממשיכים.

הייתה לי עוד הערה. בסעיף (12) האחרון שהקראת יש שם תוספת בסעיף 263(4) האומר שאחרי קנס יבוא קנס אזרחי, עיצום כספי.

אני עוצרת אותך. זה קשור לביטוח. הבנתי שאתם לא רוצים לדון כאן בביטוח.

זה היה איסור ביטוח בכחול אבל נושא הביטוח יידון בנפרד.

בסדר.

בדברי ההסבר זה הוסבר.

מה זה נדון? זה הולך להכרעות?

עוד מעט.

זה לא מאושר כרגע.

לא מאושר. לא.

5.
תיקון חוק בתי המשפט (תיקון מספר 59)


בחוק בתי המשפט (תיקון מספר 59), התש"ע-2010 -


(1)
בסעיף 4 -

(א)
בסעיף 42א בהגדרת "רשות" בסופה יבוא "ומותב כמשמעותו בסעיף 52מד לחוק ניירות ערך".



(ב)
בסעיף 42ב(א) -




(1)
בפסקה (1) -

(א)
בפסקת משנה (ב) בסופה יבוא "למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו בחוק האמור".

(ב)
בפסקת משנה (ג) בסופה יבוא "למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו בחוק האמור".

(2)
בפסקה (8), במקום "או עבירה לפי חוק הייעוץ" יבוא "עבירה לפי חוק הייעוץ או עבירה לפי חוק ההשקעות".



(ג)
בסעיף 42ג(א) המלים "למעט לפי פרק ז' לחוק האמור" – יימחקו.


(2)
בסעיף 10 פרט (8) – בטל.


(3)
סעיף 11 – בטל.


לפני פחות מחודש אושר תיקון מספר 59 לחוק בתי המשפט. תיקון זה צפוי להיכנס לתוקפו ב-15 בדצמבר. נדרשו מספר התאמות על מנת לשלב בין התיקון שהועבר לבין התיקון הזה. במהות, מה שאנחנו אומרים כאן זה שבעצם עתירה כנגד החלטת ועדת האכיפה המינהלית, יראו את ועדת האכיפה המינהלית כרשות, כהגדרתה בחוק בתי המשפט. התיקון מבהיר שבכלל נברר אם צריך לכלול אותו משום שספק אם הוא נדרש. בכל מקרה, המתכונת תהיה מתכונת של עתירה מינהלית ומדובר אחר כך על מתכונת העתירה, נושא שיידון בהמשך.


סעיף 42ב מבהיר מהו עניין כלכלי. עניין כלכלי הוא עניין שנדון בפני המחלקה הכלכלית בתל אביב כאשר הוא מגיע לשם לפי כללי הסמכות המקומית. הובהר כאן שסעיפי הארכת הדפוסים וכדומה שהוחרגו לעניין חוק ניירות ערך, הם גם כך לעניין שני החוקים האחרים. הובהר כאן שהעבירה היא מופרדת בחוק השקעות ובחוק הייעוץ. כל מיני תיקוני הבהרות שהם באמת לא משמעותיים.


סעיף 42ג מגדיר עניין כלכלי מינהלי שהוא תמיד נדון בפני המחלקה הכלכלית. הוחרג ממנו פרק ז' שעוסק בשיפוט משמעתי וכרגע לא צריך בהחרגה.

תסבירי על ההרחקה מעיסוק.

לאיזה סעיף את רוצה הסבר? פריט 8 בסעיף 10 לחוק בתי המשפט עושה תיקונים בסעיף 117. זה סעיף של הקנס האזרחי. סעיף 117 מתבטל.

בסדר.

יכול להיות שאני מפספס כאן משהו, אבל איפה נכנס הערעור? האם בתיקון לחוק הזה או בתיקון לחוק אחר?

אני אסביר. התיקון נכנס בתוך חוק בתי המשפט וחוק בתי המשפט כבר אושר. יחד עם זאת, מתכונת, מה המשמעות של עתירה מינהלית, יידון בהמשך בהנחייתה של שגית כי הוא רלוונטי לשלושת החיקוקים. נכון, שגית?

כן.

6.
תיקון חוק ניירות ערך (תיקון מספר 42)


בחוק ניירות ערך (תיקון מספר 42), התש"ע-2010


תיקון חוק ניירות ערך (זירות סוחר לחשבון עצמו) אושר בוועדה רק לאחרונה. התיקון הזה ייכנס לתוקף עם אישורן של תקנות מכוחו שנכתבות בימים אלה וצפויות להגיע אל שולחנה של הוועדה בחודשים הקרובים.

לכן יש כאן תיקונים עקיפים.

לכן יש תיקון לתיקון, מפני שזה עוד לא נכנס. אין לדעת מה ייכנס קודם ולכן זאת המתכונת שהונחינו על ידי האחראית על נוסח החקיקה במשרד המשפטים שכך נכון לבצע. עשינו את זה לגבי שני התיקונים. בכל המקומות זה לחלוטין טכני. מקומות שנראה לי שזה מהותי, אי אעצור.


(1)
בסעיף 2, סעיף 44כח -

(א)
בכותרת השולים במקום "על חקירה אישום או הרשעה" יבוא "לרשות".

(ב)
האמור בו יסומן "(1)" ובו, הכתוב החל במלים "הרשעה בעבירה" יימחק, ובמקומו יבוא:

"התקיימות אחד מאלה, והכל לגביהם או לגבי נושא משרה בהם, בארץ או בחוץ לארץ":




(א)
הרשעה בעבירה.

(ב)
הגשת כתב אישום או התקיימות הליך משמעתי, בשל ביצוע עבירה.

(ג)
חקירה או בירור מינהלי בקשר עם ביצוע עבירה או הפרה של הוראות דין כלכלי, על ידי רשות המוסמכת לנהל חקירה או הליך בירור מינהלי, לפי העניין.

(ד)
תשלום חבות כספית כחלופה להליך פלילי, בקשר עם הפרת הוראה מהוראות דין כלכלי, וכן קיומו של הליך מינהלי בשל הפרת הוראות כאמור, שתוצאתו האפשרית היא הטלת אמצעי אכיפה מינהלי.

(ה)
תשלום עיצום כספי או קבלת דרישה לתשלום כאמור, בשל הפרת הוראת דין כלכלי.

(ו)
פסק דין בתביעה אזרחית או תביעה אזרחית שהוגשה בשל הפרת הוראות דין כלכלי, לרבות בדרך של תביעה מכוח סעיף 63 לפקודת הנזיקין, בלבד שתביעה כאמור כללה טענת תרמית או רשלנות.



(ג)
אחרי פסקה (1) יבוא:




"(2)
לעניין זה -

"הוראות דין כלכלי" – הוראה מה וראות הדינים המנויים בסעיף 9א(ה) לחוק השקעות משותפות.

"חבות כספית כחלופה להליך פלילי" – כהגדרתה בסעיף 260 לחוק החברות.

"עבירה" – כהגדרתה בסעיף 9א(ה) לחוק להשקעות משותפות".


אלה בעצם אותם סעיפי מהימנות עם התאמה של מה שכתוב שם למתכונת החדשה שהוסברה קודם לכן.


(2)
סעיף 3 – בטל ואחריו יבוא:



"3א
תיקון סעיף 52כו

בסעיף 52כו(ב) לחוק העיקרי, אחרי "לפי סעיפים 36(ג)" יבוא "44כט" ואחרי פסקה (3) יבוא –



"3(א)
חברה בעלת רשיון זירה כמשמעותה בפרק ז'3".




זאת בעצם הגדרת זירת מסחר כגורם מדווח עבור הסעיפים הרלוונטיים.



3ב
תיקון סעיף 52כט

בסעיף 52כט(א)(1) לחוק העיקרי, במקום "או מסלקה" יבוא "או חברה בעלת רשיון זירה כהגדרתה בפרק ז'3, או מסלקה".

זאת סמכות השר לשנות את התוספת החמישית והשישית. אנחנו השווינו את זירת מסחר למסלקה.



3ג
תיקון סעיף 52נה




בסעיף 52ה(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (4) יבוא -




"(5)
חברה בעלת רשיון זירה כמשמעותה בפרק ז'3".

זה הגבלת עיסוק לנושא משרה בכירה בגוף מפוקח, ומכלילים את זירות מסחר בהגדרת גוף מפוקח.



3ד
תיקון סעיף 52נו


סעיף 52נו(1) לחוק העיקרי, אחרי "להתלות לתקופה קצובה רשיון" יבוא "לניהול זירת סוחר או היתר שליטה בחברה בעלת רשיון זירה שניתן למפר לפי חוק ניירות ערך, או רשיון".




זאת סמכות המותב והיא מותאמת גם לזירות מסחר.



3ה
תיקון סעיף 52נט

(א)
בסעיף קטן (ד) אחרי "לפי סעיפים 36(ג)" יבוא "44כט".

(ב)
בסעיף קטן (ה) אחרי "מפר שהוא בעל רשיון לפי" יבוא "סעיףפ 44יג או לפי"".

את קוראת כל כך מהר.

אני קוראת לפרוטוקול. אם יש משהו שמטריד אתכם, אני מניחה שתעצרו אותי.

היכן את נמצאת?

אני נמצאת בסעיף 3ה להצעה שהוא תיקון סעיף 52נט לחוק.


(3)
אחרי סעיף 4 יבוא -



"(4א)
תיקון סעיף 54




אחרי סעיף 54(ב)(7) לחוק העיקרי יבוא -




"(7א)
חברה בעלת רשיון זירה כמשמעותה בפרק ז'3"|.

תוכלי להבהיר את נושא התרמית שיש כאן?

כן. בסעיף התרמית – אני מזכירה – לצורך ההפרה המינהלית, ואני חוזרת ומדגישה לצורכה בלבד, ולא משנה דבר בעניין העבירות הפליליות, הוגדרה רשימה של גורמים מפוקחים שרק אותם ניתן לתקוף בסנקציה מינהלית. בתוכה לא נכלל זירת סוחר חשבון עצמו כיוון שלא הייתה קיימת קודם לכן. אנחנו מוסיפים אותה לרשימה. כל אותם שחקנים בשוק שהם לא מחוץ לשוק לחלוטין.



(4ב)
תיקון סעיף 54ג




בסעיף 54ג(ג), אחרי "לפי סעיפים 36(ג)" יבוא "44כט".


(4)
אחרי סעיף 8 יבוא -



"8א.
תיקון התוספת החמישית




בתוספת החמישית לחוק העיקרי אחרי פרט (8) יבוא:

"(8ב)
לא מילא אחר הוראה או דרישה שנתנה לו הרשות לפי סעיפים 44יח(ג) או 44כ(ב), (ד) או (ה), במועד שנקבע לכך.

(8ג)
לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו, בניגוד להוראות לפי סעיף 44כח(א) או 44כט(4) או (8).




(8ד)
פרסם או שיווק את הזירה בניגוד להוראות לפי סעיף 44כט(7).


כולם ישנים, הם היו קיימים בתיקון זירות מסחר וזאת רק התאמה.



8ב
תיקון התוספת השישית

בתוספת השישית לחוק העיקרי בפרט 4, אחרי "בסעיף 50א" – יבוא "ולעניין חברת בעלת רשיון זירה כהגדרתה בפרק ז'3".



8ג
תיקון התוספת השביעית




בתוספת השביעית לחוק העיקרי -




(א)
בחלק ב', אחרי פרט (א) יבוא:

"(5א)
לא עמד בתנאים הקבועים בסעיף 44יג(ב)(1), (4) ו-(5), בניגוד להוראות סעיף 44יד.





(5ב)
נתן אשראי ללקוחותיו בניגוד להוראות סעיף 44טז(ב).

(5ג)
הפר חובת הודעה לפי סעיף 44כב או העביר אמצעי שליטה בניגוד להוראות סעיף 44כה.

(5ד)
חרג מרמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, בניגוד להוראות לפי סעיף 44כט(1)".

(5ה)
לא שמר מסמכים או לא רשם עסקאות בהתאם להוראות לפי סעיף 44כט(5) או (9).

(5ו)
לא שמר מסמכים או לא רשם עסקאות בהתאם להוראות לפי סעיף 44כט(5) או (9).

(5ז)
פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר בניגוד להוראות סעיף 44טו והיה עליו לדעת שהזירה אינה מנוהלת בידי חברה בעלת רשיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רשיון.




(ג)
בחלק ג', אחרי פרט (4) יבוא:

"(4א)
ניהל זירת סוחר בלא רשיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 44יג.

(4ב)
כלל בדיווח בפרסום מטעמו או במידע אחר שהיא מוסתר, פרט מטעה, ניגוד להוראות סעיף 44יז(ב), והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר.

(4ג)
לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי סעיף 44כח(א) או 44(כט)(4) או (8) והיה עליו לדעת שיש בכך בכדי להטעות את הרשות או לקוח סביר.


הסעיף האחרון הוא סעיף התחילה והתחולה. אני אקריא אותו ואני אסביר מה הוא אומר.

7.
תחילה ותחולה

(1) תחילתו של חוק זה, בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ה), 30 ימים מיום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה).

(ב)
סעיף 1 בחוק זה, פרקים ז'1, ז'2 ו-ח'1 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (בסעיף זה – חוק הייעוץ), כנוסחם בסעיף 2(10), 2(11) ו-2(14) לחוק זה ופרקים י', י'1 ו-יא'1 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 (בסעיף זה – חוק השקעות משותפות בנאמנות) כנוסחם בסעיף 3(19), 3(20) ו-3(25) לחוק זה יחולו על הפרות ועבירות שבוצעו לאחר יום התחילה, ואולם, היווה מעשה הפרה גם לפי נוסח החוק ערב יום התחילה, ניתן יהיה להפחית עיצומים כספיים לפי סעיף 52כ לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (בסעיף זה – חוק ניירות ערך) כנוסחו בסעיף 1((10) בחוק זה, לפי סעיף 38ג לחוק הייעוץ כנוסחו בסעיף 2(10) לחוק זה ולפי סעיף 116 לחוק כנוסחו בסעיף 3(19) לחוק זה.


אני מסבירה את מה שכתוב כאן. סעיף (א) אומר לנו שדרך כלל התחילה של החוק בתוך שלושים ימים מיום הפרסום. למשל, הקמת הוועדה, האופרציה צריכה לפעול תוך שלושים ימים. יחד עם זאת כתוב שעניינים מסוימים התחולה היא רק ביחס להפרות ועבירות שבוצעו לאחר יום התחילה. כך מונה סעיף (ב). הטלת עיצומים כספיים, הליך אכיפה מינהלי, הסדר אכיפה והחמרת ענישה בחוק ניירות ערך. אלה הדברים אליהם הפנינו באופן קונקרטי. כל אלה יחולו רק על הפרות ועבירות חדשות ואנחנו מדגישים שגם אם מדובר במגבלת עיסוק שהיא דרך כלל לא נחשבת סנקציה ולכן כן אפשר להחיל אותה רטרואקטיבית, אנחנו החמרנו עם עצמנו וקבענו שגם כאן אנחנו נסתכל רק על הפרות ועבירות חדשות.


דבר שלישי שאנחנו אמרנו, באשר לעיצומים כספיים, הרי כבר אמרנו שכל ההגדלות וההקשחות יהיו רק כאשר יהיו תקנות ההפחתה, וגם זה כתוב כאן, אבל רצינו להקל עם החברות ואמרנו שניתן יהיה להשתמש בתקנות ההפחתה כיוון שזה תיקון רטרואקטיבי אשר הוא מקל בלבד גם ביחס להפרות שבוצעו ערב יום התחילה. זה דבר שכתוב כאן בסעיף קטן (ב).

מה תעשו בשלושים ימים?

צריך למנות את החברים.

צריך להקים את הוועדה. צריך למנות שישה חברים.

שלושים ימים? את תקימי ועדה בשלושים ימים?

אני מניחה.

אם לא תהיה לך עבודה ברשות לניירות ערך, את מקימה ועדה בשלושים ימים, אני רוצה שתבואי אלי לדגל התורה. שלושים ימים להקים ועדה?


בסדר. נצטרך להכריע בזה. זה לא פשוט.

מה לא פשוט?

זה לא פשוט. אתה עושה חוק שאתה בשלושים ימים מיום קבלת החוק תעשה את כל הדברים האלה?

אני מצטערת, אני חושבת שלא דייקתי מפני שקודם כל אתה צריך שהסעיף שמאפשר את כינונה של הוועדה, כדי ששר המשפטים בכלל יפנה ויאתר מועמדים, הוא צריך סעיף מסמיך. צריך להכניס אותם לחיים. אני צריכה אפילו מיידי ואולי לא צריך אפילו את שלושים הימים.

צריך לעבור על הסעיפים ולראות איזה סעיפים צריך להכניס.

יצטרכו לעשות שינויים במועדים.

אי אפשר יהיה להגיד את זה בצורה כללית כזאת.

כן. גם את אמרת נדמה לי.

את הדברים המיוחדים שזיהיתי, ציינתי ב-(ב).

גד שאל לעניין ההפחתה. איך תקנות ההפחתה.

לא קראתי את העמוד האחרון אלא ישר הסברתי עד הסוף.

לא נורא. תסבירי איך תקנות ההפחתה ייכנסו באופן רטרואקטיבי.

הסברתי שתקנות ההפחתה, אמרתי לגביהם שני דברים. דבר אחד שאמרתי זה ששום דבר מחמיר – כלומר, לא ההטלה על יחידים, לא הגברת הסכומים, לא ההפרות החדשות – לא יחולו על הפרות שבוצעו לפני יום התחילה. זה דבר אחד. אמרתי שגם ההגדרות האלה לא יהיו עד שלא ייכנסו תקנות ההפחתה לתוקף. דבר שלישי שאמרתי הוא שכיוון שאנחנו רוצים לאפשר הפחתה של סכומים גם ביחס להפרות שמתבצעות היום ומטילים עליהם סנקציות לפי התוספת החמישית הנוכחית, כתבנו מפורשות שניתן יהיה לבצע את זה ואני לא רואה שום בעיה כי הרי גם בתקנות זאת תחולה, זאת רק הפחתה. אמרנו שאנחנו מוכנים. זאת הייתה בקשה של איגוד החברות ונעתרנו לה.

יש לכם הערות לגבי סעיפי התחולה?

לא לגבי הסעיפים האחרים אין הערות.

בסדר. תמשיכי להקריא.

(ג)
תחילתם של פרק ח'3 והתוספות החמישית והשישית לחוק ניירות ערך כנוסחם בסעיף 1(10), (24) ו-(25) לחוק זה, למעט ההוראות בפרק ח'3 לחוק ניירות ערך המוחלות בפרק ח'4 לחוק ניירות ערך כנוסחו בסעיף 1(11) לחוק זה, במועד תחילתן של תקנות לפי סעיף 52כ(ב) לחוק ניירות ערך כנוסחו בסעיף 1(10) לחוק זה.

(ד)
תחילתם של פרק ז'1 והתוספות השנייה והשלישית לחוק הייעוץ, כנוסחם בסעיף 2(10) ו-(16) לחוק זה, במועד תחילתן של תקנות לפי סעיף 38ג(ב) לחוק הייעוץ כנוסחו בסעיף 2(10) לחוק זה.

(ה)
תחילתם של פרק י' והתוספות הראשונה והשנייה לחוק השקעות משותפות בנאמנות כנוסחם בסעיף 3(19) ו-(26) לחוק זה, במועד תחילתן של תקנות לפי סעיף 116(ב) לחוק השקעות משותפות בנאמנות כנוסחו בסעיף 3(19) לחוק זה.

(ו)
תחילתם של סימנים ב' עד ד' בפרק ח'4 לחוק ניירות ערך, של ביטול פרק ז' לחוק הייעוץ, של פרק ז'2 לחוק הייעוץ ושל פרק י'1 לחוק השקעות משותפות, כנוסחם בסעיף 1(11), 2(9), 2(11) ו-3(20) לחוק זה, במועד קביעת סדרי דין לעבודת ועדת האכיפה המינהלית לפי סעיף 52לח(א) לחוק ניירות ערך כנוסחו בסעיף 1(11) לחוק זה.


זה בעצם הסימן שעוסק בהקמת הוועדה שעתידה לקבוע את סדרי הדין לדיוניה והוא ייכנס לתוקף לאחר שייקבעו סדרי הדין האלה ובכפוף למה שנקבע למגבלות סדרי הדין בפרק עצמו. יתר תפקודי הוועדה יחולו לאחר קביעת סדרי הדין.

(ז)
תחילתו של סעיף 5 לחוק זה, במועד תחילתו של חוק בתי המשפט (תיקון מספר 59), התש"ע-2010 או במועד תחילתו של חוק זה, לפי המאוחר.

קרי, ב-15 בדצמבר 2010 או אם החוק הזה ייכנס משום מה מאוחר יותר, אנחנו מאוד מקווים שלא, אז.

(ח)
תחילתו של סעיף 6 לחוק זה, במועד תחילתן של תקנות לפי סעיף 44יג ו-44כט לחוק ניירות ערך (תיקון מספר 42), התש"ע-2010 או במועד תחילתו של חוק זה, לפי המאוחר.




כפי שהסברתי קודם לכן לעניין תיקון חוק זירות מסחר. זה יהיה או במועד שבו ייכנסו לתוקף התקנות מכוחו או במועד תחילתו של חוק זה, לפי המאוחר.

8.
הוראות מעבר

הליך משמעתי שהיה תלוי ועומד בפני ועדת משמעת לפי פרק ז' לחוק הייעוץ ערב ביטולו כאמור בסעיף 2(9) לחוק זה, שעניינו מעשה או מחדל המהווה הפרה לפי סעיף 38ה לחוק הייעוץ כנוסחו בסעיף 2(11) לחוק זה, יידון, לאחר מועד ביטולו של פרק ז' כאמור, בפני ועדת האכיפה המינהלית בהתאם להוראות פרק ז'2 לחוק הייעוץ כנוסחו סעיף 2(11) לחוק זה.


הוראת המעבר נועדה להעביר הליכים תלויים ועומדים ככל שיש כאלה – כמדומני יש רק אחד כזה ולא בטוח שעוד יהיה עד למועד כניסה לתוקף – מוועדת המשמעת עד לוועדת אכיפה מינהלית כיוון שזו הראשונה מתבטלת בחוק.

נתבקשתם בישיבה הזאת לשקול הוראת מעבר לעניין נאמנים וחתמים שקיימים.

כן, אמרנו שנשקול. את זה בחיוב.

תודה רבה. סיימת?

כן.

רבותיי, ברוך השם סיימנו להקריא את הכל. נצטרך לנסח את כל מה שדיברנו גם היום. יהיו דברים שנצטרך לעשות בהם שינויים, גם בתחילה וגם בהוראות המעבר. אני מבקש מכם להיות בקשר עם הלשכה המשפטית ולנסח אותם. אנחנו נתאם מועד ונודיע במהלך השעות הקרובות מתי תתקיים הישיבה. הישיבה הבאה תהיה ישיבה של הכרעות.

שאלה שנוגעת לחוק עצמו. יש בכוונתכם להטיל קנסות על העובדים של הבנקים? בחוק הזה יש הטלת קנסות על עובדים שהיו בשליחות של המעסיק?

חלק מעובדי הבנקים, 90 אחוזים ממערך הייעוץ מועסק על ידי הבנקים. כל הפרות של חוק הייעוץ הם על ידי בעלי רשיון שמועסקים על ידי הבנקים.

זה מוטל על העובד?

זה מוטל גם על העובד אבל בסכומים שמותאמים לו. זה אחד מהדברים שיבואו לדיון, באיזה מידה צריך לצמצם את זה.

אם זה יידון, יש לי זמן. אין לי בעיה. בסדר.

נושא הקנסות, הפיקוח והשיפוי, אמרו שיידון כאן.

קיבלת תשובה?

כן. התשובה הייתה שזה יידון.

הישיבה הבאה שתתואם תהיה ישיבה של הכרעות בדברים שבחלקם גם דיברנו וסוכמו וחלקם ככל הנראה יהיו בוויכוח ויצטרכו להיות מוכרעים על ידי חברי הוועדה. נודיע לגופים על המועד בו תתקיים הישיבה בה לא יהיו דיונים אלא הצבעות. זאת אומרת, כל גוף שנוגע לעניין הזה יוכל לומר את עמדתו אבל לא פילוסופיה ולא כלום, אלא מה עמדתו ומה הוא מבקש שחברי הוועדה יצביעו. אם יש ויכוחים, אני מקווה שעד הישיבה לא יהיו ויכוחים אלא נגיע להסכמות, אבל אם לא, אנחנו נגיע לסופיות הדיון בעזרת השם.


אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00