PAGE
6
ועדת הכספים

10.8.2010


הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ל' באב התש"ע (10 באוגוסט 2010), שעה 11:00

הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – פטור מדמי חכירה ליישובי קו עימות), התשס"ט-2009

הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – פטור מדמי חכירה ליישובי קו עימות), התש"ע-2010

חברי הוועדה: משה גפני- היו"ר

שי חרמש

אמנון כהן

חיים אורון

שלי יחימוביץ

יצחק וקנין

אהוד אמיתי עו"ד, מחלקה משפטית רשם האגודות

מניה לייקין ע' יועמ"ש, מינהל מקרקעי ישראל

בועז מקלר רו"ח, מייצג כפרי האיחוד החקלאי

אריאל יוצר משרד האוצר

חיזקיה ישראל מנהל מחלקה, התאחדות התעשיינים

פיני קבלו סמנכ"ל רווחה וקשרים בכנסת, מרכז השלטון המקומי

מרב תורג'מן

טמיר כהן

יפעת שפרכר

הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – פטור מדמי חכירה ליישובי קו עימות), התשס"ט-2009

הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – פטור מדמי חכירה ליישובי קו עימות), התש"ע-2010

הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – פטור מדמי חכירה ליישובי קו עימות), התשס"ט-2009, של חברי הכנסת ישראל חסון ושי חרמש, והצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – פטור מדמי חכירה ליישובי קו עימות), התש"ע-2010 של חברי הכנסת יצחק וקנין, אברהם מיכאלי ואמנון כהן. מדובר בשתי הצעות זהות. אני מבקש לאחד את 2 הצעות החוק.

במציאות הקיימת כרגע ישנם שני אזורים שמוגדרים כאזורי קו עימות. אחד זה קו הלבנון - יש הגדרה ברורה מאוד של הקו וגם של היישובים – ואזור שני זה קו עימות דרומי שמגדיר 47 יישובים שנמצאים בטווח של 7 קילומטר מגבול רצועת עזה. ב-2 האזורים האלה ישנה החלטת מינהל שפוטרת את כל החוכרים החדשים מדמי חכירה. יזם שבא ורוצה לקבל את הקצאת הקרקע, מקבל את הקצאת הקרקע בשמאות ערך 0. נוצר עיוות בעניין כך שמי שבא מקרוב לאחד מהיישובים האלה לצורך שימוש קרקע כלשהו, אם זה מגורים, חקלאות, תעשייה, עסקים, מסחר, תיירות וכו', מקבל את הקרקע בהקצאת חינם, ואילו מי שיושב שם, מעבד את זה כבר 10,20,30,40 ו-50 שנה ויוצא עם הטרקטור על הבוקר לקטוף במטעים בגבול הלבנון או עם הטרקטור בקיבוץ נירים צריך לשלם דמי חכירה. חבר הכנסת וקנין ואני ביקשנו לתקן את העניין הזה.

בשנת 2002 התקבלה החלטת מינהל דומה להצעת החוק שלנו שמבקשת לפטור מדמי חכירה. בא המינהל, העביר את ההחלטה ושר האוצר לא חתם. זה נתקע עד היום. בעקבות הצעת החוק שלנו התכנסה שוב מועצת המינהל. מועצת המינהל ביקשה להוריד את הרטרואקטיבי מהצעת החוק, דהיינו לא להחיל אותה בשנת 2002 אלא מהיום.

מהיום גם הוותיקים יקבלו פטור?

זה יכלול את כולם. הסכמנו לכך שלא נחיל את זה רטרואקטיבי. זאת הייתה הסכמה לא פשוטה. גם היום שר האוצר לא חתם על החלטת המינהל. אם לא הייתה הצעת החוק שלנו הדבר הזה היה נמשך ולא היו מחתימים את שר האוצר.

מדיניות המקרקעין במדינת ישראל נקבעת על ידי מועצת מקרקעי ישראל מתוך ראייה של לשמור על מדיניות מקרקעין אחידה ולתת הנחות אזור מסוימות. מה שנאמר בוועדת שרים זה שהממשלה תתמוך בהצעה בהנחה שהיא תואמת בצורה מוחלטת את מה שנקבע.

היא תואמת?

לא. החלטת המועצה אמרה שפטור מדמי חכירה יקבל רק מי שהסדיר את כל חובות העבר שלו. זה לא נאמר בהצעת החוק.

מה זה שייך?

תנאי אחד של הממשלה היה שלא יינתן פטור מדמי חכירה למי שיש חובות למינהל.

זה עקבי לכל החלטות המועצה. החלטת המועצה פטרה רק מי שמוכר כחוכר ולא מעבד זמני, או מי שיש לו אישור להרשאת מרעה.

מה זה שייך?

החוק הזה לפי דעת מועצת המינהל יחול רק על מי שהוא חוכר ממש.

הוא נודע כחוכר והמעמד שלו בקרקע הוא לא מעמד זמני, מעבד זמני או מי שמקבל הרשאת מרעה.

זה שכתוב בהצעת החוק חוכר יחיד או תאגיד מכוח חוזה חכירה, חוזה שכירות, חוזה הרשאה ושימוש או כל חוזה אחר שמכוחו הוקנתה החזקה במקרקעין, לא מספיק?

זה לא מספיק.

הוא חוכר כחוק, הוא לא פולש.

אתם לא באים לפה בידיים נקיות. עדיף שלא הייתם מחליטים במועצת המינהל. בעקבות החלטת המינהל אותם חוכרים הפסיקו לשלם ונצבר חוב לאותם גורמים. חלק מהאגודות ברמת הגולן חייבות 3 ו-4 מיליון שקל בגין דמי החכירה. זה בעקבות החלטה של המינהל. אני לא אומר לא לגבות את החובות, רק אל תקנוס אותם.

המשמעות של ההחלטה שאומרת שהתנאי לקבלת הפטור יהיה לשלם את חובות העבר מחייבת את כל היישובים לוותר על הטיעונים המשפטיים שלהם ולשלם את החובות. הנושא הזה נדון בבית משפט. יש חשיבות גדולה לא להתנות את תשלום חובות העבר. יש חשיבות לתחולה של החוק. יש הכרה שיש כאן עיוות גדול מאוד. השאלה למה לא לתת את התחולה מרגע שניתנה החלטה 817 או החלטה של המועצה שמכירה בעיוות ורוצה לתת את הפטור.

רשם האגודות תומך בהצעות החוק. מתן הפטור מתקן עיוות. הוויתור על הרטרואקטיביות מקטין את צמצום העיוות. אני חושב שההסכמה של חברי הכנסת הנכבדים מהווה את המקסימום שאפשר לבקש ולצפות מהם. ההתניה שמופיעה במינהל מערבבת 2 דברים שאינם קשורים זה בזה. צמצום האפליה או ביטול אי השוויון מתפרש כפרס לאותם חקלאים, אבל לא כך. כיוון שחיזוק ההתיישבות והיישובים החקלאים לאורך קו העימות הוא אינטרס לאומי רשם האגודות תומך בהצעות החוק.

ההצעה של המועצה אומרת שכל עוד החלטה 817 בתוקף עבור החדשים אז הוותיקים יהיו זכאים לפטור מחכירה. הנוסח הזה קובע פטור עצמאי לחוכרים הוותיקים בלי קשר להחלטה המקורית שממנה כל הנושא הזה. זה עניין של ניסוח.


לעניין התחולה אין חפיפה מוחלטת. ההגדרה של החוכר שיש בהחלטה של המועצה כוללת חוכרים לתקופה ארוכה, היא לא כוללת מעבדים זמניים.

את היישובים זה כולל?

זה לא כולל הרשאות למרעה שמשלמים סכום מאוד סמלי של שקלים בודדים. בחוק זה חל על כל סוג של הרשאה.

יש כאן עיוות מתמשך. יש כאן דבר שלא נתפש. מספר ישובים נמצא בקונצנזוס . יש כאן מאבק מול אותם יישובים שמבקשים להשוות תנאים משנת 1998. במלחמת לבנון השנייה עמוס ירון מונה לתפקיד שיגרום להקל על העומס שנגרם ליישובים. יש פה התנגדות שאני לא יודע להסביר אותה. אנחנו מבקשים להעביר את החוק הזה ולצמצם את העוול והעיוות שנגרם ליישובי קו העימות בצפון ובדרום.

סגן שר האוצר, יצחק כהן, ביקש במליאה להשמיט את סעיף הרטרואקטיבי. אתם מסכימים להוריד את 2 הסעיפים האחרונים, שזה הרטרואקטיבי. אמרתם שתתאמו את זה עם הממשלה.

עם שרים ספציפיים.

נאמר פה העניין הזה שאדם שוכר את הקרקע לצורך מרעה ודמי החכירה מופחתים או קטנים מאוד. אתם מוכנים להוריד את זה?

דין פרוטה כדין מאה.

יש מצב אבסורדי שבאה המדינה ונותנת קרקע ב-0 ואותו חקלאי שיש לו פרות לא יקבל על שטח המרעה.

כל משתמש בקרקע זכאי לפטור.

אנחנו מורידים את 2 הסעיפים האחרונים, שזה הרטרואקטיבי. הנימוקים שהעלתה הממשלה ומועצת המינהל לא הגיוניים בעיני. הטענות האלו הן חסרות היגיון. לקראת הקריאה השנייה והשלישית תקיימו את הדיון.

אני לא רוצה להתערב בדיון, אבל אני רק מציע לכם לחשוב טוב אם אתם רוצים לבטל את ההבדל בין זמני לקבוע. כל פעם שאומרים שזמני זה קבוע אנחנו לא דופקים את הזמני אלא את הקבוע.

לזמני ביחידת יישוב אין בעיה.

ג'ומס, אתה מדבר על גורם חיצוני.

יש בעיה עם אדמות זמניות בכפר.

אם מדובר על חקלאי חבר אגודה אין בעיה. אם הכוונה שלכם לחוכר חיצוני אני מסכים.

אני חושב שהאינטרס של ההתיישבות זה להגיד שיש הבדל בין זמני לקבוע.

מי שחוטף עד היום אלה קווי העימות.

אני מבקש לא לפרסם את זה ולהמתין כמה ימים. אני מציע שתבואו בדברים עם הממשלה ועם מועצת מינהל מקרקעי ישראל. אנחנו מסכימים שאין רטרואקטיבי. הניסוח אם זה יחול על זמני או על קבוע יתואם עם היועצת המשפטית של הוועדה. אנחנו מצביעים כפוף למגבלה הזאת .

לנושא התחולה אני חושבת שמוסכם שזה חל על חוכר ויישוב חקלאי. יש עוד כמה ניואנסים בהחלטה, כמו למשל שמדובר בתאגיד שיש לו רישיון בכל הארץ. פה כתבנו שהוא לא יהיה פטור.

אין ויכוח על זה.

כדאי להצמיד את זה להחלטה הכללית של המועצה, לא להגדרות של קו עימות.

יישרנו קו לגבי הכל חוץ מהעניין של חובות העבר.

אם אתם מסכימים לקזז את חובות העבר בהצעת החוק אני לא מביא את זה להצבעה. אם אתם מבקשים לקבל את עמדת הממשלה או מועצת המינהל על חובות העבר אני לא מצביע. היות ואתם לא מקבלים את עמדת הממשלה ואת עמדת מועצת המינהל בעניין הזה אפשר להצביע. לגבי הנושא של הרטרואקטיבי יש הסכמה. הייתה הסכמה לגבי כך שחובות עבר לא יהיו בעניין, רטרואקטיבי לא יהיה בעניין. לגבי ההגדרות הייתה הסכמה. את הניסוח תתאמו. אם לא תהיה בעניין הזה הסכמה נקבל את העמדה של המציעים. מועצת המינהל לא מהווה גורם שצריך כל כך להתחשב בו. מי בעד אישור הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – פטור מדמי חכירה ליישובי קו עימות), התש"ע-2010, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

הצעת החוק אושרה

הישיבה ננעלה בשעה 11:30