PAGE
12
ועדת החינוך, התרבות והספורט

1.9.2010


הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 277

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, כ"ב באלול התש"ע (1 בספטמבר 2010), שעה 08:00

סיור בעפולה ובעמק יזרעאל - פתיחת שנת הלימודים תשע"א

חברי הוועדה: זבולון אורלב - היו"ר

עינת וילף

ציון פיניאן

רבקה וישניה

- מפקחת מתכללת, מחוז צפון, משרד החינוך

דר' אורנה שמחון

- מנהלת המחוז, משרד החינוך

מזל גורי

- פיקוח גני ממ"ד

ירדנה אלון

- מפקחת כוללת ממ"ד

איציק ויצמן

- מנהל מרכז פסג"ה

אבי אלקבץ

- ראש עיריית עפולה

ראובן יוקלר

- סגן ראש העיר עפולה

יוסי גושן

- סגן ראש העיר עפולה

רפאל אטיאס

- סמנכ"ל תפעול, עיריית עפולה

דר' אזואלוס יעקב

- סמנכ"ל תרבות, צעירים וספורט, עיריית עפולה

שמעון אמויאל

- סמנכ"ל חינוך, רווחה וחינוך, עיריית עפולה

וולפון משה

- דובר העירייה ועוזר ראש העיר עפולה

יוסי לוי

- חבר מועצת העיר עפולה

עזרא בן חיים

- חבר מועצת העיר עפולה

חביב פרץ

- חבר מועצת העיר עפולה

רועי בר

- יו"ר ועד הורים עירוני

רבקה קנריק

- דוברת, ח"כ זבולון אורלב

שוקי זוהר

- עוזר של ח"כ זבולון אורלב

ליאת בזק

- דוברת, ח"כ ציון פיניאן

דורון אביטן

- יועץ פוליטי, ח"כ ציון פיניאן

צבי פלג

- מנכ"ל אורט

אבי גור

- ארגון הורים ארצי

יהודית גידלי

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

פתיחת שנת הלימודים תשע"א – סיור בעפולה ובעמק יזרעאל

התכנסות בלשכת ראש העירייה

בוקר טוב לכולם. אנחנו מאוד שמחים לארח כאן את ועדת החינוך של הכנסת, מאוד שמחים שבחרתם להגיע דווקא לעיר עפולה, זה מכבד אותנו מאוד.

כדאי להגיד תודה לחביב פרץ. אני אמרתי שאני רוצה לבחור עיר שיש בה קודם כל ראש עיר שאני יודע שאני איהנה מהביקור, אבל גם חבר טוב שאני יודע שאנחנו גם ניהנה ונרגיש טוב.

במקום לעשות את אחרון אחרון חביב, נתחיל ראשון עם חביב. חביב, בבקשה, חבר המועצה.

(סבב היכרות).

כמו שאמרתי, אנחנו מאוד שמחים לארח אתכם כאן. אנחנו באמת מתרגשים עם כולם לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"א, מאוד שמחים שבסופו של דבר אין שביתה היום בבתי הספר העל-יסודיים. יש לי שני ילדים במערכת ואני מאוד שמח שהם פותחים היום את שנת הלימודים.

עפולה הגדירה את שנת תשע"א כשנת קפיצת מדרגה בחינוך ואני יכול לספר לכם שהנתונים עד תשס"ט לא היו כל כך טובים, בלשון המעטה, וכמו שזה נראה, לשמחתנו הרבה, אתמול הגיעו התוצאות של בחינות הבגרות בתש"ע והן נראות הרבה הרבה יותר טוב. די אם אני אציין את בית הספר שאנחנו נבקר בו היום, בית ספר אורט, בשנה שעברה קפץ ב-15% וזאת קפיצה באמת מכובדת, מ-49% ל-64% וזה מאוד מאוד משמח. שנה מאוד מוצלחת לשמעון, ואני מאחל שהשנה הבאה תהיה יותר טובה.

אנחנו בעפולה מאמינים בחינוך לערכים, הרבה לפני הפדגוגיה, לכן אנחנו מבצעים מספר פעילויות ערכיות כשהבכירה ביותר בהן לפי דעתי זה המסע לפולין. אנחנו מוציאים משלחת עירונית לפולין, כבר ארבע שנים ברציפות. המשלחת מונה כ-150 תלמידים, שזה הרבה בעפולה, כי השכבה היא בסך הכל 300, ומצרפים אליה נבחרי ציבור, אנשי ציבור, משפחות שכולות, הן בפעולות טרור והן חללי מערכות ישראל, נציגות נוער נכבדת, מנהיגות צעירה, ולכל משלחת כזאת יוצא או סגני או שאני מצטרף, המשלחת מסובסדת בכ-60%. אם המחיר בארץ הוא 7,200 שקלים ויש מקומות שגובים גם קצת יותר, כדי לעזור לחלשים, אני יודע שיש כאלה שגובים גם 8,000, בעפולה המחיר המקסימלי הוא 3,300 שקלים. והעירייה מעמידה לטובת העניין, חוץ ממלגות מבחוץ, 500,000 שקל מהתקציב השוטף.

מעבר לכך, כבר שנתיים ברציפות ילדי כיתה ו' והוריהם מקיימים את טקס הסיום השנתי בכותל ואנחנו מחלקים להם שם תעודות הצטיינות למצטיינים ומלגות למצטיינים ואת ספר התנ"ך לכל ילד, בכותל. כולם מגיעים עם תלבושת אחידה. יוצאים כ-1,000 ילדים והורים, טקס מאוד מכובד בכותל, מקיימים מסע שלם במשך היום, מתחלקים לקבוצות, והטקס מתקיים אחר הצהריים, מאוד מאוד מרגש. גיליתי בטקסים האלה ש-50% מהילדים וההורים באים לירושלים בפעם היחידה בכל ימי חייהם. זה מצמרר לחשוב, זאת זכות גדולה להיות זה שלקח אותם לשם. אנחנו נקפיד לעשות את זה כל שנה כדי שכולם בעפולה גם יגיעו לפולין וגם יגיעו לירושלים. כמובן גם חברי המועצה מגיעים וגם הנהלת העירייה. קיימנו ישיבת הנהלה בכנסת, עם חבר הכנסת אפללו והיה מאוד מאוד יפה.

מעבר לכך יש לנו הרבה מאוד פעילות בתחום הבלתי פורמלי ותנועות הנוער פה נמצאות בפריחה. התנועה המובילה בעפולה היא תנועת בני עקיבא, מבחינת מספר התלמידים והפעילות שהם מבצעים. לאור הפעילות התוססת, פתחנו סניף נוסף בעפולה עילית, ממש לפני כחודשיים, ואנחנו צריכים לפתוח גם סניף בגבעת המורה ואני מאמין שהפעילות הערכית הזאת אחר הצהריים יוצרת לנו שקט ברחובות. יש לנו פה גם את ועד ההורים המוסדי שמשתף איתנו פעולה וזה מאוד חשוב, כי שיתוף פעולה בין הורים לבין הילדים לבין ההנהלה של העירייה מאפשר לעשות פעילויות מאוד יפות ולהשקיט קצת את הרחובות. ההורים בחרו השנה להקים סיירת הורים שפעלה מאוד יפה בחופשת הקיץ.

אין ספק שבכל המשולש הזה אנחנו מאוד מודים ומאוד מפרגנים על שיתוף הפעולה עם משרד החינוך. עפולה זוכה למפקחים מהשורה הראשונה. מפקחות, יותר נכון, אין אף מפקח, רק מפקחות. חסרה אפרת. הקשר עם מנהלת המחוז ועם רבקה ועם מזל ועם ירדנה וגם עם המחמ"ד הוא מצוין, לרווחת הילדים ולרווחת מערכת החינוך. אנחנו מקבלים הרבה פרויקטים בשנים האחרונות, גם מקבלים הרבה מאוד תקציבים לשיפוצים, ובסך הכל רואים איך עפולה מתייצבת על דרך המלך. די אם נגיד שהשנה עשינו שיפוצי קיץ בהיקף של כ-4 מיליון ₪, כששנה שעברה כמעט ולא היה כסף לשיפוצים ויש הרבה מאוד פרויקטים, כשהפרויקט המוביל היום בעפולה הוא תכנית החומש. תכנית החומש היא תכנית מיוחדת לילדים אתיופים. בעפולה יש את אחוז האתיופים הגבוה ביותר בארץ, יכול להיות שיש לי ויכוח קטן עם קרית מלאכי, יום אחד נבדוק את זה באמת. אנחנו עומדים על מעל 10% אתיופים בכל העיר, כאשר נכנסים לעפולה עילית בגבעת המורה הם מגיעים ל-25% בשכונה והמדינה סוף סוף התעשתה. עד לפני שנה לא היתה שום תכנית ממשלתית לאתיופים, משנה שעברה יש את תכנית החומש שמעניקה לנו באמת מיליונים רבים, וזה עוזר.

במסע שלנו היום אנחנו נקפוץ לבית ספר נופים לראות בית ספר דיגיטלי ראשון בעפולה, אולי גם בצפון, ואני חושב שביחד נתלהב ממה שנראה שם. לאור העובדה שאנחנו ביצענו את בית הספר נופים ראשונים, מנהלת המחוז החליטה להעמיד עשרה בתי ספר יסודיים דיגיטליים בעפולה, תכנית התקשוב הלאומית---

במחוז הצפון והדרום.

בדיוק ואנחנו נהיה הראשונים בצפון ואנחנו מבטיחים להיות פרטנרים טובים, לעשות את העבודה הכי מהר ולהטמיע גם את שיטות ההדרכה החדשות.

אני חושב שחינוך זה דבר שהוא הכי חשוב לתושבים שלנו, אנחנו נעשה את הכל לתת להם את החינוך הטוב ביותר. אני לא רוצה לקלקל שמחות, אבל אני חייב להגיד שלעיר כמו עפולה, שנמצאת באשכול סוציו אקונומי 5, שזוכרים שכמעט ואין רשויות יהודיות באשכול 1 ו-2 ו-3, למעט בני ברק וירושלים, אז כשזה מתחיל מ-4 עד 10, 5 זה מאוד למטה, אז צר לי להגיד שלעיר כמו עפולה אין מענק איזון והתקציבים הנדרשים במאטצ'ינג ברווחה ובחינוך הם עצומים, אם בהסעות ואם בכל מיני, שרת, מזכיר, קב"ס, קב"ט, בכל התחומים. צריך לחשוב איך מתחברים בחזרה לשלטון המקומי וקצת מקשיבים לערים המיוחדות, כי אנחנו עדיין פריפריה. אנחנו מאוד רוצים להתקרב למרכז, מאוד רוצים לשדר חוזק. רק שתדעו שהעיר מאוזנת כבר חמש שנים ברציפות, אפילו זכינו בשנה שעברה בפרס על ניהול כספי תקין. זה עולה לנו במאמצים רבים ובהתייעלויות רבות, היינו רוצים שיחשבו על ערים כמונו באופן טיפ טיפה יותר משמעותי ואנחנו לא מבקשים רק כסף, יכול להיות שאנחנו אפילו נוותר על בקשות לתקציבים אם יביאו לעפולה כלי תחבורה מתקדמים, כמו למשל רכבת. רכבת קלה פה לא תעזור, רכבת כבדה, ויש תכניות כאלה, ולכם, חברי הכנסת, יש השפעה גם בעניין הזה, וגם קצת לחשוב על תעסוקה איכותית לאזור שלנו. אלה שני הדברים שחסרים בעיר שלנו.

מעבר לכך יש לנו עיר תוססת, פורחת, המסחר פה משגשג, העיר נמצאת בתנופה אמיתית, הנדל"ן עולה, כמות הבנייה פה היא כ-300 יחידות דיור בשנה.

פה אין הקפאה.

אין הקפאה ואנחנו לא תלויים באף אחד, כי יש פה אדמות טאבו. חביב הוא יושב ראש ועדת בניין ערים, יוסי הוא יושב ראש ועדת מכרזים, הם נמצאים פה המון כדי לפתח את העיר. יש פה המון מכרזים והמון בנייה ויש פה קצב גידול לא טבעי, אלא הגירה חיובית ליישוב של 2.5%, כשהגידול הטבעי בצפון הוא 0.4%, אנחנו פי שישה מהגידול בצפון, 1,000 תושבים חדשים בשנה ולא מספיקים להדביק את---

מאיפה הם באים?

הם באים מחמש ערים עיקריות, חיפה, תל אביב, ירושלים, אילת ונצרת עלית. חיפה, תל אביב וירושלים אלה הערים של האוניברסיטאות, הצעירים חוזרים לעפולה, וזאת בשורה מאוד משמחת, אילת זו העיר של העבודה המועדפת---

זה לא משמח את הירושלמים, אבל לא חשוב.

לא, אלה ילדים שלנו, הילדים שלנו חוזרים. נצרת עלית, לצערי, עוברת משבר קשה, לשמחתי עפולה היא זו שזוכה לתושבים האלה. הם תושבים חזקים, הם באים וקונים כאן בתים. זה קרה בתקופה של ארבע שנים כשמסביבנו נבנו 1,000 יחידות דיור, במגידו, במרחביה, בבלפוריה, בתל עדשים ועוד 1,000 בעפולה. כלומר האזור שלנו באמת נמצא כאן בתנופה ואם יעזרו לנו עוד קצת, אנחנו נוכל להיות העיר המרכזית בעמק, בירת העמק הלכה למעשה, ולהעניק שירותים של מסחר ושל בריאות לכל האזור שלנו.

כמה תושבים יש פה?

44,000. לפני ארבע שנים היינו 40,000. ואנחנו עם תכנית מתאר להגיע ל-120,000 תושבים בחזון אחרית הימים.

כאמור אנחנו כל שנה שוקלים איפה לפתוח את שנת הלימודים. הואיל ועשינו את הטקס הלאומי לפתיחת שנת הלימודים בבאר שבע אז אמרנו שאת פתיחת שנת הלימודים נעשה בצפון וכאמור אנחנו משתדלים לבחור ישוב שתהיה לנו נחת.

אני רואה ביום פתיחת שנת הלימודים כראש השנה של מערכת החינוך, יום חגיגי, את כל המחלוקות, את כל הבעיות צריך לשים בצד ולחגוג את פתיחת שנת הלימודים ולכן, מתוך היכרות עם עפולה, היכרות באמת רבת שנים, גם עם ראש העיר וגם עם מר חביב פרץ, אנחנו בהחלט שמחים להיות איתכם, להתרשם ממערכת החינוך ולראות גם במה אנחנו יכולים לעזור. כמו שאתם רואים, בוועדת החינוך יש לנו גם נציג בכיר של הצפון, חבר הכנסת ציון פיניאן. גם מר אלי אפללו גר פה. כמובן באים גם ללמוד וגם לראות איך אנחנו, בסופו של דבר, יכולים לעזור במסגרת שהכנסת יכולה לעזור, לשמוע גם על ההישגים וגם על ההצלחות ולתת תחושה טובה למערכת החינוך, שיש גיבוי, שיש כבוד למערכת החינוך.

אני אמרתי פעמים רבות ואני אומר את זה גם כאן, לפני שאנחנו דורשים מהמדינה, מהחברה, מהממשלה לשים את החינוך בראש סדר העדיפות הלאומי, קודם כל בואו אנחנו נאמין בעצמנו שהחינוך הוא בראש סדר העדיפות הלאומית. אם אנחנו לא נהיה בעינינו כחגבים ואנחנו בעצמנו אמורים, המפקחים, הגננות, להאמין בעצמנו שאנחנו באמת הנכס החשוב ביותר למדינת ישראל, זה התנאי ההכרחי גם להדביק את האחרים באווירה הזאת וזה חלק מהביקור שלנו, לתת את הביטחון ואת התחושה למנהלים, למורים, לתלמידים, חברים, זה העתיד של מדינת ישראל. אז אני מקווה שיהיה לנו ביקור נעים ומועיל ואני שמח שזכינו להיות האורחים של עפולה.

אני רציתי להגיד עוד משפט אחד, לפרגן לחברי המועצה שלנו. תראה כמה אנשים הגיעו, אפשר לקיים פה ישיבת מועצה היום.

יש לך רוב פה?

קודם כל מי שנמצא פה, במקרה, זה רק מהקואליציה, אז יש לי פה רוב מוחלט; יוסי לוי, עזרא בן חיים, שהיה מנהל בית ספר אורט בעפולה הרבה מאוד שנים ועכשיו עובד ברשת אורט, חביב פרץ שהוא איש חינוך, תראה כמה אנשי חינוך, יוקלר, שאשתו מורה הרבה שנים, יוסי גושן שהוא איש חינוך ותיק, ותראה איזה יופי של הנהלה יש לנו, הנהלה שאפשר להרים איתה פרויקטים מאוד משמעותיים.

אנחנו רוצים להעניק לחברי הוועדה, יש לנו כאן תשורה קטנה מבני העדה האתיופית. אנחנו נשמור לאחרים שיגיעו במשך היום, ולך נעניק את התמונה היפה הזאת, יצירה של בנות העדה, יונת שלום, עם מזוזה יפה וגם לחברנו, ציון, בבקשה, תודה רבה גם לך.

מבחינת סדר יום, אנחנו הולכים ברגל לאוהל מאיר, יש שם אוטובוס שמחכה לנו.

עוד הערה אחת, יושב ראש ועדת החינוך, אני מאחל לכל עיר שיהיה ראש עיר כמו אבי אלקבץ, וגם איש של תנועת המפד"ל, הוא איש חינוך אמיתי, חביב, שמסור למערכת החינוך יום ולילה. יישר כח.

ביקור בבית ספר אוהל מאיר (יסודי דתי)

בוקר טוב לראש העיר אבי אלקבץ, חבר מועצת העיר, חברי הטוב, חביב פרץ, עמיתי לוועדת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת ציון פיניאן, לסגני ראש העיר, לכל האישים המכובדים שמלווים אותנו, למנהלת בית הספר, למורות -יש גם מורים? יש גם מורים- לכל התלמידים ולהורים, אבל בעיקר בעיקר לכם הילדים הנפלאים, תלמידי כיתות א'.

בעיניי יום פתיחת הלימודים זה חג לאומי, ראש השנה של מערכת החינוך. בשבת, כשנקרא את פרשת ניצבים-וילך, מופיעה המצווה, אחת לפני האחרונה, לפני השלמת תרי"ג מצוות, והיא מצוות כתיבת ספר תורה. ההלכה אומרת שאף על פי שאבא יכול להוריש לבנו את כל המצוות, ארבעת המינים, תפילין, טלית, והבן יכול לקיים בהן את המצוות, יש מצווה אחת שאבא לא יכול להוריש לבניו, את ספר התורה. אם האבא מילא את המצווה וכתב ספר תורה, אם הוא מוריש את ספר התורה לבנו, בנו לא מקיים בכך את המצווה של כתיבת ספר תורה, והוא צריך לכתוב לעצמו את ספר התורה. הזמן קצר ולכן אסביר במשפט קצר. פירוש הדבר שהקדוש ברוך הוא רוצה שכל אחד מאיתנו יכתוב את ספר התורה שלו ולא להגיד 'בגלל שאבא שלי יודע, בגלל שאבא שלי רב ובגלל שאבא שלי ראש ישיבה ובגלל שאבא שלי תלמיד חכם, אז אני קיבלתי את התורה בירושה דרך הגנים'. כן, קיבלנו את התורה בירושה, זה נקרא בעוד שלושה שבועות, בשמחת תורה, תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב, אבל יחד עם המורשה, כל אחד צריך לכתוב לעצמו ספר תורה.

פירושו של דבר, ילדים יקרים, שכל אחד מאיתנו, בלי הבדל ביניכם לביני, כל אחד מאיתנו, כל יום, צריך לכתוב לעצמו את ספר התורה, צריך ללמוד את התורה בעצמו, ואני מאחל לכם שתזכו ללמוד היטב את התורה, כל אחד את תורת ה', את התורה התמימה, את תורת החיים שהיא כוללת גם את מקצועות החול, את המדעים, את השפות הזרות, את ההיסטוריה, את הגיאוגרפיה, כמובן בראש תורתנו הקדושה, ואני בטוח שבית הספר הנהדר הזה, שהוא מהוותיקים של החינוך הממלכתי דתי בישראל, יידע לתת לכם את כל התנאים ולהעמיד לרשותכם את כל האפשרויות כדי שתעלו מעלה מעלה. אני גם רואה שעיריית עפולה בראשות ראש העיר וחברי, שמחזיק את תיק החינוך הדתי, חביב פרץ, דאגו גם שיהיה לכם בית ספר יפה ובית ספר נאה, ואני מאחל לכולכם שנת לימודים פורה, פורייה ומוצלחת, יחד עם איחולים לשנה הטובה שניכתב כולנו לחיים טובים ולשלום בספר החיים. שנה טובה.

תודה רבה למר זבולון אורלב על ברכתו החמה. אנחנו נמצאים בבית הספר הוותיק ביותר בעיר, בית ספר ממלכתי דתי אוהל מאיר, הנקרא על שמו של הרב מאיר ברלינר בר-אילן, שעל פי משנתו אנו מלמדים בבית הספר, על ארץ ישראל ועם ישראל, על פי תורת ישראל.

אני מזמינה שני תלמידים, אח ואחות מכיתה ו', שמוזמנים לברך, אוריה וגיל-אל בבקשה.

אדוני ראש העיר היקר שלנו, כבר אמרו חכמינו ז"ל, דירה נאה, כלים נאים, מרחיבים דעתו של האדם. כיתה נאה, ציוד חדש, מרחיבים דעתו של תלמיד, ועל כך רצינו תודה להגיד.

על כיתות שנבנו ועוצבו מחדש, בתוכם נלמד בחשק ובכיף של ממש, על מגרש הספורט ומגורים וסככה, כאן התודות וברכה.

אנו חשים כי אתה מצעיד אותנו בהתמדה ובבטחה צעד אחר צעד, אתה נחוש להוביל אותנו ליעד, שקפיצת מדרגה מי יתננו, שניתן להיות אזרחים עם ערכים, כבוד וענווה.

ואנו חובקים את כל הטוב בשמחה ומשתדלים להיות כלים מקבלי ברכה.

אדוני ראש העיר, אתה מסוגל לראות את הגדול שבקטן באמונה של ממש, ואת התוצאות עוד נראה כל יום מחדש.

ואם תמשיך בנו, התלמידים, להשקיע, ואותנו תטפח, תזכה ליהנות מבית ספר שהוא גן פורח, מאילנות המניבים פרי נפלא, את תפארת בירת העיר עפולה.

ביחד יד ביד, עם מר שמעון אמויאל, עם מר חביב פרץ, וכל העוסקים במלאכה, המשך להצעיד את מערכת החינוך בעיר בגאווה ובגאון. אמן כן יהי רצון.

אדוני ראש העיר, יש בך אמונה והיא תנצח.

אש קודש היוקדת בלבבי, תשוקתי הבוערת בין הפסק לפניו מיותה לאל חי צריכה להיות מועברת ממני לכישרון גדול ואדיר והנני מחויב לכבד הארה קדושה זו המופיעה תמיד עליי והולכת ומתגברת לעתים, הכל לפי המעשה והתלמוד, ולפי רוב העמקת המחשבה, שחרור הדעת ובריאות הגוף, בשמחת הלב, אתה ראוי לכל אלה. הרב קוק.

ברוך ה' מצאנו את אש הקודש היוקדת בלבו של ראש העיר שלנו, מר אבי אלקבץ, שעושה הכל לפי המעשה והתלמוד. ואכן בקיץ זה השקיע ראש העיר, ואיתו בעשייה סמנכ"ל חינוך ורווחה, מר שמעון אמויאל, בבית ספרנו בשיפוצים משמעותיים, לרווחת תלמידינו, על מנת שהתנאים הטובים יאפשרו לתלמידים ללמוד ברווח ובנחת. על כל זה ועוד, נאמר תודה.

מקהלת כיתות ו' ישירו לנו את השיר 'תודה'. שמוליק והמקהלה, בבקשה.

אני מזמינה את ראש העיר, מר אבי אלקבץ, לברך. בבקשה.

בוקר טוב לתלמידים היקרים והנרגשים. בוקר טוב לילדי כיתה א', מה שלומכם? מתרגשים? מאוד. בוקר טוב לפמליה המכובדת שלנו, אדוני יושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט של כנסת ישראל, חבר הכנסת זבולון אורלב, ידידנו היקר מהצפון, חבר הכנסת ציון פיניאן.

פמליה מאוד מכובדת הגיעה לכאן היום כדי לברך אתכם, תלמידים יקרים, כי בעיר עפולה החינוך הוא בראש מעייננו, וכאשר מדברים על חינוך, אז החינוך הממלכתי דתי הציוני, זה שמאמין בעם ישראל שחי בארץ ישראל, על פי תורת ישראל, הוא ספינת הדגל של החינוך ואתם, ילדים, זכיתם להגיע לבית ספר שכזה. בית ספר שבו כל הצוות, החל מהמנהלת, שושנה שמחה הראל, וכל המורות והמורים, יעשו את הכל כדי להעמיד לכם את הערכים הראויים והרצויים ואת ההישגים הפדגוגיים.

כשאנחנו אומרים שהזרם הממלכתי דתי הציוני הוא החשוב והטוב ביותר בישראל, אנחנו מתכוונים מלידה ועד ישיבת הסדר. הקמנו בעפולה מעון חדש של 'אמונה', הקמנו גני ילדים חדשים והילדים שכאן נמצאים היו בטח בגן רימון ג' ובתאנה ב', נוספו גני ילדים חדשים, כיתת תלמוד תורה במעלות נסים, הגיע לעיר גרעין תורני גדול וחזק, והרב של בית הספר הוא מהגרעין התורני הזה, והדובדבן שבקצפת, ישיבת ההסדר שאושרה לפני שנתיים.

לי אין ספק שכשאתם תגדלו, תוכלו להגיע לאולפנה או לאמי"ת יהודה, או לישיבה תיכונית או לישיבת ההסדר ולהגיד בגאווה רבה 'אנחנו גדלנו בעפולה, גדלנו בבית ספר אוהל מאיר, כאן רכשנו את הערכים שלנו וכאן התחנכנו', ולכן הצוות הרחב שנמצא איתי, שישה חברי מועצה, חביב פרץ, יוסי לוי, עזרא בן חיים והסגנים שלי, ראובן יוקלר ויוסי גושן, כולנו באנו לכאן כדי להגיד לכם שנעמיד לכם את הכלים הנאים ביותר. למרות שבית הספר הוא הוותיק ביותר, הוא קיבל את ההשקעה הכספית הגדולה ביותר, כ-2.5 מיליון שקלים בשנה האחרונה. הקירוי המקסים הזה, שנותן לנו את האפשרות לשבת כאן בהנאה רבה, והאגף החדש שנחנוך היום, מעבר לכך שבית הספר יהפוך לדיגיטלי בזכות משרד החינוך והמפקחים שנמצאים כאן, רבקה וישנייה וירדנה אלון ומזל גורי. שיתוף הפעולה עם משרד החינוך יעמיד לכם את הכלים הטובים ביותר.

אני רוצה להגיד לכם, תלמידים יקרים, שאנחנו גאים בכם ומאחלים לכם את כל הטוב שבעולם.

תודה רבה לשמוליק זוהר, המורה המצוין שלנו, יקיר העיר עפולה, על המוזיקה הנהדרת ועל הטונים היפים שאנחנו שומעים מהילדים שלנו, אוהבים אותך ומאחלים לך אריכות ימים ובריאות טובה.

שנה טובה לכולם, שנה של הצלחה בחינוך, בתרבות, בערכים, שנה של פרנסה טובה להורים, שנה שבה יתגשמו כל משאלות לבנו לטובה, אמן.

לפני סיום, אני רוצה לבקש מכל הפמליה שלנו, חבר המועצה מוטי שוורץ, בבקשה, כל חברי המועצה וכל חברי הכנסת וכל ועדת החינוך, להתייצב כאן מאחורי התלמידים כדי שתהיה לנו מזכרת יפה איתם ביחד, גם צוות בית הספר והמפקחים. גם את ועד ההורים המוסדי, רועי בר, ומר אבי גור, מארגון ההורים הארצי שמלווה אותנו היום. אנחנו רוצים מזכרת יפה מאוהל מאיר.

ולממלא מקום ראש העיר, מר יוסי גושן. אני רואה פה גם את מר רפי אטיאס.

ביקור בבית ספר "נופים" (חילוני יסודי)

בית ספר 'נופים' שמח לארח אתכם. אני לא ארבה במלים. אני אתן קודם כל לתלמידים להנעים את זמנכם. יש לנו פה את חבורת הזמר של 'נופים', אני חייבת לציין שחלק מהחבורה הזאת סיים את כיתה ו' ובגאווה רבה הם עלו לכיתה ז' וכמעט כולם בכיתת גמיש, למעט שניים שהם בכיתה מוזיקלית ואנחנו מאוד גאים בהם, ומיד עם תחילת השנה יבוא המורה שמוביל את חבורת הזמר, יבחר את הילדים לפי הקריטריונים שרק הוא יודע ולא אני, ושוב, החבורה הזאת תגדל. בבקשה, חבורת הזמר של 'נופים'.

(קטע מוסיקלי).

אנחנו עובדים בהלימה עם משרד החינוך ועם העירייה ואנחנו משתדלים לפתוח את בית הספר משמונה עד שמונה. ילדים באים לצופים ול'צעירים בונים עתיד' ולכל מיני פרויקטים אחר הצהריים ובשנה שעברה, באמצע השנה, פתחנו בשיתוף עם ויצ"ו מרכז העשרה מגיל שלוש והילדים באים, ההורים משחקים, לומדים לשחק טאקי, רוקמים, ואנחנו מקווים שהמרכז הזה יגדל השנה, אוכלים ארוחת ערב בריאה, כי אנחנו גם מובילי בריאות.

(שיעור בכיתה ג').

מי רוצה להתחיל ללמוד?

אני. לא אני.

מה הרוב?

להתחיל ללמוד.

בכיתה א' כולם רוצים להכין שיעורים, בכיתה ו' כולם רוצים חופש ואנחנו באמצע.

כיתה ג' ככה חצויה.

בוקר טוב לכולם. חברים צעירים, מה שלומכם?

בסדר.

סיפרו לכם קצת על הביקור שהגיע לכאן היום? אתם זוכרים שגם בסוף שנה שעברה הבאנו כמה חברי כנסת לבקר, חשובים כאלה?

כן, כן.

ודיברנו על הכנסת?

כן.

אז היום יש לנו שלושה חברי כנסת, מכירים אותם? מישהו יודע מי הגיע? לא. אז נמצא כאן יושב ראש הוועדה, אבל הוא רוצה להציג את האישה קודם. בבקשה.

חברת הכנסת, דר' עינת וילף, וחבר הכנסת ציון פיניאן, הוא גר לא רחוק מכם, הוא גר בטבריה. שמי זבולון אורלב, אני יושב ראש הוועדה ואני גר בירושלים. מישהו ביקר פעם בירושלים?

כן. לא. אני הייתי.

מי עוד לא היה בירושלים? בכיתה ו'.

כשתגיעו לכיתה ו' תגיעו לירושלים.

ב'נופים' בכיתה ד' כבר נוסעים לירושלים, מזה חמש שנים.

כתוב על החולצות שלכם 'כל אחד יכול להצליח', איך זה? איך כל אחד יכול להצליח.

רק אם הוא רוצה.

רק אם הוא רוצה. יש עוד תשובות?

גם אם מקשיבים למורה.

גם אם מקשיבים למורה. יש עוד רעיונות?

גם אם עושים דברים טובים ומקשיבים לכל דבר.

בכיתה שלך כל אחד עושה את המאמצים להצליח? באמת, כן? טוב.

מי התלמיד או התלמידה הכי טוב בכיתה?

שאלה קשה. יש לי שאלות יותר קלות.

איך היתה חופשת הקיץ?

בסדר, כיף.

מי מכם היה בקייטנה? אוקי, תורידו ידיים. מי מכם היה בבריכה החדשה שלנו?

אני.

כמה עולה כניסה לבריכה?

5 שקל.

וכמה בשבת?

10.

וכמה תושבי חוץ משלמים?

35.

זה נראה לכם צודק שאתם תשלמו 5 שקלים והם 35 שקלים?

כן. לא.

הם עולים חדשים, הם לא מבינים כלום.

כי הבריכה שלנו. של מי הבריכה הזאת?

שלנו. של עפולה.

של עפולה, נכון מאוד. ואיך היא, יפה?

כן.

יש לי עוד שאלה. השיטה החדשה שלנו, עם המקרן והלוח הזה והמחשב הנייד, מה אתם אומרים על זה? למי יש מחשב בבית.

לי. לי.

למי יש נייד בבית?

לי.

למי יש פייסבוק בבית?

לי.

ומי משחק פוקר בבית?

אני. אני.

המחנכת, זה לוח חדש שהשנה נכנס?

בבית הספר הזה כבר שנה שעברה...

מי מהתלמידים שמוכנים ללמד אותי איך משתמשים בלוח הזה? בואו שניכם. תלמדו אותי שיעור קצר, איך משתמשים בלוח הזה. מה אתה עושה עכשיו? מה עשית, מחקת את השורה?

תמחקי את השורה. מחקה את זה.

המחק הזה לא משאיר שאריות.

מה למדנו בשנה שעברה עם הלוח הזה? תנסו להיזכר.

חשבון, מפתח הלב.

המורה רונית, תני לנו הדגמה קטנה. הדגמה חכמה של לוח חכם.

אנחנו אומרים שהלוח לא חכם, הוא היפר אקטיבי.

דיברנו על השיר ואנחנו עובדים על הציפיות לשנה החדשה, שאנחנו יוצאים יד ביד. דיברנו על השיר הזה. זה מבחינת ההדגשה, אבל יש כאן הרבה דברים.

הם לא מכירים את השיר הזה?

הם עכשיו הכירו. יש לזה מנגינה.

הם יודעים לשיר? יאללה, לשיר. שלוש ארבע.

אני אראה לך איך אנחנו עוברים לשיר. נשמיע להם ואני אשים להם את המלים.

(השיר).

אנחנו רוצים להישאר כאן כל היום, אבל יש פה איש אחד שמגרש אותנו.

תודה רבה, שתהיה שנת לימודים פורייה ומוצלחת. תהיו בריאים ותצליחו בלימודים.

ביקור בבית ספר תיכון "אורט"

חברי הוועדה, ראש העיר שלנו, אבי אלקבץ, מנכ"ל אורט ישראל, צביקה פלג, מנהלת המחוז, אורנה שמחון, ותרשו לי להתנצל, כל שאר המכובדים, אני רוצה לנצל את הזמן הקצר שעומד לרשותי כדי להציג לכם את בית הספר.

אני אפתח במצגת שהכנתי. כמובן שאפשר תוך כדי לשאול. התלמידים שלפנינו, תלמידי שכבת י"א, הראשונים בתהליך החדש, במבנה של בית הספר של קרית חינוך אורט עפולה. הם התחילו את זה שנה שעברה והם למעשה מייצגים כאן את החתך של שכבת י"א, מכל המגמות, מכל המסלולים, מכל הפרויקטים הערכיים והחינוכיים שיש לנו. אני מקווה שתהיה להם אפשרות להציג משהו, שתהיה אפשרות לשמוע אותם.

אני רוצה לחשוף לכם את בית הספר שלנו ולומר שלמעשה אנחנו קרית חינוך שלמה שמורכבת משלושה קמפוסים. החטיבה העליונה שלנו כאן, שתי חטיבות הביניים הן חטיבות שנמצאות באלון ובאורן וברור לגמרי שאנחנו מדברים שמשני בתי ספר שש-שנתיים שהיו בעיר הפכנו להיות קריה אחת השנה, ונמצאים בה במסגרת הכוללת, ובתוך המכלול הזה שותפים שלושה, משרד החינוך, אורט ישראל, עיריית עפולה, ואנחנו מרגישים שעם השותפות הזאת הילדים שלנו יצאו נשכרים.

מה שקרה השנה יכול לשקף יותר מכל איך יצאו התלמידים שלנו נשכרים. אני חושבת שהם צריכים לצאת עוד ועוד כדי לעמוד ביעדים. מה שאמר ראש העיר, לגבי אחוזי הבגרות, עוד מעט תבינו עד כמה לא פשוט היה, אבל אין ספק שזה גם מאתגר לשנים הבאות. לא רק בגרויות, אלא גם הצד הערכי.

שתי חטיבות הביניים שלנו שם, החטיבה העליונה, אשר ברקו נמצא מאחוריכם, שלמה לוינזון המנהל הפדגוגי, גילה תמיר, מנהלת הישגים, משה אפללו, מנהל אדמיניסטרטיבי, ואני, המשרתת הראשית.

כמו שאמרתי, השותפות הזאת חשובה לנו, חשובה לילדים שלנו, יצאנו נשכרים ממנה ואני בטוחה שנצא נשכרים ממנה גם בעתיד.

התלמידים שלנו בחטיבות הביניים ובתיכון. אנחנו עדיין לא במקום שבו כל הילדים של העיר עפולה מגיעים לחטיבות הביניים, אבל אני שמחה שהשנה בעצם מונו שתי מנהלות בחטיבות הביניים ואני מאמינה שהשינויים שקורים יביאו את האזרחים ואת האוכלוסייה להאמין בשינוי שקורה כאן, כי הוא שינוי של ממש, כדי שהאכלוס יהיה רב יותר.

שאלה, לפי המתמטיקה יוצא שמספר התלמידים בחטיבה העליונה הוא מספר פחות מאשר סך התלמידים בחטיבות הביניים, כלומר יש איזה נשירה של כ-100 תלמידים. לעומת זה, במספר המורים, אני רואה שהסך הכל הוא פחות.

הנתון הוא נתון של היום, של תשע"א. אין נשירה. אולי תלמיד אחד או שניים מחטיבת הביניים---

השנתונים גדלו?

השנתונים הם שונים. הבעיה היא המעבר מבית ספר יסודי לחטיבת הביניים. שם אנחנו נמצאים במקום שאנחנו צריכים להוכיח הוכחה אמיתית, הלכה למעשה, שאכן השינוי הוא בר תוצאה וראוי שהתלמידים שלנו ילמדו בעיר עפולה. אני מאמינה שעם השינוי שקרה כאן, השינוי הפיזי והשינוי האנושי, קרי מנהלות בתי הספר החדשות בחטיבות הביניים, עם כל הסיוע, כמו שאמרתי קודם, של משרד החינוך, של אורט ישראל ושל עיריית עפולה, החיבור הזה הוא רק חיבור תורם.

אני לא אלאה אתכם. ברור לנו לגמרי שאם יש לנו קמפוסים בעיר וקמפוס בחטיבה העליונה, חייב שיהיה רצף, ובעיקר רצף פדגוגי וליצור את התחושה של היחד. רק לסבר את האוזן, התלמידים שלנו שהולכים עם תלבושת בית ספר, זאת אותה תלבושת שנמצאת אצל התלמידים שלנו בחטיבה, זה אותו יומן תלמיד, זה אותם מנהלים, זה אותו רצף פדגוגי בתכנית הלימודים, השקה בתכניות---

זה אותם המורים?

לא, לצערי לא, משום שכולם יודעים שמורי חטיבות הביניים הם מורים של משרד החינוך ומורים בחטיבה העליונה הם מורי אורט משנת הלימודים הקודמת, שהפכנו להיות בבעלות אורט.

אין הסדרים?

יש, אבל לצערי הרב אופק חדש הרחיב את הקיר ואת החומה בין חטיבת הביניים לחטיבה העליונה.

עד שיהיה הסכם בחטיבה העליונה.

כי היום תנאי השכר שונים ותנאי ההעסקה שונים והלכנו אחורה מספר שנים בכל יכולת הסנכרון בין חטיבה עליונה וחטיבת ביניים, ואני אומר את זה בצער רב.

זו עוד סיבה להגיע להסכם עם העל-יסודי.

אין ספק שנצא נשכרים אם נמצא את עצמנו כמורים שעולים יחד עם התלמידים שלהם, זו ברכה אמיתית. אנחנו נמצאים כרגע עם שניים בלבד.

הדגלים על הספינה הזאת הם הדגלים הערכיים, ואני אסביר את עצמי בהמשך. הדגלים הטכנולוגיים, אנחנו בית ספר של רשת אורט ישראל, שראיתם אך מעט ממנה, וכמובן המדעיים, אבל אי אפשר שלא להזכיר את הנשמה היתרה, את תלמידי התיאטרון, תלמידי המוזיקה ותלמידי האמנויות שמוסיפים את הנופך הנוסף. בבית הספר לא כולם רוצים להיות טכנולוגיים, למרות שבית הספר מעודד וחושב שזה מאוד מאוד חשוב למדינת ישראל לחזק את הפן הטכנולוגי וראינו את מה שקורה, נמשיך עם זה גם השנה, לא רק שם, אלא גם בתחומים אחרים.

יש מצלמות בבית הספר?

לפני שנה הותקנו מצלמות בבית הספר. התעקשנו כל השנים לא לעשות את זה, אבל עם הגידול החלטנו שאנחנו נשים מצלמות, אבל אני מאלה שקצת פוחדת לדבר על דברים, שחלילה לא יהא עינא בישא, אבל אני באמת אומרת שהעניין של משמעת ונושא האלימות, המילולית והפיזית, בבית הספר, ברור לכל התלמידים ולכל ההורים, בהרבה צניעות אני אומרת, כשאני אומרת או אני שומעת על אלימות בבתי הספר, שלא יגיעו לפתחנו, אבל זה לא אצלנו. ויותר אני לא אוסיף. נתפלל שכך ימשיך.

אחד הפרויקטים המאוד יפים שלנו, פרויקט שורשי ישראל, עם עיריית עפולה, חיברנו אותו עם תרבות יהודית והשנה כל תלמידי י' וי"א קיבלו שעה של שורשי ישראל. מעבר לזה היו ימי עיון, בתי מדרש. אינני צריכה לבוא ולומר לכם שיש לנו אוכלוסייה בני העדה האתיופית, תלמידים מחבר העמים ותלמידים ותיקים שלנו שלא תמיד יודעים את השורשים שלהם, והנושא הזה של מסורת הוא מאוד מאוד חשוב.

החיבור עם הנושא הזה הוא גם חיבור עם הכנה לצה"ל. עוד מעט אני אראה לכם את אחוזי הגיוס לצה"ל וזה מאוד חשוב. כל הנושא הוא כמו בכל בתי הספר, ימי גדנ"ע, שבוע גדנ"ע, פעילויות בתוך בית הספר כדי להגדיל את מספר התלמידים שיגויסו לצה"ל. נדמה לי שב-7 בחודש מגיע לכאן הרמטכ"ל.

החינוך הערכי. כל הפעילות של נוער אורט למען הקהילה. מזה שנים צביקה פלג, עוד שהיה במשאבי אנוש, לקח את הנושא של חמניות, עד היום הזה אנחנו ממשיכים ושולחים תלמידם שלנו לבית החולים, תלמידים שמבצעים שם פעילות למען ילדים חולים, חלקם ילדים חולי סרטן---

יש בגרות חברתית בבית הספר?

מה זה בגרות חברתית?

יש פרויקט שכבר עובד במחוז הדרום.

זה יהיה פיילוט השנה בכמה בתי ספר בארץ ואחר כך זה יוטמע ביתר.

הפעילות הזאת היא לא רק בתחום הזה. מד"א, שוטרוּת, אולי עוד התלמידים יוכלו לספר, מחויבות אישית. ישראל, אני מכוונת אליך, זו אותה פעילות שתלמידים שלנו יוצאים ומציגים את מדינת ישראל בעולם באמצעות האינטרנט, באמצעות תכנית מאוד מיוחדת, שנמצאים שם.

לגבי האקלים החינוכי, דומני שאמרתי.

אני אנוע קדימה, כי מאוד חשוב לי שגם תשמעו ילדים וגם תשאלו וגם תדברו.

כל הנושא הטכנולוגי בבית הספר, בעיקר בחטיבה העליונה, תופס מקום של כבוד. רק לסבר את האוזן, אנחנו מדברים על תשע כיתות שתהיינה כיתות אינטר אקטיביות, כל חדרי המדעים שלנו, יש לנו את הברקו, את הלוחות האינטר אקטיביים, כמו שציינתי, אנחנו מדברים על אתר שיש בו פיילוט של הוראה וירטואלית בנושא האמנות, נמשיך אותו גם השנה. כל הנושא של למידה באמצעות האינטרנט הולך ותופס תאוצה בשנה הזאת.

חשוב לציין שההכנה לנושא של טכנולוגיה נעשה בחטיבת הביניים. נושא של טכנולוגיה, כל הנושא של מצוינות וטכנולוגיה, רובוטיקה, לומדים את זה תלמידים בחטיבת הביניים וזה בעצם מצמיח אותם להיחשף לעולם הטכנולוגיה, שלולא זה אין להם נגיעה בתחום. נשאלתי כאן למה יש מעט בנות בכיתה הזו, אשרינו שהגענו שנה שעברה ל-26 תלמידים בטו"ב, שרובם בנים, לא מובן מאליו. ילדים לא תמיד רוצים לגעת בזה, זאת למידה תובענית יותר, אבל אין ספק ששכרה בצדה ולא צריך לספר על שכר המדינה.

אנחנו לא צריכים לספר שכל העולם יודע שאחד הדברים שבית הספר מחויב להם זה להוציא תלמידים עם הישגים ראויים שיפתחו להם את שערי האקדמיה ויהיו כאחד התלמידים בארץ. הישגים זה יעד מספר אחד. אנחנו עובדים באמצעות 'מדברים נתונים', זה פרויקט של אורט ישראל שבאמצעות הנתונים האלה, אנחנו צריכים להתכוונן אליהם, לאתר תלמידים ולהמשיך הלאה.

אבל אי אפשר לדבר על אורט ישראל בלי משרד החינוך ועיריית עפולה, שהשנה אני אומרת שזה לא שינוי, זאת מהפכה, בכמות השעות, בכמות הפרויקטים שהידלים קיבלו, בכמות הפרויקט שהילדים קיבלו על מנת להביא אותם לתוצאה שהיתה. אני הרשיתי לעצמי דקה אחת לשמוח, ואמרתי לשושנה, עכשיו צריך להסתכל קדימה. אז יש בקבלת החלטות שלב שבו צריך לקחת אתנחתא, ליהנות מהקיים, אבל אני כבר מסתכלת, אנחנו מחויבים להמשיך ולשאוף קדימה וכמובן עם השיתוף הזה של הכוחות של מדינת ישראל, של אורט ישראל, משרד החינוך ועיריית עפולה, שנתברכנו בנתינה ומוכנות לא רגילה, שאנחנו נמשיך, גם אם העלייה תהיה קצובה ומינורית.

הפרויקט הלאומי, כולם מכירים אותו. תלמידים שלנו, בני העדה האתיופית, הם חלק אינטגרלי מבית הספר, אני אף לא אוהבת לדבר עליהם בנפרד, הם בשבילנו חלק מהנוף האנושי. אני שמחה לספר לכם שהיועצת שלנו החדשה היא בת העדה האתיופית ולא עשיתי לה טובה, היא נכנסה לכאן בזכות, אבל אני מרגישה עם זה נפלא.

מה אחוז התלמידים האתיופים בחטיבה העליונה?

אנחנו מדברים על כ-100 תלמידים בחטיבה העליונה מתוך 870. שנה שעברה היו פחות, היו 640.

15%.

המספר הזה היה גדול יותר, אבל זה חלק מהנוף. הם נמצאים בכל הכיתות, בכל המגמות.

והם גם באותם אחוזי הצלחה של בגרות ונשירה?

לא, לא. הם לא נמצאים באותם אחוזים, הם צריכים לקבל חיזוק. לא כולם. אני בכלל חושבת שצריכים לעשות דיפרנציאציה, תלמיד הוא תלמיד. יש תלמידים שהם מדהימים, שימשיכו הלאה לטכניון, מביניהם, ויש כאלה שאנחנו... בדיוק כמו האוכלוסייה הרגילה. נכון ששם צריך יותר כדי לגייס את ההורים, אבל יש שם מוטיבציה ללמידה.

כל נושא התגבורים השנה, נכנסנו לקצב מסחרר של מחצית שלישית בשנה שעברה, מועד קיץ.

יש שם תגמול דיפרנציאלי למורים, מה פירוש?

לפני שלוש שנים החלטנו, בנינו מודל הערכה של מורים ו-10% ממורי בתי הספר, בכל בית ספר כמעט היום, זה כבר 2/3 מרשת אורט, מקבלים משכורת 13 כתוצאה מגמול ההערכה הזו. בתשע"א כל בתי הספר של רשת אורט, 10% מהמורים יקבלו משכורת 13, אותם מורים שייבחרו על ידי עמיתים שלהם ועל ידי בית הספר.

ואין בעיה עם ארגוני המורים.

לא, אני שכנעתי את רן ארז שהוא לא יכול להתנגד לתוספות. הוא יכול להתנגד לפחות, אבל לא לתוספות. גם למנהלים התחלנו השנה, זה יצר קצת רעשים, השנה 20% מהמנהלים קיבלו משכורת 13.

אני רוצה לציין שמנכ"ל אורט ישראל הציג את הפרויקט הזה, הרים את הכפפה ראש העיר ואמר שאותם המורים יקבלו לפטופ מן הסוג הטוב, כדי שיוכלו להשתלב בהוראה במאה ה-21.

מאחר וזמני קצוב, אני רק רוצה שתראו את זה ותראו מה היה מצבנו. היינו במשבר, היינו במשבר אמיתי בכל הפילוג הזה, ואני לא אלאה אתכם למה ומה---

אבל אני מרשה לעצמי. היתה כאן תקופה שבית ספר אורט לא רק שלא זכה לחיזוקים, עוד קיבל הנחתות כאלה ואחרות, ואתם יכולים לראות שכשהם עבדו בכוחות עצמם הם הגיעו ללפחות 58% ובשיא ל-73% ו-66% שזה הישגים מאוד יפים, וברגע שהיתה פה מגמה של להנחית אותם, אז תראו לאן הגענו, 58%, 57%, 56% ובשנת השבר 49%.

מה פירוש להנחית אותם?

גישה שהיתה כאן של מדיניות שאני לא רוצה להרחיב.

להעדיף בית ספר אחד על פני השני. אני אגיד את זה.

של ראש העיר לשעבר ומנהל אגף החינוך לשעבר.

אלה הנתונים של המקום הזה, לא של היישוב.

כן, כששנת תשס"ט היא שנת השפל, ותש"ע, עם המנהל החדש ועם הגישה החדשה ועם החיזוקים שהם מקבלים כאן ועם המיזוג של בתי הספר ואיגום המשאבים, 63% לפני מועד החורף.

אני רוצה שתראו את נתוני הגיוס. מאוד מרשימים. בהחלט כשאני שומעת על מה שקורה.

אני רק אגיד מה הצפייה שלנו. אין ספק שהציפייה שלנו שיהיה כמו בעבר, ובעבר כך היה באורט עפולה, שכל ילדי העיר רוצים ללמוד בבית הספר, שבעצם אנחנו נמשיך ונגדל בצורה ראויה, שיהיו הישגים בכלל, בבגרויות ובאיכויות של התלמידים שלנו. אנחנו מחויבים להם ואלה הם הילדים שלנו.

אני לומד בכיתה י"א גמיש, אני מגביר אלקטרוניקה ופיזיקה. כמו שראיתם אני משתתף בפרויקט 'משרה משתלמת אליך' ו'מגבירים צעירים'. אני גם מתנדב בארגון 'זרעים של שלום'.

משהו על ההרגשה שלך בבית הספר.

בבית הספר ההרגשה מעולה, כמו שאתם רואים, יש לנו כיתות מאובזרות, הספרייה מעולה, אבל בעיה אחת היא הספרים. כל שנה אנחנו קונים ספרים, כל שנה מתחלפת מהדורה ובגלל זה אנחנו כל שנה קונים ספרים.

אתם או ההורים?

ההורים שלנו, אבל כמובן שזה---

אני רק רוצה לספר לך שיש תכנית כרגע במשרד החינוך למחשב את כל ספרי הלימוד ואתם תוכלו ללמוד באמצעות ספרים באינטרנט. זה מעולה, נכון? אתה אוהב את זה.

ואני יכול לומר לך עוד דבר אחד, שמשנה הבאה, תשע"ב, גם בתי הספר העל יסודיים יוכלו להיכנס לפרויקט השאלת הספרים ואני לא רוצה להאריך בזה כרגע. יש החלטה של משרד החינוך, בברכת ועדת החינוך ואתה מדבר עם זה שהמציא את השיטה הזאת של השאלת הספרים, לפני 19 שנים, שהוא פרויקט שמוזיל ב-2/3 את העלות שברכישת ספרי לימוד.

בהמשך למה שהשיבה מנהלת המחוז, אנחנו מתחילים השנה בחטיבות הביניים, גם בממלכתי וגם בממלכתי דתי, כיתה ז' עם ילקוט דיגיטלי, ילדים יגיעו עם מחשבים ניידים, לפחות בשישה מקצועות, וגם ב'נופים' תהיה כיתה ו' אחת כזו.

בהצלחה שיהיה לך.

אני בכיתת גמיש, מגבירה כימיה ופיזיקה, אני מתנדבת במד"א, בתזמורת.

על מה את מנגנת?

חליל צד. ואני גם בפרויקט עתידים, שזה עזרה לתלמידים בפריפריה, למען שיפור ההישגים שלהם, כדי שגם לנו תהיה הזדמנות שווה להגיע לעתודה.

אני יושבת ראש מועצת התלמידים של אורט עפולה, אני גם מתנדבת---

נבחרת בקלפי?

אני גם נמצאת במועצת התלמידים של אורט ישראל, אני מתנדבת במד"א, בעתידים, כמו שהיא אמרה.

האמת היא שרציתי לספר קצת על מה שאנחנו עושים בבית הספר במועצת התלמידים, שזה משהו שמאוד חשוב לנו. חשוב לנו גם להראות שכולם שווים אצלנו בבית ספר, כולם אותו דבר, נותנים אותו יחס לכולם, ואנחנו רוצים, כל שנה להעלות את מספר התלמידים שנמצאים במועצת התלמידים, רצינו גם לחשוב איך אפשר לשפר את זה עם אולי גיבושים, אולי דברים כאלה שיוכלו לעזור לתת את התחושה ש---

בר, תשמעי, יושב פה ראש העיר ויושב פה מנכ"ל רשת אורט ויושבת פה מנהלת המחוז, לשלושה האנשים האלה יש המון סמכויות, אנחנו רק יכולים לדבר, לפקח, אבל הסמכויות האמיתיות הן בידיהם, את יכולה לבקש איזה בקשה? מה הבעיה הכי קשה, מה המשאלה הכי חשובה שיש לך לגבי בית הספר?

המשאלה שלי שכולם יהיו שווים כאן, שלא יהיו אפליות בין אנשים, שילדים---

הוא מתכוון מבחינת המשאבים הנדרשים.

יותר גיבושים של כל השכבות.

לטיול בית הספר כל הילדים מהכיתה שלך יוצאים ללא יוצא דופן, או שיש תלמידים שלא יוצאים בגלל מחסור כספי?

יש אנשים שלא יוצאים, אבל אני לא מאמינה שזה בגלל כסף.

לא בגלל כסף, כי אנחנו מארגנים מלגות.

לכל הילדים בכיתה יש את כל ספרי הלימוד, או---

לא לכולם.

רצינו לדבר איתכם על נושא ההסעות, שמרב תדבר עליו.

שמענו שעיריית עפולה חתמה חוזה של חוק חינוך חובה עד כיתה י"ב, אז מדוע אנחנו צריכים בכיתה י"א וי"ב צריכים לשלם על זה?

בגלל סיבה פשוטה. הואיל ואני אחד משלושת חברי הכנסת שחוקקו את החוק הזה של הארכת חוק חינוך חובה עד כיתה י"ב, יחד עם חברת הכנסת רונית תירוש וחבר הכנסת הרב מלכיאור, החוק הזה מוחל בהדרגה. בשנת תש"ע החילו אותו על 10% של תלמידי ישראל, לפי רשימה ידועה מראש, על פי המדרג הסוציו אקונומי של היישובים ובשנת הלימודים הנוכחית יוסיפו עוד 10%, על פי בקשות של רשויות מקומיות, זה היה הפעם, גם לפי רעיון שלנו, ובאותם מקומות שחוק חינוך חובה חל, כל הסדרי ההסעה עד סוף כיתה י' צריכים לחול גם בכיתות י"א-י"ב. אז תבקשו מראש העיר---

זה חל עלינו?

בצו שאישרנו היו עפולה וטבריה.

אז אתם צריכים לבקש ממשרד החינוך, יושבת פה מנהלת המחוז. ההסתייגות היא שהצו יחול, הואיל והביאו לנו את הצו רק ביום ראשון האחרון, אז החלטת הוועדה, שאנחנו המוסמכים לאשר את הצו, היא שהחוק ייכנס לתוקפו עם פרסומו, כלומר זה לוקח איזה חודש ימים עד הפרסום. בעצם בפועל זה צריך לחול אחרי החגים. אני מציע לכם שוב לבדוק.

עפולה נמצאת.

חבר הכנסת פיניאן אומר שעפולה נמצאת, ויתרה מזה, הוא אמר, גם אם אנחנו לא רשומים, ציון דואג שאנחנו נהיה בפנים.

הוא לא יכול לדאוג, על זה אתה צריך לדבר איתי. אנחנו לא יכולים להרחיב, אם שר החינוך לא מבקש. כלומר השר צריך לבקש ואנחנו או מאשרים או לא מאשרים. אבל ההערות שלכם הן הערות מאוד נכונות ואני לומד מהן.

אני רוצה לומר שהילדים היקרים האלה, תלמידי עפולה, וחלק מהם במצב סוציו אקונומי לא פשוט, לאו דווקא אלה, אלא בכלל בפרופיל, כשאנחנו מדברים על הסעות, אז אין ספק שאנחנו נסייע להם, כדי שבאמת נממש את חוק חינוך חובה הלכה למעשה.

אני חייב פה לעצור את הדיון, אני ממש מתנצל. הביקור הזה הוא במסגרת ישיבה פורמלית של ועדת החינוך והתרבות ויש פה בוס אחד.

הואיל ואנחנו חייבים להגיע עד השעה רבע ל-12 לעמק יזרעאל והילדים שם עוזבים, אנחנו חייבים לקחת את זה בחשבון. הגענו אליכם בזמן.

בשם חברי הוועדה, חברת הכנסת דר' עינת וילף וחברי ציון פיניאן, אנחנו קודם כל רוצים להודות מאוד על הביקור, להודות לראש העיר, אבי אלקבץ, אנחנו באמת מתרשמים שהחינוך כאן עומד בראש, הלוואי שברמה הלאומית, גם בממשלה היו מעמידים את החינוך בראש סדרי העדיפויות כפי שאנחנו מתרשמים שנעשה כאן בעיר, מבלי לפגוע באף שר בממשלה.

אנחנו רוצים להודות למנהלת המחוז, למשרד החינוך, למפקחות שליוו אותנו לאורך כל היום, לרשת אורט ולעומד בראשה, לכל המנהלים ולכל האנשים, לשמעון, לכל אלה שטרחו בביקור הזה, אנחנו באמת יוצאים עם הרגשה מאוד מאוד טובה, ואנחנו רוצים להודות כמובן למנהלת. הביקור הזה מאוד מוסיף לנו, כי אנחנו תמיד דנים בחדר סגור וההצצות האלה לתוך מערכת החינוך, לגעת במנהלים, במורים, בתלמידים, עוזר לנו, שוב, לחוש מחדש את מערכת החינוך ולקבל את ההחלטות הנכונות.

אנחנו רוצים לאחל שנת לימודים פורייה ומוצלחת ואני מבין שיש עוד שניים שלושה אנשים שאומרים משפטי סיכום, שזה ראש העיר, מנהלת המחוז ומנכ"ל רשת אורט.

אני קודם כל רוצה להודות לבית הספר. בכובע הקודם שלי הייתי מנהלת אזור ברשת אורט, צביקה היה הבוס שלי ואני ביקרתי כאן במסגרת התפקיד הקודם. אני רוצה באמת לשבח קודם כל את ראש העיר ואת ראשי מערכת החינוך בעפולה על המהפכה בחינוך. יש פה תפיסה חדשה של ראש הרשות, מנהל אגף חינוך, של צוות ההוראה וצוות המנהלים, ששמה בקדמת הבמה את מערכת החינוך וזה חשוב שתדעו, ילדים, שכל התהליכים החינוכיים שמתרחשים נרקמים סביב שולחן שבו יושב ראש הרשות, משרד החינוך, ועדת החינוך של הכנסת, צביקה פלג מרשת אורט, ואני רוצה באמת לקדם בברכה את כל הפעילות שאתה עושה, אדוני ראש העיר.

אני רוצה לומר מלה אחת, ברשותך, יושב ראש ועדת החינוך של הכנסת, ולחברי הוועדה, שכל אחד מהם יש לו ניסיון אדיר בתחום החינוך ואני רוצה להודות לך על הפעילות שלך, כיושב ראש הוועדה, גם בטיפול במשברים, כשאנחנו נקראים לוועדת החינוך של הכנסת, אבל בעיקר בקבלת החלטות מאוד משמעותיות שמקדמות את מערכת החינוך בישראל.

אני רוצה לומר מלה לחברת הכנסת עינת וילף, שיושבת כאן, שמי שמכיר את ספרה, שעסק הרבה מאוד בנושא של מעמד וסמכות המורה, מקדמת הרבה מאוד בכנסת וגם במפגשים הרבים שלה בבתי הספר, את הנושא של משמעת, מעמד המורה, סמכות, כללים ופועלת בדרכה הטובה לקידום מערכת החינוך, תודה לך מקרב לב.

יושב כאן חבר הכנסת ציון פיניאן מטבריה, שלא אחת נפגשנו גם במסגרת ביקורים של השר וגם בוועדת החינוך של הכנסת ועושה בדרכו הצנועה והעקבית הרבה למען מערכת החינוך ואני רוצה להודות לכם מכאן, מקרב לב.

צביקה, תודה על ההובלה של הרשת ועל העובדה שגם הרשת משקיעה משאבים, גם בכסף, אבל בעיקר משקיעה במשאב האנושי. תודה לך ולצוות הפיקוח המסור שעושה פה עבודה נפלאה. תודה לך, טינה, יישר כח.

תודה להנהלת בית הספר, תודה מיוחדת בבוקר זה של פתיחת שנת הלימודים, לראש העיר ולצוות שלו כי היתה תעוזה גדולה מאוד לעשות את המהלך לאחד את בתי הספר ואני חושב, ואני אומר את זה גם לחברי ועדת החינוך של הכנסת, זה המודל המנצח. בסדר גודל של עיר כמו עפולה, במקום לפתוח שלוש, ארבע מסגרות חינוך שמתחרות זו בזו, לפתוח מערכת אחת חזקה, אינטגרטיבית, מסונכרנת, עם פדגוגיה איכותית, עם חזון, עם יעדים, עם ערכים. אז יישר כח גדול לאבי, כי אני לפחות הייתי שותף איתו בהובלה של האיחוד של בתי הספר בן גוריון ואורט ואני חושב שהמהלך הוא מהלך מנצח.

ברכה מיוחדת באמת לחבר הכנסת אורלב ולחברי הכנסת על העבודה הנפלאה שוועדת החינוך עושה בכנסת, ואני קורא לכם ואומר לכם, היום רשת אורט ישראל פותחת שמונה בתי ספר נוספים, אנחנו מגיעים ל-190 מוסדות חינוך, אני מבקש מכם עוד ועוד עשייה, כי זה התחום החשוב ביותר למדינת ישראל והמאבקים בחינוך, שחלקם מאבקים פוליטיים עירוניים, הם משפיעים לא לטובה על החינוך בישראל.

אחרונה חביבה, בוודאי, לאורנה, שאנחנו שותפים לעשייה הרבה מאוד שנים, ורוח אורט עדיין מפעמת בתוכה ומביאה את הרוח הרעננה הזאת גם למשרד החינוך, עם כל העוצמה שיש בה, ואני מודה לכולכם על האפשרות לתת לנו להיות איתכם בבוקר זה ומאחל לכולנו שנת לימודים פורייה ומוצלחת, ערכית, עם הרבה מאוד זהויות ומחויבויות ושנה טובה לכם, לבני ביתכם ולכל משפחותיכם.

אני מעדיף לעמוד כדי לראות גם את התלמידים, התלמידים היקרים שלנו. להערכתי בעפולה גדל לנו דור עתיד מצוין, הנוער בעפולה הוא מהטובים ביותר בארץ ואפשר לראות את זה בהרבה מאוד מפגשים איתם, גם בתחום הערכי, גם במוזיקה, גם בפעילות ההתנדבותית, וגם בהישגים הפדגוגיים שהם משיגים.

התלמידים שנמצאים כאן הם התוצרים הראשונים של המיזוג ואני מקווה שטוב לכם כאן באורט והמגמות שעומדות בפניכם הן רחבות יותר ואפשר להשיג הרבה יותר משאבים והרבה יותר אפשרויות ומה שאנחנו רואים כרגע זאת רק התחלת הדרך, אתם צריכים להיות המחזור הראשון המאוחד שמביא את התוצאות שכולנו מייחלים; קודם כל תעודת בגרות ערכית ואחר כך תעודת בגרות פדגוגית, כאשר אנחנו מדברים על 100% מהתלמידים. זאת השאיפה שלנו, זה היעד שלנו.

לצורך העניין באמת חברו כאן הרבה מאוד גופים שמאגמים משאבים, בראש ובראשונה משרד החינוך שבשנתיים האחרונות אנחנו מרגישים דחיפה עצומה גם מצד מנהלת המחוז, הדר' אורנה שמחון, המפקחת שלנו, רבקה וישנייה וגם שר החינוך שנרתם לאחרונה, וסמנכ"ל פיתוח, יגאל צרפתי, שבאמת דחפו לכאן הרבה מאוד כספים, גם בתחום הפדגוגי וגם בתחום הפיזי. רק בשבוע שעבר חנכנו אגף חדש בבית ספר יובלים, בית ספר סיני, בנינו ארבעה גני ילדים חדשים, קיבלנו אישור לבנות אגף חדש באורט, כאן למעלה, קיבלנו אישור לבנות גנים נוספים ברובע יזרעאל וזאת רק ההתחלה, תכנית החומש ותכניות רחבות נוספות שמאפשרות לנו באמת לפתח ולקדם את החינוך. אז תודה רבה למשרד החינוך. תודה רבה גם לרשת אורט ישראל ולצביקה פלג שהבטיחו להעמיד משאבים ועומדים בהבטחה ואני מקווה שההבטחה השנה תלך ותגדל.

אני לא אעשה את מה שעשיתי בדרך כלל, אני אעשה את זה בדרך אחרת, אבל הפעם בגלל שמדובר פה בדחיפה עצומה שאנחנו רוצים לדחוף, שמתי לך פתק קטן עם מספר גדול בכיס ואנחנו מתחלקים בדבר הזה בשמחה רבה. את חלקנו אנחנו נעמיד ואני משוכנע שגם אתה, צביקה, תעזור, כי יש לך את היכולת וחשוב להשקיע באורט עפולה, גם בגלל הצעד המאוד גדול שעשינו וגם כי כאן יש ילדים נהדרים וגם כי כאן זאת עיר שנמצאת בפריפריה וכבר לא מקבלת את החיזוקים מהמדינה, אז אתה ואנחנו ביחד נעשה את הדברים שצריך, כדי לחזק את העיר.

אני מאוד גאה על כך שיש לי פה כל כך הרבה חברי מועצה שמתעסקים בתחום החינוך ורואים בו יעד מרכזי וכל כך הרבה חברי מועצה שמתעסקים בתחום החינוך ורואים בו יעד מרכזי וכל כך הרבה חברי הנהלה של העירייה, שלוקחים את הדברים באופן מאוד רציני. עשינו הרבה מאוד שיפוצים הקיץ, נערכנו באופן מיטבי לפתיחת השנה ומאוד מכבד אותנו שאתם, חברי הכנסת מוועדת החינוך, בחרתם להגיע לעיר עפולה. אז תודה רבה לך, עינת, ולך, ציון, חברנו היקר, וליושב ראש, זבולון אורלב, על כך שכיבדתם אותנו בנוכחותכם, על הרוח הנעימה שהבאתם ועל הסבלנות להיות איתנו כאן בעפולה יותר משלוש שעות, באמת כל הכבוד לכם.

אז הנה, חיברנו את משרד החינוך, את ועדת החינוך, את אורט ישראל ואת עיריית עפולה וכל מה שנותר זה לאחל לך, טינה, ולכל הצוות הנפלא שלך, שהשנה הבאה תשע"א תהיה יותר טובה מתש"ע ושתשע"ב תהיה יותר טובה מתשע"א, גם בהישגים וגם בהגשמת כל המאוויים, ואני באמת רוצה לאחל לכם שהשנה הבאה תהיה שנת שלום וביטחון, שנה של בריאות טובה ופרנסה טובה ובעיקר הצלחה בתחום החינוך. תודה רבה לכולם.

תודה רבה, בזה תם הביקור. שנה טובה לכולכם.

מפגש עם חברי ועד היישוב "שדה יעקב"

שלום לכולם. בגלל לחץ זמן אנחנו קצת מקצרים ולא נציג את כל מה שרצינו להציג.

אני מזכירת הוועד המקומי בשדה יעקב ואני קצת אעשה הצגה קצרה של האנשים שנמצאים איתנו פה. קודם כל נמצא כמובן הרב זמיר, שהוא רב המועצה, נמצאים פה נציגי הוועד המקומי שחלקם בני היישוב, אפילו הוריהם בני היישוב ולמדו בבית הספר, נציגים של המועצה כמובן, ותיקים של היישוב שגם הם למדו בבית הספר והקימו את בית הספר, יושב ראש האגודה החקלאית, שהיא הגוף שבעצם החזיק את בית הספר במהלך כל השנים, אמציה יחיאל, וכמובן אני אבקש מאייל להגיד כמה מלים ואחר כך יושב ראש הוועד והרב זמיר יאמרו כמה מלים וכמובן שנשמח לשמוע אתכם.

צהריים טובים וחג שמח. פתיחת שנת הלימודים זה יום חג. לגביי זה חג כפול, אני היום לפני כמה שעות הבאתי את נכדי בכורי לכיתה א' בנהלל. וגם בנהלל וגם בשדה יעקב הנכד שלי ויש פה נכדים נוספים שהם כבר דור רביעי לתלמידים בבית הספר. אני אומר שזה מתחבר ל-100 שנים לעמק, אנחנו חוגגים השנה 100 שנים לראשית ההתיישבות בעמק, גדל פה דור חמישי בעמק ודור רביעי לבתי הספר בעמק. אז זה באמת יום חג.

אנחנו שמחים להיות פה בשדה יעקב. כולם מכירים את הסוגיה של בית הספר בשדה יעקב והתפיסה שלנו, כמו שהתחלתי, אם יש שורשים כאלה עמוקים, אז צריך שיהיו פירות והפירות האלה יהיו, בעזרת ה' ובעזרת המדינה והמועצה. וצריך לחבור ביחד כדי להגיע שבית הספר הזה יחודש, ישופץ, מבחינתנו ייבנה מחדש בשדה יעקב, אבל זה יקרה אך ורק בשיתוף פעולה מלא והדוק של כל הגורמים שאמרתי. לכן אנחנו שמחים לארח פה בשדה יעקב, במועצה האזורית עמק יזרעאל, את יושב ראש ועדת החינוך של הכנסת, חברנו זבולון אורלב, את ציון, חבר ועדת החינוך של הכנסת, ובעזרתכם ביחד שלא רק קמח, שיהיה פה גם תורה, אבל בעזרת הקמח. זה חשוב לנו מאוד.

שתהיה לנו שנה טובה, הרבה בריאות ונחת.

הצטרפה אלינו אורנה שמחון שהיא מנהלת המחוז במשרד החינוך, ואני בטוח שגם אורנה תעזור לנו. היא עזרה לנו עד עכשיו והיא תמשיך לעזור לנו באמת להוציא מהכח אל הפועל את החזון של להקים פה בית ספר לטובת היישוב קודם כל ולטובת האזור כולו. אז המשך יום פורה לכולם.

מה היו עושים הרבנים בלי פרשת השבוע. אתם ניצבים היום כולכם, אנחנו רואים את הרציפות, 100 שנה בעמק, של ההתיישבות, 83 שנה לשדה יעקב, גם אני משוויץ, הבן שלי האחרון, מלאכי, הוא לא רק למד פה, הוא אפילו כבר מלמד פה, אפילו במשרה מלאה.

מחוטב עציך עד שואב מימיך, רעיון קצר שצריך לחזור עליו. בדרך כלל רוצים להגיד מהשכבות הגבוהות לשכבות הנמוכות. אנחנו בהתיישבות, אנחנו אוהבים שוויון ואחד הדברים הטובים שהיא עושה שוויון ואחד הדברים הקשים זה חוסר השוויון. תראו איך שגלגל מסתובב, מחוטב עציך עד שואב מימיך, אלה היו האנשים, העובדים הזרים, אלה האנשים שעבדו קשה ולא קיבלו גרוש, ותראו מה קורה. מי הם חוטבי העצים היום? אלה אנשי האנרגיה, חברת החשמל, שואב מימיך זה כמובן מקורות, הם מקבלים את המשכורות הגבוהות ביותר במשק הציבורי, אז גם אנחנו, שאנחנו כחקלאים, שפחות אוהבים חקלאים, צריכים גם את התושבים הקהילתיים לצורך העניין הזה, העיקר שהנה ניצבים היום כולכם. גם בית ספר, גם בית כנסת וגם קהילה בריאה שתוכל להיות פה עוד הרבה שנים והרבה ברכה.

אנחנו מקדמים בברכה את כל האורחים, ותעזרו לנו, תודה.

שלום לכולם. כבוד יושב ראש ועדת החינוך של הכנסת, זבולון אורלב, ציון, שחבר בוועדת החינוך, אורנה, מנהלת המחוז, אייל, ראש המועצה. כבוד הוא לנו שבאתם דווקא בתחילת שנת הלימודים לבית הספר בשדה יעקב. אנחנו רוצים להודות למשרד החינוך ולמועצה שליוו אותנו עד היום בכל התהליך של החינוך במושב שדה יעקב.

שדה יעקב בשבוע הבא 83 שנה להולדתו. בשנת 1927 המושב נוסד ובשבוע הבא יהיה יום העלייה לקרקע, נחגוג אותו פה. במושב שדה יעקב היום יש כ-220 משפחות, כולל הרחבה.

בית הספר בשדה יעקב הוקם למעשה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, נמצאת פה אחת התלמידות הראשונות של בית הספר, מאירה, הילדה הראשונה שנולדה במושב, היום כבר בת 90.

לא שואלים איזה תעודה קיבלת.

למעשה בית הספר הוקם בשנות ה-30 ושימש בית ספר בלי כיתות. כולם למדו יחד. בשנות ה-40 הוקמו המבנים שראיתם בסיור בבית הספר, הוקמו שש כיתות שבהן הילדים למדו. עם השנים כל שנתיים נפתחה כיתה א', וכך בית הספר התחיל את דרכו, האגודה החקלאית היא זו שהחזיקה אותו, כשהתפיסה והחשיבה היתה שבית הספר בשדה יעקב זה בית הספר ביישוב היחיד בעמק שהיה דתי והיתה חשיבות לראשוני המתיישבים פה שבית הספר הזה יקום בתוך המושב. במהלך השנים האגודה שכרה מורים שילמדו, גם כשכבר היה משרד החינוך וגם כשכבר היה בית ספר ממלכתי דתי. היות שהיו פה מספר מועט של תלמידים לא היו מספיק תקנים. המקום של בית הספר פה במושב הוא מקום שצריך להבין שזה מקום של קהילה, זה לא רק בית ספר שיוכלו ללמוד, אלא משהו שהוא עמוד התווך של כל הקהילה, התלמידים מתפללים בבית הכנסת, אמנם עכשיו בית הכנסת שלנו לצערנו בצו סגירה, אבל התלמידים מתפללים יחד עם כל המושב בבית הכנסת, הם חזנים, זה משהו שהוא גם קהילתי וגם חינוכי בכל המובנים.

במהלך עשר השנים האחרונות לבית הספר יש שם מצוין, כל הזמן מתדפקים על דלתותינו תלמידים מכל האזור, מהעמק מגיעים תלמידים, מכל האזור שמגיעי םתלמידים שרוצים להיכנס לבית הספר, אבל המקום שלו מאוד מוגבל ומאוד מצומצם ואנחנו מכניסים רק כפי שניתן.

אני רוצה לציין שהוועד המקומי בשדה יעקב הוא רשות חינוך סטטוטורית היחידה במדינת ישראל שמוחזקת על ידי ועד מקומי ולא על ידי רשות כמו מועצה אזורית. במהלך השנה וחצי האחרונות התחלנו כוועד מקומי לפני שנה וניסינו להוליך מהלך להעביר את רשות החינוך מהוועד המקומי למועצה האזורית, כפי שכל המדינה עובדת. הדבר הזה לא הסתייע בידינו, היו הרבה הבטחות, הרבה רצון, אבל בשורה התחתונה זה עדיין לא התבצע.

הדבר הזה מביא אותנו לידי מצב שלמעשה אנחנו מחזיקים בית ספר של 300 תלמידים, כוועד מקומי, הוא בית ספר ממלכתי דתי, הוא לא חינוך רשמי שאינו מוכר, לא מוכר שאינו רשמי, לא כל ההגדרות האלה, בית ספר רגיל לכל דבר ועניין והוועד המקומי צריך לשאת בנטל של כל בית הספר. לעונג לנו אם נצליח להחזיק אותו, בלי להוציא מה שנקרא מהקופה המועטה שיש בידינו, בסך הכל אנחנו חיים רק מהארנונה שיש לתושבים פה בשביל קצת להחזיק כבישים, קצת מים, קצת חשמל, אין לנו מעבר לזה. אנחנו לא רשות. אין לנו גם את הכלים המקצועיים, בבחינת מה שנקרא מחלקת חינוך שעובדת בכל רשות, שיש תקציב, יש גזבר, יש כל מיני אנשים מקצועיים שיודעים איך ללוות מערכת כזאת, אין לנו את הדברים האלה.

השנה, מחוסר בררה פתחנו את הלימודים. אני חושב שכל היושבים פה בשולחן, לפחות חיים ואורנה ואייל מודעים לכל המורכבות ועד לפני שבוע וחצי לא ידענו בכלל אם השנה נפתחת או לא. היו בעיות גם מצד ההורים, מכל הכיוונים, בגלל המצב של בית הספר, ובסופו של דבר השנה נפתחה, היום כולם שמחים וחוגגים, אבל אני חושב שבמקום הזה אלה, מנהלת בית הספר, ספגה הכי הרבה בכל אי הוודאות שהיא חוותה לכל מערך החופש הזה, כשלמעשה בשבילה זה היה עבודה הרבה יותר קשה משנת הלימודים, אני חושב. אנחנו מאוד מעריכים, אלה, את המקום הזה שהלכת. אבל יחד עם זה, הוטל על הוועד המקומי במקום הזה, בלית בררה, סכום של כרבע מיליון שקל בשביל לפתוח פה את שנת הלימודים, כשכרגע אנחנו עדיין לא יודעים איך אנחנו מתמודדים עם דבר כזה.

גם היום, בקשתנו, אם אפשר, מהוועדה ומכל היושבים פה, לנסות לסייע לנו בשלושה דברים; אל"ף, לגבי הנושא של בית הספר קבע שיקום פה במושב ולא יהיו לנו איומי סגירה, של כן סוגרים, לא סוגרים. במהלך התקופה האחרונה איימו עלינו מספר פעמים שבית הספר ייסגר ובית הספר ייסגר, ובית הספר ייסגר. לא נעים לנו לשמוע את זה, אני מעריך שגם לא נעים להשמיע את זה, אבל אני חושב שבית ספר עם 300 תלמידים לא צריך להיות בסכנת סגירה, ולא משנה מה הסיבה. דבר שני, לנסות לסייע לנו להעביר את רשות החינוך סוף סוף במהלך השנה הזאת לרשות המועצה, על כל המשתמע מכך, דבר שלדעתי יהיה נכון, כמדינת ישראל, לעשות את המהלך הזה. ודבר שלישי, אם יהיה אפשר לסייע בנושא הזה של החוב שנפל עלינו, של רבע מיליון שקלים, שיוקל מעלינו, כי יש לנו בסך הכל כספים של בית הכנסת שעברו עכשיו לטובת בית הספר. כרגע אין לנו איפה להתפלל, אנחנו במצוקה מאוד קשה ולא היינו רוצים שזה ייפול מהמקום הזה.

לסיום, רציתי לאחל לכולם שתהיה לכם שנה טובה, תודה על הביקור, אנחנו מאוד מעריכים את זה. תודה רבה.

אנחנו מבקשים יפה מיושב ראש ועדת החינוך של הכנסת.

תודה רבה. חברי, חבר הכנסת ציון פיניאן, ראש המועצה, אייל בצר, מנהלת המחוז, דר' אורנה שמחון, המחמ"ד, חיים גבאי, ראש הוועד, אמציה יחיאלי, הוועד, סגנית ראש המועצה וכל המכובדים שיושבים כאן איתנו.

כשהרב אמר שהוא צריך להגיד משהו מפרשת שבוע, כי כל דבר קשור בפרשת שבוע, נזכרתי בסיפור היהודי על אותו יהודי שממש ממש בדקה של כניסת השבת הגיע לעיירה עם הסוס וחיפש את המקום שבו אפשר לקשור את הסוס למשך השבת, שהסוס לא יברח. ואז הוא מחפש מחפש ולא מוצא. הוא תופס איזה יהודי ושואל אותו, 'תגיד לי, איפה בכפר הזה המקום שבו קושרים את הסוסים, שאני יכול לשבות את השבת?' אז הוא אמר לו 'תשמע, תלך ברחוב ההוא ותראה את הבית הגדול, זה הבית של הרב, שם קושרים', אז הוא אמר לו 'מה?! על יד הבית של הרב קושרים?' הוא אומר 'תשמע, כל השבוע הוא אומר לנו שכל דבר קשור בפרשת שבוע, אז שם קושרים, שם הדברים נקשרים'.

אנחנו שמחים להיות כאן בפתיחת שנת הלימודים, חבר הכנסת פיניאן ואנוכי, כחלק באמת מחגיגה לאומית של יום פתיחת שנת הלימודים, ראש השנה של מערכת החינוך, ואמרנו שנחבר בין עפולה לעמק יזרעאל. לפני כחודשיים או שלושה זכיתי לפתוח יחד עם ראש המועצה, אייל, את חודש המורשת היהודית בנהלל, בערב מדהים ומקסים, ואמרתי לו שבהזדמנות קרובה אנחנו עוד ניפגש ולכן חשבנו שזאת הזדמנות טובה, מה עוד שאני מודה שלבי בשדה יעקב. שדה יעקב עבורנו הוא אחד מהיסודות של המורשת הציונית דתית, המושב הראשון של הציונות הדתית, כאמור 83 שנים, שהנחיל באמת מסורת מאוד מאוד ארוכה של ההתיישבות הדתית לאומית כאן בארץ. ולא רק זאת, במגוון תפקידיי ב-30 השנים האחרונות במערכת החינוך, אני כל פעם חוזר לבית הספר בשדה יעקב, כשבדרך כלל זה היה על בעיות של סגירה, עם כל מיני רעיונות לאחד אותו עם הממלכתי דתי בקרית טבעון, בכיתות א'-ב'-ג' הם ילמדו שם, וד'-ה'-ו' הם ילמדו שם. אני שייך לאסכולה השמרנית, שאומר שבית ספר הוא חלק מיישוב, אין כזה דבר שיש יישוב ואין בית ספר, מה עוד שהיישוב גדל. אם אין תלמידים, אין תלמידים, אבל אכן אומר בצורה גלויה, אני מאלה ששוללים כל אפשרות לסגור בית ספר ממלכתי דתי. אלא אם כן יש כזה מספר שבאמת אי אפשר לקיים, אבל כל עוד אפשר לקיים, זה חלק ממרקם החיים היסודי. אנחנו מחנכים לא רק בבתים, אצלנו הרצף בין המשפחה, הקהילה ובית הספר הוא רצף אחד, וכל עוד אפשר לקיים את הרצף הזה, זה מתכון להצלחה חינוכית, מה עוד שבית הספר פורח ואני באמת מברך אותך, המנהלת אלה, על ההצלחה הזאת.

כשנכנסתי לתפקידי לפני שנה וחצי להיות יושב ראש ועדת החינוך והתרבות, אחת הבעיות הראשונות היתה הפנייה של הוועד, כולל כמה פגישות, על בעיה שתאמינו לי, אני אחד שנחשב שמבין את מערכת החינוך בישראל, הוותיקים. מילאתי כמה תפקידים זוטרים וכשבאו ואמרו לי שעדיין יש מושב בישראל שהוא רשות חינוך עצמאית, אמרתי 'לא יכול להיות, אתם בטח טועים, אין כזה דבר', כי עוד בסוף שנות ה-70, עוד כראש לשכתו של השר המר ז"ל, טיפלתי במקרים האחרונים שהיו של כל המסגרות האלה והמורים, ואמרתי 'איך זה קרה?'. לא יודע, כנראה שכחו את שדה יעקב בגלל שהוא מהראשונים, משנות ה-30. אגב, זה אחד מבתי הספר הממלכתיים דתיים הראשונים בישראל. אני בטוח שהוא בטח בין ה-30 הראשונים בישראל. היום היינו בעפולה, באוהל מאיר, שנוסד ב-1926, גם מבתי הספר הראשונים. ומיד התחלנו לטפל, גם המנהל הכללי של משרד החינוך, אני עשיתי רק קדנציה אחת של מנכ"ל, הוא כבר בקדנציה השלישית שלו, פעם שלישית חזר. כשאמרתי לו את זה בפעם הראשונה, אמרתי לו 'שמשון, אתה לא תאמין', הוא אומר לי 'אני באמת לא מאמין', הוא באמת לא האמין, עד שהלשכה המשפטית בדקה ומצאה, כן, יש כזאת מציאות, שאנחנו פועלים לשינוייה.

זה ברור לחלוטין, ואני רוצה להבהיר את הדברים בצורה מאוד מאוד מסודרת, אין לנו ציפייה שרשות החינוך המקומית תתבטל, המועצה האזורית תיקח אחריות ואותה עוגה של החינוך במועצה האזורית תצטרך עכשיו להתחלק לפרוסות קטנות יותר, כי נוסף עוד בית ספר. לא זאת הכוונה, המשרד יצטרך להגדיל בהתאם את המשאבים שהוא מעביר למועצה האזורית, כדי שלא יהיה מצב שבגלל שרשות חינוך צורפה יש עכשיו מנות קטנות יותר. אני יודע שמנהלת המחוז מטפלת בסוגיה, יחד עם הלשכה המשפטית ועם כל יתר הגורמים שמטפלים בדבר הזה, אני מבין שזה נמצא בתהליך, בטח מנהלת המחוז תדבר. אני גם מוכן לומר לכם שברגע שאני יודע שדר' אורנה שמחון מטפלת, אז זה מטופל. אנחנו עוקבים, כי זה תפקידנו ואנחנו מפקחים, כי זה תפקידנו ואנחנו נהיה כתובת, גם כוועדת חינוך, אבל אני אומר גם כראש תנועה, גם כאיש מפד"ל, גם כאיש הציונות הדתית, זאת חובתנו. אני נשלחתי לכנסת על ידי הציבור שיושב כאן, כדי למלא את תפקידנו, אבל אני לא רואה בזה תפקיד פוליטי, אני רואה בזה תפקיד ממלכתי.

ביטלנו בכל הקיבוצים של השומר הצעיר, של מפא"י, אין בישראל היום, לא בתנועת המושבים ולא בכל התנועות האחרות, אין כזה דבר רשות חינוך. דין בית הספר הזה כדין כל בית ספר במדינת ישראל וזה חלק מהאחריות שלנו לעזור גם למשרד החינוך. אנחנו לא לעומתיים, אנחנו בקואליציה אחת כדי לשפר את החינוך.

ציון פיניאן, שהוא לא רק חבר ועדת החינוך, אלא גם חבר ועדת הכספים, וגם איש הצפון, שותף לכל המהלכים, נשתף אותו ונבקש את כל הסיוע. אנחנו לא רוצים להפיל את שדה יעקב על המועצה האזורית, אנחנו רוצים להביא את שדה יעקב למועצה האזורית גם עם המשאבים הדרושים לצורך הבנייה ולצורך כל הדברים האחרים שצריכים לעשות אותם, ואני מאוד מאוד מקווה שנוכל, לא בטווח של שבועות, זה טווח של כמה חודשים, התהליך הזה, וגם לא טווח של שנים, לראות את הדבר הזה, וכך גם יוסר איום הסגירה.

המועצה האזורית לא יכולה לסגור והמחוז לא יכול לסגור, צריך היום אישורים, גם של החינוך הדתי, יש לנו גם הסכמים קואליציוניים. מה שתלוי בי, אני לא אאפשר סגירה של בית ספר, גם עם 200 תלמידים וגם עם 150 תלמידים, בוודאי כשאתם עם 300 תלמידים. להיפך, זה בית ספר שצריך לפרוח.

באשר לחוב, הבטחתי שאנחנו נטפל בחוב הזה. אני רואה את עצמי אחראי להשיג את המשאבים, נכניס גם את ציון לתמונה, בוודאי שהוועד המקומי לא צריך לקחת על עצמו משימות שצריכות לעשות רשויות שלטוניות, או המשרד או המועצה האזורית. זה לא התפקיד של הוועד המקומי, ואני מודה לוועד המקומי שבינתיים לקח את המשימה הזאת על עצמו והתחייבתי והבטחתי לתת את הגיבוי כדי למצוא פתרון לדבר הזה. רק תביאו עוד ילדים ותוסיפו ותרבו עוד חינוך ועוד שיעורים, ועוד ערכים, ועוד הישגים לימודיים, וזה יהיה שכרכם.

אז שתהיה שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה.

אנחנו מאוד נשמח לשמוע כמה מלים גם מדר' אורנה שמחון.

קודם כל שלום. אני שמחה שיושב ראש ועדת החינוך וחברי הכנסת, אני רואה שחבר הכנסת ציון פיניאן נשאר, ליוותה אותנו גם חברת הכנסת עינת וילף. אני שמחה שבחרתם בצפון לפתוח את שנת הלימודים.

אני רוצה לפתוח בכמה סוגיות. אני רוצה להסביר לכם שיש לי 736 מוסדות, 94 רשויות, והכי הרבה שעות אמציה, זה ייאמר לזכותו של אמציה. אבל ברצינות, אני בעד הגישה של לפתוח ולא לסגור, של לקדם ולא לסגת, של מטה פעולה ולא מטה מאבק, ואנחנו כולנו נמצאים כאן כדי לקדם את תלמידי ישראל.

נמצא פה יושב ראש הרשות האזורית, אני חושבת שהוא אחד מראשי הרשויות המובילים לפחות במחוז שלי, אני לא יכולה להגיד על כל הארץ, והצוות שלו, שעושה הכל על מנת לפתוח את שנת הלימודים גם בשדה יעקב, ולמרות הקשיים פתחנו את שנת הלימודים כאן ואני רוצה לדבר דווקא על העתיד.

אני רוצה להגיד לכם שבתור מושבניקית, אין חיה כזאת שוועד יישובי ייקח על עצמו את המטלה של ניהול בית ספר, על כל המשתמע מהעובדה הזאת. ועד מקומי או ועד ישוב הוא בדרך כלל מתנדב, הוא לא מקבל שכר, הוא מקבל רק על הראש כל הזמן, והוא צריך לקדם את העניינים של היישוב. זה לא התפקיד שלו לקדם את מערכת החינוך. התפקיד שלו וחובתו זה להתעניין במערכת החינוך, לסייע במערכת החינוך, אבל לא לנהל את בית הספר. ולכן, כמו שאמר יושב ראש ועדת החינוך של הכנסת, המצב הזה הוא בלתי נסבל ואנחנו, ביחד עם הרשות המקומית ועם הייעוץ המשפטי נפעל בכל הכח כדי להעביר את הבעלות לרשות המקומית, שהיא הרשות שצריכה לנהל את בית הספר.

התהליך הזה הוא תהליך לא פשוט, יש יועצים משפטיים, יש חברי מועצה, לראש הרשות יש מועצה, יש משמעויות כלכליות, יש לזה הרבה מאוד היבטים, אבל אני אומרת לכם בצורה החלטית, מצאתי ראש רשות שהוא פרטנר אמיתי ואנחנו נוביל את התהליך הזה עקב בצד אגודל, כמה שייקח ייקח. אני מקווה מאוד שזה ייקח מעט מאוד זמן, אבל את הסאגה הזאת אנחנו חייבים לסיים.

באשר לסכנה, שאתם ציינתם, של סגירת בית הספר המרחפת עליכם. הדבר השנוא עליי ביותר זה שאני נדרשת לסגור מוסד חינוכי. יש מוסדות חינוכיים שיש בהם 40 תלמידים, 30 תלמידים, באמת אין הצדקה לקיים אותם, אבל זה תהליך כואב. השבוע סגרתי בית ספר שניהלתי אותו במשך שבע שנים, בכאב, אבל סגרתי אותו כי אין אפשרות לקיים אותו. בשדה יעקב, לפי מספר התלמידים, אין הצדקה לסגור את בית הספר, נהפוך הוא, יש לנו עניין לטפח את בית הספר הזה וכמו שאמר יושב ראש ועדת החינוך של הכנסת, בעניין של הממלכתי דתי, אני רואה בזה שליחות, לחזק את הציונות הדתית, לחזק את החינוך הממלכתי. אנחנו עושים הרבה מאוד פעולות במחוז, הראיה היא שבטבריה היה לנו אירוע שבו רשות מקומית רצתה לסגור בית ספר דתי שבוע ימים לפני פתיחת שנת הלימודים, כי יש הורים שרוצים מסגרת חילונית, ולא אפשרתי לזה לקרות. ביום הראשון של שנת הלימודים, 36 הורים הגיעו לבית הספר. מה קרה? קצת מסורת, קצת מוסר. הילדים הפרטיים שלי למדו במסגרת ממלכתית דתית. לכן אני אומרת שמבחינתי יש לזה סדר עדיפות ואנחנו נעשה הכל כדי לחזק את החינוך הממלכתי דתי, לכן הסוגיה של סגירת בית הספר מוסרת מסדר היום, זה לא יהיה, אלא אם כן חלילה יהיו מעט מדי תלמידים ונעשה את זה בתהליך מסודר.

הדבר השלישי, משרד החינוך תקצב הקמת בית ספר, בית ספר חדש. למרות התנאים הפיזיים הקשים, אני חושבת שיש פה אנשים שגורמים לזה שהמקום הזה יהיה כל כך יפה, אבל יחד עם זאת, התנאים הם בלתי נסבלים ולכן מבחינתנו, ברגע שאנחנו נסיים את התהליך של העברת הבעלות, אנחנו נממש את התקציב שייעדנו לבניית בית הספר. אתם צריכים להבין שאנחנו לא יכולים להתנהל מול ועד מקומי בהעברת תקציבים. אמציה מבין את זה היטב. לכן אנחנו נעשה את התהליך הזה ואני מקווה שזבולון אורלב, שהנושא של שדה יעקב מאוד קרוב ללבו, יבוא לכאן לגזור את הסרט כשאנחנו נקים את בית הספר, אמן ואמן.

הדבר האחרון שאני רוצה לומר זה להורים. פנו אליי הרבה הורים. אני מציעה לשנות סגנון, אנחנו לא נאבקים, אנחנו ביחד, אז בואו נפעל ביחד, עם הרשות המקומית, נוביל את התהליכים האלה עקב בצד אגודל ותאמינו לי, זה יצליח.

אני רוצה להתנצל בפני יושב ראש ועדת החינוך של הכנסת, שכל הזמן עוקב בהתמדה, לא רק באירוע הזה, אבל במיוחד באירוע הזה, מה קורה עם שדה יעקב ובעוונותיי גם הפרעתי לו בחופשה, ודיווחתי לו ועדכנתי אותו מה קורה והוא באמת עוקב מקרוב ואני רוצה להודות לך גם על העניין, על האכפתיות ועל התרומה שלך למהלך. תודה באמת קודם כל לראש הרשות, שעושה עבודה נפלאה, ולצוות המשרד שלו, ואני בטוחה שביחד נוביל את המהלך הזה. תודה לך,אמציה, וכל התושבים הנפלאים ופשוט להתיישב ולהביא ילדים ונבנה ביחד את הארץ הזאת. תודה רבה.

תודה רבה.

שי צנוע לאורחים שלנו.

מה זה? אסור לנו לקבל מתנות מעל 200 שקלים. זה ספר, 'שירת העמק', יפה מאוד.

אנחנו ממשיכים ל"תקוות יעקב".

תודה רבה, שנה טובה.

ביקור בישיבת "תקוות יעקב"

ברוכים הבאים לכולם. אני רוצה להזמין את ראש המינהל ההתיישבותי, את מר יחיאל שילה להציג את האורחים ולהזמין את מר זבולון אורלב לדבר, בבקשה.

צהריים טובים. אני שמח לקדם בברכה את ידידינו, מכובדינו, חבר הכנסת זבולון אורלב, יושב ראש ועדת החינוך של הכנסת, חבר הכנסת ציון פיניאן, חבר ועדת הכספים, חבר ועדת החינוך, חבר בהרבה ועדות וגם ידיד המינהל, ואת מר בצר, ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, נמצא איתנו גם המפקח יוסי בר כוכבא, שאתם מכירים אותו ועוד אנשים מהמועצה. אני לא ארבה במלים מכיוון שהזמן הוא מצומצם.

קודם כל אני מברך אתכם בברכת שנה טובה, שנה שתהיה מוצלחת, גם מבחינה ערכית, גם מבחינה פדגוגית. האיום של השביתה אמנם עליכם לא השפיע, אבל על המערכת הוא היה עשוי להשפיע ואני שמח שמערכת החינוך היום פתחה את שעריה ללא תקלות, ללא בעיות ואדוני, יושב ראש ועדת החינוך, אני רוצה לומר לך שבחינוך ההתיישבותי, הפנימייתי ועליית הנוער אפס תקלות, נפתחה שנה חלקה, ללא כל בעיות. היו בעיות שהצלחנו כבר לפתור אותן במהלך השנה.

לומר לכם, תלמידים יקרים, וגם לחברים, לגלות לכם משהו; ב-1961, הייתי אז עולה חדש, תלמיד כיתה ט', הייתי תלמיד הישיבה הזאת, לא פה בבניין הזה, היו הצריפים בשדה יעקב, היו תנאים מאוד מאוד קשים, לצערי אחרי שנתיים עזבתי כי הישיבה באותו זמן התפרקה, ראש הישיבה, הרב אליטוב ז"ל, נהרג בתאונת דרכים, ואז פיזרו אותנו בכל מיני מקומות.

קודם כל יש לכם אופק, לאן להגיע. אני חושב שהישיבה הזאת עולה על דרך המלך ואני יודע שהיו כאן חילופי גברא בראש הישיבות, אבל בסך הכל אנחנו רואים חזון לכיוון נכון והמגמה של העלייה בהישגים ואני גם יכול לומר לכם שהקמפוס נראה יותר טוב מאשר היה קודם. כמינהל, אנחנו מסייעים כמיטב יכולתנו, גם כמועצה, צריך לסייע למקום כיוון שיש פה הזנחה של שנים וצריכים לעשות הכל כדי לתת לילדים האלה את החינוך הטוב ביותר.

אני מודה לך, מר בצר, על שיתוף הפעולה. יש לנו חמישה בתי ספר כאן באזור, במועצה האזורית. ולך, ידידי, זבולון אורלב, תודה רבה על השיתוף הפעולה, על האמון ואתה ידיד אמת של החינוך ההתיישבותי הפנימייתי ועליית הנוער.

שלום לכולכם. צהריים טובים. ידידי ועמיתי לוועדת החינוך והתרבות, חבר הכנסת ציון פיניאן, שהוא איש הצפון, איש טבריה, שנמצא איתנו כל היום ועושה רבות לקדם את מערכת החינוך, ראש המועצה האזורית, אייל בצר, שאני חש שהחינוך בעורקיו, הוא מטפח אותו, ידידי הטוב, כאח לי, הדר' יחיאל שילה, ראש המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער, לא לקצץ שום חלק, שעושה רבות, ראש הישיבה, הרב מנחם קופמן, המפקח יוסי בר כוכבא, ראשי האזור, ואחרונים חביבים התלמידים.

מישהו מהתלמידים יודע מה היא מצוות תרי"ג, המצווה האחרונה במניין המצוות? בפרשת ניצבים וילך. המצווה הלפני אחרונה היא מצוות הקהל, והמצווה האחרונה? יש עוד מה ללמוד, 'וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם:  לְמַעַן תִּהְיֶה-לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד--בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל', שזו המצווה שכל אחד כותב לעצמו ספר תורה. יש מצווה כזאת. כל אחד צריך לכתוב לעצמו ספר תורה. אבל המצווה הזאת היא שונה מכל תרי"ב המצות האחרות ובמה היא שונה? בכל המצוות האחרות אדם יכול לקיים את המצווה גם אם הוא קיבל את הדבר בירושה מאבותיו, אם אדם הוריש לילדיו את ארבעת המינים, עוד מעט אנחנו מתקרבים לחגים, הוא יוצא ידי חובה אם הוא מברך על ארבעת המינים גם אם הוא קיבל את זה בירושה. אותו דבר הסוכה, אם הוא קיבל אותה בירושה מאבותיו, יכול לקיים מצוות סוכה, וכך כל מצווה. אם אב הוריש לבנו את התפילין ואתה מניח תפילין שקיבלת בירושה מאבא שלך, אתה יוצא ידי חובה. בכל דבר ודבר. חוץ מהמצווה הזאת, 'ועתה כתבו לכם את השירה הזאת'. במצוות ספר תורה אדם איננו יוצא ידי חובה בכך שהוא ירש את ספר התורה מאבא שלו, למה? מה הסיבה? מה המיוחד? למה בכל המצוות כן ובמצוות ספר תורה לא? יש לתלמידים רעיון? זאת מפני שהמסר הוא שאף על פי שנקרא בפרשה שלאחר מכן, פרשת האזינו, תורה צווה לנו משה מורשה קהילת יעקב, אנחנו מקבלים את התורה בירושה, יבוא אדם ויגיד 'שמע, אני הבן של ראש הישיבה, אם אני הבן של ראש הישיבה, האבא הוא תלמיד חכם, האבא יודע תורה ומצוות ואני הבן שלו, אז הוא מוריש לי את זה, קיבלתי את זה בגנים, קיבלתי את זה בתורשה', אומרת התורה, לא, לא, לא, בעניינים האלה אין ירושה, אבא לא מוריש לבנו את כל הידע ואת כל האמונה ואת כל הערכים ואת כל ההכרה ואת כל התודעה. פה כל אחד צריך לבנות לעצמו את התורה של עצמו, כל אחד צריך לכתוב לעצמו את ספר התורה שלו. אין כאן ירושה, האבא שלך יכול להיות גאון עולם, אם אתה לא תלמד בעצמך, אם אתה לא תעמול בעצמך על לימוד התורה, ובעיניי בהקשר הזה לימוד התורה זה כל הלימודים, גם הבן של הפרופסור למתמטיקה שעכשיו זכה בפרס הכי חשוב בעולם, מקביל לפרס נובל למתמטיקה, בהודו, אם הבן שלו לא ילמד מתמטיקה, הוא לא יידע, זה לא עובר בגנים. הוא בעצמו צריך לטרוח. זה המסר של המצווה האחרונה ודווקא זו המצווה האחרונה. לומר שכל אחד צריך לכתוב.

אני בטוח שבבית המדרש הזה זה בית מדרש שבו כולם עמלים על התורה ועל הלימודים ועל המדעים ועל המתמטיקה, ועל ההיסטוריה ועל כל מה שעושה ציונות דתית לציונות דתית, שמחבר תורה עִם עם, עם ארץ, ואני יודע שאתם מקבלים את הטוב ואת המיטב מראש הישיבה, ממנהל התיכון, מהמורים וגם מהמעטפת החיצונית של משרד החינוך, באמצעות דר' יחיאל שילה, מהמועצה האזורית באמצעות ראש המועצה. תדעו שכשאתם לומדים פה בבית מדרש, מאחורי זה יש מערכת שלמה. זה לא במורשה, כולם טורחים, כולם עמלים.

אני אומר לתלמידים שלהיות תלמיד זו הזדמנות של פעם בחיים. אחרי שתסיימו את כיתה י"ב לא תוכלו לחזור לבית המדרש הזה, ואני יודע שצעירים לא תמיד מנצלים, גם אני הייתי תלמיד ותלמיד בישיבת בני עקיבא, אמנם יותר ותיקה משדה יעקב, ישיבת בני עקיבא בנחלים, אבל אין לי ספק שלימודיי בישיבה התיכונית, בישיבת בני עקיבא בנחלים, הם אלה שאפשרו לי להיות היכן שאני נמצא היום. מבתי המדרש של הציונות הדתית מגיעים רחוק מאוד. אז עצה קטנה, תנצלו כל מה שאפשר בשהותכם בישיבת 'תקוות יעקב', שנותנת תקווה גדולה מאוד לתלמידים שיכולים למצות את הפוטנציאל.

ואני מאחל לכולכם ולכולנו שניכתב כולנו לאלתר לחיים טובים ולשלום ושתהיה הצלחה רבה ובריאות טובה ולכולנו שתהיה שנה טובה.

שאלו אותי אם אני מוכן לענות על שאלות. אני מוכן לשמוע שאלות, אני לא בטוח שיש לי תשובות. אז אם יש שאלה אחת או שתיים, בכל תחומי החיים, הכה את המומחה. אם אני לא יודע, אז חבר הכנסת ציון פיניאן בטח יודע.

מה שמך?

שבתאי.

מאיפה?

מזיכרון יעקב.

בכיתה?

י"ב.

הצלחת להגיע לכיתה י"ב, סימן שאתה רציני.

המחיר שההורים נאלצים לשלם בחינוך הדתי הוא גבוה מאוד, יש לך אולי פתרון או משהו לבעיה?

קודם כל ירית חץ בלבי. הסוגיה הזאת של תשלומי ההורים הגבוהים מאוד שהורים נדרשים כדי לקבל את החינוך הטוב ביותר של הציונות הדתית הוא אחת הבעיות הקשות ביותר שאיתם אנחנו מתמודדים. כן, לצערי עדיין מדינת ישראל לא השכילה לממן בתקציב המדינה את לימודי הקודש במלוא היקפם. לימודי החול שלכם ממומנים כמו בית הספר שאנחנו עוד מעט הולכים אליו, כמו מקיף בנהלל. בית הספר בנהלל ובית הספר כאן מקבל בדיוק את אותו תקצוב ביחס ללימודי התיכון שלו, אלא מה? אנחנו, כציונות דתית, לא מסתפקים רק באותן שעות ואנחנו מוסיפים עליהן לימודי קודש רבים. עובדה, הנה, אנחנו נמצאים בבית המדרש ועדיין לא הצלחנו לשכנע את מדינת ישראל לקחת על עצמה את המימון.

לא רק זאת, אלא שבשנים האחרונות גם היה קיצוץ גדול מאוד בחינוך העל-יסודי, קוצצו כשמונה שעות שבועיות, זה הרבה כסף, זה כ-50,000 שקל בכיתה והחינוך הציוני דתי לא קיצץ בלימודים והנטל על ההורים.

זאת המשימה שלנו, אנחנו יודעים היטב את אחריותנו, זאת המשימה שלנו, לצמצם את הפער הזה. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו כדי לטפל בבעיה המאוד כאובה. הצבעת על בעיה מאוד מאוד נכונה, מאוד כאובה.

כן, מה שמך?

אביב וקנין.

מאיפה?

מיקנעם.

אתה ידוע בזה שחוקקת המון חוקים, האם יש איזה שהיית רוצה ולא עשית עדיין?

כן, עסקנו בתשלומים. עסקנו בתשלומים ולפני שלושה חודשים עשינו היסטוריה זוטה והעברנו חוק, כרגע רק בקריאה טרומית. חוק שחבר כנסת מציע צריך לעבור ארבע הצבעות בכנסת, במליאה, ועוד שלוש פעמים בוועדה. חוק צריך לעבור שבע הצבעות. להעביר חוק זה לא פשוט, לי כבר יש כ-40 חוקים. אבל החוק הכי חשוב שאני רואה אותו זה החוק שיבטל את תשלומי ההורים. היום התשלומים הם על ההורים והם תשלומים אחידים, בשפה המקצועית זה מס רגרסיבי, כלומר מס אחיד. כל ההורים משלמים אותו דבר, עניים, עשירים, יש לו ילדים, אין לו ילדים, אם אין לו ילדים, הוא לא משלם, אבל אם יש לו ילד אחד, הוא משלם פעם אחת, אם יש לו עשרה ילדים, משלם עשר פעמים. מס רגרסיבי, אחיד, הוא המס הכי לא צודק, הוא בדרך כלל מטיל עומס יותר על השכבות החלשות, כי יש להם יותר ילדים, ולכן הצענו חוק שבמקום את תשלומי ההורים שההורים ישלמו, שתשלם כל האוכלוסייה לאורך כל שנות עבודתה, אם יש להם ילדים או אין להם ילדים ושהתשלום יהיה פרוגרסיבי, כלומר שיהיה תשלום מדורג, מי שמרוויח הרבה, ישלם הרבה, ומי שמרוויח מעט ישלם מעט, ומי שלא מגיע לסף המס, לא ישלם בכלל. כמו מס הכנסה. החוק הזה עבר כבר בקריאה הראשונה הטרומית, עדיין יש לנו עוד שש הצבעות, אבל עצם העובדה שהממשלה הסכימה להעביר אותו בקריאה טרומית, בתמיכה גדולה מאוד של שר החינוך, גדעון סער, שיום פתיחת הלימודים זה יום חג עבורו, ונאחל לו מפה ברכה רבה והצלחה, אז כרגע הורכבה ועדה כדי לצקת תוכן, איך בפועל לעשות את הדברים, האם התשלום ייגבה על ידי ביטוח לאומי, או על ידי המועצות האזוריות, או מקומיות, או על ידי מנגנונים אחרים. בודקים כמה אפשרויות. אני מאוד מקווה שלקראת שנה הבאה תהיה לנו בשורה בעניין. החוק הזה, אם העברתי אותו, תאמין לי, אני בזה יכול לציין את שיא פעילותי בכנסת. אני מאוד מקווה שאני אוכל להשתבח בחוק הזה.

אני מתל עדשים.

קודם שאלו כאן שאלה על התקצוב של החינוך הדתי, אתה חושב שיגיע היום שבאמת יהיה תקצוב הולם במשרד החינוך לחינוך הדתי?

אני מאלה שסבורים שהביטוי של מדינת ישראל כמדינה יהודית חייב לבוא לידי ביטוי בכך שלימודי יהדות לא יהיו מוגבלים, וכל מי שלומד, בין אם הוא לומד בנהלל ובין אם הוא לומד בשדה יעקב, זה לא יהיה על חשבון מתמטיקה ואנגלית. זה לא יהיה כך שהמנהל יאמר 'שמע, אני צריך להגיע בהישגים במתמטיקה, אני אצמצם בתנ"ך'. לצערי, בחטיבות הביניים הממלכתיות לא בכל שכבת גיל לומדים תנ"ך, כי אין מספיק שעות. אין מספיק שעות. לדעתי צריכים להפריד את לימודי היהדות מכל יתר הלימודים, שתהיה מערכת שעות לכל יתר הלימודים ממקצועות החול, אני קורא לזה, זה סל שעות סגור, ויהיה סל שעות ללימודי הקודש, ללימודי היהדות, ששם כל המרבה ללמוד, ילמד, דתיים, חילוניים, כל מי שרוצה ללמוד שילמד.

אגב, שר החינוך הבין את הבעיה הזאת והשנה יש תוספת בכמה שכבות גיל, אני לא זוכר באיזה, למקצוע לימודים חדש שנקרא 'תרבות ומורשת ישראל', בכיתות ז' ו-ט' מוסיפים שעתיים בשבוע, תוספת משמעותית, כי כולנו מרגישים בחולשה של החלק הערכי של לימודי הציונות, של לימודי הערכים, של לימודי היהדות, שעוזר לגבש את הזהות שלנו. אנחנו לא רוצים לצאת רק משולשים של מתמטיקה מבית הספר, אנחנו רוצים לצאת גם עם אישיות מעוצבת, עם זהות ברורה שבונה את האישיות, מי אנחנו, מה אנחנו, מה אנחנו עושים כאן, מה התוכן שלנו, מה המהות.

לומר את זה בעמק יזרעאל, אני חושב שזו חוויה מיוחדת, כי עמק יזרעאל, אחד מהשורשים הערכיים, ההתיישבותיים, הציוניים, בעבר גם הביטחוניים של מדינת ישראל, אז בוודאי זה מקום ראוי לדבר על כך.

תודה רבה ובהצלחה בלימודים.

תודה רבה לכל האורחים ולכולם. אני לא אאריך בדברים. אני רוצה לומר כמה דברים לגבי הישיבה. תעודת זהות קטנה. בין היושבים ובין הדוברים שמו לב, אני מתאר לעצמי, לשילוב של היושבים בבית המדרש. זאת השנה ה-26 שאנחנו מלווים בהצלחה רבה, ברוך ה', את העולים מאתיופיה, חלקם יושבים פה, חלקם בכיתות שלהם. השילוב שקיים כאן, בין אוכלוסיות שונות מיישובים חזקים ויישובים פחות חזקים, עולי אתיופיה, לא רק בכך שהם לומדים באותו קמפוס, אלא הם חיים ביחד. אני אתן דוגמה, בעוד יומיים אנחנו עושים שבת, כך נהגנו בשנתיים האחרונות וגם השנה הזאת, אנחנו יוצאים לשבת של כיתות י', י"א, י"ב מחוץ לישיבה. השנה אנחנו נוסעים לישוב תקוע בגוש עציון, לעשות שם שבת, כולם שותפים לאותה פעילות חברתית בעשייה משותפת לחלוטין, בלי הבדל של עולה או לא עולה. זאת נקודה אחת שאנחנו יכולים להתגאות בה הרבה מאוד שנים ויש לציין שאחד מהיושבים שם, כך בצניעות, הרב שמואל יוסף, הוא הרב של אחד הכיתות של עולי אתיופיה, הוא בעצמו עולה מאתיופיה, בוגר הישיבה שלנו, התחיל פה לפני 25 שנה במחזור הראשון, ואני זכיתי להיות המחנך שלו בי"ב, לפני 16-17 שנים.

עוד נקודה אחת. דיברת על חינוך לציונות דתית, דבר שאנחנו מאוד מאוד משתדלים לחנך. זה בפתיחות שלנו, בחינוך להבנה שהציונות הדתית מגוונת, היא פתוחה, אם זה לאקדמיה וללימוד תורה, פתוחה גם לגוונים שונים בתוך הציונות הדתית, וזה חלק ממה שאנחנו עושים כאן במעין סוג של חינוך, יחלקו על זה, אבל נגדיר את זה בצורה קיצונית קצת, חינוך פלורליסטי דמוקרטי בגוונים כאלה ואחרים, כדי שהנוער שגדל פה יכיר את כולנו.

ואני אסיים בשבת. כשדיברתי עם אנשי תקוע, הם אמרו לי, 'נו, אתה מגיע מישיבה תיכונית, תבוא לראות אוכלוסיה שגרים דתיים וחילוניים יחד', אמרתי להם שזה הדבר שהנוער שלנו לא מתרגש ממנו. הם חיים פה, יש פה חבר'ה מהיישוב אשחר שהוא ביסודו כזה, וכך גם החינוך כאן, שמשתדל להיות משותף ופתוח לגוונים השונים.

אלה שתי נקודות בתעודת הזהות שלנו.

שתהיה שנה טובה לכולנו, גמר טוב ושניכתב כולנו לחיים טובים ולשלום ולבשורות טובות, בעזרת ה'. תודה רבה.

ביקור בבית ספר "ויצו" נהלל

ברוכים הבאים לכפר הנוער 'ויצו' נהלל. אנחנו מאוד שמחים לארח את ועדת החינוך של הכנסת. למרות שהיינו בטוחים שתגיעו בבוקר, שתראו את הילדים. הקציבו לי רבע שעה, אז קצת לספר על הכפר שלנו.

למי שלא מכיר, מוטי, מנהל בית הספר השכבתי. דורון, מנהל הפנימייה, שמעון מפקח על הפנימייה בעליית הנוער, ורדה מנהלת ההוראה, רונית סגנית מנהל בית הספר.

כפר הנוער 'ויצו' נהלל הוא כפר נוער מאוד מאוד מיוחד, בבעלות של ויצו קנדה וברשות המועצה האזורית עמק יזרעאל. אחד הדברים היפים ביותר שיש היום בעמק, ששיתוף הפעולה בין המועצה האזורית לבין משרד החינוך, שיתוף פעולה לאורך כל הדרך, השותפות היא גם החינוכית בבית הספר. חשבנו איך רוצים לראות את בית הספר ובנינו בית ספר מאוד מאוד מיוחד עם בתים, בית ז', בית ח', עד כיתה י"ב. זה בית ספר מאוד ערכי ואנחנו בין המובילים בבגרויות, 85% בשנה האחרונה בבגרות בין הילדים ששייכים למועצה האזורית, ו-81% מכלל בית הספר. בית הספר מאוד ערכי, שמים דגש מאוד חזק על גיוס משמעותי לצה"ל, שמים מאוד מאוד דגש על דברים ערכיים. אמרתי לך בחוץ, זבולון, אנחנו נמצאים במשפחה מאוד טובה של המינהל, שכיף לנו להיות במינהל, אנחנו מקבלים הרבה עזרה מכל הגורמים במינהל וההצלחה שלנו, למרות הקוטביות בין ילדי הפנימייה לבין האקסטרנים, אנחנו מגיעים איתם להישגים. בית הספר מונה כ-1,420 תלמידים, מתוכם 200 ילדי פנימייה. יש לנו גם קבוצה של ילדי נעל"ה, שאנחנו קולטים כעת.

200 ילדי הפנימייה אלה ילדים מחוץ לאזור?

כן. היופי בנהלל שמעבר להישגים, מעבר לצד הערכי, שמוטי ידבר קצת עליו, זה השילוב היפה בין כל הילדים, הצ'רקסים והדרוזים וחבר העמים ויוצאי אתיופיה, אני חושב שזה השילוב היפה ביותר והעובדה היא שההישגים שלנו הם הישגים ברמה מאוד מאוד גבוהה.

זה יכול להיות בית ספר רב-תרבותי.

זה כפר נוער ויצו, מה החלק של ויצו בכל הפרשה הזאת?

ויצו הבעלים של בית הספר.

המורים מקבלים משכורת מוויצו?

כן. החטיבה העליונה מקבלים מוויצו.

חטיבת הביניים זה המדינה. והרשות המקומית לא מחזיקה פה מורים.

לא.

כלומר גם עובדי המנהלה, שרתים, מזכירות, כולם עובדי ויצו.

כולם עובדי ויצו, אבל המועצה מחזיקה אותנו בסכומי כסף.

כך היא צריכה לעשות, היא צריכה להתגאות בזה.

אבל זה ויצו קנדה, זה ישות נפרדת.

אני מנהל בית הספר. אני רוצה במשפט או שניים לדבר על הייחודיות של בית הספר. אנחנו יושבים פה בחדר שנקרא 'מדרשה למנהיגות', זו מגמה חדשה, ייחודית, במערכת החינוך. אין מפמ"ר למדרשה למנהיגות, אז פנינו והתלבשנו על פלטפורמה של תורה שבעל פה, כלומר מגישים חמש יחידות למנהיגות, כשהפלטפורמה שלנו זה תורה שבעל פה והוספנו שתי יחידות מעשיות.

מה עושים פה בבית הספר? פה בחדר הזה שכבות י', י"א, י"ב מדברים על ספר הספרים היהודי, ארון הספרים היהודי, בהשוואה לספרים אחרים, מתדיינים. כל תלמיד צריך לבוא באחד מימות השבוע בהנחיה של שני מורים ולהביא מנחה לכיתה, את המנחה פורסים כאן. אני אתן דוגמה למנחה שדנו בה, למשל; תנורו של עכנאי. לקחנו את תנורו של עכנאי והקשנו את זה למקומות אחרים, אני השתתפתי בשיעור כאורח. או האצלת סמכויות, שיתרו אמר למשה, למה לך כך וכך, מנה שרי אלפים, שרי מאות, וחיפשנו מקורות באזור של מסופוטמיה הקרובים אלינו, אם ישנם כאלה, או באזורים אחרים כמו יוון ורומי. הדיון פה הוא דיון פורה ומי שמנהל את זה אלה התלמידים.

השיא של המדרשה לנו שתלמידי י"ב שלנו מנהלים את עצמם בסיור לאורכה של מדינת ישראל, בנקודות לאו דווקא חזקות במדינה, בנקודות חולשה, ופוגשים אנשים חזקים. מתחילים בקרית שמונה ומסיימים בדרום, ואני אתן במשפט אחד את הנוהל. התלמידים אוספים כסף, מזמינים אוטובוס, מתכננים את המסלול ומתכננים את המפגש עם האישיות הבכירה שאיתה מדברים. בשנה שעברה הם נפגשו עם ראש עיריית קרית שמונה, קיבלו ממנו סקירה וסיור במקום על בעיותיה של העיר לפני המלחמה ואחרי המלחמה, המשיכו הלאה, דיברו עם מצנע בירוחם ופגשו, לפני שחבר הכנסת לשעבר נפטר, את לובה אליאב. שם היה סיכום בטקס רב רושם. כשהם חוזרים הנה, אז שכבה י"א, השכבה הממשיכה, מקבלים אותם בטקס לילי, הדלקת משואות ואנחנו מעבירים פה ערב הורים.

כל זה מבחינת הייחודיות של המגמה שנקראת מגמת מנהיגות. הילדים שלנו במגמת מנהיגות בסופו של תהליך הולכים לשני פרויקטים לאומיים, אחד זה של השינשינים, שנות שירות בעיקר, ואחר כך כמובן לגיוס משמעותי ופיקוד בצה"ל. כשאנחנו עוקבים, שמונה שנים אחרי שיש לנו את המגמה הזו, אנחנו רואים איפה כל אחד עושה אחרי הצבא, הוא בדרך כלל בנקודות של הנהגה וחינוך במדינה ובצה"ל. אני שמח לומר שמי שהקים את המגמה זה תלמיד פנימייה שלנו בשם יובל, שזכיתי להיות המחנך שלו והמורה שלו לתנ"ך. הוא זה שהקים את המגמה. כרגע היה צריך להיות פה שיעור של י"ב, אבל אנחנו אורחים במגמה, אז הם לומדים בספרייה.

זה הייחוד של בית הספר.

ביתר המקצועות לבגרות, מה הם עושים? במתמטיקה, הם לומדים ככיתה?

לא. מכיתה י' בית הספר מוסלל---

כלומר הם תלמידים מכיתות סדירות ולצורך המגמה הזאת מוציאים אותם.

אבל את כל שאר המקצועות, כמו שאר השכבה.

אני רוצה לומר שאנחנו בית ספר חקלאי וכל תלמיד אצלנו, פרט לנתיב הטכנולוגי, חייב בעבודה במשק וללמוד בחקלאות ולהיבחן בחקלאות, בענף שהוא בחר ובמכינה שכותב מפמ"ר החקלאות.

יש לכם משק?

ודאי, יש לנו משק חקלאי עם שישה ענפים.

כשעלית במדרגות, היית צריך להריח את המשק.

לא, ריססנו. עוד לא ירד הגשם הראשון, כי אחרי הגשם הראשון הריח פה...

אנחנו כמו כל כפר רגיל. במשק יש לנו אורווה ויש לנו רפת ויש לנו---

יש מטילות?

לא, היו בעבר.

כי אני עוסק עכשיו ברווחת המטילות. אני עוסק ברפורמה. אורנה שמחון לא פה, אז אני יכול לדבר חופשי.

הזכרתי את המשק החקלאי כדי לדבר על שני דברים נוספים. בגלל הפסיליטי שלנו פתחנו פה שתי מגמות ייחודית, של חמש יחידות; גידול ואילוף כלבים. המגמה הזאת קיימת כבר שש שנים ומרבית בוגרינו מתגייסים ליחידת העוקץ בצה"ל. פעם היתה לנו פה כלבייה, אבל כל ההחזקה שלה בשבתות ובחגים היה צער בעלי חיים לכלבים, אנחנו עובדים עם הכלבייה הטובה בארץ, בקיבוץ אפיקים, המורים משם, הכלבים מגיעים לכאן עם משאית ממוזגת, עם אוכל וכל מה שצריך ליום מעשי כמו היום והילדים פה עושים את האילוף לעיני כולם.

הנושא השני שפתחנו זה אילוף וגידול סוסים. יש לנו 23 סוסים שהילדים לומדים פה, גם בחמש יחידות. מעבר לענפים הרגילים. כלומר אתה מתמחה או באילוף סוסים או אילוף כלבים, ויש אחרים שמתמחים בענפים אחרים. הכל ברמה של חמש יחידות. עם בונוס, חשוב לומר.

אם עושים חמש יחידות, יש גם מי שיודע לבחון אותם בחמש יחידות. יש מפמ"ר לכלבנות ומפמ"ר לאילוף?

עד לפני שלוש שנים היה בבתי ספר חקלאיים מקצוע שנקרא מדעי החיים והחקלאות.

אבל המגמה הזאת, לצערי, כמה שנים לפני שנכנסתי חוסלה, לפני שנתיים-שלוש סופית, ועכשיו זה חלק מביולוגיה.

אני מדבר על עוד ייחוד נוסף, מפני שנתיים. קודמתי בתפקיד, דר' נועה ציון, פרשה והיא כרגע נשארה, לשמחתנו, לעבוד במשק אקולוגי, ממש צמוד לחממות, כאשר למשק הזה ייכנסו מ-ז' ועד י"ב, כי אנחנו גם בית ספר עם תו תקן ירוק ואנחנו עושים את כל נושא הקיימות הלכה למעשה.

אלה שני דברים שרציתי להדגיש מעבר לדבר החשוב שאיתו אני רוצה לסכם; קיבלנו שלשום את תוצאות מבחני הבגרות, וכמו שדוד אמר, לשמחתנו אנחנו בעשירייה הראשונה, אבל מה שחשוב היה לראות, שתלמידי הפנימייה משנה לשנה מקבלים יותר ויותר זכאות והשנה כ-50% מתלמידי הפנימייה זכו לבגרות.

מי זכאי להיכנס לפנימייה? אלה שעומדים בקריטריונים של עליית הנוער?

פה זה רק עליית הנוער. אין אגודה. האגודה לא משימה בשום פנימייה אחרת, אנחנו משימים את כל הילדים בכל הפנימיות, כולל באגודה.

דבר אחרון מבחינת בית הספר; אנחנו בקשר עמוק ומעמיק עם המועצה, עם מחלקת החינוך אנחנו בקשר און ליין, למשל בנושא שביתה, ואכן ב-05:10 בבוקר כבר דיברנו, כי פרסמנו שאין שביתה וב-4:00 לפנות בוקר פתאום אין לימודים, אבל פה כן מתקיימים לימודים, כי לא נשלח את תלמידי הפנימייה הביתה---

גם לתלמידים האקסטרנים יצאה הנחיה, גם אם היתה שביתה כל הילדים צריכים להגיע.

נכון, מי שבא, ברוך הבא. אנחנו בקשר אמיץ עם המועצה, יש לנו ישיבות קבועות אחת לחודש בראשותה של רחל ואלישבע מצטרפת, יש פה שלושה בתי ספר תיכוניים מעולים וטובים ומקדמים את כל נוער עמק יזרעאל לאותן איכויות שאתם גם רואים.

במועצה האזורית עמק יזרעאל יש לנו חמישה בתי ספר, מתוכם שניים פנימייתיים, היתר אקסטרנים. לומר לך שכל בתי הספר כאן במועצה הם בתי ספר טובים, מובילים, גם בנושא הערכי, גם בנושא ההישגים הלימודיים ואני חושב שאנחנו רואים את טביעות האצבעות של המועצה, גם ויצו שותפה מרכזית. כששאלת מה ויצו נותנת, אז ויצו, חוץ מאשר מחזיקה, היא גם עוזרת בתשתיות. אם יש הקמה של מטבח, או חדר אוכל, או בית תרבות וכולי, אז אנחנו גם מסייעים. גם בבית כנסת. בכל מוסדות ויצו יקבלו בתי כנסת, למרות שאלה מוסדות חילוניים.

לצערי לפני מספר שנים הפנימייה היתה מקרטעת, מכל מיני סיבות כאלה ואחרות, אני יכול לומר היום שהפנימייה בנהלל מהווה דגם לחיקוי לפנימיות אחרות כמוצלחת, גם מבחינת כמות הילדים, גם מבחינת התכנים שלהם וגם מבחינת ההישגים שלהם.

וזאת ההזדמנות גם לומר לכם תודה, על ההישג הזה הבלתי רגיל שעשיתם.

אני יכול לומר לכם שלחינוך ההתיישבותי יש 35 כפרים חקלאיים ואנחנו מקבלים ממשרד החקלאות מכסות פיצול שאנחנו מחלקים אותם למוסדות. יש לנו קרוב למיליון וחצי ליטר חלב, קרוב למיליון מטילות, ובנוסף לכך אנחנו מקיימים לא מעט מגמות חקלאיות חדשניות, עם המשרד לביטחון פנים. כל הנושא של גידול הכלבים הוא בשיתוף פעולה יחד עם המשרד לביטחון פנים, אנחנו מגדלים למשטרה ולמשמר הגבול בכמה מוסדות. אבל בהזדמנות אחרת נציג לכם את החינוך ההתיישבותי, על כל ענפיו השונים.

אנחנו נעשה סיור קצר. אנחנו נראה את הספרייה, נראה מעבדה אחת.

שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה ואנחנו בטוחים שנעמוד ביעדים של המשרד.

הסיור ננעל בשעה 15:00