PAGE
24
ועדת החינוך, התרבות והספורט

09.08.2010


הכנסת השמונה עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 269
מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט

יום שני, כ"ט באב התש"ע (9 באוגוסט 2010), שעה 09:00

תקנות השאלת ספרי לימוד, התש"ע-2010.

חברי הוועדה: היו"ר – זבולון אורלב

אנסטסיה מיכאלי

אלכס מילר

עו"ד יבינה זכאי בראונר – לשכה משפטית, משרד החינוך

משה שגיא – מנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

עו"ד חיים הלפרין – מנהל היחידה לתכניות משלימות למידה, משרד החינוך

עו"ד דורית מורג – יועמ"ש, משרד החינוך

רות דיין מדר – מ"מ ראש מינהל חינוך

ראובן שטל – מועצת התלמידים והנוער הארצית

נורית בירגר, סגנית מנהל מחלקה חינוכית נוער הכשרה מקצועית

עו"ד יעקב פרידברג, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מירב ישראלי:

אתי בן שמחון

תקנות השאלת ספרי לימוד, התש"ע-2010

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא דיון ואישור - אי אישור תקנות השאלת ספרי לימוד תש"ע 2010 - על פי בקשת המשרד. כפי שהבטחתי זימנו ישיבה בלוח זמנים יחסית קצר.


בבקשה, נא להציג את התקנות, את כוונתן, את רוחן ואת מהותן.

התקנות שנגזרות מהחוק שכבר עבר בעצם באות לשקף את ההתנהלות של המצב הקיים שגם החוק וגם ההתארגנות שלנו במצב המיטבי. כלומר, העובדה שבפועל יש שני מצבים - בית ספר חדש ובית ספר שמקבל רענון, והתקנות מגדירות את הזכאות, את ההליך ואת הדרך שבה המשרד מעניק או נותן את הכסף הזה, או את הזכות או השובר לרכישה לבתי הספר, והתקנות בעצם מגדירות את ההליך הזה באופן מפורט כפי שהמשפטנים ידעו לנסח.


אלה הדברים בגדול, כשבעצם הן מגדירות גם את הזכאות על סמך בסיס "מדד הטיפוח", וגם את ההליך של עד מתי בית הספר מגיש בקשה, עד מתי המשרד צריך לדון בה, ועד מתי צריך לקבל תוצאות, כשבעצם ראש חודש ספטמבר הוא התאריך שבו ההליך כולו צריך להיגמר.

הכוונה היא שייכנס כבר ב-1 לספטמבר הקרוב.

להערכתי לא, מהסיבה המהותית כי היום בית ספר גם אם הוא ירצה לפנות הוא לא יכול.

למה?

כזכור לך, בשביל לעשות את זה צריך להשאיר את הספרים בסוף יוני, אז אם הוא לא עשה את זה, הוא לא יכול לפנות אליהם ולהגיד אני רוצה להצטרף.

מה היה דחוף – לחצתם לקיים את זה היום?

כי החוק נכנס לתוקפו בע"א, והחוק הוא לא בר ביצוע בלי תקנות, היה חשוב לנו שכבר בע"א ביום כניסת תוקפו של החוק לתוקף יהיו תקנות.

המשמעות היא שבשנה הנוכחית רק בתי ספר שכבר כלולים בתכנית ימשיכו והם יוכלו לקבל מכוח התקנות האלה סכום סיוע נוסף, כך אני מבינה. התקנות האלה אנחנו כן זקוקים להם לצורך סכום הסיוע הנוסף לבתי הספר הקיימים, למרות שהן עדיין לא יכולים, כאילו לפי המדרג של התאריכים הם לא יכולים להגיש בקשות, לכן התחלתי להגיד לכם קודם שיכול להיות שצריך לקבוע הוראת מעבר לבקשה לסכום סיוע נוסף כבר בשנה הזאת לגבי בתי הספר שכלולים בתכנית.

תקנות השאלת ספרי לימוד, התש"ע-2010


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2, 3. סעיף 5 – יורד כי העברנו את דמי השאילה לפי סעיף 6ד לחוק לימוד חובה. סעיף 5 יורד ו-6 לחוק השאלת ספרי לימוד, התשס"א-2000 באישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות –

"מדד הטיפוח" – מדד טיפוח בית ספרי שגיבש משרד החינוך, המתחשב בפרמטרים חברתיים-כלכליים

והמתפרסם מזמן לזמן בחוזרי המנהל הכללי;

יש מילה אחרת לפרמטרים בעברית?

כן, מדדים. אפשר להתייעץ עם משרד המשפטים בעניין הזה.

"הממונה" – הצעתי שזה יהיה כמו שעשינו בתקנות המכינות הקדם צבאיות, שזה מי שהמנהל הכללי של המשרד יסמכו על הממונה על יישום חוק זה מבין עובדי משרדו.

מקובל.

"המנהל הכללי" – המנהל הכללי של משרד החינוך;

"סכום סיוע נוסף" – בסכום סיוע הראשוני כבר דיברתי עם נציגי משרד החינוך על העניין הזה, ההגדרות פה הן לא מדוייקות. לא אלאה את הוועדה בנושאים ניסוחיים.

"סכום סיוע נוסף" - הסכום המגיע מתקציב משרד החינוך לבית ספר הנמצא בתכנית 5 שנים לפחות, ומבקש סכום סיוע נוסף לצורך החלפת מהדורות ספרי לימוד, לצורך חידוש מלאי ספרי לימוד בשל בלאי הנובע מהשימוש בהם, או לבית ספר שפרש מהתכנית וחזר להיות כלול בתכנית, ובלבד שחלפו 5 שנים לפחות ממועד הפרישה ועד למועד החזרה.


ההגדרה כרגע היא מטעה מכיוון שלא כל בית ספר שעומד בדברים האלה מגיע לו סכום סיוע נוסף, יש עוד תנאים נוספים, לכן ההגדרה היא לא מדויקת. למעשה, סכום סיוע נוסף צריך להיות זכאים לו לפי כל מיני דברים שמופיעים בתקנות, לכן אין לי בעיה לגבש את ההגדרה אחר כך ביחד עם נציגי המשרד ומשרד המשפטים לפני מה שנקבע בתקנות.

באופן מהותי, הסייפא, או לבית ספר שפרש מהתכנית וחזר להיות כלול בתכנית ובלבד שחלפו חמש שנים לפחות מ"מועד הפרישה". למה ממועד הפרישה?

ממועד הפרישה מהתוכנית.

אנחנו רוצים למנוע מצב שבו לבית ספר יהיה כדאי לפרוש ולחזור לפרוש ולחזור, אנחנו רוצים לוודא שהמהלך יהיה שהוא יודע שאף פעם הוא לא יהיה יותר מאשר בית ספר שהוא במסלול הרגיל שהוא אחרי חמש יקבל את הסיוע הנוסף.

לא, בית ספר רגיל זה חמש שנים מאז שהוא נכנס לתכנית, ופה זה חמש שנים מאז שהוא פרש מהתכנית, לא מאז שהוא נכנס לתכנית - אם אתה רוצה להשוות.


אני מניח שמי שפורש זה לא בתי הספר החזקים ביותר.

לא בהכרח, בדרך כלל מי שפורש כשמנהל מתחלף, הוא לא עומד במעמסה.

הם יכולים להיות גם בתי ספר חלשים עם אוכלוסיות חלשות, שאין לנו עניין שהם יפרשו, לפי הצדק צריך להיות שחלפו חמש שנים ממועד הכניסה.

אבל הוא קיבל את הסיוע בזמן שהוא נכנס.

הוא קיבל סיוע בזמן שהוא נכנס אחרי שלוש שנים הוא הפסיק, אחרי שנתיים הוא רוצה לחדש.


הוא לא פחות גרוע מזה שהמשיך. אגב, אם אתה רוצה להעניש אותו, תעשה שש שנים.

לא רוצה להעניש.

הוא לא יקבל שום בונוס נוסף.

"סכום סיוע ראשוני" – הסכום המגיע מתקציב משרד החינוך לבית ספר הכלל בתכנית בפעם הראשונה.

שוב אני אומרת, לגבי 2 הגדרות האלה, אנחנו נעשה התאמה בהם.

זה בכפיפות ובהתאמה לכל החוק שצריכים להיות עוד כמה תנאים. אנחנו מסמיכים את היועץ המשפטי עם הלשכה המשפטית לנסח את שני הדברים האלה כדי שלא יצטרכו לחזור לוועדה.

"התכנית" – תכנית השאלת ספרי לימוד, כהגדרתה בחוק.

2. בקשה להיכלל לראשונה בתכנית –
בית ספר רשאי להגיש בקשה להיכלל בתכנית בפעם הראשונה אם נתקיימו בו כל אלה:

(1) הסכמתם של למעלה מ-60% מהורי התלמידים להשתתף בתכנית כאמור בסעיף 2(א) לחוק,

(2)
מנהל בית הספר הגיש לממונה טופס בקשה לפי הנוסח שבתוספת הראשונה וצירף לה העתק מחוזר שפרסמה הנהלת בית הספר להורי התלמידים ובו הסבר על משמעויות ההשתתפות בתכנית.

צריכים לחתום? כן.

זה משמעות של הסכמה.

למה, זה כרוך באיזשהו תשלום של הורה?

ודאי, הם מסכימים, במקום שהם יקנו באופן פרטי כל אחד את הספרים ויוציא אלף שקלים, הם מסכימים שהם ייכנסו לתכנית וישלמו את האגרה.

ואז כל הבית ספר יהיה מחוייב לשלם את האגרה.

לא, רק אלה שחתמו. אתה לא יכול לכפות את זה על תלמיד שלא רוצה.

השאלה היא אחרת, תלמיד שההורים שלו לא היו ביום של החתימה.

זה ללא חתימה, שולחים להם את החוזר הביתה.

הוא שואל מה קורה אם הוא לא חתם

אם הוא נרשם בחופש לבית הספר - - -

המנהל שולח לכל ההורים.

הוא שואל אם אני מתכוון נכון, מה קורה אם הוא לא חתם ב-60% ורוצה להצטרף אחרי שבועיים?

להיפך, 60% נועדו ליצור את המנוף שה-40% הצטרפו כי הייה להם כדאי.

אי אפשר לכפות על מי שלא חתם, מי שחתם חתם.

מבחינת רשימת הספרים זה מחולק בעיקרון בסוף יולי. מתי כל ההליך הזה מתחיל? בדרך כלל להורים, הכוונה היא לבוא ולסגור את הסיפור הזה כמה שיותר מהר כי יש להם את החופשים שלהם ואת הכול. מבחינת הסינכרון, הרי בסופו של דבר, אנחנו מחפשים רציונל בכך שאותם אנשים ייכנסו לתכנית אבל אף אחד לא יחתום אם זה יבוא ברגע האחרון כאשר רובם כבר רכשו את הספרים, אז איפה אנחנו מבחינת לוח זמנים?

בדרך כלל מה שקורה מבחינת לוח זמנים, ברגע שההורים ובית הספר יחד מתארגנים לטובת הדבר הזה, אז בעצם לא מופצת רשימת ספרים להורים, אלא לאלה שלא בתכנית, כי כל היתר משאירים את הספרים בבתי הספר ומקבלים ספרים אחרים.

אתה עכשיו מביא לנו את זה? אנחנו היום ב-8 לאוגוסט, רובם כבר רכשו ספרים, אף אחד לא מחכה הרי, מה קורה? זאת אומרת, התכנית הזאת בתכ'לס לאותם אלה היא לא תיכנס.

בשנת לימודים נוכחית, נכון, זה מה שאמרנו בהתחלה.

כתבנו בהתחלה שרק הסיוע הנוסף.

רק לתת תוקף לחוק, החוק אומר שייכנס ב-1 לספטמבר, הוא הביא תקנות, לכאורה החוק לא נכנס כדי שהחוק ייכנס לפחות לגבי הישנים.

ואז מבחינתכם מתי בעצם בית הספר אמור להיכנס?

הנוהל היום הוא שבעצם המערכת עובדת, רק לא על פי החוק. כלומר, עד היום אנחנו עובדים על פי חוזר מנכ"ל.

אפשר לארגן את זה בצורה כזאת שההורים יידעו לפני שמחולקת רשימת הספרים?

כל ההליך קורה, כל תהליך העבודה מול וועדי ההורים והשכנוע, כל זה קורה בטווח שבין פברואר למאי, במאי זה נגמר.

(2) מנהל בית הספר הגיש לממונה טופס בקשה לפי הנוסח שבתוספת הראשונה וצירף לה העתק

מחוזר שפרסמה הנהלת בית הספר להורי התלמידים ובו הסבר על משמעויות ההשתתפות בתכנית.

כאן פשוט גם לפי ההערה הסכמנו שכדי שמנהל בית הספר יידע מה פחות או יותר צריך להיות מה זה המשמעויות שלא כל בית ספר ייתן משהו אחר לגמרי, נכתוב כאן לרבות הוראות החוק והתקנות גובה דמי השאילה שבלאו הכי הוא חייב להגיד להם לפי החוק, והסדר השאילה בבית הספר – מתי הם צריכים להביא את הספרים, לקחת את הספרים וכל הדברים הללו.


3. בקשה לחזור ולהיכלל בתכנית -


אנחנו נוסיף פה בכותרת השוליים וגם בהמשך התקנה בקשה לסכום סיוע נוסף – את הניסוח נעשה אחר כך. הכוונה היא שהתקנה מאפשרת להגיש בקשה גם לבית ספר שפרש וחזר וגם לבית ספר שכבר נמצא כבר חמש שנים. בית ספר שפרש מהתכנית רשאי להגיש בקשה לחזור ולהיכלל בה אם התקיימו בה כל אלה.

(1) חלפו 5 שנים לפחות ממועד הפרישה ועד מועד הבקשה להיכלל שוב בתכנית;

(2) בית הספר עומד בכל התנאים המפורטים בתקנה 2.
כאן יהיה תוספת לגבי כאלה שרוצים סכום סיוע נוסף, איך הם מגישים את הבקשה. אנחנו גם

נגבש אותו בהמשך.

בית ספר רשאי להגיש בקשה לקבלת סכום סיוע נוסף אם נתקיימו בו כל אלה. בית הספר היה כלול בתכנית במשך חמש שנים ברציפות לפחות. ספרי הלימוד שבשימוש תלמידיו זקוקים להחלפה מפאת החלפת מהדורות או בלאי הנובע מהשימוש שזה לפי החוק.

(3) מנהל בית הספר הגיש לממונה בקשה בכתב ובו פירוט הסיבות לבקשה לסיוע נוסף, פירוט

רמת הבלאי, יש גם בטופס אחר כך של ספרי הלימוד שבשימוש התלמידים.

מחר למשל משנים תכנית לימוד בהיסטוריה, אז מין הסתם צריך להחליף את הספרים עכשיו. מה קורה במקרה כזה?

הסכום שאנחנו מאפשרים לבית ספר לגבות מכיל בתוכו אפשרות כל שנה לקנות ספר חדש, לפחות ספר חדש, ספר חדש בכמות – 280 שקל גג מדברים על העובדה שבית ספר חוץ מלקנות פה ושם - - -

חוץ מהבלאי גם חידוש מהדורות.

תקנה 4 – החלטה בבקשות -

(א) בקשות כאמור בתקנות 2 ו-3 - לא צריך - כולל בקשות – זה מיותר, לקבלת סכום סיוע ראשוני – לא צריך את זה, זה כאמור בתקנה 2-3 – יוגשו לממונה, בכתב – לא צריך כי אמרנו את זה קודם, עד יום 30 במאי בכל שנה.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) הממונה רשאי לאשר הגשת בקשה חריגה, בנסיבות מיוחדות ומטעמים מיוחדים שיירשמו, עד יום 30 ביוני בכל שנה.

(ג) החלטת הממונה בבקשות תינתן, בכתב, עד יום 30 ביולי בכל שנה ותישלח למנהל בית הספר.

יש הבדל בין בקשות לפי תקנה 2 לבקשות לפי תקנה 3. בקשות לפי תקנה 2 כפופות בעצם להחלטת המנהל הכללי, אם אתה זוכר לגבי מספר בתי הספר שכלולים בתכנית. לכן מה שאנחנו נעשה, אנחנו נפריד בין החלטה לפי תקנה 2 והחלטה לפי תקנה 3. החלטה לפי תקנה 2 תהיה המלצה של הממונה למנכ"ל, תקנה 3 יהיה החלטת הממונה, הסמכות שם היא של הממונה ולא של המנכ"ל.

אנחנו מדברים על סכום סיוע נוסף, זה גם משהו שדיברנו עליו, בעצם ההחלטה תישלח למנהל, לגבי תקנה 2, תגידו לי אם אני מבינה נכון. תישלח לו ההמלצה הראשונית של הממונה או רק ההחלטה הסופית של המנכ"ל?

המלצה ראשונית של הממונה.

וגם ההחלטה של המנכ"ל שהיא מתפרסמת.

המלצה של המנכ"ל באופן טבעי תהיה מסכמת בסך הכל לבתי הספר, היא לא תהיה פרטנית.

תישלח לו המלצה של הממונה לפני החלטת המנכ"ל, והחלטת המנכ"ל בעצם מתפרסמת אחר כך ברשימה.

לוח הזמנים נראה לי מאוד מאוחר.

(ד) המנהל הכללי יפרסם עד יום 30 באוגוסט של כל שנה את רשימת בתי הספר הנוספים הכלולים

בתכנית לשנת הלימודים הבאה, בחוזר המנהל הכללי.


יש שאלה שאתה העלית. שאלה נוספת, אנחנו צריכים לזכור שברגע שיש מספר גדול של בתי ספר, המנכ"ל צריך להוציא אמות מידה לאיזה בתי ספר הוא מעדיף ולפרסם את רשימת בתי הספר. הלוח הזמנים הזה מכל בחינה לא עומד בזה.

למה אתה לא לוקח 60 יום קודם לכל התהליך הזה?

60 יום ביחס למה?

הכל.

במקום 30 במאי, 30 במרץ.

אנחנו תופסים את עצמנו כנותני שרות לבתי ספר. לדבר עם בית ספר במרץ על ספרי הלימוד בשנה הבאה, זה כמו לדבר איתו על ארוחת צהריים במוצאי יום כיפור.

לא, הוא לא צריך להחליט מה ספרי הלימוד. הוא הרי לא צריך להחליט מה ספרי הלימוד. הוא צריך להחליט שהוא רוצה להיכנס לפרוייקט או רוצה לחדש.

מהנסיון שלנו, בית ספר וההורים לא במקום הזה לא במרץ ולפעמים גם לא באפריל. אחרי פסח מה שנקרא, מתחילים לחשוב על התארגנות לשנה הבאה.

יש לי שאלה אליך, לפי מה שאתה אומר, הרי לא כל בתי הספר שיבקשו גם יקבלו כי יש מגבלה בתקציב. יבקשו 200 יקבלו 100. ה-100 שלא יקבלו רק ב-30 באוגוסט יודעים שהם לא נכנסים - - -

לא, מבחינתנו הם יידעו כבר קודם.

זה לא נכון.

פה כתוב המנהל הכללי יפרסם עד 30 באוגוסט של כל שנה את רשימת בתי הספר הנוספים הכלולים בתכנית.

לגבי ההליך אני רוצה להסביר, ושיהיה ברור למה אפשר כך, אני לא יודע, תציעו הצעה אחרת.

היום ההליך הוא שבו בית ספר כשקונה, מקבל הצעת מחיר על הספרים שלו, ואז בסופו של הליך הוא יכול להחליט שהוא בכלל לא רוצה את זה. הוא אומר, מכיוון שאנחנו תופסים את עצמנו כנותני שרות, יכול בית ספר להגיד, תשמעו, הרשימה ששלחתי לכם במחיר שקיבלתי בחנות ליד - - -

והוא אומר הוא נותן לי אותה בעוד שקל פחות.

הוא יחזור, אין בעיה.

ההליך הזה בעצם מאפשר לבית ספר כמעט עד הרגע האחרון להגיד – אני מבצע את הרכישה במקום אחר.

אתה רוצה להגיד לי שיש בית ספר במדינת ישראל שב-30 באוגוסט הוא בא ואמר לך - אני לא רוצה להיכנס לתכנית.

לא ב-30 באוגוסט. ההליך הזה כמו שהוא מתבצע היום- אנחנו הבנו שהרשימה שם היא עם סיומו של ההליך לא תחילתו. כלומר, אחרי שלב הפנייה וההחלטה אז בסופו של ההליך המנכ"ל מפרסם את הרשימה שבעצם כבר בוצעה.

בית הספר צריך לקבל הודעה אם הוא נכנס או לא נכנס לפרוייקט, בהתאם לזה הוא צריך להיערך. קודם כל הוא צריך להיערך, כדי זה מוכרח להיות לפני שהתלמידים יוצאים לחופשה כדי שישאירו את ספרי הלמוד.

אז הוא מקבל הודעה ממה שנקרא פה הממונה לטובת העניין.

לא מספיק, המנכ"ל עוד לא קבע שהוא נכנס לתכנית - זה לא פורמלי.

קודם כל זה לא 30 ביולי, אלא צריך להיות 20 ביוני – כי יש גם חטיבות ביניים. אתה רוצה שישאירו את ספרי הלימוד - לא יכול להיות ב-20 ביוני, כי אם ב-20 ביוני הוא יגיד להם חבר'ה תבואו למחרת להשאיר את ספרי הלימוד, יגידו לו מחר אנחנו בחופש. כל לוח זמנים כאן הוא לא נכון. אתה צריך לומר כך, מה התאריך האחרון שבית הספר צריך לקבל את ההודעה המוסמכת אם הוא נכנס, או לא נכנס לפרוייקט על מנת שהתקיימו שני תנאים - א. שיינתן שהות מספיקה לתלמידים להשאיר את ספרי הלימוד. ב. שבמידה ובית הספר לא נכנס לפרוייקט, יש שהות מספקת לחלק להורים את ספרי הלימוד – כל זה לדעתי זה צריך להיות עד ה-1 ביוני – ה-20 יום או ה-30 יום האחרונים זה ההתארגנות של בתי הספר. עד 30 במאי צריכה להיות ההודעה שלכם, ההחלטה שלכם, אני לא רואה אפשרות אחרת.

ברגע שאומרים לנו שההודעה צריכה להיות בעצם הרשימה שהמנכ"ל מפרסם - את התוצאה הסופית.

אני מניח שמה שהמנכ"ל יפרסם זה הדבר הפורמלי. הדבר המהותי זה ההודעה של הממונה.

ההודעה של הממונה היא רק המלצה, הוא שולח לו את זה אחרי שהוא מקבל, ואז הוא מעביר את זה למנכ"ל, זה מה שהחלטנו. אתם רוצים משהו אחר - - -

בסדר, אבל המלצה שהיא כבר מושכלת.

בסדר, אבל עדיין המנכ"ל צריך לבדוק את זה.

כרגיל, אני נכנע לה, אני מקבל את מה שמירב אומרת. אני קראתי לא נכון, חשבתי החלטת הממונה – מה שכתוב בסעיף ג זה החלטת הממונה שמביאים לידיעת בית הספר.

אמרנו שבתקנה 2 זה כפוף למנכ"ל.

אני כרגע לא עוסק במלים החלטת הממונה או פרסום המנכ"ל. בית הספר, תסכים איתי, הוא צריך לקבל את ההודעה לא יאוחר מ-30 יום לפני או 20 יום לפני תום שנת הלימודים. זה מקובל עליך? עכשיו תבנה את לוח הזמנים. עכשיו תלך אחורה, ולדעתי תלך בספירה של ימים לפני סיום שנת הלימודים.


ההודעה הרשמית לבית הספר - - -

צריכה להיות עד אמצע יוני בערך.

ב-20 ביוני גומרים ללמוד.

לא, צריכה להיות קודם, אנחנו מדברים על דד-ליין.

תניח שזה מה שיהיה. תניח. אם אתה קובע מועדים - - -

אתה לוקח את המקרה הגרוע לא במקרה הטוב. אתה צריך לקחת את המקרה הגרוע לא המקרה הטוב. 20 יום לפני סיום שנת הלימודים בית הספר צריך לקבל את ההודעה אם הוא בפרויקט או לא בפרויקט. לצורך העניין זה לא ה-1 ביוני אלא 20 יום לפני תום שנת הלימודים.

בסדר, אין לי בעיה.

אנחנו לא כותבים תאריכים לועזיים בחוקים ובתקנות.

אני בעד.

בוא נבנה את לוח הזמנים מ-20 יום לפני פתיחת שנת הלימודים. לפי דעתי, אתה צריך לצופף - - -

למה אתה נותן לחריגה עוד חודש ימים?

בשביל לתת מענה לבתי הספר שהם צולעים, שוכחים, גמרו לריב, כל הואריאציות שאפשר.

אל תקבע מועד. אם הממונה הורשה לאשר בקשה חריגה אז למה ב-30 ביוני, אולי 31 ביוני?

אני בעד.

אם זה מטעמים חריגים הוקם בית ספר חדש, אישרו את סמל בית הספר – אם זו בקשה חריגה ומנסיבות מיוחדות או מטעמים מיוחדים למה לך לקבוע?

אני לא התנדבתי לזה.

אם אתה קובע לוח זמנים של הודעות של המשרד, אז חייב להיות איזשהו מועד שהמשרד יקבל את כל הבקשות.

אם זה במועד שהוא לא יכול לקבל, יגיד אני לא מקבל.

הבעיה היא שאם אתה לא קובע את זה בתקנות, בית ספר יכול להגיד אתה חייב לדון בבקשה שלי.

הוא ידון ויגיד, בנסיבות מיוחדות מטעמים מיוחדים לא מצאתי.

אבל הקושי הוא שההחלטות הרבה פעמים מתקבלות אחרי שאתה רואה את כל התמונה, אתה בודק את כל הבקשות, רואה שהתקציב מכסה לך את הכל או חלילה לא, ואז אתה צריך לכתוב איזשהם אמות מידה את מי כן את מי לא. זאת אומרת, יש קושי לקבל החלטה בכל מקרה לגופו אם התקציב הוא מוגבל. אם התקציב הוא לא מוגבל, אז אפשר כל השנה.

אז בגלל המיוחדים האלה הוא לא יכול לקבל את ההחלטה עד 30 ביוני? הוא מעכב את עצמו - - - זה דבר מוזר. עזבו את החריגים - - -

אולי נוריד את החריגים.

החריגים האלה מעקבים אותכם בכל לוח זמן בחודש ימים.

בגלל התאריך שלו. אם אין את הסעיף אז אין חריגים. אם אתם מאפשרים לו את התאריך אני שמח.

אז להוריד עד 30 ביוני, או את מה שהיה צריך להיות לו.

עכשיו תתחיל לבנות את לוח הזמנים, אל תיתן לוח זמנים לחריגים. 20 יום לפני סגירת שנת הלימודים, דהיינו, ב-1 ביוני - - -

שזה שני סוגים של תשובה, או החלטת הממונה בסיוע נוסף, או החלטת המנכ"ל בראשוני.

נכון, בשני ההחלטות צריכים לקבל תשובה. כמה זמן קודם אתה רוצה שהוא יגיש את הבקשה, חודש ימים קודם?

אני חושב שמספיק חודש ימים.

חודש ימים, כלומר, 50 יום לפני סיום שנת הלימודים, יש שני תאריכים – 50 יום לפני סיום שנת הלימודים בית ספר צריך להגיש את הבקשה בין לזה ובין לזה, ו-20 יום לפני סיום שנת הלימודים הוא מקבל תשובה ויש סעיף של חריגים.

זה הגיוני מבחינת הצורך של המנכ"ל לבדוק את הכל, להוציא אמות מידה, להחליט, זה הגיוני 30 יום?

הרכיב של אמות מידה הוא במצבי מצוקה.

יכול להיות מצב כזה, אבל אני לא בטוחה ש-30 יום זה מספיק.

ברגע שאנחנו מסכימים פה שבעצם ההודעה של המנכ"ל היא לא אומרת שבפועל חייב בית הספר הזה להיות בפנים. אני אסביר. זה אומר שעדיין בית הספר כשיגיע השלב הוא יגיע אני לא רוצה. כלומר, גם הרשימה של המנכ"ל היא לא רשימה חצובה בסלע.

בית ספר יכול גם ב-1 בספטמבר להגיד אני לא רוצה.

נכון, בדיוק, אז אם זה כך אז אין לנו בעיה.

בסדר, המנכ"ל - כל התהליך במשרד החינוך, אם אני מכירה את הדברים נכון, 30 יום לא יספיק לכם, לא יספיק לכם - חבל, ואז לא תקיימו את התקנות וזה לא יהיה בסדר.

חלק גדול מההתעסקות שלנו אחרי גמר הלימודים היא בהליך של הובלת הספרים לבתי הספר וכל הרכיב הזה. בעצם כל העבודה החינוכית, הייעוצית נגמרת בסוף שנת לימודים כשבתי הספר אומרים אני רוצה. בשלב הזה אין שום בעיה לסגור את הרשימה, ולהגיד זה בעצם פוטנציאל בתי הספר.

כיוון שהכנסנו כאן פרוצדורה נוספת, אני מבינה שאפשר לעשות את הדברים, היא דורשת פרסום, אלה דברים לדעתי, אתם לא תעמדו ב-30 יום. הם מקבלים את הבקשות, הם ממיינים את הבקשות, הם בודקים כמה זה, הם בודקים – הוא שולח לבתי ספר הוא בסיוע הנוסף, אחרי זה, הוא צריך להעביר למנכ"ל, המנכ"ל יעביר את זה ללשכה המשפטית, יגבשו אמות מידה, כי צריך לפרסם אמות מידה.

רק במצבי מצוקה.

אבל אמרנו שאנחנו עובדים על הכי גרוע.

כמה זה 70 יום לפני סיום שנת הלימודים?

1 במאי.

אני חושבת שצריך עוד קצת.

אגב, זה בחופשת פסח.

למה לא ביציאה לחופשת הפסח?

אין כל כך לצערנו בתי ספר שעומדים בתור ומתדפקים על הדלת כל שנה, זה מאמץ גדול לשכנע אותם להצטרף.

התקנות צריכות להיות למקרה הטוב לא למקרה הטוב. המקרה הטוב – שיש עליך לחץ גדול, ולא למקרה הגרוע שהם דורשים.

ואתה רשאי לאשר בקשות חריגות. במקרה שאתה רואה שבית ספר לא עמד בזה מסיבות - - -

אתם שואלים אותי מעשית, בתי הספר לא בשלים להגיש את הבקשות האלה, אלא אם כן, אתה יודע, זה "שלח לחמך על פני המים".

הואיל וזה תקנות ולא חקיקה ראשית, נלך לפי לוח הזמנים שלהם, נצבור נסיון, נראה שזה לא עובד, השר יבקש שינוי בתקנות, אם המשרד עומד על כך שלוח הזמנים הזה הוא יכול לעבוד, אני מוכן לקבל. 70 יום מגישים את הבקשה, 20 יום בית הספר מקבל את ההודעה, כלומר, המנהל הכללי מפרסם עד 20 יום לפני סיום שנת הלימודים.

אתה טועה 50 ולא 70.

טעיתי 20 יום פלוס 30 יום.

אני מסכמת שנדע מה החלטנו – בקשות כאמור בסעיף 2, 3 יוגשו לממונה עד 50 יום לפני שנת הלימודים, לפני סיום שנת הלימודים. החלטת הממונה – אני מחלקת פה את החלטת הממונה והחלטת המנכ"ל, זה יינתן עד 20 יום, והחלטת מנכ"ל, זה יהיה עד 20 יום.

אמות מידה לקביעת סכומי הסיוע. אמות מידה זה אחרי כל הפרסומים?

לא, זה צריך להיות לפני כדי להחליט.

(1) סכום הסיוע הראשוני שיינתן מתקציב משרד החינוך לבית ספר שאושרה בקשתו להיכלל

בתכנית לראשונה יחושב לפי מספר התלמידים שהוריהם הביעו הסכמה להשתתף בתכנית,

במכפלת הסכום המגיע ממשרד החינוך לכל תלמיד בבית הספר, בהלימה למיקומו של בית הספר

במדד הטיפוח כמפורט בתוספת השנייה.

מה קורה אם נרשמים 10% תלמידים?

יפה, לכן צריכים להוסיף פה לפי מספר התלמידים שהוריהם הביעו הסכמה להשתתף בתכנית, כאמור או לפי לוח הזמנים האמורים שם ושם. שלא יקרה שב-30 באוגוסט - - -

אין לנו שום בעיה במקרה הזה, כי הרבה פעמים יש לא מקרים כאלה קיצוניים, אלא מקרים שפשוט בית ספר צומח.

למעשה יש מצב שיהיו בתי ספר שייכללו בתכנית, אבל לא יקבלו בכלל. זה למעשה הסכום שלפיו עושים את המכפלה.

זה הסכום שמשרד החינוך משתתף בסיוע הראשוני. אני מבין שזה הפוך, טעוני הטיפוח הקשים ביותר מדד טיפוח 0 עד 1 זה ילדים שלמעשה לא זקוקים כלל לטיפוח.

7(ב) סכום הסיוע הנוסף שיינתן מתקציב משרד החינוך לבית הספר שאושרה בקשתו להיכלל בתכנית פעם נוספת או בקשתו לסכום סיוע נוסף יעמוד על שליש מסכום הסיוע הראשוני שהיה אמור להיות משולם לבית הספר, אילו היה מצטרף לתכנית לראשונה.

חייבים לקרוא את זה ביחד עם מה שהוא אצלכם 7(ב) – על אף האמור בתקנת משנה (א), שזה הנושא של התנאים לסיוע נוסף, הממונה רשאי לדחות בקשה למתן סכום סיוע נוסף או להחליט על מתן סכום חלקי בלבד של סיוע נוסף, בהתאם למעמדו המשפטי של בית הספר, מיקומו במדד הטיפוח, מספר התלמידים בו, מספר השנים שבית הספר נכלל בתכנית, רמת הבלאי של הספרים, וכיוצא באלה. היה לנו דיון ארוך בינינו על הנושא הזה. קודם כל זה אמות מידה, זה לא צריך להופיע פה זה צריך להופיע באמות המידה. לכן אנחנו מעבירים את זה לתקנה 5, ולפי מה שהיתה שיחה עם חיים הלפרין, הכוונה היא לא להפחית סיוע נוסף, אלא הסיוע הנוסף יעמוד על שליש כי מתחת לזה אין לזה שום משמעות כנראה, אבל אם יהיו בעצם יותר מדי בתי ספר, צריך יהיה להחליט לגבי התקציב, אז ההחלטה כמו לגבי בתי הספר שנכנסים לתכנית תהיה לפי הפרמטרים האלה.

אנחנו מסכימים ש-7ב ייכנס לתוך 5, כיוון שזה בעצם אמות מידה, זה לא לצורך הפחת הסכום, אלא לצורך החלטה מי זכאי ומי לא זכאי במידה ויש עודף בקשות על התקציב.

נכון. מעמדו המשפטי של בית ספר, הכוונה, רשמי או לא רשמי.

שהמשמעות שתינתן עדיפות לרשמי. בוודאי.

כתוב פה רמת הבלאי של הספרים. איך יודעי מהו רמת הבלאי? יש ספרים שתלמיד שומר עליהם יפה, שלמים, ויש תלמיד שהופך אותו - - -

יש בטופס בתוספת הראשונה הוא צריך לכתוב על רמת הבלאי.

יש כמה דברים שאין להם הגדרה, כשרואים אותם מבינים.

(ג) הסיוע יינתן באמצעות שובר לרכישת ספרי לימוד. לא בסכום, אלא בית ספר מקבל את האפשרות לרכוש את ספרי הלימוד, הוא לא מקבל סכום כסף. זה כבר נאמר בחקיקת החוק כדי שלא ימוצא לדברים אחרים.

אם זה בחוק שזה באמצעות שובר, אז למה צריך לומר חוק?

כשחוקקנו את החוק, הם הסבירו שכך זה ניתן.

כדי פשוט למנוע שימוש בכספים לטובת דברים אחרים.

אני לא בטוחה, אגב, שזה לעמוד בסעיף אמות המידה, אולי זה אופן מתן הסיוע, זה תתייעצו עם משרד המשפטים.

שיהיה כתוב - שובר המיועד אך ורק לרכישת ספרי לימוד.

ספרי לימוד נחשב גם מקראות למיניהם, למשל ספר שנזקקים לו בלימודי ספרות, נחשב לספר לימוד לכל דבר?

כל ספר מאושר יכול להיכנס.

לגבי הזכות, עשיתי תיקונים ניסוחיים אני אקריא, והם מקובלים על המשרד.


6(א) זכאי לסכום הסיוע הראשוני, בית ספר אשר לא נכלל בעבר בתכנית וביקש להיכלל בתכנית לפי תקנה (2) ונכלל ברשימת בתי הספר שפרסם המנהל הכללי לפי תקנה (ד), אז גם לא צריך את (ב).


7(א) זכאי לסכום הסיוע הנוסף בית ספר שהגיש בקשה לחזור ולהיכלל בתכנית לפי תקנה 3(א) או בקשה לסכום סיוע נוסף לפי תקנה 3(ב) שהממונה החליט לקבלה.


מה שאמרתי קודם, התחילה היא תוך 30 ימים מיום הפרסום.

עד שהם יגמרו זה יקח להם עוד 10 ימים במשרד המשפטים.

כפי שאמרנו, למעשה, הרי לפי לוחות הזמנים שיש בתקנות האלה, עולה שבעצם בשנת הלימודים הקרובה, מי שייכלל בתוכנית זה רק הישנים, אין חדשים בשנת הלימודים הקרובה. אבל עוד לא חולקו סכומי הסיוע הנוסף, לכן אנחנו צריכים לקבוע לוח זמנים חלופי הוראת מעבר לשנת הלימודים הנוכחית לחלוקת הסיוע הנוסף עד שנת התקציב הבאה.

עד מתי זה ריאלי שאתה תאשר את הסיוע הנוסף לשנת הלימודים הנוכחית?

להערכתי סוף ספטמבר.

סוף ספטמבר זה חגים.

התקנות יפורסמו בעוד 10 ימים וייכנסו לתוקף - - -

60 יום מאז פתיחת שנת הלימודים.

שהם יכולים להגיש בקשות. תוך כמה זמן הם יכולים להגיש בקשות, ואז תוך כמה זמן אתה - - -

30 יום מיום פרסום התקנות ניתן להגיש בקשות, ו-60 יום מיום פרסום התקנות יצטרכו לתת תשובות.

אתה לא רוצה לתת להם יותר זמן, אין סיבה להגביל את זה.

פרסום התקנות הוא בעוד 10 ימים ה-30 יום הראשונים ממש נופלים על חגי תשרי, ערב ראש השנה זה 8 ימים.

אולי 30 יום מכניסת התקנות לתוקף. מאז הפרסום יש עוד 30 יום עד התחילה.

זה יותר מדי.

45 יום מיום הפרסום ועוד 30 יום להחלטה, אנחנו אומרים שזה רק לגבי סיוע נוסף לבתי ספר שנכללים בתכנית לפי הוראת מעבר.

רק בשנת הלימודים תשע"א.

לגבי הטופס. אנחנו פשוט צריכים להבהיר בו בהתאם לתיקון שעשינו לגבי הבקשות שהוא חל גם לגבי סיוע נוסף של בתי ספר שנכללים בתכנית, אנחנו נעשה את התיאומים. רק שאלה, למה זה רלבנטי בפרטי הבקשה מי הגוף היוזם? למה אתם צריכים את זה בתקנות, אם זה הנהלה, ועד ההורים, אחר? לא כל כך הבנתי את הצורך בזה בתקנות.

זה מקל עלינו אבל זה לא הכרחי, זה פשוט יותר נוח לדעת מי הגוף היוזם כי אז אתה יודע איפה הבעיה, אבל זה לא הכרחי.

אם יש בעיות, ואם יודעים שוועד ההורים יוזם, אז הם מבקשים פגישה עם ועד ההורים.

זה לא קריטי, זה פשוט נוח לנו לדעת מי היוזם.

שם בית הספר, רשמי, לא רשמי, מעמדו, מה הסטטוס שלו?

לפי סמל מוסד אנחנו יודעים הכל. שיפרט, זה רעיון טוב.

מה כותבים סטטוס? מעמד בית הספר?

סוג בית הספר.

או הבעלות. לא מהבעלות לא נדע, צריכים סוג בית הספר אבל גם הבעלות, חשוב לנו לדעת אם זה רשות מקומית או עמותה פרטית. אנחנו הולכים גם על יסודי בעוד שנה בתשע"ב.

סוג המוסד ובעל המוסד. אז יש לנו שם, בעל, סמל, שם מפקח, מען בית ספר, מספר טלפון, כתובת דואר אלקטרוני, פרטי הבקשה הגוף היוזם.

מספר התלמידים יש לך?

יש לנו.

מספר התלמידים הכללי או אלה שביקשו להיכלל?

לא, אלה שביקשו להיכלל.

הוא כותב את זה, בהסכמת ההורים הוא כותב את זה. אנחנו לא מניחים שבאופן מוחלט כל ההורים הסכימו.

איך אתה יודע שזה 60 הורים, אם אתה לא יודע מה המספר הכולל של - - -

לא, הוא צריך לכתוב לי.

אנחנו נבהיר את זה.


אם נכלל בתכנית, מהות הבקשה - מה הוא מבקש, פרט את רמת הבלאי, הסכמת הורים – ישנה הסכמה של 60% מההורים איקס תלמידים.

(ד) הסכמת ההורים – ישנה הסכמה של 60% בית ספר איקס תלמידים כללי, הורים של איקס תלמידים הסכימו – להשתתף בתכנית, אני מצהיר בזאת כי כך וכך אחוזים מהורי התלמידים בבית הספר הביעו הסכמה מפורשת בכתב להשתתף בתכנית, הנני מצהיר כי כתבי ההסכמה שמורים במשרדי וגורמי הפיקוח במשרד החינוך רשאים בכל עת לעיין בה במשרדי.

(ה) הערות או בקשות מיוחדות, והעתק מעותק החוזר כפי שאמרנו קודם. התוספת השנייה כפי שאמרנו קודם זה "מדד טיפוח".

אני מברכת על הדיון הזה במיוחד בחופש הגדול ובזמן הפגרה של חברי הכנסת. תודה ליושב ראש הוועדה שהוא ממשיך לקדם את הנושא. יש לי שאלה דווקא לחיים הלפרין ולכל עובדי המשרד. אני יודעת שאתם עושים מעשים רבים מצד אחד, ומצד שני, יש כמה שאלות שהגיעו מהשטח.

זה קשור לתקנות?


אני מציע שקודם נאשר את התקנות.

האם לא נכון, לא צריך לשים את שם הרשות?

אין כתובת רגילה? לא שמנו לב.

אם נרצה לקבל מידע כדי לדעת - - - רשות מסויימת, אולי אפשר לסייע.

מען – רשות החינוך המקומית.

כן, ואז פשוט נוכל לקבל מידע.

בסדר, בטופס גם נוסיף את הרשות המקומית.

משרד החינוך מסכים לכל השינויים שהוסכמו. אני מצביע. מי בעד התקנות כפי שנוסחו וכפי שתוקנו וכפי שעדיין ינוסחו לפי הסכמות שהושגו? מי נגד?

הצבעה

בעד תקנות השאלת ספרי לימוד, התש"ע-2010 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות השאלת ספרי לימוד התש"ע-2010, נתקבלו

אני קובע שהתקנות אושרו פה אחד.

בהמשך לשאלתי, יש הרבה מאוד אמהות שעל פי הפרסום הבינו שהפרוייקט כבר קיים, והשאלה פשוטה איך אני כאמא פועלת, מה אני עושה. בעצם מהו המהלך שלכם? הרי התקציב שכבר – עד כמה שהבנתי ממשרד החינוך מעבירים לשנת הלימודים הזו, תקציב שהוא 5.5 מליון שקלים, אבל להרבה מאוד אמהות אין שום מודעות, להרבה מאוד הורים אין שום מודעות שהפרוייקט הוא קיים. האם יש לכם הסברה ארצית בנושא?

ההליך כפי שכבר אמרנו בשלב החקיקה, ההליך בעצם היום מתקיים על בסיס חוזר מנכ"ל. אנחנו במהלך שנת הלימודים הפצנו את המידע הזה גם לכל מנהלי בתי הספר, גם לכל ועדי ההורים באמצעות אתי בנימין ועוד ועדי הורים שאנחנו בקשר איתם, דרך רשויות מקומיות, דרך נהלי אגפי חינוך. בכל הזרועות האפשריות שקשורים לעניין הזה, הפצנו את המידע. אני אומר שוב, גם למנהלי אגפי חינוך, גם לועדי ההורים ולגם למנהלי בתי הספר. אם בסופו של דבר יש אמא שלא מודעת, אז זה בגלל שוועד ההורים החליט שהוא לא רוצה להיכנס לפרוייקט - אבל בגדול, מבחינת הזרועות שעסוקות בעניין הזה, כולן יודעות ומודעות שבסופו של דבר צריך לזכור שהבחירה היא בידיים של ועד מנהלי בתי הספר בכל מקום ומקום.

הבנתי, אבל יש איזשהו מכתב, הוראה ממשרד חינוך רשמי שאתם מעבירים הוראה לשלוח אותו מכתב להורים ולתלמידים?

אין הוראה כזאת, כיוון שההליך הזה עד שהחוק חוקק היה הליך וולנטרי, אם מנהל בית הספר יחד עם ועד ההורים, או בלי ועד ההורים החליט שזה בסדרי העדיפויות שלו למרות שזה מאוד חשוב והוא לא מקיים אותו אז הוא לא קיים אותו. באמצעות החוק אם מנהל בית הספר יגיד אני לא רוצה, ועד ההורים יכול לכפות עליו כי הוא בעצם חייב לשמור על החוק.

כמה בתי ספר כבר על פי הערכתך הצטרפו השנה לפרוייקט הזה?

אנחנו יודעים על למעלה מ-60 בתי ספר שנמצאים כבר בהליך, כלומר, שהם יקבלו תשובות על הספרים שהם הזמינו מה המחיר שהם יכולים לקבל שזה בעצם סוף התהליך מבחינתם.

יש עוד ידיעה מהשטח - 60 זה לא הכול. יש לי בקשה מיושב ראש הוועדה – אני אספר לך את ההערה של אמא אחת, שאמרה עוד פעם השתלטות המהדורות. אותה מהדורה שלפני שנה שהיא ציפתה שאותו ספר יתאים לילד השני שלומד - זה לא מתאים לה. ועוד פעם עמוד 7 השתנה עם עמוד 5, אותו סיפור השנה הזאת.

פנתה אליי האמא ואמרה שהמהדורה עוד פעם השתנתה, ושספר שהיא קנתה וכבר ידעה שהפרויקט קיים, וידעה בערך על מה מדובר, ושבכנסת אנחנו מדברים על זה, עדיין מאז השנה ההיא לא השתנה שום דבר, ועל פי החוק יש שינויים במהדורות ובחוברות. מה עושה משרד החינוך, הפרוייקט של השאלת ספרי לימוד זה פרוייקט שאמנם מתוקצב, יש לי הרגשה שבאמת יש כאן סיפור של שחיתות. אני לא אגיד את זה בקול רם, אבל עובדה - - -

בעיניי אלה דברים שלא היו מעולם.

משנת 1999 המצב עדיין ממשיך להתקיים. מ-2004 כשהדוח של מבקר המדינה היה, עדיין לא השתנה שום דבר, כל שנה מהדורות מתחלפות. מה אתה אישית עושה על מנת שהמהדורות לא התחלפו, למה יש עדיין מורים שמספרים לי עדיין במעלית שיש אינטרס כלכלי להרבה מאוד מו"לים להמשיך לשלוח מורים לחופש באילת? למה יש מורים שמקבלים מתנות והטבות כל מיני, פרטיות? מה אתם עושים למען זה, למען האמהות? חיים, אני מכירה אותך, ראיתי את החיוך שלך, באמת, אתה עושה עבודה נהדרת. אני רוצה לדעת מה עשית השנה?

חברת הכנסת מיכאלי, אלף, המושג שחיתות צורם לי, אני חייב לומר, אני לא מכיר. אני לפחות לא מזדהה לא עם הצליל ולא עם התוכן - דבר ראשון.

כנראה שאתה רוצה לסגור עיניים, או שיש לך אינטרס אישי, אני לא יודעת, אני באמת לא יודעת, אין לי תקווה לזה. הפרוייקט ייכנס, בשנה הבאה עוד פעם אותו דבר, ועוד פעם משרד החינוך התבקש לשלם עוד פעם כסף. יש לי תחושה ש- - - סגר איתכם עיסקה, דיל, ואני רוצה שזה יירשם בפרוטוקול. את הסיפור הזה אני אוציא לתקשורת אם זה יהיה עוד פעם בשנה הבאה.

אני מוחה על הדברים, אני לא עוצם עיניים ולא כלום. אני חושב שאנחנו משרד החינוך עושים את מלאכתנו, ותלונות של אמא שפגשה אותך במעלית לא עושים עליי רושם, אני מצטער.

אתה יודע כמה אמהות כאלה אני מקבלת? אני מקבלת בערך 100 מכתבים ביום.

חברת הכנסת מיכאלי, מה שאני חושב שנכון לעשות במקרים כאלה, שתלונה תהיה ספציפית על בית ספר ספציפי ואנחנו נטפל בה. היה דיון אצל המנכ"ל לא קשור בכלל לדיון הזה שהתנהל עכשיו בוועדה. המנכ"ל הבהיר באופן חד משמעי שהוא דורש גם ממנהלי המחוזות וגם מהפיקוח לוודא, וכולל בדיקות שהוא רוצה שיעשו, לוודא שבתי הספר עובדים עם ספרי מאושרים ולא מתנהלים על בסיס ספרים לא מאושרים. מבחינת ההנהלה הנוכחית של המשרד, זה חשוב לה, היא עוסקת באכיפה של זה. זה מה שאני יכול לומר, ובעיניי נכון לומר בדיון הזה.

הדברים שאמרת, בעיניי, אני מצטער לא במגרש שלי, ואני לא מתכוון להתעסק בזה

יש הוכחות, הן קיימות ואני אעלה אותם לדיון הבא ולדיון מתוקשר יותר.

אם יש הוכחות אנחנו נלך למשטרה ונגיש גם תלונה.

יש 5.5 מליון שקלים, יש 60 בתי ספר, עד כמה שידוע לי, הפרוייקט לבתי הספר בערך עולה 40 אלף שקלים עד כמה שידוע לנו, זאת אומרת, זה סכום שהוגדר לכל בית ספר, זה הסכום הממוצע. המחירים בבתי הספר מחירים של הספרים לא נבדקו, הוועדה לא התגייסה. אנחנו דיברנו על זה, כל אחד יודע על הנושא הזה, ואני רוצה לדעת למה. למשל, אותו ספר יעלה 60 שקלים, למה בשנה הבאה אותו תקציב 5.5. מליון שקלים לא יפחית עלויות של ספרים, שלא יכלול בתוכו הפחתת עלויות של ספרים.

אין קשר בין שני הדברים.

כמעט. כי אותו כסף יילך לכמות של 100 ספרים. בפעם הבאה, אפשר לקנות באותו כסף לא 100 ספרים, אלא 300 ספרים, יש הבדל משמעותי. אני אומרת שהסיפור של שחיתות זה כמעט אותו דבר, על גבול מסויים באותו כיוון.

התקציב של 5.5 מליון שקלים נועד לאפשר ליותר בתי ספר גם להיכנס לפרוייקט, ובעיקר גם לאפשר את תהליך החידוש שעוזר לבתי הספר להמשיך בפרוייקט הזה במהלך השנה. התקציב הזה מאפשר לבתי הספר לקנות על פי הזכאות שלו כמה שיותר ספרים, כי אנחנו במקביל עושים מכרז בין ספקי הספרים, ומי שמגיש את ההצעה הזולה יותר הוא מקבל אותו.

מוזר, מט"ר תמיד בסיפור, זה מוזר לי. מט"ר שהוא סוגר כל מיני מו"לים מסביב, שעובדים רק איתו.

זה לא דיון על רגל אחת, יש כאן טענות קשות לשחיתות. יש שתי אפשרויות – או שיש הוכחות ואז אני מציע כוועדה בוא ניגש למשטרה ניגש יחד איתך ונגיש תלונה. כשמגישים תלונה אנחנו צריכים לא רק לדבר באופן כללי, אלא צריכים לדבר באופן ספציפי לגבי מקומות, לגבי תאריכים, לגבי עובדות שידועות לנו. או שאם יש לנו חשדות כללים, אנחנו יכולים לבקש ממבקר הבדיקה לעשות דוח מעקב, מאז 2004 עברו כבר 6 שנים, ואפשר לבקש בדיקת מעקב, תשקלי את זה, אני מציע שנחזור לדבר הזה, ואז נחליט מה אנחנו עושים עם זה.

יש תחושה לא טובה בעניין הזה, לדעתי, לא קשורה לפיקוח שלכם, אלא בכלל אנשים שעושים קומבינות. אני יודע שאתם לא בדיוק משטרה, אם יש למשרד עובדות ידועות בדבר שחיתות אני בטוח שאתם לא תעלימו ולא תהיו אדישים, אלא חובה להתלונן עליהם, מדובר פה במאות מליוני שקלים - שוק הספרים נאמד קרוב לחצי או מיליארד.

מיליארד שקלים על פי הדוח של המ.מ.מ. שהוגש בפברואר 2010.

כן, אם ניקח מליון וחצי תלמידים ובממוצע זה 700 שקלים, אז זה 970 מליון שקלים וזה קרוב למיליארד שקלים, נכון.

הסכום של 5.5 הרי יהיו שאריות. השאלה היא לאן הכסף יילך.

או שכן או שלא, או שלא היו שאריות.

יהיו שאריות כי חלק מבתי הספר באזור כן נכנס לפרוייקט.

רבותיי, אישרנו את התקנות. תודה רבה.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:05)