PAGE
24
ועדת הכלכלה

3.8.2010

הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 315

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום שלישי, כ"ג באב, התש"ע (3 באוגוסט, 2010) בשעה 10:30

הצעת חוק תכנון משק החלב התשס"ח-2008

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

כרמל שאמה

ישראל חסון

מ"מ – שי חרמש, זאב אלקין

שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון

אפרת אביאני – סגן מנהל הרשות לתכנון, משרד החקלאות

ערן אטינגר – יועמ"ש, משרד החקלאות

איציק בן דוד – סמנכ"ל

רוני טלמור

אביטל שטרנברג – ראש תחום ייעוץ

שייקה דרורי – מנכ"ל

יעקב בכר- מזכיר ההתאחדות

יואב צור- חברת הנהלת ההתאחדות

דוני טולדנו- יועץ משפטי, תנובה

צביקי פורת

רו"ח גבי וויל – מנהל כספים, גבינות הכפר

איציק שניידר – מנכ"ל, אגודת הנוקדים

רחמים אליהו – מזכיר מושב פרזון

אתי בנדלר, ניר ימין

לאה ורון

לאה קיקיון



הצעת חוק תכנון משק החלב התשס"ח-2008

שלום לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה. אני מתנצל באופן אישי על האיחור בגלל דיון שהתארך. על סדר היום - הצעת חוק תכנון משק החלב התשס"ח-2008. אנחנו בעצם ממשיכים בהקראת החוק. אנחנו נמצאים בסעיף 12. סעיף 11 שהיה במחלוקת – נמסר לי עכשיו על-ידי הייוץ המשפטי של משרד החקלאות שיש נוסח, אבל כדאי להתקדם עם סעיפים שיש עליהם הסכמות ואחר כך לחזור אחורה לסעיפים הבעייתיים.

אולי יש הסכמות על אחד הסעיפים?

הבעיה היתה בפסקאות (1) של סעיף קטן (א) ו- (3) ו-(4) של סעיף קטן (ב). נדמה לי שביחס לפסקאות האחרות לא היו בעיות. ייתכן שאם הייעוץ המשפטי יציג עכשיו את הנוסח שהוא מציע ולא יתעוררו שאלות ביחס לעניין, ניתן יהיה להצביע על כל הסעיף ולהתקדם הלאה.

הסכמות מול מי?

הוא הציע נוסח שנראה שעונה על הבעיות שהתעוררו.

אני חושש שעוד פעם סעיף 11 יצית פה תבערה גדולה ואנחנו לא נתקדם הלאה, וזה מה שקרה בישיבה הקודמת.

בא נבדוק את זה. אם נראה ששוקעים בזה - אז נעלה למעלה.

אתה יודע שאני אוהב לשמוע את שיקול דעתך.

הוא יושב ראש הקואליציה, הוא קובע הכל, בסופו של דבר.

אני היועץ המשפטי של משרד החקלאות. ההערות בנוגע לסעיף 11 נגעו לשני עניינים. הערה אחת – בקשה של יצרנים קטנים לעגן בחוק עיקרון שייתן מענה למצוקה שלהם, הערה שניה של "תנובה" שביקשה שהחוק יבהיר שמועצת החלב לא תווסת את הענף באמצעות מוצרים מוגמרים שאינם נכנסים להגדרת מוצר חלב. בנוגע לשתי ההערות האלה אנחנו הצענו שיפורים בנוסח. אנחנו חושבים שמה שהצענו לגבי ההערה של "תנובה" גם הוסכם עליה. ההערה השניה נותנת מענה הולם, בעינינו, להערה שעלתה בדיון האחרון. אני אבקש את אפשרת אביאני לקרוא את שתי ההצעות.

אני אקרא את הסעיפים הקטנים קודם- סעיף 11 (א)(1): "עקרונות כללים ודרכים לקביעת אמות מדיה לחלוקה ולקביעה של מכסות חלב ליצרנים קיימים ולמבקשי מכסות חדשים, ובכלל זה הגבלה על הקצאת מכסה ליצרן, קביעת מכסות בשל אי עמידה בהוראות לפי חוק זה, ובלבד שחלוקת המכסות תיעשה על בסיס חלוקת המכסות בשנים הקודמות ולשם השגת משטרות החוק ועל פי שיקולים נוספים לרבות פריסת ההתיישבות ופיתוח הכפר וצמצום פערי מכסות בין יצרנים".

"צמצום פערי מכסות בין יצרנים", זה העיקרון שמשתקף בהערות שהתקבלו בישיבה הקודמת. אנחנו חושבים שהעיקרון הזה יכול להופיע בחוק בלי לנקוט במונחים מעבר לזה.

מה זה אומר מבחינתנו? מה המשמעות של המשפט "צמצום פערי מכסות בין יצרנים"?

מה שהוצע כאן בוועדה- שתהיה חובה לקבוע מכסות מינימום, שלא - - מכסות מתחת למכסות המינימום. משרד החקלאות איננו רוצה לקבוע מפורשות שתהיה חובה לקבוע מכסות מינימום מחייבות, אלא הוא רוצה, בעצם - - מדובר כאן בהסמכה לקביעת תקנות, תקנות שיובאו, בין היתר, לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. מה שהוא מציע שהעיקרון המנחה יהיה צמצום הפערים בין המכסות שניתנות ליצרנים שונים, והדבר יביא בהכרח לכך שגם אם בשנה מסוימת לא ניתן להבטיח קביעת מכסת מינימום, על כל פנים, המגמה הזו של צמצום הפערים תנחה את המשרד בקביעת התקנות או בקביעת העקרונות על ידי השר.

למעשה, זה פתרון מנחה לתקנות כפי שצפתה היועצת המשפטית. כל הסעיף הזה מפנה לתקנות ושם זה צריך להיקבע. צריך לזכור שבלתי אפשרי להחליט בחוק מכסת מינימום, כי אם חס וחלילה הצריכה תרד – וזה קרה לנו, בין 2000 ל-2005, אז אנחנו בבעיה. לכן, מכסת הבסיס, לא מכסת המינימום – כל הזמן עולה. בסך הכל, כפי שציינתי – אני רק אזכיר מספר אחד - בין 2006 כשמכסת הבסיס היתה 259 אלף ליטר, ב-2010 היא 370 אלף, גידול של 43%. בסך הכל הכיוון הוא מאד ברור – לצמצם את הפערים בדיוק כמו שמציע משרד החקלאות. אנחנו נותנים, דרך אגב, גם גג לגדולים לא לגדול מדי, אבל את הקטנים צריך להעלות למעלה. זה מה שנעשה בחמש השנים האחרונות, וחייב להמשיך להיעשות, ולו מהבחינה שאי אפשר לנהל ענף כענף אחד, כשהפערים גדלים. הפערים חייבים להצטמצם, לכן זה מפנה לתקנות, שהתקנות תהיינה מחויבות לקבוע צמצום הפער.

הערות נוספות? בבקשה.

בישיבה הקודמת התעכבנו על הסעיף הזה. הפירוש של "יצומצם הפער" זה רק אחיזת עיניים, שום דבר ולא יותר. צריך לקבוע מספרים. אם לא- לא יגיעו לדבר הזה. כל חברי הכנסת דיברו שתהיה פגישה עם הגופים – עם מועצת החלב - -

ולא התקיימה?

לא התקיימה. אנחנו מצלצלים אליהם, אין טלפונים. לא ישבו אתנו. הלכו ועשו תיקונים כאן בלי ידיעתנו. אתמול באינטרנט אנחנו רואים שיש תיקונים. בשביל זה לא צריך לשבת עד שלא יישבו ויסכמו עם הרפתנים הקטנים שהם לפחות שליש מהרפתנים בארץ, אחרת – בסעיפים האלה לא נתקדם בכלל.

אני לא מציע לנצל את שולחן הוועדה כדי לחשוב שיהיה אפשר לקבוע מספר בחוק. זה לא לטובתך, כי בסופו של דבר מה שיקרה זה בדיוק ההפך. אתה לא יכול לכפות על אף אחד את מה שאתה רוצה, כיוון שבפועל אפשר גם לא לחלק יותר מכסות לעולם, ואז השוק החופשי יעשה את מה שהוא צריך לעשות. אם אתה רוצה להכתיב למי שיישב במשרד החקלאות את קביעת המדיניות, את פריסת האוכלוסייה, את פריסת ההתיישבות, את חלוקת המכסות -אתה גורם לכך שבסופו של דבר לא תהיה חלוקת מכסות כלל, והמשמעות היא שהגדולים ימשיכו לגדול. אני לא מציע לך לנצל את זה באופן בוטה, כמו שאתה מנסה, כרגע. אל תנצל את העובדה הזו. אם זו המשמעות של העניין מבחינתי אפשר לדלג לסעיף הבא. אני אומר לך יותר מזה- גם לא תהיה התייעצות.

התיקון שמציע משרד החקלאות מקובל, הוא בהחלט בכיוון הנכון. אני מציע – ואולי זו הצעה שגם חבריי יוכלו להצטרף אליה, וכדי להרגיע קצת את החששות, אני מציע שייאמר לפחות בפרוטוקול, על ידי מנכ"ל מועצת החלב או נציג של משרד החקלאות שבתקנות ייקבעו מכסות מינימום לענפי הבקר והצאן וביחד עם התוספת של הסעיף נראה לי שזה יכול להניח את דעת הצדדים ואפשר להתקדם.

למען הסר ספק, התאחדות מגדלי הבקר, ואני, העומד בראשה, תומכים בסעיף הזה כפי שהוא מופיע כאן.

נכון להיום מכסות הבסיס הן 369 וחצי, בכבשים זה 70 אלף ובעזים זה 100 אלף – אלה המספרים היום. המספרים גדלו ואני מניח שכולנו רוצים שימשיכו לגדול.

יש תשובה כבר ממשרד החקלאות לגבי עמדתם בבג"ץ?

אתמול העברנו את התגובה של המדינה לבג"ץ ליועצת המשפטית של הוועדה. אני אומר בקצרה: עמדת המשרד היא שהתכנון בענפי הצאן, בענף העזים ספציפית, שאליו מתייחסת העתירה – הוא שריר וקיים. אין שינוי בעמדת משרד החקלאות. העובדה שמונתה ועדה פנימית לבחון את הרציונאלים לתכנון לא משנה מעמדת המשרד, בשלב הזה, וזו העמדה שנמסרה לבג"ץ, וזו העמדה שאנחנו מוסרים כעת לוועדה.

נדמה לי שאם להיות מאד כוללני -ההימור של יושב-ראש הקואליציה קורה. נדמה לי שהוא צדק. זה היה כל-כך סוער ודרמטי בפעם הקודמת - -

אני רוצה להתייחס בכל זאת לשאלתו של חבר הכנסת חסון. אני רוצה לקרוא סעיף אחד מתוך עמדת המדינה בתשובה לבג"ץ. סעיף 33, לאחר שנאמר שהשר מינה צוות מקצועי, נאמר בתגובה כדלקמן: "על הצוות המקצועי להעביר המלצותיו למשיב 2.." – שהוא השר – "...עד ליום ה-1 לספטמבר, 2010 ומטרתו, כאמור, הינה לבחון את מדיניות התכנון הקיימת ואת ישומה, את האינטרסים הציבוריים העומדים בבסיס מדיניות התכנון הקיימת ואת השאלה האם ראוי להמשיך במדיניות הנוכחי, לשנותה או לבצע בה התאמות". זו העמדה של המדינה כפי שבאה לידי ביטוי בתשובתה לבג"ץ.


אשר על כן, נכון מה שאומרת אפרת אביאני שברגע זה אין שינוי במדיניות, אבל בד בבד ראוי להדגיש שהמדיניות הזו נבחנת, והשר יבחן אותה לאור המלצות הצוות כפי שיוגשו לו, ב-1 לספטמבר, אם יעמדו בלוח הזמנים.

זה רחוק מאד מלהיות - -

כנראה שהצוות לא יסיים את עבודתו ב- 1 לספטמבר, זה ייקח עוד קצת זמן. רק השבוע נמסרה הודעה לציבור, הוא הוזמן לפנות לוועדה ולהגיש עמדות. זו בעיה שבוחנת מדיניות בענף שלם, אני מניחה שזה ייקח עוד זמן.

היו לכם עוד הערות? עוד תיקונים?

כן. לסעיף 11(ב)(3)

" הדרכים שבהן תווסת מועצת החלב בעצמה או באמצעות מחלבות חלב במכסה בין עונות השנה ובין ימות השבוע, ואופן מימון הוויסות, ובלבד שהוראות של המועצה לעניין יצור ומכירה של מוצרי חלב או מוצרים אחרים שיוצרו מחלב, למעט חומרי גלם חלביים – לא יינתנו אלא בהסכמת המחלבה הנוגעת בדבר.

(4) הדברים שבהן תטפל מועצות החלב, בעצמה או באמצעות מחלבות, בחלב עודף ובעודפי חלב במכסה, לרבות הוראו שתיתן המועצה לעניין זה ובכלל זה הוראות לפינויים או להשמדתם ואופן מימון פעולות אלה, ובלבד שהוראות של המועצה לעניין ייצור או מכירה של מוצרי חלב או מוצרים אחרים שיוצרו מחלב, למעט חומרי גלם חלביים לא יינתנו אלא בהסכמת המחלבה הנוגעת בדבר;"


התוספת הזו היא רק למען הסר ספק, בעקבות ההערה של נציגי "תנובה" בדיון הקודמת. אין צורך להסביר. מבחינתנו זה מספק את ההערה, ואפשר להתקדם.

אני מנהל כספים בחברת "גבינות הכפר", מחלבה קטנה שקולטת כ-8 מיליון ליטר חלב לשנה. יש לנו הסתייגות, בקשה להוספה לסעיף 11(ב)(2) לחוק הקיים. הסעיף מאד קצר, ומדבר על אישור התקשרות בין יצרנים למחלבות לתקופה העולה על 3 שנים. בקשתנו שתהיה תוספת לחוק שמדברת על כך שכאשר סיום החוזים בין היצרנים למחלבות -ייקבע בהתאם למועדים בהן מתירה מועצת החלב ליצרנים להחליף מחלבה. הנוסח הזה הוא מאד חשוב, ואני אסביר את דבריי. בהתאם לפרקטיקה הנהוגה היום –מועצת החלב -- באופן קבוע, אחת לשנה, בהן רשאי יצרן להחליף מחלבה. כיום זה עומד, עד כמה שאני יודע, בתחילת שנה אזרחית. במצב דברים זה, במידה ותאריך סיום ההתקשרות בין היצרן למחלבה אינו זהה לתאריך בו ניתן יהיה לחליף מחלבה על פי הוראות מועצת החלב, בעצם נוצר מצב שמחלבות קטנות המבקשות להעביר אליהן יצרנים נתקלות בסירוב של יצרנים, וסירוב מוצדק כי זה נובע מחשש מוצדק את אותם יצרנים, שכן עליהם להמתין עד לאותו מועד אשר נקבע על ידי מועצת החלב בהקשר זה. זה מהווה תמריץ שלילי להחלפת המחלבות במועדים הנקובים בהצעת החוק.


אם תרצו אני מוכן לתת דוגמה. למשל, יכול להיות שיצרן יתקשר עם מחלבה לתקופה של שלוש שנים, בהתאם להצעת החוק, תקופה שמסתיימת ב-31 במרץ, 2011. ומנגד, בהתאם להנחיות מועצת החלב ניתן להחליף מחלבה רק ב- 1.1.2012. במצב הדברים הזה היצרן למשל יימנע מהאפשרות להחלפת מחלבה, שכן אין הוא מעוניין להגיע למצב שבו הוא מוצא את עצמו ללא מחלבה לתקופה של 9 חודשים.

כמה חלב גולמי אדוני קולט בשנה - - ?

· - -

מה אתה בא לפה, לנהל אותנו?

זו התשובה העניינית לדבריו?

יש גבול לכל תעלול.


כפי שגם ניתן ללמוד מדברי ההסבר להצעת החוק בנוסח המקורי, המטרה שעומדת מאחורי הסעיף, ואני מצטט, זה – לעודד תחרות בתחום, בין השאר לפי סעיף – בעבר זה היה 10(ב)(2) המוצע, ייקבעו התקנות מגבלות על התקשרויות ארוכות טווח בין מחלבות ליצרנים, כדי למנוע מצב של צבירת כמויות גדולות של חלב גולמי אצל מחלבות מסוימות באמצעות התקשרויות ארוכות טווח עם יצרנים רבים באופן שיפגע בתחרות ובפעילותן של מחלבות אחרות. לאור האמור לעיל, לצורך עידוד התחרות בתחום ועידוד התפתחותן של מחלבות קטנות אנחנו מגישים את הבקשה להוספת אותם - - כפי שאמרתי קודם, כאשר סיום החוזים בין היצרנים למחלבות ייקבע בהתאמה למועדים בהם מתירה מועצת החלב ליצרנים להחליף את המחלבה. אם לא כן – הסעיף הזה הוא בעצם מיותר.

מדובר בהערת ביצוע מובהקת. הסוגיה הזו מצריכה פתרון, הפתרון יינתן במסגרת התקנות. העיקרון של הגבלה על תקופה נמצא בחוק ואני מציע לפרוטוקול במסגרת התקנות - אנחנו ניתן יחד עם מועצת החלב מענה לפערי הזמן האלה שבין החוזים ובין השנה הקלנדרית של המכסות.

דהיינו – אתה אומר שהתקנה צודקת ואתם מתחייבים לתת פתרון לבעיה הזו במסגרת התקנות.

האם יש הערות נוספות לסעיף 11? אנחנו נצביע על הסעיף עם השינויים שהוכנסו היום ופורטו כאן על ידי משרד החקלאות, ועל ידי הייעוץ המשפטי של משרד החקלאות. מי בעד? מי נגד?


חבר הכנסת חרמש מצביע במקום חבר הכנסת אלי אפללו, חבר הכנסת אלקין במקום חבר הכנסת דנון.


אין מתנגדים, הסעיף אושר. אנחנו עוברים לסעיף 12.

סעיף 12. אני אקרא ואחר כך אסביר.

קביעת מחירים

קביעת מחירים

12. (א) חוק הפיקוח על מחירים מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 (להלן- חוק הפיקוח), יחול על חלב בקר במכסה, על חומרי גלם חלביים ועל שירותי ייבוץ וחיבוץ של חלב בשינויים אלה:

(1) על אף האמור בסעיף 9 לחוק הפיקוח, השרים יקבעו בתקנות, עקרונות לקביעת המחירים בצו האמור בסעיף קטן (ב);

(2) על אף האמור בסעיף 12(ג) לחוק הפיקוח, קביעת מחירים מזערים לפי סעיף זה אינה טעונה את אישור הממשלה;

(3) סעיף 13(א) לחוק הפיקוח ייקרא כאילו במקום "מחיר מזערי – הגבוה מביניהם" נאמר "מחיר מזערי – יועבר לשרים פירוט הדעות של חברי הוועדה,.

(ב) לשם השגת מטרות חוק זה, יקבעו השרים, בצו לפי פרק ה' לחוק הפיקוח –

(1) מחירים מזעריים שעל מחלבה לשלם ליצרן בעבור חלק בקר במכסה (בסימן זה- המחירים המזעריים);

(2) מחירים מרביים לחומרי גלם חלביים ולשירותי ייבוש וחיבוץ של חלב (בסימן זה – המחירים המרביים);

(3) הדרכים לעדכון המחירים האמורים בפסקאות (1) ו-(2)".


המטרה העיקרית של הסעיף הוא לעגן את מה שנקרא –מחיר המטרה, מחיר המטרה הוא אחד מעמודי התווך של התכנון בענף, והיום הוא לא מעוגן בשום חקיקתי, הוא למעשה מבוסס בהסכמות ארוכות שנים בין הצדדים. מחיר המטרה הוא מחיר ננימום שאותו מחויבות מחלבות לשלם ליצרנים עבור ליטר חלב במכסה. אנחנו נוקטים בו במונח "מחירים מזעריים" ולא "מחיר מזערי" משום שמחיר המטרה הוא מחיר שמתייחס לחלב שיש בו שיעורים נורמטיביים של חלבון ושומון, ובעצם המחירים האמיתיים הם משתנים בהתאם לחלב שמשווק. הסעיף בעצם מפנה למנגנון קביעת המחירים שקיים כבר בחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים ומכיל עליו את המנגנון ואת הכללים. זאת אומרת, המחירים האלה ייקבעו על ידי ועדת מחירים אבל בשינויים מסוימים. זאת אומרת, ועדת המחירים תקבע את מחיר המטרה בהתאם לעקרונות שייקבעו בתקנות. אין צורך באישור הממשלה למחיר מינימום, שזה מה שחוק הפיקוח דורש, מכיוון שחוק החלב קובע את זה, החוק הזה ייקבע את זה, והסדר מיוחד לעניין מחלוקת על מחיר מזערי.


בנוסף אנחנו קובעים כאן מחירי מקסימום לחומרי גלם חלביים ולשירותי ייבוש וחיבוץ של חלב, שכרגע מסופקים רק על ידי מחלבת "תנובה", וצריך לפקח על המחירים האלה בגלל המעמד של חברת "תנובה" כמונופול בתחום הזה. זה בעיקרון מה שאומר ההסדר. כדי להשלים את התמונה יש לומר שבסעיף 40 לחוק יש הוראת מעבר שאומרת שבעצם ההסדר בסעיף 12 לא נכנס לתוקף מייד עם תחילתו של החוק, אלא במשך 6 שנים מיום תחילתו של החוק יחול הסדר אחר, וההסדר הזה ייקבע גם הוא בתקנות שיעגנו את מנגנון העדכון של מחיר המטרה כפי שהוא קיים היום, ואליו אנחנו נגיע כשנגיע לסעיף 40.

הערות? מי בעד סעיף 12? מי נגד? אין נמנעים, תודה רבה. הסעיף אושר.

סעיף 13 – "איסור מכירה ורכישה שלא במחיר שנקבע.

13. (א) יצרן לא ימכור חלב בקר במכסה ומחלבה לא תרכוש חלב בקר במכסה, במחירים נמוכים מהמחירים המזעריים, ואולם לא יראו מכירה או רכישה שנקבעו לגביהן תמריצים בקשר לאיכות חלב בהוראות לפי סעיף 11(ב9(1), או שניתנו לגביהן הוראות לויסות חלב במכסה בין עונות השנה לפי סעיף 11(ב)(3), כמכירה או רכישה במחיר נמוך מהמחיר המזערי.

(ב) מחלבה לא תמכור ולא תרכוש חומרי גלם חלביים מייצור מקומי או שירותי ייבוש וחיבוץ של חלב, במחירים גבוהים מהמחירים המרביים".


זה סעיף האיסור. אלה הסעיפים שאוסרים על מכירה ורכישה במחירים ששונים מהמחירים שנקבעו לפי סעיף 12. לגבי הסיפה של סעיף 13(א) אני רוצה להסביר - שבעצם אנחנו מסבירים שאפשר לשלם, יש מצבים שבהם משולם ליצרן מחיר שהוא נמוך ממחיר המטרה כפי שהוא ייקבע וזה בגלל מנגנון התמריצים שהמועצה משתמשת בו בקשר לאיכות חלב ובקשר לוויסות חלב בין עונות השנה. המועצה משתמשת במחירים כאמצעי לתמרץ ייצור חלב בתקופה שחסר חלב, וכדי לתמרץ יצרנים ליצר חלב באיכות גבוהה יותר, ולכן ייתכן מצב שבו יימכר חלב במחיר שהוא נמוך ממחיר המטרה ולכן חשוב לציין את הסייג הזה, שמכירה במצב כזה היא לא עבירה על החוק.

הערות? מי בעד הסעיף? אין נמנעים, אין נגד, הסעיף אושר.

סעיף 14- אמות מידה למחירי מוצרי חלב.

"14. על אף האמור בסעיף 9 לחוק הפיקוח, לצורך קביעת מחירים למוצרי חלב לפי פרק ה' לחוק הפיקוח, תקבע ועדת המחירים כהגדרתה בחוק האמור, אמות מידה שיקבעו, בין השאר, כי עדכון מחירי מוצרי החלב כאמור יבוצע בהתאם למועדם ולשיעורם של השינויים המצטברים במחירים המזעריים של חלב בקר במכסה".


הסעיף הוא מה שמוכר כסעיף הלינקג', הקשר מחיר המטרה למחיר מוצרי החלב שבפיקוח. כידוע, חלק ממוצרי החלב הם בפיקוח של מחירים, בדרך כלל מוצרי היסוד, ולכן חשוב, כדי להבטיח את הרווחיות של המחלבות, שמצד אחד מחויבות למחיר המטרה ומצד שני למחירים מרביים לצרכן - יש פה סעיף שקושר בין עדכון מחיר המטרה, בין מועדו ושיעור השינוי, לבין השינויים במחירים של המוצרים בפיקוח.

אני רוצה להוסיף שזה נובע מזה שעדכון מחירים לצרכן מתבצע פעם בשנה , בדרך כלל, ועדכון מחירי מטרה ליצרנים מתבצע פעם ב- 6 חודשים.

הערות לסעיף 14?

ברור שסעיף 14 מדבר רק על עדכון מוצרי החלב שבפיקוח. כן? אז אנחנו נבהיר את זה כמובן בנוסח.

כן. אמרתי – "עדכון מוצרי החלב כאמור". מוצרים שכבר נמצאים בפיקוח.

הערות? מי בעד? מי נגד? אושר.

"פרק ד': מועצת החלב

מטרות מועצת החלב ותפקידיה

15. (א) מועצת החלב תפעל לקידום ולמימוש מטרות חוק זה, והיא תהיה מוסמכת-

(1) להסדיר את ייצור החלב ושיווקו לציבור;

(2) לעודד, ליזום ולממן פעולות הדרושות לפיתוח ולייעול ענף החלב, ובכלל זה ביצוע מחקרים, הדרכה מקצועית וביטוח המקנה;

(3) לעודד צריכת חלב ומוצריו ופרסומם;

(4) לתמוך בפעולות ארגונים יציגים המבוצעות לקידום ופיתוח כלל משק החלב בהתאם למטרות מועצת החלב לפי חוק זה ולפי מבחנים שוויוניים.

(ב) מטרות מועצת החלב, שפורטו במסמכי היסוד, יהיו מטרות ציבוריות בלבד, כאמור בסעיף קטן (א)".


אחד הפרקים היסודיים - -

זה לא הוגדר עד עכשיו?

לא.

מועצת החלב – איך עובדת עד עכשיו?

הגדרנו את מועצת החלב.


מטרת הסעיף הזה היא בעצם לעגן את המטרות של מועצת החלב, שהיא, בעצם, תקבל עיגון סטטוטורי פה. יש לה מעמד סטטוטורי מכוח החוק הזה. חשוב שיובהר שהמועצה מוסמכת לפעול רק למטרות שנקבעו בחוק והמטרות האלה צריכות להיות ציבוריות בלבד, לא מטרות פרטיות, לא מטרות רווח.

אנחנו דיברנו על הסוגיה של הייצוא. האם הסמכויות של המועצה הם גם

בתחום הייצוא? אנחנו רוצים לעודד את הפרסום של מוצרי החלב הישראלים בחו"ל. יש לכם סמכויות? יש לכם תקציב? לפי הסעיף הזה.

בגדול יש לנו אפשרות. תקציבים זה עניין שמועצת המנהלים צריכה לקבל החלטה.

השאלה היא האם אתה הופך להיות הכתובת שלי ממחר, בנוגע לייצוא.

במשרד החקלאות יש סעיף תקציבי נפרד שנקרא -קד"מ, שעוסק בקידום מכירות בחוץ לארץ. אנחנו מעבים אותו מדי שנה, וכל ענף שפונה אנחנו דנים בבקשה שלו לתכנית הייצוא שלו ומסייעים לו בכסף, מסייעים לו בתקציב על מנת לעודד את הייצוא.

ההגדרה פה זה "מטרות מועצה". במטרות המועצה – אני רוצה לדעת מה התחום שלה, אני רוצה לדעת אם היא הכתובת שלי לשאלה בעוד חצי שנה - -

אז אני מנסה להגיד לך בעדינות – אני חושב שהמדינה צריכה לתמוך. כל מה שהמועצה עושה, בסוף, המועצה הזו לא נהנית מתקציבי מדינה. המועצה גובה מהמגדלים שנמצאים פה כסף, ובכסף הזה היא עושה את הפעולות הרגולטוריות של עצמה. אם אתה עכשיו מפיל עליה זה אומר שאתה לוקח מאחד כמו יעקב בכר, שהוא לא יצואן, ומעביר כסף למישהו אחר שהוא כן יצואן. זה עניין פנימי של האם המועצה תחליט, לא בכפיה. אני עדיין חושב שהמסלול הוא דרך תקציב משרד החקלאות ובהחלט אם המשרד יראה לנכון להפיל עליך את הפעולה הזו הוא יתמוך בה, כפי שהוא עושה - -

לך יש סמכות, בעקבות החוק הזה – בהנחה שהוא - - לפי החוק הזה, האם מותר לי לפרש שחלק מתפקדיו זה לא לעודד ייצוא של חלב ומוצריו?

כן.

האם יש לך לפי החוק הזה סמכות להעביר למועצת החלב תקציב ממדינת ישראל שיקדם את הנושא הזה?

כן, אני גם עושה את זה כרגע בענפים אחרים.

הוא שואל – לפי החוק - -

גם עכשיו אני יכול להעביר.

מה, כדי לקדם את מוצרי החלב הישראלים?

בחוץ לארץ, כן.

וזה נעשה?

נכון לרגע זה זה לא נעשה, כיוון שהייצוא נעשה על ידם, על ידי החברות עצמן.

אני רוצה לומר שני דברים. לחבר הכנסת חסון – צריך להודות, חבר הכנסת חסון, שלא בטוח שיש לנו יתרונות משמעותיים בייצוא, וזה מכספנו. שנית, מועצת החלב היא גוף רגולטורי שעיקר עיסוקה הוא תכנון וויסות ולא פרסום ושיווק, שאת

זה אנחנו משאירים לחברינו במחלבות. למרות מה שאמרתי, העיר לי חברי צבי, והוא צודק – תקרא את סעיף2, בסך הכל נותן איזשהו פתרון. נכון שהוא לא אומר בצורה ברורה "ייצוא". תזכור שהיום, כמדיניות, לייצוא אנחנו מתייחסים כאל פינוי.

אנחנו מבינים שזה לשוק המקומי.

צריך להבין שהיתרונות שלנו בייצוא - -

אני לא אוהב את התשובות שלך גם למחלבה הקטנה וגם עכשיו. יתרון זה דבר שאפשר לפתח, ויתרון גם יכול להתפתח, לא במסות הגדולות אלא גם בנישות קטנות. ואני חושב שככה גם יוצרים שוק, גם בונים שוק, וגם מפתחים שוק. עכשיו – השאלה של כל הדיון הזה היתה, כל מה שאני שאלתי זה: האם אתה הכתובת שלי. אם התשובה היא- לא, אז הבנתי. אם התשובה היא כן – גם הבנתי. רק הבנתי מה המנגנון שמוביל לזה. כשאתה בא ואומר שאין לך יתרון בייצוא- היום אין לך יתרון. תפתח יתרון. לא היה לנו יתרון בקשת של שווקים, ופיתחנו. אז אם אתה אחראי, על-פי מה שכתוב פה, לנושא זה, לעודד צריכת חלב ומוצריו ופרסומם, אני שאלתי מה התחום שלך. אם תגיד לי שאתה רק בארץ, הבנתי.

חבר הכנסת חסון. בסך הכל המטרה של הייצוא היא חשובה וחיונית, וגם ראשי חברות החלב יודעים שאני מוכן לדון אתם בתוכניות לקידום מכירה בחוץ לארץ.


עכשיו אני אומר, לבקשתך לצורך הפרוטוקול – אנחנו נדאג שבתקציב המועצה הבא שיהיה, ייועד תקציב "פיפטי פיפטי" עם משרד החקלאות לטובת קידום הייצוא גם של מחלבות קטנות.

יפה.

אנחנו שמים את שתי ידינו.

מועצת החלב היתה עד היום מועצת החלב והבשר. מה שמפריע לי פה זה בעצם

לא קיבלתי שום - -

היתה, וגם טיפלה בנושא הבשר. מדוע חשוב הבשר? הרי לכאורה כשמדברים על חלב זה לא כל כך חשוב. אבל מדוע זה כן חשוב, כי אל"ף, יש מצבים למשל שמועצת החלב, למשל, מטפלת בעודפי פרות בשביל לווסת שוק, וזה, פה, יכול להימנע ממנה או שתיחסך ממנה היכולת לנגוע בזה.


דבר שני, הפרות ממליטות גם עגלים וגם עגלות, והעגלים זה שוק שצריך לטפל בו. ומדוע? – הוא משפיע על מחירי הבשר במשק, הוא משפיע על מחיר המטרה, ומועצת החלב לאורך כל השנים טיפלה בנושא, והיו לה תקציבים מיוחדים לטפל בשוק, לטפל בשיווק, ופתאום נשארנו בלי כלום. החוק הזה מבטל את כל התמיכה.

ראשית, אין בעיה. אם נחזור למטרות שהוקראו – זה לפתח את הענף, וזה קשור לזה. מועצת הבשר היא עוד מועצה. אנחנו נשמח לבוא עם חוק לפה. היא עוד מועצה.

מה אתה רוצה, שאני אקים עוד מועצה חדשה לבשר?

יש מועצה, כבוד השר. יש מועצה. אני למעשה מפנה את זה לסעיף 2, למטרות החוק, ואין לזה שום דבר עם סעיף 14 איפה שאנחנו נמצאים. זה לא נוגע לסעיף הזה. יואב צור צודק, המועצה צריכה לטפל בזה והיא מטפלת בזה. התקציבים שבאו בעבר ירדו, לצערנו. הלוואי והיו תקציבים.

- - - להוסיף סעיף שאומר שנוכל להטיל עליהם סמכויות נוספות, או דברים כאלה.

באיזה תחום?

בתחום הבשר.

שמועצת החלב תכיר גם בארגון יציג לעניין מפטמי עגלים, ובזה נפתרה הבעיה.

החוק הזה צריך להתקדם בגלל הרגולציה בענף החלב. לתחום הבשר אין רגולציה. ככל - -

אבל מר צור העלה דבר מעניין –הוא אמר שהיא עסקה בדבר, ולפי החוק החדש היא בעצם לא עוסקת, אם הבנתי נכון את דבריו.

ככל שהמועצה, העמדה שלה תהיה שהפעולות בתחום הבשר מקדמות ומשרתות את ענף החלב, הסמכות שהוגדרה בחוק היא סמכות רחבה. היא תוכל לעסוק גם בתחום הזה. ככל שמדובר בפעולות שמנותקות ממשק החלב, על זה צריך חקיקה אחרת, צריך לחשוב על זה, אבל ככל שמדובר פה בפעולות – ואני מבין שזה פעולות שלמעשה נגזרות ממשק החלב - -

By product.

נכון, ולכן זה נופל בגדר הסמכות הרחבה שלה.

אני חושבת שאני תומכת בתשובתו של מר אטינגר. ככל שמדובר בהסדרה של משק החלב ברור שכל הפעולות הכרוכות בהסדרת משק החלב, ובכלל זה טיפול בבשר, שזה כרוך בהסדרת משק החלב זה נכנס ממילא למטרות, ומה שמנותק – לא ראוי שמועצת החלב תעסוק בכך.

סעיף 15(4)- בנוסח הקודם היה לתמוך בפעולות ארגונים ייצוגיים ולשתף אתם פעולה. שלושת המילים האלה הושמטו: "לתמוך בפעולות ארגונים יציגים ולשתף עמם פעולה". אני חושב שלאף אחד לא תהיה בעיה להכניס את זה.

לי אין התנגדות. תכניס את צמד המילים האלה. ליועצת המשפטית של הוועדה וגם לשר אין בעיה עם זה.

"לתמוך בפעולות ארגונים יציגים...." - -

"..ולשתף עמם פעולה". המובן מאליו מוטב שייאמר.

אני רק מקווה שמי שמקבל ממני כסף מבין שהוא צריך לשתף אתי פעולה ולא רק אני אתו.

אתמול היה דיון פילוסופי מעניין בוועדה, חבל שלא היית פה – האם היוצרים שעושים סרטים צריכים רק לקבל את הכסף מהמדינה ולעשות סרטים נגד המדינה, או שלפעמים הם יכולים לאזן ולקבל כסף וגם לעשות סרטים בעד המדינה. זה היה דבר מאד מעניין, ויכוח מרתק.


אפשר להוסיף את המילים שביקש מר שניידר. הערה נוספת לסעיף 15, ונצביע.

אני חוזר לסעיף 5(ג)(1) - -

הסעיף סגור.

אז אין הסכמה על סעיף 5? לא הכניסו את זה להצבעה.

אני הודעתי שעל כל הסעיפים שאין עליהם הסכמה, ולא הוצבעו, אנחנו נגיע אליהם ונחזור אחורה.

אבל גם על סעיף 11 לא היתה הסכמה ובכל זאת - - גם שם לא היתה הסכמה. זה שורש העניין. הולכים כאן לשחוט את הרפתות הקטנות. השר מבין ברפת כמו שאני מבין בחלל. בביצים ובעופות הוא מבין אבל ברפת הוא לא מבין. כל הרפתנים הקטנים - -

10 שנים בתפקיד והוא לא הצליח ללמוד?

אתה בניגוד עניינים כאן כי אתה קיבוצניק. יש לך גם רפת. אפללו אמר לי שהודיעו לו מוועדת הכנסת הוא לא יכול להשתתף בגלל שהוא גר בתל עדשים, בשכירות. אתה - -

סליחה. אתה קיבלת זכות דיבור לסעיף 15. אין הערות לסעיף 15? אני מעמיד אותו להצבעה. אני יוצא מנקודת הנחה סבירה שכל שר שמקבל אחריות למשרדו מבין בכל ההיבטים של המשרד שלו. מה זה "הוא לא מבין בזה"? אתה תקבע מה הוא מבין?

כיוון שנזרקה כאן איזושהי הערה שיכול להיות שלחבר כנסת שיושב כאן ניגוד עניינים - כל חבר כנסת שמוצא זאת לנכון או כל אחד מהציבור שחושב שלחבר כנסת יש ניגוד עניינים, רשאי לפנות לוועדת האתיקה ולקבל את חוות דעתה. אני מציעה לא לזרוק סתם אמירות, להטיל דופי בחבר כנסת, שמא הדברים יפורשו בצורה לא ראויה.

או אם חבר הכנסת מודיע שהוא - -

ודאי. אם חבר הכנסת מרגיש שהוא נמצא בניגוד עניינים, ודאי, מלכתחילה, שהוא לא משתתף בהצבעות.

ודאי. לא הודיע ואני לא זוכר את הדבר הזה.

שאלה קטנה: היכן במסגרת החוק מוזכרים מי הם חברי מועצת החלב לעומת סעיף 5(א) שכתוב שם מי הם החברים בוועדת המכסות, מה זה כולל. למעשה, פה אני לא כל כך רואה את זה. אולי תוכלו ל -- אותי, שמה שעומד מאחורי הדברים זה איך אנחנו בתור מחלבות קטנות נכנסים לייצוג במועצה. אני שואל - -

זה לא בסעיף 15.

תודה. אני מעמיד את סעיף 15 להצבעה, עם התיקון שהציע מר שניידר ושהתקבל פה.

אני מקריאה את התוספת, אני רק רוצה להדגיש כדי שיהיה ברור לכל הנוכחים - הנוסח הסופי הוא לא הנוסח שמצביעים עליו כאן, אלא זה ברמה של עקרונות. הנוסח הסופי יעובד לאחר שהוועדה תאשר את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית, על ידי ועל ידי מחלקת נוסח החוק בלשכה המשפטית, וזה יהיה הנוסח שיונח, בסופו של דבר, לקריאה שניה ושלישית. על כל פנים, בסעיף 15(4) העיקרון הוא לתמוך בפעולות ארגונים יציגים המבוצעות לקידום ופיתוח כלל משק החלב בהתאם למטרות מועצת החלב לפי חוק זה, ולשתף אתם פעולה בהתאם למטרות מועצת החלב לפי חוק זה ולפי מבחנים שוויוניים.

מי בעד? תודה, אין נגד, אין נמנעים. סעיף 15 אושר.


אנחנו עוברים לסעיף 16.

"שינוי שם המועצה ומסמכי יסוד.

16. (א) מבלי לגרוע מהוראות כל דין, שמה של מועצת החלב ומסמכי היסוד לא ישונו אלא באישור השר.

(ב) הוראות לפי חוק זה גוברות על כל הוראה סותרת במסמכי היסוד".


אתמול הייתי בישיבה אצל אתי בנדלר. קיבלנו הערה שמבקשים להוסיף לסעיף (א) שמסמכי היסוד לא ישונו אלא באישור השר וועדת הכלכלה של הכנסת. זה מקובל עלינו. המטרה של הסעיף היא לפקח על פעולותיה- -

אני רוצה להסביר שניתנת כאן, לדעתי – לראשונה בחקיקה, כודאי שחברי הכנסת ישימו לב על כך – ניתנים תפקידים רגולטוריים לחברה פרטית. אולי זה לא לראשונה, אבל נאמר שבחקיקה המודרנית זה לא מקובל. נותנים לחברה פרטית להסדיר ענף, לגבות כספים, וכל כיוצא בזה. לכן יש לשים לב שההוראות שנקבעות בחקיקה צריכות לקחת בחשבון שאותה חברה לא יכולה לעשות, כפי שפועלת חברה בדרך כלל, כפי שפועלת חברה פרטית, כי המחוקק נותן לה סמכות להסדיר ענף, בסופו של דבר- לרבות גביית כספים, אולי הטלת קנסות בהמשך, אינני יודעת מה עוד –להורות למי וכמה לייצר, איך לייצר, עם מי להתקשר ועם מי לא להתקשר. אלה סמכויות מרחיקות לכת. לכן, - - לא יכולה לשנות כי השם הוא שם סטטוטורי, ולכן זה לא נראה לי רלבנטי. אבל המטרות הן מטרות שהחוק קבע בחקיקה הראשית. לכן, לא נראה לי שאפשר לאשר שינוי במטרות החברה, אלא אם כן יש גם אישור פרלמנטרי לכך.

אנחנו מודים ליועצת המשפטית. אנחנו נעלה להצבעה את סעיף 16 עם התוספת שהציעה היועצת המשפטית, והתקבלה על ידי הממשלה – באישור השר, זה שר החקלאות, כמובן - -

אתם רוצים להשאיר את שמה של מועצת החלב, למרות שהשם הוא שם שקבוע בסעיף 1 לחוק? נדמה לי שזה מיותר. בסעיף ההגדרות - -"בלי לגרוע מהוראות כל דין, מסמכי היסוד של מועצת החלב לא ישונו אלא באישור השר וועדת הכלכלה" .

מי בעד? מי נגד? הסעיף אושר.

סעיפים 17, 18- אני מציע לדלג כרי הם קשורים לסעיף 35, זה העניין של ניגוד העניינים.

האם עד הישיבה הבאה, בתחילת כנס החורף –תהיינה הסכמות? אנחנו רוצים להגיע כבר לסיום החוק הזה. קיימנו מספיק דיונים.

· -

אדוני היושב ראש, מסעיף 11 עד סעיף 44 ישנם שלושה סעיפים בלבד, שני הסעיפים האלה וסעיף 35 שקשורים פחות או יותר אחד בשני, בפירוק המועצה – לא ניכנס לזה. בסך הכל – הרוב המוחלט מוסכם.

נעשה כך – כיוון שבלאו הכי הישיבה הבאה, שהיא שישיבה האחרונה, תוקדש לכל הסעיפים שדילגנו עליהם, במחלוקות הגדולות שהתגלעו פה, לפני 4 או 5 חודשים, בישיבה הראשונה – אז נחזור לזה.

סעיף 19 הוא קצר.

"דין נכסים בפירוק.

19. לאחר שנפרעו חובות מועצת החלב לנושיה במלואם, יועברו נכסי המועצה העומדים לחלוקה בפירוק למי שיורה בית המשפט, לאחר שקיבל את המלצת השרים לעניין זה, כדי שישמשו לטובת משק החלב ומוצריו; ואולם, אם הודיעה הממשלה כאמור בסעיף 18(ד) יועברו נכסי המועצה על פי הוראות בית המשפט, לחברה כאמור באותו סעיף".


מכיוון שלמועצה יש מטרות ציבוריות, הנכסים שלה הם נכסים ציבוריים ולכן ראוי לקבוע הסדר למי יועברו הנכסים האלה אם תפורק המועצה.

הערות?

· - -

מה קורה בסעיף 19 עם ההפניה ל – 18(ד)?

הטעות היא בהפניה.

· - -

סעיפים 17, 18, 19 שאחד מהם מפנה ל -18, אי אפשר לקיים - - סעיף 20, בבקשה. מינוי נושאי משרה.

"20. (א) מינויים של אלה ייעשה לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 בהרכבה לפי סעיף 60א (להלן – חוק החברות הממשלתיות), ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 16א, 17, 17א, 18א עד 18ג, 24(ג) ו-37(ג) לחוק החברות הממשלתיות לפי העניין:

(1) יושב ראש הדירקטוריון של מועצת החלב;

(2) (2) המנהל הכללי של מועצת החלב;
(3) דירקטור מטעם המדינה;
ׁ(ב) החליטה הוועדה לבדיקת מינויים שלא להמליץ על מועמד למשרה מן המשרות האמורות בסעיף קטן (א) שהתקיים בו האמור בסעיף 18(ג)(א) לחוק החברות הממשלתיות לא ימונה המועמד למשרה כאמור.

(ג) דירקטור שאינו מטעם המדינה יתמנה לאחר שהדירקטוריון אישר שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי סעיף 21".

ׁ

סעיף (ב) צריך להיות פה? אין לי בעיה לאשר את זה, זה ברור.

זה הסדר שלקוח מחוק החברות הממשלתיות ופשוט - -

האם אפשר להסביר קצת את הסעיפים שאתם מפנים אליהם בחוק החברות הממשלתיות – 16א', 17, 17א'- במה הם עוסקים?

סעיף 90א' הוא סעיף שמכוחו מוקמת ועדה לבדיקת מינויים שמוכרת היום כ- ועדת שפניץ, שבוחנת תאגידים וגופים אחרים שהוקמו לפי חוק ולא חברות ממשלתיות. הסעיפים שמוחלים – סעיף 16א' עוסק בתנאי כשירות של דירקטור. סעיפים 17 ו-17א' עוסקים בסייגים למינוי, כולל סוגיות של ניגוד עניינים. סעיף 18א' מתייחס לייצוג הולם, ו-18א' (1) לנשים ולאוכלוסייה הערבית. סעיף 18ב' עוסק בסמכויות הוועדה ותפקידיה. 18ג' עוסק בזיקה פוליטית. סעיפים 24ג' ו- 37ג' קובעים את תנאי הכשירות של יושב ראש ומנכ"ל שהם דומים, והם קצת יותר מחמירים מתנאי הכשירות של דירקטור.

שאלה. אני לא משפטן. אני היום דירקטור במועצת החלב. אני רפתן, יצרן חלב. האם על פי - -

מייד נדבר על זה בסעיף 21.

אני מעלה את הסעיף להצבעה. מי בעד? מי נגד? סעיף 20 אושר.

על סעיף 21 נדלג כי הוא גם - -

למה את מציעה לדלג עליו?

אני אעיר הערה לפרוטוקול - -

פשוט חשבתי שהוא - -

" סייגים לכהונה 21. אלה אינם כשירים לכהן כדירקטורים שלא מטעם המדינה בחברה:

(1) שר, סגן שר וחבר כנסת;

(2) מי שענייניו האישיים או עיסוקיו האחרים, למעט עניינים הנובעים מתפקידו בגוף שמינה אותו ולמעט עיסוקיו במגזר אליו הוא משתייך, עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כדירקטור;
(3) מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה, ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כדירקטור במועצה;
(4) מי שפסול לכהן כדירקטור לפי חוק החברות או לפי כל דין אחר;"

אני לא מבקש כאן שום תיקון. בהמשך למה שהעיר כאן חברי יואב צור והוא צודק - אני מבקש לפרוטוקול, ושהוועדה תאשר שמי שהינו בעל מכסת חלב במדינת ישראל או מי שהוא חבר אגודה שהיא בעלת מכסת חלב במדינת ישראל, לא ייחשב בניגוד עניינים בשל כך. אני לא מבקש את זה בחוק. אני מבקש שזה ייאמר בפרוטוקול הוועדה. ולאשר את זה לפרוטוקול הוועדה. שיהיה ברור - -היועצים המשפטיים אומרים שהנוסח הנוכחי – אני קיבלתי את עמדתו של היועץ המשפטי של משרד החקלאות, שהנוסח הנוכחי מספק. אבל למען הסר ספק ולמען המגדלים, שייאמר וייכתב בפרוטוקול שמי שהוא בעל מכסת חלב אישית או שהוא חבר אגודה שהיא בעלת מכסת חלב – לא ייחשב לניגוד עניינים בשל כך.

ההערה שלך נרשמה. מה שיהיה קובע זה התייחסות הממשלה.

מדובר בסעיף כשירות וההערה הזו, כמובן, מקובלת עלינו. זה מה שכתוב בחוק.

למה הכנסתם פה חבר כנסת? שר וסגן שר – אני מבין, אבל מה אתם רוצים מחברי כנסת?

זה הנוסח בחוק החברות הממשלתיות. אתה אומר שהיום זה מיותר מבחינה משפטית, משום שלחבר כנסת ממילא אסור לכהן.

למה? במה שמוגדר בחוק אסור לו, לא במה שלא מוגדר. אבל בחברה שהוא לא מקבל בה שכר, למה הוא לא יכול להיות חבר בה?

כי הכלל לגבי חברות ציבוריות ותאגידים ציבוריים זה שחברי כנסת לא יכולים לכהן - -

למה לא להשאיר את זה לוועדת האתיקה?

למה לא להשאיר את זה לוועדה בראשות שופט? המדינה מתנהלת באמצעות ועדות בראשות שופטים.

- - -

אין לי בעיה אם הממשלה רוצה להוריד. אני מודיע שאני אמנע בסעיף הזה. מה העמדה של משרד המשפטים?

אני ממליצה להשאיר את הנוסח כפי שהוא, כדי ליצור אחידות.

אנחנו מקבלים את עצת משרד המשפטים להשאיר את חברי הכנסת, ואני הודעתי שגם אם כן – אמנה. לכן אני מקיים הצבעה. מי בעד? תודה, הסעיף אושר.

פקיעת כהונה.

"פקיעת כהונה 22. דירקטור יחדל לכהן לפני תום התקופה שלה נתמנה אם נתקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות מכהונה בדירקטוריון או בהתאם להוראות תקנון המועצה".

מי בעד סעיף 22? הסעיף אושר.

"עובדי מועצת החלב

23. (א) מועצת החלב תקבל עובדים לעבודה במועצה על פי נהלים שיבטיחו שקיפות ופומביות וימנעו כל הפליה.

(ב) עובד מועצת החלב הממלא תפקיד מתפקידיה לפי חוק זה –

(1) יחולו עליו הוראות חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963 (להלן – חוק המשמעת), בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: הסמכויות הנתונות לשר ולמנהל הכללי לפי סעיף 31 לחוק המשמעת יהיו נתונות לשר ולמנהל הכללי של המשרד, בהתאמה;

(2) דינו כדין עובד הציבור לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן- חוק העונשין)".

למעשה, מועצת החלב פה הופכת להיות גוף ציבורי וצריך להחיל עליה כללים שחלים על גופים ציבוריים, בין היתר, קליטת עובדים בשוויון ללא הפליה. לעובדים שיהיו תפקידים סטטוטריים לפי החוק, עליהם יחול גם חוק שירות המדינה (משמעת) , כדי שהם יהיו כפופים לדיני משמעת ואתיקה כמו בשירות המדינה, והגורמים הרלבנטיים במשרד החקלאות יהיו רלבנטיים גם לעניין עובדי המועצה שיחולו עליהם - -

הערות? מי בעד? מי נגד? אושר.


הלאה. סעיף 24.

"תחולת חוקים וכללים

24. על מועצת החלב, נושאי משרה בה ועובדיה יחולו הוראות החוקים המפורטים להלן, לפי העניין, כאילו היתה חברה ממשלתית, וכן הכללים המחייבים אדם הממלא תפקיד ציבורי על פי דין;

(1) חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951;

(2) חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953;

(3) חוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב];

(4) חוק שירות המדינה (סיווג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959;

(5) חוק העונשין;

(6) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979;

(7) חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, למעט סעיף 3א לחוק האמור ותקנות שהותקנו לפיו;

(8) חוק הגבלת פרסומים (גופים ציבוריים), התשנ"ו-1996;

(9) חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל תקין), התשנ"ז-1997;

(10) חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התנש"ח-1998;

(11) חוק חופש המידע, התנש"ח-1998;

(12) חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998;

(13) חוק השימוש בתאריך העברי, התשנ"ח-1998;"

כל החוקים הללו יחולו על המועצה בשל התפקיד הציבורי המוטל עליה בחוק.

מה זה למעט סעיף 3א בחוק חובת המכרזים?

נבדוק – זה משהו שקשור לנכסי המדינה, אני חושבת.

אני רק אעיר. בשנים האחרונות, למעשה, לפחות בשתי דוגמאות בולטות, נתנו לחברות שמאוגדות כגוף פרטי תפקידים ציבוריים – זה נעשה בנכסים של ניספי שואה, זה נעשה בספריה הלאומית, במסגרת אותה חקיקה גובש סל של חוקים שמחילים על גוף פרט, זה אותו סעיף שמופיע שם – זו אותה דרישה ממשדר המשפטים, הכוונה היתה מקובלת עלינו והוא חל גם פה, גם על החריגים שמוחלים עליהם אותם חוקים.

יש בסעיפים האלה גם הוראות פליליות. לא צריך להפנות באופן ספציפי להוראות הפליליות שבסעיפים האלה?

זה הנוסח שקיבלנו.

כי בדרך כלל כשאנחנו מדברים על עבירות פליליות אנחנו מתייחסים אליהן באופן קונקרטי. מאחר שיש בהן סנקציה עונשית - -

כל החוק חל כמו שהוא, על קרבו וכרעיו. אני לא רואה בזה חובה, וברור שכל מה שקבוע שם, ברגע שזה נאמר פה באופן כל כך ברור, חל גם על המועצה. אז זו הערה שיש לה אופי טכני- לפרט את הסעיפים הפליליים? אנחנו לא חשבנו שזה הכרחי ואני גם לא חושב שזה נעשה בחוקים שהזכרתי.

בחלק מהחקיקה, לפחות בחוקים החדשים, אנחנו כן נוהגים. בהנחה שתהיה עוד ישיבה, אני מניח, אני יכול לבחון את זה ולדבר על העניין עם עורכת הדין אביאני ועם עורך הדין אטינגר.

מי בעד סעיף 24? תודה, אושר. סעיף 25.

"חובות דיווח.

25(א) מועצת החלב, וכל עובד מעובדיה הממלא תפקיד מתפקידיה לפי חוק זה, ימסרו על פי דרישת השר או עובד משרדו שהסמיך לעניין זה –

(1) דוחות שנתיים ותקופתיים בנושאים שייקבעו בדרישה;

(2) נתונים שהועברו אליהם לפי חוק זה.
(ב) השר יתקין תקנות לעניין אופן העברת הנתונים לפי סעיף קטן (א) ולעניין הגנה על סודות מסחריים הנובעים מהם".


אין צורך להסביר. חובות דיווח של המועצה לשר ולמשרד.

לי יש שאלה. בסעיף 17(א)- הוועדה לא דנה בו כרגע, כי דילגנו על סעיפים 17-19, יש הוראות סעיפים מחוק החברות שנועדים לחברה לתועלת הציבור שהוחרגו ממנה. יש גם את סעיף 345 כד' שנוגע לחובת דיווח והגשת מסמכים שהוא לא הוחרג בסעיף 17(א). השאלה היא האם הסעיף הזה – אם הוא לא אמור לחול, האם צריך להחריג אותו, ואם הוא חל – מה היחס בינו לבין סעיף 25?

הם בשני נושאים שונים, אני חושבת. אחד מדבר על עסקאות שאושרו לפי חוק החברות והנושאים האלה הם נושאים אחרים – הם דוחות שנתיים ותקופתיים, בנתונים שוטפים שנוגעים לפעילות של המועצה.

יש פה בעצם שני סוגים של פיקוח על מועצת החלב. סוג אחד של פיקוח- כיוון שמועצת החלב היא חברה לתועלת הציבור אז יחול עליה הפיקוח הרגיל של רשם ההקדשות לפי תיקון שיש לחוק החברות, ובמסגרת זה תהיה חובה לדווח ולהגיש מסמכים לרשם ההקדשות, וזה סוג אחד של פיקוח. במקביל, ובלי שום קשר, יש גם פיקוח על ביצוע תפקידים ומטרות לפי החוק הזה על-ידי השר או מי שהוא יסמיך לעניין הזה. זה סוג אחר של פיקוח ולתכלית שונה, וכמו, למשל, לצורך הדוגמה ש "בזק" גם מפוקחת על ידי רשות ניירות ערך, גם על ידי רשם החברות וגם על ידי משרד התקשורת, ויש חובות דיווח נפרדות לכל אחד מהגורמים המפקחים.

מי בעד 25? אין מתנגדים, אין נמנעים, אושר.

סעיף 26. תכנית שנתית

"26. מועצת החלב תגיש תכנית שנתית לאישרו השר, ותפעל בהתאם לתכנית המאושרת".

מי בעד סעיף 26? תודה, אושר.

"היטלים 27. (א) השר, בהתייעצות עם מועצת החלב, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת יקבע היטלים שעל יצרנים ומחלבות לשלם למועצת החלב, ואת המועדים והדרכים לתשלומם, לרבות ניכויים מהתמורה שמשלמות המחלבות ליצרנים.

(ב) שיעור ההיטל הכולל ליצרן ולמחלבה יחד בשנה פלונית לא יעלה על 2.5% מהמחיר המזערי האחרון שנקבע כאמור בסעיף 11(ב)(1), בשנה שקדמה לה (להלן – שיעור ההיטל המרבי).

(ג) השרים רשאים, לבקשת מועצת החלב ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, להעלות בצו, את שיעור ההיטל המירבי בשנה מסוימת; בקשת מועצת החלב לפי סעיף קטן זה תוגש רק אם נתקבלה החלטה על כך ברוב של שני שלישים מחברי דירקטוריון המועצה.

(ד) כספי ההיטלים לפי סעיף קטן (א), ייזקפו לחשבון קרנות שיוקמו לפי סעיף 28, לאחר שנוכו מהם הוצאות המינהל של מועצת החלב."


הסעיף הזה בא לעגן את ההיטלים, מה שהיום הם דמי שירות, אני חושבת, שהמועצה גובה מהיצרנים, ומכאן ממומנת הפעילות שלה. לגבי מנגנון ההיטלים – אולי איש מקצוע ממועצת החלב יסביר, אם יש צורך.

בלאו הכי, לפי הסעיף – אתם חוזרים לפה, לא? לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

אנחנו מתנגדים לסעיף 27(ב) בנושא ה- 2.5%. לפי דעתנו זה צר מדי. המועצה עוסקת בוויסות ובפינוי דבר הדורש סכומים רבים, ולפי דעתנו זו מגבלה שיהיה לנו קשה מאד לחיות אתה. אני אומר את זה מהצד של המגדלים. לכן אני מציע להשאיר בידינו את האינטרוול עד 4%. אנחנו לא תמיד נשתמש בזה.

· - -

אני רוצה להציע להוריד את המספר. אני לא חושב שבהצעת חוק צריך להיות מספר כי צרכים משתנים, מעת לעת – ואני מציע להשאיר את זה פה כפוף לתיאום בין מי למי, ולא להשאיר מספר בחוק.

היו"ר אופיר אקוניס;


למה לא? בלאו הכי השר, וועדת הכלכלה של הכנסת - - חוזרים לפה.

- - -

חלק מהכספים של מועצת החלב גם הולכים להתאחדות מגדלי הבקר. אחרי מה שראינו כאן בישיבה היום בנושא של סעיף 11, יקום כמו שהיה באגודת הנוקדים, יקום עוד ארגון של יצרנים קטנים, של רפתנים קטנים, שיוכלו לייצג את עצמם, כולל בסעיפים של סעיף 5, גם, שבוועדת המכסות יהיו להם שם נציגים ולא יהיו נציגים של היצרנים הגדולים כמו שהשר כאן עוקץ, תילחם בנושא של ה- 2.5%. אנחנו רוצים שיהיה כתוב – "לכל הארגונים היציגים". אם יקומו 5 רפתנים ויגידו – אנחנו ארגון יציג, יקצו להם את הכסף הזה ממועצת החלב, כמו שלארגון הגדול של הקיבוצים. שזו תהיה ההערה, שזה יהיה כתוב.

אני חושב שההצעה של חבר הכנסת חרמש היא נכונה. האישור צריך להיות של ועדת הכלכלה, עם אישור השר. לכן המגבלה הזו – השנה, דרך אגב, היא בעייתית.

אני רוצה לומר שהשיעור של 2.5% נידון באין סוף פורומים ונמצא בטיוטות מספר שנים. יש לשים לב שסעיף (ג) מאפשר באותו מקרה חריג, כשבאמת ה- 2.5% לא מספיק- המועצה יכולה לפנות ולבקש - -

· - -

הערה טכנית – אני חושב שההפניה צריכה להיות בסעיף קטן (ב) ל- 12(ב)(1), ולא 11(ב)(1).

תיקון טכני. מי בעד הסעיף? מי נגד? 1 נגד. הסעיף אושר.


הסעיף הבא.

"קרנות

28. (א) השרים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ייקבעו הוראות לעניין הקמה וניהול של קרנות למימון –

הויסות של כמויות החלב במשק;

הפינוי של חלב עודף, עודפי חלב במכסה וחומרי גלם חלביים;

פעולות אחרות של המועצה בהתאם לחוק זה.

(ב) סך הכספים הצבורים בכל קרן מן הקרנות האמורות בסעיף קטן (א), לא יעלה על סך כל כספי ההיטלים שנזקפו לחשבון אותה קרן לפי סעיף 27(ד) במשך שלוש שנים."


בעצם, המועצה עובדת באמצעות קרנות, אנחנו רוצים לעגן את זה בחוק. אנחנו רוצים גם לעגן מגבלה של צבירה מקסימלית של כספים כדי שלא יוטלו היטלים מעבר למה שצריך.

הערות? מי בעד סעיף 28? תודה, אושר.

סעיף 29 – בהוראות לעניין תקציב מועצת החלב.

"29. השר, בהתייעצות עם מועצת החלב, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות לעניין הכנת התקציב השנתי של המועצה ואישורו, הגבלת הוצאות התקורה בתקציב המועצה, וניהול מערכת הכספים של המועצה וביקורת עליה, ובכלל זה לעניין הגשת תקציבים ותחזיות כספיות ופרסום מאזנים שנתיים".

מי בעד הסעיף? מי נגד? תודה, סעיף 29 אושר.

נתחיל את הישיבה הבאה מפרק ה'. אני מבקש להגיע עם הסכמות מלאות ככל שניתן.

הם לא יושבים אתנו להסכמות.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15