PAGE
88
ועדת הכספים

27.7.2010


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ט"ז באב התש"ע (27 ביולי 2010), שעה 10:20

הצעת חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התש"ע-2010

חברי הוועדה: משה גפני - היו"ר

חיים אורון

אמנון כהן

ציון פיניאן

רונית תירוש

שוני אלבק

- היועץ המשפטי, הרשות לניירות ערך

יעל אלמוג

- עוזרת אישית ליו"ר הרשות, הרשות לניירות ערך

טל אמיר

- מחלקת חקירות, הרשות לניירות ערך

זוהר גושן

- יו"ר הרשות, הרשות לניירות ערך

חנוך הגר

- המחלקה המשפטית, הרשות לניירות ערך

אורי קציר

- דובר הרשות, הרשות לניירות ערך

דניאל רימון

- הממונה על החקיקה, הרשות לניירות ערך

לירן הרניק

- מחלקת חקירות, הרשות לניירות ערך

שרה קנדלר

- יועמ"ש במחלקת רישוי ופיקוח, הרשות לניירות ערך

מגי בראום

- סגנית בכירה לממונה על שוק ההון, משרד האוצר

פיני שחר

- אגף שוק ההון, משרד האוצר

עו"ד רונן סולומון
- מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר

אמיר אדיבי

- חבר הנהלת איגוד מנהלי השקעות, איגוד לשכות המסחר

מרים אילני

- משרד המשפטים

דנה נויפלד

- משרד המשפטים

עו"ד שלומי זיסמן
- איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

מיקי ציביר

- יו"ר, איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

יונתן מודריק

- יועץ משפטי, איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

עו"ד רן ונגרקו

- איגוד הבנקים בישראל

טל נדב


- יועץ משפטי, איגוד הבנקים בישראל

נתי שילה

- יועץ משפטי, איגוד החברות הציבוריות

טמיר כהן

שגית אפיק

מירב תורג'מן

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התש"ע-2010

הצעת חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התש"ע-2010. סעיף 56, מגבלות שיפוי וביטוח.

56ט. מגבלות שיפוי וביטוח. על אף האמור בכל דין- (1) תאגיד או בעל שליטה בו לא ישלמו במישרין או בעקיפין עיצום כספי שהוטל על עובד של התאגיד, או נושא משרה בכירה בו, בסעיף זה "עובד", לפי סעיפים 52טו או 52נב'.

'(2) תאגיד או בעל שליטה בו רשאי לשפות ולבטח עובד של התאגיד בשל כל דבר ועניין שאינו מנוי בפסקה (1) בקשר עם הליך הטלת עיצום כספי בעניינו, לפי פרק ח'3, או בקשר עם בירור מנהלי או הליך מנהלי כמשמעותם בפרק ח'4 שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות ולרבות בדרך של שיפוי מראש. היה העובד נושא משרה בחברה, תנאי לשיפוי וביטוח כאמור הוא כי תקבע בתקנון החברה הוראה המאפשרת זאת. לעניין זה "הוצאות התדיינות סבירות"- לרבות שכר טרחת עורך דין.

'(3) ניתן להתקשר בחוזה לביטוח אחריותו של עובד, למעט ביטוח התאגיד לאחריות נושא המשרה בו, לתשלום עיצום כספי, בשל ביצוע ההפרות המנויות בתוספת החמישית, או בתוספת השביעית לחוק זה, ובלבד שהעובד ישא בתשלום ההשתתפות העצמית על פי חוזה הביטוח. ועל נושא משרה יחולו לעניין זה הוראות חוק החברות'.

'(4) לעניין סעיף זה "נושא משרה" כהגדרתו בחוק החברות.'.

למה זה לא היה קודם? למה הוספתם את זה?

החוק מלכתחילה שתק בעניין הביטוח והשיפוי, תוך שהוא נסמך על הוראות הדין הכלליות הקיימות היום. עם התקדמות השיג ושיח אל מול הגופים שנשלחנו לבצע, בהנחייתך, ראינו שיש עמימות. חשבנו שהדין הקיים ברור, הסתבר לנו שהדין קיים עמום והיה חשוב לגופים ליצור ודאות וזו הפשרה שאליה הגענו.

מה זאת אומרת? אם אני עוסק בניירות ערך, אני אוכל לבטח את עצמי מפני תביעות שלכם?

אנחנו לא נתנו התייחסו לגבי ביטוח של אדם, בין אם הוא חברה ובין אם הוא יחיד, בשל הפרות שלו עצמו. כל מה שדיברנו וקבענו ודאות זה ביטוח של תאגיד בשל הפרות ועיצומים כספיים שהוטלו על עובד של התאגיד.

אז מה הטעם בעיצומים? בואי נדלג על העיצומים, מראש נלך לביטוח וזהו. הרי כל מה שאתם אומרים כל הזמן זה שצריך לתפוס את בן האדם שעושה עברות וצריך לקנוס אותו, אתם אפילו אומרים קנסות גבוהים מאוד בחלק של האכיפה המנהלית. אין לי בעיה, אני אעשה ביטוח ושלום על ישראל. כמו שיש לי ביטוח רכב.

ואני יכול להשתולל אחר כך.

כן, אני יכול לעשות מה שאני רוצה. אז מה הועילו חכמים בתקנתם?

כבוד היושב ראש, העובדה שאתה עושה ביטוח, זה לא אומר שאתה באותו רגע מתנתק לחלוטין מהמשטר שחל עליך מבחינת האחריות שמוטלת עליך, מכמה סיבות. סיבה ראשונה זה שיש מרכיב של השתתפות עצמית שאתה תמיד צריך לשאת בו. סיבה שנייה, מבחינה כלכלית סך כל הפרמיות שהתאגיד משלם גבוה יותר מהשווי של כל העיצומים. אם נניח סך כל העיצומים בשנה זה 50 מיליון שקל, חברת הביטוח תגבה ממך בפרמיות את אותם 50 מיליון שקל פלוס הרווח שלה, ההוצאות שלה והעלויות שלה. דבר נוסף זה שיש עכשיו שחקן שהוא צד ג', שיש לו עניין להיכנס לתוך הפעילות של התאגיד, כי הוא זה שנחשף לביצוע התשלומים ויש לו עניין להגיב. אם הממשל התאגידי בתוך התאגיד הוא כזה שהוא חושף אותו לקנסות חוזרים ונשנים, יש לו עניין להגיב על ידי העלאת סכומי הפרמיות שמשולמות לחברת הביטוח. כך שאתה לא אדיש כשיש ביטוח.

במה זה שונה מביטוח דירקטורים רגיל?

זה לא שונה, גם ביטוח דירקטורים רגיל זה---

היום לכל חברה יש ביטוח דירקטורים. אתה מתמנה לדירקטור, אתה לא תתמנה לחברה אם אין שם ביטוח דירקטורים. זה מבטיח אותך מתביעות במקרה של---

אבל זה לא המקרה, ממש לא המקרה.

במהות זה לא שונה.

במהות זה לא שונה?

יש גם ביטוח רכב. אם אני נוסע ואני משתולל ופוגע ברכב אחר, אני לא אצטרך לשלם, יש לי ביטוח. זה המצב. כאן אנחנו מדברים על חקיקה, שבאה לעצור... אתה הסברת את זה באריכות ואנחנו קיבלנו את מה שאתה אומר. אתה הסברת באריכות למה צריך שתהיה הרתעה, לכן אתה הולך לאכיפה מנהלית, הסברת בטוב טעם, כדרכך. הסברת שאתה הולך להליך פלילי, זה הליך שאתה לא יודע לאן הוא מגיע, ברוב המקרים אתה בכלל לא פותח בהליך ויש השתוללות בשוק. מה אתה עושה? אתה עושה אכיפה מנהלית. דבר חדש שלא קיים עד היום במקומות אחרים. אם אתה מאפשר לי לעשות ביטוח, זה לא כמו דירקטור ולא כמו בעל רכב.

גם כשיש לך ביטוח לרכב---

החברה שבה אני דירקטור הואשמה בחבות מוצר ויש תביעות על חבות מוצר. מי שתובע אותי, תובע גם אחריות אישית שלי בתור דירקטור ואני משופה, עם השתתפות עצמית.

גם בדוגמה שנתת, של המכונית, אם אתה נוסע ואתה עושה תאונה, כי אתה לא זהיר, אז מיד חברת הביטוח תגלם את זה בפרמיה שאתה תשלם לביטוח בשנה הבאה. לכן יש לך תמריצים.

כן, אבל אני לא אצטרך לשלם את העלות של הרכב, אני אצטרך לשלם דברים שהם יחסית בשוליים.

אדוני היושב ראש, אני חושב שיש פה חוסר הבנה כלכלית ואני רוצה להדגיש אותה. אם יש לך סכום של קנס של 100 שקלים, שאתה לצורך העניין מטיל אותו על יחיד או על חברה, אז אתה אומר 'הם נשאו בכל העלות'. לעומת זאת, אם הם קונים ביטוח ב-5 שקלים, זה נראה לך כאילו הסכום הוא סכום פעוט והם לא שילמו את ה-100 שקלים. מבחינה כלכלית זה לא נכון להגיד את זה. מבחינה כלכלית, הערך של כל אותם 5 שקלים הוא יותר מה-100 שקלים.

למה לא שמתם את זה בתחילת החוק? כמו בדירקטורים, כמו ברכב. למה כשהכנתם את החוק, הכנתם אותו במשך שנתיים, לא כתבתם את זה?

כפי שאדוני יודע, חלק מהתהליך כלל מגעים עם הגופים השונים כדי לנסות ולהגיע---

מי ביקש את זה?

ביקש את זה איגוד הבנקים.

איגוד הבנקים פה?

כן.

אתם ביקשתם ביטוח?

כן, זו היתה אחת הבקשות שלנו ואני יכול להסביר לאדוני. כמו שאדוני אמר, יותר מפעם אחת, מדובר בחוק חדיש ודרמטי, בעל היקפים שלא ידענו כמוהם קודם לכן, חוק שיש בו מטרות בסך הכל חיוביות מאוד, כמובן, אבל הוא נותן כלים חדישים ואף אחד עוד לא יודע איך זה יעבוד בשוק. החוק הזה, אנחנו עוד לא יודעים איך הוא יפעל על השוק. למשל, אני אתן דוגמה מתחום חוק הייעוץ, הוקם מערך ייעוץ שהוא אחד הפירות של ועדת בכר, שהכנסת הזאת, הוועדה הזאת חוקקה אותו. החוק הזה הקים מערך ייעוץ אובייקטיבי---

אז ביקשתם פשוט לבטח?

זה כבוד, חוק בכר לא היה טוב?

אני לא אמרתי אם טוב או לא טוב, אני מציין עובדה, שבעקבות ועדת בכר הוקם מערך ייעוץ אובייקטיבי שאין לו אח ורע בעולם, לדעתי, שחשוב לכולם, גם לכנסת, גם לרגולטור, גם לציבור וגם לבנקים. אם יועץ יידע שאם הוא עושה הפרה, ותזכרו שאנחנו בעולם של הפרות מנהליות, זה לא פלילי, במקרה פלילי יש בית משפט עד הסוף, אנחנו בעולם של הפרות מנהליות, חלקן הגדול טכניות, אם יידע היועץ שכשהוא עושה הפרה מנהלית וטכנית הוא עלול לשלם קנסות עצומים ולהפסיד את הבית, אלה קנסות עצומים, כמו שאתם קבעתם, לא יהיה יועץ. אף אחד לא יעבוד בתחום הזה. שמענו את זה מאנשים. זאת אומרת, עכשיו החוק מתחיל, עוד לא יודעים לאן הוא יילך, צריכים לתת לאנשים את האפשרות, לתת שיפוי, ביטוח, יש בחוק הזה מכשירים שונים, במקרה הזה מדובר על ביטוח ועל שיפוי, בחלק מהמקרים לתת כיסוי למקרים כאלה כדי שאדם לא יאבד את הבית. ממש ככה.

משרד האוצר?

אני אדבר גם על המישור הביטוחי וגם על המישור האכיפתי. במישור הביטוחי, למיטב ידיעתנו, פוליסות ביטוח דירקטורים מחריגות קנסות ועיצומים, ומר פיני שחר יוכל להרחיב על זה. במישור ההרתעתי שיפוי למעשה ימנע כלי הרתעתי. המטרה להטיל קנסות על עובדים הם כלי הרתעתי כמוצא אחרון והמטרה מבחינתנו היא לא לקבוע סכומים שיגרמו לפשיטת רגל, אלא לקבוע סכומים סבירים שיהוו כלי הרתעתי כמוצא אחרון.

זאת אומרת, העמדה שלכם היא להוריד את גובה העיצומים ולא לעשות את הביטוח.

אמת.

שני דברים. אחת, אני רוצה לחזק את חברתי, מגי בראום. אני גם חושב שצריך להוריד את סכומי הקנסות ואז גם לא צריכים לעשות ביטוח, כי אם סכום הקנס יהיה נמוך, אז על מה תבטח. זה אחת. שתיים, אני שואל את הרשות, אם הלכנו על ביטוח של העובד של התאגיד, למה לא לבטח את התאגיד? אם הלכנו צעד מסוים לביטוח של עובד של תאגיד, הרי גם תאגיד חשוף לקנסות בסכומים די גבוהים, שיכולים למוטט גם את התאגיד.

אני מודה לך ואנחנו ממשיכים הלאה. לגבי סעיף הביטוח אני מבקש ממר גושן, שתשב עם משרד האוצר ועם איגוד הבנקים ותגיעו להסכמה על זה.

בסדר גמור.

אני אסביר מה אמרתי. מה שטוען איגוד הבנקים, ואין לי טענות לרשות לניירות ערך, הם הגיעו להסכמה עם איגוד הבנקים, היות ומדובר בחוק חדשני, כפי שהוא אמר קודם, העיצומים הכספיים בנושא של האכיפה המנהלית הזאת יכולה להביא לפשיטת רגל, מכיוון שמדובר באמת בסכומים גבוהים. הם מבקשים, היות וזה חוק חדשני, לעשות ביטוח, שתהיה אפשרות בחוק של האכיפה המנהלית לבטח את האנשים מפני הקטסטרופה שעלולה לקרות במצבים האלה. בינתיים בא משרד האוצר ומשרד האוצר אומר שהוא מתנגד לזה, 'אני מבקש שיורידו את סכומי העיצומים ולא יצטרכו את הביטוח'. מבחינתי, הביטוח באמת נראה פה... לא יודע. מה שאני מבקש: היות ואין הסכמה וכדי לא להפר את הסיכום עם איגוד הבנקים, לנסות לשבת יחד ולהגיע להסכמה לאן מגיעים, זאת ההצעה שלי.

זה יהיה על חשבון הקנסות?

אמרתי, אפשר לבטל את הביטוח ולהוריד את סכומי העיצומים, אבל כרגע אני לא נכנס לעניין הזה, אני רוצה שהם יגיעו להסכמה.

אני כן רוצה להיכנס לעניין, כי לא כל הסכמה שהם יגיעו אליה---

לא אמרתי.

בסדר, אז כאילו זה יוצא ש'בואו תגמרו ביניכם...', יש פה יותר מדי דברים שנגמרים ביניהם. יש פה שלושה אלמנטים. יש פה קנס על התאגיד והוא לא מבוטח, והשאלה למה לא לבטח את התאגיד, בוא נבטח את כל הסיפור.

נכון.

אבל אני בעד שתהיה אכיפה מנהלית. צריך להחליט מאיפה רוצים להגיע לדיון.

אם מחליטים לבטח את התאגיד---

רבותיי, אני מבקש שלא יהיה דיאלוג. אני קצתי בחוק הזה, אני רוצה לסיים אותו, אין לי זמן לדיאלוגים. הוא הופך להיות עכשיו חוק בנק ישראל, אם מישהו יודע למה אני מתכוון.

אני רואה הבדל בין התאגיד לבין נושא משרה, לבין עובד. יש אלמנט שני, שאני כבר רואה אותו, בוא נוריד את גובה העיצומים. אני לא בדיוק מבין למה האוצר רוצה להוריד את גובה העיצומים, או שזה רק אגף הביטוח. אם להוריד את העיצומים, למה אנחנו צריכים את כל הסיפור? אבל יש פה מרכיב שלישי שאני מציע איתו לשחק וזה רמת ההשתתפות העצמית. הרי בסוף תהיה פוליסה שאתם תאשרו אותה. אז בואו תגידו פה 'אנחנו לא נאשר פוליסה שרמת ההשתתפות העצמית תהיה בה פחות מאיקס או מוואי או מזד', ואז נשיג את שני הדברים ביחד; גם יהיה ביטוח, כי אם לא יהיה ביטוח, לא יהיה בן אדם אחד נורמלי בארץ שיילך לעבוד בעבודה הזאת, כי הוא צפוי לאבד את הבית שלו. בצדק אומרים פה האנשים, וזה מה שעושים דירקטורים. דירקטור הוא לא חסין בפני עבירה פלילית, אבל הוא חסין בפני עבירות של רשלנות. הדוגמה שהבאתי קודם היא דוגמה מהחיים. אם היתה רשלנות במפעל שאני דירקטור ונפלו ארגזים למישהו על הראש והוא נפצע, ולא עשיתי בכוונה כי קלקלתי את חומר הגלם ואין לי אחריות פלילית אבל יש לי אחריות של רשלנות, אני לא יכול להיפגע, יש לזה ביטוח. מבחינה זאת זה אותו דבר פה, במקרה הזה, אבל יכול להיות ששאלת גובה ההשתתפות העצמית היא המנגנון שאיתו צריך לשחק ולא בגובה העיצומים. אתם תאשרו פוליסה במקרה הזה שתהיה בה השתתפות עצמית.

חבר הכנסת אורון, יש לך הצעה קונקרטית? בגלל שלי אין הצעה קונקרטית.

ההצעה הקונקרטית שלי היא מאוד ברורה, לפי דעתי. היא לא צריכה להיות יותר מפורטת מזה בחוק, שבמקרה הזה מרכיב ההשתתפות העצמית יבטא את האחריות של נושא המשרה והעובד. כמה זה יהיה בפועל, בחיים, האם זה 30%, 20% או 10%, אני לא יודע, זה עניין מקצועי שהם צריכים להסדיר.

מר גושן, אני חושש מנקודה אחת. אמרו למה לא מבטחים את התאגידים. אני רוצה למנוע מצב כאשר בא תאגיד ואומר לעובד 'תשתולל, תעשה פה רווחים, תעשה מה שאתה רוצה, אני ביטחתי אותך, אל תדאג'. שלא יהיה מצב כזה. איך אני מונע את זה שלא יהיה מצב שבו העובד עומד בפרונט, אמנם הוא ביטח אותו, אבל שהאחריות תהיה גם על זה שמפעיל אותו.

זו שאלה למר זוהר גושן. ממשרד אוצר, רצית להגיד משהו?

מה שאני מבינה ממה שחבר הכנסת אורון אמר, שאפשר להעלות את סכום ההשתתפות העצמית, לא 10,000 שקל, אלא לקבוע כלי הרבה יותר הרתעתי במסגרת הפוליסה. צריך לשקול את זה ביחד, רק השאלה אם יש פוליסות כאלה. לגבי נושאי משרה, ברור שהם מוחרגים.

אני בעד ההצעה שלך שיישבו ביחד, כי בכל הצעה שנציע להם, אנחנו נכנסים בתוך העניינים שלהם, אבל אם הם יישבו ביחד ויחליטו לגבי הביטוח וכל הדברים האלה, זה הדבר הכי טוב.

אני מסכם ככה; יש פה כמה הצעות. יש הצעה של חבר הכנסת חיים אורון שאומר, להעלות את גובה ההשתתפות העצמית. אנחנו הרי נמצאים פה בדילמה בין המציאות הזאת שבגובה העיצומים האלה אנשים באמת יכולים לאבד את ביתם ואז יש את החשש שאנשים לא יילכו למקצוע הזה. אני מקבל את מה שחבר הכנסת אורון אומר, אני חולק עליו על ביטוח דירקטורים והדוגמה שהוא הביא, שארגז נפל על מישהו, זו בדיוק לא הדוגמה שלנו. שם יכול להיות שמישהו חס וחלילה נהרג או נפצע קשה, שם באמת יכולים להיות דברים---

מה הקשר לדירקטור בכלל?

יש קשר. על כל פנים, יכול להיות קשר ואז יכולים לחייב ובחיובים אפשר להגיע עד קצה השרשרת. פה זה משהו אחר, פה מדובר על הנושא של ניירות ערך, שאדם הטעה את הלקוח. אנחנו מדברים על כסף, לא על דברים של מפעל ולא על דירקטור שעומד בחברה.

אז יש את האפשרות של להעלות את ההשתתפות העצמית. יש אפשרות להוריד את העיצומים ולבטל את הביטוח ויכול להיות שיש אפשרויות נוספות. ואני מקבל את עמדת איגוד הבנקים, אני מקבל את הרעיון ולא את התוצאה. הרעיון הוא חוק חדשני, הולך לאכיפה מנהלית, עם עיצומים כספיים מאוד גבוהים, שיכולים למוטט אנשים שיצטרכו למכור את ביתם ואת נכסיהם כדי לשלם את זה, אנשים לא יבואו למקצוע הזה ואתם צריכים לקבל החלטה, לא שאנחנו נאמץ אותה ככתבה וכלשונה. אתם יכולים לבוא אלינו חזרה, או עם הצעה מוסכמת, או עם כמה הצעות, שאנחנו נכריע בהן, אבל אתם צריכים להגיע להסכמה. כמו שזה, אנחנו לא יכולים לאשר ואנחנו ממשיכים הלאה.

יש שני מסלולים. יש את המסלול של האחריות של העובד ויש את המסלול שגוזר מזה את האחריות של התאגיד. בכל מקרה תהיה אחריות לתאגיד, אם התאגיד הוא זה שהניע את העובד לעשות פעולה לא תקינה. על זה אנחנו לא מדברים בכלל. התאגיד לא מבוטח.

אנחנו ממשיכים הלאה.

(מקריאה): 'בתוספת הראשונה בפרט (11), הסיפא החל במלים "בפסקה זו"- תימחק'.

'(23) בתוספת הרביעית, (1) בפרט 1 - (א) בטור שכותרתו דוחות החברות, במקום "כתבי הצבעה" יבוא "אסיפת בעלי מניות וכתבי הצבעה". (ב) בטור שכתוב "דוח חוק החברות", במקום סעיפים 87 יבואו סעיפים 63 עד 66 ו-87'.

'(2) אחרי פרט 6 יבוא: "6א הגבלות כהונת נושאי משרה, סעיפים 225 עד 226א, 231 עד 232א, 234 ו-251א'.

להסביר.

בתוספת הראשונה בפרט (11) זה עניין טכני, הוסרה ההגדרה של הון עצמי, כיוון שהגדרנו אותה בתחילה.

בתוספת הרביעית, היא התוספת אשר קובעת איזה הוראות מחוק החברות, המרכזיות ביניהן, יחולו על תאגידים שהתאגדו שמציעים את ניירות הערך שלהם לציבור בישראל. מצאנו שני מצבי עולם נוספים אשר צריך לכלול אותם, שזה הוראות שנוגעות לכינוס אסיפת בעלי מניות והוראות שנוגעות להגבלת כהונה בנושאי משרה. יש רלוונטיות לתיקון שנמצא לפנינו, מכיוון שאם אנחנו רוצים לאסור על חברה להעסיק מישהו אשר יוחלט בעניינו שאסור להעסיק אותו, אנחנו רוצים לאכוף את זה גם ביחס לתאגידי חוץ. לכך נועד תיקון התוספת, זה גם בתוספת החמישית.

יש שאלות למישהו? הלאה.

(מקריאה): 'במקום התוספת החמישית יבוא, "תוספת חמישית, סעיף 52טו(א)(1). עשה הצעה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות תתיר את פרסומו, או טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור בסעיף 22, והוגשה לרשות, בניגוד להוראות סעיף 15(א), או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, בניגוד להוראות סעיף 15(ב)'.

מה זה התוספת החמישית?

אני אסביר באופן כללי. התוספת החמישית היא רשימת אותן הפרות אשר ביצוע שלהן יכול להביא לידי השתת עיצום כספי על ידי הרשות עצמה לפי המנגנון של עיצומים כספיים רגילים, כמו שקיים היום על תאגידים והוא נבחן עם התוספת השביעית. יש רשימה נפרדת של תוספת שביעית שהם הבסיס להתחלת הליך מנהלי בפני ועדת אכיפה מנהלית. אם הייתי רוצה לשרטט באצבע מה ההבדלים בין ההפרות שמנויות כאן לבין ההפרות שמנויות בתוספת השביעית, אזי לפעמים ההבדל הוא היסודות העובדתיים. כל ההפרות שהן קלות להוכחה, שהיסודות העובדתיים שלהן מעידות על זה שהן טכניות, אפשר להגיד ב-30 למרץ הגיש או לא הגיש, לא צריך בעבור זה לעשות שימוע ולעשות הליך רחב, הם ייפלו בתוספת החמישית. כאשר מדובר על יסודות עובדתיים שהם קשים להוכחה, כמו למשל הפרת המניפולציה או מידע פנים, הם בהגדרה לא מתאימות להתברר באופיין בהליך כזה שהוא על בסיס כתובין. מעבר לאלה, כאשר הפרה שהיא פשוטה במהותה, אבל צריך להוכיח גם יסוד נפשי של רשלנות, עקב הצורך להוכיח רשלנות, גם הוא יעבור לוועדת האכיפה המנהלית ולכן ייכלל בתוספת השביעית.

כמה דברים. הרחבתם מאוד למעשה את התוספת החמישית ביחס לחוק הקיים, בשעה שאנחנו מדברים על עיצומים כספיים, זה המסלול שהיה לכם גם היום, אז אם את יכולה לגבי כל הפרה שתציגי להגיד לנו אם זה קיים או זאת הרחבה.

שאלה נוספת, איך אתם מבחינים בהפרות האלה בין תאגיד ליחיד? יכול להיות מצב שתטילו גם וגם, כי עד היום לא היה לכם על יחיד?

כן, יכול להיות מצב.

יכול להיות מצב שתהיה הפרה גם של התאגיד, גם של העובד, ואתם תשתמשו במסלול הזה בשניהם?

אני רוצה להגיד, בוודאי בחוק ניירות ערך, מרבית ההפרות הן הפרות של תאגידים. עדיין חלק מההפרות הן לא הפרות של תאגידים, למשל אם היחיד עושה הצעת רכש, הוא צריך לעשות את זה על סמך מפרט של הצעת רכש, אז ההצעה הזאת למשל יכולה להיות של בעל שליטה שהוא לא התאגיד עצמו ולעתים אותה הפרה תיעשה על ידי שניהם.

רק תגידי את ההרחבות.

הסעיף הראשון נמצא היום בחוק, זה לא חידוש. הסעיף השני זה חובת הודעה ש---

סליחה, עורכת דין רימון, מאיזה מסמך אתם קוראים? אני רואה שיש פה שינויים לעומת מסמכים אחרים.

יש לך את הנייר החדש?

לא, אני קורא מנייר מ-6 ביולי, הוא שונה.

זה לא חדש. זה ישן. מסר ההצעה לציבור שלא על פי תשקיף, זה איסור שקיים גם היום ומוטל עליו עיצום כספי.

הפסקה השנייה שקראתי, לא מסר למנפיק פרטים, זה מקביל בעצם לסעיף 37 שטופל היום בסעיף (52)טו(ב).

הגופים לא קיבלו את התיקונים החדשים?

הגופים כן קיבלו את התיקונים.

מתי?

לא, זה הופץ רק היום בבוקר. אתם קוראים במהירות ואנחנו רואים את זה פעם ראשונה.

העברנו לוועדה לפני יומיים ואנחנו כל הזמן מעלים את התיקונים, גם לאתר הרשות.

התיקון האחרון לא מועלה באתר הרשות.

למה אתם מתקנים כל הזמן? איך הפרוצדורה עובדת? אנחנו מעירים לכם, הגופים מעירים לכם, אתם דנים ביניכם לבין עצמכם? למה יש תיקונים?

מרבית התיקונים הם---

לא, עכשיו, עכשיו,התיקונים שאנחנו מדברים עליהם, שהם טוענים שהם לא קיבלו.

לא ראינו אותם.

בסדר, אמרת את זה. אני מבין בפעם הראשונה, כשלא מפריעים לי.

מרבית התיקונים הם תולדה של הערות גופים, בין אם הן הערות גופים ממשלתיים, בין אם---

אני מדבר על התיקונים עכשיו, שהם אומרים שהם לא קיבלו. היו הערות שלהם?

לא, אנחנו קיבלנו שאלה, הופנתה אלינו שאלה---

מהוועדה?

לא מהוועדה, מהציבור. התקשרו אלינו ואמרו לנו 'לתשומת לבכם שהיום בחוק להציע שלא על פי תשקיף, זו הפרה שאפשר להטיל עליה עיצום כספי. שמתם לב שזה לא נמצא ב---

טוב, טוב. אני מבקש שתקראי. אם יש לכם הערות על מה שאתם קוראים עכשיו.

זה רץ במהירות, לא ניתן לעקוב.

מה זה לא ניתן לעקוב? אתה תסתכל על מה שכתוב, תנסה לקלוט מהר. אם אתה תגיד, 'אני לא מבין, אני לא רואה, אני לא זה', נמשיך הלאה ונחזור לזה. אני אתחשב בעובדה שלא קיבלתם את זה לפני שבוע או לפני חמישה ימים, קיבלתם את זה רק עכשיו. מה שאני מבקש, תקל עליי את החיים, אם אתה רואה שזה לא דבר משמעותי והשינויים הם לא שינויים דרמטיים, אז נמשיך הלאה.

מקובל.

אני לא אפגע באיכות החקיקה על חשבון המהירות. אם תגידו שלא ראיתם וכתוצאה מזה אתם רוצים להתייעץ, אנחנו נעשה את זה.

באשר לפסקה השנייה שקראתי: '(2) לא מסר למנפיק פרטים הדרושים לו כדי למלא את חובותיו לפי סעיף 17(ב)(5), בניגוד להוראות סעיף 17(ג)'. הסעיף הזה הוא סעיף מקביל לסעיף 37, שמטופל היום בדרך של עיצום כספי. אפשר למצוא את זה בסעיף 52טו(ב) לחוק, והוא מדבר על אותו מצב הדברים שבעל העניין צריך למסור מידע לתאגיד, כדי שהוא יוכל לעמוד בחובת הדיווח שלו אבל ביחס לתשקיף. במובן הזה, התשקיף זו תוספת, אבל המהות קיימת גם היום בדין להטלת עיצום כספי.

'(3)(א) לא הגיש לרשות על הבורסה דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן ובמועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיפים 26(ג), 30, 35ד(ב)(2), 35יד(ו), 35טו(א), 35כג(ב), 35כד, 35לא(א), 36, 44ד, 52כו(ב), 52נט(ד), 54ג(ג), 54ו, 56(ג)(3), או 56(ד), במועד שנקבע לכך, למעט דוח לפי תקנה 17(א) לתקנות ניירות ערך (חיתום), התשס"ז-2007 (להלן- תקנות החיתום), או דוח לפי תקנה 36(א) לתקנות ניירות ערך -דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970 (להלן- שניהם, דוח על אירוע או עניין מיוחד)'.

מה שנמצא כאן זו רשימה של סעיפים המחייבים דיווח.

כן. פסקה (ב).

(מקריאה): '(ב) הגיש לרשות או לבורסה דוח או אירוע על עניין מיוחד, לאחר המועד שנקבע לכך ובטרם חלפו שבעה ימים מאותו מועד'.

אתם יכולים להסתכל על מה שכתוב? על התיקונים? אני עושה הפסקה של שתי דקות.

(מקריאה): '(4) לא הודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף במועד שנקבע לכך בניגוד להוראות לפי סעיף 30'. זה קיים היום, גם הקודם קיים היום.

'(5) לא העביר הנאמן העתק מדוח, ממסמך, או ממידע במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיף 35י'. זה חדש ביחס לקיים.

'(6) לא הציג פרט בדוחות כספיים, בדוח תקופתי או בדוח מיידי, בהתאם להוראות הרשות והנחיותיה לפי סעיף 36א'. קיים.

'(7) לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיף 37'. קיים. זה קיים היום בגוף החוק, לא בתוספת.

'(8) לא העמיד העתקים של תשקיף שהותר פרסומו, של מסמך, רישום, או של כל דוח, חוות דעת, או אישור הכלולים בהם, או נזכרים בהם, או של כל דוח או הודעה שהוגשו לפי סעיפים 36 או 37, במשרדו הראשי של המנפיק או של התאגיד, לעיונו של כל דורש, בניגוד להוראות סעיף 44'. קיים. כשאני אומרת קיים, כמובן שיש ניואנסים שהם מכח הפירוט כאן, אבל במהות זה קיים.

קיים בעיצומים הכספיים.

'(9) לא כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך, או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה, או בדוח, בסקירה, או באישור שנכללו או נזכרו בדיווח, בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, פרט שנקבעה בהוראות לפי החוק דרישה מיוחדת לציונו'.

אתם שמים לב לשינויים?

כן.

'(10) פעל בניגוד להוראות תקנות לפי סעיף 44י(א), לפי סעיף 129ב לחוק השקעות משותפות ולפי סעיף 40א לחוק הייעוץ'. חדש.

למה זה פה ולא בחוק הייעוץ, ולא בחוק הסדרת העיסוק?

זה יכול היה להיות בחוק הייעוץ, אתה צודק. עניינו של הסעיף הזה הוא פעילות בניגוד לתקנות, לעניין הכספת. עניין הכספת, מערכת יע"ל, אותה מערכת שלפי תקנות הכספת אשר אושרו וטרם פורסמו, תאגיד מפוקח צריך למנות אדם שיפתח את התיבה כל יום וכיוצא באלה. הגם שההוראות כולן מעוגנות בתוך חוק ניירות ערך ומכוחו, וההסדר הדיווחי, כמו גם המגנא, כך גם ההסדר של הצד השני, נמצא בחוק ניירות ערך, נבחר לעגן את זה. ניתן גם לפצל את החלק של חוק השקעות וחוק הייעוץ. אם היועצת המשפטית של הוועדה תנחה אותי, אני אפצל את זה---

אין צורך, הלאה.

מה זה 44 ו-129 בחוק השקעות?

סעיף 44י הוא הסעיף שקובע שהרשות מדברת עם קהל מפוקחיה באמצעות המערכת האינטרנטית. הוא חוק שאושר בכנסת לאחרונה והתקנות גם אושרו, הן עדיין לא פורסמו. כאשר הן ייכנסו לתוקף, בעצם התאגידים המפוקחים יצטרכו למנות אדם שיפתח תיבה כל יום ולבדוק האם הרשות שלחה הודעה. זה כמעט אחד החיובים היחידים שקיימים על החברה.

למה מכניסים דבר שעוד לא נכנס לתוקף?

כי זה נמצא ברשומות, זה נמצא אצל המדפיס. זה ייכנס לתוקף עד שהתיקון הזה יאושר.

ומה זה 129?

129 הוא המקביל לו בחוק השקעות. כמו המגנא, זה אותו דבר.

לדעתי אי אפשר להכניס את התיקון הזה כי הנושא של הכספות עדיין לא נכנס, הוא כרגע בתהליך של כניסה לרשומות. אז בואו נחכה שזה ייכנס לרשומות ואז נוסיף את זה.

מה שאנחנו עושה, אנחנו יכולים להתנות את זה בסעיף התחילה. אם עד סוף החוק, זה לא יהיה חוק, אנחנו נטפל בזה בסעיף התחילה. אני מניחה שזה כן יהיה, ואם לא, נטפל בסעיף התחילה.

השאלה אם יש לנו הערכה גסה מתי זה יפורסם ברשויות.

זה אושר בוועדה הזאת.

אני יודע שזה אושר בוועדה, אני מכיר את הדיון הזה. אבל זה עוד לא פורסם ברשומות, זו הבעיה שלי.

אם היא אומרת שסעיף התחולה יהיה לאחר שיפורסמו התקנות---

אם זה כך, זה מקובל עליי.

(מקריאה): '(11) לא קיים הוראה של הרשות, שניתנה לפי סעיף 50ג(ב) במועד שנקבע לכך, או לא מסר לרשות מידע או מסמך שנדרש למסרם לפי סעיף 50ג(ד) במועד או בדרך שנקבעו לכך'. זה קיים היום בחוק.

'(12) שילם עיצום כספי במקום אדם, בניגוד להוראות סעיף 56ט(1)'. זה בא להתמודד עם שיפוי בניגוד להוראות כפי שהוחלט. כלומר, אם מישהו ינהג שלא לפי הוראות שייקבעו ביחס לביטוח שיפוי, אז זה הסעיף שיטפל בזה. זה כמובן כפוף להכרעה שתתקבל לגבי הביטוח והשיפוי.

'(13) לא פרסם הודעה בעיתון לפי סעיף 55ב בדבר פעולה מהפעולות המפורטות בפרטי המשנה שלהלן, במועד שנקבע לכך בניגוד להוראות המנויות באותם פרטי משנה'.

באיזה עיתון?

אנחנו לא קובעים כאן באיזה עיתון.

טוב שאת עונה לי.

אל תסתבכי, ב'על המשמר'.

מקריאה: '(א) הגשת מסמכים בעניין תשקיף שפרסומו הותר, בניגוד להוראות סעיף 23(ג)(2); (ב) הקצאה של ניירות ערך שהזמנות שהוגשו לגביהם עולות על סך ניירות הערך המוצעים בניגוד להוראות סעיף 27(ב)(2); (ג) הגשת מסמך רישום לרשות, לרשם ולבורסה, בניגוד להוראות סעיף 35כב(א); (ד) החלטת דירקטוריון של חברה רשומה על הצעה להנפקת ניירות ערך שאינה הצעה לציבור (להלן- הצעה פרטית), בניגוד לתקנה 3(א)(2) לתקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000, (להלן-תקנות הצעה פרטית); (ה) תיקון דוח בעניין הצעה פרטית, בניגוד לתקנה 17(ג) לתקנות הצעה פרטית; (ו) הודעה על עסקה עם בעל שליטה ותנאיה וכינוס האסיפה הכללית לצורך אישורה, בניגוד לתקנה 2(א)(2) לתקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001, (להלן- תקנות עסקה עם בעל שליטה); (ז) הודעה על הגשת מפרט, בניגוד לתקנות 20(ב) לתקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000 (להלן- תקנות הצעת רכש)'.

לגבי מרבית העניינים שכתובים כאן, יש עיצומים כספיים גם היום. כך למשל לעניין הגשת מסמכים, לעניין (א), לעניין (ג).

שאלה לגבי (13). אני מבין שהכוונה ב-(13) זה 'לא פרסם הודעה במועד שנקבע לכך', זאת הנקודה, נכון?

כן.

אז כדי שזה יהיה ברור, אולי כדאי להגיד, מבחינה תחבירית, לא פרסם במועד שנקבע לכך, הודעה בעיתונות, כדי להבחין בין ההפרה לבין---

מבחינתי אין בעיה להזיז את סדר המלים.

אתם עוקבים אחרי זה שסעיף (ז) הוא חדש עכשיו. לנו אין הערות. אני שואל אם יש להם הערות.

מקריאה: '(14) כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה בניגוד להוראות סעיף 55(ב).

אנחנו הקפדנו מאוד שהמונח פרט מוטעה לא יהיה בתוספת השביעית, כי המבחן אם פרט הוא פרט מוטעה, זה לא עניין טכני. יחד עם זאת, בסעיף הזה התלבטנו, ואנחנו רוצים לשאול את השוק מה דעתם בהקשר הזה, כי הפרסום הוא רק בעיתון והשאלה אם פה יש בעיה מבחינת השאלה אם פרט הוא פרט מטעה. זה לא דיווחים כל כך ארוכים שעשויה להיות בהם שאלה. אז אם מבחינת השוק זה בסדר, אז...

לפעמים דוח זה סיפור ארוך מאוד של---

אני מדברת על העיתון. זה בדרך כלל פרטים שהם טכניים, פרט מטעה בדבר הזה, לא מאוד קשה לאבחן אותו, זה בדרך כלל יהיה פרט שגוי.

אני רוצה להגיד בהמשך למה שאמרנו בפורום אחר ואני אומר את זה לכל הנציגים פה. אני מודה שהשקט פה מפריע לי. אחת מן השתיים, או שזה לא חשוב, או שאתם מסכימים להכל. אנחנו מאוד מאוד מתלבטים עם החוק הזה. אנחנו לא אנשי מקצוע ואנחנו לא מבינים בכל הדקויות שלו, וכאילו הכל בסדר, אבל כל פעם אנחנו שומעים איזה בזזז ש'אתם מחוקקים חוק נוראי' ועושים כנסים באילת ופה זה לא בא. השתיקה הזאת תעמוד... אני חבר כנסת ואומר את זה, כל אלה ששותקים עכשיו אם יש בחוק משהו לא בסדר. אני לא מרגיש כך, אבל כל פעם מישהו בא ואומר 'אתם יודעים מה אתם מחוקקים?' ואנחנו לא יודעים. אני מציע לשלוח מכתב רשמי לכל הגופים האלה, שלא יאמרו אחר כך, אחרי הכנסת, 'הכנסת החליטה'. נותנים לכם את כל הבמה פה ותגידו, 'חברים יקרים, אתם נותנים סמכויות בידי אדם אחד, בידי גוף אחד, שלא כדין'. אני מכיר כמה דיונים כאלה שהתקרה נפלה פה, אמרו 'לא, לא יכול להיות, פוגעים בחופש העיסוק, פוגעים בחופש הזה... פוגעים בחופש...'. פה, בסדר, אז הביטוח יהיה עם השתתפות עצמית ככה. זה בסדר גמור. זה איגוד מקצועי, אין לי בעיה, זה לגיטימי, אני לא מדבר ברמה של האיגוד המקצועי, אני מדבר ברמה העקרונית. אני חושב שחשוב היה לנו לדעת שהגופים היציגים הללו אומרים שהחוק הזה ביסודו בסדר, 'אנחנו רוצים לתקן בו פרט כזה או אחר', זה לגיטימי לגמרי, ולא לשמוע את זה בצורות עקיפות. אמרתי לחברים שאני רוצה להגיד את זה לפרוטוקול, שזה יירשם פה.

ואני מציע גם שהיושב ראש יפנה לראשי הגופים הללו מכתב מסודר בעניין הזה. מתנהלים פה ימים שלמים דיונים והם אינם. אם הם אינם, סימן שהכל בסדר מבחינתם.

מר זוהר גושן, הטענה היא לא אליך.

היא כן אליי, בעקיפין היא אליי.

ממש לא אליך. ממש לא אליך. אני רוצה לחזק את מה שחבר הכנסת חיים אורון אומר. חשוב מאוד שזה יירשם בפרוטוקול ואני אראה איך לעשות את זה טכנית, אבל אני אודיע לאנשים. זה שלא מגיעה לפה לשכת עורכי הדין, שהוזמנה, ומעבירים עלינו ביקורת בכנסים. החוק הוא חוק חשוב, הוא גם חוק תקדימי ואני מתכוון לרוץ עכשיו בחוק, אני רוצה להגיע למסקנות ואנחנו רוצים לאשר אותו באיזה שהוא שלב. הוא חוק שיש לו היבטים חוקתיים ממש. הוא חוק שנוגע גם לחופש העיסוק, הוא חוק שנוגע לדברים מרכזיים מבחינה משפטית. זה שלא נמצאים פה לשכת עורכי הדין, או שהם פה ולא מדברים מלה, לא מעירים הערה, לא אומרים, בסדר, יכול להיות שהם סומכים עלינו, שאנחנו עושים את העבודה כפי שצריך, שלא יבואו אלינו אחרי זה בטענות, מכיוון שהחוק הזה הולך להיות מאושר בשלב כזה או אחר, ובנוסח כזה או אחר. מאוד חשוב לנו העניין הזה. אם אנחנו יודעים שהכל בסדר, אז אנחנו רגועים. אם זה לא בסדר והם לא מדברים, שלא יעבירו עלינו אחרי זה ביקורת.

כבוד היושב ראש, אני אגיד למה אני חושב שבמובנים מסוימים זה מכוון אליי. אנחנו קיימנו סביב החוק הזה תהליך של הידברות עם כל הגופים, כולל לשכת עורכי הדין. מהבחינה הזו, לשכת עורכי הדין ישבה איתנו סדרה של פגישות, כל מה שהפריע להם, נתנו לו מענה ומבחינתם כל עוד אנחנו נצמדים להסדר שקבוע בחוק עכשיו, אין להם מה לבוא לפה. הם יכולים לשבת כמו הגופים האחרים פה ולא להוציא מלה, כל עוד אנחנו נצמדים להסכמות שהגענו איתם. זה שיש כנסים באילת וכל מיני גורמים---

מה זה כל מיני גורמים? אנשים מאוד מרכזיים בחקיקה הישראלית, במערכת המשפט הישראלית. מה זה 'כל מיני גורמים'? לי אין בעיה, אני בעד ביקורת, הכל בסדר, אבל אני רוצה שמלאכתנו תהיה נאמנה ואתה לוקח על עצמך אחריות שהיא לא קשורה אליך.

אז אני אומר, יש שורה של גורמים שהם אינטרסים שאינם קשורים לחוק הזה. יש להם עניין לנגח את התהליך הזה.

אין פה מישהו שרוצה לנגח את אף אחד.

לא פה, אנשים שהיו באילת.

זה הכנס הרשמי של לשכת עורכי הדין. מר גושן, אל תתערב בעניין הזה. היה עכשיו פרט אחד שהתווסף. עכשיו, עכשיו.

משפט אחד.

בבקשה, כמה משפטים שאתה רוצה, רק החוק יאושר.

בהמשך להערתו של חבר הכנסת חיים אורון, קיימנו תהליך, הגופים שנמצאים כאן הם גופים שנשמעו, שהעלו את הערותיהם, שהשתיקה שלהם כאן באה רק לוודא שאכן ההסדר שהגענו איתם, או ההסדרים שהגענו איתם, אכן ממולאים. נשאר לנו רק גוף אחד, שזה הגוף ששייך אליו עורך דין סולומון, מנהלי התיקים ויועצי השקעות, שאיתם עדיין לא גמרנו את כל ההסכמות, יש לנו פגישה בסוף השבוע עם מר אוריאל לין ואני מקווה שנגמור גם איתם.

לא יכולה להיות פגישה בסוף השבוע עם מר אוריאל לין, בגלל שהוא נסע היום לשבועיים בחוץ לארץ.

הוא לא נסע, הוא נוסע ב-1.8.

דחה בשבילך?

לא יודע.

אני לא דחיתי נסיעה לחוץ לארץ בגללך.

אז חשוב לי להבהיר שלשכת עורכי הדין לא נמצאת כאן, כי את כל ההסתייגויות שלה ואת כל ההערות שלה הביאה וקיבלה מענה.

בסדר, תודה רבה. פרופ' זוהר גושן, אני מחזק, על אף הדברים שלך, את מה שאמר חבר הכנסת חיים אורון. די לנו בעצם העובדה שהיום מתווסף סעיף מרכזי, מאוד משמעותי מבחינה חוקתית, שיש לו השלכות לחוקים אחרים, סעיף הביטוח. אתם לא ישבתם על זה עם לשכת עורכי הדין, אפילו הגברת ממשרד האוצר לא ידעה מזה, ולשכת עורכי הדין לא כאן. מחר תבוא לשכת עורכי הדין ותגיד... רק על זה, אני לא מדבר על דברים אחרים בלשכה, הרי זה דיונים בוועדה. מה זאת אומרת הוא סיכם איתך? אני ביקשתי ממך, כדי להקל על העבודה שלנו, שתשב איתו. הוא לא מגיע לכאן? עם כל הכבוד למה שסיכמת איתו, זה לא רלוונטי מבחינתנו, זה מקל עלינו את העבודה, אבל אולי משנה פה דברים. הוא לא כאן, הוא רק יעביר ביקורת? רק היום, הנושא של הביטוח, עלה עכשיו דבר חדש. ישבתם עם לשכת עורכי הדין על זה?

מה שאמר חבר הכנסת אורון זאת הערה נכונה, אל תיקח על עצמך את האחריות. הוועדה היא ועדה מספיק חשובה. אתה יודע כמה נלחמתי כדי להיות פה יושב ראש?

קודם כל, מר גושן, אין לך שום סיבה. אם אתה רוצה, תיקח את זה באופן אישי, אבל אין לך שום סיבה.

אני אומר גם מעבר לזה. אנחנו כבר יודעים היום שהולכים להעתיק את החוק הזה, במהותו, במקומות אחרים, וגם יושב הראש, אבל גם חברי הוועדה, זה לא סוד, ישבנו קודם פה ואנחנו מרגישים איזה אי נוחות, גם בגלל החדשנות, גם בגלל שברור לנו שאנחנו מותחים כמה דברים לקצה שלהם. גם אתה בעצם אומר את זה, אבל אתה אומר, אתם מותחים לקצה אבל אתם עדיין בתוך המסגרת. אנחנו נרגיש הרבה יותר טוב, אם אנשי מקצוע... אני לא רוצה להציג את עצמי, אני לא הולך לקבל לא את העמדה הזו ולא את העמדה הזאת, אבל לפחות לשמוע. לכן אמרתי, גם בישיבה קודם, ואמרתי ליושב ראש שאני אגיד את זה לפרוטוקול, השתיקה הזאת מסביב מפריעה לי, לו יבוא מישהו ויגיד את מה שהוא אמר פה לפרוטוקול.

פרופ' גושן, מה שאתה אמרת.

מה שאתה אמרת, מר גושן, בשמם; 'לשכת עורכי הדין, אחרי שבחנה את הנושא, ישבה עם הרשות כמה וכמה פעמים, סומכת ידה על הצעת החוק כפי שהיא מופיעה פה'.

זה בסדר.

לשכת רואי החשבון, לשכת מנהלי תיקים, לשכת האנשים האלה... ולא שכל פעם נשמע, ואני אומר לך, כל הזמן אנחנו שומעים, ועכשיו אחרי שזה בחוק ההסדרים, מופיע כבר העתק של זה, ומה יגידו? 'ועדת כספים דנה על זה שבועות, העתקנו את זה עכשיו', למה רק לניירות ערך? גם לשדות תעופה, לחוק הטיס הולכים להעתיק את זה. אנחנו פה יוצרים איזה שהן נורמות, שלפחות אני מרגיש שאני רוצה קצת להרגיש בטוח איתן. זה הכל.

אני אבקש מלשכת עורכי הדין שתביע את העמדה---

לא, אני מבקש ממך לא לבקש מהם. אני אפנה אליהם, אני אמצא את הדרך. אתה איש מכובד, אתה יושב ראש הרשות לניירות ערך. זה התפקיד שלי ואני אפנה אליהם.

אבל חשוב לי גם להסביר ש---

אמרתי לפרוטוקול, זה בסדר גמור. מבחינתך אין בעיה, אתה בסדר גמור.

ההעתקה של המודל הזה מהרשות למקומות אחרים היא לא טריוויאלית, כי יש המון דברים שהם ייחודיים לרשות לניירות ערך ושבהקשר הספציפי הזה אתה לא יכול להעתיק את זה אחד לאחד מהרשות לניירות ערך.

מר גושן, חבל על הדיון הזה.

משרד המשפטים יושב פה ושהם יגידו לנו---

מר גושן, מה שחבר הכנסת אורון אמר, הוא אמר אמירה נכונה. אתה מסתכל על זה בראייה של הרשות לניירות ערך ומבחינתך אתה צודק במאה אחוז והכל בסדר. בוודאי שלא דומה שוק ההון לרשות לניירות ערך ובוודאי לא רישיון הטיס לרשות לניירות ערך. אין דמיון. ועדת הכספים, אני כבר נמצא פה הרבה שנים, היא ועדה חשובה, היא ועדה שאם היא מעבירה חוק כזה, יהיה קל מאוד בוועדת הכלכלה להעתיק, להתאים כמובן את מה שצריך להתאים לטיס, זה ברור, לא יהיה כתוב 'ניירות ערך', יהיה כתוב 'טיסה', אבל את האכיפה המנהלית יעתיקו לשם וימנעו רישיון לעסוק בטיס לפי החוק הזה, ומה שיביאו בחוק ההסדרים על שוק ההון, יעתיקו מפה. כשאנחנו, הרשות המפקחת, נצטרך לפקח על חוק ההסדרים, על הדברים האלה, יגידו לנו, 'אתם אישרתם את זה בדיונים ארוכים, ממצים'.

יגידו, 'זה אותו חוק'.

לא, ישנו את מה שמתאים. הדיון מיותר, לא רלוונטי. אני רוצה לסיים את החוק הזה.

(מקריאה): '(15) לא מסר ידיעה או מסמך, בניגוד לדרישה של יושב ראש הרשות, או עובד הרשות שהוסמך לכך, שנעשתה כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה, בניגוד להוראות סעיף 56א ובניגוד להוראות סעיף 56א1'. זה חידוש ביחס לדין הקיים.

'(16) ביצע הצעת רכש מבלי לפרסם מפרט הצעת רכש בכתב, לפי תקנה 5 לתקנות הצעת רכש'. גם זה חידוש.

'(17) לא העמיד לעיון חוות דעת דירקטוריון, או הודעת דירקטוריון, על הימנעות ממתן חוות דעת בהצעת רכש מיוחדת, בניגוד לתקנה 21(ב) לתקנות הצעת רכש'. זה חדש.

'(18) לא דחה את מועד הקיבול האחרון להצעת רכש, בניגוד להוראות הרשות לפי תקנה 23(ג) לתקנות הצעת רכש'. חידוש.

'(19) לא הציע לרכוש בהצעת רכש את כל ניירות ערך ההמירים לאותן מניות, הרשומים למסחר בבורסת ישראל, במועד ובתנאים שנקבעו לכך, לפי תקנה 26 לתקנות הצעת רכש'. זה חידוש.

'(20) לא העמיד העתקים של דוח או הודעות במשרד הראשי של החתם לעיונו של כל דורש ולא אפשר להעתיקם בהתאם להוראות תקנה 18 לתקנות החיתום'. זה חידוש.

'(21) לא שמר מסמכים, בניגוד להוראות תקנה 27 לתקנות החיתום'. זה חידוש.

עד עכשיו התוספת החמישית, כולל התוספות שהוספו היום, שמרו פחות או יותר על איזה שהוא גבול של דברים שהיו צריכים להתבצע ולא התבצעו, בלי הרבה שיקול דעת. סעיף (15) כבר מכניס אותנו פה לשיקול דעת די רחב, אני חושב, בנושא של עיצום כספי.

אני אסביר מה אומר סעיף (15). סעיף (15) מטפל בסעיפים 56א ו-56א1. סעיף 56א זה כלי העבודה המרכזי של הרשות שבאמצעותו היא פונה לגורם, לאו דווקא לגורם מפוקח או לגורמים קרובים לגורם המפוקח ומבקשת ממנו להמציא מסמכים לצורך ביצוע בקרה שוטפת על עסקי התאגידים, או כאשר התעורר חשד פלילי. עכשיו נוסף הסעיף 56א בחיקוק הזה, כי משתמשים בסעיף הזה גם כאקט מקדים לתחילת בירור מנהלי. כלומר לצורך האפיק המנהלי. סעיף 56א1 הוא משלימה לו, שהוא פנייה לחבר בורסה, כדי לקבל פרטים מזהים על עסקאות.

למה הוספתם את זה? זה לא היה בחוק המקורי.

כי היה שיג ושיח שנמשך עם משרד המשפטים לאחר פרסום הקובץ הכחול, ובמקביל, כפי שאתם יודעים, יש עוד תיקונים שמסדירים אכיפה מנהלית בחיקוקים אחרים וזה התברר אגף הדיונים בכחולים האחרים, לדעתי בהצעה של אגף שוק ההון זה עלה, בחוק ההגבלים העסקיים שעושים אכיפה מנהלית עלתה השאלה הזאת ואז התחדדה ההכרעה מול משרד המשפטים והיא גולמה גם בהצעה הזאת. אבל זה כבר נמצא זמן רב בהצעה, אבל אחרי הכחול.

מה שנאמר כאן, להבדיל ממקרה שאני עושה בירור לצורך תחילת חקירה פלילית, שכאשר מישהו לא משחק איתי, הוא לא מוסר לי מסמכים, יש לי אפשרות---

אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה, אתם יכולים להוריד?

זה נועד לצמצם אותנו, חבר הכנסת גפני.

המצב הוא שהיא עושה בירור לאכיפה מנהלית בעצם ובמהלך הבירור יושב ראש הרשות דורש ידיעות או מסמכים והמפר לא מגיש אותם. בשלב הזה הרשות יכולה להטיל עליו עיצום כספי. אנחנו עדיין במסלול של עיצום כספי טכני. זה בעצם המצב.

אני לא מסכים לזה, זה דבר גורר דבר.

יש פה הרחבה.

זה לא שהייתי צריך למסור דוח ביום ראשון ומסרתי אותו ביום שלישי, ביצעתי עבירה, זה עיצום כספי. אני אומר שזה הרבה מעבר לזה. ביקשו איזה מסמך, אולי אני כן צריך לתת, אולי אני לא צריך לתת. יש לי עורך דין שאני מתייעץ איתו, זה כבר דברים---

מה קורה מהסעיף הזה שלא היה קודם? ממה אתה חושש?

זה כבר סידור חדש. זה כבר חלק מהפרוצדורה, נקרא לזה הפלילית או המנהלית של הבירור המנהלי, כשקובעים לו כבר עיצום כספי. זה פה אחד על השני---

זה כאילו שני מסלולים, אבל זה הכלי שיש בידי הרשות.

זה לא מתאים לאופי של התוספת החמישית של עבירות נקרא לזה מוחלטות, שהן ברורות, לא בוצעו וזה כבר---

זה כבר שיקול דעת.

זה חורג, אני חושב.

אני לא חושבת שיש פה שיקול דעת, בגלל שיש פה הוראה של הרשות על פי דין. הרשות מוסמכת לדרוש את המסמך הזה, זה כבר---

יכול להיות גם ויכוח על זה, אם היא מוסמכת.

אבל זו עברה פלילית לא לציית לדרישה שלה, כבר היום.

השאלה של מר שילה היא שאלה במקום. אנחנו התלבטנו בשאלה הזו ולכן הסעיף הזה מופיע רק עכשיו וצדקת בשאלה שלך ואתה צודק בהערה שלך. זה נכון, זה לא המסלול הרגיל, זה בעצם אי שיתוף פעולה עם הרגולטור, האם על זה אני מטיל עיצום כספי? זאת השאלה. והתלבטנו בשאלה הזאת והחלטנו שכיוון שיש כבר סמכות בחוק לדרוש את זה, אז איך תאכוף את הסמכות הזו? אין דרך אחרת לאכוף אותה. לכן הלכנו עם זה, למרות שהשאלה היא במקום.

היום הדרך לאכוף היא דרך פלילית, אם לא מוסרים ידיעות לרשות?

כן וזה לא סביר. על ההפרה עצמה לא הולכים להליך הפלילי, אז---

בסדר. תוותר הפעם. אני אגיד לך למה.

זו חריגה מהקונספציה.

זה בסדר, אבל המשמעות של העניין זה שאפשר ללכת היום, על פי הכלל הזה, למסלול הפלילי. ברעיון העקרוני, במקום ללכת למסלול הפלילי, אפשר ללכת פה לאכיפה מנהלית.

אדם מתייעץ עם עורך דין, עורך הדין אומר לו 'אתה לא צריך למסור את המסמך הזה', פתאום אני מקבל הוראה, 'לא מסרת, יש לך עיצום כספי'. משהו פה---

אבל גם היום זה יכול לקרות, בהליך הפלילי.

אפילו בדין הפלילי זה לא חוסה תחת---

עורכת דין רימון, אני משיב במקומך. גם היום הוא יכול לבוא אליך, אתה התייעצת עם עורך דין והוא אמר לך לא למסור את הנייר הזה, והוא הולך ושולח אותך להליך פלילי. גם היום.

אבל היום זה כבר עיצום כספי, זה מנהלי.

בסדר, אבל הוא יכול היה לגרום לך ללכת לעניין הזה.

מסמכים לא נכנס לאפיק---

זה בלי ועדה ובלי כלום? זו הרשות וסמכותה לעיצומים כספיים?

כן, נכון.

(מקריאה): '(25) במקום התוספת השישית יבוא: תוספת שישית, (סעיף 52טו(א))'. התוספת השישית זה גובה העיצומים הכספיים, יש לומר המרביים. הם בררת המחדל של העיצום הכספי, למעט אם היתה פנייה לרשות בבקשה להפחתת העיצום הכספי, בהתאם לקריטריונים והשיעורים המרביים שייקבעו בתקנות ההפחתה, שעליהם כבר התקיים דיון בוועדה. הגדלת הסכומים, אני רוצה להבהיר, על פי סעיף התחילה, מותנית בהיכנסן לתוקף של תקנות ההפחתה. כלומר לא יהיה מצב שאנחנו מגדילים סכומים, אבל במקביל לא נותנים לעצמנו שיקול דעת על הפחתה, ואני מזכירה את דבריה של נציגת משרד המשפטים, שנכחה בזמנו בדיון, הגב' רביד דקל. הובעה כאן הסכמה שההפחתה תוכל להיות עד 90%. אנחנו רצינו 100%, אבל משרד המשפטים נעתר עד עתה עד 90% מגובה העיצום הכספי הנקוב כאן.

רציתם את זה גם בתקנות וזה יהיה בתקנות.

(מקריאה): '1. לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו מדווח, שהציע את ניירות הערך שלו לציבור:


הון עצמי


דרגה
סכום העיצום הכספי


(בשקלים חדשים)


(בשקלים חדשים)


עד 35,000,000


א
30,000 שקלים


מ-35,000,001 עד 70,000,000
ב
60,000 שקלים


מ-70,000,001 ועד 140,000,000
ג
120,000 שקלים


מ-140,000,001 עד 280,000,000
ד
240,000 שקלים


מעל 280,000,000

ה
500,000 שקלים

בעצם יש כאן הכפלה של הסכומים הקבועים היום בתוספת השישית. בדרגה האחרונה זה היה 240. טיפה יותר מהכפלה.

'2. לעניין תאגיד שהוא חתם'. הגזירה של העיצום הכספי היא לפי היקף ההתחייבויות החיתומיות שהיו בשנה החולפת. המנגנון לא השתנה. המנגנון של גזירת העיצום הכספי לגבי תאגידים, לפי ההון העצמי שלהם, ולגבי חתמים, לפי היקף ההתחייבויות החיתומים שלהם, קיים גם היום בחוק. מה שהשתנה זה הסכומים.


'היקף התחייבות חיתומית


בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת



דרישת החיוב



סכום העיצום הכספי

(בשקלים חדשים)

דרגה
(בשקלים חדשים)


עד 70,000,000


א'
20,000 שקלים

מ-70,000,001 עד 120,000,000
ב'
40,000 שקלים



מ-120,000,001 ועד 200,000,000
ג'
80,000 שקלים

מעל 200,000,00


ד'
160,000 שקלים

למעשה לגבי חתם הכפלנו פי ארבע את הסכומים הקבועים היום, לאור, אפשר לומר, מגוחכוּת הסכומים הקבועים היום גם ביחס לתאגידים מפוקחים אחרים.

'3. לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים'. בעיקר מדובר על מנפיקי תעודות הסל. הדרגה נקבעת בהתאם לשווי ההתחייבויות נטו, אשר הוגדרו בסעיף עצמו. צריך לראות בסעיפים עצמם, שכבר חלפנו עליהם.


'שווי התחייבויות נטו


סכום העיצום הכספי


(בשקלים חדשים)

דרגה
(בשקלים חדשים)


עד 50,000,000


א'
250,000 שקלים


מ-50,000,001 עד 500,000,000
ב'
500,000 שקלים



מ-500,000,001 עד 5,000,000,000
ג'
750,000 שקלים


מ-5,000,000,001

ד'
1,000,000 שקלים.

הסכומים האלה הם סכומים מקבילים לסכומים שהוטלו על מנהלי הקרנות. כשנגיע למנהלי קרנות נראה את הדמיון.

'4. לעניין מסלקה, כהגדרתה בסעיף 50א, 500,000 שקלים חדשים'. זה בערך הוכפל ביחס ל-240,00 שקלים הקבועים היום. זה קבוע בחוק.

'5. לעניין תאגיד אחר ולעניין יחיד - 6,000 שקלים'. זה שינוי ביחס למצב הנוכחי. המצב הנוכחי הוא 3,000 שקלים, וגם ביחס רק ליחידים ספציפיים, שהם נושאי משרה או בעלי עניין בתאגיד.

יש לי שתי שאלות. שאלה אחת, למה הכנסתם את זה לחוק הזה? זה לא אכיפה מנהלית. דבר שני, למה הכפלתם את הסכומים?

למה זה לא אכיפה מנהלית? זו אכיפה מנהלית.

ממש לא. אלה העיצומים הכספיים הרגילים.

עיצום כספי זה האכיפה המנהלית הקלאסית. כל מה שעשינו בהצעה הזאת זה ייסדנו בצד האכיפה המנהלית הקלאסית---

הבנתי. למה הרחבתם כל כך את העיצומים? בסעיף 1 הכפלה, בסעיף 2 פי ארבע. מה קרה שאתם שיניתם באופן כל כך דרסטי?

אנחנו מצאנו את עצמנו עם מכשירים שאין להם רגישות מספקת, נכון להיום. לעתים הסכומים שפגשנו אותם היום, בשל הפרות, נמצאו גבוהים מדי, ולא היו בידינו תקנות הפחתה כדי להפחיתם. לעתים הם נראו לנו נמוכים באופן מגוחך. ולפעמים אותה הפרה יכולה להיות שתאגיד לא הגיש כלל דוחות כספיים, או לא הגיש דיווח על האירוע הכי מכונן בחייו, ומצד שני כן הגיש דיווח, אבל היו חסרים בו פרטים מינוריים. אלה ואלה, בעינינו צריכים להטיל עליהם עיצום כספי. באשר לאירועים הדרמטיים, ובמיוחד כאשר מדובר בתאגידים שהולכים וגדלים---

אתם ראיתם שהעיצומים הכספיים הקיימים הם לא מספקים. אז הכפלתם פי שתיים ופי ארבע? למה לא הכפלתם פי אחת וחצי או פי שתיים וחצי? למה לא הכפלתם פי שלוש, פי חמש לתאגיד? איך קבעתם את זה?

בהחלטה על הסכום, כמו שהסכום שהיה בפעם שעברה, כך הסכום הזה, יש מידה רבה של שרירותיות. אין בה איזה מתמטיקה.

אבל פי שתיים ופי ארבע?

התשובה לזה נעוצה בכך שיש יכולת להפחית את הסכומים ולהפחית אותם באופן משמעותי. כאשר אפשר להפחית את הסכומים באופן משמעותי, דרגות החופש הן הרבה יותר גדולות, ואז אפשר להתאים את הסנקציה למעשה. כאשר הבסיס היה מבוסס על כך שאי אפשר להתאים וכשאי אפשר להתאים, אז מראש אמרו שיהיה רף נמוך יחסית.

טוב, תשובה לא מספקת. תנו שיקול דעת לרשות לניירות ערך והיא תחליט מה עושים. בשביל מה צריך את כל הספר הזה? מה זה שיקול דעת? אתה קובע, הכפלת את הסכומים. אני מסכים איתך ששם יש לך שיקול דעת, אתה יכול לראות שהעברה היא לא כל כך חמורה, אתה מפחית. מה הכפלת בתאגיד פי ארבע?

כי יש תאגידים שסכום של חצי מיליון שקל מבחינתם זה כאילו---

הרי זה מותאם גם לתאגיד.

תסתכל בחתמים. 20,000 שקלים זה אחרי הכפלה פי ארבע. מה זה 20,000 שקלים?

מה עשיתם עד היום?

להטיל עיצום כספי של 5,000 שקלים, עשינו את זה, אבל זה לא אפקטיבי.

טוב.

מה סכום העיצומים הכספיים בחוקים אחרים?

אי אפשר להשוות את זה. זה מאוד שונה. לפי חוק החברות זה 6,000 שקלים. זה מאוד קשה להשוות.

על בזק אפשר להגיע גם לעיצום של 18 מיליון.

זה הולך להיות בחוק ההסדרים?

כן.

את מכירה את חוק ההסדרים?

כן. לא כל החוק הזה הולך להיות בחוק ההסדרים.

לא, אבל הולך להיות בשוק ההון.

בשוק ההון הולכים להגדיל את הסכומים של העיצומים הכספיים.

לכמה כן?

ל-200,000 שקלים.

אז מה אנחנו נעשה? הרי יגיע לפה חוק ההסדרים והם יבואו ויגידו שצריך להגדיל את הסכומים של הקנסות, של העיצומים הכספיים בשוק ההון ל-200,000 שקלים. אנשים פה ייצאו החוצה ויגידו 'אנחנו לא עוסקים בסכומים כאלה, אנחנו הולכים רק במיליונים'.

אז לא יהיו הסדרים.

לא. בסדר, הממשלה תצטרך להסביר לנו כאן מה ההבדלים. אמרתי למשרד המשפטים, 'אתם תצטרכו להסביר בחוק ההסדרים מה ההבדלים'. פה הגדלה ל-200,000 ופה---

באכיפה המנהלית, זה 1 ו-5 מיליון.

זה לא אותו הליך, זה לא אותו הרכב ועדה.

מה לא אותו הליך? באכיפה המנהלית את מטילה קנס על חברה של 5 מיליון שקלים.

אבל ה-5 מיליון זה בהליך בפני ועדה, עם מותב ועם הליך, זה לא מה שיש בחוק ההסדרים.

שם זה עיצומים כספיים ופה את מטילה מיליון?

עד מיליון.

'עד' זה בסדר. בחוק ההסדרים תבוא הגדלה ל-200,000 שקלים, ואז נשאל, 'גנבים, איפה ה-800,00 הנוספים עד המיליון?' מה יענו לנו במשרד המשפטים? תתכונני לשאלות האלה.

(מקריאה): '(26) אחרי התוספת השישית יבוא- תוספת שביעית (סעיף 52ל)'. אני אגיד כמה מלים כלליות. התוספת השביעית, כבר אמרתי במה היא נבחנת מהתוספת החמישית. פיצלנו אותה לשלושה חלקים. לפני כל חלק אני אגיד מה האפיונים של החלק הזה, שמבחינים אותו מהחלקים האחרים.

החלק הראשון זה החלק שכלולות בו ההפרות שבשלהן אפשר להטיל עיצומים כספיים. זה הולך מהקל אל הכבד, א' קל, ב' בינוני, ג' כבד. על א' אפשר להטיל עיצומים כספיים בדרגה הנמוכה יותר של הסכומים, קרי עד 400,000 ליחיד ועד 2 מיליון לתאגיד. לא ניתן להגביל עיסוק כלל, לא לבעלי רישיון ולא לנושאי משרה בכירה. מגבלת הזמן, ההתיישנות שנקבעה היא שנה מגילוי הרשות ושלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה והאופי של ההפרות המנויות כאן הן הפרות שהן פשוטות במיוחד, הן נמצאות כאן, אגב, ולא בתוספת החמישית, שאפשר היה לשאול, כיוון שטיבן הן כאלה שיכולות גם לפגוע במשקיעים ומכיוון שכך, רצינו שתהיה בידי הוועדה את האפשרות לפסוק פיצויים לנפגע הפרה, הכלי הזה שאין בעיצומים כספיים פשוטים.

אני רוצה רק לתקן. בחוק ההסדרים העיצום הכספי גם בתאגיד הוא מיליון שקלים.

אם כך אני אחפש בחוק ההסדרים שאלות אחרות.

(מקריאה): 'חלק א'. (1) לא הבליט בתשקיף פרט שהרשות דרשה שיובלט בהבלטה מיוחדת, בצורה כפי שנדרשה, בניגוד להוראות סעיף 20(ב)'. זה חדש.

'(2) קיבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה, בניגוד להוראות לפי סעיף 24(ד)'. זה קיים היום בעיצום כספי פשוט.

'(3) לא החזיר למזמינים סכומים ששילמו על חשבון ניירות ערך בתוך התקופה שנקבעה לכך, בניגוד להוראות לפי סעיף 27(א) או (ב)(3), או ביצע הקצאה של ניירות ערך, שלא בדרך או באופן שצוינו בתשקיף, בניגוד להוראות סעיף 27(ב)(1)'. זה קיים היום כעברה פלילית, לא כעיצום.

'(4) רשם למסחר בבורסה ניירות ערך המוצעים על פי מסמך רישום שלא במועד הקבוע בסעיף 35כג(א)'. זה קיים היום כעברה פלילית בלבד.

'(5) לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע להקצאת ניירות ערך בחברה רשומה, שהוצאו שלא לציבור, בניגוד לתקנה 6 בתקנות הצעה פרטית'. זה חדש.

'(6) לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע לעסקה עם בעל שליטה, בניגוד להוראות תקנה 5 של תקנות עסקה עם בעל שליטה'. זה חדש.

זה רק לגבי בעל מניות? מה לגבי אנשי אגרות חוב?

כרגע תקנה 5 לגבי עסקאות עם בעלי שליטה, לדעתי, אני מיד אבדוק את זה, נוגעת לגבי בעלי מניות ולכן מתייחסים כאן רק לבעלי המניות. אני מיד בודקת.

חלק ב'. בחלק ב' זה טווח הביניים. כאן אפשר להטיל עיצומים כספיים עד מיליון שקלים ליחיד ועד 5 מיליון שקלים לתאגיד. ניתן להתלות רישיונות, לא ניתן לאסור כהונה כנושאי משרה בכירה, זה רק יכול להיות בחלק ג'. ניתן גם כמובן להטיל את יתר אמצעי האכיפה שנקבעו בהצעה, של תשלום לנפגע הפרה, נקיטת פעולות, לתיקון ההפרה ומניעת הישנותה וכיוצא בזה. מגבלת הזמן, מבחינת התיישנות, זה חמש שנים ממועד ביצוע ההפרה. אתם תראו שההפרות כאן הן קצת יותר מורכבות, בחלקן יש גם יסוד נפשי של רשלנות.

'(1) ביצע מכירה במחיר לא אחיד, בניגוד להוראות לפי סעיף 17א'. זה חידוש.

'(2) הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה, או מכר ניירות ערך כאמור, שלא בתנאים ובדרך השווים לכל, בניגוד להוראות סעיפים 17ג(א)(1), קבע מחיר מרבי לניירות ערך המוצעים בהצעה אחידה, בניגוד להוראות לפי סעיף 17ג(א)(2), או הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה, בניגוד לתנאים ולהגבלות שנקבעו לעניין זה לפי סעיף 17ג(ב)'. זה קיים היום כעברה, אך לא כעיצום.

ותשאירו את זה גם כעברה? זה יהיה גם כעברה וגם כאן כהפרה?

לא, אנחנו מחקנו את זה מעברה וזה נמצא כאן כהפרה. אני מזכירה שכשדיברנו על סעיף 53, אז כאשר היה מדובר בעברות שהן עברות קלות במיוחד, אשר נעשות ברשלנות ושלצידן קנס בלבד, הסרנו אותן מעברות עונשיות ואנחנו מטפלים בהן רק במנהליות. כאשר זו עברה חמורה, אז כשזה יהיה במודעות, היא תישאר עברה פלילית, וכאשר זה יהיה ברשלנות, לכל היותר, זה יהיה פה.

'(3) לא כלל בתשקיף דבר שהיה עליו לכלול בו, בהתאם לדרישת הרשות שניתנה לפי הוראות סעיף 20(א)'. זה חדש.

'(4) המשיך להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, בניגוד להוראת הרשות שניתנה לפי סעיף 23א(ה)'. קיים היום בעיצום כספי, עבר למנהלי.

זה לא יהיה יותר עיצום כספי?

לא.

למה זה קפץ ישר לחלק ב'? זה היה עיצום כספי טכני.

זה היה עיצום כספי טכני, כי לא היה לנו משהו אחר, אבל זה דבר מאוד חשוב. מתי הרשות מונעת מתאגיד להציע תשקיף מדף? בדרך כלל הסיבה תהיה כאשר נמצאה אצלו הפרת דיווח, כי צריך רקורד דיווחי תקין במשך שלוש שנים.

'(5) לא פרסם תיקון תשקיף או תשקיף מתוקן בצורה, בדרך, או במועד שנקבעו לכך בהוראת הרשות שניתנה לפי סעיפים 25(א) או 25א(ב)'. קיים היום בעיצום כספי פשוט וגם בעברה פלילית. זה עבר למנהלי ויישאר בפלילי גם כן כאשר זה---

גם וגם וזה ייקבע לפי היסוד הנפשי.

נכון.

בתשובה לשאלה קודמת שנשאלנו, זה רק בעל מניות.

'(6) הציע תעודות התחייבות לציבור, אף שלא מונה נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בניגוד להוראות סעיף 35ב(א)'. קיים היום כעברה פלילית, יתווסף למנהלי ויישאר במקביל.

איך אפשר להציע תעודות התחייבות לציבור ברשלנות?

אני לא מבקשת הוכחת רשלנות. אני אומרת, עצם העובדה שהוא הציע ללא נאמן, בניגוד להוראות החוק, אני יכולה ללכת למנהלי.

'(7) רכש או החזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה שלגביה הוא משמש נאמן, או ניירות ערך של המנפיק, או של החברה האם, חברה בת או חברה קשורה של המנפיק, בניגוד להוראות סעיף 35יא, או ביצע עסקה בניירות ערך שהם נושא נאמנותו לחשבונו של אחר, על פי ייפוי כח המקנה שיקול דעת, בניגוד להוראות סעיף 35יב'. זה חידוש.

'(8) ביטח את אחריותו בהיקף ביטוח ובתנאים שידע, או שהיה עליו לדעת, כי אינם ברמה מספקת להבטחת מלוא אחריותו, לפי פרק ה' לחוק, בניגוד להוראות תקנה 5 לתקנות החיתום'. זה חדש.

היום תקנות החיתום מחייבות את החתם לקיים ביטוח בגובה כזה שהדירקטוריון שלו חושב שזה מכסה את החשיפה שלו על אחריות על פרט מטעה, בתשקיף ובדיווחים. אם הוא ביטח בניגוד להנחיית הדירקטוריון שלו, באופן שלא מספק לטעמו, אז הוא חשוף לסנקציה מנהלית. זאת אומרת יש היום הוראה שאין סנקציה בצדה.

רק בדיעבד תוכלי לדעת את זה.

לא, אם אני אקבל פניית ציבור מדירקטוריון החתם שאומר, 'אני הבאתי בידיעת החתם שזה לא מספק, לאור החשיפות שהיו לנו בשנה שעברה' ויסתירו ממנו את הפרוטוקולים וידווחו בלנקו שזה ביטוח מספק, אז יכול להיות שזה לא יהיה רק בדיעבד.

'(9) לא השקיע את הסכום האמור בתקנה 6(א) לתקנות החיתום (להלן-הפיקדון), או לא עשה כן באופן הקבוע באותה תקנת משנה, לא הפקיד את הפיקדון למשמרת, לפי הוראות תקנה 6(ב), או הפקיד שלא לפי הוראות תקנה 6(ב) לתקנות החיתום, או שעבד או משך את הפיקדון, בניגוד להוראות תקנה 6(ב) לתקנות החיתום'. גם זה חדש. לצד הביטוח יש חבות על חברות החיתום, גם שיהיה להם פיקדון של אגרות חוב בדרגת השקעה גבוהה, אשר מופקד אצל נאמן בנאמנות עיוורת. אם משהו מזה לא מתקיים, זה עילה להטלת סנקציה מנהלית.

שאלת אותי למה לקפוץ ישר לב'. מפני שזה יכול להיות עילה להעברת חתם לסטטוס לא פעיל, ואם אני אהיה ב-א', אז אין לי אפשרות כזאת.

'(10) מי שהוסמך לפי סעיף 56ו, שגילה את תוכנם של ידיעה או מסמך, שהגיעו לידיו מכח תפקידו, בניגוד להוראות סעיף 56ה'. זה קיים היום כעברת מודעוּת בפלילי. יישאר בפלילי ולצדו מנהלי.

'(11) חזר בו מהצעת רכש בניגוד לתקנה 4 לתקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000 (להלן- תקנת הצעת רכש)'. זה חדש.

'(12) הציע הצעת רכש שלא בהתאם להוראות תקנה 5 לתקנות הצעת רכש, קבע מועד קיבול אחרון בניגוד להוראות תקנה 6 לתקנות כאמור, או שלא בהתאם לתקנה 7 לתקנות האמורות'. גם כאן זה חדש.

'(13) מכר, התחייב למכור, רכש, או התחייב לרכוש, בתקופת הקיבול, ניירות ערך נושא הצעת רכש, שלא בהתאם להצעת הרכש, בניגוד לתקנה 24 לתקנות הצעת הרכש'. זה חדש. יש עבירות פליליות בתוך תקנות הצעת רכש, אבל העיצום הכספי לא היה.

חלק ג'. חלק ג' הוא החלק החמור ביותר שבשלו אפשר להטיל את כל אמצעי האכיפה ומגבלת הזמן בו, בהתאמה, היא הארוכה ביותר, 7 שנים ממועד ביצוע ההפרה.

'(1) עשה הצעה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, או טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור בסעיף 22, והוגשה לרשות, בניגוד להוראות סעיף 15(א), או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, בניגוד להוראות סעיף 15(ב), והיה עליו לדעת שהוא מבצע הצעה לציבור, או מכירה לציבור, שלא על פי תשקיף, או טיוטת תשקיף, לפי העניין כאמור'. זה מקביל להוראה בעיצום הכספי הפשוט, כאן עם יסוד נפשי של רשלנות.

'(2) לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיף 25(ד), 26(ג), 30, 35ד(ב)(2), 35יד(ו), 35טו(א), 35כד, 36, 44ד, 52כו(ב), 52נג(ב), 54ג(ג), 54ו, או 36(ג)(3) או (ד), והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר'. זה מקביל לתוספת החמישית, פרט (4)(א) שקראתי קודם, בתוספת יסוד נפשי של רשלנות וכולל גם את המקרה שהוחרג שם, שהוא איחור בדיווח מיוחד בשהות שעולה על 7 ימים, לרבות דיווח קלוקל במגנא, ומשום כך כתוב 'באופן'.

'(3) לא הגיש לרשות דוח או הודעה שאותם פרסם או הגיש לפי הדין הזר, או שאותם הגיש או פרסם למשקיעים בניירות ערך שלו, הרשומים למסחר בבורסה בחוץ לארץ, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיף 35כג(ב), או 35לא(א), והיה עילו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר'. זה קיים היום כעברה, זה חדש בעיצומים.

'(4) גרם לכך שבטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך, או במפרט הצעת רכש שהוגשו לרשות לפי חוק זה יהיה פרט מטעה, בניגוד להוראות לפי סעיף 44א1(א) -אני מזכירה שמטעה זה לרבות חסר- או גרם לכך שבחוות דעת בדוח, בסקירה, או באישור, שנכללו או שנזכרו באחד מאלה, בהסכמתו המוקדמת, ייכלל פרט מטעה, בניגוד להוראות סעיף 44או(ב), כאשר היה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר'.

'(5) ניהל בורסה לניירות ערך, בלא שקיבל רישיון לכך, בניגוד להוראות סעיף 45'.

'(6) עשה עסקה בניירות ערך של חברה או בנייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו, בניגוד להוראות סעיף 52ג(א), והיה עליו לדעת כי מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה. ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה, אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות בסעיף 52ז(א), בפסקאות משנה (1) או (4) עד (9)'.

'(7) מסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך לאדם שהיה עליו לדעת כי יעשה שימוש במידע פנים, או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה, או ימסור אותה לאחר, בניגוד להוראות סעיף 52ג(א) או 52ד(א), והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים, או חוות דעת על נייר ערך. ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה, אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות בפרט 6'.

'(8) עשה שימוש במידע פנים, אשר הגיע לידו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות סעיף 52ד(א), והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים שהגיע מאיש פנים בחברה. ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה, אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות בפרט 6'.

'(9) קנה או מכר נייר ערך שלא במהלך המסחר בבורסה, או שלא על פי הוראה בכתב שנתן לפחות יום לפני ביצוע הקנייה או המכירה, בניגוד להוראות סעיף 52ט(ב), החזיק ניירות ערך שלו שלא בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה, בניגוד להוראות לפי סעיף 52ט(ג), או נתן הוראה לקנות או למכור נייר ערך שלא בהתאם להוראות סעיף 52ט(ד)'.

'(10) כלל בפרסום הודעה בעיתון, לפי חוק זה, פרט מטעה, או השמיט מפרסום כאמור פרט שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות סעיף 55(ב), כאשר היה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר'.

'(11) שימש כחתם, אף שלא היה רשום במרשם החתמים, לא התקיים בו תנאי מהתנאים למרשם כאמור, שפעל כחתם, על אף שהיה רשום במרשם כאמור במעמד לא פעיל, בניגוד להוראות לפי סעיף 56ג(4א)'.

'(12) בהיותו חתם, כיהנו בו דירקטורים, נושאי משרה או עובדים, שלא בהתאם לתנאים הקבועים בהוראות תקנות 7 או 9 לתקנות החיתום'.

'(13) התחייב בהתחייבות חיתומית העולה על 15% מכלל ההתחייבויות החיתומיות שניתנו, או שימש חתם מתמחר בהצעה לציבור שאינה הצעה של מניות הכלולות במדד ת"א 25, והכל בניגוד להוראות תקנה 10 לתקנות החיתום'.

'(14) שימש מפיץ בלא שהתקיימו בו דרישות תקנה 23 לתקנות החיתום'.

סוף חוק ניירות ערך.

(חילופי יו"ר - היו"ר ציון פיניאן)

יש הערות?

לגבי חלק ג' סעיף (4). הכוונה היא שהוא גרם לכך בכוונה שיהיה פרט מטעה במסמכים האלה? או עצם הדבר שהוא פרסם---

זו רשלנות. צריך להוכיח שהיתה רשלנות. אין כוונה באופן כללי באכיפה המנהלית, גם לא ב---

כי ב'גרם' מדובר על כוונה.

זה ברשלנות. גרם ברשלנות, גם הטעה, אתה יכול להגיד. זה עובדתי, זה ביחס למבחני האדם הסביר, לא ביחס לעצמו.

זה בעייתי קצת.

אבל כתוב במפורש, תסתכל בסיפא של הסעיף. כתוב 'כאשר היה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר'. זאת אומרת, לא יכול להיות פרשנות שזה בכוונה, כי כתוב במפורש היסוד הנפשי.

אז מדובר פה על כוונה.

אני אומר, אי אפשר לחשוב שזה כוונה, כשכתוב במפורש שזה ברשלנות.

רשלנות זה חוסר כוונה?

אם אני מפרסם משהו בדוח, כשאני יודע שיש בכך כדי להטעות משקיע, והכנסתי את זה---

אתה לא יודע.

אם אתה יודע, זה לא אומר שלא פעלת גם ברשלנות. אבל לצורך ההליך המנהלי, לא צריך להוכיח שהיתה כוונה והוועדה המנהלית איננה בוחנת את שאלת הכוונה, היא בוחנת האם היתה כאן רשלנות.

השינוי שעשית פה מי גרם לכך, את יכולה להסביר אותו?

'גרם' זה יסוד עובדתי, זה עשה פעולה מסוימת. המלה 'גרם', זה יכול להיות כתב, יכול להיות אמר למישהו לכתוב, יכול להיות ששמע ואמר. זה יכול להיות כל מיני פעולות, בשביל זה כתוב 'גרם', אבל גרם זה יסוד עובדתי. זו פעולה.

כיוון שאנחנו החלנו את היכולת להטיל עיצומים כספיים גם על אורגנים בתאגיד ולא על התאגיד עצמו, וכיוון שמי שכולל בטיוטת התשקיף הוא התאגיד, אז רצינות ל---

כל השאלה אם אתם רוצים גם אדם חיצוני שגרם לזה שהוא לא... אבל אם זה האורגן עצמו, אז 'כָּלַל' כולל גם את האורגן שעשה את זה בפועל וגם את התאגיד עצמו. השאלה אם התכוונתם לעוד מעגל.

אבל נניח שהוא אמר לעורך דין שמכין את התשקיף 'תכתוב את זה', אז זה 'כלל'?

מי כלל את זה? התאגיד כלל את זה.

התאגיד כלל, אבל היחיד שם? עזבי את עורך הדין, עורך הדין הוא רק ידו הארוכה.

אז זה אותו---

אז זה שאמר לו גרם.

אתה צריך 'גרם', מספיק שתגיד 'הכליל'.

אני מסכימה איתך שזה ייכנס, אבל השאלה אם 'גרם' זה לא רחב מדי?

הכליל זה עברית, שהוא עצמו עשה את זה. התאגיד ברור שהכליל, אין שאלה, אבל היחיד, הוא גורם שמישהו אחר---

היחיד זה 'גרם'.

אז אתה יכול לעשות את זה על כל ההפרות. אם אתה לא מקבל את זה שהוא רק ידו הארוכה, אז בכל ההפרות

בכולם אפשר לעשות את אותה טענה.

אנחנו חושבים ש'גרם לכך' נותן את התמונה הנכונה יותר ותופס גם את היחידים. אם רוצים, אפשר להגיד שנחזור לזה בדיון הבא ונעשה איזה שהוא שיח לקראת הדיון הבא.

אוקי.

כמובן שאני משאיר לשיקול דעתו של אדוני היושב ראש, שכמו שנאמר מקודם על ידי חבר הכנסת חיים אורון, וגם צוין על ידי פרופ' גושן, שבחלק הנוגע כאן לחוק הסדרת העיסוק אין עדיין הסכמות כאלה או אחרות עם הרשות לניירות ערך, ולכן אני משאיר את זה כמובן לאדוני היושב ראש, אם להיכנס לפרק הזה, כי יש פה כמעט על כל סעיף שני או שלישי הערה, כאשר, כמו שנאמר, אמורה להיות פגישה ביום חמישי, כדי להסיר את ההערות האלה. לכן זה שיקול דעת.

עד כמה שאני הבנתי, המחלוקות מצומצמות לכמה נקודות.

לא רק בעיצום הכספי, יש גם דברים נוספים, כמו נזיפה והתראה שבוטלו, דרך פרק ז' שבוטל. השאלה אם עכשיו אני אתחיל לתת פה נאום ארוך על למה פרק ז' בוטל.

אפשר בקצרה להגיד.

אנחנו מכבדים את השיג והשיח שהתקיים מולכם. לדעתי המחלוקת כרגע בינינו נוגעת רק לגובה העיצומים הכספיים בהליך העיצום הכספי הפשוט.

לא רק.

אם לא, אז זה חידוש בעיניי, שמובא כרגע בוועדה, ולגבי זה, ינחה היושב ראש את הוועדה.

אני לא רוצה לחזור על זה, היו פה דברים נוספים שגם אמרנו לכם, נושא הנזיפה וההתראה שבוטל ופרק ז'.

אפשר יהיה לדון בזה.

אנחנו נעלה את הכל פה.

תעלה מה שאתה מוצא לנכון.

הערותיך נכתבו ונתייחס לזה.

בחלק ב', הפרט השני. את אמרת שהורדת את זה מעברה פלילית, בניגוד ל-17ג.

ב(2) ירד, זה נמחק מהפלילי.

בנוסח שאצלי זה לא נמחק בפלילי. רק צריך לוודא שנמחק את זה.

מיד אנחנו בודקים.

אני עוברת לחוק הייעוץ. (מקריאה): 'תיקון חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות'.

'2. בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995'. רק מלה כללית. חלק גדול מהתיקונים שתראו כאן ביחס לכחול, הם תולדה של העובדה ששני תיקונים לחוק אושרו בינתיים על ידי הוועדה ואף נכנסו בחלקם לתוקף וצריך היה לתת להם גילום בטקסט שנמצא לפניכם. כך למשל הסעיף הראשון שאני מקריאה.

'(1) בסעיף 1, בהגדרה "לקוח כשיר" אחרי "בתוספת", יבוא "הראשונה", ובמקום ההגדרה "נושא משרה בו" יבוא "נושא משרה כהגדרתו בחוק החברות".'. זה נולד לצורך הטעמה, כיוון שיש תוספת כבר בתיקון שנכנס בינתיים, בתיקון 13, אז צריך היה לקרוא לזה תוספת ראשונה.

ב"נושא משרה" ההפניה בחוק היום היא לפקודת החברות שכבר אינה רלוונטית, אז זו הסדרה.

'(2) בסעיף 7 – (א) בסעיף קטן (ב) אחרי פסקה (3) יבוא: "(4) השותפות התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעברה וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור בסעיף 52נה בחוק ניירות ערך שהוטל עליו לפי פרק ח4 לחוק ניירות ערך, לפי פרק ז'2 לחוק זה, או לפי פרק י'1 לחוק השקעות משותפות, במשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור".

'(ב) בסעיף קטן (ג), בפסקה (2), במקום הסיפא, החל במלים "וכן מי שרישיונו הותלה" יבוא "וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור בסעיף 52נה בחוק ניירות ערך, שהוטל עליו לפי פרק ח'4 לחוק ניירות ערך, לפי פרק ז'2 לחוק זה או לפי פרק י'1 לחוק השקעות משותפות, למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור".

הסעיף 7, עניינו מתן רישיון ייעוץ ושיווק ואחד מהתנאים לתת רישיון כזה, (א) מדבר על שותפות, (ב) מדבר על חברה, זה שהשותפות או החברה תצהיר שאין בכוונתה להעסיק נושא משרה שהעסקתם אסורה, בין אם הם הורשעו בעברה, ובין אם הוטלה עליהם סנקציה האוסרת עליהם לכהן לפי האכיפה המנהלית.

ואיך הם מתחייבים? מה מועד הגשת התצהיר?

זה המועד שבו הם מבקשים את הרישיון. הם מבקשים את הרישיון ובמסגרת כל המסמכים שמביאים, הם נותנים גם הצהרות. זו גם לא ההצהרה היחידה שלהם, יש להם שורה של הצהרות, זו אחת מהן.

'(ג) במקום סעיף קטן (ד) יבוא: "(ד) הרשות רשאית לסרב להעניק רישיון יועץ או רישיון משווק לפי העניין למבקש, אם סברה כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש כבעל רישיון יועץ או כבעל רישיון משווק, לפי העניין, בשים לב לדרישות העיסוק. ואם הוא תאגיד, גם אם סברה כי קיימות נסיבות כאמור באחד מאלה: (א) בעל שליטה במבקש הרישיון; (ב) נושא משרה במבקש הרישיון או בבעל השליטה במבקש הרישיון".' הסעיף הזה הוא סירוב למתן רישיון מהנימוק שאינו ראוי לשמש, המהימנות. הנימוק הזה קיים גם היום, כעילה לסירוב למתן רישיון. למעשה אנחנו הסרנו עילות הקיימות היום שהן נראות לנו, שהן נכללות בתוך איסור המהימנות הכללי ולכן אינן מצריכות ציון מפורש, מאותן סיבות שבשלהן רשאית הרשות לבטל רישיון, שהן הסיבות המנויות בסעיף 10, כך למשל אם הוא הפר את החוק הייעוץ או דין אחר הנוגע לניירות ערך, אם הוכרז כפושט רגל, אם הוגש נגדו כתב אישום או הרשעה, אלה הם מני הנסיבות הכלליות שנכללות בתוך מבחן המהימנות הכולל, ולכן ציונם המפורש אינו נדרש.

החלפתם מקצוע לעיסוק, מה הסיבה? היה בחוק הקיים 'מקצוע'.

הסיבה היא שכאשר עשינו את התיקון של זירות מסחר, בינתיים נמצא בפני הוועדה להכנה לקריאה שנייה ושלישית תיקון 15 לחוק השקעות משותפות, רצינו לייצר איזה שהוא מבחן אחיד של מהימנות ושישרת את כל המקרים שהרשות נדרשת להפעיל את שיקול דעתה. כיוון שבחלק מהמקרים זה יותר נוטה למקצוע ובחלק מהמקרים זה יותר נוטה לעיסוק, השתדלנו להגיע ללשון אחידה ככל הניתן, גם בעניין הטרמינולוגי, גם בעניין ביחס למי בגוף המפוקח בודקים; הגוף המפוקח עצמו, בעל השליטה בו, נושא משרה בו ונושא משרה ובעל השליטה בו, גם ביחס איזה חובות הודעה להשית על הגוף כדי שהרשות תוכל לבחון האם התקיים מבחן המהימנות. ניסינו לייצר איזה שהוא מודל אחיד וסביר לכל הדברים, כי הרי בסופו של דבר בערך אותם דברים נבחנים. יכולים להיות ניואנסים שמתאימים, למשל על בעל רישיון ייעוץ, שאלת הגעתו בגילופין לעבודה היא מאוד רלוונטית ויכולה לפגוע במהימנות שלו. יהיו ניואנסים כאלה.

'(3) בסעיף 8 - (א) בסעיף קטן (ב) בפסקה (3) במקום הסיפא, אחרי המלים "וכן מי שרישיונו הותלה", יבוא "וכן מי שחל עליו איסור לכהן בו כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור בסעיף 52נה לחוק ניירות ערך, שהוטל עליו לפי פרק ח'4 לחוק ניירות ערך, לפי פרק ז'2 לחוק זה, או לפי פרק י'1 לחוק השקעות משותפות, למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור".' זה בעצם מקבילה לסעיף 7 שפירטתי קודם לכן לעניין מתן רישיון ניהול תיקים.

'(ב) במקום סעיף קטן (ג) יבוא "(ג) הרשות רשאית לסרב להעניק רישיון מנהל תיקים למבקש אם סברה כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש כבעל רישיון מנהל תיקים, בשים לב לדרישות העיסוק, ואם הוא תאגיד, גם אם סברה כי קיימות נסיבות כאמור הנוגעות למנויים בפסקאות (א) או (ב) בסעיף 7 בשינויים המחויבים".'

'(4) בסעיף 10.

על אף מה שכתוב כאן, אנחנו חושבים, בהתאם לאותו רציונל שנאמר קודם, שאפשר היה להגיד שסעיף קטן (א4) בטל, כי לא צריך לציין את שאלת ההרשעה מפורשות.

'(ב) במקום סעיף קטן (א1) יבוא-

"(א1) (1) הרשות רשאית לבטל או להתלות רישיון של תאגיד בעל רישיון, לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות להביא בפניה את טענותיו, אם מצאה כי התקיימו הנסיבות המנויות ברשימה לפי פסקה (4), המעידות על כך שאין הוא ראוי לשמש כבעל רישיון (להלן- פגם במהימנות). נסיבות כאמור ייבחנו ביחס לאלה: (א) בעל הרישיון; (ב) בעל שליטה בבעל הרישיון; (ג) נושא משרה בכל אחד מהמפורטים בפסקאות משנה (א) או (ב).

'(2) הוועדה כהגדרתה בסעיף 38ה (בסעיף קטן זה – הוועדה), רשאית לבטל או להתלות רישיון של יחיד בעל רישיון, אם התקיימו הנסיבות המנויות ברשימה לפי פסקה (4), המעידות על פגם במהימנותו של בעל רישיון, ויחולו לעניין הליך ביטול או התליה של רישיון, לפי פסקה זו, הוראות סעיפים 52מה עד 52נ לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים'.

'(3) על אף הוראות פסקה (1) מצאה הרשות כי הרשות כי התקיימו הנסיבות המנויות ברשימה, לפי פסקה (4), המעידות הן על פגם במהימנותו של יחיד בעל רישיון, והן על פגם במהימנותו של תאגיד בעל רישיון שבשמו פועל היחיד כאמור, רשאית הרשות להורות כי הוועדה תחליט, במסגרת הליך כאמור בפסקה (2), גם לעניין ביטול או התליית הרישיון של התאגיד כאמור'.

'(4) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל הרישיון, של נושא משרה בבעל הרישיון, או של בעל שליטה בבעל הרישיון. רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסום הרשימה וכל שינוי בה, ומועד תחולתם, יפורסם ברשומות'.

'(ג) סעיף קטן (ג) בטל'.

'(ד) סעיף קטן (ד) בטל.

את יכולה להסביר את כל פסקה (4)? לא הבנתי, את רוצה למחוק את 4(א)?

אני מבקשת לבטל. להסיר אותו. בעצם מה יש לנו בסעיף 10? סעיף 10 זה השלב שבו רוצים לבטל או להתלות רישיון, להבדיל מהשלב של בחינת מתן הרישיון לכתחילה. כיוון שכך, הרשות מצומצמת יותר בשיקוליה, כי יש כאן פגיעה בעיסוק או בקניין גדולה יותר, משכך, היא עדיין יכולה להתלות את הרישיון על בסיס של פגם במהימנות, אלא שאז היא חייבת לעשות את זה על בסיס רשימת פגמים במהימנות, שאותם היא תפרסם. פרסום הרשימה בעצם גורם איזה שהוא יסוד של התראה, כי בעל הרישיון, או מי שמבקש את בעל הרישיון יודע למה הוא חשוף, יחד עם זאת, יכול שהפגם במהימנות ייבדק בצורה רטרוספקטיבית כמובן, כלומר ביחס להפרות שהוא ביצע ערב בקשת הרישיון. ונאמר, רק באשר ליחיד בעל רישיון, ההכרעה תועבר לוועדת האכיפה המנהלית. ואם זה גם יחיד וגם תאגיד, אפשר ששניהם יעברו בפני ועדת האכיפה המנהלית, זה מה שאומר סעיף זה.

זאת אומרת, זה מאוד מרחיב את המבחן. המבחן יהיה בשיקול דעת הרבה יותר רחב.

אפשר להגיד הפוך, זה מצמצם את המבחן, מפני שהוא נותן גילוי וצמצום של הרשות, מה מותר לה לפעול במסגרת מבחן המהימנות. זה ממקד ונותן חשיפה של מבחן המהימנות.

למרות שהסעיף הזה קיים היום בחוק, נושא של ביטול הרישיון או התלייתו, אני רוצה להזכיר שהמדובר למעשה בסנקציה, אחת הקשות ביותר שקיימות, של הפסקת עיסוק של אדם במקצוע, למרות שהיא עומדת במבחן חוק חופש העיסוק, כמובן, יש נסיבות שאכן מאפשרות לרשות במובהק לבטל רישיון שניתן, הרי היד שנתנה יכולה להיות היד שמבטלת, ועל זה אין חולק. הבעיה שיש כאן מבחן סבירות גבוה מאוד לרשות. ניקח לדוגמה נושא של פגם במהימנות, שזה נושא חדש. מה זה פגם במהימנות, איך מסבירים פגם במהימנות? מה נראה פגם במהימנות ומה לא? האם אנחנו משאירים את כל שיקול הדעת לגבי פגם במהימנות לרשות לניירות ערך? זה רחב מדי, לא מובן. היום הפרשנות לפגם במהימנות הוא ככה ובעתיד יהיה אחרת, וכאן---

מי אתה חושב שיכול לקבוע את הפגם במהימנות?

אני לא יודע, זה סעיף חדש שהם הוסיפו.

זה קיים, זה לא חדש. ממתי זה חדש? זה קיים. זה צמצום.

זה קיים היום ב-7(ד)(2), פה צמצמנו. היא רשאית לבטל רישיון אם לא התקיימו הנסיבות שב-7(ד)(29 וכאן צמצמנו את זה ואמרנו שלביטול רישיון צריכה להיות רשימה שפורסמה מראש.

הרשות מגבילה רישיונות על סמך מבחן המהימנות כבר חמש שנים ומבחן המהימנות הזה הוא מבחן חוצה פעולות גם---

גם היום אתם מפרסמים את הנסיבות באינטרנט?

לא.

הפרסום הזה חדש.

לכן זה מקל, זה נותן בהירות לגבי המצב החוקי.

יש פה הוראה שעל כל שינוי ומועד התחילה יפורסם ברשומות, כמובן שהשינוי יחול רק מעתה ואילך, הוא לא יחול

אז אני מדגישה, לא סתם אמרתי את הרטרוספקטיביות, הוא יחול מעתה ואילך במובן זה שלא יכול שעכשיו אני אספר לכם שמשהו נראה לי פגם במהימנות ואני אתפוס שם משהו שעשית---

קודם לכן, לפני שפרסמת, כי אמרת שהמטרה של פרסום הנסיבות זה ליצור ודאות ושהאדם יידע מראש לקראת מה הוא הולך.

יחד עם זאת, וזה תואם את הנחיית פרקליטת המדינה בעניין סעיף 226 לחוק החברות, שעולם הערכים בו דומה, אם ביצעת הפרה קודם לכן, עדיין אפשר לטעון לפגם במהימנות, גם כשהבחינה נעשית כעת. זאת אומרת, קיבלת רישיון, כאשר אתה עשית העלמת מס בנסיבות חמורות שלוש שנים אחורה, ועכשיו כן מפורסמת ברשימת המהימנות שזה פגם במהימנות---

אבל לפני זה, כשעשית, זה לא היה מפורסם, אז מה? יחול עליך דין שלא ידעת על קיומו בזמן שעשית אותו? זה ממש לא מקובל וגם במקום אחר, בהצעה, לדעתי, התנגדנו לזה וקיבלתם את העמדה הזאת, שהשינוי ייכנס מעתה ואילך.

אתם דיברתם על סדרי דין.

זה לא הגיוני.

---אם הוא ממשיך להפר, בסדר. אבל אם הוא הפסיק את ההפרה, הוא עשה את זה כשלא---

(חילופי יו"ר - היו"ר משה גפני)

אני חושבת שאנחנו לא סותרים אחד את השני, אני אנסה להגיד את זה שוב. אם הוא מקבל את הרישיון, כעת כשהוא בא לקבל את הרישיון, הדין בהיר בפניו, הוא יודע מה נמצא ברשימה. אבל הרשימה יכולה לתפוס מצבי התנהגות שהוא עשה עוד לפני שהוא חשב שהוא רוצה להיות בעל רישיון. לזה התכוונתי. זה לא יוצר חידוש מבחינתו, זה לא שהוא ביצע את ההפרה הזאת... אני באתי לבקש רישיון, עשיתי את העלמת המס, או עשיתי מידע כוזב בפני הרשות על התנהלות אחרת שלי מולה, עוד לפני שחשבתי לבקש רישיון ניהול תיקים. כשאני באתי לבקש את רישיון ניהול התיקים ראיתי לפניי באתר האינטרנט של הרשות רשימה שאומרת שהתנהגות כזאת היא פגם במהימנות. אז ברור שאני בוחנת את זה גם ביחס ל---

לא, אבל זה לא לפני הרישיון, זה רישיון קיים.

אותו דבר.

זה ביטול רישיון קיים. זה לא שהוא בא לקחת את הרישיון.

אם לאחר קבלת הרישיון הוא עשה מעשה שכשעשית עוד לא---

זה לא היה ברשימה, אז אי אפשר. זה ייכנס בצורה מפורשת שהשינוי ייכנס לתוקף מתום מועד ואילך.

אני עדיין לא מכיר את הרשימה. בסעיף 10(ב)(4), הסוף, כתוב שהרשות תקבע את רשימת הנסיבות. עוד פעם, אני לא מכיר את רשימת הנסיבות האלה. זה חדש, אז בואו נקבע את רשימת הנסיבות האלה בחוק, אם כבר קובעים רשימת נסיבות.

לא, אנחנו צריכים גמישות בעניין הזה.

לא, זה צריך להיות פה בחוק. לא יכול להיות שתהיה פה גמישות.

היום אתה לא יודע איזה---

אז תתקנו בהמשך.

אני רוצה להבהיר שהרשות קיבלה על עצמה פה מגבלה שלא קיימת בכל חקיקה אחרת בשוק ההון. בכל חקיקה אחרת יש ביטול רישיון בגלל פגם במהימנות, בלי רשימה שפורסמה, אז עכשיו לחייב אותה להכניס את זה לחוק זה כבר עוד צעד אחד שלא מופיע בשום חקיקה אחרת.

ולתת לרשות לקבוע בעצמה, אחרי שהחוק יאושר, את כל הנסיבות בנושא מהימנות, מחר תהיה פה רשימה מפה ואני לא יודע עד מתי.

כל הרעיון של הרשימה זה ליצור אלמנט של התראה.

בסדר, אבל אני רוצה את הרשימה הזאת... עכשיו אנחנו מבקשים את האישור של ועדת הכספים, בוא נציג את הרשימה הזאת.

תנו לנו דוגמאות לנסיבות שונות.

בחוק של זירות מסחר כבר אישרנו בדיוק אותו מודל.

אנחנו הצגנו בחוק של זירות מסחר דוגמה לרשימה ואני יכול לחזור על דוגמאות שיופעו ברשימה. דוגמה ראשונה, והיא הקלה ביותר, זה אם היתה הרשעה בפלילים בנושאים כלכליים. עצם הגשת כתב אישום בפלילים יכול לפגוע במהימנות, תלונות שנמצאו מוצדקות ובגינן היו הליכים כאלה ואחרים, עיצומים כספיים, או אצלנו או אצל מפקחים אחרים, דוחות ביקורת שגילו שאנשים פעלו בניגוד לחוק או תוך הפרת חוק, פעילות שהיא רשלנית בצורה קיצוניות בניהול כספי אחרים שגרמו להפסדים כבדים ביותר. אלה נושאים שיכולים לפגוע במהימנות ונתתי עכשיו חמישה-שישה נושאים ויש יותר. אנחנו לקחנו על עצמנו לעשות רשימה למרות שבשום חוק אחר, לא אצל המפקח על הביטוח ולא אצל המפקח על הבנקים, יש רשימה כזאת והם יכולים להרחיק אנשים בלי ועדה, רק על סמך החלטה שלהם, שהם כפופים לבית משפט. אנחנו הגבלנו את עצמנו ומכיוון שהגבלנו את עצמנו---

מכח איזה סעיף בחוק אתם מפרסמים את הרשימה הזאת?

מכח הסעיף הזה.

אבל הטענה שהועלתה שאתם יכולים פתאום לשים כל מיני דברים שהם פחות חמורים ממה שאמרת.

אז יכולים לתקוף אותנו פעמיים, אחת בעצם ההחלטה שזאת הרשימה, שאלה התבחינים שבאמצעותם אפשר לפסול מהימנות, זו תקיפה ראשונה. והתקיפה השנייה, אם נפסול מהימנות על סמך סעיף, גם אם הוא יופיע ברשימה, אבל לא ייראה ראוי לבית המשפט, אז גם על זה הוא יפסול.

אדוני, סליחה שאני חוזר שוב פעם לנושא שאולי לא שמעת את הפתיח שלו. מדובר כאן בסנקציה חריפה ביותר בחופש העיסוק. זה מונח על השולחן. כמו שציינתי בהתחלה, ברור שהיד שנותנת גם יכולה להיות היד שלוקחת, כלומר רשות שנתנה רישיון, מן הראוי שגם תהיה לה סמכות לקחת את הרישיון, אבל זה צריך להיות בנסיבות שעל פניו מובהקות, כשלוקחים לבן אדם את היכולת לעסוק במקצוע וזה כל מקצוע בחיים. בן אדם שמנהל תיקי השקעות 30, 40 שנה, או יועץ השקעות או משווק השקעות, זה המקצוע שלו בחיים, אין לו מקצוע אחר והוא לא ימצא מקצוע אחר אם עכשיו ייקחו לו את הרישיון. זה בפתיח. יש כאן מרחב, שיקול דעת רחב מאוד בכל הנושא של המהימנות וכל הנסיבות שיכולות להעיד על פגם במהימנות. לא בכדי אני מבקש את הרשימה שתהיה באישור ועדת הכספים, באישור חברי הכנסת, ולהשאיר את זה אחר כך למבחן בית המשפט העליון, בג"צ, האם זה נכון או לא נכון. אם הגישו נגד אדם כתב אישום בנושא כלכלי, או סתם כתב אישום, האם זה מעיד על פגם במהימנות? יבוא אדם יגיד 'כן, אם מגישים נגדך כתב אישום, זה מעיד עליך שאתה בן אדם כזה או אחר'. עוד לפני שהורשעת, רק הגישו נגדך כתב אישום, כבר יש לך תדמית של פגם במהימנות ובוא ניקח לך את הרישיון, בוא ניקח לך את האפשרות לעסוק במקצוע שעבדת בו 30 או 40 שנה.

אתה שם לב שאתה קצת נסחף?

אני לא נסחף.

אתה מאוד נסחף עכשיו. לא רק שלא הבאתם את זה בהערות שלכם במכתב---

העלינו את הנושא הזה.

לא העליתם את זה, אבל אתה עכשיו נסחף. אתה נסחף, כי אתה לוקח עכשיו את כל הביקורות שיש לך על מצב משפטי קיים, והמצב שאנחנו עושים פה הוא לא חדש---

לא, אתה הוספת את זה עכשיו.

לא, זה לא חדש.

הנושא של פגם במהימנות?

אני רוצה לחדד לוועדה, השינוי העיקרי פה זה ועדת המשמעת. במקום ועדת המשמעת, יש לנו את ועדת האכיפה. כל הנושא של פגם במהימנות מופיע כבר היום בחוק בצורה מאוד רחבה ואפשר לבטל על סמך זה רישיון. עכשיו אנחנו אומרים שכיוון שאנחנו עוברים מוועדת משמעת לוועדת אכיפה אז אנחנו גם מצמצמים את שיקול הדעת לרשימה שהרשות תפרסם מראש, כדי להתריע מראש. זה הכל.

אבל מה בעצם רוצה האדון? שהרשימה הזאת תובא כאן לדיון בשקיפות?

הוא רוצה לעשות פיליבסטר.

לא, אני העליתי את הנושא של---

אתה רוצה שהרשימה תובא כאן לדיון, לעיון וכולי.

כן, שנדע על מה אנחנו מדברים. בנושא של ביטול הרישיון, זה נושא ש---

יש בעיה עם להביא לפה את הרשימה?

בוודאי שיש בעיה, כי זה האופן שבו הרשות מפעילה את שיקול הדעת שלה.

אבל היא ממילא מפרסמת, אז למה לא תביאו לנו---

אתם תסכימו---

אל תגידו לכל דבר 'לא', מה הבעיה?

מה זה נקרא 'מה הבעיה'? כל דבר שאנחנו נעשה? אז אולי נביא לוועדת הכספים שתנהל את הרשות לניירות ערך וגמרנו.

זה רעיון.

בבקשה, הנה, אדוני ינהל.

אכפת לכם שזה יהיה בתקנות?

לא, אנחנו לא מסכימים שזה יהיה בתקנות.

למה? אפילו בלי אישור של ועדת הכספים.

אנחנו לא מסכימים שזה יהיה בתקנות, כי אנחנו צריכים לשמור על גמישות, האירועים שבהם מסתבר---

זה לא כזה גמיש.

הכל גמיש, אז תשימו את הכל וגמרנו. אני לא מבין את זה.

אנחנו לא עוסקים בכל, עכשיו אנחנו עוסקים רק בסעיף הזה.

אז אני אומר לגבי הסעיף הזה, האירועים שמלמדים מפעם לפעם מה אתה צריך אליו כפגם שפוגם במהימנות של מישהו הם רבים ומגוונים והם חדשות לבקרים מתעוררים, אז אנחנו רוצים לכלול אותם ברשימה, בפרסום, תהיה תחולה רק מכאן ולהבא לגבי האנשים באירועים שאתה מוסיף.

זאת רשימה משתנה?

זאת רשימה משתנה, ודאי שהיא משתנה.

זה לא מה שמשתמע מהניסוח פה, כתוב 'הרשות תפרסם---

כתוב שהיא תפרסם ואם יש שינוי, היא תודיע ברשומות, וזה יחול מכאן ואילך. זאת רשימה גמישה. האירועים שבגללם נפסלת מהימנות הם מגוונים.

מקובל עליי, ואני שואל אותך שאלה. אתה אומר שמדובר בנושאים גמישים ואתה מפרסם את הנושאים הגמישים האלה באתר של הרשות, מה שונה ממה שאתה מפרסם באתר לבין שאתה מפרסם בתקנות? אתה לא צריך אישור של אף אחד, מה ההבדל? נתגמש, בסדר, אני מוריד את האישור של ועדת כספים כמו בתקנות רגילות, רק אתם מחליטים.

נגיד יש כופר חדש שהוטל במס הכנסה ולא היה---

בסדר, לא חשוב הדוגמאות, תעשי תקנה.

יש עיצום כספי חדש ואנחנו יודעים שגוף יכול להגיע אליי בשבוע שאחרי, היום מטילים עליו את העיצום הכספי ולמחרת הוא רוצה להגיע לרשות לניירות ערך ולבקש גם אישור רישיון כמנהל תיקים, ואני רוצה לדבוק בזה, אבל עד שאני אאשר תקנות, אעביר לשר האוצר, אפרסם אותן ברשומות, אעביר תהליך, במינימום, אני יכולה להגיד לך, גם לפני שמגיעים לוועדת כספים, זה חודשים של תהליך. כי כך קורה תהליך חקיקה בישראל.

זה לא חקיקה, זה תקנות.

זאת אומרת יהיה לנו עיכוב של התייחסות בחודשים על מצב שכולנו נסכים אחר כך שהוא פגם במהימנות.

אנחנו עוסקים פה ביועץ השקעות. יועץ השקעות זה לא אותו אחד שעובד בניירות ערך, יועץ השקעות הוא אדם ממוצע, רגיל, המשכורת שלו היא משכורת רגילה, הוא לא אדם עשיר, זאת פרנסתו. אם את לוקחת לו את הרישיון, זה כבר מקרה אחר ממה שדיברנו עד עכשיו. כאן מדובר על אדם שאת הולכת לפגוע בפרנסתו.

נכון, אבל זה כבר קיים.

את הולכת לפגוע בפרנסתו. מקובל עליי מה שאתם אומרים, בסדר, אבל צריך איזה שהוא הליך. אתם טוענים שמדובר בדבר גמיש, אני מוותר על זה, שזה לא יבוא לאישור, אתם מחליטים, הפער בינינו הוא רק דבר אחד; פרק הזמן. לא מדובר על מעבר לזה. זאת אומרת, אנחנו מדברים על זה שהכל בידיים שלכם. התברר שצריך פעולה מסוימת כתוצאה ממה שקורה בשטח, כל הנושא הוא אך ורק הזמן שעובר בין לפרסם באתר שלכם לבין אישור תקנות. זה הנושא ואנחנו מדברים על אדם שזאת פרנסתו, זו תמונת המצב שלא מדובר באיש שעוסק בניירות ערך. זהו.

בוא נראה מה המצב עכשיו. היום לא מפרסמים כלום, שום דבר. אתה יועץ השקעות, אפשר לקחת לך את הרישיון בלי שעכשיו מפורסמת מלה אחת---

למה אתה צריך את זה בחוק?

אני מסביר. היום יכולים לקחת את הרישיון בלי לפרסם דבר וחצי דבר מהסיבות ומהנימוקים שבגללם לוקחים את הרישיון. מה ההבדל? ההבדל הוא שיש ועדה שבוועדה יש שלושה נציגים שמונו על ידי שר המשפטים, יש יושב ראש ועוד שני נציגים, והוועדה הזו יכולה לעשות את זה ולא צריכה לנמק כלום, היא נקראת 'הוועדה לעניין מנהלי תיקים ויועצי השקעות'. ביטלנו את הוועדה הזאת, ומה ההבדל בינה לבין המותב שקיים היום? זה שהיושב ראש הוא יושב ראש הרשות לניירות ערך או מישהו שהוא מינה. זה כל ההבדל.

במקום הוועדה.

במקום הוועדה שכבר קיימת היום והיא לא צריכה לנמק כלום והיא לא צריכה לפרסם ולגלות ושום דבר. ההבדל היחידי, שהחלפת את היושב ראש. במקום שהיושב ראש יהיה נציג שמינה שר המשפטים, היושב ראש במותב זה עכשיו יושב ראש הרשות או עובד שלו. יש חוק שיש ועדת משמעת, שקיימת היום, יש שם שלושה נציגים שממנה שר המשפטים. במותב שקיים בחוק שלנו היום יש שלושה נציגים, היושב ראש הוא איש של הרשות לניירות ערך. זה כל ההבדל. על הוועדה ההיא אין שום מגבלות, היא יכולה לקחת רישיון.

(קובץ שני)

הוועדה יכולה לקחת רישיון?

כן, הוועדה יכולה לקחת רישיון, היא לא צריכה לנמק, היא לא צריכה לפרסם, היא לא צריכה להגיד מה זה בעיניה פגם במהימנות, היא מחליטה ממקרה למקרה. כל מקרה שבא לפניה, היא מחליטה, זה פגם מוצדק---

והוועדה הזאת תקבע אם זה פגם במהימנות או לא?

אז הוועדה החדשה היא זו שתקבע עכשיו אם יש פגם או אין פגם במהימנות ולקחנו על עצמנו החמרה, בגלל שההרכב עכשיו שונה, ואמרנו שנפרסם באינטרנט מראש, שכולם יידעו, מראש, מה הם השיקולים שהוועדה הזאת תעשה.

מה שאתה אומר זה שאתה מטייב את מצבם של---

נכון, זה בדיוק מה שאני עושה, אני מטייב את מצבם. אז עכשיו אומרים לי, לא, לא מספיק, תעשה את זה גם בתקנות, תגביל את עצמך עוד יותר.

ואני רוצה להוסיף עוד דבר אחד. היום סוכני ביטוח ויועצי ביטוח, מי שיש לו סמכות לבטל את הרישיון שלהם זה הממונה על שוק ההון והביטוח, בהתייעצות עם ועדה מייעצת. רק בהתייעצות, היא לא קובעת לו.

מי קובע?

הממונה על שוק ההון והביטוח קובע, הוא רק צריך להתייעץ איתם ואין רשימה. הוא קובע לגבי סוכני ביטוח, שאותו דבר חל עליהם, דמם לא סמוק יותר מדמו של יועץ ההשקעות, אותו דבר, רק שאנחנו באים ומביאים רשימה שהוא לא מפרסם והליך שהוא יותר מובנה, שלא קיים שם, ועדיין אומרים לנו 'תגבילו את עצמכם יותר', למה?

יש הבדל בין ההרכב, כמו שאמר פרופ' גושן, בין שלושה אנשים שמונו על ידי משרד המשפטים, שלא כולם עובדי הרשות, לבין הרכב אחד שהוא הרכב יחיד שהוא הרכב של הרשות, שהיא בעצם זו שטוענת ללקיחת הרישיון וגם שופטת בסוף אם לקחת או לא לקחת את הרישיון.

יש שני נציגים של משרד המשפטים.

יש שני נציגים של משרד המשפטים, זו ועדה של שלושה---

זה בחדש, זה מצב יותר טוב.

לא, הם רוצים להקטין את זה עכשיו לוועדה של בן אדם אחד, או של יושב ראש הרשות, או לעובד מטעם יושב ראש הרשות. זה מה שנאמר.

אני כבר התבלבלתי. אני הבנתי שהמצב החדש שמגדילים מאחד לשלושה, אתה אומר שמשלושה מורידים לאחד?

שלושה, ואחד נציג הרשות.

המצב היום שיש אחד מהרשות, והמצב החדש שיהיו שלושה? אחד פלוס שניים ממשרד המשפטים? זה יותר טוב.

זה יותר טוב. אני הבנתי הפוך.

אני אחדד את הבעיה. עד עכשיו היתה ועדת משמעת---

אני אעשה סדר. יש מעלה בהצעה הזאת ויש חיסרון. נכון להיום, אני לא מדבר על מה שמר אלבק דיבר, על שוק ההון, על הביטוח. המצב כרגע הוא שמי שמחליט לגבי נטילת הרישיון זה ועדה שמורכבת מאנשי משרד המשפטים. זה המצב היום. הוועדה הזאת ממשרד המשפטים לא צריכה לפרסם שום דבר, היא לא אומרת על סמך מה היא לוקחת את הרישיון, היא לא צריכה לפרסם באתר ולא צריך הודעה על כך לפרסם ברשומות. מה שהם מציעים עכשיו זה קודם כל שהוועדה הזאת מתבטלת ובמקום זה ההחלטה על לקיחת הרישיון היא בידי יושב ראש הרשות, או נציג מטעמו שהוא עובד הרשות, אבל הוא צריך לפרסם את זה באתר, מה הם הדברים שעליהם אפשר לקחת.

כבוד היושב ראש, לא לבדי. לא לבד, בהרכב של שלושה, בהרכב הרגיל, עם שני נציגים של משרד המשפטים.

מה אתם מציעים?

אנחנו מבטלים את ועדת המשמעת של שלושה ממשרד המשפטים ומעבירים את זה למותב שאנחנו עכשיו מקימים פה, שהוא שלושה נציגים, אחד איש ניירות ערך ושניים נציגי משרד המשפטים.

יש לי שאלה. אתם מציעים כך, אתם מציעים שהרשות תקבע רשימה של נסיבות, תפרסם את זה באתר, אבל רשימה כאמור תפורסם... הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה ומועד תחילתם תפורסם ברשומות. זאת אומרת נשארנו עם בעיית הזמן.

אתה רוצה שנעשה תחולה של 30 יום בנייר הזה?

לא הבנת את השאלה שלי. לא שלא הבנת, לא שמעת, בגלל שעוד לא אמרתי. אתם צריכים לעבור את גורם הזמן, בגלל שאתם צריכים לפרסם את זה ברשומות. כל הבעיה שנשארה בינינו זה גורם הזמן. ההחלטה היא בידיים שלכם. מוציאים את זה מידי משרד המשפטים, מעבירים את זה למותב. זה לא כתוב פה.

ביחס ליחיד זה מותב, ביחס לתאגיד זה ועדת מליאה.

זאת אומרת התיקון הוא רק לגבי היחיד.

לגבי הנושא של המותב, על יחיד, אנחנו מוציאים את זה מהוועדה של משרד המשפטים, מעבירים את זה למותב שיש בחוק האכיפה המנהלית?

בדיוק.

לגבי תאגיד או חברה?

ועדת מליאה של הרשות. כמו במצב הרגיל. זה תאגיד.

זה ועדה מנהלית? מה זה?

הרשות לוקחת את הרישיון, כי זה תאגיד.

חברי מליאת הרשות?

כן.

למה ביחיד אתם משנים ובזה לא?

בתאגיד זה חופש העיסוק וגם שם הגבלנו את עצמנו, בהקשרים אחרים, אני מזכיר לך שההרחקה, לא שלילת רישיון, תוגבל לשנה, והשאר זה באישור בית משפט. כאן, לגבי יחיד, כיוון שמדובר בחופש העיסוק, לקחנו הרכב יותר משמעותי, שזה ההרכב של המותב, שיש בו שני נציגים של משרד המשפטים ואמרנו שגם נפרסם את הרשימה שתהיה לה תחולה מכאן ולהבא.

עד כאן בסדר. עכשיו אני שואל למה לא בתקנות? קיבלתי תשובה שגורם הזמן מהווה בעיה. בסדר. אני שואל, הרי גם על פי מה שאתם מציעים צריך לפרסם את זה ברשומות, שזה לוקח זמן, אז מה מפריע לכם שזה יהיה תקנות?

פרסום ברשומות הוא פרסום על מנת שתהיה ידיעת הדין.

אני לא שואל למה, אני שואל על הזמן. גמרנו עם הלמה, הזמן.

זה רלוונטי לשאלה שלך, מפני שהפרסום ברשומות הוא לא זה שקובע את מועד התחילה. מועד התחילה זה מועד הפרסום באתר הרשות ולכן אם אתה רוצה השהיה של זמן, היא לא מקבלת מענה לפי הנוסח הכתוב כאן כי המועד המחייב הוא המועד של הפרסום באתר האינטרנט ולא המועד של הפרסום ברשומות, לכן דבקנו במתכונת כתיבה שהיא נהוגה בהרבה מקומות אחרים.

זה לא במקביל?

אז תפרסמי ברשומות מועד רטרואקטיבי, כי את מועד התחילה את מפרסמת ברשומות.

מה שקורה כשמפרסמים הודעה, זה בעצם פרסום ברשומות שהוא פרסום מפנה. הפרסום ברשומות הוא רק מספר 'ראו באתר האינטרנט של הרשות, שם קבועה רשימה' והמועד המחייב לרשימה הזאת זה המועד של הפרסום באתר האינטרנט של הרשות. זה מה שכתוב כאן.

אמרתי לפני דקה, אותו סיפור יש גם בקטע של קרנות נאמנות ונאמנים. גם שם קובעים רשימה שתקבע מהימנות, לא רק של העובד הבודד, אלא נושא משרה ועובד שמנהל קרן וכל מיני סיפורים כאלה, ופה ייקבע מנגנון כזה והוא יחול גם שם, כי יגידו שכאן הסכמנו. אני חושב שהרשימה צריכה להתפרסם כאן, שתהיה לפני הוועדה, מה הרשימה הראשונה שהם רוצים לעשות, לא לאישור, שנדע מה המהות שהם הולכים לעשות, כי הדבר הזה חשוב, שיידעו לאיזה כיוונים הסעיף הזה הולך. מר אלבק הביא כמה דוגמאות, אבל אני מעריך שהרשימה תהיה---

זה יחול גם על קרנות הנאמנות?

כן, וגם על נושא משרה שם וגם עובד שאין לו רישיון של מנהל השקעות ועוד כל מיני דברים אחרים. אז כדאי שהרשימה הזאת תהיה לפני, שתהיה לעיון. לא ביקשנו החלטה עליה, אבל שנדע את המהות שלה לפני שהחוק יחוקק.

רבותיי, אני עושה הפסקה של כמה דקות. אני מבקש לחזור לסעיף שמדבר על אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

לא שמעתי את התשובה שלהם להערה שלי. יש היום כללים מאוד ברורים לגבי סוכני ביטוח---

אבל אתם מבינים מה שאתם עושים בחקיקה הזאת?

אנחנו מחמירים עם עצמנו---

לא איך אתם מחמירים או מקלים, אתם מבינים מה שאתם עושים בחקיקה הזאת? אני אגיד לך מה שאתם עושים ותתקנו אותי, אתם שניכם משפטנים באמת ברמה. מה שאתם עושים בחקיקה הזאת, אתם אומרים כך; זה יפורסם באתר של הרשות, הודעה על כך תפורסם ברשומות והפרסום ברשומות הוא חלטורה, מכיוון שזה כבר נכנס, הפרסום ברשומות לא רלוונטי. אנחנו מחוקקים פה חוקים, אנחנו עושים כל מיני דברים, אנחנו עושים מהר את החשבון כמה זמן ייקח עד שזה יפורסם ברשומות, אתם לא עושים את החשבון הזה. אתם כותבים את זה באתר, אז אל תכתבו שזה יפורסם ברשומות.

אני רוצה להסביר. המודל הזה מופיע בחקיקה. מופיע המודל הזה של פרסום באתר של הרשות, עם הודעה לרשומות. המטרה של ההודעה ברשומות היא היסטורית, למקרה שתהיה הפרה בעתיד, ירצו לדעת מתי זה נכנס לתוקף, אז יש לי הודעה ברשומות מתי זה נכנס לתוקף. כי אם זה רק באתר הרשות, יש חשש שהיסטורית לא יהיה לי את התיעוד של זה. אבל הכוונה היא להכניס את זה לתוקף עם הפרסום באתר של הרשות ויש לנו את זה בנוהל בנקאי תקין, בחוק הקרנות, יש כללים שכיוון שנדרשת הגמישות והמהירות, קבענו שהפרסום יהיה ברשומות לצורך תיעוד היסטורי.

כבוד היושב ראש, בשיחה בחוץ עם עורך דין רונן סולומון, אנחנו מוכנים שהתוקף ייכנס מהפרסום באתר, 30 יום לאחר מכן. אם זה פותר את הבעיה, זה פותר את הבעיה להם, אין לנו בעיה עם זה.

בסדר, מקובל.

(מקריאה): '(5) בסעיף 10ו(ב)(2) במקום "עונש לפי הוראות פרקים ז' עד ח'", יבוא "אמצעי אכיפה לפי פרק ז'2 עונש לפי פרק ח'".

'(6) במקום סעיף 20ג יבוא: "חובת בעל רישיון לקיים את התנאים לעניין ביטוח הון עצמי, ערבות בנקאית, פיקדון וניירות ערך.

'(א) תאגיד מורשה לא יעסוק בעיסוק נושא הרישיון בעת שאינו עומד בתנאים ובסכומים שנקבעו לעניין ביטוח הון עצמי, ערבות בנקאית, פיקדון או ניירות ערך, על פי סעיף 7(ב)(3) או ג(3) או (4), לפי סעיף 8(ב)(4) או (5) לפי העניין'.

'(ב) תאגיד בעל רישיון לא יעסוק בעיסוק נושא הרישיון בעת שאינו עומד בסכומים, בשיעורים ובתנאים שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לעניין ביטוח לכיסוי חבותו של בעל הרישיון בשל מעשה או מחדל רשלניים כלפי לקוח'.

אלה תיקונים עוקבים לתיקונים 13 ו-14 שאושרו בוועדה. תיקון 13 זה התיקון שנוגע להחלת דין משמעתי או מנהלי עכשיו ופלילי על עוסקים זרים, שייכנס לתוקף עם כניסתן לתוקף של תקנות עוסקים זרים אשר מונחים על שולחן הוועדה לאישורה ולעניין 20ג, זה התאמה לתיקון 14, שעשינו הבחנה בין יחידים לבין תאגידים, כאשר לגבי תאגידים ביקשנו שתנאי הביטוח, הערבות וכן הלאה יעמדו כבר בשלב הבקשה והרישיון, ובאשר ליחידים, ביקשנו שהם יתקיימו רק און ליין, אז ההתאמה נעשתה בתוך התיקון הזה.

'20ד. איסור על עיסוקים נוספים: '(א) חברה בעל רישיון לא תעסוק בחיתום'. '(ב) חברה בעל רישיון מנהל תיקים לא תעסוק בכל עיסוק נוסף שהם לא מן העיסוקים המנויים בסעיף 8(ב)(1)'. זה לא חידוש. זה קיים גם היום.

'(7) בסעיף 27(ג) בסופו יבוא "ולעניין בחינת המהימנות יודיע בעל רישיון לרשות על התקיימות אחת מאלה, בארץ ובחוץ לארץ: (1) הרשעה בעברה; (2) הגשת כתב אישום על התקיימות הליך משמעתי בשל ביצוע העבירה; (3) חקירה או בירור מנהלי בקשר עם ביצוע עברה או הפרה של הוראות דין כלכלי על ידי רשות המוסמכת לנהל חקירה, או הליך בירור מנהלי, לפי העניין; (4) תשלום חבות כספית כחלופה להליך פלילי בקשר להפרת הוראה מהוראות דין כלכלי וכן קיומו של הליך מנהלי בשל הפרת הוראות כאמור, שתוצאתו האפשרית היא הטלת אמצעי אכיפה מנהלי; (5) תשלום עיצום כספי או קבלת דרישה לתשלום כאמור בשל הפרת הוראות דין כלכלי; (6) פסק דין בתביעה אזרחית או תביעה אזרחית שהוגשה בשל הפרת הוראות דין כלכלי, לרבות בדרך של תביעה, מכח סעיף 63 לפקודת הנזיקין, ובלבד שהתביעה כאמור כללה טענת תרמית או רשלנות.

"הוראות דין כלכלי"- הוראה מהוראות הדינים המנויים בסעיף 9א(ה) לחוק השקעות משותפות. "חבות כספית כחלופה להליך פלילי"- כהגדרתה בסעיף 260 לחוק החברות. "עברה"- כהגדרתה בסעיף 9 א(ה) לחוק השקעות משותפות'.

שאלה טכנית. אני לא מכיר את הוראות דין כלכלי גם בחוק השקעות משותפות. יכול להיות שאני לא זוכר את החוק.

זה נמצא כאן בתיקון הזה בחוק הזה, לתוך חוק השקעות משותפות בנאמנות. זה בעצם דומה מאוד להגדרת עברה לפי חוק הייעוץ, זה כל אותם דינים שהם בעלי אופי כלכלי, להבדיל מעברות אינוס וכיוצא באלה, אלא עברות כלכליות, מס וכיוצא בזה.

מה שנקבע כאן, בעצם אין כאן חידוש במובן הזה שגם היום בעל רישיון צריך להודיע שחדל להתקיים בו תנאי מתנאי הרישיון. כיוון שתנאי מתנאי הרישיון יהיה מהימנות, אז הוא צריך להודיע כל דבר. יחד עם זאת, כיוון שחשבנו שלא הגיוני לבקש ממישהו להגיד על עצמו 'תשמע, אני שקרן', או להגיד על עצמו כל מיני דברים שהם לא עובדתיים, אז מיקדנו מה מתוך רשימת המהימנות, שבמידה מסוימת קצת נחשפת כאן כי אנחנו לומדים על דברים שיימנו ברשימת המהימנות, צריך לספר עליהם. הורשע בעברה, זו עובדה, תספר שהורשעת, וכיוצא באלה.

'(8) במקום 29 יבוא: 29. החלת סמכויות הרשות'.

'(א) בסעיף זה "הפרה" כל אחת מאלה: (1) הפרה כמשמעותה בסעיף 38א; (2) הפרה כהגדרתה בסעיף 38ה'. "עברה", כל אחת מאלה: (1) עברה לפי חוק זה; (2) עברה לפי סעיפים 284, 290, 291, 415, 423, 424, 424א ו-425 לחוק העונשים, שנעברה בקשר לעברה לפי פסקה (1); (3) עברה לפי הסעיפים 3 ו-4 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, שנעברה בקשר לעברה לפי פסקאות (1) או (2); (4) עברה לפי סעיפים 240, 242, 244, 245 ו-246 לחוק העונשין שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עברה לפי פסקאות (1) עד (3)'.

'(ב) (1) כדי להבטיח ביצועו של חוק זה, אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עברה, רשאי יושב ראש הרשות, או עובד הרשות שהסמיכו לכך, לדרוש מכל אדם כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקי בעל רישיון, או הנוגעים להפרה או עברה כאמור. (2) הוראות סעיף 56א(ב) לחוק ניירות ערך יחולו לעניין החזרת מסמך שנמסר לרשות לפי פסקה (1)'.

'(ג) הוראות סעיפים 56א1 עד 56ה לחוק ניירות ערך יחולו לעניין עברה בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף 56ג2, במקום "פסקאות (3) או (4) להגדרת עברת ניירות ערך", יקראו "פסקאות (2) או (3) להגדרת 'עברה'."'

מה שנעשה עד עכשיו זה בעצם שגם היום סעיף 29 קובע שניתן להחיל את כל סמכויות החקירה של הרשות ביחס לעברות, גם על עברות של חוק ועברות משמעת. ביקשו מאיתנו, בגלל שיש עכשיו בירור מנהלי חדש וסמכויות חקירתיות לגמרי, שכל חוק יהיה כתוב בו בנפרד ולכן עשינו פיצול. זה לא מהותי.

הערה טכנית. אני מאמין שתסכימי איתי, לגבי חוק איסור הלבנת הון החדש, מאחר ועדיין לא פורסם, אז צריך לעשות שם תיקון שלמעשה התחילה תהיה ברגע שהוא כמובן יפורסם.

קודם כל ההפניה היא לסעיפים 3 ו-4 לחוק איסור הלבנת הון, אשר קיים זה שנים.

אוקי. זה בסדר.

(חילופי יו"ר - היו"ר ציון פיניאן)

(מקריאה): '(9) פרק ז' בטל'. הוא פרק ועדת המשמעת. לא נראה לי שצריך לחזור ולהדגיש למה ועדת המשמעת מתייתרת לאור קיומה של ועדת אכיפה מנהלית.

'(10) במקום פרק ז'1 יבוא: "פרק ז'1. הטלת עיצום כספי בידי הרשות. עיצום כספי'.

'38א . הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, החלות לגביו, כמפורט בתוספת השנייה (בפרק זה- מפר והפרה בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי ויחולו לעניין זה הוראות לפי פרק ח'3 לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בפרק זה'.

'38ב. סכום העיצום הכספי. (א) סכום העיצום הכספי שיוטל על מפר לפי פרק זה יהיה הסכום המפורט לגביו בתוספת השלישית. (ב) סכום העיצום הכספי שיוטל לפי פרק זה על מפר שהוא חברה בעלת רישיון ניהול תיקים, ייקבע לפי התוספת השלישית, בהתאם לשווי הנכסים הכולל של החברה. לעניין זה "שווי נכסים כולל", שוויים של ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שבניהולה של החברה, בהתאם לדיווח האחרון שהגישה החברה לרשות לפי חוק זה, לפני מועד ביצוע ההפרה. (ג) סכום העיצום הכספי שהוטל לפי פרק זה על מפר שהוא תאגיד בעל רישיון ייעוץ השקעות, או שיווק השקעות, ייקבע לפי התוספת השלישית, בהתאם למספר בעלי הרישיון המועסקים בידי התאגיד, בהתאם לדיווח האחרון שהגיש התאגיד לרשות, לפני מועד ביצוע ההפרה'.

'38ג. סכומים מופחתים. (א) הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים בתוספת השלישית, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב). (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט בתוספת שלישית, בשיעורים מרביים שיקבע'.

'38ד. הפרת הוראה זהה לגבי כמה לקוחות. הפרת הוראה זהה לגבי כמה לקוחות, יראו אותה כהפרה אחת והעיצום הכספי לפי סעיף 38ב' ייקבע בהתאם למועד ההפרה האחרונה.

'38ה. שינוי התוספת השנייה והתוספת השלישית. שר האוצר רשאי, בצו, לפי הצעת הרשות ובהתייעצות עימה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את התוספת השנייה והתוספת השלישית, ובלבד שסכום העיצום הכספי הקבוע בתוספת השלישית לא יעלה על שני מיליון שקלים חדשים'.

בעצם עד עתה מה שקבענו זה החלה של הוראות. שיטת הטלת העיצום הכספי, כפי שהיא קבועה בחוק ניירות ערך, תחול גם על הטלות עיצום כספי לפי חוק הייעוץ. קבענו שסכום העיצום הכספי ייקבע בתוספת השלישית, אשר היא המקבילה לתוספת השישית, בשל הפרות שמנויות בתוספת השנייה, שמקבילה לתוספת החמישית. בגדול, כאשר נגיע לשם נגלה שבעוד היום ההטלה נעשית על פי מספר בעלי רישיון ומועסקים, בין אם מדובר בחברת ניהול תיקים ובין אם מדובר בחברה בעלת רישיון ייעוץ או שיווק, כאשר מדובר על סכום קצוב על כל מועסק ועד תקרת המכפלה המרבית. כרגע מוצע לשנות, כאשר גם הסכומים וגם נוסחת גזירתם תשתנה, כאשר לגבי חברת ניהול תיקים, סכום העיצום ייגזר משווי הנכסים המנוהל על ידה. נראה לנו המבחן המשקף יותר את נפח הפעילות שלה והרלוונטי יותר, ולא המבחן של מספר בעלי רישיון מועסקים. וזה דומה מאוד בעצם לחברת ניהול קרנות וגם תראו שהסכומים נמצאים באותה סביבת דיבור כמו הסכומים שאנחנו מציעים להציע לחברת ניהול קרנות. יחד עם זאת, אנחנו גם משנים באופן משמעותי את סכומי העיצום הכספי שהושתו, בין על בעלי רישיון, בין אם חברות ובין יחידים. וכמובן שגם העלאת הסכומים כאן ושינוי המודל, כפופים לתקנות של הפחתת הסכומים.

יש כאן בעצם שתי הוראות שמאזנות את הגדלת הסכומים. ההוראה האחת היא ההוראה שאנחנו אומרים שניתן יהיה להפחית את הסכומים, אמרנו הפחתה שיכולה להיות ניכרת עד כדי 90%, שהיא כמעט כמו נזיפה. וההוראה השנייה היא, מה שכתוב ב-38ד, שמדובר בהפרת הוראה זהה לגבי כמה לקוחות, יראו אותה כהפרה בודדת. כלומר בעצם מדובר לעתים בשור מועד שהיום אולי היה חשוף לסנקציה נמוכה יותר בשל כל הפרה, אבל הייתי סופרת כל הפרה וכאן אנחנו ספרנו מספר הפרות כאחת.

וגם כדאי להזכיר, פריסת התשלום. גם כאן, כמו שקבענו גם בחוק לניירות ערך, ניתן לפרוס את התשלום לעשרה שיעורים, לבקשת איגוד החברות הציבוריות.

יש פה למעשה בפרק ז' שבוטל כמה דברים שבאותה נשימה בוטלו איתו ואני אעבור אחד אחד, גם לגבי מה שבוטל וגם מה שהתווסף. הנושא שהתבטל ולדעתי הוא אחד הדברים המוזרים שהתבטלו, זה הנושא של הנזיפה או התראה. היום, מבחינת הסנקציות שקיימות לוועדת המשמעת יש אפשרות לתת התראה או נזיפה, למי שכמובן עובר עברה, ויש כמובן אפשרות לתת את הקנס, התליית רישיון וכולי. בפרק ז'1 שלמעשה מחליף את פרק ז', אין את הנושא של התראה או נזיפה. למה? אין לי מושג.

למה צריך את זה?

גם אם תפס אותך שוטר, אני אתן דוגמה, שאפילו נסעת עם טלפון נייד, ואולי איזה עברה שעשית בטעות או לא בטעות, מגיעה לך התראה או נזיפה. יכול להיות שעשית עברה פעם ראשונה, כי לא ידעת, בתום לב, אז אולי מגיעה לך התראה או נזיפה. זה מונח לכם על השולחן, אין פה הפתעות. אני הצגתי לכם את זה. כמו שאמרתי, יכול להיות מצב של עברה בתום לב, עברה שהוא עשה פעם ראשונה, הוא לא ידע או כן ידע. יכול להיות בנסיבות מיוחדות, של מקרה אישי, כזה או אחר, אולי שווה לתת לו נזיפה או התראה, לא חייב בכל מקרה לקחת לו כסף. העונשים האלה קיימים היום בחוק והוצאנו אותם מהחוק. כלומר, הנזיפה או ההתראה היום קיימים. הוצאנו את הנזיפה וההתראה והשארנו בכל מקרה תשלום קנס. תיכף נגיע לגבי 90% הפחתה. זה הנושא הראשון.

הנושא השני זה הנושא של העונש למנהל תיקים. יכול להיות שאני טועה, אבל פעם ראשונה שאני רואה שעל עברות שונות נותנים עונשים לפי גודל. כלומר מי שגדול יותר, משלם יותר. אם נגיד, למשל, אני חוזר לדוגמה עם הבחור עם הטלפון הנייד, אם הוא דיבר בסובארו הוא ישלם 1,000 שקלים, ואם הוא נסע במרצדס ודיבר בטלפון, ישלם 3,000 שקלים, למה? כי הוא יותר גדול.

היום מה שנהוג שלסובארו נותנים יותר גדול.

המודל של לתת קנסות לפי גודל לא קיים היום. הקנסות היום הם סכום איקס מסוים שניתן לכל חברה, כמובן במספר הלקוחות שיש לה. במודל החדש, שעוד מעט נגיע לסכומים שלו שזה סיפור אחר, למעשה משנים את המודל שלפי הגודל ניתן קנס, מי שקטן משלם סכום מסוים, מי שגדול יותר, על אותה עברה בדיוק, ישלם סכום גבוה יותר. לא חושב שזה הגיוני, אבל זו דעתי, אחר כך יחליטו מה שיחליטו. זה לגבי מנהלי התיקים.

לגבי החברות המשווקות והיועצים, זה בכלל סטרט אפ חדש, וסליחה שאני קורא לזה סטרט אפ; נותנים פה לפי גולגולת. כלומר לקחו את הסכום ומכפילים כפול העובדים שם. מה שיהיה פה, וחבל שאין פה הרבה חברי כנסת, פשוט יפטרו את כל העובדים. למה שאני אקבל עונש על כמות העובדים שאני מעסיק ואני משלם להם משכורת? נותנים לי עונש על זה שאני מעסיק עובדים? אם יש לי 10 עובדים, סתם אני אומר, 125,000 שקל כפול 10 עובדים, אז אני אפטר את כל העובדים שלי. אני לא רוצה לחטוף קנס לפי כמות העובדים. אני דואג לפרנסה שלהם וגם אני חשוף לקנס בגלל שאני מעסיק עובדים?

יותר קל שתיזהר מלעשות עברה. זה הרבה יותר פשוט.

זה ברור, זה תמיד. להיזהר מלעשות עברה, זה תמיד, אבל לבוא לעשות סטרט אפ, שאני לא מכיר אותו.

בנקודה הזאת רק רציתי לוודא; הנושא של ביטוח שיהיה לעובדים, נכון?

זה לא יהיה על תאגיד, זה יהיה רק על העובד.

אבל זה לא על הקנסות שלהם גם?

לא, הקנסות של היחיד, לא הקנס של התאגיד.

הבעיה שאתה העלית כרגע, למה אני צריך להכפיל את הקנסות כפול העובדים, אני אצמצם את מספר העובדים, פה הביטוח לא מכסה?

לא, הקנס הוא לתאגיד. כלומר אם אני חברה בעירבון מוגבל והחברה מעסיקה 10 עובדים וכל ה-10 הורשעו, אז כל עובד בנפרד ישלם, נגיד, 25,000 שקל. לזה יש ביטוח, במודל שעוד לא אושר, אבל אמור להיות ביטוח לכל העובדים מול הביטוח. התאגיד עצמו, החברה בעירבון מוגבל, נקרא לה, תקבל עכשיו קנס 125,000 שקל כפול 10 עובדים והיא צריכה לשלם כחברה, בנוסף למה שלמטה. בוודאי.

לענות על מה שנאמר?

זה עוד לא נגמר.

מה עם האשמה אוטומטית של המנהל הכללי? הקדמתי אותך?

אמרתי, הנושא הראשון זה התראה/נזיפה, הנושא השני זה נושא הקנסות לפי גודל, שבזה החלק הראשון זה עיוות, החלק השני סטרט אפ ישראלי. בדקתי גם בחוץ לארץ, זה לא בדיוק קיים כך, אולי במודל כזה או אחר אבל לא בדיוק כך, כפול מס גולגולת.

נושא שלישי שבוטל בהינף יד הוא הנושא של הערעור. בפרק ז' היתה אפשרות לערער על ועדת המשמעת ובפרק ז'1 אין אפשרות לערער. למה? נחזיר את הערעור.

נושא נוסף, הנושא של הפחתת סכומים. תקנות ההפחתה עדיין לא מונחות פה לאישור הוועדה. יש פה טיוטה שמונחת, אבל גם אם אני קורא את הטיוטה, שמונחת באוויר, נקרא לזה, האפשרות להפחית קנסות היא כיום עד 90%, במצטבר. יש כל מיני נסיבות שאפשר להפחית עד 90%. גם כאן זה משהו שבכלל לא מובן לי. למה בכל מקרה בן אדם צריך לשלם? סנדלו את הרשות שלא יהיה מצב שיהיה 100% הפחתת קנסות. למה? אם נתנו לרשות סמכות ושיקול דעת, בכל מיני נושאים, למה לא נתנו לה סמכות שקיימת לה היום להפחית 100% מהקנס. בעתיד מותר לה מבחינת הסמכויות עד 90%. למה?

אלה ארבע הנקודות המרכזיות. כמובן שהנושא האחרון, אני בטח מסכים לו, הנושא של עברת שרשרת, או עברה לגבי כמה לקוחות. זה חלק שמוסכם וברור ומובן, כי זו עברה שאם אדם עשה רוחבית---

נשמעו ארבע הערות, אני אגיב עליהן כסדרן. הערה ראשונה נגעה לנזיפה. הפרק שבו אנחנו דנים זה פרק של העיצום הכספי הפשוט. בפרק של העיצום הכספי הפשוט אין הליך של נזיפה בשום חיקוק אחר וגם אין הליך של נזיפה בחיקוק הזה. יחד עם זאת, כיוון שבתקנות ההפחתה יכולים להגיע עד 90% אז זה מיני נזיפה. הרי אחת הנסיבות שהובאו בפני הוועדה להפחתה של העיצום הכספי זה זה שאתה פעם ראשונה, שזו הפרת ינוקא ושיתפת פעולה עם הרשות ויזמת את הגילוי של ההפרה וכיוצא באלה, זו יכולה להיות סיבה לתת סנקציה רק של 10%. אני רוצה להזכיר שהרשות ביקשה שיהיה 0 אחוזים וכיוון שהיה 0 אחוזים, זה בהחלט מתכונת של נזיפה. אם משרד המשפטים ייאות לקבל מתכונת כזאת, אז זה מה שיהיה.

באשר לוועדת אכיפה מנהלית. בוועדת אכיפה מנהלית, אחד מאמצעי האכיפה זה לתת עונש על תנאי, עונש על תנאי הוא בעצם נזיפה במהות. לכן כאשר הולכים בהליך המנהלי, יש עונש של תנאי. כאן העונש על תנאי בא לידי ביטוי במסגרת הפחתת העיצומים.

לשאלה השנייה, שלא גוזרים את הסנקציה לפי הגודל. קשה לי לכנות את זה אלא קשקוש. זה קיים בחקיקה הישראלית, זה קיים בחוק ניירות ערך, ויודע חברי שזה קיים, כי דנו בכך. אם פותחים את התוספת השישית לחוק ניירות ערך היום, הרי שגובה העיצום הכספי המושת על תאגידים מדווחים הוא נגזרת של ההון העצמי שלהם, וגובה העיצום הכספי המושת היום על חברות החיתום הוא לפי היקף ההתחייבות החיתומית שלהם. זה לא נעשה בכדי, זה קיבל את אישורה של הוועדה הזו. בתיקון 32 בחוק ניירות ערך, לפני מספר מועט של שנים, מתוך חשיבה שנכון להעניש אדם לפי השומן אשר מקיף את גופו, משני טעמים מרכזיים. הטעם האחד הוא, שאם אנחנו רוצים שאדם ירגיש את כאב ההפרה שלו, אם זה תאגיד מאוד גדול ואני אשית עליו סנקציה שהיא זהה לסנקציה שמושתת על תאגיד מאוד קטן, אז הוא יהיה אדיש, הוא ימשיך לבצע הפרות. ומצד שני, כדי לשמור על מידתיות, כדי לא להשית סנקציה מאוד חריפה על תאגיד קטן בגלל שאני רוצה לתפוס גם את התאגיד הגדול, אז אני אשית עליו סנקציה מוגדרת. ברור שהתאמה לפי איזה שהוא קריטריון לנפח הפעילות שלו, ואנחנו ניסינו להתחקות אחר הקריטריון ההולם ביותר כל נפח. אז במקרים מסוימים ראיתם על מנפיקי תעודות צה"ל שזה שווי התחייבויות נטו, ובחתמים שווי התחייבויות חיתומיות, ובמנהלי הקרנות, היקף נכסים מנוהל, וכך גם במנהלי התיקים, בעוד במקרים אחרים הפרמטר הרלוונטי זה מספר המועסקים ושם קבענו לפי מספר מועסקים.

למה זה הפרמטר הרלוונטי, מספר עובדים?

אין כאן חידוש בחקיקה.

זה בסדר, אבל למה זה הפרמטר הרלוונטי במקרה הזה?

תיכף נגיע לסוג הפרמטר, אבל אמרנו שעצם העובדה שצריך לגזור בהתאם לגודל פעילות שלך, ותיכף נברר מה הפרמטר המתאים, היא כשלעצמה ראויה, כי היא עושה את זה מידתי יותר, וגם יש עוד עניין שעומד מאחורי זה. העניין הנוסף הוא שככל שהתאגיד הוא גדול יותר, בדרך כלל נודעת לו השפעה רוחבית רחבה יותר על השוק, הפרה שלו היא סימן דרך להתנהלות התעשייה כולה, התעשייה מעתיקה ממנה, ההשפעה שלו, כל דבר שהוא עושה משפיע ישירות על השוק בכללותו ולכן חשוב עליו לתת סנקציה גדולה יותר. אני גם חייבת לספר לכם שמשרד המשפטים, כאשר עשינו את הדיונים על העיצום הכספי, עוד על תיקון 32, וגם בשינוי התיקון הזה, הם בהחלט שוקלים בחיוב גם את הסנקציות הפליליות הנהוגות היום לעשות דיפרנציאציה לפי מידותיו של המפר. כאן עורכת דין אילני מאשרת. זה לעניין השני.

צריך להסביר למה המבחן בייעוץ השקעות הוא לפי מספר המועסקים.

בייעוץ השקעות, קודם כל מס הגולגולת, החידוש הזה, גם הוא אינו חידוש, מפני שגם היום, והסברתי את זה גם קודם, גובה העיצום הכספי הוא פונקציה של מספר בעלי הרישיון המועסקים, כאשר על כל בעל רישיון משיתים היום 3,000 שקלים ומגיעים עד 10 בעלי רישיון מועסקים. כמובן שהסכומים הם גדולים בהרבה כאשר מגיעים לוועדת המשמעת, מגיעים עד כדי 60,000 ש"ח אפילו, ליחיד, וכאשר מדובר בקנס פלילי, מגיעים ל-120,000 ש"ח. זו סביבת הסכומים.

לגבי מנהלי תיקים, אמרנו שמנהלי תיקים, לצורך הדוגמה אם בית השקעות פסגות, או בית השקעות אחר, הרבה פעמים יש לו זה לצד זה פעילות של ניהול קרנות ופעילות של ניהול תיקים. כאן או כאן נפח הפעילות שלו, האינדיקציה החזקה ביותר לנפח הפעילות היא שווי הנכסים המנוהל ואין הכרח שהיקף שווי הנכסים המנוהל יגזור העסקה של יותר בעלי רישיון בקרבו. זה תלוי בטיב ניירות הערך שהוא משקיע בהן וכיוצא בזה ולכן הוא צריך להחליט כמה מועסקים הוא מעסיק. לגבי חברות ייעוץ השקעות וחברות שיווק השקעות, כיוון שהן לא מנהלים נכסים, אי אפשר ללכת לשווי נכסים מנוהל וחיפשנו מה הפרמטר שהוא אינדיקטיבי ביותר להיקף הפעילות שלו---

זה כבר קיים היום.

וקיים גם היום והוא לא חידוש, 38א, הוא הפרמטר של מספר בעלי רישיון מועסקים.

שתי הערות נוספות שמנה חברי, זה הערה בעניין הערעור. אמרנו שהיא תידון באופן כללי בהמשך. לעת עתה אני רוצה להדגיש, לעת עתה וככל שאין חידוש, הליך הערעור קיים כפי שמצוי היום, לפי תיקון חוק 59 לחוק בתי המשפט. ערעור הופך להיות במתכונת של עתירה מנהלית, כך או כך יהיה ערעור. את הדיון בערעור הוחלט לדחות למועד אחר.

באשר לתקנות ההפחתה. תקנות ההפחתה אינן מצריכות אישורה של הוועדה ולכן הן יכולות להיות ממש סימולטניות עם פרסום החוק ויראו אותם כבאים ביחד. כך או כך התחייבנו, וגם כתוב כך בסעיף התחילה, שעד שהן אינן מפורסמות ומחייבות, כל ההסדר הזה אינו בא לעולם.

אני לא הצלחתי לעקוב, עורכת דין רימון, אחרי הדברים שהסברת, לגבי הדיפרנציאציה שאת רוצה לעשות בין חברה גדולה לחברה קטנה ולהעניש אותן בהתאם. אמרת שאת הולכת לפי מספר המועסקים, העובדים שלהם, ואת אמרת, כאילו סתרת את עצמך, אלא אם כן לא הבנתי, שמספר העובדים לא מעיד, אין לו קורלציה עם היקף הפעילות שלהם.

לגבי חברות ניהול תיקים.

הרי על מה אנחנו רוצים להעניש? אנחנו רוצים להעניש בפרופורציה לנזק הכללי שהם יצרו, או להונאה הכללית, נקרא לזה כך, שהם יצרו, בהנחה שמספר המועסקים שם פועלים מול ציבור כזה או אחר, אז היקף ההונאה הוא יותר גדול, נכון? את זה אנחנו רוצים לתפוס ולהעניש בפרופורציה המתאימה. אז למה לא הולכים לפי היקף הפעילות ולא לפי מספר העובדים?

בכל מקרה אנחנו רוצים ללכת לפי היקף הפעילות, אנחנו חותרים להגיע לתוצאה שתהיה מספקת, אבל כיוון שחוק הסדרת העיסוק נותן מבחינת ציבור החברות, אני לא מדברת על יחידים עכשיו, שלושה סוגים של רישיונות; רישיון ניהול תיקים, רישיון ייעוץ השקעות ורישיון שיווק השקעות. ישבנו ובחנו, גם היום הולכים לפי היקף פעילות, אבל איך בוחנים היקף פעילות? לפי מבחן פשטני יחסית, שזה לפי מספר בעלי רישיון מועסקים על ידי בעל רישיון, יהי הרישיון אשר יהי. כאשר ישבנו על המדוכה וחשבנו על ההסדר---

וזה לא משנה אם זה ייעוץ, או שיווק?

היום יש אדישות ואנחנו חושבים שזה כן משנה. כאשר ישבנו ועשינו הסדר כזה גדול ומפואר, אמרנו, בוא נראה מה סוג בעל הרישיון, ואמרנו שביחס לחברה בעלת רישיון ניהול תיקים, מספר המועסקים הוא לא אינדיקטיבי מספיק להיקף הפעילות והאינדיקציה המתאימה יותר הוא שווי הנכסים המנוהלים, בעוד ביחס לייעוץ וחברות בעלות רישיון ייעוץ ושיווק, השארנו את האינדיקציה המוכרת היום שזה לפי בעלי רישיון המועסקים.

אדוני היושב ראש, כמה נקודות שאני רוצה להעלות פה, רק שתהיה פה איזה אינדיקציה של המציאות. אני מייצג את חברות ניהול התיקים ורוב חברות ניהול התיקים יוצאות בקטגוריה של בין כמה עשרות מיליונים בודדים לניהול, עד כמה מאות מיליונים. לא כל חברות ניהול התיקים מנהלות מיליארדים ועשרות מיליארדים ולכן צריך לעשות פה איזה שהיא הבחנה. קודם כל הקנסות שמדברים בהם החברים מהרשות, קנס אחד על עברה קלה יהווה בקירוב 20% מההכנסה השנתית הכוללת של בית השקעות. 20% על עברה קלה. נגיע למספרים ואתם תראו.

כיוון שמדובר כאן על הסכומים עצמם, בואו נשהה את זה לתוספת הרביעית שבה דנים בסכומים ונדון שם.

נקודה שנייה, צריכה להיות פה הבחנה אגרסיבית בין עברות קשות לבין עברות קלות. זאת אומרת, אדם שמשתמש במידע פנים, אדם שעושה דברים שהם אסורים, שפוגע בלקוחות, זה מקרה כשלעצמו. אדם שנפל על משהו מנהלתי טופסולוגי, מה שנקרא עברה קלה, זו עברה אחרת. זאת אומרת, אי אפשר לבוא ולחשוב שכל עברה פה, ברגע שעולה המלה 'עברה' יש קונוטציה של הונאות ופגיעה בציבור. החלק הארי והגדול---

לא מצוינת המלה 'עברה', אלא הפרה, ומידע פנים לא נמצא כאן.

אם אני עושה איזה שהיא הבחנה או עושה אפיון ללקוח ושואל אותו כמה ילדים יש לך ובטעות נעשה קו, במקום לרשום את המלה 'אין לו ילדים', או שיש לו שניים, וזה נחשב הפרה. הפרה כזאת בסופו של דבר תביא אותי, במידה והרשות תפעיל שיקול דעת שלא להפחית את הקנסות, לשלם 20% מההכנסה השנתית הכוללת של בית ההשקעות הזה. זה מצב שימוטט עסק. יכול להיות שפה נעשה קו ושם תעודת זהות דהויה ועוד דברים שהם בכלל לא בגדר של פגיעה במישהו. יכול להיות שאני יכול לאפיין את הלקוח ולהכיר אותו הטוב ביותר, אין מי שיכול להכיר את הלקוחות יותר טוב ממני, אבל אני אפול בטופסולוגיה והחברה תימחק.

דיון בנושא הזה יהיה בתוספת.

נקודה אחרונה. אני הבנתי, תקנו אותי אם אני טועה, שמיום ביצוע ההפרה או גילוי ההפרה עד מתן ההודעה לקנס, נגיד שתעבור תקופה של חודש או חודשיים, האם מדובר ב-4% ליום תוספת לקנס? האם יש בכלל דבר כזה? זה משהו שעלה בדיונים אצלנו. אם אחרי שגילו את הקנס, אחרי 60 יום של ההפרה, האם אני אשלם 4% ליום בתוספת לקנס המקורי? האם זה נכון?

לגבי הנושא של התראה ונזיפה, לצערי הרב, אני עוד פעם חוזר על הנושא הזה. אל"ף, אני מבין שהרשות לניירות ערך כן מסכימה להחזיר את הנושא של התראה ונזיפה, שכבר קיימים היום בחוק. אז אם זה כבר קיים בחוק היום, בוא נחזיר את הנושא של ההתראה והנזיפה, כי בסך הכל זו סמכות של הרשות. יש לרשות לניירות ערך סמכות, נתנו לה סמכויות ושיקול דעת לאורך כל הדרך, אז בואו נשאיר לה גם את הסמכות להחליט האם יהיה קנס, האם תהיה נזיפה, האם תהיה התראה. כלומר נשאיר את שיקול הדעת לרשות. אני לא אומר שעל כל עברה צריכים לתת נזיפה, שיקול הדעת נשאר לרשות/ועדת האכיפה המנהלית.

בי"ת, הנושא של הפחתת הקנסות. זה נראה כאילו להוריד ב-90% קנס זה משהו טריוויאלי. דבר ראשון, בתקנות הפחתת קנסות יש כל מיני תנאים שצריכים לעמוד בהם כדי שיפחיתו לך את הקנסות, וגם אם נגיד ועמדת בכל התנאים, זה הולך לפי 25%, 50%, 75%, ובמצטבר 90%, יש פה מאסט בטוח שאתה משלם 10%. בכל מקרה אתה כבר מכין את עצמך לקנס של 10% לקנס, בכל מקרה, לא משנה איך, וגם אם היית הכי צדיק שבעולם.

10% מקנס מאוד מאוד גבוה.

אנחנו לא נכנסים לסכומים, את זה נשאיר להמשך.

בשוק ההון יש איפה שהוא התראה או נזיפה? חוץ מאשר בחוק הזה, קיים בחקיקה?

יש בוועדת משמעת היום נזיפה, יש היום גם בוועדת האכיפה המנהלית, כפי שאני אמרתי, כיוון שיש על תנאי, סוג של נזיפה. במסגרת עיצומים כספיים פשוטים אין נזיפה, אבל שימו לב, יש כמובן נהלים פנימיים של הרשות שהיא לא עושה נזיפה פר מקרה, אבל היא אומרת, למשל, אם מדובר בהוראת דין חדשה, דרך כלל יש לנו קריטריונים פנימיים בהטלת עיצום כספי, לכן יש איזה מנגנון אינהרנטי, אבל אין מנגנון נזיפה כשלעצמו. אנחנו חושבים, לטעמנו, שניתן לעשות הפחתה עד 100%, שהיא בעצם נזיפה. אנחנו מתכוונים, לאור הדיון שהתקיים, לחזור ולפנות למשרד המשפטים ואנחנו נביא את תגובתו לדיון הבא.

לא ברור פה ההליך שקורה. אז קודם כל הציגו פה שתי דוגמאות לגבי כן רשם, לא רשם, מחק, תעודת זהות. הרשות מטילה עיצומים כספיים כבר כמה שנים, מעולם לא הוטל עיצום כספי על איזה שהוא עניין טכני פעוט כזה, סתם מהלכים אימה, מטילים עיצום כספי כשיש עילה ראויה להטלת עיצום כספי. אז אני מציע לשים את הדוגמאות האלה בצד.

לגבי הנושא של התראה ונזיפה. הרשות היום בוחרת, מתוך מגוון הפרות שהיא עולה ומגלה אותן וחושפת אותן, מתי ללכת לעיצום כספי ומתי לא. זה השלב שבו אומרים לחברה, 'תדעו לכם, אתם הייתם פה לא בסדר, אבל אנחנו לא מעלים אתכם בכלל לוועדה'. זה השלב שמדובר על התראה ונזיפה. כשמחליטים להעלות מישהו לוועדה, להטלת עיצום, הכוונה היא להטיל עליו עיצום, לא לתת לו, לא התראות ולא נזיפות. לכן העניין הזה הוא עניין מיותר, הוא עניין שקורה כבר היום בפועל, וחלק גדול מההפרות בכלל לא מגיע לוועדה. הוא נובע מחוסר הכרה של ההליך. ההליך הזה עונה על הבעיות האלה. לכן לא צריך את זה וזה מיותר, סתם מכניס רעש בתוך התהליך.

עוד פעם, הנושא של ההתראה, לפני שזה עולה לוועדת אכיפה מנהלית, וועדת אכיפה מנהלית מחליטה האם כן לפתוח בהליך או לא לפתוח בהליך וכדומה, זה משהו אחר לגמרי. כאן יושבת ועדת אכיפה מנהלית, יושבים טריבונל של שלושה אנשים מכובדים---

לא, אנחנו לא שם, אתה טועה, זה עיצום כספי פשוט. אתה קופץ פרק, אנחנו עוד לא שם.

הסברתי ואני חוזר ומסביר, אנחנו מדברים על עיצום כספי, אנחנו לא מדברים על ועדת האכיפה המנהלית. אם כבר מדברים על ועדת אכיפה מנהלית מול ועדת המשמעת שהיתה לפני כן. כשחוקקו את החוק וייצרו את ועדת המשמעת הזאת, היה מדובר בחוק חדש, היה מדובר בהליך חדש, אמרו ניתן איזה שהיא גמישות לוועדה, כשהיא רוצה לנזוף במישהו. היום הדבר הזה לא נדרש, יש היום הפרות ברורות, ההליך הוא ברור, ידוע.

מר אלבק, החליטו שבודקים את זה מול משרד המשפטים, תחכה לנושא הזה.

(מקריאה): '(11) אחרי פרק ז'1 יבוא פרק ז'2: הפעלת אמצעי אכיפה מנהליים בידי ועדת האכיפה המנהלית.

38ה. הגדרות. בפרק זה-

"הוועדה"- ועדת האכיפה המנהלית שמונתה לפי סעיף 52לא(א) לחוק ניירות ערך.

"הפרה"- מעשה או מחדל של אחד מאלה: (1) הוא מפורט בתוספת הרביעית; (2) הוא כלול ברשימת מעשים ומחדלים שקבעה הרשות לפי סעיף 38ח, שיש בהם כדי להעיד כי מי שבצעם לא נהג בזהירות וברמת מיומנות שבעל רישיון סביר היה נוהג בנסיבות דומות'.

'38ו. בירור, הפרה והליך אכיפה מנהלי. ביצע אדם הפרה, יחולו לעניין המפר ולעניין ההפרה הוראות פרק ח'4 לחוק ניירות ערך, החלות לעניין מפר ולעניין הפרה של הוראה המנויה בחלק ג' בתוספת השביעית לחוק כאמור, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסימן זה'.

'38ז. מגבלות שיפוי וביטוח. (א) על אף האמור בכל דין, לרבות בסעיף 56ט(1) לחוק ניירות ערך ובסעיפים 258(ג), 260 ו-263(4) לחוק החברות- (1) תאגיד מורשה כהגדרתו בפרק ב'1 (להלן- תאגיד מורשה), או בעל שליטה בו, רשאים לשפות עובד של התאגיד, לרבות בדרך של שיפוי מראש, בשל עיצום כספי שהוטל עליו לפי סעיפים 38א או 38ו, וכן את המנהל הכללי או השותף הכללי, לפי סעיף 52ס לחוק ניירות ערך, בשל הפרה המנויה בתוספת השנייה או הרביעית, ובלבד ששיפוי לא יביא לכך שהמפר ישלם בעצמו פחות מעשרת אלפים שקלים חדשים, או סכום העיצום הכספי שקבעה הוועדה, הנמוך מביניהם; (2) הוטל על עובד של תאגיד מורשה עיצום כספי, בשל הפרה המנויה בתוספות החמישית או השביעית לחוק ניירות ערך, או בשל הפרה המנויה בתוספות הראשונה או השלישית לחוק השקעות משותפות, רשאי התאגיד המורשה, או בעל השליטה בו, לשפות אותו בשל כך, וכן את המנהל הכללי או השותף הכללי, לפי סעיף 52ס לחוק ניירות ערך, בתנאים המנויים בפסקה (1), אם ההפרה בוצעה במסגרת פעולת בעל רישיון לפי חוק זה וכחלק ממנה; (3) תאגיד מורשה, או בעל שליטה בו, רשאי לשפות או לבטח עובד של התאגיד בשל כל דבר ועניין שאינו מנוי בפסקאות (1) ו-(2), בקשר עם הטלת עיצום כספי בעניינו, לפי פרק ז'1, ובקשר עם בירור מנהלי או הליך מנהלי כמשמעותם בפרק ז'2 שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות ולרבות בדרך של שיפוי מראש. לעניין זה "הוצאות התדיינות סבירות", לרבות שכר טרחת עורך דין; (4) ניתן להתקשר בחוזה לביטוח אחריותו של עובד, מנהל כללי ושותף כללי לתשלום עיצום כספי בשל ביצוע הפרות כמפורט בפסקאות (1) ו-(2)'.

'(ב) היה העובד נושא משרה בחברה, תנאי לשיפוי או לביטוח כאמור בסעיף זה הוא כי נקבעה בתקנון החברה הוראה המאפשרת שיפוי או ביטוח לפי ההוראות כאמור'.

(ג) לעניין סעיף זה, "עובד", לרבות נושא משרה בכירה, כהגדרתו בחוק ניירות ערך'.

תסבירי את השיפוי והביטוח.

עשינו כאן הסדר ייחודי ליועצים, בדומה להסדרים שקבענו בחוק ניירות ערך ובחוק הקרנות. לא טיפלנו בכלל באפשרות של היחיד המפר עצמו או התאגיד, לבטח את עצמם ולכך נשאר הדין הכללי. כן התרנו ביטוח של התאגיד, חשיפה של היחיד שמועסק על ידו.

לגבי שיפוי, בניגוד לחוק ניירות ערך ובחוק השקעות, כיוון שחוק הייעוץ עוסק בהפרות שבדרך שגרה מתבצעות על ידי יחידים, ואני מזכירה שאלה הפרות שמתבצעות על ידי יחידים שהכנסתם מוגבלת ושההפרות נעשות לכל היותר ברשלנות. לאור האפיונים המיוחדים האלה, אמרנו שכן יותר שיפוי של התאגיד בשל הפרה שביצע העובד שלו, ובלבד שהעובד ישא בהשתתפות עצמית של 10,000 שקלים לפחות, או סכום נמוך יותר, אם קבעה הוועדה סכום נמוך יותר.

אז כרגע זה לא מאושר?

לא. אגב, את אומרת שעל התאגיד יחול הדין הכללי, מה הדין הכללי לגישתכם?

אני מאוד מתקשה להגיד לך, לדעתי הדין הכללי הוא עמום. אני יודעת שקיימות היום פוליסות שמבטחות עיצומים כספיים ושפועלים לפיהן, אני יודעת שהממונה על אגף שוק ההון אמר---

הוא אמר אתמול שאין בפוליסות---

אין, זה לא קיים בביטוח תאגידים.

אתמול הוא אמר שאין.

לא שמעתי ממנו שיש פוליסות כאלה, שמעתי מאנשים בשטח שאמינים עלינו שיש פוליסות כאלה, ואגף שוק ההון מודה ומתוודה שהוא לא נתן על זה את הדעת באופן מלא עד עתה. לפי דעתי, על פי הוראות סעיף 26 לחוק חוזי ביטוח, שמדברות על איסור רק כאשר הפעולה נעשית במתכוון, ולאור הפסיקה המוכרת בעניין זה, וגם הפסיקה הנוגעת לתקנת הציבור, אני חושבת שאם היום היה מגיע המקרה לבית משפט, ספק גדול אם היה איסור על ביטוח. אני לא יכולה להגיד את זה באופן חד משמעי, כי זה לא בא לדיון בבית משפט וזה לא בא לדיון מסודר באגף שוק ההון. לא כתוב בשום מקום שחל איסור על לבטח עיצום. כתוב על כופר ועל קנסות.

כן, השוויתם את זה פעם לדוח תעבורה.

מדובר על קנסות ומדובר על כופר. בשניהם, חלף הליך פלילי, בעוד שמדובר על עיצום כספי, הוא לא חלף הליך פלילי, הוא גם לפעמים חלף הליכים אזרחיים שלצערנו לא עולים על רגליהם. הוא מאוד קרוב בסקאלה שלו בלא מעט פעמים לרשלנות מקצועית, מפני שאותו לקוח, אותה גב' כהן מחדרה אשר באה לקבל פעילות ייעוצית אצל יועץ שלה בבנק ואשר הוא לא בירר את צרכיה עד תומם, היא לא תרוץ ותשנע הליך אזרחי כנגדו, וכיוון שכך, היא תפנה בפניית ציבור לרשות לניירות ערך ויכול להיות שהרשות לניירות תיזום הליך ביקורת אצל הגורם המפוקח על ידה ותיזום, בשל כך, הליך מנהלי. לכן ההליך המנהלי נמצא אי שם בסקאלה, בין הליך פלילי לבין הליך אזרחי. בעוד הדין היום ברור שהליך אזרחי מותר בביטוח והליך פלילי אסור בביטוח, וההבחנה היא בין כוונה לבין רשלנות.

בכל מקרה, אנחנו נחזור גם לעניין הזה.

אני רוצה להגיד משהו בתגובה להערה של עורכת דין אפיק, שקשרה את הסעיף הזה לסעיף הקודם, שאכן צריכים לדבר עליהם. דומני שנושא השיפוי הוא לא במחלוקת.

הוא במחלוקת גם, כי הממונה על שוק ההון קשר את הביטוח והשיפוי כאחד. זו היתה עמדתו.

אני לא יודע מה מעמדו של הממונה על שוק ההון והביטוח בנושא השיפוי, עם כל הכבוד.

הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק ממשלתית.

הצעת חוק ממשלתית, ויש גורם ממשלתי מוביל שהגיע לכל מיני הבנות---

שהוא משרד האוצר.

לא משרד האוצר, זו לא הצעה של משרד האוצר, עם כל הכבוד. הממונה על שוק ההון, נדמה לי, אני לא דיברתי איתו, כך שאני יכול לומר רק את ההבנה האישית שלי, ואם אני טועה אז אני מראש מתנצל, הממונה על שוק חושב כנראה, וזו זכותו כמובן, על החוק שלו, וכיוון שהוא אולי לא רוצה לשפות שם, אז מנימוקים כאלה הוא רוצה לקבוע דברים בחוק הזה. החוק הזה הוא חוק אחר, ישנו כאן הגורם המפקח שאף אחד לא יכול להטיל ספק בכישוריו, כישרונותיו וכוחו, שחושב ששיפוי וגם ביטוח מתאים במקרה הזה. עם כל הכבוד, אני לא חושב שבגלל שהממונה על שוק ההון רוצה לפתוח את נושא הביטוח לדיון, שצריכים להכניס אליו גם את נושא השיפוי. נושא השיפוי הוא נושא אחר לגמרי. אגב, שניהם ראויים כמובן, לטעמנו, אבל אני לא חושב שצריכים לכרוך את שניהם. הבקשה היתה לנושא הביטוח ולא לנושא השיפוי. בנושא השיפוי אין שום מעמד מיוחד לממונה על שוק ההון, עם כל הכבוד הרב שאני רוחש לו.

אבל הכוונה היא לטפל רק בנושא של הביטוח.

ביטוח, לא שיפוי. השיפוי הוא מעבר לשאלה.

הכוונה רק בביטוח.

הכוונה היא ביטוח ושיפוי, לפי מה שאני הבנתי. הבדיקה המחודשת שהתבקשתם לעשות היא גם לגבי הביטוח וגם לגבי השיפוי. כך לפחות אני הבנתי את זה.

(חילופי יו"ר - היו"ר משה גפני)

אני לא הבנתי את זה, אבל בסדר.

אני הבנתי שעמדתו של הממונה על שוק ההון היא זהה, הן לעניין הביטוח והן לעניין השיפוי. עורכת דין מרים אילני מהנהנת בראשה לכן.

אבל אין לו שום מעמד בשיפוי. מה זאת אומרת? איזה מעמד יש לו בשיפוי?

הוא רגולטור.

אז מה? מעמד בשיפוי יש למשרד המשפטים. יש עוד רגולטורים אחרים, גם הממונה על ההגבלים העסקיים הוא רגולטור, אבל מה הוא קשור? את הביטוח אנחנו נבדוק ונחזור עם תשובה.

יש קביעה של היועץ המשפטי לממשלה שהממשלה צריכה להופיע בוועדה.

אנחנו נגיע להסכמה גם עם הפיקוח על שוק ההון.

בסדר גמור, וגם עם הוועדה.

עם הוועדה זה מובן מאליו.

אנחנו נביא את ההסכמה לפה לאישורכם.

(מקריאה): '58ח. רשימת מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד על פגם בזהירות. הרשות תקבע לעניין פרק זה רשימה של מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד כי בעל רישיון שבצעם לא נהג בזהירות וברמת מיומנות שבעל רישיון סביר היה נוהג בהם בנסיבות דומות. רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות'.

גם פה התחילה תהיה רק מהמועד---

אותו דבר.

רשימת המעשים או המחדלים זה לא למעשה עומד בתנאים של תקנה בעלת פועל תחיקתי בכלל, זו רשימה שהיא ה---

מה ההבדל בינה לבין קודמתה?

היום זה קיים בלי רשימה.

הפרסום יהיה רק באתר האינטרנט.

גם ההוראות שהרשות מציעה לפי סעיף 28 הן תקנה שמחייבת את כלל הציבור, יש בצדה סנקציות ובכל זאת זו דרך הפרסום. אגב, יתרה מזאת, ההנחיות של הרשות, לפי סעיף 36א לא מתפרסמות ברשומות כלל, הן מתפרסמות רק באתר האינטרנט של הרשות, גם תקנון הבורסה מתפרסם רק באתר, ויש קביעה של בית משפט שזו דרך פרסום אפשרית, על אף שזו תקנה בעלת פועל תחיקתי. אני מפנה אותך למאגר הספרות התורנית, שם זה הוכרע.

את יכולה להסביר את המונח 'ברמת מיומנות'? איך בדיוק אתם תפרשו אותו? יש שוני בין בעל רישיון צעיר לבין... מה זה רמת מיומנות?

לא בכדי היום לא נמצאות תקנות שמגדירות מה היא חובת זהירות וחובת מיומנות. להבדיל מרשימת מיומנות, שידענו לתת לכם רשימה ארוכה של דוגמאות, כאן אין בידינו רשימה ארוכה של דוגמאות, כי אנחנו לא מצאנו כזאת מוצדקת שלא נתנו לה טיפול בדין, אבל אפשר לחשוב שכאשר בעל רישיון, למשל, סומך ידו על אישורים מפוברקים ובוחר לעצום עיניים ומתרשל בעיסוקו, זו יכולה להיות למשל דוגמה שאנחנו נוכל להגיד שזה לא מתאים למיומנות שאדם סביר בקנה מידה של בעל רישיון אמור לנהוג לפיה. יכול להיות שאני ואת, אם אנחנו רואים אישור כזה, זה היה מספק, אבל כשמי שמנהל את הכספים שלי מסתפק באיזה אישור שהוא דהוי, לא ברור, הונפק על ידי רשות לא מוסמכת וכיוצא באלה, זה נראה לנו לא סביר. דוגמה שאני יכולה להביא.

הסעיף הזה בעצם נולד לזה שהרשות ביקשה בתחילת הדרך להטיל עיצום כספי על הפרת חובת זהירות. ואנחנו חשבנו שזה דבר מאוד מאוד רחב והוא לא קונקרטי, וגם כאשר ההליך הוא לא הליך של עיצום כספי, אלא הליך מורחב, ואז אמרנו שאם אתם רוצים לבוא עם רשימה קונקרטית של דברים שאתם חושבים שזה הפרה ותפרסמו מראש---

אבל למה צריך את המיומנות? זה מושג רחב, הוא גם עמום מאוד.

זו חובת זהירות.

זו חובת זהירות. אפשר להוריד רמת מיומנות?

אפשר להוריד את המיומנות.

38ט. שינוי התוספת הרביעית. שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות ובהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את התוספת הרביעית'. זה התאמה לתיקון 13.

'(12) בסעיף 39', הוא סעיף העונשין. '(א) בסעיף קטן (א)(1), הסיפא, החל במלים "או עסק" תימחק; (ב) בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (2) יבוא: "(2א) מסר מידע כוזב או מטעה בבקשה לקבלת רישיון לפי סעיף 5 או בדיווח לרשות לפי סעיף 28; (ג) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא "(ב1) מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה, או הליך אכיפה מנהלי, לפי פרק ח'4 לחוק ניירות ערך, כפי שהוחל בפרק ז'2, דינו מאסר שלוש שנים; (ד) סעיף קטן (ג) בטל'.

'(13) בסעיף 40- במקום הסיפא, החל במלים "אלא אם כן הוכיחו שהתקיימו בהם" יבוא "אלא אם כן יוכיחו אחת מאלה: (1) שהעברה נעברה שלא בידיעתם ושלא היה עליהם לדעת עליה או שלא היו יכולים לדעת עליה; (2) כי נקטו את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העברה'.

'(14) אחרי סעיף 40 יבוא: "פרק ח'1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, מותנית:

'40א. הגדרות. בפרק זה "הליכים"- הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מנהלי, לפי פרק ח'4 לחוק ניירות ערך, כפי שהוחל בפרק ז'2, או חקירה פלילית לפי סעיף 56ג לחוק ניירות ערך, כפי שהוחל בסעיף 29(ג) לפי העניין. "הפרה", "עברה", כהגדרתן בסעיף 29(א)'.

'40ב. סמכות יושב ראש הרשות או פרקליט מחוז להתקשר עם חשוד בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים, או להפסקת הליכים, מותנית. הסמכות הנתונה ליושב ראש הרשות ולפרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים, או להפסקת הליכים, לפי העניין, מותנית בהתאם להוראות פרק ט'1 לחוק ניירות ערך, תהיה נתונה להם לעניין הפרה או עברה, ויחולו לעניין זה הוראות הפרק האמור בשינויים המחויבים'. זה הכלל הפרק של הסכמי אכיפה.

'(15) בסעיף 41א- (א) בכותרת השוליים אחרי "התוספת" יבוא "הראשונה"; (ב) אחרי "התוספת" יבוא "הראשונה".' זה התאמה לתיקון (13).

'(16) בתוספת, בכותרת, אחרי "תוספת" יבוא " הראשונה" ולאחריה יבוא: תוספת שנייה'. וכאן אנחנו עוברים בעצם לרשימת ההפרות.

(סעיף 38א): (1) בעל רישיון שנתן ייעוץ השקעות בכלי תקשורת, בלי שכלל הודעה אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא, או הודעה שמתן הייעוץ אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בניגוד להוראות סעיף 3(ב)'.

'(2) העסיקה אדם בשמה בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקים בניגוד להתחייבותה לפי סעיף 7(ב)(2) או (4), או ג(1) או (2) או לפי סעיף 8(ב)(2) או (3) לפי העניין'.

זו התוספת של העיצומים הכספיים?

זו התוספת שמקבילה לתוספת החמישית לחוק ניירות ערך, ובה כלולות כל ההפרות שבשלן אפשר להטיל עיצום כספי פשוט.

אז אם תוכלי רק להגיד כאן, כמו קודם, מה חדש, ביחס לקיים.

היום, על פי חוק הייעוץ, יש שורה מצומצמת יחסית של עיצומים כספיים, אבל לצדה יש הפרות שמפרות משמעת, המנויות בסעיף 30 לחוק הייעוץ, ושורה של הפרות פליליות בסעיף 39 לחוק הייעוץ. בעצם מה שאנחנו נראה כאן, בתוך העיצומים הכספיים, זה הפרות שהן מארבעה סוגים, או כאלה שהם עיצומים כספיים היום, או כאלה שהם עברות פליליות היום, או כאלה שהם הפרות משמעתיות היום, או כאלה שהם חידושים. אני מציעה שאני אציין רק את החידושים בכלל, זה הרבה מאוד, כמעט הכל חדש ביחס לעולם העיצום הכספי, אז אין טעם לציין על כל אחד.

'(3) לא ציין בהסכם עם לקוח את השירותים שיינתנו בידי עוסק זר, או את הנכסים הפיננסים וניירות הערך שלגביהם יינתנו השירותים כאמור, בניגוד להוראות סעיף 10ד'.

'(4) לא הודיע באופן מיידי ללקוח על הפסקת פעילותו של עוסק זר, בניגוד להוראות 10ז'.

'(5) לא בירר עם הלקוח את מטרות ההשקעה, את מצבו הכספי, לרבות ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שלו, או את שאר הנסיבות הצריכות לעניין, אף שהלקוח הסכים למסור מידע לגבי אלה, בניגוד להוראות סעיף 12/.

'(6) לא ערך הסכם בכתב עם לקוח, או לא מסר ללקוח העתק מהסכם כאמור, קודם לתחילת מתן השירות, או לא כלל בהסכם כאמור את הנושאים שהיה אמור לכלול בו, או לא עדכן בו את פרטי הלקוח, בניגוד להוראות לפי סעיף 13'.

'(7) לא כלל ברישומים של שיחות עם לקוח פרטים שנקבעו לפי סעיף 15(א), או לא ערך או שמר פרטים כאמור, או לא מסר אותם ללקוח, בניגוד להוראות לפי אותו סעיף'.

'(8) הזמין עבור לקוח ניירות ערך שתאגיד קשור אליו, או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד, משמשים חתם להצעתם, בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך מראש ובצו, או לא דיווח ללקוח על הזמנה כאמור בתוך 30 ימים מיום ביצועה, בניגוד להוראות סעיף 16(ב)'.

'(9) רכש עבור לקוח ניירות ערך שתאגיד קשור אליו, או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד, שימש חתם להצעתם, וטרם חלפו שלושה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית, בלי שקיבל את הסכמת הלקח לכך מראש ובכתב, רכש עבור לקוח ניירות ערך כאמור לאח שחלפו שלושה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומים, אך בטרם חלפו שישה חודשים ממועד זה, בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך מראש ובכתב, או לא דיווח ללקוח על רכישה כאמור בתוך 30 ימים מיום ביצועה, בניגוד להוראות סעיף 16(ג)'.

'(10) ביצוע רכישה של ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד שימש חתם להצעתם, מחוץ לבורסה או בשער העולה על שער הבורסה הידוע במועד הרכישה בניגוד להוראות סעיף 16(ד)'.

'(11) לא הביא לידיעת לקוחותיו, במקום שבו הוא מנהל את עסקיו, בשלט בולט וברור או באופן אחר, כפי שהורה יושב ראש הרשות, את דבר עיסוקו בשיווק השקעות ולא בייעוץ השקעות או את דבר היותו תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק, לפי העניין, או את הגופים המוסדיים שהוא בעל זיקה לנכסים פיננסים שלהם, בניגוד להוראות סעיף 16א(א)(1), או לא גילה ללקוח לפני ההתקשרות עמו, בלשון המובנת לו, בעל פה ובמסמך בכתב, או לא פרסם באתר האינטרנט שלו, את דבר עיסוקו כאמור או את דבר היותו תאגיד כאמור, את הזיקה שיש לו לנכסים פיננסיים ומהותה או את דבר העדפתו את אותם נכסים, בניגוד להוראות סעיף 16א(א)(2), או לא כלל הודעה, אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא, או לא כלל הודעה ששיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בניגוד להוראות סעיף 16א(ד)'.

'(12) קיבל טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע העסקה או הימנעות מביצוע עסקה, שאינה שכר והחזר הוצאות מהלקוח שנקבעו בהסכם לפי סעיף 13(ב)(3), בניגוד להוראות סעיף 17(א)'.

'(13) נתן לעובד מעובדיו, לסניף מסניפיו או ליחידה מיחידותיו, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצועה, טובת הנאה הנקבעת בהתחשב בזהות הגוף שניירות הערך נושא הייעוץ, השיווק או העסקה המונפקים על ידו, או בזהות הגוף שהוא בעל זיקה לנכסים הפיננסים נושא הייעוץ, השיווק או העסקה, בניגוד להוראות סעיף 17(ג)'.

'(14) קבע את חישובם של שכר או החזר ההוצאות שיחויב בהם לקוח בשל ייעוץ ההשקעות, תוך תלות בזהות הגוף שלגבי ניירות הערך המונפקים על ידו או לגבי הנכסים הפיננסיים שאליהם יש לו זיקה ניתן הייעוץ, או תוך תלות בתשלום של הלקוח לגוף כאמור, בניגוד להוראות סעיף 17(ד)'.

'(15) לא הודיע ללקוח על סיכון מיוחד שביצועה של עסקה מהעסקאות המפורטות בסעיף 18(ג) כרוך בו, בניגוד להוראות סעיף 18(א)'.

'(16) ביצע עבור לקוח עסקה מהעסקאות המפורטות בסעיף 18(ג), בלי שהלקוח נתן אישורו מראש ובכתב לאותה עסקה או לעסקאות הכרוכות באותו סוג סיכון, בניגוד להוראות סעיף 18(ב)'.

(12) ו-(13) זה לא פלילי בהגדרה?

(12) ו-(13) הן עברות פליליות, כמו שגם בעיצומים שראינו בחוק ניירות ערך. יש עברות פליליות, אבל אתה צריך להוכיח יסוד נפשי של מודעות ואז זו תהיה עברה פלילית, אבל עצם זה שקיבלת טובת הנאה, מה שכתוב כאן זה שתוכל להטיל עיצום כספי מהיר בלי לחכות לתוצאות הליך פלילי בעוד שנים.

אז את משאירה גם את העברה הפלילית במקרה הזה וגם את העיצום הכספי.

נכון.

אבל מאותו רגע שהוא החליט ללכת לעברה מנהלית, אז הוא סגר את האופציה הפלילית.

זה עיצום כספי פשוט. בעיצום כספי פשוט יש אפשרות להגיש כתב אישום, אבל זה יקרה, כמובן, במקרים קיצוניים, בהם מתגלה שמדובר בשור מועד, שההפרה היא הרבה יותר חמורה ממה שראינו מלכתחילה. אפשר להחזיר את העיצום הכספי וללכת להליך פלילי. זה המצב היום.

אז למה להשאיר את זה פה, אם זה כל כך מובהק שזה פלילי?

זה לא תמיד מובהק. לפעמים טובת ההנאה היא מאוד מאוד קטנה, ואז גם אם זה נראה לך שזה מובהק פלילי, אתה לא תרצה לנהל הליך פלילי על טובת הנאה של מספר שקלים שקיבל העובד, אבל יחד עם זאת אתה תרצה לפעול כנגד התופעה הזאת ולעצור אותה בעודה באבה. בגלל שזה נעשה לא בתדירות גבוהה, לא בסכומים גדולים, הוא לא עשה את זה לכיסו אלא לכיס של מישהו שקרוב אליו. יש כל מיני אלמנטים שיבואו לידי ביטוי באותם שיקולים שיהיו בהכרעה מראש בבחירה בין מנהלי לפלילי שאפשר יהיה ללמוד מהם גם לעניין הזה, אפילו שזה לא הליך מנהלי, אבל זה הליך שהוא סוג של אכיפה מנהלית.

'(17) לא שמר בסוד מידע שהביא הלקוח לידיעתו, לרבות המסמכים שהועברו לרשותו ותוכנם, או כל פרט אחר המתייחס לפעולות שלגביהן עסק בייעוץ או בשיווק כלפי הלקוח או ביצע לחשבונו, בניגוד להוראות סעיף 19'.

'(18) פרסם בכלי התקשורת, בחוזר, באמצעות דואר, דואר אלקטרוני, פקסימיליה, אינטרנט או בכל אמצעי אחר, את דבר עיסוקו בייעוץ השקעות בנוגע לנכסים פיננסיים שלגוף מוסדי מסוים יש זיקה אליהם, בניגוד להוראות סעיף 20א'.

'(19) השתמש במלה "ייעוץ" או בכל מלה הנגזרת ממנה, בשם שבו הוא מנהל את עסקיו או בפרסום מטעמו, בניגוד להוראות סעיף 20ב'.

'(20) עסק בעיסוק נושא הרישיון בעת שלא עמד בתנאים ובסכומים שנקבעו לעניין ביטוח, הון עצמי, ערבות בנקאית, פיקדון או ניירות ערך, בניגוד להוראות סעיף 20ג'.

'(21) לא החזיק ניירות ערך או נכסים פיננסיים של לקוחותיו בנפרד מאלה שלו, בניגוד להוראות סעיף 22(1)'.

'(22) לא החזיק ניירות ערך או נכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד, או לא ניהל רישומים לגבי כספים, ניירות ערך ונכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד, בניגוד להוראות סעיף 22(2)'.

'(23) ניהל עבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים, שלא בתאגיד בנקאי, בבנק מחוץ לישראל, אצל חבר בורסה, או אצל מי שרשאי לפי דין במדינה שבה הוא פועל לנהל בעבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים, בניגוד להוראות סעיף 22(3)'.

'(24) לא ביצוע עסקאות עבור לקוחותיו בנפרד מאלה שהוא מבצע לחשבונו, בניגוד להוראות סעיף 22(4)'.

'(25) לא זיכה או חייב אצלו את חשבונות הלקוח ביום ביצוע העסקה, בניגוד להוראות סעיף 22(5)'.

'(26) השתמש בכספים, בניירות ערך או בנכסים פיננסיים של לקוח, שלא לצורך ביצוע עסקאות עבור אותו לקוח, או שלא בהתאם להסכם שנערך עמו ולייפוי הכח שקיבל ממנו, בניגוד להוראות סעיף 23(א)'.

'(27) ביצע עסקה עם לקוח או הפיק טובת הנאה מנכסי לקוח, בלי שקיבל את הסכמת הלקוח מראש ובכתב לאותה עסקה או לאותה טובת הנאה, בניגוד להוראות סעיף 23(ב)'.

'(28) התנה את שכרו ברווח שהפיק הלקוח מעסקה או במספר העסקאות שבוצעו עבור הלקוח, בניגוד להוראות סעיף 24'.

'(29) לא ניהל רישומים של עסקה שביצע עבור לקוח, של פעולת ייעוץ שנתן ללקוח, או של פעולת שיווק שעשה כלפי לקוח, או לא שמר רישומים כאמור לתקופה של שבע שנים, בניגוד להוראות לפי סעיף 25'.

'(30) לא המציא ללקוח דין וחשבון, בניגוד להוראות לפי סעיף 26, או לא כלל בו פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי סעיף 27ג(2)'.

31- לאור הערתה של עורכת דין מרים אילני, אני לא חושבת שהיא שמה לבה לכך, אבל אפשר להעביר את זה לתוספת הרביעית.

'(32) לא הגיש לרשות דוח או לא מסר לה הודעה, הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיפים 10ז, 27, 27א, 27ג, 42 או בניגוד להוראות לפי סעיפים 52כו, 52נט, 54ג(ג), או 54ו לחוק ניירות ערך, כפי שהוחלו בסעיפים 38א, 38ו ו-40ב, בהתאמה, או לא כלל בדוח פרט שהיה עליו לכלול בו, בהתאם להוראות לפי סעיף ג(2)'.

אין צורך בתוספת שעשינו בחוק ניירות ערך, ובלבד שהיתה הוראה מפורשת?

אפשר להוסיף.

אז זה גם ב-(30) וגם ב-(32).

יש גם את 'לא הגיש בכלל', או 'לא כלל' משהו שצריך היה.

'(33) הפר הוראה שניתנה לפי סעיף 28(ב)'.

'(34) לא מסר ידיעה או מסמך בניגוד לדרישת יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך לפי סעיף 29(ב) או סעיף 56א1 לחוק ניירות ערך, כפי שהוחל בסעיף 29(ג)'.

'(35) -שהוא (34)- לא מסר הודעה ללקוחותיו או לא פרסם מודעה בעיתון בניגוד להוראות סעיפים 38ה(ב), 38יא או 40ב'.

'(36) שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות סעיף 38ז'. זה קשור באותו שיח שהתקיים קודם לכן.

סיימתי את התוספת השנייה.

הערות שגם הרשות מכירה אותן. לא על כל הסעיפים, אז לא צריך להילחץ. סעיף (1) נושא של בעל רישיון שהתראיין בכלי תקשורת. כאן אני מבקש להוסיף עוד הערה, שאם בעל הרישיון נקט בכל האמצעים הניתנים בידיו לחייב או להתנות את הראיון שהוא נתן בתקשורת באותה הערה, אז למעשה בעל הרישיון יהיה פטור. למעשה אין לבעל רישיון שליטה על כלי התקשורת. כלומר בעל רישיון שמתראיין בטלוויזיה או בעיתון, איפה שזה לא יהיה, ואומר, לפני שהוא עולה לשידור, לטלוויזיה, לרדיו, לעיתון, תשימו הערה שמה שאני הולך להגיד עכשיו זה לא במסגרת ייעוץ ולכל אחד יש את הצרכים המיוחדים שלו וכולי, את כל ההערות שכולם מכירים, שמופיעות בעיתון למטה בעיתון. אם הוא נקט בכל האמצעים, הוא יהיה פטור. אין פה שליטה ואין יכולת שליטה על התקשורת. לא ניתן לחייב בעל רישיון על מה שהתקשורת עשתה. זה לגבי סעיף (1).

אנחנו מוכנים לקבל את ההערה הזאת ואנחנו נשלח נוסח תואם, רק ביחס למה שנאמר כאן, שאנחנו נבקש את בעל הרישיון לקבל התחייבות בכתב של אמצעי התקשורת, שהוא מבין את המגבלות ושהוא מתחייב לפעול לפיהן.

סעיף (5), וזה גם נושא שידוע לרשות- הנושא של בירור צרכי הלקוח. כאן זה סעיף שעל פניו הוא נכון, הוא באמת בניגוד לסעיף (12) על פי חוק, אבל זה נושא שנתון לפרשנות רחבה מאוד. בירור צרכי לקוח, חוץ משהיום הוא עובר רוויזיה, יכול להיות מפורש בכל מיני דרכים, יכול להיות שבעל רישיון כן בירר את צרכי הלקוח והרשות לניירות ערך תחשוב אחרת.

אבל משכך פרסמה הרשות הנחיה, מכח סעיף 28 לחוק הייעוץ, על מה הוא בירור צרכי לקוח. השאלה הזאת יפה, היא במקומה עומדת, היא רלוונטית גם להפרות משמעת היום. מצאנו שזה מצריך הבהרה, הוצאנו הבהרה, וככל שזה עמום היום, זה אותו מצב ודנו בעניין הזה כבר.

לגבי סעיף (25). כאן לצערי אני לא אוכל לוותר. יש פה סעיף מאוד בעייתי. הסעיף עצמו הוא נכון. סעיף (25) מדבר על זיכוי חשבון ביום ביצוע העסקה. אכן החוק כתוב כך ואי אפשר להתעלם, אבל יש פרקטיקה נוהגת, או מצב השוק, או לא משנה איך נקרא לזה וקורה שלמעשה אין לבעל הרישיון שליטה כאן. למעשה השליטה היא בידיים של חבר הבורסה. במקרים רבים, לצערי הרב, קורה שחבר הבורסה שאצלו בעל הרישיון מנהל את החשבון, בין אם זה בנק ובין אם זה חבר בורסה שאינו בנק, לא יכול לבצע את הפיצולים או מה שזה לא יהיה באותו יום ולכן זה נעשה עד ליום המחרת. השארת הנושא הזה כסעיף עברה, למרות שזה מחייב תיקון בחוק אחר, בחוק הסדרת העיסוק, כדי להסביר את סעיף 22(5).

זה אותו חוק.

אני יודע, אבל צריך לתקן את 22(5). אז או שמתקנים את סעיף 22(5), או שבסעיף (25) מוסיפים שבמידה ולא היתה לבעל הרישיון שליטה ואלה נסיבות חיצוניות, או לא משנה איך נקרא לזה, אני לא רוצה להפיל עכשיו גם את חבר הבורסה בתמונה, אבל בהנחה ואלה נסיבות שאינן בשליטתו של בעל רישיון, במידה והוא ביצע זאת עד ליום למחרת, לפני פתיחת המסחר, זה עדיין לא נחשב עברה. אז או שמוסיפים את זה פה, או שמתקנים את סעיף 22(5). אחת מן השתיים.

חשיבות סעיף 22(5), נראה לי שאין צורך אפילו להסבירה. הרי ידוע שמנהל תיקים מבצע עסקאות ביום יום, בחשבון מרכז, והחשיבות של לפצל את החשבון הזה עוד באותו יום, או כמה שיותר מהר לפצל את החשבונות היא כמובן ברורה, היא באה להתמודד עם חשש של קריסה ושל מעשי רמייה. זה מקורו של הסעיף הקיים היום בחוק. הוא סעיף שהוא עברה היום אם לא מקיימים אותו, לכן אני מציעה שחברי לא ימהר ויגיד שזה המצב הנוהג היום.

לא אמרתי שזה המצב, אמרתי קורה.

אז אני מקווה שזה לא המצב הנוהג היום.

היום זה עברת משמעת ועכשיו אתם הופכים את זה לעיצום כספי. זה לא תהיה עברת משמעת.

נכון. יחד עם זאת, אוזנינו כרויות למסר שהועבר שיכול להיות שצריכה לצאת הבהרה ביחס לסעיף 22 עצמו, בלי קשר לשאלת ההפרה המנהלית. הזמנו את חברינו לבוא ולשבת עמנו, עם ניירות עבודה מסודרים, ולהעביר את הצורך בקיומה של עברה בקשר לחבות של הפיצול, האם ניתן במקרים מסוימים להשהות את זה לתחילת יום המסחר של מחרת או לא, אבל השאלה לא קשורה לעולם המנהלי או הלא מנהלי. זו שאלה כבדה.

אז תחזרו עם תשובות.

עורכת דין רימון, מדובר רק על פיצולים או שמדובר גם על בעסקאות אחרות? עסקאות בניירות ערך זרים זה לא באותו יום. מה זה יום ביצוע העסקה אצלכם?

22 אומר את זה. סעיף 22(5) אומר: 'יזכה ויחייב אצלו את חשבונות הלקוח ביום ביצוע העסקה'. כך לשונו.

יכול להיות שכשניסחו אותו לא היו ניירות ערך זרים בישראל.

כל סעיף 2205) הוא בעייתי.

זה לא קשור למה שמובא כאן לדיון.

עורכת דין רימון, סעיף 22(5), אני עוד פעם אומר, אני לא רוצה להגיד פרקטיקה נוהגת או לא פרקטיקה נוהגת, ניירות ערך זרים, לא זרים, זה סעיף שהוא בעייתי. עד היום הרשות לניירות ערך הבינה שזה סעיף בעייתי וזה לא ישב מול העיניים של כולם, כי סעיף---

אל תייחס לנו הבנה שאנחנו לא אומרים אותה עבור עצמנו. לא הבנו ככה.

לא הבנתם ככה, אז אני הבנתי ככה. לפחות אני הבנתי שזה סעיף בעייתי והיום זה יושב כעברה שהסנקציה עליה היא עיצום וזה מאושר היום, לכן אני אומר שאין לי בעיה לשבת ולתקן את סעיף 22(5), אבל יהיה קשה להשאיר את סעיף 22(5) כמות שהוא ולאשר את ה---

אנחנו מבטיחים לכם שנשב איתכם בדחיפות רבה. הזמנו אתכם כבר שבועיים אחורה שתבואו ותזמו אצלנו דיון ונדון על סעיף 22(5).

מקובל.

עורכת דין רימון, עוד שאלה אחת. בכותרת כתוב פסיק מותנית. מה מותנה פה? זה לא עברית לפי דעתי. אני לא מומחה בעברית כזה גדול, אבל קצת. הכותרת: 'הסדר להימנעות מנקיטת הליכים, או להפסקת הליכים, מותנית'. מה מותנה? או שההסדר מותנה או שכל אחד מהתהליכים מותנים? ח'1. זה מופיע גם בתוכו. או שהפסיק לא מותנית, או שהמותנה צריך להופיע במקום אחר. וגם בהמשך, בסעיף 40ב, זה אותו דבר.

זה יעבור הגהה.

זה מהות. ההסדר מותנה?

עורכת דין רימון, תנסחו את זה. הוא צודק. אם אפשר לנסח את זה יותר טוב, אז יותר טוב.

(מקריאה): 'תוספת שלישית (סעיף 38ב(א)).

(1), זה הסעיף זה הסעיף שהוא המקביל לתוספת השישית בחוק ניירות ערך והוא אשר קובע מה הם סכומי העיצום הכספי אשר יושתו בשל ההפרות. העיצום הכספי הפשוט.

'(1) לעניין חברה בעלת רישיון ניהול תיקים.


שווי נכסים כולל


סכום העיצום הכספי



(בשקלים חדשים)

(בשקלים חדשים)


עד 50,000,000


125,000

כמה היום?

היום חברת רישיון ניהול תיקים משלמת על פי מספר בעלי רישיון שמועסקים על ידה. בעיצום הכספי הפשוט, והוא לא הדבר שאותו צריך לבחון, תיכף אני אסביר למה, זה 3,000 לכל בעל רישיון, ובסך הכל עד עשרה, כלומר מגיע עד 30,000 וזה נראה לך כאילו קפיצה, אבל כיוון שכפי שהסברתי קודם מרבית ההפרות שמוניות כאן כעילה להטלת עיצום כספי הן הפרות משמעתיות לפחות, אם לא פליליות, אז צריך להסתכל בחלק המשמעתי. בחלק המשמעתי זה סכום שעולה על 60,000 ובחלק הפלילי הקנס הידוע היום הוא בסביבות 120,000. לכן זו הסביבה שצריך להגיד על ההשוואה. אני הלכתי לאמצע, חשבתי שהמרבית כאן הן באמת הפרות משמעתיות וכמו שבחוק ניירות ערך עשינו הכפלה של פי שתיים, לאור היכולת להפחית, לאור היכולת לפרוס תשלומים ולאור העובדה הקיימת כאן ששונה מחוק ניירות ערך, שרואים כמה הפרות כהפרה אחת, האיזונים האלה אפשרו לנו להכפיל פי שתיים את סך העיצום הידוע היום ביחס להפרות משמעתיות. נכון שאפשר להגיד שביחס למנהלי תיקים גדולים ההגדלה היא גדולה יותר. כיוון שאנחנו גוזרים כאן לפי שווי נכסים מנוהל, אז הגדלנו ביותר. אנחנו חושבים שהסכומים שקיימים היום הם נמוכים בצורה לא סבירה לחלוטין.

שווי נכסים כולל



סכום העיצום הכספי



(בשקלים חדשים)


(בשקלים חדשים)


עד 50,000,000



125,000


מ-50,000,001 עד 500,000,000

250,000





מ-500,000,001 עד 5,000,000,000

375,000


מעל 5,000,000,000


500,000

2. לעניין תאגיד בעל רישיון ייעוץ השקעות או שיווק השקעות- מכפלת 125,000 שקלים חדשים במספר בעלי הרישיון המועסקים על ידו.

3. לעניין תאגיד בנקאי- 1,000,000 שקלים חדשים.

4. לעניין יחיד בעל רישיון ניהול תיקים, ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, 25,000 שקלים חדשים.

סיימתי את התוספת השלישית.

יש לי כמה שאלות. קודם כל מה ההבדל בין חברה לבין תאגיד? ייעוץ השקעות. לעניין תאגיד, זאת אומרת אם יש מספר בעלי רישיון, זה יכול להגיע גם למיליון, 2 מיליון. בסעיף (2). אפשר להגיע פה למיליונים.

אין פה מגבלה מרבית?

נכון.

תעשו מגבלה.

אפשר לשקול את זה.

לא לשקול. למה לא? זה יכול להגיע לסכומים אסטרונומיים. אני במקום בעל התאגיד, אם היה לי מצב כזה, הייתי מפטר עובדים. הוא יכול לפשוט את הרגל.

אנחנו מוכנים לשלוח שתי חלופות, או חלופה אחת שאני חושבת שהיא טובה יותר, או לעשות תקרה שהיא לפי סכום, או לעשות תקרה לפי מספר בעלי רישיון מרבי.

אני חושב תקרה לפי סכום. לא להתנות את זה בעובדים.

אנחנו נעביר מספר.

סעיף 3. תאגיד בנקאי זה 1,000,000 ₪? למה?

אתה רוצה יותר?

אני לא רוצה יותר. בוא נלך קודם לסעיף 4 ונחזור לסעיף 3. לעניין יחיד- לא מקובל עליי הסעיף הזה. במקרה הזה אנחנו מדברים על יחיד שהוא אדם שעובד בבנק.

זה יכול להיות גם עצמאי.

אני רוצה לראות כל אחד מאיתנו, כאן אנחנו מדברים על מישהו שמשחק בבורסה או משחק בניירות ערך, הוא עובד בנק.

לכן הביטוח שדיברנו עליו בתחילת היום.

שמחת זקנתי על הביטוח. לפני הביטוח, קודם כל אנחנו מדברים על חוק, לא ביטוח. אני עובד בבנק 30 שנה, אני יועץ השקעות, אני מקבל משכורת רגילה, פשוטה. עד היום, אם היתה לי את התקלה הזאת, הייתי משלם 3,000 שקל. אני עכשיו הולך לשלם 25,000 שקל? ועולה בדעתכם שאנחנו נאשר את זה? למה אתם לא מכפילים?

אם אתה בבנק, אני חוזר להערה שלי קודם, יש לך ביטוח. אתה יכול לבוא ולהגיד שההשתתפות העצמית---

היום אין ביטוח.

אי אפשר להגיד ככה. אני אדם מסכן, הלכתי לעבוד בייעוץ השקעות של חנה ושבעת הילדים ולקחתי לה את כל הכסף ופישלתי עד לשמים, ואני אקבל 3,000? היא הפסידה 30,000 שקל.

היום אתה משלם 3,000.

היא הפסידה 30,000 שקל, זה מקרה מהחיים---

עיצום כספי הוא על דברים טכניים יחסית.

ראיתי פה את כל הרשימות, מה זה דברים טכניים? נגיד את זה אחרת, האם אנחנו רוצים מערכת מסודרת, ופה מגיעים לבייסיק של העניין, שיש בה ביטוח ויש בה שיפוי ויש בה השתתפות עצמית. אני חושב שהמקרה הפרטי שאתה דיברת, על בנקאי בבנק, שהוא חלק ממערכת, זה המבנה הנכון. עכשיו תגיד לי, מה קורה עם אחד שהוא לא חלק ממערכת, הוא לגמרי לבד ומנהל תיקים. אבל אם אנחנו מדברים על המקרה שאתה אמרת, הוא מתפרנס ממשכורת וכל זה, צריך לקיים את המערכת הזו. כמו שלדירקטורים יש שיפוי בבנק, יש לו מערכת ביטוחית, כי בדרך כלל התקלה היא מעבר למקרה הפרטי הבודד.

חבר הכנסת אורון, אני שואל אותך לפני הביטוח. אני עובד בבנק, מדובר פה בעיקר על עברות שהן לא עברות משמעותיות. מדובר על עובד בבנק, לא מישהו שעוסק בניירות ערך, הוא משלם היום על העברה הזאת 3,000 שקל, לפני הביטוח.

זה לא נכון, הוא לא משלם 3,000 שקל. אתה צריך ללכת להפרות המשמעת. היום אותה התנהגות נתונה ל-60,000 שקלים כהפרת משמעת, ואם תגיע לפלילי אפילו ל-120,000.

אצלכם הוא יהיה חשוף גם באכיפה המנהלית לעיצומים הכספיים הגבוהים? הוא לא יהיה חשוף בפלילי, עם הצעת החוק כמות שהיא? והוא לא יהיה חשוף באכיפה המנהלית לעיצומים הכספיים הגבוהים יותר?

זה לא אותן הפרות. על ההפרות האלה, כפי שהן כתובות, ביסוד הנפשי הקיים כאן, שזו אחריות קפידה, זה בעצם חלופה להליך של בעיית משמעת והיה 60,000 אתמול, ויש 25,000 שקל היום.

לפני שאת ממשיכה, אולי אני לא יודע לקרוא. אני מדבר על החוק הקיים, חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות. קנס אזרחי, לגבי תאגיד בנקאי 65,000 שקלים חדשים, לגבי תאגיד מורשה מכפלת 3,000 שקלים חדשים במספר בעלי הרישיון, בתנאי שלא יעלה על 30,000 שקלים חדשים, לגבי יחיד 3,000 שקלים חדשים. מה לא בסדר בזה?

זה בסדר, קראת נכון, וזה העיצום הכספי המוטל על יחיד על ההפרות שהן היום עילה להטלת עיצום כספי. אלא מה? עכשיו כתבנו שורה ארוכה יותר של הפרות, שקראתי אותה קודם, והן הפרות שהיום תמצא אותן בסעיף 30 לחוק הייעוץ, שהן הפרות משמעת ועליהן הסנקציה המרבית שוועדת משמעת יכולה להשית היא בסביבות 60,000 שקל, גם על יחיד. להיפך, אנחנו עשינו בידול, אמרנו על יחיד 60,000 זה יותר מדי, ועשינו בידול לא רק בזה. תשים לב, גם אמרנו שמספר ההפרות---

כמה הפרות יש במה שהוספתם שזה 60,000?

מרביתן. ממש מרביתן. החלק הארי שלהם היום כפוף ל-60,000.

ותמיד אתם נותנים את התקרה? בהליך פלילי זה לא תמיד התקרה.

בכל מקרה אצלנו, גם בהליך הפלילי, גם בהליך המשמעתי הידוע היום וגם בהליכים המנהליים, מדובר בתקרה. זה הסכום המרבי שניתן להטלה, בכפוף לתקנות ההפחתה. מעבר לזה, כדאי לקרוא יחד עם זה את ההוראה, שהדגשתי אותה קודם, שמספר הפרות ייקראו כאחת. נחזור לאותו יועץ השקעות בבנק, אשר בדרך של שגרה לא עשה בירור צרכי לקוח פעם אחת ולא עשה בירור צרכי לקוח פעם שנייה, אבל זה בדיוק אותו באג התנהגותי, כולם ביחד ייספרו כהפרה אחת. זה גם משהו שלא קיים היום. גם הוא הקלה.

אז תעשו את ההבחנה הזאת בין העברות שהן עברות משמעת, שהיום יש התראה ויש נזיפה ויש עיצום כספי, לבין אלה שנמצאים בעיצום, בקנס של ה-3,000 שקל.

בעצם מה שאתה אומר זה שאני אעביר להליך בפני המותב, של האכיפה המנהלית, שורה ארוכה של הפרות שבואו נחזור ונסתכל עליהן.

אלה שקבועים בעברות המשמעת. את עושה לכאורה דבר נכון, שמקל עלייך את החיים, אבל עושה אי צדק. בגלל שמי שעד היום יכול היה לעבור הליך של התראה ונזיפה, שקשור למשמעת והוא עלול לשלם גם 60,000 שקל, הוא ישלם באמת 25,000 שקלים והוא לא הולך את ההליך הזה, הפחתת ממנו, מנעת ממנו את ההתראה, מנעת ממנו דברים אחרים, אבל הורדת ל-25,000. אבל כל החלק האחר, שעד היום משלם 3,000 עכשיו הוא ישלם 25,000? זה לא הכפלת הסכום, זה משהו חסר היגיון.

זה לא בהכרח שהוא משלם 3,000 שקל, אם למשל הוא עשה שבע עברות, הוא ישלם 21,000 שקל. מה שהיום כל השבע נספרות פעם אחת.

אם זו אותה הפרה ואם זה לגבי אותו לקוח.

אבל אם אחד עושה הפרה אחת, הוא יצטרך לשלם 25,000. אתה לא יכול בתוך מערכת חקיקה כזאת לפגוע באנשים כך.

אבל זה המקסימום.

זה לא המקסימום, זה הסכום.

זה 25,000.

אנחנו רוצים להזכיר את הסדר השיפוי שזה עתה קראנו, מכאן הגיע הסדר השיפוי.

אני עוד לא בשיפוי.

זה לא מקסימום. אתה בעיצום הכספי. יש לך הפחתת סכומים, זה נכון, אבל זה הסכום שיוטל, אתה יכול להפחית תמיד.

לא, הם אומרים לי כל הזמן בשקט שלא.

אנחנו לא אומרים בשקט, אומרים בקול רם; יש תקנות הפחתה.

אם זה מקסימום?

זה יהיה במקרים מסוימים שייקבעו בתקנות שאפשר יהיה להפחית את הסכום.

מקסימום. אני שואל אותך, האם זה נכון, מבחינתנו, אני מדבר על האדם היחיד, אני לא מסתכל על הכלל שיכול להיות שזה משהו באמצע; יועץ ההשקעות, האיש היחיד, באותה מערכת ששם הוא מקבל משכורת, עד היום, לפני שנכנס לכם הג'וק של אכיפה מנהלית, הוא היה צריך לשלם 3,000 שקל. עכשיו אתם אומרים, אותו יחיד, עבר עברה אחת, הוא צריך לשלם 25,000 שקל והוא נתון לחסדכם, אולי תפחיתו ממנו. למה אנחנו צריכים לאשר דבר כזה? זה אי צדק מובנה.

כבוד היושב ראש, אנחנו נשקול את ההצעה לפצל.

זה טוב.

אנחנו חוזרים לתאגיד בנקאי, איך הגעתם למיליון שקל? מה היום?

65,000 שקל.

מה יש לכם אתם? התחלתם לאהוב כסף?

זה לא מגיע אלינו.

אני רוצה להבין את ההיגיון, מה קרה שקופצים מ-65,000 למיליון?

בהליך משמעתי 120,000 שקל. מתקנים אותי כאן. זה המצב הנוכחי.

אני אתן עוד דוגמה אחת.

אני לא דואג לבנקים, אבל אני דואג---

לגבי הבנקים, גם בארנונה בכל הארץ הם הכי גבוהים. וזה הגיוני.

עוד דוגמה אחת. הפרה מנהלית בדיוק כמו זאת, עיצום כספי בחוק איסור הלבנת הון, על אי דיווח, או אי רישום פרטים, 2 מיליון שקלים על כל הפרה, על הבנק.

אבל אתה סתם מבלבל אותי. למה השארתם את זה כל הזמן על 65,000 שקלים?

זה לא טוב, אז עכשיו אנחנו מתקנים.

אדוני, מאחר ובכל זאת יושב ראש הרשות אמר, מיוזמתו, כי הנושא הזה ייבחן, אני עדיין רוצה להעלות שלוש השגות, חוץ מהסעיף השלישי לגבי הקנס על תאגיד בנקאי, כי יושבים כאן נציגי איגוד הבנקים ולכן הם היחידים שיעירו על זה---

איגוד הבנקים, אתם מערערים על זה?

אנחנו לא מאושרים מזה, אבל יש---

הבנתי.

הקנסות כאן אלה סכומים אדירים. זה לא סכומים של קנסות, זה סכום של לקחת את העסק, להגיד 'תודה רבה' וללכת הביתה. אחד שמנהל 50 מיליון, זה אחד שלוקח אחוז דמי ניהול, חישוב מהיר, אחוז דמי ניהול מ-50 מיליון, כאשר שני שליש מזה זה עלויות התפעול של העסק, 125,000 שקל לפני שאתה עומד בפני חסדי הרשות ומתחנן 'תפחיתו לי ב-90%', כי עוד לא אושרה הפחתה ל-100%, זה חצי שנה רווח. עדיף לך לקחת את העסק, להגיד תודה רבה, להחזיר את המפתחות וללכת הביתה. כי זה פשוט גומר את העסק, פשוטו כמשמעו. אני עוד לא הגעתי למדרגות היותר גבוהות. אני אומר לך, המדרגה הראשונה סוגרת את העסק. חצי שנה הוא צריך לעבוד כדי להחזיר את הקנס. איזה עסק שאתה מכיר, אני לא מכיר עסק כזה, מסוגל לעשות חצי שנה רק כדי לשלם קנס? עדיף להגיד 'אני סגרתי את הבאסטה' והולך הביתה.

הלאה.

זה לגבי המדרגה הראשונה.

גם המדרגה השנייה חסרת פרופורציה. דבר ראשון, לקחנו את ההוא של ה-50 מיליון ו-1, נתנו לו קנס כמו אחד של ה-500 מיליון, החצי מיליארד. האם דינו של אחד של 50 מיליון ו-1, כמו דינו של 500 מיליון? אני אומר לא.

כבוד היושב ראש, בנושא הזה בדיוק נקבעה פגישה ביני לבין מר אוריאל לין.

לפני הפגישה, אתה יכול לעשות פגישות עם כל מי שאתה רוצה. יש היגיון לא לקבוע את הסכומים בצורה הזאת, לקבוע באמת עד מעל 5 מיליארד, אבל עד אז לפי גובה הסכום. הוא צודק. אם הוא 50 מיליון ו-1---

כבוד היושב ראש, יש שורה של הצעות, שאפשר לתת מענה לבעיה. כל מה שאני רוצה, כיוון שתהיה לנו פגישה ובפגישה אנחנו ננסה להגיע לאיזה שהן הסכמות שנביא אותן פה לפני הוועדה, בוועדה---

אם הפרק הזה לא יאושר ואנחנו מחכים עד לפגישה עם מר אוריאל לין ופרופ' גושן, מבחינתי מקובל.

אבל תהיו בני אדם. זאת אומרת---

לאט לאט. כשתבוא אליך הקליינטית מבני ברק תחתית ותגיד לך 'תשמע, מה מה מה?' מה תגיד לה? 'תהיו, תהיו'. חכה.

לכל נושא יש באמת שני צדדים. אבל צריך להיות מידתי, למדתי את זה מהשופטים בבית המשפט, אלה שפוסקים כל הזמן. גם אתמול היה פסק דין. אנשים לא שומעים לי. החרדים האלה פשוט חסרי דעה. הגישו תביעה לבית המשפט לעניינים מנהליים, על שכונת רמות בירושלים. יש מצוקה עצומה במוסדות החינוך החרדי ועומד שם בניין ריק, הולך ראש העיר ומביא משהו שהוא ממ"ד, חרדי לייט, מביא משכונה רחוקה, לאכלס שם, ולילדים האלה לא יהיה מקום. לתושבי השכונה לא יהיה מקום, הוא מביא בית ספר משכונה רחוקה. הם הלכו לבית המשפט ואני הזהרתי אותם, אמרתי להם, 'אני אמרתי לאהרן ברק', באוניברסיטת תל אביב, כשהיה לנו עימות, 'מעולם בית משפט במדינת ישראל בנושאים הגשמיים של הציבור החרדי והשקפת עולם, מעולם הוא לא קיבל סעד', בגלל שברק אמר לי, 'אתם כמיעוט חרדים, אתם צריכים את בית המשפט שיגן על הזכויות שלהם', ואמרתי להם 'אל תלכו, אתם תיכשלו', הם הלכו וחטפו אותה אתמול, ומביאים את בית הספר מרחוק והילדים בשכונת רמות שילמדו במקלטים. אתה אמרת מקודם בג"צ או בד"צ, לא שאין טענות על בד"צ, אבל בג"צ זה...

זה שאני לא עונה לך, זה כי אני עייף.

אני אומר לך, אתה יכול להגיד שיש לזה הצדקה משפטית. אני מכיר עורכי דין, עורכי דין ומשפטנים יודעים להסביר את העוולות הכי גדולות באופן כל כך מסודר.

לא רחוק ממני הרסו הלילה 20 בתים של 20 משפחות. זה פחות מעסיק אותך, אני יודע.

לא, לא פחות. מעסיק אותי הכל. אבל אני אמרתי, חרדים, אסור להם ללכת לבית המשפט. לא יקבלו סעד. אתה יודע? היה על הסיוע של השלטון המקומי לחינוך החרדי, ואצלנו היה דיון האם ללכת לבקש מעיריית ירושלים, עם הסייעות, היתה שם ילדה שהיא קטועת גפיים, היא לא יכלה לצאת מהבית לבית הספר וביקשנו ארכה של שלושה חודשים. קיימנו התייעצות ואמרתי 'על זה נלך'. בית המשפט ייתן לנו ארכה של שלושה חודשים, עד תחילת שנת הלימודים. לא נתן. ארכה של שלושה חודשים. לא חשוב, אבל המדינה שלנו ואנחנו עושים מה שאנחנו רוצים, בסדר.

נמשיך?

עם המדינה הדמוקרטית? כן.

אבל כל פעם שבאים להתייעץ איתי ואומרים לי 'תשמע, אנחנו הולכים לבית דין רבני בסכסוך הזה', אמרתי להם, 'אל תלכו, תצאו גרוע'.

לאיזה צד אתה אומר את זה?

לשניהם.

אני אומר לך, באמת, מעולם לא קיבלנו סעד מבית משפט, בדברים כל כך פשוטים. בניין עומד ריק, יש מצוקה בלתי רגילה, 1,800 תלמידים חרדים ברמות, בשכונה שם, לומדים במקלטים, לומדים משהו נורא, והוא הולך להביא בית ספר ממלכתי דתי, הוא כנראה הבטיח להם לפני הבחירות, לא יודע בדיוק מה. הלכו לבית המשפט ובית המשפט אמר לא. אני חושב שצריך לעזור להם, חלקם אפילו חברים שלי, אבל הם נמצאים בשכונה אחרת לגמרי, אז הוא מסיע אותם לרמות ופה לא יקבלו. הייתי מצפה מבית המשפט, אני מכיר יועצים משפטיים שהם אנשים נורמליים.

עלתה פה הנקודה וגם מקודם, אני חושב, ואני רוצה בכל זאת להדגיש אותה. מטילים פה ענישה שפוגעת בעיקרון השוויון, ענישה דיפרנציאלית, על בסיס גודל של אותו גוף. לפני כן זה לא היה לגבי מנהלי תיקים.

זה כן היה לגבי מנהלי תיקים, אבל זה היה פונקציה של בעלי הרישיון המועסקים על ידם. זה מה שאמרתי ואני עומדת על זה.

ולכן מה אתה מבקש?

שתהיה פה ענישה שווה. לא ייתכן שעל בסיס גודל יענישו אדם על אותה עברה שמבצע אדם אחר בקנס גבוה יותר. זה לא הגיוני. זה פוגע בעקרון השוויון. אם רוצים להשיג פה איזה שהיא הרתעה, על אדם---

אבל יש הבדל בנפח הפעילות שלו.

אבל אתה לא יכול לפגוע פה בעיקרון השוויון.

למה זה עיקרון השוויון?

כי אתה מעדיף אדם עני. על אותה עברה---

יש זהות בעברה, אבל אין שוויון במפרים.

אתה רוצה להשיג הרתעה, אתה יכול להשיג את ההרתעה באמצעים אחרים.

אבל ההבדל בין מי שיש לו נפח גדול של פעילות, אם אתה נותן לו את אותה ההרתעה, כמו שאתה נותן על מישהו שיש לו נפח פעילות קטן, אין שוויון בעניין הזה, בגלל שאצל זה שיש לו את נפח הפעילות הקטן, הוא מתמוטט לחלוטין. זה שיש לו נפח פעילות גדול, אז זה מורגש קצת במאזן שלו.

ובזה אין שם שינוי למצב הקיים.

אגב, אין דבר כזה שוויון. המושג שוויון הוא לא מושג מקודש, ממש לא. הקדוש ברוך הוא כשברא את האנשים, הוא נתן לאחד שכל ולאחד לא. אין שוויון, כל אחד צריך להתאמץ. לכן גם בחוקי היסוד אין את המלה 'שוויון'. בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו אין את המלה 'שוויון'. אני הייתי בחקיקה הזאת, אין את המלה 'שוויון'.

הוא עכשיו בקטע של הבדיחות. אני מסביר לך, כי בפרוטוקול לא רואים את זה.

תיקחו בחשבון את מה שהאדון הנכבד אמר, אני חושב שיש הצדקה. צריך לקחת את מה שהוא אומר בחשבון,---

אבל זה המצב המשפטי הקיים. בזה לא שינינו כלום.

(מקריאה): 'תוספת רביעית (סעיף 38ה)'. היא התוספת שמונה את ההפרות המנהליות שאיתן מגיעים להליך מנהלי.

'(1) הפר הוראה מההוראות כמפורט בתוספת הראשונה החלה לגביו, ובשלוש השנים שקדמו לביצוע ההפרה, כאמור, הפר פעמיים לפחות את אותה הוראה, והרשות הודיעה לו על ביצוע כל אחד מההפרות כאמור, בנפרד, בין אם הטילה עליו עיצום כספי בשל ביצוע ההפרה ובין אם לאו'.

'(2) במהלך תקופה של שנה הפר הוראה מההוראות כמפורט בתוספת הראשונה החלה לגביו, כלפי מספר לקוחות כמפורט להלן, לפי העניין: (א) לעניין מפר שהוא תאגיד בנקאי או שהוא בעל רישיון שיש לו 50 לקוחות לפחות- כלפי 20 לקוחות לפחות; (ב) לעניין מפר שהוא בעל רישיון שיש לו 20 לקוחות לפחות, אך פחות מ-50 לקוחות- כלפי 109 לקוחות לפחות; (ג) לעניין מפר שהוא בעל רישיון שיש לו פחות מ-20 לקוחות- כלפי מרבית לקוחותיו'.

'(3) עסק בייעוץ השקעות בלי שהיה בידו רישיון יועץ, או עסק בייעוץ השקעות שלא כיחיד, או כעובד בחברה שהיא בעלת רישיון יועץ או בעלת רישיון מנהל תיקים העוסקת גם בייעוץ, או שלא כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רישיון יועץ, בניגוד להוראות סעיף 2(א)'.

'(4) עסק בניהול תיקי השקעות בלי שהיה בידו רישיון מנהל תיקים, או עסק בניהול תיקים שלא בחברה שהיא בעלת רישיון מנהל תיקי השקעות, בניגוד להוראות סעיף 2(ב)'.

'(5) עסק בשיווק השקעות בלי שהיה בידו רישיון משווק, או עסק בשיווק השקעות שלא כיחיד, או כעובד בחברה שהיא בעלת רישיון משווק, או בעלת רישיון מנהל תיקים העוסקת גם בשיווק או שלא כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רישיון משווק, בניגוד להוראות סעיף 2(ב1)'.

'(6) העסיק בשמו, בשיווק השקעות לגבי נכסים פיננסיים המנוהלים על ידו, או שהונפקו או שהוצאו על ידו, מי שאינו בעל רישיון משווק או בעל רישיון ניהול תיקים, בניגוד להוראות סעיף 2(ב2)'.

'(7) מי שאינו בעל רישיון, שנתן ייעוץ השקעות בכלי התקשורת בלי שכלל הודעה אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא, או הודעה שמתן הייעוץ אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בניגוד להוראות סעיף 3(ב)'.

'(8) פנה בהצעה למתן שירותים בניגוד להוראות סעיף 3א'.

'(9) החזיק או רכש ניירות ערך או יחידות, כהגדרתן בחוק השקעות משותפות, בעבור עצמו, בניגוד להוראות סעיף 4(א)'.

'(10) ניהל תיקי השקעות בעבור בן משפחתו או בעבור תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי שליטה בו, בניגוד להוראות סעיף 4(ב)'.

'(11) עסק בניהול תיקים, בניגוד להוראות סעיף 9(א)'.

'(12) העסק בשמו בייעוץ השקעות מי שאינו מן המנויים בסעיף 9(ב)'.

'(13) כיהן כנושא משרה בתאגיד מורשה שהוא תאגיד קשור לתאגיד בנקאי, בעת שכיהן כנושא משרה או כעובד בתאגיד הבנקאי או בתאגיד קשור אחר שלו, בניגוד להוראות סעיף 9(ד)'.

'(14) עסק בשיווק השקעות שלא כאמור בסעיף 9(ג1), בניגוד להוראות סעיף 9(ו)'.

'(15) העדיף את ענייניו האישיים או את ענייניו של אחר על פני טובת לקוחותיו, או העדיף את עניינו של לקוח אחד על פני לקוח אחר, בניגוד להוראות סעיף 11'.

'(16) לא התאים את הייעוץ או השיווק שהוא נותן ללקוחו, או את אופי העסקאות שהוא מבצע בעבורו, לצרכיו או להנחיותיו של הלקוח, בניגוד להוראות סעיף 12'.

'(17) לא גילה ללקוח, בגילוי נאות, את כל העניינים המהותיים לייעוץ או לשיווק הניתן על ידו, או לעסקה המוצעת, בניגוד להוראות לפי סעיף 14'.

'(18) לא הודיע ללקוחו על קיומו של ניגוד עניינים בינו או בין התאגיד המורשה שבו הוא עובד או שותף לבין הלקוח, באופן שנקבע לפי סעיף 15(א) או (ב), או ביצע פעולה שיש בה ניגוד עניינים בלי לקבל את הסכמת הלקוח לכך מראש ובאופן שנקבע לפי סעיף 15(א)'.

'(19) במתן ייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות, העדיף ניירות ערך או נכסים פיננסיים שלו או של תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד או שותף, בשל הקשר האמור, בניגוד להוראות סעיף 16(א)'.

'(20) כלל הודעה לפיה אין לו עניין אישי בנושא, בעת שהיה לו עניין אישי בנושא, בניגוד להוראות סעיף 16א(ד)'.

'(21) נתן ייעוץ או ביצע עסקה בנכס פיננסי שלגוף מוסדי המחזיק בעשרה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה ביועץ יש זיקה אליו, בניגוד להוראות סעיף 17א'.

'(22) התקשר עם גוף מוסדי בהסכם חריג בלי שקיבל לכך אישור מראש ובכתב של יושב ראש הרשות, ואם הוא תאגיד בנקאי- גם של המפקח על הבנקים, בניגוד להוראות סעיף 17ב(א)'.

'(23) לא הודיע ללקוח על סיכון מיוחד שביצועה של עסקה שאינה מהעסקאות המפורטות בסעיף 18(ג) כרוך בו, בניגוד להוראות סעיף 18(א)'.

'(24) ביצע בעבור לקוח עסקה שאינה מהעסקאות המפורטות בסעיף 18(ג) ושבביצועה כרוך סיכון מיוחד, בלי שהלקוח נתן אישורו מראש ובכתב לאותה עסקה או לעסקאות הכרוכות באותו סוג סיכון, בניגוד להוראות סעיף 18(ב)'.

'(25) עסק בחיתום בניגוד להוראות סעיף 20ד(א), או עסק בעיסוק שאינו מן העיסוקים המנויים בסעיף 8(ב)(1), בניגוד להוראות סעיף 20ד(ב)'.

'(26) לא המציא ללקוח דין וחשבון בניגוד להוראות לפי סעיף 26, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הלקוח'.

'(27) לא הגיש לרשות, באופן או במועד שנקבע לכך, דוח או לא מסר לה הודעה, הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים, בניגוד להוראות לפי סעיף 27, 27א, 27ג או סעיף 42, או בניגוד להוראות לפי סעיפים 52כו, 52נט, 54ג(ג), או 54ו לחוק ניירות ערך, כפי שהוחלו בסעיפים 38א, 38ו ו-40ב, בהתאמה, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר'.

'(28) כלל בדיווח פרט מטעה או שהשמיט ממנו פרט שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר בניגוד להוראות סעיף 26(ד) או סעיף 27(ז)'.

'(29) גילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכח תפקידו, בניגוד להוראות סעיף 28(ד)(2)'.

ההערות שלי הן לסעיף (1) ו-(2). למעשה סעיף (1) ו-(2) זה לטפל באותו "שור מועד'. זה למעשה בעל רישיון שהוא למעשה שור מועד שביצע, לפי סעיף (1), את אותה עברה במשך שלוש שנים שלוש פעמים. ישנן עברות טכניות שאתה עלול להגיע למצב שאתה עובר אותן בטעות, או שלא בטעות, כי אלה עברות טכניות, או שהן עברות כמו הפרת הנחיית הרשות ואז הפרת את הנחיית הרשות, יש בערך 20 הנחיות רשות, בשנה הראשונה הפרת הפרה אחת, קיבלת עליה קנס, הפרת בשנה השנייה עוד הפרה מספר לא יודע כמה, ובשנה השלישית הפרה אחרת, ואז פתאום רואים בך שור מועד, כאשר אתה לא שור מועד, כי כל פעם עברת על הנחיה אחרת של הרשות או הוראה אחרת של הרשות.

אני למדתי תנ"ך אצל חבר הכנסת גפני. שור מועד לא תקע לך רק בבטן, הוא פעם תקע לך בבטן, פעם תקע לך בגב, פעם בראש. ההבחנה היא שהשור חוזר על ההתנהגות שלו.

חבר הכנסת חיים אורון לומד תנ"ך טוב.

אני גם מסכים. אני לא בעד להגן על שור מועד, בטח לא להגן על עבריינים, אני האחרון להגן על עבריינים, אני רק אומר שאנחנו מגיעים למצב שאדם עובר עברות טכניות שלוש פעמים והוא עולה לוועדת אכיפה מנהלית שהקנסות שם זה עולם אחר לגמרי. לפני שאנחנו מעלים אותו לוועדת אכיפה מנהלית, כדאי שנראה מה מביא אותו לוועדת האכיפה המנהלית. האם להפר שלוש פעמים עברות טכניות, ויש בתוספת הראשונה והשנייה עברות טכניות, ויש גם חזרה על שלוש הפרות של הנחיות הרשות. יש הרבה הנחיות שהרשות מוציאה שהן לא כלולות בחוקים, כל מיני הנחיות שהיא מוציאה בשוטף. היום הפרת הנחיה אחת, מחר הפרה שנייה, אחרי שלושה ימים הפרה שלישית, והנה, תוך שלושה ימים מצאת את עצמך בוועדת אכיפה מנהלית על שלוש הפרות שונות. כאן צריך למעשה לציין או להבהיר שתגיע לוועדת אכיפה מנהלית, בסעיף (1) אם הפרת את אותה הוראה של הרשות שלוש פעמים, כי אז באמת יראו אותך כשור מועד. לא כל פעם יחפשו מתי עברת עברה ואז מצאנו שלוש פעמים, קדימה, תעלה.

(1) ו-(2) הן בעצם ההפרות השיטתיות. התכלית היא כי רצינו בעיקר לאפשר את מגבלת העיסוק, שאין אפשרות כזו בכלל בעיצום הכספי הפשוט ולפעמים היותך שור מועד, ותשים לב, זה לא שעשית את זה סתם שלוש פעמים, אלא ששמעת מהרשות עליהם. שמעת פעם אחת, אמרנו לך נו נו נו, נכנסנו לביקורת, ראינו שמשהו לא בסדר, שפר הלכותיך. נכנסנו לביקורת פעם שנייה, מצאנו את זה, עכשיו אנחנו כבר בפעם השלישית רואים את זה במהלך שלוש שנים. זה בהחלט שור מועד בכל המשמעויות שהושמעו לגביו בשולחן הזה.

בכל זאת שמענו את ההערה קודם לכן והבענו איזה שהיא נכונות ללכת לקראתה במובן מסוים. לפי חוק ניירות ערך, ויש על כך גם פסיקה לאחרונה, כל הפרות הדיווח נעוצות בסעיף 36 לחוק, באותה הוראת חוק, ואמר בית המשפט שכדי לבדוק האם הן הפרות חוזרות, או הפרות חדשות שהן לא הפרות חוזרות, מסתכלים לא לפי התקנות אלא לפי החוק המסמיך, ולכן כל הפרת דיווח, נגיד אם פעם אחת איחרת בדיווח כספי, פעם אחרת בדוח מיידי ומתקנות שונות, אבל כולן מכח סעיף 36, אז יראו אותן כאילו זו אותה הפרה. בחוק הייעוץ המצב הוא אחר וההסמכה היא מכח סעיפים שונים. אין כאן משהו שהוא מדויק יותר, אבל אנחנו מוכנים ללכת לקראתם ולהגיד שרק כאשר זה מכח אותו סעיף, ורק כאשר זה מדבר על אותה הוראה מכח סעיף 28. אנחנו נבהיר את זה.

זה רטרואקטיבי?

לשאלתך לא, וזה כתוב בסעיף התחילה. כשנגיע לסעיף התחילה, זה לא רטרואקטיבי.

תודה רבה.

רבותיי, אני מקווה שעל החוק הזה תהיה עוד ישיבה אחת נוספת ונצביע, ובתנאי שימולאו כמה תנאים. הדבר הראשון, ואני עוד לא קובע תאריך לישיבה הבאה, בגלל שאתם צריכים לעשות הרבה עבודה מול הייעוץ המשפטי שלנו, אני גם מאפשר ללשכת עורכי הדין מה שחבר הכנסת חיים אורון העלה ולגופים האחרים להביא את השגותיהם, אנחנו נצטרך להשלים את החקיקה עד סוף החוק, איפה שעצרנו היום. זה השלב היותר שגרתי ופשוט.

דבר נוסף שאנחנו נצטרך, על כל התיקונים שאמרתם, לגבי הסכומים עם מר אוריאל לין, ולגבי כל הנוסחאות שדיברנו במהלך החקיקה, להגיע להשלמת העניין, שנוכל להביא נוסח מושלם.

הדבר השלישי, בליבת החוק, מה שדיברתי עם פרופ' זוהר גושן, שאני מחכה לתשובות ממך לגבי ליבת החוק. אנחנו התייעצנו בינינו, חלק מהחברים, גם אני עוד צריך לחשוב ונחכה לתשובות ממך לגבי השאלות או לגבי הנושאים שהעלינו.

אם אנחנו משלימים את שלושת הדברים האלה, זאת אומרת גם משלימים את החקיקה עד סיומה במקום שעצרנו היום, ונגיע לנוסחאות מוסכמות לגבי כל הדברים האחרים שעלו במהלך הדיונים, כולל הדוגמה האחרונה של הסכומים ושל מה שנלווה לעניין, וכשנקבל תשובות מיושב ראש הרשות לניירות ערך לגבי ליבת העניין, שאנחנו נצא עם חוק שיהיה יותר מאוזן מבחינת השלכות הרוחב שלו, אז נוכל להצביע בישיבה הבאה. את מועד הישיבה נקבע אחרי שיושלמו כל ההליכים האלה. אני מקווה שנצביע לקריאה שנייה ושלישית בישיבה הבאה. תשקיעו מאמץ להגיע להסכמות ולהגיע להחלטה.

תודה רבה, רבותיי, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:20