PAGE
ועדת הפנים והגנת הסביבה
17
12/8/2010

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 254
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
‏יום חמישי, ב' באלול התש"ע (‏12 באוגוסט, 2010), שעה 11:30

1.

היתרים לדרוזים לביקורים פולחניים ומשפחתיים בסוריה ובלבנון, של חבר הכנסת סעיד נפאע

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר

יעקב אדרי

חמד עמאר

חה"כ זאב בילסקי

חה"כ אלכס מילר

חה"כ סעיד נפאע

עמוס ארבל
-
מנהל אגף מרשם ומעמד, רשות האוכלוסין, משרד הפנים

עדינה אגמון
-
מנהלת לשכת מינהל האוכלוסין צפת, משרד הפנים

נבאי נבואני
-
עוזר לסגן השר איוב קרא

חיים גריידינגר
-
יועץ תקשורת לסגן השר איוב קרא

סאלח פארס
-
ראש המועצה המקומית חורפיש

ביאן קבלאן
-
ראש המועצה המקומית בית-ג'אן

סלמאן הנו
-
ראש המועצה המקומית ג'וליס

מוניר דאהר
-
בית ג'אן

והאב חרב
-
בית ג'אן

סלמן נפאע
-
בית ג'אן

פטין עטאללה
-
בית ג'אן

האיל עמאר
-
חורפיש

פאיז גדבאן
-
חורפיש

גאנם עזאת
-
מג'אר

לביב ג'אנם
-
מג'אר

ג'מאל איוב
-
מג'אר

פואד פלאח
-
סמוע

סלמאן פארס
-
פקיעין

דיד עטאללה
-
ירכא

עסאם עטאללה
-
ירכא

ג'אדאללה חינאוי
-
ועדת ההתקשרות הדרוזית

עו"ד סעוד ג'אנם
-
יועץ משפטי של עמותת "אל תואסל"

יצחק אבידני
-
דובר של יו"ר הוועדה

יפה שפירא

אירית שלהבת

היתרים לדרוזים

לביקורים פולחניים ומשפחתיים בסוריה ובלבנון

צהרים טובים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום: הצעה לסדר היום של חבר הכנסת סעיד נפאע שהוגשה במליאה, בנושא: היתרים לדרוזים לביקורים פולחניים ומשפחתיים בסוריה ובלבנון. על-פי החלטת מליאת הכנסת הוחלט שהנושא הזה יעמוד על סדר יומה של ועדת הפנים והגנת הסביבה ויבוא לכדי דיון בה.


סגן השר, חבר הכנסת איוב קרא, ביקש ממני להתנצל על שהוא לא יוכל להשתתף בדיון הזה. יש כאן נציג מטעמו, מר נביאני, שיציג את הדברים בשם סגן השר.


כמו כן, ניהלתי שיחה ארוכה מאוד עם השיח' מוואפק טריף, שאני מעריך מאוד ומכבד מאוד. הוא היה אמור להשתתף בדיון, אבל התנצל כי בשל נסיבות אישיות לא יוכל להשתתף בו. יחד עם זה, הוא מביע תמיכה בבקשה. הוא ביקש שיאפשרו לעדה הדרוזית לבקר אצל בני המשפחה ולקיים את הפולחן הדתי, אבל הדגיש בפניי שהכול צריך להיות במסגרת החוק ועל-פי האישורים הנדרשים. הוא אמר שאין לו שום עניין לפעול בניגוד לחוק.


אני סבור שטוב עשה חבר הכנסת סעיד נפאע שהעלה את הנושא הזה על סדר היום, כי הדרישה צודקת. נמצאים כאן נציגים של משרד הפנים, ובוודאי נשמע מייד את ההתייחסות שלהם לעניין. לפני שנמשיך את הדיון אבקש מיוזם הדיון, חבר הכנסת סעיד נפאע, להציג את הדברים. בבקשה, אדוני.

תודה, כבוד היושב-ראש. אדבר בקצרה כדי לאפשר לאורחים לדבר. אנחנו מדברים כאן די והותר וזאת ההזדמנות שלהם למעשה.


ראשית, אדוני היושב-ראש, אני מבקש להודות לך תודה מיוחדת. חבר הכנסת אזולאי נאות לקיים דיון במהלך הפגרה לאור חשיבות הנושא, על אף העומס הרב שמוטל על כתפיו כיושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. לכן, בשם כולם, לא רק בשמי הפרטי, אני מודה לך על קיום הדיון הזה.


הלוואי והיתה לנו אחדות-דעים בתוך העדה כפי שקיימת דווקא בנושא הזה. אנו חלוקים בנושאים רבים, אבל דווקא בנושא הזה יש אחדות-דעים ממש מקיר אל קיר, ללא הבדל השקפה או מעמד פוליטי או השתייכות פוליטית או השתייכות חמולתית, כי הנושא הזה נמצא בנשמת אפם של האנשים. כתוצאה מנסיבות היסטוריות, אין משפחה דרוזית שאינה מחולקת לפחות בין שלוש המדינות הללו. זה בפן האנושי של הבקשה.


כבר אמרתי באחד הדיונים, שכאשר לא מזמן ראינו מפגש בין שתי אחיות יהודיות ניצולות שואה שנפגשו לראשונה לאחר 62 שנים, התרגשנו. אבל חשוב מאוד שכולנו נתייחס לרגשות של האנשים, ללא כל הבדל של השתייכות, וננסה להתעלות על כל המכשולים שיכולים לעמוד בדרך בפני מימוש זכות אנושית שכזאת.


הפן השני, בשלוש המדינות – סוריה לבנון וישראל – נמצאים האתרים הכי קדושים לבני העדה הדרוזית. היה נהוג לפני קום המדינה - - -

היות ואנו נמצאים בשידור, אולי כדאי שתזכיר בקצרה את האתרים הקדושים בסוריה, בלבנון ובישראל, כדי שהציבור הרחב יידע.

אציין את האתרים העיקריים. בישראל נמצא קבר נבי שועייב (יתרו) בטבריה. בסוריה נמצאים כמה אתרים, אבל העיקרי ביניהם נמצא בסווידה, בירת הר הדרוזים, ובקבר הנביא הביל שנמצא בקרבת דמשק, על הר קאסיון. בלבנון יש כמה אתרים – האחד הוא קבר הנביא אָיוּבּ והשני בית המדרש, שהוא המקום הכי קדוש מבחינה הלכתית-דתית, ח'לוואת אל-ביאד'ה. בארבעת המקומות הללו נהגו בני העדה הדרוזית, לפני שנת 1948, להיפגש 4 פעמים בשנה, פעם אחת בישראל – אז פלשתין – פעם שנייה בסוריה, פעם שלישית בקבר הנביא אָיוּבּ בהרי השוף ופעם רביעית בח'לוואת אל-ביאד'ה (בית המדרש). כאמור, המפגשים הללו נקטעו.

מתי המפגשים נקטעו?

בשנת 1948.


אני מבקש לציין שהחל משנת 2003 קבוצה גדולה, בהובלת אנשי דת בעיקר, פנתה בכל האמצעים החוקיים הדרושים וביקשה אישור לערוך את הביקורים, וראה זה פלא, פרקליטות המדינה, לאחר דין ודברים מעמיק בנושא הזה ביחד עם נציגי משרד הפנים, נציגי משרד ראש הממשלה ונציגי שירותי הביטחון הסכימה עקרונית לביקורים. יתרה מכך, אנשים אף הגיעו למשרד הפנים והגישו בקשות באופן מסודר. כל בקשה נבדקה, אנשים שילמו אפילו את האגרה בסך 156 שקלים וניתן בידם היתר.


אלא מה, משום מה מישהו התנה תנאי בלתי סביר: ניתן לכם לבקר, אבל דרך מעבר קוניטרה. כאן יש בעיה רחבה הרבה יותר, שלא נוגעת לבני העדה הדרוזית, אלא קשורה בדין הבין-לאומי, באומות המאוחדות, כי מעבר קוניטרה הוא למעשה קו שביתת הנשק ולא קו בין-לאומי. בהיות האנשים המבקשים אזרחי מדינת ישראל, כאשר הם אמורים להיכנס למדינה אחרת עליהם להיכנס דרך המעברים הבין-לאומיים.


פתאום התברר שעל-פי המדינה, אם ייכנסו דרך ירדן, בקטע הדרך שבין גשר השיח' חוסיין ובין המעבר לסוריה, שאורכו שעה ורבע או שעה וחצי נסיעה באוטובוס, מתקיימת סכנה נוראית בשל האפשרות של כל מיני גורמים עוינים לגייס את האנשים בקטע הדרך הזה. כאשר אדם שומע את הטענות הללו, הוא חש שהוא חולם, שהוא שומע דברים מאנשים לא רציניים, אבל בכל זאת, זה המצב.


אנשים יצאו בלי היתר ובאופן בלתי חוקי. אנשים יצאו באלפיהם, ואגב, מבני כל העדות. נערכו חקירות. כבודו בוודאי ער לזה. הפרויקט הזה נקטע כליל לפני כשלוש שנים, לכולם. לאחרונה היו ניסיונות לחדשו.


בוודאי שמעת שקבוצת אנשים יצאה ללבנון לא מזמן, אבל האנשים שיושבים כאן החליטו לחכות לקבלת היתרים. אחרי שקיבלו הזמנה להשתתף בכנס שנערך בלבנון הם פנו למשרד ראש הממשלה ולמשרד הפנים, והנחנו את הנושא גם על שולחן הכנסת. אנשים חיכו לשמוע לאן יובילו הדברים.


אסיים, כבודו, ואומר שלא ייתכן, בלתי סביר, בלתי אנושי שלבני כל העדות במדינה מתאפשר קיום מצוות דתיות – המוסלמים הסונים עולים לרגל לסעודיה באופן חופשי לחלוטין כמעט.

עם מגבלה של מספר אנשים.

זאת המגבלה היחידה. אבל אתה יודע, יש את העומרה ויש את החאג', כך שרבים יכולים לנסוע.

בכל מקרה, יש מגבלה.

לנוצרים, הרי ידוע, עוד לפני שנת 1967, כאשר המצב היה מסוכן פי כמה מאשר כיום, הם יצאו למזרח ירושלים ולבית-לחם. היום רבים מהם יוצאים באופן חופשי היות והם מחזיקים בדרכונים ובהיתרים מיוחדים. ליהודים ניתנת אפשרות לעלות ולהשתטח על קברי צדיקים בכל מקום שהם חפצים, אף אחד לא מונע מהם.

לא בכל מקום. יש מקומות שאנחנו לא יכולים להגיע אליהם. אפילו לקבר יוסף בשכם אנחנו לא יכולים להגיע.

למשל אנשים נוסעים לעירק על אף המצב שיש בעירק ועל אף שעירק מוגדרת כמדינת אויב. זה ידוע לנו. גורמים קיצוניים, כמו נטורי קרתא, כבודו יודע, מגיעים גם לאירן. אבל בכל אופן, אף אחד אחר-כך לא חוקר אותם. אבל זה לא הנושא.


הוצגה איזו טענה, ואעלה אותה מראש, שיש לנהוג בדרוזים במשנה זהירות היות והם משרתים בצה"ל שירות חובה. אבל גם הצ'רקסים משרתים בצבא בשירות חובה ואף אחד לא מונע מהם לעלות לרגל למכה.


מצב כזה הוא – אני לא רוצה להשתמש במילים קשות, אסתפק ואומר – בלתי נסבל. זה גם לא אנושי, וזה אנטי פולחני. זה פוגע פגיעה יסודית בזכויות היסוד המוכרות.


אסתפק, כבודו, בדברים הללו כדי לאפשר לאנשים להתבטא. כאמור, כבודו יודע שנמצאים כאן ראשי הרשויות ושמעתי מכבודו שגם חברי הכנסת הדרוזים תומכים. חברי חבר הכנסת עמאר נמצא כאן אף הוא, וכן משלחת המייצגת את אנשי הדת.

תודה רבה, אדוני, אני מודה לך. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה, 3 דקות לרשותך.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי חבר הכנסת סעיד נפאע, אני באמת רוצה קודם כול להודות לחבר הכנסת סעיד נפאע על היוזמה לדיון שמתקיים כאן היום, ולהודות ליושב-ראש על קיום הדיון בפגרה, ולברך את השיח'ים ואת ראשי הרשויות שהגיעו מצפון הארץ ומתארחים כאן.


הנושא הזה, אדוני היושב-ראש, רגיש וחשוב. הוא מאחד את כל העדה הדרוזית. כל העדה הדרוזית תומכת בביקורים של השיח'ים לשם פולחן דתי במדינות סוריה ולבנון, ותומכת בביקורי משפחות, שיאפשרו לאנשים לבקר ולפגוש את הקרובים שלהם. מחובתה של המדינה לאפשר את הפולחן הדתי. חברי חבר הכנסת סעיד נפאע הדגיש שהיו אישורים לבקר בסוריה, אבל ההתניה להגיע דרך קוניטרה, שלא היתה מקובלת על ממשלת סוריה, נועדה רק לשים מקלות בגלגלים ולא לאפשר את הביקורים הללו. לכן יש לאפשר לקיים את הביקורים הללו תוך כדי מעבר לסוריה דרך ירדן.


אדוני היושב-ראש, הדרוזים במזרח התיכון נמצאים בלבנון, סוריה וישראל, וחלק קטן מהם בירדן. בירדן יש לנו אפשרות לבקר את הקרובים שלנו ולראות אותם. בסוריה ובלבנון אין לנו אפשרות כזאת. חשוב לנו הקשר המשפחתי. אנחנו עדה קטנה, שמונה פחות מ-2 מיליון אנשים בכל המזרח התיכון, אפילו פחות ממיליון וחצי אנשים. אם יאפשרו לנו מפגשים כאלה, זה רק יכול לעזור לאנשים להכיר את קרובי משפחתם ולהיות איתם בקשר, כי יש ביניהם קשרי דם.


אנו יודעים שלאחרונה היתה יציאה לסוריה וללבנון והאנשים שיצאו ביקשו אישור כחוק. הם לא קיבלו שום תשובה, לא חיובית ולא שלילית, למרות שהגישו את הבקשות בזמן והיה די פנאי להשיב להם תשובה אם יוכלו לקבל אישור או לא יוכלו לקבל אישור. אי אפשר להשאיר את האנשים הללו בערפל מבלי שיידעו אם הם יכולים לנסוע או לא יכולים לנסוע.


אדוני היושב-ראש, אנחנו מבקשים שוויון, להשוות אותנו למוסלמים. כפי שמאפשרים למוסלמים לנסוע לסעודיה, שיאפשרו לדרוזים לעסוק בפולחן הדתי שלהם גם בסוריה וגם בלבנון. אנחנו לא מבקשים יותר מזה. הדרוזים לא מהווים סכנה ביטחונית לאף אחד. גם אם יגיעו לסוריה וללבנון, הם יכולים רק למסור מסר של אהבה, של אחווה ושל שלום. זה תפקידנו, זה מה שאנו עושים במזרח התיכון. את זה עשינו ועל זה חונכנו.


לכן, אדוני היושב-ראש, אני מבקש מכבודך שתצא הודעה מטעם הוועדה על תמיכה במתן היתרים ליציאת השייח'ים לסוריה ולבנון, ופנייה למשרד הפנים ולראש הממשלה בבקשה שיאפשרו את הביקורים הללו. תודה רבה.

תודה רבה, אדוני, אני מודה לך. חבר הכנסת יעקב אדרי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. למען האמת, לא ידעתי שיש בעיה, אילולא ראיתי את זה בסדר היום. הבנתי שזה מוסדר. זה דבר שמקובל וטוב שמתקיים. אני שומע שיש בעיות, וחבל. אני לא מבין עדיין היכן נעוצה הבעיה. במשרד הביטחון? מי לא מאפשר את הביקורים הללו?

תיכף נשמע את נציגי משרד הפנים, בטח יש להם מה להגיד בעניין הזה.

אני לא רוצה להאריך בדבריי. הפולחן הדתי חשוב מאוד לכולם, לכל העדות, וגם לעדה הדרוזית כמובן. אני מצטרף לכל מילה שנאמרה כאן. צריכה לצאת קריאה מטעם הוועדה, להודיע שאנו תומכים בבקשה לאפשר את הביקורים הללו בחגים ובכל מה שקשור לפולחן הדתי. לא נותר לי אלא להצטרף לעניין הזה בשתי ידיים.

תודה רבה, חבר הכנסת יעקב אדרי. רשות הדיבור לנציגו של סגן השר איוב קרא, מר נבאי נבואני. בבקשה, אדוני, 3 דקות לרשותך.

כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ראשי הרשויות, יושב-ראש הפורום, מכובדים, אגיד משפט אחד כמשפט רקע. המזל החיובי והטוב של העדה הזאת, שיש לנו את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, את שר הפנים ואת שר הדתות שמי כמוהם יודעים ומעריכים קיום מצוות ופולחן דתי. זה המזל שלנו.


בשם סגן השר אודה לשר הפנים וליושב-ראש הוועדה המכובד שתמך ותומך בביקורים שנערכו עד היום.


כל שאנו מבקשים, אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הוועדה, זה ביקורים כחוק ולא משהו אחר. אנחנו לא מבקשים ביקורים של אנשים פוליטיים. אנחנו לא מבקשים מפגשים עם מנהיגים פוליטיים דרוזים בלבנון ובסוריה. כל הבקשה שלנו נוגעת לנושאים הומניים, לפולחן דתי, לניחום אבלים, לטיפולים רפואיים וגם לנושאים כלכליים.


אדוני היושב-ראש, מי כמוך יודע ששלום בין מדינות וממשלות מתחיל בשלום בין העמים, וזה הקו שאנו מובילים. אני מוסיף ומחדד ומסביר, בשנה האחרונה כבוד שר הפנים בפועלו ברמת הגולן, ללא כל מטרה פוליטית, הצליח לאפשר ייצוא של 10,000 טון תוצרת חקלאית לסוריה ויציאה של 700 אנשים לסוריה. ב-2 בספטמבר ייצאו לביקורים כ-600 אנשים דרוזים, כמחציתם נשים. יש עוד בשורה בסיועו של שר הפנים וכבוד היושב-ראש, שאחרי 2 בספטמבר תיפתח נקודת מפגש, כאשר יום אחד מידי כל חודש ייפגשו הדרוזים מסוריה ומישראל בין שני המעברים, כל זה בסיועו של שר הפנים ושל כבוד היושב-ראש.


אדוני, אנו חוזרים ומבקשים מכבודו שאכן יתאפשר לעדה הזאת לקיים את פולחנה הדתי, לקיים את המצוות.


אדוני, עוד נושא אחד, כל מי שיצאו עד היום מרמת הגולן, איש לא נחשד בשום דבר לא תקין, ואם כך לגבי תושבי רמת הגולן אז אחת כמה וכמה לגבי הדרוזים תושבי מדינת ישראל. חס וחלילה אני לא פוגע ולא מבדיל בין דרוזים ברמת הגולן ובין דרוזים בישראל, אבל אני מדגיש שהדרוזים ברמת הגולן, שלא משרתים בצה"ל, איש מהם עד לרגע זה לא נחשד במשהו. אז מה הבעיה הביטחונית כאן?


אני חוזר ומבקש מכבוד היושב-ראש לאפשר לבני העדה, גם תושבי ישראל, את הביקורים. יש להם שורשים ובני משפחות בלבנון ובסוריה.


אוסיף עוד עניין אחד. מי לא התרגש כאשר ראה את שתי ניצולות השואה שנפגשו לאחר 60 שנים? מי בעולם לא התרגש? אדוני יסלח לי שאני מדבר בכל-כך הרבה רגש ובהתלהבות. סגן השר איוב קרא עושה את עבודתו ביסודיות, ברגישות ותוך שמירה על ביטחון המדינה לא פחות מכל אדם אחר במדינה הזאת. תודה רבה לכם.

תודה רבה.

למה לא מאפשרים את המעבר דרך קוניטרה? אולי נכוון את הלחץ גם כלפי הסורים.

היות והישיבה הזאת משודרת, אני מבקש להתייחס לדברים שאמר מר נבואני. כבוד היושב-ראש, אתה מכיר את הנושא הזה. אנחנו מדברים על הדרוזים אזרחי מדינת ישראל, לא על תושבי רמת הגולן. לתושבי רמת הגולן, לאור מעמדם המשפטי המיוחד, יש הסדר מסוים. בתשובה לשר לשעבר חבר הכנסת אדרי, מכיוון שמדובר באזרחי מדינת ישראל וקוניטרה היא למעשה נקודת שביתת נשק, בזמנו סוריה, דרך הצלב האדום, אמרה שהיא תסכים שייכנסו אליה אנשים אבל רק דרך המעברים הבין-לאומיים, לא דרך נקודת שביתת הנשק. זה נושא פוליטי בדרג גבוה הרבה יותר מכל מה שנוגע לנו. זאת ההבהרה שרציתי לומר.

תודה רבה. רבותי, אני מבקש לשמוע את נציג משרד הפנים. אני מבקש לקבל נתונים: בחמש השנים האחרונות איך היתה היציאה לסוריה וללבנון, כמה אנשים יצאו, האם יש מי שיצאו ולא חזרו, האם התעוררו בעיות ביטחוניות, ומה הסיבה שלוקח כל-כך הרבה זמן עד שמקבלים אישורים? אם אדוני מודע לאיזו בעייתיות, תגיד לנו ונזמין את מי שגורמים לעיכובים הללו.

אולי עדיף לשמוע קודם את עמדת פורום ראשי הרשויות, לפני שנשמע את עמדת משרד הפנים.

חשוב לנו לשמוע את אנשי משרד הפנים מפני שהזמן שלנו מוגבל במקצת. אני בהחלט מוכן לשמוע נציגים של פורום ראשי הרשויות.

אולי יהיו הערות נוספות אחרי שנשמע את אנשי משרד הפנים.

בהמשך אאפשר לפורום ראשי הרשויות להציג את הדברים. בבקשה, אדוני ממשרד הפנים.

אדוני היושב-ראש, מכובדיי, אני מנהל אגף מרשם ומעמד ברשות האוכלוסין במשרד הפנים.


כדאי לעשות קצת סדר בקבוצות ובטיפול בקבוצות, כדי שנוכל להתמקד בקבוצות הבעייתיות. ראשית, צריך להבדיל בין קבוצת הדרוזים ברמת הגולן ובין הקבוצה של יתר הדרוזים במדינת ישראל, בשל סיבות ייחודיות שמייחדות את קבוצת רמת הגולן. ההפרדה השנייה, חייבת להיערך הפרדה בין היבט הפולחן הדתי ובין ההיבט ההומניטרי-המשפחתי, זאת הפרדה חשובה מאוד.


אתייחס בכמה משפטים לאוכלוסייה ברמת הגולן. לגבי קבוצה ייחודית זאת נקבעו כללים, נקבעו הנחיות, נקבע תהליך עבודה מסודר מאוד עם העדה הדרוזית בישראל מול השיח' טריף. ניתן לה מענה גם בקבוצות נוספות, לאו דווקא בהיבט הדתי, לדוגמה הכלות הסוריות, לדוגמה סטודנטים שרוצים ללמוד בסוריה. כלומר, אנחנו מודעים לצרכים ולמורכבות ולייחודיות של האוכלוסייה הזאת ברמת הגולן. העניין בסך הכול עובד היטב, לשביעות הרצון שלנו ובתיאום עם הצלב האדום וכל הגורמים האחרים הפעילים בעניין הזה.


ככל שאני יודע, אנו עוסקים בזה בימים האלה כי אנו מתקרבים לקראת תחילת ספטמבר, שאז תהיה יציאה מרוכזת לסוריה לצורך פולחן דתי, יציאה של דרוזים שגרים ברמת הגולן, בהתאם לנהלים, בהתאם להנחיות. שוב – גם בהיבט ההומניטרי, גם סטודנטים, גם כלות סוריות. יש פה ושם בעיות, אבל לא נלאה את הוועדה.

האם הדרוזים ברמת הגולן יוצאים יותר מאשר הדרוזים במדינת ישראל?

אין היום נוהל או הנחיות או סיכומים של מדינת ישראל כמדינה לגבי הדרוזים שאינם תושבי רמת הגולן. ההנחיות והכללים שמחייבים את משרד הפנים ואותנו כמדינה חלים אך ורק לגבי דרוזים שהם תושבי רמת הגולן. כלומר, אדם שמתגורר במג'ד אל שמס, מן הסתם יש לגביו כללים והנחיות מסוימים בהיבט הדתי שונים מאשר של אדם שמתגורר בבית ג'אן או בחורפיש וכן הלאה. האזרח הדרוזי שגר בחורפיש או בכל מקום אחר, לגביו אין הנחיות. נכון להיום נמנעת לגביו היציאה לסוריה או ללבנון בשל היותן מוגדרות מדינות אויב.


בהיבט ההומניטרי, אדם שגר בבית ג'אן ויש לו קרבה משפחתית כזאת או אחרת בסוריה או בלבנון, הבקשה שלו מטופלת. היות וזה יציאה למדינת אויב שמחייבת אישור של שר הפנים, היא מטופלת במנגנון של אישור חריג כמקרה הומניטרי. אני לא יודע על מקרים שמעוכבים או שהגישו בקשה לפני זמן רב ליציאה הומניטרית של דרוזי שהוא אזרח מדינת ישראל.

אני יכול להגיד לך: אין.

בסדר. נאמר כאן שבקשות מעוכבות במשך זמן רב עד שמקבלים תשובה.

כבוד היושב-ראש שאל האם יש בקשות והאם יש עיכובים.

אין בקשות כאלה, כי מן הסתם אין מנגנון כזה, או אין אישור כזה, או אין הסדר כזה של יציאה למקרים הומניטריים – ביקורי משפחות, חלילה מחלה, או חתונה, או כל דבר אחר שמצריך מפגש של דרוזי מחורפיש עם בן משפחתו בסוריה או בלבנון. זה שונה מן הדרוזים ברמת הגולן, שלגביהם פירטתי קודם.


כעת אנחנו מגיעים לנושא הפולחן הדתי, שזה עיקר הבעיה כרגע, על-פי הבנתי.

אם מוגשת בקשה לביקור הומניטרי, כמה זמן לוקח עד שהתשובה מגיעה?

אין בקשה כזאת כיום על השולחן, לא בשנים האחרונות, ואם כן – היא מגיעה עד לרמה של שר הפנים. שר הפנים אמור לאשר אותה או לסרב אותה. ההליך לא אמור להימשך מעבר לשבועיים-שלושה או חודש ימים.

אתה מדבר על הדרוזים בשטחי מדינת ישראל?

אני מדבר כרגע רק על הדרוזים בשטחי מדינת ישראל. לגבי הדרוזים ברמת הגולן, למקרים הומניטריים בנינו מנגנון ברשות האוכלוסין, ברמה של מנכ"ל הרשות, שיודע לבדוק את הדברים מהר ולתת מענה.

ושם כמה זמן לוקח עד שמקבלים תשובה?

שבועיים-שלושה, בהנחה שאין בעיה באבחון הביטחוני.

ברור. לעניין הזה כולנו מסכימים.

ההליך הפרוצדורלי פשוט ולא מסובך. יש מין ועדה קטנה ומצומצמת שבוחנת סוגיות מסוימות ואז מאשרת או לא מאשרת. בודקים את הקִרבה המשפחתית, בודקים את הסיבה, בודקים יציאות קודמות. אני משתף אתכם כאן קצת בהליך הבדיקה. בסך הכול הוא חשוב ונדרש, ואין בו עיכובים.

אמרת שבינתיים לא קיימת אף בקשה בתחום ההומניטרי. אבל ידוע לך שיש יותר מפנייה אחת של קבוצה גדולה של שיח'ים דרוזים, הן למשרד הפנים והן למשרד ראש הממשלה, שלא נענתה, לא בשלילה ולא בחיוב. האם ידוע לך שלפני כמה שנים – ולמעשה זה מה שקטע את ההליך – עשרות אנשים, אפילו מאות אנשים הגישו בקשה כזאת, שילמו אפילו אגרה, קיבלו אישור עקרוני אבל בסופו של דבר נפלה החלטה למנוע מהם את היציאה. צריך להבהיר שאנשים פנו בקבוצה גדולה למדיי ובסופו של דבר אתם לא אישרתם את היציאה.

על מנת לעשות סדר, על-פי הידוע לי – אז לא הייתי במשרד הפנים, אבל מתוך הכרת החומר והכנה לדיון כאן – היה מדובר אז ביציאה לפולחן דתי ולא לצורך הומניטרי. מקרה הומניטרי, מבחינתנו זה למשל אזרח בית ג'אן שרוצה לנסוע לחתונה שנערכת בדמשק. זה שונה לגמרי. זה מקרה פרטי, מקרה אישי שמקבל טיפול אחר לגמרי. ביקור בקבר הנביא הביל על-ידי קבוצה של שיח'ים, זה דבר אחר. ההתייחסות אמורה כמובן להיות שונה בהיבט הפולחני והדתי.


מהכרותי את המקרה שאירע בשנת 2004 או 2005, היתה לגבי זה גם עתירה לבג"ץ ובג"ץ פסק שההחלטה לא לתת לצאת היתה נכונה.

זה לא מדויק. אם כבר אתה רוצה לצטט, בזמנו ייצגתי את הקבוצה הזאת. היה סיכום עם פרקליטות המדינה, עם גורמי הביטחון, שאנשים יפנו למשרד הפנים. האנשים פנו למשרד הפנים וקיבלו היתר, אך בסופו של דבר משרד הפנים התחרט ולא נתן להם, ובעקבות זה התקיים מאוחר יותר הדיון בבג"ץ שקיבל את עמדת גורמי הביטחון. אבל בג"ץ אמר, וזה חשוב מאוד, שההחלטה הזאת ספציפית לאותו רגע ואין בה כדי ליצור מניעה תמידית. כלומר, אנשים יוכלו לפנות גם מחר או מחרתיים וגם בשנה הבאה והעניין ייבחן מחדש.

אני מציין את המצב נכון להיום. היום יש מניעה ליציאה לפולחן דתי של דרוזים שאינם תושבי רמת הגולן.

מניעה מטעם מי?

באופן עקרוני, עמדת משרד הפנים – ומן הסתם אני מצטט גם את עמדת השר – היא שמשרד הפנים איננו מתנגד ליציאה של כל קבוצה דתית אתנית לסוריה או ללבנון על מנת לקיים את הפולחן הדתי שלה באותה מדינה. אנחנו מדברים ספציפית כרגע על הדרוזים שאינם תושבי רמת הגולן ועל יציאה לסוריה ללבנון. זאת עמדת משרד הפנים בראשות השר, על-פי מה שנאמר אתמול. כמובן, בכפוף להסדרים, בכפוף לאבחון ביטחוני, בכפוף לאישורים, גם מול הסורים, אם זה דרך קוניטרה או דרך ירדן וכן הלאה. כלומר, יש כאן עניין שנוגע לא רק לעמדת משרד הפנים אלא יש גם היבט פרוצדורלי, של תהליך שאולי גם משרד החוץ צריך להיות מעורב בו, בהיבט של מדינות, ומן הסתם מתחייב אבחון של השב"כ.

בואו נקרא לילד בשמו. לא מדובר כאן על עניינים שנוגעים למדיניות החוץ של מדינת ישראל. מדובר כאן על עניינים ביטחוניים. בואו נגיד את זה ונשים את זה על השולחן.

גם וגם.

אני מניח שאם שירותי הביטחון ייתנו אישור, לא תהיה בעיה.

אנחנו לא המתנגדים ולא המעכבים את הבדיקה.


באשר ליציאה של דרוזים מרמת הגולן, אנחנו עובדים בצמוד עם השב"כ, בכפוף למספרים שנקבעו, בכפוף לתהליך שנקבע. כלומר, יש לנו הסדרי עבודה בתיאום עם העדה ואנחנו לא עובדים בחלל ריק. אז גם כאן, בהנחה שיוחלט שאפשר לערוך ביקורים כאלה, בהנחה שגורמי הביטחון מעורבים בתהליך - - -

אני חייב להקשות. חוֹרֶה לי דבר אחד. יש קבוצה אחרת של אזרחים במדינה הזאת, המוסלמים הסונים, שלא פונים אליכם כלל וכלל. יש עמותות שלהם ואנשים נרשמים באותן עמותות. יש להם משרד בירושלים ששייך למעשה לממלכת ירדן. ניגשים למשרד הזה ובכלל לא ניגשים אליכם. אתם אפילו לא יודעים מי יצא ומי לא יצא.

בזה אני לא מסכים אתך.

שהוא ישיב.

הם לא עוברים אישור של משרד הפנים טרום יציאתם. אבל אנחנו יודעים מי מהם יצא.

אין בעיה לדעת מי יצא.

הם פטורים ממעבר דרך משרד הפנים. הם נרשמים בירושלים דרך העמותות שלהם שנמצאות בקשר ישיר עם משרד הוואקף הירדני, ונוסעים.

משרד הפנים תומך בקיום הפולחן הדתי של כל קבוצה אתנית בכל מקום.

משרד הפנים פנה לגורמים הביטחוניים כדי לבדוק מדוע הם לא מאשרים? יש הרבה פניות של דרוזים ישראלים אליו.

אני לא מכיר פנייה אחת של דרוזים שאינם תושבי רמת הגולן בבקשה ליציאה לפולחן.

עכשיו היתה פנייה, לפני כשבועיים-שלושה.

אני לא מכיר פניות כאלה. יושבת לידי גברת עדינה אגמון, מנהלת לשכת מינהל האוכלוסין בצפת שמרכזת את הטיפול בדרוזים ברמת הגולן ובכלל.

לא הוגשה אף לא בקשה אחת באופן רשמי, שאדם בא והגיש בקשה, באף לשכה בצפון.

את מדברת על בקשה ליציאה לצורך פולחן?

לא הוגשה אף בקשה על-ידי תושבי הגליל. אני לא מדברת על תושבי רמת הגולן.

את מדברת על בקשה ספציפית?

כן. ברמת הגולן זה דבר אחר.

אני הגשתי בקשה שלשום, גם לראש הממשלה וגם לשר הפנים, גם לגבי הקבוצה שיצאה ללבנון.

אני רוצה להבחין כרגע בין פנייה פרטנית של אדם אחד ובין פנייה של קבוצה. פנייה פרטנית שמגיעה אליכם, אתם מקיימים לגביה דיון? יש איזו פרוצדורה? יש טפסים? תסבירי לנו איך הדבר הזה מתבצע.

טפסים ליציאה לפולחן דתי למדינות אויב, היחידים שיש לנו הם עבור תושבי רמת הגולן שיוצאים לסוריה. אני מניחה שעניין הטופס לא צריך להוות בעיה. אנחנו יכולים להשתמש באותו טופס גם בנוגע לדרוזים תושבי ישראל. זה באמת דבר מינורי. אבל מאחר ואף פעם לא הוגשה בקשה פרטנית-אישית על-ידי מאן דהוא, אנחנו לא בנינו שום הליך לטיפול בבקשות הללו.

כמה זמן את עובדת שם? מאות אנשים פנו, מילאו טפסים ושילמו אגרה. אל תגידי שזה לא נכון.

בדקתי.

אביא לך את האישורים.

אם מחר אגיש בקשה, יש לכם הליך לבדוק אותה ולקבוע אם אוכל לנסוע או לא אוכל?

לא סתם מתקיים הדיון הזה. אם האפשרות הזאת היתה קיימת הרי לא היה נדרש הדיון. נכון להיום אין אפשרות לדרוזי מבית ג'אן לנסוע לפולחן דתי בסוריה או בלבנון.

תודה רבה. הדברים נאמרו בצורה ברורה, רבותי. מר עמוס ארבל אומר את הדברים, וטוב שהוא אומר אותם. אני חוזר לגברת עדינה אגמון. דיברנו על המקרה הפרטני. עכשיו אני רוצה לעבור למקרה הקבוצתי. באה קבוצה של 500 דרוזים תושבי ישראל שמבקשת לצאת לסוריה או ללבנון לצורך קיום הפולחן הדתי. האם מאפשרים את הבקשה או לא מאפשרים אותה? האם היו תקדימים לכך?

פרט למקרה בשנת 2004, שאז הבקשה נבחנה ואנשים יצאו לפני שניתנה תשובה מוחלטת, פרט לכך אף פעם לא הוגשה, למיטב ידיעתי, בקשה לשר כדי שיבחן את הסוגייה. לנו נודע על הבעיה רק עכשיו לאור הדיון בכנסת.

אני מופתע מאוד.

אני לא יודעת על מקרה כזה. אני פשוט לא יכולה לומר לך מה שאני לא יודעת.

אם 400-500 איש המבקשים לקיים את הפולחן יגישו בקשה, מה עליהם לעשות?

שכל אחד יגיש בקשה.

לא כל אחד בנפרד. הם באים כקבוצה.

גם הקבוצה שיוצאת מרמת הגולן לסוריה מגישה בקשות פרטניות.

פרטניות, אבל באופן מרוכז.

מגישים באופן מרוכז, אבל בודקים שֵם-שֵם. אני מניח ששר הפנים יידרש לסוגייה הזאת, בשיתוף עם גורמי הביטחון, להגיד האם נכון או לא נכון ברמה העקרונית לאפשר לקבוצה של 200 או 700 אנשים לצאת לסוריה או ללבנון. בהנחה שכן, נשלח את החומר לשב"כ והם יבדקו, ואם יגידו שהבקשות מאושרות האנשים יוכלו לצאת. יש אולי הגבלה של מִכסה, או של גילאים. אני לא יודע להגיד לך.

מתי יצאה הקבוצה האחרונה לסוריה או ללבנון?

לסוריה יוצאת בכל שנה בחודש ספטמבר קבוצה של דרוזים תושבי רמת הגולן.

תושבי ישראל לא יצאו אף פעם.

אני מבקשת להדגיש שכאחד משלבי האישור של בקשות תושבי רמת הגולן ליציאה לסוריה נדרש אישור של השיח' טריף על כך שהאנשים אכן דתיים.

חסרים לנו כאן נציג השב"כ ונציג משרד החוץ.

גם צה"ל מעורב בעניין, לא רק השב"כ.

והצלב האדום.

אולי כדאי להזמין לכאן את גורמי הביטחון לישיבה נוספת ולקבוע כללים.

מאה אחוז. ניקח את זה בחשבון. נציגי הרשויות המקומיות הדרוזיות, בבקשה.

שלום לכולם. לדעתי הפתרון לבעיה הזאת לא יכול לבוא ברמת פקידות משרד הפנים אלא ברמת מדיניות. לכן התשובות של גברת עדינה אגמון ושל מר עמוס ארבל לא מספקות. לדעתי פתרון הבעיה לא יהיה ברמה הזאת.


הביקורים של הדרוזים בלבנון ובסוריה מתקיימים בשני מישורים: מישור הומני, שאין משפחה דרוזית שאין לה קרובים בלבנון ובסוריה, ומישור הפולחן הדתי. לא ייתכן שעדה אחת במדינת ישראל לא תהיה לה אפשרות לקיים את הפולחן הדתי שלה כמו שאר העדות, כי לשאר העדות יש אפשרות לפולחן דתי. הנושא הוא עקרוני.


בני העדה הדרוזית יכולים להיות שגרירים טובים של המדינה הזאת, הן בסוריה והן בלבנון. אין דרוזי שיבקר בסוריה או בלבנון שלא יהיה שגריר טוב למדינה הזאת. בסך הכול גדלנו כאן וחונכנו כאן וזאת מדינתנו.


אני "מריח" שהנושא הוא ביטחוני. כבוד חברי הכנסת, אני רוצה להגיד ששיעור העשבים השוטים בעדה הדרוזית נמוך משיעור העשבים השוטים בקרב היהודים במדינה הזאת.


טוב תעשה ממשלת ישראל אם תאפשר לבני העדה הדרוזית לבקר בלבנון ובסוריה, ובסופו של דבר לדעתי הוויכוח יהיה הפוך, כי בלבנון ובסוריה יראו שבני העדה הדרוזית יכולים לבקר בצורה מסודרת ונכונה, ולא דרך מתווכים, לא דרך עושי טובות - - -

ולא דרך חברי כנסת שלוקחים איתם קבוצות.

נכון. אלא בדרך מסודרת, ואז לדעתי העמדה תהיה הפוכה ונתחיל לדבר אחרת.


באשר לנקודת המעבר, לעולם סוריה לא תתן לנו לעבור דרך קוניטרה, כי בעיניה קוניטרה זה קו שביתת הנשק והיא רוצה שנעבור דרך המעברים הבין-לאומיים, כפי שעושים עם אחינו המוסלמים שעוברים דרך ירדן. לדעתי זה הפתרון. לדעתי אי אפשר להיתפס לנקודה הזאת.


אני מקווה שהוועדה תמליץ שבני העדה הדרוזית יוכלו לבקר בלבנון ובסוריה בדרך מסודרת, הן לצורך נושאים הומניים והן לצורך פולחן דתי. לדעתי זה לטובת המדינה ולטובת העדה הדרוזית. תודה רבה.

תודה רבה.

את מה שרציתי להגיד אמרתי כבר. אני סבור שצריכה להיערך ישיבה נוספת בנוכחות גורמים נוספים.

מה תפקידך?

אני יועץ משפטי של קבוצה שיצאה מישראל ללבנון וחזרה לפני כשבועיים. אני מייצג את עמותת "אל תואסל" שמטרתה לחזק את הקשר בעדה הדרוזית.

הקבוצה יצאה ללבנון ללא אישור של אף אחד?

אכן כך. יש לי העתק של הפקסים ששלחתי למשרד הפנים.

באיזו דרך הם יצאו?

דרך ירדן. יש לי כאן העתק של הפקסים ששלחתי למשרד ראש הממשלה ולמשרד הפנים. אנשי הקבוצה הספיקו כבר לצאת ולחזור אך עד היום טרם קיבלתי תשובה לבקשות. גם לקראת הביקור בקבר הנביא הביל שאמור להתקיים ב-17 בספטמבר שלחתי שני פקסים חדשים, גם שלשום וגם לפני שבועיים, אך עד כה לא קיבלתי שום התייחסות.


לדעתי זה הזמן הנכון שהוועדה תקבע כללים. לא כל פעם צריך להגיש עוד עתירות לבג"ץ או להתדפק על דלתות הוועדה ולבקש שיינתן היתר ליציאות מסודרות.

הגשתם בקשות אישיות גם עכשיו?

לא הגשנו בקשות אישיות, אלא בקשה קבוצתית.

בקשה קבוצתית עם רשימת השמות ועם כל הפרטים?

כן. יש לי רשימה של 250 אנשים שאמורים לצאת בקבוצה.

הם יצאו כבר וחזרו. עכשיו מתארגנת קבוצה נוספת. הקבוצה שיצאה כבר, יצאה ללא אישורים מן המדינה.

כי לא קיבלנו שום התייחסות מאף אחד.

בקבוצה שכבר חזרה אני לא עוסק.

אני רוצה להבין איך מאפשרים להם לצאת. הם יוצאים על תקן של תיירים?

לירדן מותר לצאת. הם נסעו לירדן כאזרחים ישראלים שרוצים לבקר בירדן, כמוני וכמוך. משם לאן הם מגיעים – זה כבר שאלה אחרת.

משם הם עוברים ללבנון. מינהל האוכלוסין יודע אם אדם עבר ללבנון או לא עבר ללבנון?

בדוח מעברי הגבול שקיים במדינת ישראל אנחנו לא יכולים לדעת מה קורה עם אדם לאחר שהוא יוצא מן המדינה, לאן הוא ממשיך. אם נסעת לגרמניה, אני לא יכול לדעת אם המשכת לצרפת או לא.

אותה קבוצה בעצם ביקשה לצאת לירדן. לירדן הם כן קיבלו את ההיתרים הנדרשים?

לצורך יציאה לירדן לא צריך להגיש בקשות.

רק שני משפטים נוספים בהמשך לדבריו של חבר הכנסת סעיד נפאע. בשנת 2004-2005 היה פסק בג"ץ שהכיר בזכות של הדרוזים לצאת לסוריה ל-72 שעות, אבל התנה את זה בתנאים ביטחוניים, ובמעבר דרך קוניטרה, שזה לא מקובל על הסורים. לדעתי דרך ירדן, שהיא לא מדינת אויב, אפשר לצאת באופן קבוצתי.

רציתי להגיד שאני מסכים לכל דברי היושב-ראש.

רבותי, אני רוצה לסכם את הדיון.


קודם כול, אני חייב להגיד שאני תומך בדרישה של העדה הדרוזית לאפשר להם לקיים את הפולחן הדתי ואת המפגשים ההומניטריים שהם מבקשים. מדינת ישראל, לצערי הרב, עד היום לא השכילה למצוא דרך נאותה לאפשר את הדברים הללו. ייתכן שאנו כוועדה נצטרך לכפות את זה עליה.


בדיון הזה חסר לנו משהו. לכן אני מבקש לקיים דיון נוסף, והפעם בהשתתפות נציגי משרד החוץ, נציגי הצבא, משרד הביטחון והשב"כ. כל הגורמים הללו חייבים להשתתף כאן בדיון והם יצטרכו לתת מענה ולנמק מדוע לא מאפשרים יציאה.


הרי מבלי שהמדינה רוצה אנשים יוצאים לביקורים כאלה, אבל ללא ידיעת המדינה. בעצם מבלי שנרצה אנחנו הופכים אותם לעבריינים בכוח. כך קורה. אין זה סוד, יושב כאן עורך-דין שמלווה את הקבוצות האלה. הם יוצאים דרך ירדן ומירדן הם עוברים ללבנון או לסוריה וחוזרים לכאן. אף אחד לא יודע לאן הם הלכו ומי יצא. אז אם כבר יוצאים לביקורים כאלה, בואו ניתן לזה לגיטימציה. נאפשר להם לעבור בדרך חוקית ולא נהפוך אותם לעבריינים.


יחד עם זה, אנחנו צריכים להגיד אמירה בוועדה שכל יציאה צריכה להיות חוקית, בהכרה ובידיעתה של מדינת ישראל. הארגונים שפועלים מאחורי גבה של מדינת ישראל בוודאי לא משרתים את האינטרסים של העדה הדרוזית במדינת ישראל, והדברים נאמרים גם על דעתו של השיח' מוואפק טריף שדיבר אתי השבוע בנושא הזה.

אני מבקש לומר רק משפט אחד. צריך אולי לקיים את הדיון מהר ככל האפשר כדי לאפשר לקבוצה לצאת לדרך באופן מסודר ב-17 בספטמבר.

יש לנו אילוץ קטן אחד שאני חייב להציג בפניכם. בניין הכנסת והעובדים שלו יוצאים לחופשה למשך שבועיים. מ-16 באוגוסט ועד 1 בספטמבר הוועדה לא תוכל להתכנס. אבל אני מבטיח לכם, גם אם לא יהיו ישיבות של הוועדה נמשיך לעקוב אחרי העניין הזה.

ב-17 בספטמבר ייערך הביקור הזה. לכן אם הכנסת נסגרת למשך שבועיים, הייתי מבקש שאולי נקיים את הדיון בתחילת חודש ספטמבר.

זה כנראה ב-16 בספטמבר. 17 בספטמבר הוא יום שישי.

השב"כ ושר הפנים יידרשו לתת היתר ליציאת הקבוצה הספציפית הזאת ללא שום קשר להחלטות הוועדה.

הוועדה פונה לשר הפנים – נפנה אליו בכתב – בבקשה שיזרז את ההליך וייתן אישור לקבוצה שמבקשת לצאת ב-16 בספטמבר.

אפשר להכין בקשה מסודרת ואפילו להגיש בקשות שמיות.

אני מבקש שמישהו ירכז את הדברים הללו. תעבירו לנו רשימה מסודרת, למנהלת הוועדה, רצוי מאוד, אם אפשר, אפילו היום ואז נשלח מכתב כבר היום, או ביום ראשון בבוקר לכל המאוחר. נפנה לשר הפנים ונבקש ממנו לקיים הליך מזורז כדי לאשר את יציאת הקבוצה הזאת.


יחד עם זה, אני לא מתכוון להרפות מן העניין הזה. נקיים דיון נוסף בניחותא. בואו נעבוד עכשיו לקראת העתיד, לקראת הביקורים הבאים. עדיף לדון באופן מסודר מאשר לעשות דבר חפוז שלא תהיה ממנו שום תועלת.


לכן אבקש שעוד היום תעבירו את הרשימה למנהלת הוועדה ואנחנו נשלח מכתב לשר הפנים בנושא הזה.

מילה אחרונה לפני סיום הישיבה. אין ארגונים שפועלים בנושא הזה. יש קבוצות וולונטריות שמבקשות לממש את הזכות הזאת.

אני לא מבין בזה. אני משאיר את העבודה הזאת לשירותי הביטחון במדינת ישראל, שהם יקבעו מי עובד נגד המדינה ומי עובד עם המדינה. זה לא הבעיה שלנו.

אין בעדה הדרוזית מי שעובדים נגד המדינה.

לנו חשוב כוועדה לאפשר את הפולחן הדתי. לנו חשוב שמי שרוצה לצאת, שייצא בדרך חוקית ובצורה רשמית.


רבותי, אני מודה לכולם, לכל הנכבדים שטרחו ובאו עד לכאן. אני מקווה שעוד נעמוד לרשותכם. אני מודה לחבריי חברי הכנסת. תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30
PAGE
17