PAGE
9
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

17.11.2009


הכנסת השמונה עשרה




נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 127

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, ל' בחשוון התש"ע (17 בנובמבר 2009), שעה 12:00

הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 34), התשס"ח-2009

במסגרת ציון היום הבינלאומי למאבק בעוני

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

עפו אגבריה

עו"ד שי סומך, משרד המשפטים

עו"ד אדהאם חאסקיה, השלכה לסיוע משפטי, ירושלים, משרד המשפטים

דב בארי, אגף התקציבים, משרד האוצר

אורנה ורקוביצקי, האגף להבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד כרמית נאור, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד שרית דמרי, המוסד לביטוח לאומי

ברברה אפשטיין, עובדת סוציאלית, מנכ"ל עמותת סינגור קהילתי

עו"ד שלמה שפירא, היועץ המשפטי, עמותת סינגור קהילתי

שמרית שקד-גיטלין

אור רוזנמן

וילמה מאור

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 34), התשס"ח-2009

במסגרת ציון היום הבינלאומי למאבק בעוני

צהרים טובים. יום שלישי, ל' בחשוון התש"ע, ה-17 בנובמבר 2009, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.


מנהלת הוועדה ציינה בפניי שלא אשכח לומר שהדיון מתקיים במסגרת ציון היום הבינלאומי למאבק בעוני. יש כאלה שמדברים, כמו בכנס שדרות, ויש כאלה שאומרים שבמסגרת היום הבינלאומי למאבק בעוני, ננסה לקדם משהו וננסה לעזור לאנשים העניים באמת, ולו גם בדבר קטן. במקום לקיים מפגש דקלרטיבי, לדבר ובסוף נאמר שאנחנו נעשה, החלטנו בוועדה לעשות.


אנחנו רוצים לקדם הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מספר 34), התשס"ח-2009. אני מבין שבהצעת החוק הזאת שבנויה משבעה סעיפים יש מחלוקות קלות בין המשרדים השונים. הייתי מציע להתחיל לקרוא את הצעת החוק, לעבור סעיף סעיף ולהתדיין עליו. במה שאנחנו מסכימים, נלך הלאה, ובמה שיש מחלוקות, נעזוב ונראה מה אנחנו עושים עם זה.


אני מציע שנתחיל לקרוא את סעיף 1.

הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מספר 34), התשס"ח-2008

1.
תיקון סעיף 1

בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי הגדרה "חוק העונשין" יבוא:


"חוק שכר מינימום" – חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987.

למישהו יש הערות לגבי ההגדרה?

זה מתקשר לחלק נוסף. על פניו זה בסדר, אבל החלק שהוא מקושר אליו, נגיע אליו בהמשך ואז נדבר.

אני הולך סעיף סעיף ומנסה לקדם את העניין. אחר כך נראה את המחלוקות.


לגבי הסעיף הזה, לאף אחד בחדר אין בעיה? אין.


אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

סעיף 1 – אושר פה אחד

2.
תיקון סעיף 2

בסעיף 2(ד) לחוק העיקרי, בפסקה (1), במקום "בסעיף קטן (א)" יבוא "בסעיפים קטנים (א) ו-(ב)".

חוק הבטחת הכנסה נותן זכאות לגמלת הבטחת הכנסה לילד נטוש. ההוראות האלה, לפני התיקונים שנעשו בשנת 2003 לחוק הבטחת הכנסה, עוגנו במסגרת תקנות. במסגרת התיקונים של שנת 2003 עיגנו את ההוראות האלה בתוך החוק. עקב טעות נשמטה הוראה שאומרת שכל תובע רגיל של הבטחת הכנסה חייב לחכות 24 חודשים, להיות תושב ישראל, לפני שהוא זכאי לגמלה. לגבי הילדים הנטושים האלה, מאחר שהם באמת ילדים נטושים, הם מגיעים עם הורה אחד או בלי הורים בכלל, בתקנות היה קבוע שהילדים האלה לא צריכים להמתין 24 חודשים אלא באופן מיידי הם יכולים להתחיל לקבל את הגמלה.


ההוראה הזאת, עקב טעות, נשמטה מהחוק ואנחנו מבקשים לחזור ולעגן אותה, כלומר, להיטיב עם האוכלוסייה הזאת שלא תצטרך לחכות 24 חודשי תושבות אלא תקבל באופן מיידי את הגמלה.

מה אומר משרד המשפטים על כך? אם אין לך מה לומר, אין לך מה לומר וזה בסדר.

זאת הצעת חוק ממשלתית. היו לנו הערות במהלך הליכי החקיקה בתוך הממשלה.

זאת אומרת, אתה מסכים לזה.

אכן.

גם האוצר מסכים לזה?

כן.

אנחנו מצביעים על סעיף 2.

ה צ ב ע ה

סעיף 2 – אושר פה אחד

3.
תיקון סעיף 5


בסעיף 5 לחוק העיקרי –

(1)
בסעיף קטן (ה)(1), במקום "(1) ו-(5)" יבוא "(1), (5) ו-(25)".


(2)
בסעיף קטן (ו), בסיפא, במקום "נפסקו" יבוא "שנפסקו".

סעיף 5 לחוק הבטחת הכנסה קובע את שיעורי הגמלה שישולמו למי שתובע גמלה. במסגרת התיקון המוצע, אנחנו נגיע תכף בהמשך, יש אוכלוסייה נוספת שאנחנו מבקשים לעגן ולכן עיגון האוכלוסייה מחייב גם שניתן יהיה לעגן אותה בתוך סעיף 5, כלומר, שיהיו לה שיעורי גמלה.


אנחנו מדברים על מצב של ילדים שהם תושבי ישראל, שההורה שלהם, שהוא תושב, נמצא במאסר. הם נמצאים בארץ עם הורה שהוא אינו תושב. אנחנו רוצים למצוא פתרון לאוכלוסייה הזאת ולאפשר לה לקבל גמלה. לכן אנחנו רוצים לתקן את התוספת הראשונה הזו ולקבוע שהילדים האלה שהם תושבי ישראל יהיו זכאים לגמלה בשיעור שהיה משתלם להם אלמלא האבא היה בכלא. כלומר, מה שהם קיבלו כאשר האבא היה מחוץ לכלא, הם יוכלו להמשיך לקבל.


אנחנו מבקשים בסעיף 5 לקבוע ששיעור הגמלה יהיה השיעור שקבוע בתוספת הראשונה.

מה אומר משרד האוצר? אין לו בעיה עם זה. גם משרד המשפטים. יש מישהו שנמצא כאן שיש לו בעיה עם זה? אין בעיה.

כרמית, את צריכה להסביר גם את פסקה (3).

כן. פסקה (2) היא פסקה שבאה רק להבהיר נוסח. אנחנו בודקים להוסיף את האות "ש". יש כאן הוראה לעניין מצב שבו אדם אינו זכאי מכוח חוק המזונות לתשלומים. הוראת החוק קובעת שבמידה שמשתלמים לו מזונות לילדיו בפועל, ייקחו אותם כהכנסה, ואם המזונות לא משתלמים לילדיו בפועל, אנחנו לא לוקחים אותם כהכנסה. מדובר באות "ש" שנשמטה ואנחנו מבקשים כאן לתקן.

למשרד המשפטים אין הערה ולכן אפשר להצביע.

ה צ ב ע ה

סעיף 3 – אושר פה אחד

4.
תיקון סעיף 12


בסעיף 12 לחוק העיקרי –
(1)
במקום כותרת השוליים יבוא "ניכויים לעניין מי שמלאו להם 55 שנים וטרם הגיעו לגיל פרישה ולעניין מועסקים בעלי יכולת עבודה מוגבלת, שלא משתלמות להם קצבאות שאירים או תלויים".

(2)
בסעיף קטן (א), ברישא, במקום "סעיף 5(א) ינוכו" יבוא "סעיף 5(א), וכן של זכאי לגמלה שהוא מועסק בעל יכולת עבודה מוגבלת שלא משתלמת לו קצבת שאירים לפי חוק הביטוח או קצבת תלויים לפי סימן ח' בפרק ב' לחוק האמור, ינוכו".


(3)
סעיף קטן (ג), אחרי ההגדרה "תגמול" יבוא:



"מועסק בעל יכולת עבודה מוגבלת" – כל אחד מאלה:



(1)
מי שזכאי לשכר מינימום מותאם לפי סעיף 17(ב) לחוק שכר מינימום.



(2)
מי שמתקיים בו האמור בפסקה (17) לתוספת הראשונה.

(3)
משתקם כהגדרתו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007.

זה סעיף שיש עליו מחלוקת.

לפני המחלוקת, תסבירו אולי מה היה הרציונל.

יש מחלוקת?

כן.

נמשיך הלאה. נחזור לזה אחר כך.

סעיף 5 מתקשר לזה.

גם הוא במחלוקת.

כן.

הלאה. סעיף 6. לסעיף 6, יש מחלוקות?

לא.

6.
תיקון סעיף 30א.


בסעיף 30א לחוק העיקרי –

(1)
בסעיף קטן (א), פסקה (1), במקום "פרק ה'" יבוא "פרק "".


(2)
בסעיף קטן (ג), במקום "פרק ה'" יבוא "פרק ד'".

במסגרת התיקון לחוק ההסדרים שנעשה ב-2003, הפנו, עקב טעות, לפרק ה' בחוק ההסדרים וצריך להפנות לפרק ד' בחוק ההסדרים.

זאת ההזדמנות לציין שהחקיקה החפוזה בחוק ההסדרים מובילה להרבה מאדו טעויות ואולי באמת כדאי לא לחוקק אותו.

דברי הטעם האלה נשמעו על ידי היועצת המשפטית של הוועדה ואנחנו מודים לך מאוד על ההערה שהייתה במקומה.

אני יועץ משפטי בעמותת סינגור קהילתי. אנחנו בהחלט מצטרפים להערה הזאת.

אנחנו מודים לך על דברי הטעם שאמרת.

אנחנו מבקשים עוד דבר וזאת ראיה פרספקטיבית על כל החוק, אחרי שלושים שנים שהחוק קיים, והוא בנוי טלאים על גבי טלאים, אולי הגיע הזמן לעשות נוסח משולב שהוא יותר בריא, קריא ונהיר.

תודה רבה. אנחנו מצביעים על סעיף 6.

ה צ ב ע ה

סעיף 6 – אושר פה אחד

7.
תיקון התוספת הראשונה


בתוספת הראשונה לחוק העיקרי -

(1)
בפסקה (9), במקום "וריצה שישה חודשי מאסר לפחות", יבוא "וריצה במשך תקופה של שישה חודשים רצופים לפחות, מעצר או מסר או שניהם".


(2)
במקום פסקה (18) יבוא:



"(18)
מי שמלאו לו 18 שנים ומתקיים בו אחד מאלה:

(א)
הוא שוחרר בערובה בתנאים כאמור בסעיף 48 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (בפסקה זו – חוק המעצרים), ונקבע לגביו איסור יציאה ממקום המגורים או הגבלה על יציאה כאמור, אשר לדעת עובד המוסד לביטוח לאומי שמינהלת המוסד הסמיכה לכך, מונעים ממנו להשתלב בעבודה.

(ב)
ילדו או בן זוגו שוחררו בערובה בתנאים כאמור בסעיף 48 לחוק המעצרים, והוא ערב, לפי סעיף 49 לחוק האמור, למילוי של תנאי הקובע איסור יציאה של ילדו או בן זוגו ממקום המגורים, או הגבלה על יציאה כאמור, ולדעת עובד המוסד לביטוח לאומי שמינהלת המוסד הסמיכה לכך, ערבות זו מונעת ממנו להשתלב בעבודה.




(3)
אחרי פסקה (24) יבוא:

"(25)
(א)
ילד תושב ישראל, שאחד מהוריו הוא תושב ישראל הנמצא

במעצר או במאסר לתקופה העולה על 30 ימים, והוא מתגורר עם הורהו השני שאינו תושב ישראל.

(ב)
הגמלה לילד כאמור בפסקת משנה (א) תהיה בשיעור הקבוע בסעיף 6(ד). מתקיים האמור בפסקת משנה (א) בשני ילדים או יותר, תשולם להם גמלה אחת בלב, בשיעור הקבוע לפי פסקת משנה זו".

אני אתחיל עם סעיף (1). לפני התיקון לחוק הבטחת הכנסה שנעשה בשנת 2003, התקנות קבעו שבמצב שבו אדם נמצא במאסר שישה חודשים רצופים, וטרם מלאו חודשיים מהיום שבו הוא שוחרר, הוא יכול להיות פטור ממבחן תעסוקה לתקופה של עד חודשיים, כדי שיוכל באמת להסתגל. כאשר ההוראה הזו עברה לחוק בשנת 2003 נשמטה המילה "רצופים" ואנחנו מבקשים להכניס אותה. כלומר, הכוונה הייתה למי שנמצא במאסר לתקופה ארוכה של שישה חודשים רצופים.


אנחנו גם הכנסנו מצב שבו אדם היה במעצר ולאחר מכן במאסר, כדי למנות את כל התקופה. לדוגמה, אדם היה במעצר שלושה חודשים ולאחר מכן במאסר שלושה חודשים נוספים רצופים, אנחנו מבקשים גם להחיל עליו את ההוראה הזאת.


זה התיקון אותו אנחנו מבקשים.

למה הרצף חשוב?

כי הרציונל הוא שאדם התנתק משוק העבודה לתקופה של שישה חודשים רצופים ולא לתקופה של חודש. הוא היה מנותק מעולם העבודה ונדרש לו בכל זאת זמן להשתלב בעולם אחרי שהוא היה במאסר לתקופה כזאת. כלומר, אין הכוונה במצב שאדם היה למשל שבועיים במעצר והוא חוזר כי הוא יכול להשתלב ישר בשוק העבודה.

ואם הוא היה שלושה חודשים במעצר ואחר כך חודש היה בחופש ושוב פעם היה במעצר? זה נחשב?

לא. הכוונה היא רק לתקופה רצופה. הרציונל הוא שאדם היה תקופה מסוימת שמנעה ממנו להיות בחיים הרגילים והוא צריך לחזור אחרי מאסר, הוא צריך לסדר את ענייניו, להתארגן ורק אז יש את הפטור של עד חודשיים. המשמעות היא שאדם שאתה התייחסת אליו, לא תישלל לו הזכאות לגמלה אלא הוא יהיה חייב במבחן תעסוקה כתנאי לתשלום הגמלה. כלומר, זה לא אוטומטית שאין לו גמלה להבטחת הכנסה.

כן, אבל השבועיים האלה שהוא היה בחוץ, זה כבר מוריד לו את הרצף של ששת החודשים.

נכון. זה התיקון אותו אנחנו מבקשים לאשר.

מה אומר האוצר על זה?

לנו אין התנגדות.

מה אומר משרד המשפטים?

אין לנו התנגדות.

אנחנו נחיה עם זה? עם שלושת החודשים?

כן. נחיה עם זה.

לעניין סעיף (2) אנחנו מבקשים אם אפשר לדחות אותו לשבוע כי בעניין הזה אנחנו רוצים לברר עוד משהו שטעון בירור.

לפסקה (2)?

כן, לפסקה (2).


פסקה (3) היא הפסקה שהסברתי ואני יכולה לחזור על הדברים. מדובר על מתן גמלה לילד תושב שההורה שהוא תושב נמצא במאסר או במעצר לתקופה העולה על שלושים ימים והוא שוהה עם הורה שאיננו תושב. אנחנו מבקשים לקבוע לו זכאות לגמלה והגמלה תהיה בשיעור שהוא היה מקבל אלמלא ההורה התושב היה במאסר או במעצר.

כאן יש תיקון שהצענו למוסד לביטוח לאומי.


התיקון הוא להוסיף ספקה (ג): "לעניין גמלה משולמת לפי הוראות סעיף קטן (א), יכול שתובא בחשבון ההכנסה של ההורה גם אם אינו תושב ישראל בתנאים שייקבעו בתקנות". בעצם הילד הזה שאנחנו מדברים עליו, הוא בעצם סוג של ילד נטוש אבל הוא לא באמת ילד נטוש. זאת אומרת, זה לא ילד יתום או נטוש כי יש לו בעצם הורה בארץ, הורה אחד במעצר וההורה השני הוא לא תושב ישראל אבל בעצם מוצע לבדוק גם את מבחן ההכנסות של אותו הורה כדי לבדוק אם באמת הילד הזה אין לו ממה להתקיים ולכן הוא זכאי לקבל הבטחת הכנסה.

זה מקובל עליכם?

כן.

בסדר. אנחנו נצביע על סעיף 7, פסקאות (1) ו-(3) עם התיקון שהוגדר על ידי היועצת המשפטית של הוועדה. אנחנו לא מצביעים על סעיף קטן (2).

ה צ ב ע ה

סעיף 7 (פסקאות (1) ו-(3) – אושר פה אחד

לגבי העניין שאין הסכמות, זה לא שאין הסכמות אלא הנושא טעון בדיקה בעניין של המשתקמים.

מאחר שבסעיפים 4, 5 ו-7(2), - על סעיף 8 אנחנו לא מדברים כי על התחולה נדבר לאחר מכן – אין הסכמות מכל סיבה שהיא, ואני לא נכנס למה זה כך או כך, אני מאפשר למשרדים הממשלתיים להתכנס במהלך עשרת הימים הקרובים ולגבש את הסכמותיהם. אנחנו נתכנס כאן לא בשבוע הקרוב אלא בשבוע שלאחריו ואז נסיים את חקיקת החוק הזה ויבוא לציון גואל.


תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20