פרוטוקול

 
com_alex

2010-08-10Liraz



הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 268

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

שהתקיימה ביום שני כ"ב באב התש"ע (2 באוגוסט 2010) בשעה 10:40

סדר היום: היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשע"א.
נכחו
חברי הוועדה
זבולון אורלב – היו"ר

זאב אלקין

מוחמד ברכה

עינת וילף

אברהם מיכאלי

אנסטסיה מיכאלי

אלכס מילר

רונית תירוש
מוזמנים
ח"כ גדעון סער – שר החינוך

ד"ר שמשון שושני – מנכ"ל משרד החינוך

עו"ד יבינה בראונר זכאי – לשכה משפטית, משרד החינוך

אברהם ליפשיץ – מנהל מינהל החינוך הדתי, משרד החינוך

לאה רוזנברג – סמנכ"לית ומנהל המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

גילה נגר – מנהלת מינהל להכשרה מקצועית של עובדי הוראה, משרד החינוך

ד"ר צבי צמרת – יו"ר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

ד"ר עופר רימון – מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך

יגאל צרפתי – מנהל מינהל פיתוח, משרד החינוך

פרופ' מיכל בלר – מנכ"לית ראמ"ה, משרד החינוך

גבריאל אביטל – מדען ראשי, משרד החינוך

מיכל צדוקי – דוברות, משרד החינוך

זהבה שמש – מנהלת האגף לחינוך יסודי, משרד החינוך

יפה פס – מנהלת האגף לחינוך על יסודי, משרד החינוך

משה שגיא – סמנכ"ל ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

מיכל כהן – סמנכ"לית משאבי אנוש, משרד החינוך

סופיה מינץ – מנהל מינהל תקשור מערכות מידע, משרד החינוך

יחיאל שילה – מנהל מינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער, משרד החינוך

אברהם יוסף לייזרזון – יו"ר החינוך העצמאי בישראל

ראובן סלע – רח"ט תקציבים, המשרד לביטחון הפנים

תנ"צ מאיר בן ישי – רח"ט אבטחה, המשרד לביטחון הפנים

שרית יערי – אחות מרכז בקרה בריאות התלמיד, משרד הבריאות

מירה חונוביץ – מפקחת ארצית, משרד הבריאות

אבי קמינסקי – יו"ר איגוד מנהלי מחלקות חינוך, מרכז השלטון המקומי

רות דיין מדר – מ"מ ראש מנהל חינוך, מרכז השלטון המקומי

רן ארז – יו"ר הנהלת ארגון המורים העל-יסודיים

אבי פסקל – הנהלת ארגון המורים העל יסודיים

שלמה ישי – מנכ"ל הקרן לקידום, הסתדרות המורים

ד"ר ורדה גרנות – מנהלת בית ספר "גורדון", פתח תקווה

יצחק רחמים – מנהל בית ספר "תומר", בית שאן

אתי בנימין – יו"ר הנהגת הורים ארצית

ראובן שטל – מועצת התלמידים והנוער הארצית

אבי גור – ארגון הורים ארצי

אהוד פלג – מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות

מיראדה חסון – יו"ר ועד הורים ישובי, דלית אל כרמל

גדי יפה – יו"ר ועד ההורים העירוני פתח-תקווה

דוד קשאני – עמותת קול בשכונות

רכזת בכירה בוועדה: רבקה וידר

רשמת פרלמנטרית: שרון רפאלי











היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשע"א
היו"ר זבולון אורלב
בוקר טוב. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. האירוע האזרחי המשמח ביותר במהלך שנה הוא הפתיחה החגיגית של שנת לימודים חדשה. בעוד כחודש ימים מדינת ישראל, תלמידי ישראל, פותחים שנת לימודים חדשה שבאה עלינו לטובה – תשע"א. כהרגלנו ועדת החינוך והתרבות מקיימת ישיבות כדי להתייחס, לטפל, לפקח, להתעניין בהיערכות של משרד החינוך, של שר החינוך, לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה הבאה עלינו לטובה.

אנחנו מראש סיכמנו שנקיים שתי ישיבות מרכזיות: האחת המתקיימת היום תעסוק יותר בחזון הפדגוגי, בתכנים של מערכת החינוך, בתוכניות של מערכת החינוך, ובישיבה הבאה שתתקיים ב-15 באוגוסט אנחנו נתייחס יותר להיבטים הפיזיים של מערכת החינוך, כך שגם אם חולק מסמך של מרכז המידע והמחקר הוא חולק לקראת הישיבה הבאה ולא לקראת הישיבה הזאת. אני יודע שיש כאן מוזמנים ששייכים לשתי הישיבות, למשל כמו המשרד לביטחון הפנים, אבל אני מאוד מבקש שגם הדוברים וגם אנשי משרד החינוך יתרכזו בעיקר בסוגיות הערכיות, התכניות, הפדגוגיות, ובסוגיות האחרות, כמו בטיחות, בריאות, בינוי וכדומה – נתרכז בישיבה ב-15 באוגוסט שתתקיים בעוד כשבועיים.

כידוע, מערכת החינוך קיימת לא בשביל בריאות ולא בשביל בינוי ולא בשביל בטיחות, היא קודם כול קיימת כדי ללמוד – ללמוד וללמד, להשכיל ולדעת ולהרחיב דעת. לכן מטבע הדברים התכנים החינוכיים הפדגוגיים הם אלה שצריכים לעמוד במרכזה – זה יעדה, זה תפקידה העיקרי של מערכת החינוך. לכן מטבע הדברים בישיבה, שגם השר מכבד אותנו בהשתתפותו בה, יחד עם המנכ"ל ויחד עם יושב ראש המזכירות הפדגוגית וגם מנהלי אגפים חשובים, כמו ראש מנהל החינוך הדתי, ראש מנהל חינוך התיישבותי ופנימייתי, גם ארגוני המורים, ההורים, מרכז השלטון המקומי – כולם נמצאים איתנו ומכבדים אותנו, ואנחנו רוצים להתרכז בעיקר בסוגיות האלה.

במהלך השנה השר, המנכ"ל ואנשי המשרד הציגו בפנינו תוכניות שונות שקשורות, כמובן, בתכנים. נזכיר את הישיבה החשובה שהייתה כאן שעיקרה היה היערכות מערכת החינוך לקראת המאה ה-21 שעניינה העיקרי היה היערכות לתקשוב מערכת החינוך באמצעות האגף לחינוך טכנולוגי-מדעי. היו לנו דיונים חשובים בסוגיית לימודי האזרחות, בסוגיית לימודי היהדות – סוגיות שונות. עכשיו הגיע הזמן שהמשרד יציג את המכלול שלו לקראת פתיחת שנת הלימודים.

הערה אחת שאני רוצה לומר בפתיחת הדיון: הציבור בוודאי קרא ושמע על הליכים שמנהל המשרד כנגד ארגון המורים העל-יסודיים. יושב איתנו כאן רן ארז, יושב ראש הארגון; אנחנו היום לא נדון בסוגיה הזאת. אנחנו יודעים שבצד הליכים מתקיימת הידברות – כך אמר לי אתמול השר – ואנחנו מקווים שההידברות הזאת תביא לתוצאה. אני אומר רק דבר אחד שאני אומר כל השנים, לא חשוב באיזו עמדה אני נמצא: אנחנו נעשה הכול ששנת הלימודים תיפתח כסדרה. איננו סבורים שתלמידי ישראל צריכים להיפגע בגלל עיצומים כאלה ועיצומים אחרים. אנחנו סוציאליסטיים, אנחנו בעד חופש התארגנות – זה בסדר גמור. אבל בסוגיית החינוך אני מאוד עקבי, וחבריי הטובים מכל הצדדים, גם מארגון המורים וגם מהסתדרות המורים, יודעים את עמדתי החד-משמעית בסוגיה הזאת. אם אני קורא נכון את המפה, אני יודע שהרוב המכריע בוועדת החינוך תומך. אז אנחנו מאוד מקווים שהעניין הזה יסתיים בהידברות טובה, וכרגיל, נוכל כולנו לחגוג את פתיחת שנת הלימודים.

אנחנו חוזרים לעניין המרכזי שלנו – פתיחת שנת הלימודים. אדוני השר, בבקשה.
שר החינוך גדעון סער
תודה, אדוני היושב ראש, על ההזמנה כבר בראשית אוגוסט לישיבה להיערכות לשנת הלימודים. אני לא תכננתי, אבל אני אפתח בהתייחסות למה שאמרת בסיפא של דבריך: אני מתכוון לקיים הידברות עם ארגון המורים במטרה להגיע להבנה. בעבר הגענו להבנות על בסיס גישה של כבוד הדדי, ואני משוכנע שיש לנו האפשרות לעשות את זה גם עכשיו, וזאת הכוונה שלי. נמצא כאן גם יושב ראש ארגון המורים רן ארז, ואני אומר את הדברים כדי לא להיות חלילה במצב שאני לא מתייחס לדבריך בהקשר הזה. זה חשוב לטובת המערכת שמתחילה ללכת בדרך הנכונה, נמצאת במצב שונה בתכלית גם מבחינת המגמה התקציבית. חשוב מאוד לקיים שנת לימודים כמו שהייתה שנת הלימודים הקודמת, אם אנחנו רוצים להצליח. מאחר שאני רואה את ארגוני המורים – גם ארגון המורים וגם הסתדרות המורים – כשותפים, אני מאמין שבסופו של דבר כולנו נמצא את הדרך לעשות זאת.

אדוני היושב ראש, הוועדה הזאת עוקבת אחרי המדיניות והיעדים שהצגתי כאן בסוף חודש אוגוסט שנה שעברה בכל התחומים, באופן מאוד אינטנסיבי. אני לא יודע אם יש ועדה אחרת בכנסת – אני אומר את זה לשבחך, אדוני היושב ראש – שהתוכניות פורטו בה מלכתחילה, גם היעדים וגם הביצוע שלהם, בצורה מאוד מסודרת לאורך השנה. זאת נקודת המוצא שלי, לא כל נקודה אני אפרט מהתחלה. התקציב הדו-שנתי, כפי שאושר בממשלה, מאפשר לנו להמשיך ולבצע את התוכנית שהצגנו לממשלה. נכון, אין בתקציב הזה משום מענה לכלל המצוקות והצרכים הגדולים באמת של מערכת החינוך, ושאתה, אדוני היושב ראש, מכיר אותם היטב, אבל יש בו אפשרות להתקדם לכיוון כל אותם יעדים שהתחלנו לבצע בשנת הלימודים האחרונה, ואת זה אנחנו נעשה.

אני רוצה להזכיר שבשנה החולפת עמדנו ביעדים שהוצגו; הצגנו כאן עלייה בזכאות לבגרות, הייתה עלייה בנושא המיצ"ב, גם בפרמטרים של ההישגים הלימודיים וגם בפרמטרים של האקלים הבית-ספרי. בשלוש או ארבע בדיקות, מחקרים וסקרים שונים הייתה ירידה ברמת האלימות: במחקר שהתייחס לבתי ספר שבו מופעלות תוכניות התערבות, במיצ"ב, במחקר שעשתה ראמ"ה בנושא "אופק חדש" ובעוד כמה בדיקות אפשר לזהות מגמה של ירידה גם באלימות המילולית וגם באלימות הפיזית, וזה דבר חשוב. השנה אנחנו צריכים להמשיך באותן מגמות. השנה יהיו לנו גם אתגרים נוספים, ביניהם המבחנים הבינלאומיים, אדוני היושב ראש. אנחנו כל הזמן מדברים על הירידה במבחנים הבינלאומיים, ומתייחסים למבחנים משנת 2008-2007, אם אני לא טועה. השנה יהיו שני מבחנים: TIMS בחודש מאי 2011 של תלמידי חטיבות הביניים במדעים ובמתמטיקה, ובחודש יוני מבחן PIRLS בהבנת הנקרא בשפת אם לתלמידי בית הספר היסודי. בשנה שלאחר מכן, ב-2012 – מבחן PISA. זאת אומרת בסופו של דבר אלה גם פרמטרים שניבחן בהם, וגם בהם הצגנו יעד במסגרת תוכנית היעדים שאיפה לשיפור בתוצאות לעומת המבחנים הקודמים.

אנחנו ממשיכים השנה ומרחיבים במידה ניכרת את המאמץ שהתחלנו בו בשנה שעברה לחיזוק מקצועות הליבה. בעצם התפרסנו על שני שנתונים בשנה החולפת, כיתות ג' ו-ז', ואנחנו ממשיכים בכיתות ג' ו-ז' ונכנסים לכיתות ד' ו-ח'. כלומר מדברים על תוספת של עשרות אלפי שעות לימוד בארבע שכבות גיל.
היו"ר זבולון אורלב
כמה זה פר כיתה?
שר החינוך גדעון סער
אנשי המקצוע בכל התחומים נמצאים כאן, והם יציגו אחר כך את כל הפרטים כי בכל אחד זה, כמובן, שונה.
היו"ר זבולון אורלב
כלומר, בכל אחד זה תוספת שעות.
שר החינוך גדעון סער
תוספת שעות שבחלקה יש מרכיב דיפרנציאלי על בסיס סוציו-אקונומי. אבל באופן כללי התוצאה המצטברת של התקציב הדו-שנתי הקודם, התקציב הדו-שנתי הקיים והשימוש שלנו במשאבים התוספתיים מתגברים את הלימודים של שפת אם, של מתמטיקה, של מדעים בגילאי בתי הספר היסודי וחטיבות ביניים בהיקפים מאוד גדולים. אנחנו מדברים אחרי עשור של קיצוצים בתחומים האלה, בין היתר. אני למשל מציין את תחום המדעים בחטיבות הביניים כתחום שנפגע מאוד במהלך השנים מקיצוץ בשעות לימוד.

אבל אדוני היושב ראש, זאת לא רק תוספת של שעות. הוכנו תוכניות, ואני מציע שהן גם יוצגו כאן, שכוללות מדדי ביצוע ומדדי הצלחה, ולפי דעתי, אלה גם דברים שמתבצעים באופן שלא היה בעבר במערכת. מהדיווחים שאני מקבל מורגש שינוי. כמובן, התחלנו בכך. אני לא רואה פה את חברת הכנסת רונית תירוש איתנו היום. היא חוקקה בשעתו את חוק א'-ב' שיושם חלקית, ימשיך להיות מיושם בתשע"א- -
היו"ר זבולון אורלב
לפי החוק הזה, את מקצועות היסוד לומדים בקבוצות קטנות יותר.
שר החינוך גדעון סער
נכון, ב-א'-ב'. התחלנו להיכנס, נעצרנו, ובשנה הבאה תהיה שוב התקדמות, ובשנה אחרי כן תהיה שוב עצירה, אבל אם אנחנו מסתכלים על זה בראייה רחבה אנחנו בעצם מרחיבים בשש שכבות גיל מגדילים את מספר השעות הנלמד במקצועות הליבה, וזה דבר בעל חשיבות גדולה מאוד.

אנחנו נציג בזמן הקרוב את המודל שלנו לתגמול דיפרנציאלי. המודל הזה הוא, כמובן, תקציב תוספתי- -
היו"ר זבולון אורלב
תגמול דיפרנציאלי, למי?
שר החינוך גדעון סער
לבתי ספר על-יסודיים
היו"ר זבולון אורלב
המורים כבר התחילו לשמוח.
שר החינוך גדעון סער
המורים הרוויחו מזה, אני אסביר איך. כל הצוות הבית ספרי.
היו"ר זבולון אורלב
זה תגמול בשכר?
שר החינוך גדעון סער
בסופו של דבר זה יהיה סוג של משכורת 13 או לא יודע איך אפשר להגדיר את זה.

על מה זה מבוסס? אנחנו ניקח מודל של שיפור הישגים באופן יחסי. כמובן, אי אפשר להשוות בית ספר חלש לבית ספר חזק, אבל אפשר להשוות את עקומת השיפור לא רק במרכיבים של הישגים לימודיים, אלא גם במרכיבים של מניעת נשירה, של שילוב של חינוך מיוחד, של עידוד שירות משמעותי. אנחנו נבנה מודל של תקצוב תוספתי, ואנחנו בשלבי השלמה שלו ונציג אותו לציבור, יותר נכון. בסופו של דבר עיקר הסכום הזה יחולק בין צוות בית הספר מהמזכירה ועד המנהל, כולל צוות המורים.
היו"ר זבולון אורלב
מה זה, תוספת למשכורת?
שר החינוך גדעון סער
כן.
היו"ר זבולון אורלב
אתה אומר את זה ככה בשקט?
שר החינוך גדעון סער
אני הצגתי את זה במסגרת התוכנית פה בשנה שעברה, אדוני היושב ראש. הייתה עבודה מאוד רצינית; רצינו לעבוד על משהו שלא רק מתייחס למדדים ההישגיים, אלא הוא משקלל גם ערכים חברתיים, הוא משקלל גם מדדים ערכיים, הוא משקלל מודל של מוסד חינוך כפי שהיינו רוצים לראות אותו. בסופו של דבר בעיקרו הוא מגיע לצוות של בית הספר, בחלקו הקטן יותר אולי לשיפור התשתיות, אבל בחלקו הגדול – מגיע לצוות בית הספר.
היו"ר זבולון אורלב
אתה חושב שארגוני המורים יודעים את זה?
שר החינוך גדעון סער
הדבר הזה הוא לא סוד. עדיין לא הצגנו כשם שלא הצגנו כאן את המודל, ובוודאי נציג אותו. אבל הנושא הזה הוא נושא ותיק; הוא הוצג כאן, הוא הוצג בממשלה. נמצאת אצלי גם התוכנית שהצגתי אצלך בסוף אוגוסט.
היו"ר זבולון אורלב
להערכתך, זה יתחיל בתשע"א?
שר החינוך גדעון סער
כן. התגמול על זה יהיה בתשע"ב, על-פי המדד ההשוואתי. אני רואה בזה דבר חשוב למערכת, הוא חשוב למי שמרכיב את המערכת, והוא נדבך בכיוונים שדיברנו עליהם. נמשיך בהשקעה לצמצום מספר התלמידים בכיתה גם באופן דיפרציאלי תוך מתן עדיפות לשכבות חלשות – 200 מיליון שקל הושקעו בזה בשנת הלימודים הקרובה.

אנחנו נתחיל בתשע"א בתוכנית להתאמת המערכת למאה ה-21- -
היו"ר זבולון אורלב
כפי שהוצגה פה.
שר החינוך גדעון סער
לא כפי שהוצגה כאן, אלא בצורה יותר צנועה מהתוכנית המקסימליסטית או המלאה שהייתה ונשארה החזון שלנו, אבל אני אפרט מה יבוצע במהלך התקציב הדו-שנתי הקרוב: אנחנו נשקיע 420 מיליון שקל בבתי ספר בצפון ובדרום. במהלך שנתיים – 870 בתי ספר. יהיה פה אחר כך הפירוט באלו תשתיות יושקע; בנוסף לכך, 40 בתי ספר שאנחנו קוראים להם "בתי ספר מדגימים" שמייצרים את הסטנדרט לתוכנית המלאה שיהיו בתפזורת. פה דיברתי רק על שני מחוזות, והם יהיו בתפזורת יותר רחבה במחוזות; ופעילות במכללות להכשרת מורים. אני רואה גם שכל הנושא בעקבות התוכנית שהצגנו מקבל תאוצה גם למהלכים נוספים שמתבצעים בהקשר הזה על-ידי רשויות מקומיות. בסופו של דבר יש תוכנית רב-שנתית שתתחיל להתבצע בצפון ובדרום; היא תתחיל להתבצע לפי מודל יותר מצומצם ממה שחשבנו מלכתחילה. במקביל נלך על בתי ספר מדגימים שמייצגים את הסטנדרט המלא. נמצא כאן מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה, ואני מציע שהוא יציג את זה בהמשך. זה מהלך שהיינו חייבים להתחיל בו, ואנחנו נתחיל בו. בזה אני רואה חשיבות גדולה מאוד. הוא ילווה על-ידי ראמ"ה במהלך הביצוע שלו כדי לראות שהשינוי הוא גם שינוי אפקטיבי בתהליכי הלימוד וההוראה.

אנחנו נלך גם לתוכנית לחיזוק החינוך הטכנולוגי. אנחנו נוסיף 270 מיליון שקלים, אדוני היושב ראש, לחיזוק החינוך הטכנולוגי והמקצועי בעל-יסודי – נושא שבמשך עשרות שנים נפגע בצורה הקשה ביותר ופגע בחברה ובכלכלה, ולפי דעתי במדינת ישראל, בתעשייה ובאופן עקיף גם בצבא. זה גם אחד הדברים שאני מציע שיוצג כאן – הוא חשוב מאוד כתחילת מפנה בכיוון. מכיוון שיש הרבה מאוד תלמידים או בני נוער שלא היה מענה עבורם במערכת כפי שהיא התגבשה בסגירה של המגמות האלה אחת אחרי האחרת בכל הארץ. אני מזכיר לך, אדוני היושב ראש, שכשהצגנו את תוכנית היעדים הצגנו היעד הזה בהשוואה לממוצע במדינות OECD. אנחנו נמצאים בחינוך הטכנולוגי מאוד מאחור לעומת מדינות OECD.
היו"ר זבולון אורלב
אם אני מבין ממה שאמרת כאן, לצד פיתוח החינוך המדעי ברמות הגבוהות שלו פותחים מחדש מגמות או מסלולים מקצועיים בבתי הספר העל-יסודיים.
שר החינוך גדעון סער
נכון. יוצג גם הנושא המדעי וגם הנושא המקצועי על-ידי מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה.

היום כאשר אנחנו רואים את זה אנחנו מתייחסים לצורכי התעשייה והכלכלה. אנחנו גם בהידברות עם התאחדות התעשיינים ועם הצבא כדי לראות את הצרכים של החברה והכלכלה. במסגרת הזאת תהיה גם תוכנית לחיזוק המצוינות המדעית וגם הרחבה של מגמות בחינוך הטכנולוגי.

שני מהלכים נוספים שנמשיך בהם: חיזוק החינוך לערכים או חזרה לערכים ונושא המאבק באלימות. אלה שני נושאים שהתמקדנו בהם בשנה שעברה בשורה של מהלכים, ואנחנו נתחיל ביישום התוכנית שהצגנו כאן בוועדה, אדוני, בפעם האחרונה לפני כחודש – תוכנית שנוגעת גם לשכבה העליונה ביסודי וגם לחטיבות ביניים בנושא של מורשת ותרבות ישראל עם שעתיים נוספות שיוקצו לזה בתקציב הדו-שנתי. אני רואה בזה דבר מאוד חשוב.

נמשיך במהלך שהתחלנו שכבר הביא להכפלה במספר התלמידים שסיירו בירושלים. בשנת הלימודים האחרונה סיירו בירושלים חצי מיליון תלמידים. הדבר הזה יימשך בשנת הלימודים הבאה.

ניישם את ההחלטה שעליה הודעתי גם כאן בתחילת שנת הלימודים על תלבושת אחידה חובה בבתי-ספר יסודיים ובחטיבות ביניים. כפי שידוע, בחטיבה העליונה זאת המלצה, ואני מקווה שכמה שיותר בתי ספר יישמו את זה גם בחטיבה העליונה, אבל זאת החלוקה שעשינו בהחלטה.

נמשיך לחזק ונוסיף גם תקציבים לתנועות הנוער; המרכיב של המאבק באלימות יתוגבר גם בעקבות תוכנית "עיר ללא אלימות" לעוד עשרות רשויות מקומיות. אנחנו עובדים עם מטה "עיר ללא אלימות" בצורה מאוד הדוקה בעניין הזה.

נמשיך בתוכניות השונות לעידוד הגיוס לשירות משמעותי בצה"ל; בישיבה נפרדת אני מציע שאציג את חיזוק החינוך הבלתי פורמלי, כי יש לנו שורה של מהלכים שם; אנחנו גם נרחיב במידה ניכרת את מפעל "סל תרבות" עם תגבור תקצובי משמעותי שיאפשר לנו להיכנס לרשויות מקומיות חדשות, למשל לירושלים, בשנה הבאה; נרחיב מפעלים ערכיים כמו "תעודת בגרות חברתית" שהייתה בעיקר במחוז דרום, ותורחב בפריסה כלל ארצית.
היו"ר זבולון אורלב
יש שמועות בתקשורת, ואני גם נשאלתי על זה, שהמשרד משקיע סכומים גדולים בתגבור לקראת בחינות הבגרות, כפי שלא היה בעבר. יש משהו שאנחנו לא יודעים?
שר החינוך גדעון סער
הגדלנו את זה עוד בשנה שעברה. הצגתי את זה גם בישיבה על תוצאות הבגרות בפעם האחרונה שהתכנסנו: שתקציבן של תוכניות ההתערבות השונות שהמטרה שלהם היא תגבור לקראת הבגרויות הוגדל כבר בתקציב הדו-שנתי הקודם. אנחנו נמשיך בזה גם בתקציב הבא.

אנחנו נעמיק את המהלך שאנחנו מבצעים לליווי והדרכה צמודה למורים לפני קבלת קביעות כחלק ממהלכים שמתבצעים לשיפור כוח ההוראה. אני מבין שבצד הפיזי תדון הוועדה בישיבה נפרדת, אבל אני רק יכול לומר את הדברים הבאים: ראשית, בקיץ הזה מתבצעת עבודת שיפוצים בבתי ספר בהיקף שהוא פי כמה וכמה מכל שנה שקדמה לה בשנים האחרונות. יגאל אולי יודע פי כמה- -
יגאל צרפתי
כמעט פי ארבעה.
שר החינוך גדעון סער
בערך פי ארבעה ממה שהושקע בשיפוץ בתי הספר בשנים שקדמו. מתבצע מהלך רחב להסרת לוחות וגגות אסבסט. אני מניח שזה יעלה יותר בישיבה הבאה.

לפני שאנשי המקצוע ירחיבו אני יכול להגיד שמספר החזיתות שלנו הוא גדול. אני מודע לזה שיש בשטח תחושה של עומס, אבל אין מה שהיה בעבר – סופרמרקט של יעדים ומטרות לא ברור. אלא מה רוצים לבצע? מה המשאבים בשביל זה? מה התוכנית האופרטיבית בכל אחד מהיעדים שהצגנו זה דבר ברור ושקוף לגמרי, ובכל אחד מהם אנחנו יכולים להיכנס לרזולוציה של ניתוח ברמה מאוד פרטנית, אנחנו נוכל לעשות את זה מעת לעת בישיבות נפרדות. המערכת עברה להתרכזות במספר נושאים מרכזיים וקידומם, ואני משוכנע שאם אנחנו נלך בדרך הזאת בהתמדה אני משוכנע שנראה תוצאות. לא כל התוצאות, רואים אותן באופן מידי בחינוך. חינוך הוא בכלל דבר שדורש סבלנות והתמדה- -
היו"ר זבולון אורלב
אני שומע שאתה רוצה עוד קדנציה, לפי זה.
שר החינוך גדעון סער
אני יכול לחזור על מה שאמרתי בוועדה הזאת, לפחות פעם אחת, ויכול להיות שכבר פעמיים, שאם יתנו לי לעבוד אני מתכוון לראות את עצמי מועמד לתפקיד שר החינוך גם בקדנציה הבאה. תודה רבה.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה לשר. בהחלט דברים מרשימים שמציבים אתגר מאוד רציני למערכת החינוך. בסופו של דבר השר מופקד להציב את היעדים, לקבוע את המדיניות, אבל בסופו של דבר 120 אלף מורים ו-50 אלף כיתות, נכון יגאל? כמה כיתות יש במערכת, 50 אלף כיתות, חוץ מגני ילדים?
יגאל צרפתי
כן.
שר החינוך גדעון סער
1.5 מיליון תלמידים.
היו"ר זבולון אורלב
מה שהשר מדבר בחצי שעה הדברים האלה צריכים להתקיים אחר כך, והם לא פשוטים. מערכת החינוך מאוד מורכבת, מאוד ארוכה, ומרגע ששר קובע מדיניות מסוימת ועד שזה מגיע לאחרון המורים ולאחרון התלמידים לוקח, במקרה הטוב, שתי קדנציות. לא שאני מעודד אותך לקדנציה שלישית, אני רוצה שתשאיר לי גם כן איזו קדנציה אחת.
שר החינוך גדעון סער
על זה אני לא יכול להתחייב.
היו"ר זבולון אורלב
רק בשביל זה קראנו לך, מה פירוש?

הבא אחריו זה המנכ"ל?
מנכ"ל משרד החינוך מנכ"ל משרד החינוך שמשון שושני
לא. מוותר.
היו"ר זבולון אורלב
מי אנשי המקצוע שמציגים?
שר החינוך גדעון סער
אני מציע שיציגו אנשי המקצוע. אולי יתחיל עופר רימון בשתי נקודות: החינוך המקצועי והטכנולוגי ואחר כך תוכנית התקשוב. אחר כך ידברו זהבה שמש ויפה פס.
היו"ר זבולון אורלב
בבקשה, עופר.
עופר רימון
כמו שביקש השר, אני אציג שתי תוכניות שעמלנו עליהן בחודשים האחרונים והכנו אותן ונתחיל להפעיל אותן מתשע"א כחלק מאישור התקציב הדו-שנתי. אמנם התקציב מאושר ב-2011, אבל אנחנו מתחילים אותו מתחילת תשע"א.

התוכנית האסטרטגית לחיזוק החינוך הטכנולוגי: ראשית נדבר בקצרה על הצורך: אנחנו מקבלים טענות גם מצה"ל, גם מהמוסדות להשכלה גבוהה, גם מהתעשייה – מדברים על מחסור בבוגרים הפונים לתחומים הטכנולוגיים ולתעשייה בכל הרמות בדרג המהנדסים, בדרג ההנדסאים-טכנאים ובדרג של עובדי הייצור בפס הייצור.

חוץ מהצורך של כל אלה אנחנו גם מסתכלים על הצורך של יצירת אלטרנטיבה אטרקטיבית לחינוך העיוני עבור אותם תלמידים שהיבט ההתנסות בלימודים הוא צורך אצלם מעבר לצורך של הלמידה התיאורטית יותר.

המטרות שלנו הן באמת לחזק את החינוך הטכנולוגי, וכמובן, להגדיל את היקף הלומדים. אנחנו דיברנו על כך שבהשוואות בינלאומיות יש פער של למעלה מ-10% פחות בתלמידים בחינוך הטכנולוגי לעומת מדינות OECD.
היו"ר זבולון אורלב
אתה עושה הבחנה בחינוך המדעי-טכנולוגי או במקצועי? במה הפער?
עופר רימון
בכל הפונים למסלול הטכנולוגי – גם במגמות העילית שזה המדעי-טכנולוגי: אלקטרוניקה, הנדסת תוכנה, ביו-טכנולוגיה- -
היו"ר זבולון אורלב
גם פה אנחנו בפער?
עופר רימון
- - גם בדרג הביניים וגם בדרג הנמוך – בכל החינוך הטכנולוגי, וגם במה שקוראים לו בעולם dual system – שילוב של לימודים ועבודה במהלך הלימודים – גם בזה אנחנו בפער גדול מאוד ממדינות אחרות. לנו אין כמעט אלטרנטיבה כזאת. התוכנית שלנו היא להגדיל את ההיקף, להתאים את המגמות בחינוך הטכנולוגי לשינויים בעולם ולדרישות המשתנות בתחומים האלה ולהגדיל גם את מספר התלמידים שממשיכים ללימודי טכנאים-הנדסאים.

התוכנית שלנו מכוונת לשלושה רבדים, כמו שכבר הצביע על זה השר: השכבה הראשונה היא התלמידים המצטיינים – אנחנו רוצים להגדיל במידה ניכרת את העתודה של המהנדסים ואנשי המדע והטכנולוגיה במדינת ישראל בזכות תוכנית שאנחנו קוראים לה "העתודה המדעית-טכנולוגית"; להגדיל במידה ניכרת את שיעור התלמידים שיסיימו גם במגמות העלית הטכנולוגית, כולל 5 יחידות פיזיקה, 5 יחידות מתמטיקה, 5 יחידות אנגלית. זאת תוכנית שש שנתית מכיתה ז' עד י"ב. אנחנו נתחיל אותה כבר בשנה הבאה ב-30 בתי ספר. במקביל כבר בכיתה ז' ובכיתה י' כדי לייצר מסלול שש שנתי תוך שלוש שנים.
אלכס מילר
יש רשימה של בתי ספר ושל ערים?
עופר רימון
כן.
אלכס מילר
אפשר להעביר את זה לוועדה?
עופר רימון
כן. נוכל להעביר את הרשימה של בתי הספר. אנחנו מתחילים מהצפון והדרום כמו כל התוכניות שלנו.
שר החינוך גדעון סער
אין לנו סודות.
היו"ר זבולון אורלב
תואיל להעביר את זה למזכירות הוועדה, והיא תפיץ את זה.
שר החינוך גדעון סער
ברוב הפרויקט התוספת הכספית מופנית לפריפריה בקדנציה הזאת.
היו"ר זבולון אורלב
אני תכף אדבר איתך על צפון-דרום וגם על ירושלים- - -
עופר רימון
בתוכנית הזאת גם העיר ירושלים.
היו"ר זבולון אורלב
בסדר גמור.
עופר רימון
התוכנית השנייה מדברת על הצורך להגדיל את שיעור הטכנאים וההנדסאים. שמה של התוכנית היא "טו"ב" – "טכנאי ובגרות". זאת תוכנית שמביאה תלמידים עד סוף י"ב גם לתעודת בגרות וגם לתעודת טכנאי. אנחנו מגדילים אותה באופן עקבי בכל שנה, ואנחנו מתקדמים בצעדים מהירים כבר למצב שיש לנו 100 בתי ספר בתוכנית שבהן יש כיתות ט'-י' ותוך שנתיים נגיע למצב שיהיו לנו 100 כיתות כאלה. זה אומר שהמערכת תייצר כ-2,500 טכנאים בסוף כיתה י"ב עד סוף תשע"ג.

התוכנית השלישית היא התוכנית של שילוב תלמידים בתעשייה – חיבור בין מפעלים לבין בתי הספר, שכחלק מהלימודים הטכנולוגיים התלמידים עושים את החלק ההתנסותי בשילוב עם התעשייה יום בשבוע.

אלה שלוש התוכניות המרכזיות, ואליהן מתלוות תוכניות אורך שתומכות בכל התוכניות האלה. אני אגיד אותן בקצרה: אנחנו מדברים על הקמה של מרכזי טכנולוגיה אזוריים בצפון ובדרום בשיתוף איגוד התעשיינים שיתמוך בעיקר בשתי התוכניות האחרונות שציינתי; אנחנו מדברים על העצמה וחיזוק מתשע"א של כל נושא הרובוטיקה. אנחנו רואים ברובוטיקה שער מקסים לעולם הטכנולוגיה כי זה בעצם שילוב של שלושה תחומים: אלקטרוניקה, מחשבים ומכניקה. אנחנו רואים בזה פתח, ואנחנו חושבים שלמדינת ישראל יש פוטנציאל גדול, וזה גם תחום שאנחנו מאמינים שתוך כמה שנים, ברגע שייכנס לצריכה ביתית, הוא יכבוש ויפרוץ פריצה גדולה, ואנחנו רוצים להכין את התשתית של מדינת ישראל בתחום הזה.
עינת וילף
התוכנית האחרונה גם כוללת בגרות?
עופר רימון
כל הנתיב הטכנולוגי מאז הרפורמה בשנת 2000 מיועד להגיע לתעודת בגרות. זאת אומרת הוא נותן לתלמיד את האפשרות להגיע לתעודת בגרות.

לעומת הנתיב העיוני בחינוך הטכנולוגי יש גם מצב בין ה"שחור" ו"לבן" – כן תעודת בגרות / לא תעודת בגרות – שאם תלמיד הגיע ל-14 יחידות, 7 טכנולוגיות ו-7 עיוניות, יש לו האופק להמשיך לטכנאים-הנדסאים, מה שהנתיב העיוני לא מאפשר לו. אז בתוכנית האחרונה שציינו אנחנו רוצים שכל התלמידים יגיעו לתעודת בגרות, אבל המינימום לפחות הוא שהם יגיעו ל-14 יחידות לימוד במקצועות שהם נדרשים בתעשייה. אנחנו בעיקר מדברים על "מערכות ייצור ממוחשבות", "סיב"ם-תיב"ם", הנושא של החשמל, האלקטרוניקה – המקומות שהנדסאים וטכנאים מבוקשים שם גם בצה"ל וגם בתעשייה. זה כדי לייצר להם אופק תעסוקתי.

תוכנית האורך שצריכה לתמוך בכל הדברים היא מנגנוני תיאום. אנחנו כבר בנינו מנגנון תיאום עם צה"ל לשש מגמות. מהנדסים מצה"ל קיבלו כתבי מינוי וגם המפמ"רים שלנו, האנשים האמונים על המגמות, והם עובדים בצוותים כדי לנתח באופן סיסתמטי את תוכניות הלימודים, כרגע בשש מגמות שמעניינות את צה"ל, אבל כל התלמידים ירוויחו מזה, כי יש בעיה בחינוך הטכנולוגי לשמור על הרלוונטיות שלו ושכל הזמן ישתנה בהתמדה, לפי השינויים במשק. הצוותים האלה הם לא אד-הוק, אלא הם צוותים קבועים שמונו על-ידי מנכ"ל משרד החינוך וראש אכ"א. זה עוד מנגנון שבנינו אותו, ואנחנו נרחיב אותו לעוד שש מגמות בהמשך, שלנו הן חשובות, אבל פחות מעניינות את צה"ל. את זה נעשה בשיתוף איגוד התעשיינים, כמו תחום הביו-טכנולוגיה ותחומים אחרים.

התוכנית האחרונה שאציג אותה כאן היא תוכנית שאנחנו מקדמים יחד עם חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר – הסבת פורשי הייטק לחינוך הטכנולוגי. זאת התוכנית היחידה שעדיין לא סגורה ולא סופית לא מבחינת התוכנית ולא מבחינת התקציב, ואנחנו נסכם את זה בשבועות הקרובים. זה החלק של החינוך המדעי טכנולוגי.

לגבי התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21- -
היו"ר זבולון אורלב
השר דיבר רק על הצפון והדרום, גם פה זה כולל העיר ירושלים?
עופר רימון
תכף אני אדבר על העיר ירושלים. המנכ"ל ביקש ממני להדגיש את הסיבה לתוכנית הזאת לפני שאנחנו מדברים על ההיקפים ועל הברזלים. בכל ישיבה אנחנו מדגישים את הצד הפדגוגי ואת השינוי שאנחנו רוצים לראות שזה יביא בתחום הפדגוגיה, ומשום מה תמיד מזכירים לנו שוב שכאילו אנחנו מתרכזים בנושא של התשתיות. לא שזה לא חשוב, אבל אני רוצה שוב להדגיש מהם הנושאים המרכזיים שהתוכנית צריכה לקדם.
שר החינוך גדעון סער
עופר, צריך לקצר כאן, זה כבר הצגנו בעבר. תציג בפועל מה התבצע בשטח.
עופר רימון
מה שהתבצע בפועל בשטח זה מה שאתה אמרת: 200 בתי ספר יסודיים במחוז צפון ובמחוז דרום ייכנסו בתשע"א לתוכנית, על-פי הסטנדרטים שאנחנו הצבנו – גם סטנדרטים טכניים וגם סטנדרטים פדגוגיים. בתשע"ב יצטרפו לאלה עוד 670 בתי ספר בצפון ובדרום שישלימו את כל בתי הספר בצפון ובדרום- -
היו"ר זבולון אורלב
יסודיים?
עופר רימון
יסודיים.
שר החינוך גדעון סער
רק יסודיים בשלב הראשון.
עופר רימון
בתשע"א ובתשע"ב בתי ספר יסודיים בצפון ובדרום – כיתות א' עד ו'. בנוסף לכך 40 בתי ספר מדגימים מכל הארץ. אנחנו גם ננסה לקדם רשויות יותר חזקות או רשויות שכבר התחלנו להשקיע בהן, כמו ירושלים שכבר נתנו מחשב נייד לכל מורה, זאת אומרת שיש לנו שם כבר התשתית, ומה שנשאר זה החלק של ההטמעה שחסר שם. בעיר כמו ירושלים, מכיוון שכבר התחיל מהלך, צריך לבדוק אם יש אפשרות להשלים את החלק של ההטמעה. יש לנו עוד מקומות כאלה שבהם המערכת כבר הלכה קדימה, שזה לא צפון-דרום, ואנחנו נצטרך לבדוק אם נוכל להוסיף את תקציב ההטמעה- -
שר החינוך גדעון סער
אני לא יודע אם אתה יודע שתל-אביב הולכת לתוכנית תקשוב.
עופר רימון
הרעיון היה שכל עיר שתיתן את שני המרכיבים של הצטיידות והפעלה, נבחן את האפשרות להשלים להם את תקציב ההטמעה.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. נעבור לזהבה שמש, מנהלת אגף חינוך יסודי.
זהבה שמש
אני אתמקד ביעד אחד – שיפור שפת אם בעברית ובערבית ב-1,600 בתי ספר יסודיים בארץ. השנה עבדנו עם כל כיתות ג' בנושא, ובשנה הבאה מרחיבים את זה גם ל-ד'. יהיו שעות נוספות לשעות הליבה. אם ב-ג' נתנו 6, נתנו השנה 8, ובשנה הקרובה יהיו 10 שעות; ב-ד' היו עד עכשיו 8, מוסיפים שעתיים, והילדים יוכלו ללמוד ולתרגל את הנושא ב-10 שעות שבועיות. נוסף לזה כלל המורים שמלמדים שפה ב-ג' וב-ד' יוכשרו להתפתחות מקצועית מסודרת. הם נרשמו כבר, המערכת כבר מסודרת לקלוט אותם, הם ילמדו את התוכנית ויעבדו על-פיה. יעדים ברורים ומדידים לכל אחד מהנושאים שאפרט עוד רגע.

כל הכיתות יוכלו להעשיר את נושא הקריאה לשם הנאה. רכשנו ספרי קריאה עם ועדה מיוחדת שהקמנו לצורך העניין, ספרים בעברית ובערבית נשלחו לבתי הספר לאותן כיתות לספרייה הכיתתית כדי שילדים יוכלו לפתוח בוקר, לסגור בוקר, לעשות את זה בהפסקה, לקרוא כמה שיותר ובכיף; עבדנו על עניין של כתיבה ארוכת טווח, ביססנו את מוקד הכתיבה, הילדים תרגלו נושא של כתיבה, קריאה, האזנה ודיבור – בכל ארבע אופנויות השפה אנחנו מטפלים בדרכים שונות. לכל אחד מהם הגדרנו יעד מדיד מאוד. זאת אומרת שאם הגדרנו שאנחנו רוצים שילדים יקראו יותר, הגדרנו גם מה אורך הטקסט. בכיתות ד' הם היו צריכות לקרוא טקסט בהיקף של 300 מילים וכדומה.

יצרנו משימות הערכה שלוש פעמים בשנה, שנשלחות לכלל המערכת כדי שנוכל לראות את ההתקדמות. המורים מעריכים את התלמידים, בונים את תוכניות העבודה שלהם בהתאם להתקדמות הילדים, רואים את השיפור שצריך לצורך העניין וממשיכים הלאה.
היו"ר זבולון אורלב
את יוצאת מנקודת הנחה במשימה הזאת שהבעיה הייתה שלא היו מספיק שעות. לכן את אומרת, אם אני אוסיף שעות אני אוסיף דעת. מה עם המורים? אולי הבעיה היא עם המורים? והמורה ש"קלקלה" את התלמידים בשש שעות עכשיו "תקלקל" אותם בשמונה שעות? סליחה על ההתבטאות הזאת. יש חברים שמבינים את מה שאני אומר, נכון?
זהבה שמש
בחלק של ההתנסות: קריאה, תרגול, כתיבה, זה תרגול ועוד תרגול ועוד תרגול עם מורות טובות. כדי לעזור למורות הגדרנו תוכנית מאוד ברורה, והמורות הגיעו להשתלמויות, הוכשרו בצורה מסודרת. כלל המורים בכיתות ג' שלימדו שפה השתלמו לראשונה במערכת.
מנכ"ל משרד החינוך שמשון שושני
גם בהדרכה, תזכירי.
זהבה שמש
הצמדנו לכל ארבעה בתי ספר מדריך ליום הדרכה. המדריך עובר הכשרה בעצמו עם תוכנית מאוד מובנית ומוגדרת שמגיעה בצורה מסודרת מתוכנית היעדים ומתורגמת. הוא משתלם בעצמו ומגיע לבתי הספר. יוצא שאחת לחודש הוא מגיע ליום שלם מ-א' עד ו', הוא מתמקד בשכבות ג'-ד'. כמובן, יש השלכות ל-א'-ב' וממשיכים לתרגל ב-א'-ב' – מבדק הקריאה ממשיך להיות כמו שעשינו עד היום. אבל בהחלט מורים מעידים על כך שחל שיפור מקצועי גם אצלם בנושא של שפה והוראת השפה.
היו"ר זבולון אורלב
יש עוד יעד?
זהבה שמש
יש הרבה יעדים.
היו"ר זבולון אורלב
עוד יעד אחד.
זהבה שמש
אני אתייחס ליעד הערכי-חברתי בכיתות היסוד: הגדרנו שאנחנו רוצים לשפר את ההיבט ההתנהגותי שנגזר מתוך אותם ערכים חברתיים שהגדרנו לעצמנו. יש שעה מוגדרת במערכת, שעת חינוך. בשעה הזאת הילדים לומדים ומתרגלים התנהגויות שנגזרות מערכים. זה עבד עד היום בחינוך הממלכתי, ועכשיו השיח החדש, הפורה, הטוב והיעיל- -
היו"ר זבולון אורלב
החינוך הממלכתי כולל חינוך ערבי?
זהבה שמש
החינוך הממלכתי-דתי נכנס ליעד- -
היו"ר זבולון אורלב
שאלתי האם החינוך הממלכתי כולל חינוך ערבי?
זהבה שמש
כן, חינוך ערבי, דרוזי ובדואי. היום אנחנו צועדים יחדיו גם עם החינוך הדתי- -
היו"ר זבולון אורלב
סוף-סוף גם בחינוך הדתי ידעו איך להתנהג.
זהבה שמש
אני אומרת את זה בשמחה.

הגדרה שנייה היא עידוד המעורבות החברתית של התלמידים. הגדרנו יעד מאוד מדיד גם פה. אנחנו רוצים לראות ילדים מתרגלים את המעורבות החברתית שלהם במסגרות קטנות – ביסודי באמצעות ועדה, מועצה וכדומה; יציאה החוצה לקהילה, תרומה לקהילה, חזרה פנימה לבית הספר – גם יעד מדיד.

דבר נוסף הוא שאנחנו רוצים לראות את שיתוף ההורים לא רק בהיבטים הלימודיים, אלא גם בהיבטים החברתיים. מחנכת תצטרך להציג את תוכנית העבודה הכוללת שלה לפני ההורים, ודרך העבודה איתם תהיה גם בהיבטים החברתיים כדי שלא נפסיק במעגל הראשוני בבית הספר, אלא נוכל להמשיך להשפיע גם על מה שקורה בבית.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה.
רונית תירוש
מאחר שהיא הזכירה את הנושא של חינוך – האם יש לה התייחסות לניסוי של החינוך האישי שקיים בבת-ים?
מנכ"ל משרד החינוך שמשון שושני
זה בחטיבות הביניים.
רונית תירוש
אה, זה לא ביסודי?
מנכ"ל משרד החינוך שמשון שושני
לא, בחטיבת הביניים.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה, זהבה, שיהיה לך בהצלחה.
מנכ"ל משרד החינוך שמשון שושני
כן, היא נבחרה לתפקיד.
היו"ר זבולון אורלב
לכן אני מאחל לה בהצלחה. היא עברה את המבחן הראשון של ועדת החינוך.

יפה פס, מנהלת האגף לחינוך על יסודי, בבקשה.
יפה פס
אצלנו המשקל הוא הרבה יותר כבד כי החינוך העל-יסודי מורכב גם מחטיבות הביניים וגם מהחטיבות העליונות. אני אתחיל בחטיבות הביניים כיוון ששם היה מיקוד מאוד משמעותי באותם תחומי דעת ששר החינוך פירט: שפת אם עברית וערבית, מדע וטכנולוגיה ומתמטיקה. מה שמאפיין את כל אחת מהתוכניות הוא שבכל אחד מתחומי הדעת האלה יש לנו תוכנית לימודים חדשה שצריך היה גם להכשיר את המורים אליה- -
היו"ר זבולון אורלב
עכשיו אני יודע למה נכשלים בתנ"ך ובאזרחות.
יפה פס
נגיע גם לזה.
היו"ר זבולון אורלב
תשומת לב, יושב ראש המזכירות הפדגוגית.
יפה פס
יש לנו תוכנית לימודים חדשה. הושקע הרבה מאוד תקציב בהכשרה של המורים וההתפתחות המקצועית שלהם בעקבות זאת והדרכה מאוד מסיבית שאני אפרט אותה קצת יותר כשאני אתאר מה קורה בכל אחת מהתוכניות.

הדבר הנוסף הוא שבכל אחד מתחומי הדעת העבודה היא בקבוצות קטנות יותר ממה שהורגלנו עד היום – כלומר לא בכיתות מלאות, אלא בקבוצות יותר קטנות. למשל, כל שתי כיתות מתחלקות לשלוש קבוצות, ואז יש לנו מספר יותר קטן של תלמידים.

לגבי מתמטיקה: במתמטיקה מעבר לכך שנכנסה תוכנית לימודים חדשה שהתחילה בכיתה ז', ובשנת הלימודים תשע"א עוברת גם לכיתה ח', ומעבר לכך נתנו את הדעת לעבודה עם תלמידי הקצוות. כלומר גם אם תלמידים מתקשים וגם עם תלמידים מצטיינים בתוכנית שנקראת "מיצוי המצוינות במתמטיקה". יש לנו מספר תוכניות לתלמידים מצטיינים, לתלמידי מיצוי יש לנו כרגע תוכנית אחת שפועלת באופן מסיבי ותוכנית דומה לה שאנחנו כרגע בודקים אותה.

שפה: גם בשפת אם עברית וגם בשפת אם ערבית הכנסנו את תוכנית "שלהב"ת" – שילוב ההבעה וההבנה. הדגש הושם במיוחד על הבעה בכתב ועל הבעה בעל-פה; זאת לא השנה הראשונה, אבל השנה הכנסנו אותה לכל כיתות ח', תוכנית רטוריקה, תרבות הדיבור והבעה בעל-פה, ומושם שם דגש על עריכת דיון, על הצגת דברים, על עמידה בפני קהל, דיון נכון בכלל ופרטים נוספים. בשנת "השפה העברית" יינתן לזה דגש נוסף.
היו"ר זבולון אורלב
יושב ראש המזכירות הפדגוגית התבקש לדבר על שנת "השפה העברית".
יפה פס
במדע וטכנולוגיה: עופר רימון תיאר כאן, אבל הוא התמקד בעיקר על החטיבה העליונה; בחטיבת הביניים יש לנו מה שנקרא "מדע וטכנולוגיה" ויש גם מסמך אב שעופר עם המפמ"רית הכינו אותה יחד עם המדריכים. העבודה היא עבודה מסיבית במשך כל השנה.

מן הראוי לציין שבכל אחד מתחומי הדעת היתוספו הרבה מאוד שעות לכל כיתה – בממוצע כשש שעות שבועיות לכל כיתה.
היו"ר זבולון אורלב
בחטיבת הביניים?
יפה פס
כן.
היו"ר זבולון אורלב
כלומר בכל אחת מהכיתות, ז', ח' ו-ט', נוספות שש שעות שבועיות?
יפה פס
נכון. היתוספה שעה במתמטיקה, שעה בלשון. זה יותר – אנחנו הוספנו 3 שעות, אבל הכיתה מתפצלת לקבוצות קטנות, כך שכל תלמיד לומד עוד שעה.
היו"ר זבולון אורלב
והכיתה מקבלת 3 שעות.
יפה פס
לא, כל תלמיד – 4 שעות. 3 שעות מופיע בליבה- -
היו"ר זבולון אורלב
אני מדבר כרגע על הכיתה, לא על התלמיד.
יפה פס
תוספת של 3 שעות.

לכל כיתה במדעים הוספנו שעתיים, וכל תלמיד לומד בכיתה ז' – 4 שעות, בכיתה ח' – 5 שעות. אנחנו הוספנו שעתיים וחצי לכל כיתה.
היו"ר זבולון אורלב
כלומר זה לא בא על חשבון צמצום לימוד במקצועות אחרים.
יפה פס
לא, זה תוספת של שעות למערכת. זה תוספת של עשרות אלפי שעות. משה שגיא יושב פה, הוא יכול לפרט בדיוק כמה.
מנכ"ל משרד החינוך שמשון שושני
60 אלף שעות.
היו"ר זבולון אורלב
60 אלף שעות חזרו למערכת?
זהבה שמש
תוספת, הרחבה.
היו"ר זבולון אורלב
זה הרבה. אתה מדבר על 60 אלף שעות לכלל המערכת, לא לחטיבות הביניים.
מנכ"ל משרד החינוך שמשון שושני
אני מדבר על יסודי, ג'-ד' ועל חטיבות הביניים.
זהבה שמש
סליחה, לא אמרתי, שבכיתות ג' ו-ד' שאינן ב"אופק חדש" מקבלות 3 שעות לעבודה פרטנית.
יפה פס
לחברת הכנסת רונית תירוש אני אענה לגבי החינוך האישי: נכנסו עד השנה 107 חטיבות ביניים ל"אופק חדש", ואני מקווה שהשנה ייכנסו עוד כ-70 חטיבות נוספות. בכל אופן, בכל אחת מחטיבות הביניים ב"אופק חדש" אנחנו הכנסנו את החינוך האישי. צריך פשוט לראות את ההצלחה; צריך לשמוע את התלמידים, צריך לשמוע את המורים – צריך לראות מה קרה באקלים הבית ספרי כתוצאה מדיאלוג אחר לגמרי.
היו"ר זבולון אורלב
יש שאלה לחבר הכנסת מילר.
אלכס מילר
תודה, אדוני היושב ראש. רציתי לשאול איך גם באגף היסודי וגם בחטיבות הביניים אתם מתמודדים עם חיזוק שפת האם של העולים. שנית, האם נושא של שילוב עולים במקצועות שדיברתם עליהם, כמו מתמטיקה ושאר המקצועות – כי העניין של שילוב עולים הוא אחד הדברים הקשים. אנחנו יודעים שהם יודעים לפתור תרגילים, אבל מבחינת ההבנה – שמים וארץ. אז אם תוכלו להתייחס גם לזה, חשוב לשמוע.
זהבה שמש
בבתי הספר היסודיים, נוסף לתוכנית הכוללת שנעשית לכיתה, ישנן תוכניות נוספות לילדי עולים, מגוון רחב של תוכניות שאפשר לפרט אותן בהזדמנות אחרת, שעובדים איתן בנוסף לשיעורים הרגילים שבהם הם לומדים בכיתה. הם מקבלים שעות נוספות.
אלכס מילר
עולים או ילדי עולים? יש הבדל.
זהבה שמש
עולים וילדי עולים. לעולים החדשים יש מספר שעות גדול יותר, לאחרים פחות, אבל כולם מקבלים.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה.
יפה פס
לגבי החטיבות העליונות – הושם דגש על שני יעדים עיקריים: העלאת אחוז הזכאות מצד אחד וסיוע לתלמידים מתקשים- -
היו"ר זבולון אורלב
הגדרתם איזה העלאת שיעור הזכאות?
שר החינוך גדעון סער
זה לא הוגדר. ההגדרה בתוכנית היעדים הייתה שיפור קבוע והדרגתי.
יפה פס
ועקבי.

כמו כן איכות תעודה. כלומר שמנו את הדגש גם לגבי מספר התלמידים שלומדים 5-4 יחידות לימוד במקצועות שונים, כשהדגש היה במקצועות המדעיים, אבל גם במקצועות אחרים.

שמענו את מנכ"לית מט"ח, ואני חייבת להזכיר את תוכנית "נחשון" שהיא תוכנית מקוונת שתלמידים לומדים פיזיקה כשהם נמצאים בבית הספר, אבל כל הלימוד הוא לימוד מרחוק, וההצלחה היא כזאת שלא שיערנו אותה.
היו"ר זבולון אורלב
שאלה לחבר הכנסת אלקין. אני מבקש מחברי הכנסת שאלות קצרות.
זאב אלקין
הזכרת את ההשקעה בשיפור הוראת המתמטיקה, והשאלה היא האם יש גם השקעה לגבי התאמה מקצועית של המורים. פורסם לפני שנתיים שרק 20% מהמורים למתמטיקה ביסודי ופחות מ-50% בחטיבות הביניים הם בעלי השכלה מתמטית מעבר לבגרות. השאלה היא האם הנתונים האלה משתפרים ובאיזו דרך.
יפה פס
ודאי. הזכרתי קודם, אבל אני אדגיש עכשיו קצת יותר: כל המורים מחויבים בהשתלמות. הם מחויבים כי גם מדובר על תוכנית לימודים חדשה שהיא לא רק הידע המתמטי, אלא יש בו חלק מאוד גדול של מיומנויות ההוראה. אחד הדברים הקשים זה איך ללמד את התחום הזה את התלמידים השונים. הם מחויבים בהשתלמות, אפשר לומר ש-98% השתתפו בהשתלמויות, ויחד עם זאת במתמטיקה במיוחד, ההדרכה היא בהרבה יותר מסיבית מאשר במקצועות אחרים. אם במקצועות האחרים יש לנו יום הדרכה אחד לארבעה בתי ספר, במתמטיקה יש לנו שני ימי הדרכה לחמישה בתי ספר. כלומר יום הדרכה אחד לשניים וחצי בתי ספר. המדריך מגיע כמעט כל שבוע לבית הספר ויושב עם הצוות- -
זאב אלקין
אבל זה לא פותר את הבעיה של הידע של המורה.
היו"ר זבולון אורלב
זאב, היא לא הכתובת.
יפה פס
אמרתי: לגבי הידע זאת ההכשרה המסיבית שהם כולם מחויבים לה.
מנכ"ל משרד החינוך שמשון שושני
דברי על ההתמקצעות.
היו"ר זבולון אורלב
הכתובת היא מנהל להכשרת מורים והשתלמותם. בראש המנהל עומדת גילה נגר שגם נמצאת פה. אם תוכלי לדבר גם על הסוגיה של ליווי מורים לפני הקביעות.
גילה נגר
שלב הכניסה למקצוע ההוראה הוא שלב מאוד קריטי, על-פי המחקרים. הוא בעצם התפר שבין שלב ההכשרה לבין הפיתוח המקצועי המתמשך של עובדי הוראה. הוא מאופיין בכמה דברים, בין היתר בנשירת מורים, ולפעמים מורים טובים מאוד, ובכניסת מורים שהם לא כל כך ראויים ובקיבעון שלהם. לתוכנית יש שתי מטרות: האחת היא לפתח תהליכי הערכה שיעשו את הסינון במערכת החינוך, ולא יאפשרו כניסה של מורים שאינם ראויים לתוך המערכת.

הפן השני הוא ליווי אישי ומקצועי של מורים כדי לפתח את הזהות המקצועית שלהם, את תפיסת התפקיד שלהם ולמנוע נשירה של מורים טובים מהמערכת.

התוכנית נמשכת שלוש שנים; היא התחילה השנה. אנחנו משקיעים בה הרבה מאוד תקציבים והרבה מאוד חשיבה. היא מלווה את המורים בחונכות אישית ומקצועית ובסדנאות במוסדות ההכשרה שמהם הם באו – אוניברסיטאות או מכללות. אנחנו פותחים בכל שנה 250 סדנאות להכשרת מלווים למתמחים, ו-100 סדנאות לליווי מורים של שנה א'-ב'.
היו"ר זבולון אורלב
באיזה היקף זה? אני לא מבין מה זה, זה דבר חדש. כמה שעות יש לו, על כמה מורים?
גילה נגר
כל מורה עובר סדנה של 40 שעות במוסד ההכשרה שממנו הוא בא. הם יכולים לבחור, אבל בדרך כלל הם חוזרים למוסדות ההכשרה שלהם כי הם מרגישים יותר בטוחים, ו-20 שעות של ליווי פרטני אישי ממורה שעבר הכשרה ועבר תהליך של הכנה ל-mentoring.
היו"ר זבולון אורלב
עכשיו הוא מורה מלווה – כל משרתו זה מורה מלווה?
גילה נגר
לא. יום בשבוע, מספר שעות בשבוע הוא מלווה את המורה.
היו"ר זבולון אורלב
אחד על אחד?
גילה נגר
כן.
היו"ר זבולון אורלב
כל שנה נכנסים למערכת 5,000-4,000 מורים.
גילה נגר
נכון.
היו"ר זבולון אורלב
פעם הייתי מנהל אגף כוח אדם בהוראה, אז אני יודע.
גילה נגר
נכנסים 5,000 מתמחים כל שנה, ויש לנו 5,000 מורים חונכים. כל שנה אנחנו מכשירים הרבה מאוד מורים. היעד שלנו הוא להגיע ל-5-4 חונכים בכל מוסד חינוכי כי אנחנו מאמינים מאוד בגישה הזאת וחושבים שהיא נכונה. אנחנו גם הוצאנו חוזר מנכ"ל עם הנחיות מאוד ברורות לקליטת מורים חדשים ולליוויים.
היו"ר זבולון אורלב
השנה מתחיל הפרויקט הזה של המורים המלווים?
גילה נגר
הוא התחיל שנה אחת למורים שנה א', ובשנה הבאה אנחנו ממשיכים עם שנה ב'. כך שמורה חדש מלווה שלוש שנים בתחילת הקריירה שלו.
היו"ר זבולון אורלב
ראמ"ה מלווה את זה?
גילה נגר
כן. כל הערכת המורה החדש תעבור התאמה לפיילוט החדש של הערכת מורים.
היו"ר זבולון אורלב
אז עכשיו מורה מקבל קביעות רק אחרי שלוש שנים, לא אחרי שנתיים?
גילה נגר
כן, סטז' ושנתיים.
היו"ר זבולון אורלב
הסתדרות המורים נוחה. איתי היא הייתה קשוחה.
שלמה ישי
צריך 15 אלף מורים מלווים – שלוש שנים, בכל שנה 5,000. למעשה, צריך 15 אלף מורים כאלה.
גילה נגר
הם יכולים להיות אותם מורים. הם יכולים ללוות את שנה א'.
שלמה ישי
אז יש לו יומיים בשבוע או יום אחד?
גילה נגר
הליווי יכול להיות גם אחר הצהריים, הוא לא חייב ללוות אותו בשעות הבוקר. המטרה היא לעשות mentoring אישי, העצמה אישית של מורים.
היו"ר זבולון אורלב
מעניין מאוד. יסיים את החלק של משרד החינוך יושב ראש המזכירות הפדגוגית, ד"ר צבי צמרת – שנת "השפה העברית". זה הנושא המרכז של שנת הלימודיםה קרובה.
צבי צמרת
אני רוצה לפתוח בתוספת קטנה לדיווחים הקודמים. מקצוע חדש שיזם השר נכנס בנושא תרבות ישראל. הוא ייכנס בכיתה ו', ז', ח' בשנה הקרובה. נכנסנו בניסוי שכרוך, כמובן, בתוכניות לימודים, בוועדות מקצוע וכולי בשלושה מקצועות חדשים: סינית, איטלקית וחינוך פיננסי – שלושה מקצועות שיש להם צורך בחברה ונתמכו גם על-ידי ראש הממשלה וגם על-ידי השר.

לגבי שנת "השפה העברית": חשבנו שהנושא של השפה דורש עידוד מכיוונים שונים: גם ביטוי בכתב, גם ביטוי בעל-פה, גם בצורה של עידוד נאומים, גם בצורה של עידוד דו-שיח, גם בצורה של הקשבה זה לזה, ובנינו שורה של תוכניות שיש בהן גם עידוד קריאה, גם אוצר מילים, גם בניית טיעונים, גם נאומים שונים, גם הגייה נכונה של טקסטים. למשל, קריאת טקסטים בתנ"ך ואי יכולת קריאה של חלק מן התלמידים מטריד אותנו מאוד, ולכן בנינו תוכניות עם המפמ"רים השונים. למשל, תוכנית בתנ"ך שיש בה דגש על אוצר מילים ועל ביטויים בשימוש היום-יום שמקורם בתנ"ך, קריאה מוטעמת ונכונה של פסוקים, שכבר הזכרתי, הדגשה של בניינים ייחודיים לטקסט המקראי; בגיאוגרפיה – תוכנית שנקראת "שם מקום" ששמה דגש על שמות של מקומות שונים בארץ, המקורות ההיסטוריים והמקורות הלשוניים שלהם; במוזיקה חשוב מאוד, בעינינו, נושא של זמר עברי והנחלת הזמר העברי; באמנות נבדקות יצירות אמנות שבמרכז שלהן השפה העברית; וכמובן, בספרות עברית ובתחומים אחרים.

אני מאוד מקווה שבמקביל לשגרה של הוראת שפה ושל טיפוח השפה, כולל דברים ששמענו מיפה ומזהבה, נעשה גם אירועים שונים ייחודיים: תחרויות, חידונים, ערבים מיוחדים שקשורים לסופרים וליוצרים ועוד ועוד.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. אנחנו נפתח עכשיו את הדיון. כהרגלנו ידבר חבר כנסת ואחריו מישהו מהאורחים ושוב חבר כנסת וכן הלאה. נרשמו שלושה חברי כנסת. ראשונה נרשמה חברת הכנסת ד"ר עינת וילף.
עינת וילף
תודה רבה ותודה על הצגת התוכניות. אני אשמח לשמוע עדכון בשני דברים: האחד בנושא חזור המנכ"ל החשוב שיצא בספטמבר האחרון לגבי כל הנושא של התנהגות, הטיפול באלימות, השבת הסמכויות למורים. בהרבה מקומות למרות שינוי הרוח והשבת הסמכויות למורים הדברים לא מחלחלים לשטח. עדיין מורים לא יודעים לצורך העניין שכשמתחילה שנת הלימודים הם צריכים להיכנס לכיתה כשיש מסר ברור שבשיעור יתקיימו לימודים, ומי שאינו מאפשר את השיעור לא יהיה בכיתה, שיש להם הגיבוי לנקוט את הצעדים האלה. אז אני רוצה לדעת מה נעשה במהלך הקיץ כדי להבטיח שהמסרים האלה ירדו עד לאחרון המורים, ואכן אפשר יהיה להתחיל את השנה כשהכללים לתלמידים, להורים ולמורים ברורים.

דבר נוסף שאני אשמח לשמוע בהמשך הוא בנושא של ליווי המורים כשהם כבר מורים, לא רק בתהליך הכניסה. שם יש מרחב מאוד גדול – בכל נושא ההשתלמויות אני שומעת דברים לא טובים, ואני אשמח לשמוע יש על כיוונים איך דואגים לכך שהמורים יקבלו ליווי שהוא רלוונטי למה שהם צריכים ללמד ולא רלוונטי למה שאולי מרכזים מסוימים רוצים להעביר. תודה.
היו"ר זבולון אורלב
ראשון האורחים, רן ארז, ראש ארגון המורים העל-יסודיים ואחריו חבר הכנסת אלכס מילר.
רן ארז
תודה.

אדוני היושב ראש, התחלת את הישיבה היום במשפט, שבוועדת החינוך של הכנסת רוצים לדאוג לפתיחת שנת הלימודים. גם אנחנו המורים. אבל אני רוצה להוסיף שאנחנו גם רוצים שהיא תתנהל כסדרה במהלכה, לא רק בפתיחתה. מפני שהתברכנו בשר חינוך חכם – ואני מרשה לעצמי לומר, חכם מאוד – ומפני שהתברכנו במנכ"ל משרד חינוך מנוסה והגון- -
קריאה
גם חכם.
רן ארז
וחכם.
אלכס מילר
עכשיו על כל אחד אתה צריך להגיד "חכם", אחרת מישהו ייפגע.
רן ארז
אני לאט-לאט לומד.

אני רוצה לקוות וכולי תפילה, שלא רק הדברים הטובים והיפים ששמענו פה יתקיימו בשנת הלימודים הקרובה, אלא גם דברים שהם פחות טובים וצריכים להיות מתוקנים עד כמה שאפשר. אין לי צל צלו של ספק שכפי שהם נרתמו עד עכשיו למשימות שפורטו עד עכשיו בהצלחה רבה: תחום החינוך הטכנולוגי, תחום השפה, הוספת שעות לחטיבות הביניים ולחינוך היסודי – יוכלו להירתם גם למשימות שעדיין לא מופיעות בסדר היום, אבל הן לא פחות חשובות. אני רוצה להזכיר חלק מהן:

החזר שעות לימוד למערכת החינוך העל יסודי נוצר בשל מאבק של חודשיים של שביתה של ארגון המורים העל-יסודיים ב-2007 ונגמר בהסכם קיבוצי שמחזירים בהדרגה את השעות שקוצצו בתקופת השרים הקודמים.
היו"ר זבולון אורלב
תקופת היובש.
רן ארז
וחלק גדול מהם הוחזרו, אבל לא הוחזרו שעות לחטיבה העליונה, אלא רק ליסודי ולחטיבת הביניים. לחטיבות העליונות לא הוחזרו שעות וצריך להחזיר גם שם. נכון, מפני שכולנו סוגדים לעגל הזהב שנקרא "הצלחה בבחינות בגרות ואחוז הזכאות" ניתנו תקציבים לתגבורים, בדרך כלל לא בבית הספר, אלא במתנ"סים על-ידי כל מיני גופים מתערבים מחוץ לבית הספר אשר נותנים תגבורים ומעסיקים את המורים בתנאי עבדות ללא זכויות. אבל אני לא יכול לומר שלא דואגים לקדם את התלמידים בהישגיות בבגרות. השאלה היא האם מסתפקים בזה או גם נלחמים בתופעה של פגיעה בטוהר הבחינות. גם פה יש בעיה מאוד חמורה כי מצד אחד שעות התקן בבתי הספר העל יסודיים נשארו אותן שעות תקן, והמורים – אותם מורים, והתלמידים – אותם תלמידים, ובכל זאת אנחנו משתפרים כל שנה בהישגים בבחינות הבגרות, צריך לשים לב לטוהר הבחינות. יש פה מה לתקן. שמעתי מהמנכ"ל ד"ר שושני שרק בשנה שעברה הוא פסל 26 אלף מחברות שנתפסו. אבל כמו במלחמה נגד סמים, לא כל הסמים שתופסים זה כל מה שנמצא בשטח, אלא איזשהו קצה של קרחון.

צריך לבדוק גם את הסוגיה הזאת: האם אנחנו משקיעים מספיק בערכים ביחס לבגרויות. אמנם בגרויות קל מאוד למדוד, ואפשר למדוד את זה כל שנה ולהגיד, הנה השתפרנו, ערכים זה השקעה לטווח ארוך; אבל צריך להיות איזשהו איזון. למשל, הזכירה ד"ר וילף את נושא ה"תלמידאות" – המשמעת בבית הספר, מהן חובות התלמיד, האם התלמיד צריך להגיע כל יום לבית הספר, האם התלמיד צריך ללמוד, האם התלמיד צריך להתנהג כראוי כלפי מוריו וכלפי רכוש בית הספר או לא. זה לא כל כך קורה. אנחנו עשינו לא מזמן, לפני כחודש, סקר באמצעות "גיאוקרטוגרפיה" על אלימות תלמידים והורים נגד מורים ונגד רכוש בית הספר. אנחנו עושים את הסקר הזה כל שנה במשך עשר שנים, וזהו סקר השוואתי. התוצאות לא השתפרו. במילים אחרות: זה טוב שעושים "עיר ללא אלימות", זה טוב שאנחנו מוציאים חוזרים, אבל צריך לעסוק גם באכיפה. מתוך ריבוי של משימות משרד החינוך צריך להתמקד בדברים שלעניות דעתי, הם טעוני תיקון. כפי שאמרתי קודם: הנושא של טוהר הבחינות, הנושא של "תלמידאות", הנושא של החזר של שעות לחטיבה העליונה ששם לא הוחזרו שעות. אחד הדברים החשובים שצריך לקחת בחשבון זה גם התחייבות נוספת שלקחה על עצמה ממשלת ישראל בסוף השביתה שלנו, להקטין בהדרגה את מספר התלמידים בכיתות ל-32 תלמידים מקסימום.
שר החינוך גדעון סער
דיברתי על זה.
רן ארז
אנחנו יודעים שהתהליך הזה התחיל בהתאם לתקציב שניתן על-ידי משרד האוצר, שהוא בעצם "בעל המאה". אבל התהליך הזה צריך להמשיך וביתר שאת, כי הדבר הזה לא פחות חשוב: להמשיך.

אני רוצה לציין גם דברים טובים, לא רק את הדברים הלא טובים. לכן אני אומר שצריך לראות את המורים. צריך לראות את המורים ולא להפוך אותם לשקופים; להתחשב בהם ולשוחח איתם ועם אלה שמייצגים אותם כל עוד הם מייצגים אותם עד אשר בית משפט יחליט אחרת. בינתיים אנחנו מייצגים אותם, נבחרנו כדין, ואני מקווה שגם בקדנציה הזאת אנחנו נמצא אוזן קשבת כפי שזה היה בתחילת הקדנציה של השר ושל המנכ"ל כדי להידבר כי יש לנו לא מעט רעיונות. אסור לשכוח שהדבר הכי יקר שיש במדינת ישראל – נותנים למורים לחנך וללמד. אם נותנים לנו את האחריות הזאת צריכים לתת לנו גם את הסמכות הזאת. הסמכות הזאת צריכה להינתן תוך כדי הידברות. אני משוכנע שגם מפני שהשר משדר רצון טוב, והמנכ"ל גם הוא משדר רצון טוב, אני מקווה שבעזרת השם בשנת הלימודים הקרובה נמצא את היכולת להידבר ולהגיע להסכמות כפי שאנשי מקצוע יכולים להגיע אליהם. כי קודם כול אנחנו אנשי פרופסיה, אנחנו אנשי מקצוע, ואנחנו חרדים מאוד למקצוע הזה. המקצוע הזה הוא, למעשה, עתיד מדינת ישראל כי אנחנו עוסקים בדבר הכי חשוב שיש למדינה – דור העתיד.
היו"ר זבולון אורלב
תודה. השר ביקש הערה אחת.
שר החינוך גדעון סער
אני רוצה להתייחס לשתי נקודות: אלימות נגד מורים כדבר חמור ביותר. השנה, על-פי התיקון בחוק זכויות התלמיד שהעברנו כאן לפני שנה, תלמידים שנקטו אלימות כלפי מורים סולקו לצמיתות, לא אחרי ערעור – ואם בכלל – אלא באופן מידי. אני עקבתי אחרי הדברים האלה במקרים שהובאו לידיעתי, וגם באלימות של הורים נגד מורים אני רואה דבר חמור. אני שוחחתי עם הרבה מאוד מורים במהלך השנה במקרים שידעתי עליהם, וניסיתי ללוות את העניין מול המשטרה ולראות שאכן ננקטים צעדי האכיפה שצריכים להינקט. זה דבר שצריך להיאבק נגדו, והוא בהחלט על סדר היום שלנו.

נקודה שנייה: הקטנת מספר התלמידים בכיתה ל-32 באופן הדיפרנציאלי שציינתי, לפי מדדים סוציו-אקונומיים – השקענו בכך בשנה שעברה 150 מיליון שקל, והשנה נשקיע 200 מיליון שקל- -
היו"ר זבולון אורלב
בנוסף.
שר החינוך גדעון סער
בנוסף. כלומר זה בין היעדים של המשרד שמקבלים גם את הביטוי התקציבי. זה בתוך הנושאים שקיבלו את התוספות התקציביות.

אומר לי המנכ"ל ש-40% מהסכום שהוקצה להפחתת מספר התלמידים בכיתה מופנה לנושא הזה בחטיבה העליונה.
רן ארז
כדאי שתדע שהכסף הזה שנשלח על-ידכם מגיע לבעלות, והבעלות לא עוסקת בהקטנת הכיתות, אלא אומרת למנהל בית הספר, תתנהל כפי שנראה לך. אז הוא נותן יותר תגבורים למקצוע אחד, פחות למקצוע אחר, אבל אני לא מכיר שום בית ספר על-יסודי שכיתה אחת ירדה ל-32 תלמידים.
היו"ר זבולון אורלב
מר ארז, יש לי עצה טובה, ואני חושב שתקבל אותה וגם השר יקבל אותה. כידוע, יש חבר כנסת אחד שהיה יושב ראש ועדת החינוך והתרבות בכנסת ה-15 – אני מכיר אותו באופן אישי – שחוקק חוק לייעוד כספי חינוך ברשויות המקומיות. על-פי החוק הזה, אם משרד החינוך מעביר כסף מיועד למנכ"ל ולשר, הרשות חייבת להשתמש בכסף הזה רק לאותה מטרה. רשאי השר בתוספת לחוק להגדיר מהן המטרות. אם השר יגדיר בתוספת לחוק ייעוד כספי חינוך ברשויות המקומיות, שהתוספת הזאת מיועדת כדי להפחית את מספר התלמידים בכיתה הרי שהרשות המקומית – או הבעלות – תהיה חייבת לעשות כן, ואם לא עשתה כן, זאת עבירה פלילית. החוק הזה מכשיר את משרד החינוך להבטיח שהכספים שהוא מעביר לבעלויות ישמשו בדיוק לאותה מטרה. אני מציע לשר לבחון את העצה הזאת.
רונית תירוש
אני יכולה להציע דבר נוסף בעניין הזה?
היו"ר זבולון אורלב
כן.
רונית תירוש
יש לי הצעת חוק שעברה בכנסת ה-17 בקריאה ראשונה ועומדת לפני קריאה שנייה-שלישית, שלפיה יש להפחית במהלך של 12 שנה בבית הספר היסודי את מספר הילדים בכיתה עד 28 ילדים ובמשך 8 שנים כדי להפחית ל-32 ילד בחטיבות ביניים ובחטיבות עליונות.
שר החינוך גדעון סער
היא עברה רציפות?
רונית תירוש
לא. אז אולי נעביר אותה רציפות- -
היו"ר זבולון אורלב
זה תלוי בשר.
רונית תירוש
בדיוק. פה אני פונה לשר. אם השר ייאות זה ייתן תוקף רב שנתי לא רק בקדנציה הזאת שבה הכוח שלך בהחלט משפיע ומביא משאבים למשרד, אני רוצה שגם כשתתקדם לתפקידים בכירים יותר יהיה מי שיקבל את השעות האלה עבור המשרד.
שר החינוך גדעון סער
מאחר שיושב ראש ארגון המורים ציין נקודה שלא הייתי מודע לה, ביקשתי מהמנכ"ל לכנס דיון מעקב ביצוע כדי לראות שהדבר הזה מבוצע גם על-ידי בעלויות אחרות. דיברנו על שעות בחטיבה העליונה, ובין הדברים שמתוגברים זאת תוספת ניכרת בכיתות מב"ר והכוון בחטיבה העליונה בשנה הבאה.
היו"ר זבולון אורלב
עוד הצעת חוק שהונחה על-ידִי – על-ידי אותו חבר כנסת מהכנסת ה-15 – בכנסת הנוכחית בעקבות החוק הפלילי שהחמיר עם אזרחים שפוגעים ברופאים, הגשתי הצעת חוק דומה כלפי מי שפוגע במורים- -
שר החינוך גדעון סער
אני אתמוך בה.
היו"ר זבולון אורלב
אני מודה לך. זה מאוד חשוב. אלה שתי אוכלוסיות שעומדות מול הציבור, ואין להם הגנה. צריך שלציבור יהיה כבוד כלפי מורים.
שר החינוך גדעון סער
בוועדת שרים לחקיקה אני אתמוך בזה בכל הכוח.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה, השר.

חבר הכנסת אלכס מילר ואחריו רות דיין מהשלטון המקומי. את היחידה שמייצגת את השלטון המקומי, נכון?
רות דיין מדר
נמצא גם קמינסקי.
היו"ר זבולון אורלב
אז תחליטו מי מדבר. אחד מכם ידבר אחרי חבר הכנסת אלכס מילר.
אלכס מילר
תודה, אדוני היושב ראש, כבוד השר, כבוד המנכ"ל, חברי הכנסת, אורחים נכבדים. אני רוצה להודות ליושב ראש על כך שכינסת את הישיבה חודש לפני פתיחת שנת הלימודים. חשוב מאוד שאותם הדברים שקשורים להיבט המקצועי של התכנים יעלו על סדר היום, ואז אותן שאלות שעדיין אין עליהן תשובות יוכלו לקבל פתרון במשך החודש ונוכל לפתוח את שנת הלימודים ללא מכשולים. אני מאחל, כבוד השר, שאותם מכשולים שקיימים עדיין בינך לבין הארגונים שמייצגים את המורים – אולי הדברים שהם על סדר היום בדיבור בין הרשויות המקומיות שצריך לפתור אותם, ייפתרו, ואנחנו נוכל לפתוח את שנת הלימודים ללא שביתה בשום מקום. גם אם אלה דברים נקודתיים חשוב להצביע עליהם כבר עכשיו. אני גם פונה לכל מי שמתעסק בחינוך – רשויות מקומיות, בתי ספר, גופים, עמותות, שרואים שהדברים יכולים להיות בעייתיים – להעביר אלינו, לחברי הכנסת, שנוכל לפנות למשרד החינוך ולפתור אותם. אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו באטרף של דברים ביום הראשון של פתיחת שנת הלימודים. אני זוכר שבשנים האחרונות היום הזה הופך להיות משהו מטורף שאף אחד לא מצפה שהדברים האלה יעלו, וכולם שואלים שאלות, איפה הייתם לפני כן. אז הנה, עכשיו אנחנו חודש לפני פתיחת שנת הלימודים. אני בטוח שכמעט לכל דבר אפשר למצוא פתרון, אם זה לא דברים מצריכים חישוב מיוחד או תקציבים מיוחדים. אם מדובר על דברים שיש להם פתרון מידי אני בטוח שכל הגופים הרלוונטיים יכולים לתת פתרון.

כבוד השר, העלו פה נושאים שקשורים לאלימות. אחד הנושאים הבוערים במדינת ישראל הוא האלימות הפיזית. היום יש כבר התקדמות בזה, ומתקדמים גם לאלימות וירטואלית, משתמשים ברשתות חברתיות כדי לפגוע. אם זה לא בין תלמידים לבין מורים זה בין תלמידים לבין תלמידים ובין תלמידים לבין הורים. אין שליטה על העניין. הגיע הזמן לקחת את הדבר הזה ברצינות, גם אם זה נושא של אלימות פיזית שרואים שיש התקדמות בטיפול נקודתי בין מנהלי בית הספר בין מורים לבין תלמידים. בנושא האינטרנט יש בעיה עצומה שאף אחד לא יודע כיום איך לפתור אותה, אבל אכן קיימים כלים – לפחות בשלבי בדיקה – של הדרכות בבתי ספר להתמודדות עם הנושאים האלה.

אני העליתי בפניך נושא של מודעות לאחריות פלילית. היום האחריות הפלילית היא מגיל 12, והגיע הזמן שבני נוער ידעו שהם תחת החוק, והנושא הזה חייב להיות חלק מהדיון בבתי הספר. תלמידים צריכים לדעת שהמשחקים שהם עושים מביאים אותם לעבירה על החוק, ויש עליהם אחריות פלילית. הגיע הזמן שנראה את הנושאים האלה מועברים במערכת החינוך.

דובר כאן על התוספות בנושאים כמו מתמטיקה ובשאר התוצאות. ראינו את התוצאות של המבחנים האחרונים, ואני בטוח שזה, כמובן, לא נגזרת של משהו שהיה השנה או בשנה שעברה, אלא במשך שנים רבות איבדנו את העניין הזה כאשר אנחנו מסתמכים על המשאב העיקרי של מדינת ישראל, המשאב האנושי, ומגיעים לתוצאות כאלה במקצועות שהם החשובים ביותר למדינת ישראל. לדעתי, גם שם ניתן לשפר ולהגיע להישגים הרבה יותר גדולים ממה שהגענו אליהם במבחנים האחרונים. לדעתי, מקום 53 למדינת ישראל זה מעל ומעבר למה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו, ושם צריך טיפול דחוף.

נושא של לימודים טכנולוגיים: אכן דיברנו על זה לא מעט בוועדת החינוך. יושב ראש הסתדרות התעשיינים מתריע כל שנה על כך שיש מחסור של כ-5,000 טכנאים בשוק העבודה. אני מברך על כך שהתוכנית החדשה והתוספת התקציבית סוף-סוף באה לשנות את המצב, אחד התחומים החשובים למדינה. הגיע הזמן שתהיה כניסה אינטנסיבית גם של משרד החינוך וגם של התמ"ת לרגולציה של העניין הזה. כידוע לך, יש לי הצעת חוק להקמת מועצה לחינוך לתעשייה ולהכשרה מקצועית, וללא רגולציה כמו שקיימת במערכת ההשכלה הגבוהה, לדעתי, התחום הזה יידרדר, כי יש חוסר תיאום בין הצרכים של התעשייה לבין מה שמנפיקים אותם הגופים האחראים על ההכשרה. הרגולציה הזאת אכן יכולה לעזור, ובסופו של דבר אותם מקצועות שהשוק צריך באמת ייצאו לפועל מהגופים הרלוונטיים.

הנושא האחרון, אדוני היושב ראש, ברשותך: שילוב עולים במערכת החינוך. הנשירה האינטנסיבית של העולים במערכת מצביעה על חוסר התייחסות לנושא הזה. זה לא השנה, מדובר על שנים אחורה. אנחנו ראינו שפספסנו, והפספוס צריך להיות מתוקן. יש צורך בתוספת של שעות ובהשקעה בלימודי שפת האם. כמובן, אותם מורים שעלו ארצה, חשוב מאוד שתשלבו אותם במערכת. אתם מדברים על הכשרה, על אותם שיעורים שאתם עושים למורים במקצועות כמו מתמטיקה ובשאר המקצועות, ואתם פשוט מתעלמים מכך שיש מספר רב ועצום של מורים שלא עובדים היום, עם ניסיון רב, ולא מוצאים דרך לשלב אותם. לדעתי, אם תהיה תוכנית מיוחדת למקצועות שיש בהם מחסור בהם לעולים שהיום לא עובדים, ויש להם ניסיון של 15-10 שנה בתחום – אמנם לא בישראל – עם קצת השקעה בלימודים במקצועות כמו עברית ותעודת הוראה, בסופו של דבר תקבלו מורים למופת שיוכלו באמת להעלות את רמת התלמידים בישראל לרמה גבוהה מאוד ולשפר את המצב.

אני רוצה להצטרף לברכות לפתיחת שנת הלימודים. אני מקווה מאוד שנפתח אותה ללא השבתות. יישר כוח, כבוד השר, על אותן תוכניות שאתם מפעילים. אני מקווה מאוד שרובן ככולן יצליחו, ולא יהיו רק הפיילוטים האלה, אלא תיכנסו לכל בית ספר. תודה רבה.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. רות דיין מדר ממרכז השלטון המקומי, בבקשה.
רות דיין מדר
אנחנו מברכים על התוכניות.
היו"ר זבולון אורלב
מה תפקידך במרכז?
רות דיין מדר
מ"מ ראש מנהל חינוך.

רצינו לשמוע התייחסות לגבי שני נושאים שלא עלו: האחד הוא נושא הגיל הרך – חינוך חובה לגילאי 4-3 – האם יש הרחבה של יישום החוק או שאין התייחסות לכך השנה. הנושא השני הוא החינוך המיוחד- -
היו"ר זבולון אורלב
בעניין החינוך המיוחד תהיה ישיבה מיוחדת ב-29 באוגוסט. אז לא נתייחס כרגע לחינוך המיוחד.

תודה רבה. חברת הכנסת רונית תירוש ואחריה אתי בנימין.
רונית תירוש
תודה, אדוני היושב ראש, אדוני השר. ראשית אני בהחלט מברכת על כל התוכניות שמביאות בצדן תוספת שעות על מנת לפצל את קבוצות הלימוד לקבוצות קטנות יותר, בין אם מדובר בחוק של כיתות א'-ב' או לחילופין בכל יתר שכבות הגיל שהזכרתם בעזרת תוספת השעות, ובמקצועות הליבה בוודאי ובוודאי. התרומה מעבר לתרומה לטובת המקצוע עצמו יש כאן תרומה לסביבה חברתית, לסביבה לימודית, לאקלים בית ספרי יותר מתון, יותר רגוע, פחות אלים ופחות ונדליסטי. אין לי ספק בכך.

בגלל פניות שקיבלתי לאחרונה אני רוצה לחזור ולשאול על חוק גילאי שלוש. החוק הזה קיים כבר למעלה מ-10 שנים, ובכל פעם בחוק ההסדרים מצליחים להקפיא אותו- -
שר החינוך גדעון סער
את מדברת על- - -
רונית תירוש
אותו חוק שאומר שבמהלך השנים צריך ללכת לפי קריטריון של הלמ"ס על-פי המדד הסוציו-אקונומי של יישובים ולאפשר לימוד חינם לגילאי שלוש. החוק הזה התחיל להיות מיושם שנים רבות לאחור- -
רות דיין מדר
ב-84'.
רונית תירוש
אז זה לא 10 שנים, זה הרבה יותר.
היו"ר זבולון אורלב
לא 16. היא מדברת על 1984, ואת מדברת- -
רונית תירוש
26 שנים. בכל חוק הסדרים מקפיאים את המשך יישומו.
היו"ר זבולון אורלב
מעירים לי שכרגע, על-פי החוק, צריכים להשלים אותו עד 2016.
רונית תירוש
עד 2016 יהיה שקט, וב-2016 יבוא שוב חוק ההסדרים.
שר החינוך גדעון סער
יחד עם הקפאת החוק יש אפשרות ליישם אותו בצווים באופן הדרגתי. או שאני טועה?
רונית תירוש
לא, צריכה להיות תוספת תקציבית. אני לא רואה שר שיישם אותו בלי התוספת.
שר החינוך גדעון סער
אני אתייחס לזה תכף.
רונית תירוש
אני מכוונת את דבריי לא רק להתמרמרות שאני חשה בעניין. הוא נעצר בלמ"ס 2 או 3. מאוד נמוך. הבעיה היא שבחלוף השנים התנודה הדמוגרפית ומקומות המגורים של משפחות מבוססות ופחות מבוססות, השתנתה. יישוב שנחשב בזמנו חלש, פתאום יש בו פריחה, הגיעו אליו אנשי הייטק, פיתחו את המקום, והם זוכים לחינוך חינם לילדיהם בעוד שיישוב אחר שזנחו אותו בעצם לא מקבל.

אני מציעה לרענן את הרשימה. אני לא אומרת שצריך לגלוש מעבר למה שהחוק אפשר, אלא אם עדיין אנחנו נשארים ברמת למ"ס 3 או 4, לבדוק את היישובים שוב ואת השכונות ולראות שזה עונה על הקריטריון שהוא כשלעצמו בסדר. יכול להיות שתמצאו לנכון שיש יישובים ושכונות שהפכו להיות מבוססים ועדיין נהנים מהמשאב הזה שהוא מאוד מצומצם. שווה לקחת את הכסף ולהעביר אותו ליישובים אחרים.

הדבר האחרון שאני רוצה להתייחס אליו הוא נושא השאלת ספרי לימוד. אני אגב, לא ידעתי שהייתה ישיבה מוקדמת בעניין הזה- -
היו"ר זבולון אורלב
מה, לא ידעת?
רונית תירוש
לא ידעתי, מה לעשות? תכעסו? לא ידעתי. ידעתי רק על הישיבה הזאת.
היו"ר זבולון אורלב
תפני בטענות ללשכה שלך.
רונית תירוש
בסדר, בסדר, חבל שהערתי.
היו"ר זבולון אורלב
היה פה דיון מוקדם.
רונית תירוש
זבולון, לא משנה, אני מנסה להצדיק את זה שלא נכחתי שם.
היו"ר זבולון אורלב
- - -
רונית תירוש
הבעיה אצלי, בסדר?
היו"ר זבולון אורלב
הועברו אלינו תקנות אלינו בעניין ספרי לימוד.
שר החינוך גדעון סער
אתמול חתמתי על זה.
היו"ר זבולון אורלב
אה, אתמול חתמת.
שר החינוך גדעון סער
מה, זה לא מועבר מיד מלשכתי?
היו"ר זבולון אורלב
תתפלא.
רונית תירוש
אתה רואה, יש פה אי הבנות ואי הבהרות.
היו"ר זבולון אורלב
אין לי התנגדות שנקדים. ב-15 בחודש אנחנו מקיימים ישיבה. אם זה סובל דיחוי, אם לא, אני מוכן לקיים דיון בעוד שעה אם יעבירו לי את זה. בסוף הישיבה הזאת אני אוציא הודעה שמתקיימת עוד ישיבה.
רונית תירוש
אדוני היושב ראש, זה לא משנה הפרוצדורות, כל מה שרציתי לומר שאני, לפחות – אני אומרת את זה בצניעות, אני לא יודעת איפה הדברים עומדים- -
היו"ר זבולון אורלב
שהצופים לא יחשבו שאנחנו לא מזמנים ישיבה כראוי. אנחנו מזמנים כראוי.
רונית תירוש
בוודאי שלחתם במיילים.

בכל אופן, אני באמת לא יודעת איפה הנושא הזה עומד. נושא של השאלת ספרי לימוד הוא מצוין גם מהסיבה הזאת שהוא יביא פיקוח של המשרד על אלו ספרי לימוד וחוברות לימוד אנחנו מחייבים את ההורים לרכוש, ואז בטוח שזה יהיה רק תחת אישור משרד החינוך. שנית, כמובן, זאת הקלה כספית מאוד גבוהה להורים שיוכלו בהסדר כזה ואחר- -
היו"ר זבולון אורלב
הואיל ואנחנו בין כה וכה לאשר תקנות אני מבקש מהשר לא להתייחס לזה, אנחנו נתייחס לזה עם אישור התקנות.
רונית תירוש
איפה זה עומד כרגע?
שר החינוך גדעון סער
הכנסת חוקקה חוק בשבוע האחרון של המושב. הוכנו תקנות, על-פי החוק. אתמול חתמתי עליהם.
היו"ר זבולון אורלב
עדיין לא קיבלנו.
רונית תירוש
אני גם חלק מהחוק הזה.
יבינה זכאי בראונר
מרב תקבל היום במייל את התקנות.
רונית תירוש
מה יש בתקנות? זה על כל הארץ?
היו"ר זבולון אורלב
רונית, לא עכשיו.
רונית תירוש
עוד לא אישרנו, אני יודעת.
היו"ר זבולון אורלב
לא עכשיו. נמשיך לנהל את הדיון בתכנים של מערכת החינוך. במקרה הגרוע נתייחס לזה ב-15 באוגוסט כשאנחנו מקיימים את הישיבה. אם המשרד ירצה ויאמר שהדבר הזה דחוף לו לצורך פתיחה תקינה של שנת הלימודים, אני מבטיח לך – יש לנו רשות לזמן ישיבות ככל שאנחנו צריכים לצורך פתיחת שנת הלימודים, ונזמן ישיבה בהתראה של שלושה ימים כדי לאשר במיוחד את התקנות האלה ונוכל לקיים דיון. ניתן לחברת הכנסת רונית תירוש לפתוח את הדיון הזה על התקנות.

רשות הדיבור לאתי בנימין ואחריה חבר הכנסת זאב אלקין.
אתי בנימין
אדוני השר, בדבריך דיווחת על ירידה באלימות המילולית והפיזית - -
שר החינוך גדעון סער
אני ציטטתי מחקרים. בדברים האלה אני אף פעם לא מתבסס על תחושות בטן, אלא על מחקרים אמפיריים.
אתי בנימין
דיווחת גם על עלייה באחוזי ההצלחה בבגרויות, ואנחנו מברכים את המשרד על ההישגים של השנה האחרונה. השנה הזאת הייתה אחת השנים הטובות של מערכת החינוך. אני באמת מסכימה עם רן ארז שיש לנו פה מנכ"ל ושר חכמים ולצדכם- -
שר החינוך גדעון סער
המנכ"ל גם מנוסה.
היו"ר זבולון אורלב
בשם חברי הכנסת אנחנו מתחילים להיעלב.
אתי בנימין
תנו לי לסיים את המשפט- -
מנכ"ל משרד החינוך שמשון שושני
להרחיב את העניין: חכם ונבון. "חכם" זה לא מספיק, כי "נבון" גם יודע להסיק מסקנות מתוך דבר נתון. אז "נבון" הוא תואר יותר חשוב.
אתי בנימין
אני מסכימה איתך ומקבלת את ההערה.

לצדכם גם נמצא גם חבר הכנסת זבולון אורלב שהוא - -
היו"ר זבולון אורלב
או. חל שיפור.
שר החינוך גדעון סער
חכם, מנוסה ונבון.
אתי בנימין
אין הרבה יושבי ראש כמוהו.

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות: ראשית, רק לפני מספר שבועות ראינו סקר שהתפרסם על עלייה באלימות של מורים כלפי תלמידים. אני לא שמעתי אף אחד מחברי הכנסת או מהאנשים הנוכחים פה בחדר שדיבר על האלימות הפיזית והמילולית של מורים כלפי תלמידים. אולי יעזור לי חבר הכנסת אורלב: יש במקורות משפט שאומר: "משפט אחד יהיה לכם", נכון?
מנכ"ל משרד החינוך שמשון שושני
לגר ולתושב.
היו"ר זבולון אורלב
"לכם ולגר הגר בתוככם".
אתי בנימין
יפה. צריך להיות דין אחד שווה: הורה אלים, מורה אלים, תלמיד אלים – מקומם לא במערכת החינוך. יש להתייחס שווה בשווה. מורה שמתנהג באלימות – ואני מטפלת במאות מקרים כאלה של אלימות מילולית ופיזית של מורים כלפי תלמידים. אני חייבת לומר שהמורים האלה בדרך כלל מקבלים גיבוי של המערכת, ואומרים שהתלמיד לא הבין, והתלמיד לא הבין וכדומה. אני מבקשת להתייחס גם לנושא הזה.

נושא נוסף שאני מתייחסת אליו הוא העלייה במספר התלמידים שמונשרים ממערכת החינוך. לפני מספר שבועות התקיים דיון בוועדת הכספים פה בכנסת שבו השתתפו אנשים מהיחידה למניעת נשירה של תלמידים ממערכת החינוך.
היו"ר זבולון אורלב
בוועדת הכספים?
אתי בנימין
בוועדת הכספים.
היו"ר זבולון אורלב
נשרו כספים? מה קרה שם?
אתי בנימין
אני יכולה להעביר לך את הפרוטוקול, חבר הכנסת אורלב. אני עוקבת אחרי הפרוטוקולים מאוד בקפדנות.

בדיון הזה אמרו אנשי המשרד שהם מטפלים בילדים עד כיתה ו'.
שר החינוך גדעון סער
היום אנחנו עד י"ב.
אתי בנימין
זה התקציב שלהם. הם אומרים שלפי התקציב הם מטפלים בתלמידים עד כיתה ו'.
מנכ"ל משרד החינוך שמשון שושני
מי ייצג את משרד החינוך?
אתי בנימין
מוטי בנאו ודבורה ומרחבי. הם היו בדיון בוועדת הכספים.

הם גם אמרו שמשקיעים בתלמיד שנמצא במועדוניות, שזה בעצם ספינת הדגל של המחלקה – 20 אלף שקל בשנה. אני רוצה לדעת מה עושים ב-20 אלף שקל בשנה עם תלמיד כזה, כאשר עיקר ההנשרה שלנו מהמערכת היא בין ט' ל-י'. האם המשרד בודק? האם מישהו בודק את הנתונים האלה? האם מישהו בודק את התוכניות האלה עד כמה הן יעילות? זאת יחידה שמתוקצבת במיליונים – כיצד יכול להיות שהתקציב של היחידה רק עולה ועולה, ואיתה גם עולה מספר התלמידים המונשרים מהמערכת? אני מבקשת שתיעשה בדיקה קפדנית בסוגיה הזאת. תודה רבה.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. חבר הכנסת זאב אלקין.
זאב אלקין
תודה רבה, אדוני היושב ראש. קודם כול לאור הסקירה ששמענו, ראוי – וכבר דיברו פה חברי כנסת לפניי – לפתוח בברכות לשר ולמנכ"ל. זה לא מעשה שגרתי לקראת שנת הלימודים לפתוח את הישיבה בדיווחים שמתחילים מהדיווחים: "כאן תהיה תוספת תקציבית", ו"שם תהיה תוספת תקציב". אני מכיר יותר ישיבות שמתחילים אותן הפוך: "כאן יהיה קיצוץ" ו"שם יהיה קיצוץ". לכן זה בהחלט מאוד חשוב. גם כיווני ההשקעה – ההשקעה בחינוך למדעים ולטכנולוגיה אחרי הרבה שנים של הזנחה, זה צורך הכרחי של המדינה. אני גם רוצה לחזק את ידיכם בניסיון לעבוד עם פרמטרים מדידים ואפילו להוביל בעתיד דיפרנציאציה בתגמול ובבונוס לבתי ספר. זה מאוד חשוב. אני לא יודע עד כמה זה יעבור חלק, יכול להיות שיהיה ויכוח סביב זה, ואולי גם מול ארגוני המורים, אבל בסך-הכול המהלך הזה הוא הכרחי למערכת בעת הזאת.

אני נגעתי כבר בנקודה אחת שהייתי שמח לקבל פירוט נוסף בשאלה ששאלתי, ואני רוצה לחדד את הבעיה. הרי זה ברור שאחת הבעיות היא סוגית מאגר המורים. אני הבאתי את הדוגמה של מתמטיקה – כמה שלא נפתח תוכניות לימודים חדשות, אם נישאר עם הסטטיסטיקה הזאת שאני חוזר עליה: 20% מהמורים למתמטיקה ביסודי ופחות מ-50% בחטיבות ביניים בלי השכלה מתמטית כלשהי מעבר לבגרות, אז כל מה שלא נעשה – נעמוד על הראש, יהיו תוכניות לימודים מצוינות – שום דבר לא ישתנה. זה ברור – אם אין ידע למורה, לא יהיה לתלמיד מכל כיוון.

השאלה היא מה ניתן לעשות בכיוון של פתרון כי השתלמויות, כמו שאת הזכרת, להטמעת תוכנית לימודים לא ייתנו פתרון. המערכת הזאת עברה כבר השתלמויות כאלה לרוב, השתלמויות להטמעת תוכנית לימודים קודמת, אבל זה לא מה שייתן פתרון. היה ניסיון להתמקצעות ולהשתלמויות של ידע למורים למתמטיקה. אנחנו יודעים שגם זה לא נתן את הפתרון כי שיעור גבוה של מורים לא עמד במבחנים, לא במועד א' ולא במועד ב', ועדיין ממשיכים ללמד במערכת. הרי הם לא הפסיקו ללמד כשהם לא עברו בהצלחה את הליך ההשתלמות של ההתמקצעות. השאלה היא מה המשרד מתכוון לעשות בנדון היא גם לשר וגם למנכ"ל.

בהקשר הזה השאלה היא גם מה גורלו של חוק מעמד עובד הוראה. התחילו לחוקק אותו בקדנציה הקודמת, והוא היה אמור לתת מענה בין השאר גם לסוגיה הזאת ולעוד הרבה סוגיות, אבל הוא דיבר, בין השאר, על החובה של התאמה מקצועית; לא רק השכלה אקדמית של המורה, אלא גם התאמה מקצועית בין ההשכלה שלו לבין המקצוע הנלמד עם תקופת מעבר ארוכה כדי לתת למורים את האפשרות להתאים את עצמם לדרישות הסף. אגב, דרישות סף קיימות במערכת. בזמנו גיליתי שהדרישה לדרישות סף קיימת, היא רק לא מיושמת בשטח ואף אחד לא אוכף אותה. אבל זה קיים. השאלה היא מה קורה עם החוק, והאם אתם מתכוונים לקדם אותו.
שר החינוך גדעון סער
אני אתייחס לזה.
זאב אלקין
שתי שאלות על תקציבים בסוגיות מגזריות ייחודיות. באחת כבר נגע אלכס – סוגית שילוב העולים. בכל הנתונים שאתה קורה, ודיברתי על זה בזמנו גם עם המנכ"ל, לצערי, לעולים יש תרומה גדולה מעבר למשקל שלהם במערכת, במשיכת המערכת כלפי מטה. אם בשנות ה-90 זה משך את המערכת כלפי מעלה, היום זה מושך את המערכת כלפי מטה ורואים את זה בנתוני נשירה – המשקל שלהם הרבה מעבר למשקל הרגיל שלהם במערכת החינוך, לא רק באוכלוסיה, אלא גם בתוך מערכת החינוך. רואים את זה גם בנתוני בגרות ובנתונים נוספים. על פניו, המסקנה מכאן היא השקעה ייחודית. כי אם יש בעיה במגזר ורוצים לתקן את הממוצע, כדאי להשקיע במקום שיש בעיה. אז השאלה היא מה עם תקציבי "קל"ע" לשילוב תלמידים עולים. לפי מה שאני יודע, הם דווקא צומצמו בשנתיים האחרונות. אז השאלה האם זה נכון, והאם עדיין נמשכת השקעה בתחום הוראת השפה. לפי מה שאני יודע, הייתה נסיגה לעומת המצב לפני שנתיים. מה אתם מתכוונים לעשות בנדון?

הדבר השני במגזר אחר – דיברנו פה על תוספות תקציב ועל פתרון מצוקות תקציביות, ונדמה לי שסוגיה תקציבית אחת עדיין לא פתורה, למיטב הבנתי, וזה תקציב לשעות יהדות, מה שנקרא התקציב של הציונות הדתית או תקציב תגבור למדעי היהדות שנוגע לשעות יהדות בחינוך העל-יסודי. קוראים לו לפעמים, התקציב של הישיבות התיכוניות והאולפנות. יש לו שמות שונים, זבולון מכיר אותם מצוין.
היו"ר זבולון אורלב
תגבור לימודי יהדות.
זאב אלקין
זה תקציב שהיה פעם במשרד הדתות, עבר למשרד החינוך, ידע תהפוכות וידע צמצומים.
היו"ר זבולון אורלב
מה זה קשור לדיון היום?
זאב אלקין
אנחנו מדברים על היערכות לקראת שנת הלימודים, ופה יש חסר תקציבי ידוע. עד כמה שאני מבין היה הישג בנושא אחד – בנושא השירות הלאומי – שהוכנס לבסיס התקציב. התקציב הזה לא הוכנס לבסיס התקציב, וזה אומר שבשנת הלימודים הזאת אנחנו צפויים לבעיה שנצטרך לפתור אותה. עדיף לפתור אותה לא ברגע האחרון, אלא מראש, ונדע מה קורה.
היו"ר זבולון אורלב
אני יכול לעדכן אותך: אני נפגש עם שר החינוך פגישות קבועות, כפי שראוי שיהיה בין שר לבין יושב ראש ועדה. העליתי את הסוגיה הזאת בפני השר. קודם כול בירכתי את השר, את המנכ"ל ואת המשרד על כך שהגיעו להבנה באשר לקריטריונים החדשים שנעשה בתיאום. הם בהחלט עושים כאן מהלך היסטורי, ואין ספק שלצורך ביצוע - - - ויש לי הבטחה מהשר, שגם מר שגיא יודע עליה, שמחפשים את הדרך, וייעשה מאמץ כדי לפתור את הבעיה הזאת. אני מדייק בדבריי?
שר החינוך גדעון סער
כן. עכשיו כשאתה מזכיר לי אני זוכר את שיחתי עם מנהל אגף תקציבים באוצר.
היו"ר זבולון אורלב
מנהל אגף תקציבים קיבל בנוכחותי הנחיה מהשר לגבי פתרון מסוים אפשרי. אין עדיין התחייבות שהפתרון יימצא, אבל יש רצון טוב והנחיה של השר לעשות מאמץ לגבש פתרון, ואני אחרי זה אמסור לך יותר פרטים בסוגיה הזאת.

רשות הדיבור לנציג התלמידים ראובן שטל.
שר החינוך גדעון סער
אני רואה שיושב ראש מועצת התלמידים החדש- -
ראובן שטל
יושב ראש מועצת התלמידים החדש, אשר, לא הגיע. אנחנו מבצעים סמינר הכשרתי, והייתה החלטה שאני אצא.
היו"ר זבולון אורלב
אתה מקובל עלינו, ראובן.
ראובן שטל
אשר מעודכן בכל מה שקורה.
היו"ר זבולון אורלב
בבקשה. אחרי כן חברת הכנסת וילף תשאל עוד שאלה.
ראובן שטל
אז קודם כול, לשמוע את כל התוכניות החדשות גורם לי להצטער שהשנה אני מסיים.
שר החינוך גדעון סער
אל תצטער.
ראובן שטל
אני רוצה לעשות א' מחדש.
שר החינוך גדעון סער
אל תצטער, כי גם להשכלה הגבוהה יש לנו תוכניות.
ראובן שטל
אני רוצה לאחל לכולנו שנת לימודים רצופה, בלי תקלות ובלי "הפתעות"; שתיפתח ב-1 בספטמבר ותיסגר ב-20 ביוני. שכולנו נצליח בבחינות הבגרות שלנו. אני גם רוצה להודות לשר ולעומדים בראש המשרד על שהם מערבים אותנו, התלמידים ובני הנוער, כמה שרק ניתן בקביעת תוכניות הלימוד והתוכניות האחרות. שנת לימודים מוצלחת לכולנו.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. אתה באר שבעי, אם אני זוכר נכון.
ראובן שטל
מירוחם.
היו"ר זבולון אורלב
אנחנו נקיים אירוע ממלכתי לפתיחת שנת הלימודים ביום שני, יומיים לפני פתיחת שנת הלימודים, בהשתתפות השר בבאר-שבע. בחרנו את באר-שבע וניפגש שם.
ראובן שטל
אני אהיה שם. כולם יהיו שם.
היו"ר זבולון אורלב
חברת הכנסת עינת וילף, רצית לשאול עוד שאלה. בבקשה. אחריה אבי גור.
שר החינוך גדעון סער
מתי אנחנו עונים לכל השאלות?
היו"ר זבולון אורלב
כשתתבקש. אנחנו כבר לקראת סיום, אדוני השר.
עינת וילף
שני דברים בקצרה: ראשית רציתי לדעת אם סביב יישום "אופק חדש" כדי להתאים את זה גם להרבה מהתובנות שעולות מהשטח, עולה או נבחנת האפשרות להגדיל במידה ניכרת את שיקול הדעת שיש לבית הספר ולצוות הבכיר בשימוש בשעות השהייה לצרכים שמתאימים לבית הספר.

הדבר הגדול יותר שלא נידון כאן הוא כל הנושא של "המוכר שאינו רשמי" – מה מכל התוכניות שעלו כאן רלוונטיות למגזרים שאינם בהכרח שותפים; הנושא של תוכניות ליבה; עלה הנושא שישראל מתקרבת לסף שממנו הבחינות שלה בכלל לא יהיו רלוונטיות כי יהיו מגזרים שמסרבים להשתתף בהן; האם התוכנית לציונות, למורשת גם רלוונטית למגזר הערבי? אני אשמח לראות איך מתמודדים עם הנתון ש-50% מתלמידי ישראל- -
היו"ר זבולון אורלב
הסוגיה הזאת של החינוך "המוכר שאינו רשמי" מחייבת דיון, כי רק זה פותח פה דיון.
עינת וילף
אני רוצה רק לדעת מה מהתוכניות כאן רלוונטית לתחום. תודה.
היו"ר זבולון אורלב
בסדר גמור, תודה רבה.

אבי גור, בבקשה.
אבי גור
אני רוצה להסתכל על ההתייחסות שלי בעבר, בהווה ובעתיד. זאת אומרת, ישיבות כאלה בשנים קודמות – איך זה היה בעבר, איך זה היום, ומה הייתי רוצה לראות בעתיד.

קודם כול מגיעות ברכות גם לשר, גם למנכ"ל וגם ליושב ראש הוועדה על כך שאנחנו פותחים שנה עם תוספת תקציבית, אנחנו פותחים שנה עם יעדים חדשים. זאת בהחלט בשורה משמחת לעומת שנים קודמות.

השילוב של בית הספר, הבית והמורים וההורים הוא המרכיב שקובע את ההצלחה של התלמיד. הדמות של ההורים בבית והדמות של המורים בבית הספר, שמענו היום איך מעצבים אותה בצד של המורים, והתחלתי לשמוע אצל זהבה שיש שיתוף פעולה עם ההורים – מציגים להם את התוכניות. אבל אנחנו קוראים לך, אדוני השר, בשנה הקרובה, לתכנן ולהעצים את מה שהיה גם בעבר – חינוך ההורים. יש המון בתי ספר להורים בארץ, ואם הכיוון שלך של מרכזיות בחינוך תצליח לסייע לנו כהורים, זה ישפר את ההישגים של הילדים, זה יעשה לנו ילד שהוא הרבה יותר טוב, כמו שאנחנו רוצים.

בנושא שיתוף הפעולה בין משרד החינוך לבין משרדי ממשלה אחרים: אנחנו נחלצנו לעזרתך, אדוני, יחד עם ארגון המורים, בנושא של חינוך תעבורתי, וכתוצאה משני בג"צים קיבלתם למשרד החינוך עוד כמה מיליוני שקלים. אבל השאלה היא - -
שר החינוך גדעון סער
לא כתוצאה משני בג"צים. כתוצאה מ- -
היו"ר זבולון אורלב
מהחלטה של השר.
אבי גור
אדוני, אני רק מצטט אותך מהדוכן בכנסת.
שר החינוך גדעון סער
לא, לא. החלטת הממשלה ששינתה החלטת ממשלה משנות ה-90 הייתה כתוצאה מבג"ץ; התוספת התקציבית בסך כולל של 15 מיליון שקלים שחולקו בין שלושה משרדים הייתה תוצאה של מהלך שהובלתי עם המשרדים האחרים, שהפעם היו יותר קואופרטיביים. מה שחשוב הוא שיהיה חינוך תעבורתי בשנה הבאה.
אבי גור
אוקיי. חשוב שזה יירד לרמה של בתי הספר, כי בקרב חלק ממנהלי בתי הספר שוררת עדיין אי בהירות כי זה היה רק בשבועיים האחרונים. כמו שאמרת, צריך דיון של בקרה ומעקב, זה כל מה שאנחנו מבקשים.

אני רוצה להגיד מילה טובה גם על שיתוף הפעולה שלנו עם ארגון המורים, ואני רוצה לבקש ממך, אדוני השר, שבתחילת שנת הלימודים המורים של חטיבות הביניים והתיכון יגיעו לבית הספר בהרגשה טובה ושהעניינים סגורים. זה בהחלט יעשה הרבה לפתיחת שנת הלימודים.

אני רוצה לדבר עוד כמה מילים בנושא החינוך לבריאות, אדוני השר. זה כתוב בחוק חינוך חובה חינם, ואני מבקש שבשנה הקרובה יינתן לזה ביטוי גם בתכנון. אנחנו מובנים להביא לפניך תוכנית לאומית לבריאות התלמיד שנכתבה יחד עם המומחים של המשרד שלך כדי שבשנה שאחריה נזכה לזה בצורה יותר טובה.
שר החינוך גדעון סער
נזכה לְמה?
אבי גור
לבריאות התלמידים.
קריאה
לחינוך לבריאות.
אבי גור
נוסף למה שמשרד הבריאות עושה.

דרך אגב, אנחנו הצענו לסגן השר ליצמן טיפולי שיניים, ועובדה – יש היום טיפולי שיניים, זה תחום חדש בחוק הבריאות, ואפשר גם בחינוך.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה.

גברת מיראדה חסון, יושבת ראש ועד ההורים בדליית אל-כרמל.
מיראדה חסון
אנחנו עוברים מהפך ברפורמה חדשה בחינוך כי מצבנו היה "על הפנים" כבר כמה שנים. אני מקווה לטובה. כבוד השר ערך סיור אצלנו ונתן הרבה סיוע ותמיכה. יש לי בקשה אחת, כבוד השר: באתי מהמגזר הדרוזי, ואני מאוד מקווה שמערכת החינוך בכלל בארץ תהיה שווה. כי לא יכול להיות שהבן שלי שלומד בדליה והבן שגר בדניה יקבל דברים טובים יותר מהבן שלי, ובסופו של דבר שניהם מתגייסים לאותה יחידה בצה"ל. אני מאוד מבקשת ממך שתיקח את העניין ברצינות, תסיר את הגבולות כדי לתת כמה שאפשר לכולנו, שנהיה כולנו שווים, לפחות בחינוך.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה, גברת חסון. אני מכבד אותך ומקבל את פנייך בברכה.

מר יצחק רחמים, מנהל בית ספר "תומר" בבית שאן.
יצחק רחמים
אני רוצה להגיד תודה על ההזמנה להשתתף בדיון ותודה על האפשרות להביע את דעתי ואת עמדתי. יש לי הרגשה שאנחנו נוכל להגדיר את התקופה של השנתיים האחרונות ואת השנים הבאות כתקופה היסטורית בהתפתחות משרד החינוך. אני כמנהל בית ספר מרגיש שינוי בצורה בלתי רגילה בכל התחומים בחיי בית הספר- -
היו"ר זבולון אורלב
זה בית ספר ממלכתי יסודי?
יצחק רחמים
כן.

אני מרגיש שינוי בכל התחומים בחיי בית הספר. לדוגמה, אנחנו הכנו תוכנית עבודה לשנת הלימודים הבאה כבר לפני כחודש ימים, ערב סיום שנת הלימודים.
היו"ר זבולון אורלב
אתם ברפורמת "אופק חדש"?
יצחק רחמים
כן. אני מניח שזה בבתי ספר נוספים. ישבנו יומיים בבית הספר בסיום שנת הלימודים כדי להכין את תוכנית העבודה לשנת הלימודים הבאה. תוכנית הלימודים מובנית, עם יעדים, עם מטרות, דרכי פעולה, מדדים, משוב, הערכה, בקרה. התוכניות האלה מוגשות, מובנות. הלוואי שעוד הרבה מסגרות יפעלו בעניין הזה.

בבית הספר יש לנו מפעל הזנה, ואין שום בעיה למורים להיות שותפים למפעל ההזנה בבית הספר, ואין שום דרישה לפיצוי כספי או דרישות מן הסוג הזה. זה נעשה ברוח טובה, ובית הספר לובש אופי של בית חינוך כשהוא מטפל בילד בכל תחומי החיים- -
היו"ר זבולון אורלב
פרויקט השאלת ספרים מתקיים אצלכם?
יצחק רחמים
מאז שאני בבית הספר, זה 10 שנים, יש לנו פרויקט השאלת ספרים, ואין שום בעיה עם זה. יש לנו בעיה: אנחנו לא מקבלים אף לא שקל אחד. קיבלנו מכתב הזמנה לפני כ-3 חודשים להביע את דעתו ואת עמדתנו אם אנחנו מעוניינים. הבעתי מידית, כמובן, שכן. כרגע זה מתבסס על העיקרון שאנחנו גובים מההורים את הכסף, על-פי התקנון והחוזר של ועדת החינוך, ועם זה אנחנו עובדים. זה עובד מצוין, ואין שום בעיה. אדרבה, הקושי שלנו זה אותן משפחות שיש להן קושי לעמוד- -
היו"ר זבולון אורלב
לשלם גם את האגרה הזאת.
יצחק רחמים
כן. משרד החינוך אמנם תומך במלגות, אבל הן מאוד צנועות מאוד. לא נלאה אתכם, אבל אין ספק – אנחנו מודעים לכך שיש משפחות לא מעטות במצב סוציו-אקונומי מורכב, משפחות חד-הוריות בעלות קושי כלכלי.
היו"ר זבולון אורלב
בהזנה ההורים עומדים בתשלומים?
יצחק רחמים
עומדים בתשלומים. ברשות המקומית יש ועדת מלגות, ואין ילד שמבקש לאכול, ואין לו האפשרות הזאת. הסכום שנקבע הוא סכום גג – כ-450 שקל בבית שאן, ומשפחות נזקקות מקבלות גם מלגה. כל הילדים, ללא יוצא מן הכלל, אוכלים בכיתות. אין שום בעיה.
היו"ר זבולון אורלב
לא כל משפחה צריכה לשלם 450 שקל, התשלום הוא על-פי- -
יצחק רחמים
אז אני אומר, יש ועדת מלגות במידה שיש משפחות- -
היו"ר זבולון אורלב
לא, לא, ועדת החינוך אישרה בקשה של המשרד, שדווקא ציינתי במליאת הכנסת שההצעה הזאת משופרת וטובה יותר מההצעה בשנה שעברה, שלפיה, שמשפחה משלמת עד סכום מסוים היא לגמרי פטורה מתשלום. נדמה לי עד הכנסה של 1,360 ₪ לחודש לנפש למשפחה המשפחה פטורה לחלוטין מתשלום. העליתם את הרף. אני ציינתי את זה במליאה, אז אני מציע לך לשים לב שהגבייה תהיה - -
מנכ"ל משרד החינוך שמשון שושני
הם עובדים מול הרשות.
היו"ר זבולון אורלב
טוב.
יצחק רחמים
רק עוד משפט אחד: אני מוכרח לשבח את היוזמה של "נעלה לירושלים". בזכות התוכנית הזאת שקיימת במשרד החינוך כל צוות בית הספר הגיע לירושלים בסיום שנת הלימודים. קיבלנו מימון ממשרד החינוך להסעה, והעלינו לכאן שתי כיתות לבקר בירושלים. אין לי ספק שהתלמידים בכוחות עצמם לא יגיעו לשם, ואני בהחלט מברך על היוזמה הזאת. תודה רבה.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה לך.

אחרונת הדברים, ד"ר ורדה גרנות, מנהלת בית ספר "גורדון" בפתח-תקווה.
היו"ר זבולון אורלב
בית ספר מפורסם.
ורדה גרנות
כפי שאמרת, כבוד היושב ראש, האחרונים הם תמיד בסוף.
היו"ר זבולון אורלב
לא הבנתי את ה"אחרונים הם תמיד בסוף". האחרון יהיה שר החינוך, אני מצטער לאכזב אותך. אחריו אני אדבר.
ורדה גרנות
מה שהתכוונתי להגיד הוא שכל מה שרציתי לומר, כבר נאמר. לא ידעתי שידידי שיושב לימיני הוא גם מנהל בית ספר- -
שר החינוך גדעון סער
מנהלת יסודי?
ורדה גרנות
כן.

פשוט נרשמתי כי אמרתי שאם אני כבר פה, שתהיה נציגות למנהלים. אני מחזקת אותך. לכן רציתי להתייחס לשני דברים בקצרה ואף על פי שנאמרו, אני בכל זאת אגיד מילה: ראשית, בעניין השאלת ספרים. דיברנו על כך בישיבה הקודמת שהייתי מוזמנת אליה על-ידי חברת הכנסת מיכאלי. אני מאוד מקווה שאכן נוכל לקיים את זה.

הדבר השני הוא המיצ"ב, כבוד השר, שהתייחסת אליו, שהם מדדים בית ספריים. אולי זה לא יהיה פופוליסטי להגיד, אבל אני מאוד שמחה שיש מיצ"בים הן מבחינה לימודית ולא פחות מבחינה חברתית, אקלימית וערכית. זה מכניס את בית הספר למסגרת. אני יכולה להשוויץ שאני בממוצע הציונים הגבוהים הארציים, ואולי בגלל זה אני מספרת, אבל זה באמת עושה טוב לבית הספר ולמורים.

אני רוצה לסיים בברכה לכבוד השר, שאני מאחלת לך שיתגשם חזונך לעמוד בראש מערכת הנותנת את הדעת על ערכי אדם, לאום, מולדת וחברה, ובד בבד – מערכת המקדמת ומפתחת את רמת הידע, המחקר והתרבות. אני רוצה לקוות ולהאמין שאנחנו המחנכים, נרעיף אהבה ואכפתיות לתלמידים, אזרחי דור המחר, נשתף ונקשיב למצוקותיהם, כי עלינו לדעת שילד קטן, מתוסכל וחסר ישע, יתחשבן, וכשיגדל – יתחזק, וכנראה, יצטרף לעולם הפשע. אך אם נראה לו שאכפת לנו ממנו וממשפחתו יש סיכוי שיחזיר לחברה כשיגיע תורו. אני רוצה שנוכיח לעצמנו יום יום ושעה שעה שעדיפה דרך השלום על דרך המלחמה הן בין העמים ובראש ובראשונה - - - אמן.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה לך, ד"ר גרנות.
ורדה גרנות
בדיוק סיימתי.
היו"ר זבולון אורלב
אדוני השר, תורך. אני בכלל לא קיבלתי רשות דיבור, ואני לא רוצה לקחת רשות דיבור, אלא רק להעיר שתי הערות: ראשית, בתוכנית של התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 מדובר, בצדק, על הפריפריה של הצפון והדרום, ואני מבקש שוב כהרגלי לחשוב גם על ירושלים. לאורך כל הדרך, לפחות בשדולה לענייני ירושלים, אנחנו משתדלים מאוד שלא ייגרע מקומה של ירושלים לעומת כל חלק אחר בארץ. אנחנו משתדלים שכל דבר שמתקיים בארץ יתקיים גם בירושלים, מפני שמערכת החינוך בירושלים, שהיא עתידה, היא אחת הסיבות להגירה השלילית של אוכלוסיות חזקות בירושלים. בין היתר, כנראה, זה גם סוגית מערכת החינוך. אם אנשים ימצאו מערכות חינוך מפותחות וטובות בפריפריות אחרות עלולים לעזוב את ירושלים, ואנחנו מאוד רוצים שאנשים יישארו בירושלים.

העצה השנייה – יש הרבה מחקרים שעוסקים בפיצוח סוד החינוך – איפה ההשקעה הכי טובה, שאם תשקיע שם תקבל את התוצאה ואת הבונוס הגדול ביותר: להשקיע בבניינים, להשקיע בתוכניות לימודים- -
שר החינוך גדעון סער
במורים.
היו"ר זבולון אורלב
כן. התוצאה ידועה: ההשקעה הטובה ביותר היא השקעה במורים. ככל שתשקיע יותר במורים תקבל בדרך כלל את התוצאה הטובה ביותר.

הוצגו כאן באמת תוכניות מאוד מרשימות. אני ותיק במערכת החינוך, ואני אומר לך, אדוני השר, באמת הצגתם היום מערכת שמפיחה תקווה, מפיחה אמונה ומפיחה רוח חדשה, ומערכת החינוך מאוד זקוקה באמת לתקווה חדשה. אבל בסופו של דבר – מה יקרה עם אותם 120 אלף מורים שחלקם בהסתדרות המורים וחלקם בארגון המורים, אבל כולם הם מורים של עם ישראל. אם נדע לטפל נכון באוכלוסיית היעד הזאת בכל המובנים, לא רק בשכרם, אלא מעמדם וכדומה, הרוח החדשה, התקווה החדשה, התוכניות, החזון שאתה מציג יש סיכוי טוב שהדברים האלה יתנחלו בלבבותיהם של המורים ויעבירו את זה הלאה. לכן אני מציע שלצד כל התוכניות, כדבר רוחבי, תמיד לראות את המורים בראש ובראשונה כמטרה החשובה ביותר.

אדוני השר, בבקשה, אם תוכל להתייחס. אחריך אני אסכם בקצרה.
שר החינוך גדעון סער
אני אתייחס לנקודות שהועלו כאן. בעניין חלק מהם נתתי למנכ"ל להתייחס.

חבר הכנסת מילר איננו, אני יכול רק לומר שיש לנו סיבה מספקת להיות מוטרדים מהתוצאות של המבחנים הבינלאומיים, ושמנו את זה כיעד, אנחנו פועלים בכיוון, וגם כמערכת אנחנו ניבחן על היכולת להשתפר. כמובן, בחינוך בכלל, מי שמנסה להציג תמונה כזאת הוא לא אמין. השיפור הוא בדרך כלל כזה, אבל יש לנו מטרות מאוד ברורות.

באולימפיאדות השונות שהיו בכימיה ובפיזיקה היינו בין ה-20 הראשונים ובמתמטיקה היינו במקום 53. אני לא הייתי מציע להסיק מסקנות מרחיקות לכת לא מהאולימפיאדות שהשגנו בהן הישגים יותר טובים ולא מהאולימפיאדה שהשגנו הישגים פחות טובים. המדד המשקף יותר, לדעתי, הוא מבחן שמכיל מדגם מייצג של המערכת כולה. כאשר אתה מדבר על משלחת של מספר תלמידים, כמובן, אנחנו צריכים לשאוף למקומות הכי גבוהים ולהכין כמו שצריך, אבל יש הרבה משתנים רנדומליים שמשפיעים על התוצאה. לכן כמי שלא מקל ראש במשמעות של התוצאות הלא טובות שהיו במשך הרבה מאוד שנים במבחנים הבינלאומיים, ושאפשר לשפר אותם, אני רק אומר שצריך להבין את העניין הזה כי העיסוק התקשורתי שהוא לפעמים גם העיסוק הציבורי לא יודע תמיד לבצע את ההבחנות הנכונות.

הרחבה של הגיל הרך ל-4-3 – התייחסו לזה נציגת השלטון המקומי וחברת הכנסת רונית תירוש. אנחנו בוחנים אפשרות להרחבה מסוימת בפריפריה באזורי עדיפות לאומית, מדורגת בזמן באופן דיפרנציאלי, לפי אשכולות. אנחנו עובדים על זה כרגע. יכול להיות שמה שחברת הכנסת רונית תירוש אומרת, שצריך לרענן את הרשימה, יכול להיות שצריך גם להוציא. תמיד למדתי שבמדינת ישראל לקחת הטבה זה מאוד קשה, ולא משנה מי אוחז בה. אבל יכול להיות שצריך לעשות את זה. אנחנו בוחנים את זה במגבלת משאבים מאוד קשה. אם נלך לזה, נלך בשינוי לא דרמטי, אבל ננסה ליצור תוואי כזה. אנחנו בדיוק יושבים על הנקודה הזאת.

בנושא האלימות: אני מתכוון לתמוך. בינתיים קיבלתי את הצעת חוק העונשין (תקיפת עובד חינוך) של חבר הכנסת אורלב- -
היו"ר זבולון אורלב
שכבר הונחה על שולחן הכנסת.
שר החינוך גדעון סער
מעולה. תביא את זה אחרי הפגרה לוועדת שרים לחקיקה, ואני מתכוון להיאבק בכל הכוח להעביר את הצעת החוק הזאת כי היא הצעה נכונה ומתייחסת, בצדק, לתקיפת עובד הוראה כחמורה יותר מתקיפה סתם, לפי חוק העונשין. אגב, יש עוד קטגוריות כאלה בחוק העונשין.
קריאה
חוק - - -
שר החינוך גדעון סער
נכון. לכן אני אומר, שזה, לפי דעתי, צריך להיות המקרה הראשון.

אתי בנימין התייחסה לאלימות של מורים נגד תלמידים. אל"ף, בכל המקרים המתאימים ננקטים צעדים על-ידי המשרד, ננקטים הליכים. אבל אני רוצה להוסיף את דעתי, שלא כל המקרים הנטענים כלפי מורים משקפים את המצב. מדוע? כי היום כשמורה עושה דבר שאני מצפה מאיש חינוך לעשות כאשר הוא רואה שני ילדים בתגרה אלימה ומפריד, אז אחרי זה הוא לפעמים מואשם באלימות. אני אומר שלמורה צריך לתת כוחות – לפי החוק, לפי הדין, אף אחד לא מבקש, חלילה, כוח לפעול באלימות, אנחנו שוללים את זה, אני רוצה שהדברים האלה יהיו ברורים. אבל אתה צריך גם לתת בהפעלת סמכות מול ילדים כלים מינימליים ולצפות שהמורה ייקח על עצמו משימות שהן מעבר למשימה הלימודית הצרה. זה יכול להיות גם, למשל, במקרה שאני מצפה מאיש חינוך שרואה תגרה אלימה. אבל נוצרה מציאות שלפעמים המורה יכול גם לחשוש למה לו להתערב בזה.
אתי בנימין
- - -
שר החינוך גדעון סער
אז אני רק אומר שבמקרים האמיתיים צריך לטפל בחומרה כי אלימות היא לא דרך לחנך. שנית, לא כל המקרים הנטענים הם, לפי דעתי, מקרים אכן אמיתיים מכל מיני סיבות.

העלה חבר הכנסת אלקין את חוק מעמד עובד הוראה. אני חייב להגיד שבתחילת הקדנציה קראתי את הצעת החוק שהוכנה בקדנציה הקודמת. היו לי מספר השגות עליה, ומהטעם הזה לא קידמתי אותה. הבנתי שאם אני צריך לקדם אותה אני לא בהכרח רוצה להחיל דין רציפות על הנוסח שהוכן בקדנציה הקודמת, אלא אני צריך לבחון שינויים, וזה דורש זמן. אני לא יודע להתחייב מתי יהיה לי קצת זמן בשביל להיכנס לעניין הזה כי זה חוק עבה מאוד, אבל אני לא בטוח שאני רוצה לקדם את הנוסח שהוכן בקדנציה הקודמת. אני מסכים שצריך ללכת למהלך של עיגון הפרופסיה בחקיקה. נשתדל.

נושא של ליבה: חברת הכנסת וילף העלתה את הנושא בכמה מעגלים: אז קודם כול לגבי הנושא של הרשתות החרדיות, אני אמרתי גם במליאת הכנסת שקיבלתי החלטה פשוטה מאוד – לבצע הנחיה של שני יועצים משפטיים לממשלה שלא בוצעה בעבר, אדוני היושב ראש – אותך עדכנתי לפני שעדכנתי את מליאת הכנסת- -
היו"ר זבולון אורלב
אני הדלפתי להם שאנחנו נפגשים פעם בשבוע.
שר החינוך גדעון סער
- - בעניין תקצוב לרשתות שמקבלות 100% מהמדינה, לפי ביצוע הליבה. כלומר אם לא מבצעות 100% ליבה, לא יקבלו 100% תקצוב. אם הן מבצעות 80%, יקבלו 80%; אם הן מבצעות 90%, יקבלו 90%, וכן הלאה.
עינת וילף
כולל- - -
שר החינוך גדעון סער
חברת הכנסת וילף, צאי מנקודת הנחה שאני יכול להתייחס לנושא הזה על כל הרבדים שלו – אני מתחיל מנושא התקצוב. כי לפי דעתי, הכלי המרכזי שיש בידי המדינה הוא קודם כול סוגית התקצוב. אם אנחנו מגדירים סטנדרט לבית ספר שמקבל תקצוב, כמו בית ספר ממלכתי או ממלכתי דתי הוא צריך לעמוד בסטנדרט. לא עומד בסטנדרט – לא מקבל תקצוב. זכיתי לאי אלו התקפות – זה לא משנה, זה לא ישנה. שגיא, כבר הנחית לתקצב לפי ההנחיה, וזה כבר מתבצע מ-1 בספטמבר.

העניין השני הוא הפיקוח. הפיקוח, כפי שקיימה מדינת ישראל במהלך כל השנים, 62 שנה, על מערכת החינוך החרדית איננו מספק. קודם כול מספר המפקחים הוא – איך להגיד את זה בצורה מנומסת – אי אפשר לפקח עם מספר המפקחים שהוקצה למשימה באופן אפקטיבי. לכן פניתי זמן קצר אחרי שנכנסתי למשרד, למשרד האוצר וביקשתי תוספת תקנים למשימה הזאת. אני לא יודע כמה פעמים זה נעשה בעבר כי הרי גם כשיגיעו התקנים תהיה לזה משמעות. קיבלתי אישור במסגרת דיוני התקציב, מתוך בקשה של 40 תקנים, ל-15 תקני פיקוח. בקרוב יתפרסמו המכרזים לאיוש 15 תקני פיקוח, כשלב ראשון בתוכנית הזאת. אני יוצא מנקודת הנחה, וזה יהיה על-פי קריטריונים שיוגדרו במכרז. אני מניח שכשנאייש את התפקידים האלה יהיה לנו פיקוח טוב יותר.

שלישית – עניין המבחנים. אני עושה מאמץ די ארוך, כבר קרוב לשנה, לשכנע את הרשתות להצטרף לבחינות מיצ"ב. אני חייב לומר שבשלב מסוים קיבלתי הסכמה, ואפילו הייתי בבית הרב עובדיה יוסף שהנחה להשתתף בבחינת המיצ"ב. לצערי, הנחייתו של הרב לא כובדה – לא מצדי. הרשת לא עמדה בדבר הזה. אני מקיים עכשיו שיחות נוספות, ואני מקווה שהם יביאו לתוצאה. כל מי שמבין עניין יודע שזה כלי שמסייע לבתי הספר עצמם. במקום שלא נמדדים הסיכוי שיהיה שיפור בהישגים הוא סיכוי יותר קטן. אנחנו הבענו הסכמה לבצע במבחנים את אותם שינויים נדרשים מאורח חיים שונה, בטקסטים וכדומה, העיקר שתהיה מדידה עניינית, שלא יהיה דבר שיכול להיות פוגע באיזשהו אופן. אנחנו עומדים על זה.
היו"ר זבולון אורלב
יושב פה גם יושב ראש סיעת ש"ס, חבר הכנסת אברהם מיכאלי.
שר החינוך גדעון סער
נכון. אני הייתי באותה פגישה שדיברתי עליה עם שלושה מתוך ארבעת שרי ש"ס. אני חייב להגיד שיש לי הרבה מאוד שיחות על זה עם שרי ש"ס; אני חייב להגיד שכולם אומרים לי: "אתה צודק".
היו"ר זבולון אורלב
אבל?
שר החינוך גדעון סער
אני לא אומר "אבל". אני מקווה שבקרוב יהיו תוצאות מכיוון שזה לא "טובה" שעושים לשר החינוך, זאת "טובה" שעושים לבתי הספר ולילדים שלומדים בבתי הספר האלה. שוחחתי על כך גם בישיבה עם סיעת יהדות התורה. אני רוצה לנסות לקדם את הנושא הזה בדיאלוג תוך התחשבות במרכיב השונות הקיים בממד התרבותי. אני מקווה שנצליח.

אבי גור – אמרתי שתהיה תוספת בתשע"א לחינוך התעבורתי בחטיבה העליונה. לעומת מה שבוצע בתש"ע זה למעשה יוכפל ויגיע למה שהיה בעבר בשלב המקסימלי.
אברהם מיכאלי
כולל מבחני תיאוריה, אדוני השר? אמרו שיעשו את זה בתיכון- -
שר החינוך גדעון סער
לא ידוע לי על זה. לא ידוע לי שזה היה בעבר- -
אברהם מיכאלי
לא במימון משרד החינוך.
שר החינוך גדעון סער
אני לא מתמצא בתוכנית הלימודים. הבעיה הייתה שבשלב מסוים כתוצאה מקיצוץ בתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אנחנו אולצנו לקצץ בתש"ע בהיקף השעות. ניסינו למצוא פתרון ומצאנו פתרון שמאפשר לנו להכפיל את מספר השעות בתשע"א לרמה שבעבר הייתה הרמה המקסימלית. אני מדבר על חטיבה עליונה. בסוגיה הזאת אני לא יודע, אני מוכן לבדוק את העניין.
היו"ר זבולון אורלב
איזו סוגיה?
שר החינוך גדעון סער
בשאלה של תיאוריה. אני לא חושב שבתי הספר עשו את זה, ואני לא חושב שזה מתוכנן כרגע.
אברהם מיכאלי
עשו את זה. השאלה היא אם המשרד לוקח בחשבון וזה יהיה בפיקוח של המשרד, כי אחרת בתי ספר יעשקו את התלמידים- -
שר החינוך גדעון סער
אנחנו לא מפקחים על כל הנושא של רישיון נהיגה. אני אומר את זה כאדם שאין לו רישיון נהיגה. כל עניין רשיון הנהיגה הוא באחריות משרד התחבורה.
היו"ר זבולון אורלב
בתקופה שאתה למדת לא היה חינוך תעבורתי.
שר החינוך גדעון סער
אבל מה שזהה בתקופה ההיא ובתקופה הזאת זה ברשות הרישוי של משרד התחבורה ולא במשרד החינוך, ואינני בטוח שאנחנו יכולים לקבל בשלב הזה את המטלה הזאת.
היו"ר זבולון אורלב
זה פוסל אותך מלהיות שר התחבורה, אם אין לך רישיון?
שר החינוך גדעון סער
לפי דעתי, לא. אבל אני חייב להגיד שאין לי שאיפה כזאת, ויש שר תחבורה שעושה עבודה טובה בתחומו.
היו"ר זבולון אורלב
נכון, יש גם הולכי רגל.
שר החינוך גדעון סער
אני בהולכי הרגל.

גברת מיראדה חסון – אני בעד לפעול לשוויון בחינוך. אנחנו עושים מאמצים גדולים מאוד. היו לנו השנה הישגים טובים מאוד במגזר הדרוזי באופן ספציפי: גם תקצוב דיפרנציאלי – איפה שאנחנו יכולים להכניס ממד דיפרנציאלי שלוקח בחשבון שיקולים סוציו-אקונומיים – אנחנו עושים את זה. צריך לפעול יותר, מעבר לאותו בסיס שצריך להיות המינימום שצריך להיות לכלל ילדי ישראל.

ליצחק רחמים אני יכול להגיד, יישר כוח על העבודה שלכם. החינוך זה קודם כול המורים והמנהלים בשטח, עובדי ההוראה. אנחנו נותנים למערכת את הכיוונים ואת היעדים, נאבקים לתת למערכת את הכלים. בסופו של דבר העבודה הקשה והחשובה ביותר מתבצעת על-ידי אנשי החינוך בשטח. לכן אני אומר לשניכם – תודה רבה.

לגבי נושא ירושלים והתקשוב: קודם כול ירושלים נכנסת בהרבה מאוד תוכניות. למשל ציינתי את הכנסת ירושלים לסל התרבות בשנה הבאה. אני לא רוצה לומר משהו על תחום התקשוב לשנתיים הראשונות כי קודם כול המשמעות היא שאם אני אומר אני עומד במילתי, ואם אני אגיד את זה עכשיו אני אצטרך לעמוד במילתי; אם אני צריך להגיד את זה עכשיו אני אצטרך לפגוע בדרום ובצפון, והגדרנו שבשנתיים הראשונות – אז מתבצע המאמץ. חשוב להבין שזה חלק מתוכנית רב-שנתית שבסופו של דבר תתבצע בכלל מערכת החינוך, ובהחלט אני רואה בירושלים עדיפות בשלב הבא. נבדוק מה אפשר לעשות, אני לא רוצה להבטיח משהו שאני לא אקיים.
היו"ר זבולון אורלב
הבטחת לבדוק, לפחות.
שר החינוך גדעון סער
לבדוק. אבל יכול להיות שהפתרון יהיה ששלב ב' יהיה ירושלים לפני מקומות אחרים, אבל אנחנו משקיעים משאבים תוספתיים בהרבה מאוד דברים בירושלים, חלק מהם הצגנו כאן.
אברהם מיכאלי
אדוני השר, מצאנו פטנט: לקראת יום ירושלים גם ירושלים מקבלת מתנה. אז אולי נחשוב גם על זה.
שר החינוך גדעון סער
אם הייתי מפרט את כל הדברים – אני לא באתי עם הדברים שעשינו בירושלים דרך "תקנת ירושלים" ובדרכים אחרות. אנחנו כל הזמן משתדלים לעזור לירושלים.

אנחנו מטפלים במגוון של דרכים במרכיב של כוח אדם בהוראה. גילה נגר הציגה מרכיב אחד, ואני יכול להציג פה הרבה מאוד אלמנטים, ואולי נייחד לזה ישיבה כי יש הרבה מאוד דברים, גם בהכשרת מורים וגם בהיבטים אחרים שהם חשובים מאוד. אני מסכים עם מה שאתה אמרת.

אני מקווה שלא נאכזב, כי יש ציפיות. אני מבקש את העזרה של כולם כי המשימה היא קשה. אני מבקש מהמנכ"ל בנקודות שלא התייחסתי, כי יש עוד כמה כאלה, להשלים.
מנכ"ל משרד החינוך שמשון שושני
חבר הכנסת אלקין דיבר על התמקצעות המורים למתמטיקה. הצדק עם חבר הכנסת אלקין – יש מורים למתמטיקה שאין להם כישורים מספיקים. לכן בדקנו, ואנחנו בודקים גם את תוכנית ההתמקצעות שהייתה עד היום במסגרת הניסיונות שלנו לשפר את איכות ההוראה. אולי הגברת זהבה שמש, בשני משפטים, רק תגידי מה אנחנו הולכים לעשות בשנת הלימודים תשע"א בנושא המתמטיקה.
זהבה שמש
אנחנו הולכים להרחיב את ההתמקצעות בדגם של "אופק חדש", קרי לקחת את הידע המתמטי, להכשיר מורים עם הידע המתמטי בתוספת ידע דידקטי שהיה פחות בהתמקצעות הקודמת, ודגש על שכבת הגיל שאותה הם מלמדים. כל מורי א'-ב' מתבקשים ללמוד במהלך שלוש שנים מודולות של 30-30-30 – 90 שעות. כך בשכבת ג'-ד', כך בשכבת ה'-ו'. יהיה מסלול מיוחד לרכזים, מסלול מיוחד למורי מורים ומסלול מיוחד למדריכים. בקיצור, פתחנו שישה ערוצים שונים לקהלי היעד השונים שלנו כדי להכין את כלל המערכת בידע מתמטי וידע דידקטי שנדרש להוראת המתמטיקה בחינוך היסודי.
אברהם מיכאלי
שינוי שיטת למידה.
זהבה שמש
בתוך הידע הדידקטי הם לומדים איך עובדים עם נושא של מתמטיקה בצורה אחרת.
אברהם מיכאלי
- - - משהו חדש. הרי יש ויכוח- -
היו"ר זבולון אורלב
אברהם, לא מחליפים שיטות ולא חוזרים לבדידים ולא ל"עברית שפה יפה".
רונית תירוש
היו בזמנו שש שיטות שנבדקו, כולל "שיטת סינגפור". אתם בחרתם אחת מתוך השש?
זהבה שמש
בצד המעשי בתי הספר יכולים לבחור מתוך השש שניתנו להם בזמנו, וזה בסדר ולגיטימי. כשמלמדים אותם בהכשרה תהליכי התמקצעות עובדים איתם איך להביא את הגישה השונה. זה כמו שעשינו בקריאה מא'-ב': הם יכולים לעבוד עם כל השיטות והגישות, אבל צריכים להבין "מאחורי הקלעים", בעיקר הידע המתמטי שהיה חסר להם.
היו"ר זבולון אורלב
שיטת השפה כמכלול עדיין לגיטימית?
זהבה שמש
לא, זה בקריאה.
היו"ר זבולון אורלב
רציתי לשמוע שלא. נעים לשמוע שלא. זאת הייתה מלחמת עולם בכנסת ה-15.
מנכ"ל משרד החינוך שמשון שושני
חברת הכנסת וילף: חוזר המנכ"ל מספטמבר האחרון בנושא האלימות – אנחנו עושים מעקב אחר ביצוע החוזר בכך שמנסים לאסוף תמונה מן השטח, אבל התוצאות הסופיות שלו צריכות לבוא לביטוי במבחני המיצ"ב שמוסרים לנו אינפורמציה גם לגבי מצב האלימות בבתי הספר. אם שם לא יחול שיפור תוך שתי שנות לימוד – כי זה לא מהיום למחר – אני לא יודע אם נקטנו את האמצעים הנכונים. אני מאוד מקווה, על-פי התגובות שאנחנו מקבלים מן השטח, שמשהו קורה, ושהאווירה משתפרת ושהאקלים הבית-ספרי משתפר בחלק גדול מבתי הספר כתוצאה מן החוזר ומהדרכה מסיבית. אין כאן עניין מחקרי כזה שבינתיים אנחנו יכולים לומר שמהיום למחר העניין ישתפר תוך שנת לימודים אחת. אני מתאר לעצמי שבמבחני המיצ"ב הבאים נקבל תמונה אמיתית.
עינת וילף
אבל האם יש משהו מיוחד בקיץ הזה לקראת היערכות לשנה הבאה כדי להבהיר שזה באמת מחלחל לשטח?
מנכ"ל משרד החינוך שמשון שושני
הדבר היחיד הוא כנסי המנהלים שהשר והמנכ"ל עושים לקראת פתיחת שנת הלימודים- -
שר החינוך גדעון סער
בכל המחוזות.
מנכ"ל משרד החינוך שמשון שושני
- - כדי להדגיש את הדברים פעם נוספת, לעמוד עליהם פעם נוספת, להבהיר פעם נוספת סמכות ואחריות בנושאים האלה וכל מה שקשור בזה.
זהבה שמש
במסגרת הדרכה.
רונית תירוש
יש המבחנים שעושה בנבנישתי כבר שנים, אתם ממשיכים עם זה?
מנכ"ל משרד החינוך שמשון שושני
כן. מישהו אחר עושה את זה, לא בדיוק בנבנישתי.
שר החינוך גדעון סער
אני אמרתי שהאינדיקציות שהיו בבדיקות של השנה האחרונה היו טובות. צודק המנכ"ל שתוצאות של חוזר מנכ"ל מ-1 בספטמבר השנה סביר לראות במיצ"ב רלוונטי לאותה שנה.
מנכ"ל משרד החינוך שמשון שושני
חברת הכנסת וילף, בנושא ההשתלמויות ההתפתחות המקצועית של המורים אולי נשמע את גילה נגר אם זה מתנהל כמו שצריך או לא מתנהל כמו שצריך.
גילה נגר
במסגרת אופק חדש אנחנו הולכים על שינוי מהמעלה השנייה. אנחנו יותר לא מדברים על השתלמויות, אלא על פיתוח מקצועי של עובד הוראה. בטווח של שלוש שנים כל עובד הוראה מתכנן לעצמו את הפיתוח המקצועי שלו בהלימה לתפקיד, בהלימה למקצוע ההוראה ובהלימה לוותק שלו. הוא ממלא את התוכנית שהיא ממוחשבת, מקיים דיאלוג עם מנהל בית הספר כדי לראות שהצורך של המורה הוא בהלימה גם לצורך של המוסד החינוכי וגם של הכוונות של מנהל בית הספר. אנחנו מרכזים את כל התוכניות האלה, מעבדים אותן ופותחים הכשרות ותוכניות לפיתוח מקצועי ברמה שאני מקווה שהיא אחרת ושונה. למה אני אומרת "אחרת ושונה"? כי קודם כול פתחנו את הדלת לאקדמיה. אנחנו עושים עכשיו את כל התהליכים של הפיתוח המקצועי גם עם אוניברסיטאות וגם עם מכללות; אנחנו לא מתמקדים אך ורק בכוח ההוראה המקומי שלנו, אלא הרחבנו, ואנחנו מקיימים דיאלוגים מאוד מקצועיים ומאוד משמעותיים עם האקדמיה, ואני רואה שיש תהליכים של שיפור.

שנית, החזרנו למערכת החינוך את תוכנית הפיתוח הבית ספרית: מנהל עם צוות בית הספר שלו בוחרים את הנושא שהם רוצים להתמקצע בו ולהעמיק בו את הידע המוסדי והחינוכי ועובדים ולומדים בתוך המוסד החינוכי כשהכול מלווה בבקרות ובהערכות שאנחנו מקיימים.

בהתמקצעות במתמטיקה אנחנו פועלים גם לגבי המורים הקיימים בפועל, אבל אנחנו גם משקיעים הרבה מאוד בהכשרת מורים למתמטיקה. אנחנו מסבים את האקדמאים שבאים להוראת מתמטיקה, אנחנו משבצים מורים אך ורק על פי מקצוע ההוראה שהם למדו, ולא שמורה לאזרחות ילמד מתמטיקה ומשהו אחר. עכשיו אנחנו גם הולכים על תוכנית חדשה שעוד לא הספקנו לעבד אותה ולהציג אותה – "עתידים בהוראה" גם במתמטיקה.
מנכ"ל משרד החינוך שמשון שושני
לא רציתי להרחיב.

השר כבר נתן תשובה למר ארז בנושא של הוספת שעות לחטיבות העליונות. בשנה שעברה וגם בשנה הבאה הוספנו את השעות האלה בעיקר לכיתות המב"ר לפתיחת מספר כיתות מב"ר, וברור שיש כאן תוספת שעות.

עניין טוהר הבחינות מעסיק אותנו, ואני שמח שיושב ראש ארגון המורים הזכיר את העניין הזה. נקטנו כבר צעדים מאוד חריפים בשנה שעברה לא רק בפסילת מחברות, אלא גם בהכרה בציוני בחינות של בתי ספר על-יסודיים. אני מאוד מקווה שהצעדים הקשים והיד הקשה שנקטנו יביאו לשיפור בנושא הזה. אני שמח שיושב ראש ארגון המורים חושב איתנו בראש אחד בנושא לש טוהר הבחינות. אלו הדברים. תודה.
היו"ר זבולון אורלב
תודה.

אני רוצה לסכם: מערכת החינוך בישראל זקוקה לחזון חינוכי, לימודי וערכי שיפיח בה רוח חדשה, תקווה ואמונה להתחדשות, השתפרות והעלאת רמת ההישגים בכל התחומים.

ועדת החינוך והתרבות מברכת את השר ואת משרדו על החזון, היעדים והתוכניות שהוצגו על-ידי השר ועובדי משרדו יחד עם הדיווח על תוספת ניכרת של משאבים לביצוע תוספת התכנים הפדגוגיים.

לדעת הוועדה, החזון, היעדים והתוכניות יוצרים רושם חיובי שיש בהם פוטנציאל טוב וחשוב להביא לשינוי במערכת החינוך.

ועדת החינוך רואה בהשקעה בעובדי החינוך נושא ראשון במעלה בצד כל החזון, היעדים והתוכניות שהוצגו. הוועדה קובעת כי בסופו של דבר הוא העשייה, הפעולה והשינוי במציאות, ולכן היא תמשיך לפקח ולעקוב אחר התוכניות שהוצגו.

הוועדה רשמה לפניה את הודעת השר בדבר המשך ההידברות והמשא ומתן עם ארגון המורים העל-יסודיים במטרה להגיע להסכם.

הוועדה תתכנס שוב לדיון בהיערכות מערכת החינוך לשנת הלימודים, אי"ה ביום ראשון, ה' באלול, 15 באוגוסט וכך גם ב-29 באוגוסט. בדיון ב-15 באוגוסט היא תתמקד בהיבטים הפיזיים של מערכת החינוך שפורטו למשרד החינוך ומצויים בידי הילה. ב-29 בחודש יהיו לנו שני דיונים: האחד הוא דיווח על פתיחת שנת הלימודים, חדר המצב, הבעיות שאני מקווה שלא תהיינה קיימות וגם דיון על החינוך המיוחד בהשתתפות השופטת דורנר שעמדה בראש הוועדה.

אנחנו מקווים שלא נצטרך לקיים דיונים באשר ליחסי העבודה בין ארגוני המורים לבין המשרד, שעד אז כולנו תפילה ותקווה שהם יגיעו להסדר ולסיכום חיובי. אבל בכל מקרה הוועדה תמיד מהווה מסגרת שבה ניתן לסייע כדי שיחזור השקט, השלום והשלווה למערכת החינוך.

אני רוצה להודות לשר, למנכ"ל משרדו, לכל עובדי המשרד ולכל צמרת המשרד ולאחל לשר, למשרד, למורים, למנהלים, לגננות, להורים ולתלמידים שתהיה שנת לימודים פורייה ומוצלחת. אם אין הערות, הישיבה נעולה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה ב- 13:20

קוד המקור של הנתונים