ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 19/07/2010

צו לימוד חובה (החלה בכיתות י"א וי"ב) התשע"א-2010- אישור הצו

פרוטוקול

 
com_alex

2010-08-02Liraz



הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 262

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

מיום שני, ח' באב התש"ע ( 19 ביולי 2010), שעה: 09:00

סדר היום: צו לימוד חובה (החלה בכיתות י"א ו-י"ב), התשע"א-2010 – אישור הצו
נכחו
חברי הוועדה
אלכס מילר – מ"מ היו"ר
מוזמנים
ד"ר שמשון שושני – מנכ"ל משרד החינוך

אלי פריד – משרד החינוך

ד"ר משה דקלו – סגן מנהלת המינהל הפדגוגי ומנהל אגף ארגון לימודים, משרד החינוך

פנינה בן שלום – דוברת משרד החינוך

עו"ד יעקב פרידברג – משרד המשפטים

שלום בן משה – מנהל האגף להכשרה מקצועית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

נורית בירגר – סגנית מנהל מחלקה הכשרת נוער, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

רות דיין מדר – מ"מ ראש מינהל חינוך, מרכז השלטון המקומי

ד"ר יצחק קדמן – המועצה לשלום הילד

אתי בנימין – יו"ר הנהגת הורים ארצית

אפרת דגני – מכון בנדל

דן אתיה – מנכ"ל עמותת "מניפה"

עטרה יוגב – עמותת "מניפה"

בנימין הנמן – חבר במועצת הנוער האזורית, מועצת התלמידים והנוער הארצית

אבי גור

ייעוץ משפטי: מירב ישראלי

שרי אברמוב

מנהלת הוועדה: יהודית גידלי

קצרנית פרלמנטארית: אושרה עצידה











צו לימוד חובה (החלה בכיתות י"א ו-י"ב), התשע"א-2010 – אישור הצו
מ"מ היו"ר אלכס מילר
בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת החינוך. רבותי, סליחה על האיחור. אני ממלא את מקומו של יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת זבולון אורלב, שביקש ממני לנהל את הישיבה.

על סדר היום: אישור צו לימוד חובה (החלה בכיתות י"א ו-י"ב), התשע"א-2010, פרוטוקול מס' 262. אני מבין שמנכ"ל משרד החינוך יציג לנו את הצו. אדוני, בבקשה.
שמשון שושני
אדוני, אנחנו מבקשים להחיל את הצו על הלומדים בכיתות י"א-י"ב, על 31,730 תלמידי כיתות י' העולים לכיתה י"א. הצו חל על תלמידי י"א-י"ב, על 10% מסך כל הלומדים.

ההבדל בין הצו בשנה שעברה והצו הנוכחי הוא בזה שבשנה שעברה אנחנו החלנו את הצו על רשויות מקומיות שחלקן לא שיתפו איתנו פעולה בצורה המרבית. הפעם פנינו בשיטה קצת שונה. פנינו לרשויות מקומיות שבהן אחוזי נשירה מאוד גבוהים, ושאלנו מי הרשויות המקומיות שרוצות להיכלל בצו הזה. היישובים שנכללים בצו לקראת שנת הלימודים הבאה הם: באר-שבע, חדרה, דיר חנא, מאג'ר, עפולה, קריית גת, אשדוד, הוד השרון, מועצה אזורית חוף אשקלון. הרשויות האלה הביעו רצון עז לשתף עם המשרד פעולה.

אני רוצה לחזור ולהדגיש שבזאת אנחנו איננו מזניחים את אותן רשויות שנכללו בצו בשנת הלימודים תש"ע. אנחנו נמשיך לסייע ולעקוב אחר אותן רשויות, ואחר אותם התלמידים שנכללו בצו.

המטרה של החוק, כפי שאדוני יושב-ראש הוועדה יודע, היא להחזיר ללימודים תלמידים שנשרו נשירה טוטאלית ומוחלטת ממעגל הלימודים. אנחנו מבקשים לאשר את הצו שתחילתו בשנת הלימודים תשע"א.
מ"מ היו"ר אלכס מילר
תודה. כזכור לי, כשדנו בנושא הזה לפני שנה, אז אלו היו הערים שנכנסו בפעם שעברה שהצגתם את הצו, נכון?
שמשון שושני
כן.
מ"מ היו"ר אלכס מילר
האם יש איזשהם נתונים מבחינת יישום הדברים?
שמשון שושני
אני מבקש ממשה דקלו שהיה אחראי על יישום החוק בשנה שעברה לתת קצת נתונים והסברים.
משה דקלו
בשנה שעברה אנחנו יצרנו רשימה של ישובים לפי מידת הנשירה הגבוהה ביותר מתוך אוכלוסיית הגיל ביישוב. כלומר, חיפשנו את כל הילדים שיש ביישוב. בנינו 10%, ומתוכם איתרנו את אלה שלא נמצאים באף לא מסגרת אחת. ניכינו את הילדים שלומדים בתמ"ת, בדתות, וברווחה, וניכינו את אלה שנמצאים במסגרות שלנו של קידום נוער, ומתוכם איתרנו את הרשימה, ואותה הגשנו לכנסת. כזכור לך, בשנה שעברה שאלת אותי ואיפה אשדוד? אשדוד באמת לא היתה. היא היתה הראשונה ב-31 אחר כך. השנה היא הסכימה והיא הגישה, ואנחנו עם אשדוד, ועם 89 ילדים ברחובות בעיר אשדוד עצמה.

התהליך היה כך: כל ישוב מינה ועדת התמדה יחד עם המפקח המחוזי ביישוב, יחד עם מחלקת החינוך. זו היתה פעולה מתואמת עם השלטון המקומי. דוד שרת שישב פה וכבר יצא, היה שותף שלנו. התמ"ת שותף שלנו בתהליך הזה. אנחנו פתחנו דלתות למעבר בינינו לבין בתי ספר של התמ"ת בכדי שילד לא ייפול לנו מהידיים.

מה שאנחנו אפשרנו בתוך מערכת משרד החינוך הוא כדלקמן: בכל ישוב אפשרנו כיתות אתגר, כיתות עם תקציב מועשר מאוד בתוך אחד מבתי הספר המקיפים שהיישוב החליט. זה סוג של כיתות קלט לפי הגדרתו של המנהל הכללי שלנו.

העניין השני שאפשרנו הוא תוספת של תקני קב"סים ליישובים. כל ישוב קיבל תוספת של תקני קב"סים בהתאם לפרופורציות כשקבענו איזשהו מדד. הקב"סים האלה יועדו אך ורק לאתר את הילדים האלה שאינם לומדים. ובמקביל, עשינו קבוצות חממה של קידום נוער. קבוצות של 15 ילדים שאנחנו אוספים אותם, והם קבוצת הכנה כאילו לבית הספר. עשינו שלושה מהלכים מאוד גדולים בתוך כל ישוב. יצרנו בתוך בית הספר פלטפורמה, מחוץ לבית הספר פלטפורמה, וקודקוד יחד עם הרשות המקומית שאוספת את הילדים.

אנחנו הצלחנו הצלחה חלקית. ההצלחה החלקית היתה בכך שדווקא היישובים שבחרנו, יש להם קושי במינוי קב"סים. הם צריכים לעבור תהליך מאוד מורכב מול משרד הפנים כי זה מכרזים. היישובים שבחרנו, מטבע הדברים, הם גם ישובים עם חשב מלווה ועם תוכניות הבראה. יש שם קשיים. ולכן, בתהליך הזה אנחנו לא מרפים, כפי שאמר המנכ"ל, מ-30 ישובים בשנה שעברה. אנחנו מתקדמים עם תשעת היישובים האלה שהגישו לנו תוכניות. הם רוצים לעשות את זה, הם מתגייסים כבר עכשיו לביצוע העבודה הזאת. גם להם ניתן את אותו סיוע, גם בכיתות אתגר, גם בקב"סים, וגם כקבוצות חממה.

זאת פחות או יותר תמונת המצב. אנחנו עובדים. יש לנו צוות משותף עם התמ"ת. אנחנו גם מקימים צוות להזרמת נתונים משותפת בינינו - התמ"ת כבר מינה צוות, אצלנו יש צוות שעובד – בכדי שנלמד היטב את המידע, ושלא נפספס בנתונים.

אני יכול לומר דבר מאוד משמח. העיר באר שבע יחד עם ראש העיר החליטו אסטרטגית ללכת על הנושא הזה. יש שם למעלה מ-100 ילדים שנמצאים ברחובות. העיר באר שבע חרתה על דגלה לתוכנית עבודה לשנה הבאה את הטיפול בנושא הזה, ואפשר לראיין אותם.
מ"מ היו"ר אלכס מילר
האם יש לך נתונים שמצביעים על כך שבמשך השנה הצלחתם? כמה ילדים חזרו לספסל הלימודים, בסופו של דבר?
משה דקלו
כ-450. תכננו 1,000 וחזרו כ-450, מתוך הנתונים שלנו.
מ"מ היו"ר אלכס מילר
נתון יפה מאוד. ד"ר קדמן רצית להתייחס. כתבת לי פה מכתב על משהו שקשור לחישובים
יצחק קדמן
אני מייד אגיע לזה. קודם כל, אני רוצה לברך את משרד החינוך. הם עושים עבודה נפלאה וחשובה שמוכיחה שהחוק הזה של חינוך חובה י"א-י"ב הוא חוק נכון שיש באפשרותו להחזיר ילדים למערכת החינוך.

אני רוצה לספר לכם שהוועדה לזכויות הילד של הכנסת היתה בשבוע שעבר בביקור במעון לנוער עבריין שנקרא "מצפה ים". היו שם נערים ילידי הארץ, עולים חדשים, ויהודים וערבים. דיברנו שם עם הנערים, ואחת השאלות ששאלנו את הנערים היא עד איזה כיתה הם למדו בבית הספר. המשותף לכל הנערים זה שהם כולם בכיתות ו', ז', ח' נשרו מהמערכת. ולכן, החשיבות העצומה במלחמה על כל ילד להחזיר אותו למסגרת חינוכית, בין אם זה של התמ"ת, בין אם זה של משרד החינוך, ובלבד שהילדים לא ייפלטו מהמסגרת. יש לעניין הזה חשיבות עצומה.

אני רוצה להעיר שתי הערות. קודם כל, עשינו בדיקה לגבי רשימת היישובים, ולמיטב ידיעתנו, על פי נתוני מחלקת המחקר שלנו שבנויים על הנתונים של הלמ"ס, יש לכם טעות בחישוב. הילדים שאתם הוספתם ביישובים האלה – תשעת היישובים – סך הכול הילדים מגיע ל-19,300, ולא כפי שצוין פה. הם מהווים 8.1% ולא 10%. זה בדוק, אני יכול לתת לך שם שם, מקום מקום. הטעות נובעת מטעות שיש לכם בדברי ההסבר שצירפתם לנו. בדברי ההסבר כתבתם: "צו זה מחיל את החוק על 31,000 בני נוער בתשעת היישובים הבאים שהם 10.37% מכלל אוכלוסיות גילאי י' עד י"ב". זו טעות. לא היה צריך לחשב י' עד י"ב, אלא י"א, י"ב. מכאן גם הטעות.
משה דקלו
לא נכון.
יצחק קדמן
בדוק.
משה דקלו
לא בדוק.
יצחק קדמן
אני מציע לכם לבדוק את הנושא, יש לי את רשימת הילדים בשנתונים האלה של י"א, י"ב, בכל אחד מהמקומות, החל מבאר שבע שזה 4,888. אני אתן לך ברצון את הרשימה. תבדקו, יכול להיות שקורות טעויות. לדעתי, טעיתם, והרשימה מונה רק 8.1% במקום 10%.

אגב, אתם גם כתבתם בדברי ההסבר שהיו עוד שתי רשויות שהיו מוכנות להצטרף. אבל, בגלל המגבלה שיש - אגב, אין מגבלה בחוק כי כתוב 10% לפחות, ולא 10% נקודה. לכן, לדעתי, תבדקו את עצמכם. יש מקום לצרף את אותן שתי רשויות שרצו להצטרף כדי להגיע למספרים הנכונים. כרגע המספרים לא עונים לדרישות החוק שמדבר על 10% לפחות. זה רק 8.1%, אני מוכן להראות לכם את החישוב.
מ"מ היו"ר אלכס מילר
על אלו שתי רשויות מדובר?
משה דקלו
זה כבר שלוש, כי בינתיים עוד מישהו איחר. מדובר בחולון ורעננה. חולון ורעננה הגישו, וממש אתמול הגישה טבריה.
מ"מ היו"ר אלכס מילר
האם אתה יכול להתייחס לנושא הנתונים מבחינת החישוב?
משה דקלו
אני יכול להסביר.
יצחק קדמן
אבל, לפני כן, אני רוצה לומר עוד משפט. הוזכר פה עניין מאוד חשוב, והוא עניין הקב"סים שיש להם חלק חיוני בביצוע החוק הזה. לא מעט רשויות מקומיות לא ממלאות את התקן שמשרד החינוך אישר להן. היינו פה בדיון על עבודת ילדים ביישוב רהט. ושם מסתבר שלמרות משרד החינוך אישר לרהט לפי התקן ארבעה קב"סים, בפועל יש רק אחד כי הרשות המקומית לא מוכנה לממן את חלקה ביותר מאשר אחד. ולכן, אפילו שמשרד החינוך מאשר את התקן - - -
שמשון שושני
שניים, היא מוכנה לממן שניים.
יצחק קדמן
אני לא בא בטענות לאף אחד. אבל, ככל שהיישוב הוא חלש יותר ופרובלמאטי יותר, וככל שיש יותר נשירה, צריך למצוא איזושהי דרך כדי שהתקנים שמשרד החינוך מכיר בהם לפחות יאוישו, אחרת זה על הנייר בלבד.
מ"מ היו"ר אלכס מילר
תודה.
משה דקלו
אני אתייחס קצת לגבי הנתונים. הדיון לפני שנה שאל את השאלה האם אוכלוסיית התלמידים היא ט'-י"ב או י'-י"ב, או רק י"א-י"ב . זה היה הדיון. כי הנשירה איננה מתרחשת רק בכיתות י"א-י"ב. אנחנו יודעים את הפיקים הגדולים של הנשירה. הנשירה מתרחשת איפשהו במעברים בין היסודי לחטיבה, ובין חטיבת הביניים לחטיבה העליונה.
מ"מ היו"ר אלכס מילר
אל תתייחס לדיונים, תתייחס לנוסח החוק. החוק בהיבט המשפטי מסביר בצורה ברורה מאוד על מה אנחנו מדברים. אנחנו מציגים פה נתונים מסוימים, ואולי תוכל להתייחס לנושא הזה.
משה דקלו
התשובה לכך היא שאנחנו מחייבים את הילדים ללמוד בכיתות י"א-י"ב, ואלה שעולים מ-י' גם כן נכללים בקבוצה הזאת.
מירב ישראלי
אבל, לא לפי החוק. החוק כבר חל עליהם.
משה דקלו
החוק חל עליהם, אבל הנשירה - - -
מירב ישראלי
כן. אבל, הצו הזה מתייחס אך ורק לי"א-י"ב. אם אני זוכרת נכון, הוויכוח בשנה שעברה היה האם האחוז הוא מכלל אוכלוסיית התלמידים י"א-י"ב, או מאחוז הנושרים, והבהרנו. היה ויכוח כזה, אני זוכרת אותו. הבהרנו שהאוכלוסייה שאליה מתייחסים, וממנה צריך לגזור את האחוזים, את השיעור, זו האוכלוסייה של י"א-י"ב. לכן, ה-10% צריך להיות מ-י"א-י"ב.
משה דקלו
זה לא מה שעשינו בשנה שעברה. עשינו מ-י'-י"ב.
מירב ישראלי
לפחות לפי ההצהרה לפרוטוקול, לפרוטוקול נאמר שזה 10% מ-י"א-י"ב, אחרת אני חושבת שהוועדה לא היתה מאשרת את זה כי זו דרישת החוק.
מ"מ היו"ר אלכס מילר
חברים, אם יש מישהו שרוצה להתייחס לדיון של הוועדה אז שישלח לי שם, שם משפחה, תפקיד, וכך נוכל להתקדם.

מירב, איפה אנחנו פה מבחינת המספרים?
מירב ישראלי
אם באמת הנתון הוא שמ-י"א- י"ב זה 8%, אני מציעה שבכל זאת יהיה תיקון לצו כי זה לא עומד בתנאי החוק. זאת אומרת, שהם יבחנו את חולון, רעננה וטבריה. חבל לעשות שני דיונים.
יצחק קדמן
זה אפילו יקפיץ את זה מעל 10%.
מירב ישראלי
כשאין בעיה עם זה.
מ"מ היו"ר אלכס מילר
אבל, מבחינה משפטית אנחנו יכולים לאשר להם את הצו.
מירב ישראלי
אם ידוע לנו שזה פחות מ-10% זה פשוט לא עומד בדרישות החוק. לכן, לדעתי, חבל.
שמשון שושני
נוסיף עוד שני יישובים, אין בעיה.
מירב ישראלי
ונאשר את זה כמו שצריך.
מ"מ היו"ר אלכס מילר
אוקיי, בסדר גמור. חברים, אנחנו ממשיכים בדיון. לסדר העניין – אנחנו נאשר את הצו, ואני מאמין שזה יהיה כבר מסוכם עם יושב-ראש הוועדה, כאשר הוספו יישובים בשביל לעמוד בקריטריונים של חוק לימודי חובה עד י"ב.

נציג התמ"ת, רצית להתייחס - בבקשה.
שלום בן משה
בוקר טוב לכולם אני רוצה למסור שהיתה התייעצות איתנו. על פי החוק צריך התייעצות עם משרד התמ"ת. משרד התמ"ת הסכים לצו הזה ולרשימת בתי הספר.

אני רוצה לבשר לאדוני ממלא מקום היושב ראש ששיתוף הפעולה עם משרד החינוך מאז שנה שעברה ועד היום משתפר בצורה משמעותית.

אני מבקש להגיד שני דברים לפרוטוקול. ראשית, כזכור, טענתי בזמנו שהיה איזשהו נוהג שתלמידים שעברו למשרד התמ"ת, הוגדרו כנושרים, ואני אמרתי שזה לא מוסרי ולא חוקי. מנכ"ל המשרד קיבל את העמדה הזאת, ויצאה הנחייה. ועכשיו באופן רשמי, וגם נאמר פה בכנסת לפני חצי שנה, התלמידים שלומדים אצלנו הם במסגרת נורמטיבית. המשמעות החשובה היא שאנחנו יכולים לתת מענה באופן פורמאלי לתלמידים שיכולים לבוא במקום ללכת לחפש במקומות אחרים. המנכ"ל בזמנו אמר שבעדיפות ראשונה הם יופנו - גם אם יבקשו, וגם אם לא יבקשו – למסגרת שלנו כי הם ילמדו לימוד מקצועי, וירכשו מקצוע בחיים. יש הרבה שצריכים את זה. זו בהחלט בשורה חשובה מאוד. יש לנו היום ישיבת מטה מולם כדי לעשות תיאום עם הוועדות המשותפות, ואני חושב שזו התקדמות חשובה. תודה רבה.
מ"מ היו"ר אלכס מילר
בסדר גמור. האם אתה מרגיש שיש איזשהן בעיות שחשוב להעלות אותן ביישום העניין הזה?
שלום בן משה
לא, אני לא חושב. במרבית מהיישובים האלה יש לנו בתי ספר – או במקום, או בית ספר אזורי – ואנחנו יכולים לקלוט מאות תלמידים במערכת שלנו.
מ"מ היו"ר אלכס מילר
נציגת השלטון המקומי, בבקשה.
רות דיין מדר
אני רוצה לברך את משרד התמ"ת על פתיחת בתי ספר מקצועיים טכנולוגיים. אני חושבת שנכון שתלמידים כאלה לא יחשבו כנושרים. הם אכן מוצאים את מקומם ואת ייעודם בחיים. אני רק רוצה לברך ולחזק את שיתוף הפעולה בין משרד החינוך ומשרד התמ"ת. אנחנו כשלטון מקומי רואים בזה חשיבות מאוד גדולה ורבה לתלמידים שאנחנו לא מוצאים להם מענה בחינוך הרגיל.
מ"מ היו"ר אלכס מילר
האם את יכולה להתייחס לעניין מינוי הקב"סים שהעלה יצחק קדמן?
רות דיין מדר
אנחנו מודעים לבעיה. אבל, רשות מקומית אומרת לי: זה התקציב שלי, יש לי חשב מלווה. תגיד לי מה אני אעשה. האם אני אתן הזנה או שאני אשים קב"ס? אני אפנה זבל או שאני אשים קב"ס?
מ"מ היו"ר אלכס מילר
אני חושב שאנחנו צריכים להיות מודעים דווקא לנושאים האלה לא בסוף שנת הלימודים, אלא כשהבעיה מתעוררת. אנחנו עכשיו איכשהו מצאנו את עצמנו במצב של כיבוי שריפה. החוק קיים, חייבים לבצע אותו, ובחלק מהמקומות אין מי שיבצע אותו. אני מציע שגם בנושא הזה כאשר העניין הזה עולה על סדר היום, פשוט מיידית להעביר לנו את הנושא על מנת שנוכל לבדוק אם יש צורך לעשות פה ישיבה עם ראש העיר, או בכלל לבדוק מה קרה. מדובר פה בחינוך ילדי ישראל, ולא יעלה על הדעת שהחוק לא מתבצע. אני מציע שמשרד החינוך, יצחק ואתם, ימסרו קודם כל לוועדה את הנתונים של כל אותם יישובים בהם יש בעייתיות, ונראה אם אפשר לקיים פה ישיבה על יישום החוק בפועל בתוך הרשויות המקומיות. אני חושב שזה דבר נכון לעשות אותו. וכמובן, להבא צריך לעשות את זה בתחילת שנת הלימודים, ולא איפשהו בסוף.

חשוב לי גם לשמוע האם משרד החינוך מזהה איזשהן בעיות מבחינת יישום החוק, ואיך אנחנו באמת יכולים לשפר את המצב. עולים פה דברים, ואנחנו כבר בסוף שנת הלימודים. אני רואה שאתם מרחיבים את מעגל הערים שנכנסות לתוך החוק. כל עוד היה מדובר בכמות קטנה של ערים אז זה היה עוד איכשהו בשליטה. אבל, אם אנחנו בעוד שנה, שנתיים, שלוש, נגיע לכמות גדולה מאוד והדברים לא יטופלו, אנחנו יכולים למצוא את עצמנו עם חוק שלא עובד. חשוב לשמוע האם יש בעיות שכדאי להעלות אותן היום על מנת לנסות לשפר אותן. כמו כן, עד כמה שיתוף הפעולה שלכם עם הגופים שאמורים על ביצוע החוק שזה רשות מקומית, תמ"ת, וגופים נוספים הוא מלא? האם אתם מרגישים שהדברים לא נעשים כמו שהייתם רוצים שהם ייעשו? אנחנו נשמע ונראה איפה אנחנו יכולים לעזור, כי מתפקידנו לראות שהחוקים שהכנסת מעבירה גם מיושמים בסופו של דבר.
משה דקלו
אני אשיב. הקושי בעיקר מתקיים ביישובים שהם אינם במגזר היהודי. במגזר הבדווי, במגזר הדרוזי, ובמגזר הערבי יש לנו קושי. עברנו ישוב ישוב. הם פשוט מתקשים לאסוף את הילדים. חלקם כבר עובדים, חלקם כבר נמצאים מחוץ למערכת. התהליך הזה של החזרה הוא תהליך מאוד מורכב.

בדיונים שקיימנו בתוך משרד החינוך, המנכ"ל שלנו הציע לייצר את אותו פורמאט של כיתות קלט בתוך בתי ספר. יש לזה דוגמה מאוד טובה בעמל נהרייה אצל יוסי זיגלמן. יש שם חטיבה עמלנית עם 200 ילדים שלומדים תוכנית לימודים ייחודית, ורק אלה שהם טובים עוברים לתיכון הרגיל. זה מודל של בית ספר בתוך בית ספר. אנחנו מנסים להקים את הדברים האלה. זה קשה מאוד עם הרשויות המקומיות משום שישנו גם קושי עם הילדים ועם המשפחות. זהו תהליך מאוד מאוד מורכב. זה לא לבוא ולפתוח כיתה, זה עניין של כמעט שתדלנות מול הילדים. זאת אומרת, לשכנע אותם לחזור. התהליך איננו פשוט.

אנחנו עוברים ישוב ישוב, במיוחד במגזר הדובר ערבית. זה תהליך שייקח לנו זמן. אנחנו לומדים, אנחנו מפיקים לקחים. גם אני באופן אישי הייתי אצל ראשי רשויות בכדי למנף את כל הפעולה הזאת. יש בזה קושי עצום. עיקר הקושי הוא ברשות המקומית ובפעולה שהרשות המקומית צריכה לעשות, לא אצלנו. כי התקציב באמת הוקצב, יש לנו את האמצעים. אנחנו מתקשים להביא את הילדים ביחד הרשות לתוך התהליך הזה. זה קושי.
מ"מ היו"ר אלכס מילר
האם גייסתם גופים נוספים ועמותות למטרת ההסברה בנושא הזה שמסייעים לכם? יכול להיות שיש צורך לבדוק גם אפשרות לגייס גופים נוספים אם אתה אומר שצריך לשבת עם המשפחה ולדבר עם הילדים, כי מדובר בנושא הסברה ושינוי הראייה בתוך הבית כלפי ההשכלה.
משה דקלו
גייסנו, גייסנו חלק מהמלווים שלנו בתוכנית החומש למגזר הערבי שהם יסייעו לרשות המקומית. אנחנו מגייסים. התהליך הזה הוא מאוד מורכב, כי ברגע שילד עוזב אז זה סיפור מאוד מורכב להחזיר אותו.
מ"מ היו"ר אלכס מילר
איפה נמצאים בדרך כלל תלמידי י"א-י"ב כאשר הם עוזבים?
משה דקלו
אני יכול לספר לך שאני נכנסתי באופן אישי למשולש של בועיינה, נאחף ודיר אל-אסד. הילדים עובדים במוסכים ובמסעדות. מצאנו שם 40 ילדים בחוץ. חלקם רשומים כלומדים בתוך בתי הספר. זה פרויקט מאוד מורכב. זאת אומרת, אנחנו לא מזהים אותם, אנחנו רואים אותם שהם בנשירה סמויה. חלקם לא רוצים לחזור כי הם אומרים: עזבו אותנו, אנחנו כבר עובדים.
אתי בנימין
בתי הספר לא מדווחים עליהם וממשיכים לקבל עליהם.
משה דקלו
נכון, וגם זה תהליך שאנחנו עובדים יחד עם התמ"ת. זה פרויקט מורכב מאוד מבחינה אישית. זה ילד ילד. אנחנו נגביר את המאמצים שלנו. המנכ"ל נתן לנו הנחיות לקראת שנת העבודה הבאה, ואנחנו נעשה הכול בכדי שזה יותר ייושם.
מ"מ היו"ר אלכס מילר
אבי גור, אתה מצביע. אני רק יכול להבהיר לך שאתה יכול לדבר כאן בוועדה כאזרח פרטי, ולא בשם ארגון, כי הארגון פורק. אז בבקשה כמובן לא כנציג הארגון, אלא כאזרח – אין שום בעיה עם זה.
אבי גור
בשנים הקודמות השתתפתי בישיבות בנושא הזה. החוק הזה הוא בהחלט תיקון עוול היסטורי. אני חושב שמגיע למשרד החינוך יישר כוח על זה שהוא מטפל למרות הקשיים.

אני רוצה להציע הצעה בהמשך לדבריך, אדוני היושב ראש. בנושאים אחרים משרד החינוך מפרסם מכרז לנושא של הטמעה, וגוף חיצוני עוסק בהטמעת הנושא כי זה דבר זמני. אני חושב שאפשר גם בנושא הזה להוסיף עוד כוח חיצוני למשרד שיעסוק בהטמעה.

שנית, יש לנו השנה הצלחה גדולה מאוד בנושא טיפולי שיניים לילדים. גם שם התחלנו בקטן עד גיל 8, ועכשיו הגענו להסכמות שזה יוארך בשנה הבאה עד גיל 10, ובשנה שלאחר מכן עד גיל 12, ועד גיל 14. אני מציע הצעה נוספת שהמשרד ייערך, ויציג לנו בישיבות הבאות את התחזית שלו לשנים הבאות.

אני חושב שהצעד של המשרד בו הוא עשה תפנית מהשנה הראשונה שבה נבחרו היישובים לשיטה שהרשויות הביעו הסכמה, הוא צעד מאוד חיובי. אני מקווה שכן יצטרפו לחוק הזה ולהרחבה הזאת עוד הרבה יישובים, כי תעודת בגרות היום ו-12 שנות לימוד זה רק צעד אחד לקראת ההכשרה של האדם או בתעודה מקצועית או בתעודה אקדמית.
מ"מ היו"ר אלכס מילר
תודה. חברים, אני רואה שאין פה מישהו שרוצה עוד להתייחס, נכון? תודה.

מרב, אני מבקש שתעברי איתנו פה על העניין לישיבה הבאה כך שלא תהיה לנו תקלה נוספת, וכל מיני גורמים שהיו אמורים להיות שותפים להגשת הצו - - -
מירב ישראלי
אוקיי. מה שצריך לעשות הוא להחליט איזה יישוב נוסף, או יישובים נוספים, נכנסים כך שזה יגיע ל-10% שזה כמובן התנאי של החוק. הדבר השני הוא להעביר את ההתייעצויות עם שר התמ"ת ועם ועדת החינוך.
שמשון שושני
יש לנו את האישורים.
מירב ישראלי
אבל, השאלה היא האם הם ראו את היישוב הנוסף?
שמשון שושני
היישוב הנוסף – לא.
מירב ישראלי
אז רק את העניין הזה.
שמשון שושני
נוסיף יישוב נוסף.
מירב ישראלי
פשוט להעביר את זה את הפרוצדורה של החוק.
מ"מ היו"ר אלכס מילר
חברים, אנחנו מחויבים למסגרת המשפטית שאליה כפופה הוועדה. ולכן, נא באמת לעמוד בכל הקריטריונים.

רבותי, אנחנו נקיים עוד ישיבה לאישור הצו ב-2 לאוגוסט כך שכל אותם התיקונים שצריך לעשות ייעשו, ושהצו יגיע בצורה מלאה ביותר. אני מקווה שהוועדה גם תאשר אותו, ואנחנו נוכל להחזיר את תלמידנו חזרה לספסל הלימודים. אני גם מאמין שנאשר את החוק לאיסור העסקת נוער בקריאה שלישית, כפוף לחוק חינוך חובה. אני גם מקווה שכל אותם אלו שאחראים על יישום החוק ידעו לבוא ולמצוא את אותם מעסיקים שמושכים את ילדי ישראל מספסל הלימודים ומהמקום שבו הם צריכים להיות. בסופו של דבר, אם שני החוקים האלה יעבדו תהיה לנו קצת בשורה לאותם אלה שמוצאים את עצמם מחוץ למערכת החינוך, ובסופו של דבר יוצאים ללא השכלה וללא מקצוע. צריך לעשות שם תיקון מהותי.

אני מברך את משרד החינוך על כך שהוא עושה עבודתו נאמנה כלפי הציבור במדינת ישראל, ונלחם בתופעת הנשירה מבתי הספר. כמובן שאני מברך את השר על כך שהוא מקפיד ליישם את חוק חינוך חובה. כמו כן, את משרד התמ"ת ואת שר התמ"ת עם כל שיתופי הפעולה, וגם את השלטון המקומי. חשוב מאוד שיהיה פה שיתוף פעולה. אם יהיה פה מצב שבו צד אחד מנסה להתעלם, או לא יהיה חלק מזה, אז כל הסיפור הזה לא יעבוד. כמובן שאנחנו כוועדת החינוך שותפים מלאים ליישום החקיקה.

אני חוזר על דברים שאמרתי קודם, הדברים צריכים לעלות על שולחן הוועדה בתחילת שנת הלימודים, ולא בסוף שנת הלימודים. ואם צריך לעשות פה ישיבה על ישוב כזה או אחר, אנחנו נעשה. תביאו את הרשימה, ותביאו את אותם ראשי רשויות שמנסים לברוח מיישום החוק. מדובר פה בחינוך של ילדים, ולא יעלה על דעת שמנסים למצוא פרצה בחוק או ביישום החוק כדי לא לבצע אותו.

אם כך, אנחנו נקיים ישיבה ב-2 לאוגוסט, ואני מקווה שנדון לא פעם אחת כאן בוועדה בכל מה שקשור ליישום החוק.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:45.

קוד המקור של הנתונים