PAGE
56
ועדת הכלכלה

27.07.2010


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 311

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ט"ז באב תש"ע (27 ביולי 2010), שעה 11:00

רשות השידור – יישום הרפורמה

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

אברהם מיכאלי – מ"מ היו"ר

אלי אפללו

כרמל שאמה

נחמן שי

יוליה שמאלוב-ברקוביץ – מ"מ

חה"כ חיים אורון

גלעד אורן – יועץ מנכ"ל משרד ראש הממשלה

שני שרביט – עוזרת מנכ"ל משרד ראש הממשלה

עו"ד עידו אציל – לשכה משפטית, משרד ראש הממשלה

משה שלם – רכז תקשורת, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

יונתן רזניק – רפרנט תקשורת, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

דוד גלנוס – יושב-ראש איגוד עובדי התקשורת, ההסתדרות הכללית החדשה

דני הורנשטיין – יושב-ראש הסקטור הציבורי, הסתדרות הנדסאים וטכנאים, ההסתדרות הכללית החדשה

אהוד פלג – מנכ"ל המועצה לצרכנות

שלומי דגן - כלכלן, המועצה לצרכנות

ד"ר אמיר גילת – יושב-ראש רשות השידור

מוטי שקלאר – מנכ"ל רשות השידור

אריה שקד – מנהל קול ישראל, רשות השידור

עו"ד חנה מצגביץ' – היועצת המשפטית, רשות השידור

עו"ד מרסיה צוגמן – סגנית בכירה ליועצת המשפטית, רשות השידור

ליאור רמתי – סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל, רשות השידור

איתנה גרגור – מבקרת פנים, רשות השידור

לינדה בר – דוברת, רשות השידור

תמנה עורב – יושבת-ראש ועד האקדמאים, רשות השידור

דני זקן – יושב-ראש אגודת העיתונאים, רשות השידור

ורד ברמן – אגודת העיתונאים בירושלים, רשות השידור

גדי בן יצחק – יושב-ראש ועד עיתונאי קול ישראל, רשות השידור

רן אפרתי – יושב-ראש ועד טכנאים-רדיו, רשות השידור

צבי גרזון – ועד טכנאים-רדיו, קול ישראל, רשות השידור

מוטי אברהם – יושב-ראש הסתדרות ההנדסאים ירושלים, רשות השידור

משה זמיר – עורך תוכניות בקול ישראל, רשות השידור

עו"ד ברוך אסקרוב – יושב-ראש עיתונאי הרדיו בתל-אביב, רשות השידור

יצחק שבו – יושב-ראש ועד משולב מטה, רשות השידור

עידן אור – מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה

נילי בן גיגי – מנכ"לית האגודה לזכות הציבור לדעת

חני לוז – רכזת תדמי"ת, מרכז תדמי"ת

עו"ד אדריאן אגסי – יועץ משפטי, מרכז תדמי"ת

ירמיהו קדושי – מפיק תסריטאי שחקן, הפקות המזרח

בנימין מסיקה – במאי מפיק ועורך, הפקות המזרח

עו"ד אתי בנדלר

לאה ורון

טלי רם
רשות השידור – יישום הרפורמה

שלום לכם, בוקר טוב. אנחנו ממשיכים, אנחנו בישיבה שנייה של ועדת הכלכלה להיום ואנחנו מקיימים כאן ישיבה נוספת בנושא יישום הרפורמה. אנחנו בעצם בדיוני מעקב סדרתיים על בסיס חודשי או דו-חודשי בנושא רשות השידור.


אנחנו מקיימים מעקב ואני מוכרח להגיד לכם שהמעקב הזה מתקיים כבר כמעט שנה וחצי, ולאט-לאט בעצלתיים הוא מתקדם, אבל היום אני מקווה שנשמע שההתקדמות נכנסה אולי לישורת האחרונה, אני מאוד מקווה.


קודם כול, אני רוצה לברך את יושב-ראש רשות השידור החדש, אמיר גילת, שאושר בממשלה אם אינני טועה לפני פחות משבועיים וגם קיבל את כתב ההסמכה שלו מנשיא המדינה.


אתה יודע, אמיר, שאלנו פה פעמים רבות את נציגי הממשלה מתי יהיה יושב-ראש – זה נמשך בערך מיוני או מיולי 2009, אבל זה קרה. אנחנו מאחלים לך – קודם כול אני בשמי – אני מקווה גם בשמם של שאר הנוכחים.

היה כדאי לחכות.

חבר הכנסת שי, קודם כול מאחלים לו בהצלחה.

נכון.

קודם כול, אדם נכנס לתפקידו, מאחלים לו בהצלחה. חכה, יש חילוקי דעות.

מאה שניות של חסד.

בדיוק, מאה שניות של חסד. תבקש יותר, תבקש מאה ימי חסד – אבל לא קיבלנו את זה מהאופוזיציה באופן כללי, אני מניח שאתה אולי תקבל.


אמיר, אנחנו באמת מאחלים לך הצלחה בתפקיד – תפקיד חשוב - יושב-ראש רשות השידור.

תודה רבה.

באותה הזדמנות אני כמובן רוצה לומר לכם שההחלטה שהתקבלה בנושא שידור הכדורגל - שידור ליגת העל בערוץ הראשון של הטלוויזיה, היא אחת ההחלטות – קודם כול על המונדיאל בירכנו אתכם כבר.

אפשר עוד פעם.

טוב, נברך אותך על ההצלחה הגדולה בשידורי המונדיאל – אתכם, אתכם רשות השידור – אבל אני חושב שמהותו של שידור ציבורי, ודיברנו על זה גם כאן כמה וכמה וכמה פעמים, זה הדבר. שידורי ליגת העל ישודרו, ואני שמח – משלמים קצת כסף, בסדר, כספי הציבור הולכים בדיוק למטרות הללו, שידור ליגת העל בשלוש עונות ברשות השידור – הדבר הזה הוא בהחלט שירות ציבורי בשידור הציבורי מן המעלה הראשונה. אני מברך אתכם.

אולי נשמע פרטים גם לגבי העלויות של זה ותקציבים, מאין זה בא. אלה דברים שהם לא זניחים.

אתה מייד תשמע הכול. ברשותך, חבר הכנסת שי, קודם כול אתה רוצה לדבר, לא נרשמת לזכות דיבור.

אני אירשם בשמחה.

בבקשה. ברשותכם, כיוון שזו באמת הישיבה הראשונה של אמיר כיושב-ראש רשות השידור – עיתונאי לשעבר, אתה עדיין בתחום התקשורת והעיתונות אבל עכשיו בתפקיד טיפה אחר, עם אחריות מאוד-מאוד-מאוד גדולה – נשמע איך אתה רואה את הדברים במעט הזמן שהספקת ללמוד את הנושא הזה של רשות השידור. בבקשה.

תודה רבה. אני באמת עסוק כרגע בלימוד הנושאים – הרבים, יש לציין – שעומדים בפני רשות השידור. התחלתי בעבודה בשבוע שעבר כך שאני עוד בעיצומם של הלימודים, בעזרתו האדיבה של המנכ"ל, מוטי שקלאר – שאנחנו, אגב, בתיאום כמעט מושלם ומופלא, ואני חושב שאנחנו אולי נעשה היסטוריה, אני מקווה שנעשה היסטוריה בזה שנהיה היושב-ראש והמנכ"ל הלא מחוככים ביותר בתולדות רשות השידור, ובאמת אני מקווה שהעבודה הטובה בינינו תימשך גם לעתיד. ההתחלה לפחות מבטיחה הרבה טובות, ואני באמת מקווה שנעשה היסטוריה גם בקטע הזה. תיכף נדבר על דברים נוספים.


נטלתי על עצמי את המשימה לעמוד בראש רשות השידור בגלל שאני באמת מאמין בשידור הציבורי בישראל. אני חושב שהדבר הזה הוא חשוב מאוד, זה בעצם האוויר התרבותי שאנחנו נושמים ואנחנו רוצים שהאוויר הזה יהיה נקי.


אני חושב שאנחנו צריכים להניח אריח לרשות השידור, לשידור הציבורי בישראל. למה אריח? כי הוא צריך להיות איכותי, רלוונטי, ישראלי וחדשני. אלה העקרונות שצריכים להיות מול עינינו.


כשאנחנו מדברים על איכות, כמובן אלטרנטיבה לערוצים המסחריים, ובכלל ערוץ של שידור ציבורי צריך לראות את עצמו כאלטרנטיבה לכל השאר. הזכרתי את האוויר הנקי, את האיכות, בעיקר בקטע הזה.


אנחנו לא צריכים לרוץ אחרי הרייטינג. אני לא אומר שאנחנו לא צריכים לשאוף לרייטינג אבל אנחנו כמובן לא צריכים לרוץ אחרי הרייטינג. הרייטינג לא צריך להיות הקו המנחה אותנו. אם הוא בא בדרך אגב וכפועל יוצא, אז אדרבה ואדרבה.


אנחנו מדברים על רייטינג, כמובן שכל מה שאני אומר נכון גם לטלוויזיה וגם לרדיו, זאת אומרת בהתאמה שיעורי ההאזנה ברדיו.


רלוונטי זה אומר שאנחנו צריכים להיות רלוונטיים ולהגיע לצופה או למאזין או לגולש בכל מקום שבו הוא נמצא, זאת אומרת שבאמת האזרח שמשלם את כספי האגרה יוכל לצרוך את השידור הציבורי בכל אמצעי – בין אם זה טלוויזיה, בין אם זה רדיו, בין אם זה מחשב, בין אם זה טלפון סלולרי – ולכן כבר אני מקדים את המאוחר ואומר שבהצעות החוק למיניהן שאנחנו דנים בהן צריך לקחת בחשבון גם את השינויים הטכנולוגיים שקורים סביבנו בחברה ובעולם. היום מקלט הטלוויזיה, כשאנחנו מדברים על תשלום אגרה ועל דברים אחרים צריך לקחת בחשבון גם את הדברים האלה ולא להסתמך על נוסחים ישנים של מקלט טלוויזיה כבסיס לתשלום האגרה, אבל עוד נגיע לזה.


ישראלי – אני לא רוצה להרבות במלים. אנחנו מדברים על שידור ציבורי שמשקף את הערכים הישראליים, היהודיים של כל הזרמים בחברה הישראלית. קול ישראל, שאתמול ביקרתי בו, משדר ב- 16 שפות למשל, וזו הדוגמה הבולטת. אנחנו צריכים להיות גם במקומות – בין אם זה ערוץ שמשדר יידיש, אז אנחנו צריכים גם לשמר את היידיש מצד אחד, גם שידורים בתחומים אחרים ובשפות אחרות שאינן נגישות בערוצים ובפלטפורמות אחרות.

יש שידור ביידיש היום?

יידיש ולדינו.

יש, וגם לדינו.

באמת? באיזה רשת זה משודר?

ברק"ע.

רק"ע, אנחנו יודעים בשפה הרוסית ובאמהרית.

אז יש גם בשפות נוספות.

14 שפות.

גם פה אפשר לעשות הרבה יותר בקטע של השימור, ולא רק לשדר לקהל ששומע אלא גם לשמר את השפות, והזכירו פה שתי דוגמאות – את היידיש ואת הלדינו בתור דוגמה.

יפה.

חדשני – אני חושב שהמונדיאל שאותו הזכרת, אני גם בירכתי את הנהלת רשות השידור, את המנכ"ל ואת כל העושים במלאכה, כצופה נהניתי משידורי המונדיאל, עוד לא הייתי אז בתפקיד – אבל בהחלט ראינו דוגמה ליכולת של רשות השידור לתפוס עמדה ולהוביל מהלכים טכנולוגיים, ה- HD כמובן, ובהקשר של השינויים הטכנולוגיים צריך להסתכל, שוב, הזכרתי את פלטפורמת האינטרנט.


אנחנו חייבים להיות גם במדיה החדשה ואנחנו נהיה גם במדיה החדשה. האינטרנט ושאר האמצעים הטכנולוגיים האלה הם בסיס שבו נמצאים רבים מהקהלים, במיוחד הקהלים הצעירים שאליהם אנחנו רוצים להגיע יותר מכול כי הם לא בקהל המסורתי שלנו היום ואנחנו רוצים להיות שם. לכן אנחנו חייבים להשקיע הרבה גם בנושא של האינטרנט והפלטפורמה האינטרנטית בכלל.


בנוגע לרפורמה, שוב, אני שבוע בתפקיד, אני לא מתיימר כרגע להיכנס לעומק הדברים בסקירה הזאת. המנכ"ל, ואריה שמרכז את נושא הרפורמה ברשות, ימסרו דיווח על סטטוס, כותרת הדיון, אבל אני באמת מקווה שהרפורמה תושלם בקרוב – לא רק בגלל החשיבות שלה ובגלל שכולם מבינים שהיא צריכה לקרות, אלא גם בגלל שכולם יודעים שחלון ההזדמנויות הנדיר הזה שנפתח עומד להיסגר בקרוב, וחייבים לעשות כל מאמץ כדי להשלים את הרפורמה בעתיד הקרוב ביותר.


ולסיום אני אומר – אני לא אכנס פה לפירוט לוח המשדרים והדברים שאנחנו רוצים לעשות גם על המסך וגם ברדיו, אבל בהחלט יש הרבה עבודה. צריך לחשוב, ולא עושים רפורמה כל יום ולא עושים רפורמה כל חמש שנים ולא משנים את חוק רשות השידור כל פעם, ולכן כל התהליכים האלה שמתנקזים יחד צריכים לקחת בחשבון – וזה התפקיד העיקרי שלי – לאן אנחנו רוצים להוביל את נושא השידור הציבורי ואיך ייראה השידור הציבורי בעוד עשר, עשרים ושלושים שנה, ואת כל הדברים האלה צריך לקחת עכשיו בחשבון כי לשם אנחנו רוצים להגיע. תודה רבה.

תודה. אני מודה לך. אני הייתי רוצה לשמוע אם אתה שותף לדעתי שכל החקיקה בנושא רשות השידור, אדוני יושב-ראש הרשות, צריכה להיות מפוצלת מחוק ההסדרים, כיוון שאני חושב שהנושא של רשות השידור הוא אחד מהנושאים הציבוריים הגדולים ביותר שצריכים להיות בדיון מעמיק ויסודי, ולא באבחת החרב של חוק ההסדרים.

אני לא רוצה להתייחס כרגע. אמרתי, אני בלימוד הנושאים כרגע, עוד מוקדם שאני אביע דעה מוצקה. אני עוד אומַר אותה.

אז אני אומַר אותה. דעתי היא שזה צריך להיות מפוצל מחוק ההסדרים. אני יודע שהממשלה מציעה את החקיקה של רשות השידור להביא באותה רשימה ענקית של כל מיני שינויים במשק המדינה, קוראים לזה. אגב, אתה יודע, אתה מדבר על חוק רשות השידור שהוא ישן. גם חוק ההסדרים, כל הרעיון שלו גם הוא מתחיל לצבור התיישנות.


ב-1985, כאשר המשק הישראלי היה בשיא קריסתו, הייתי אומר, הוא הובא בעצם לאוויר העולם, ואני חושב שאנחנו לא רק שלא בקריסתו של המשק הישראלי, בדיוק במצב ההפוך – אולי בשיא תפארתו של המשק הישראלי מאז הקמת המדינה.


אני חושב שגם הדבר הזה, הגיע זמנו אולי– בוודאי לצמצם אותו, כפי שדיברתי על כך עם יושב-ראש הכנסת – אבל בוודאי את הנושא של השידור הציבורי להביא לחקיקה נפרדת בכנסת, ואנחנו כמובן נעלה את זה בישיבה עם יושב-ראש הכנסת, הידברות מול הממשלה.


אני מבקש מהמנכ"ל - אתה נמצא איתנו כל הזמן, גם עם הוועדות הקודמות, בתוך דיוני הסטטוס הללו על הרפורמה. אנחנו רוצים לשמוע על ההתקדמות או בעצם מה קורה כרגע. דיברנו אגב לפני שבועות, היינו מאוד אופטימיים – אתה זוכר בדיון הקודם בתחילת מאי. שבועות עבר, אנחנו מתקרבים לראש השנה. לפי חגי ישראל הרפורמה הזאת מתקדמת, אבל מה טוב בחגי ישראל – הם תמיד חוזרים, תמיד אפשר לדחות לחג אחר. תעדכן אותנו בבקשה.

החגים מלשון חוגה, אתה יודע.

בהחלט.

תמיד חוזרים אל אותה נקודה, והמגמה – כספיראלה – אתה כל הזמן מתקדם קצת, למרות שאתה חוזר על עצמך.


מלבד הדיווחים שדיווחתי בזמנו – ואני לא חושב שיש מקום לחזור עליהם, כבוד היושב-ראש, אלא אם כן תחליט אחרת – לחזור על מה שסוכם עד היום, אני חושב שאין טעם.

לא, אין צורך. איפה הדברים עומדים כיום?

אני יכול לומר מה התקדם מאז. בראשית יולי חתמנו עם אגודת העיתונאים הסכם מסגרת, כשבסופו של דבר למעט הניסוחים, בכל מה שנוגע לנספחים שעדיין את זה לא סיימנו, חתמנו, יושב-ראש אגודת העיתונאים דני זקן שחזר לארץ, ועבדך הנאמן, עם ראשי האוצר והוועד המנהל. זה היה ככה באופן סמלי במהלך שידורי המונדיאל.


עם הטכנאים והוועד המשולב אנחנו כרגע בשלב של הניסוחים. אני מקווה מאוד שבמהלך אוגוסט נגמור את כל נושא הניסוחים, כך שגם מולם, מלבד מחלוקות שנולדות וצצות, וחלקן מחלוקות אולי גם מהותיות שמתגלות תוך כדי עבודה על הניסוחים, גם איתם יש סיכום עקרוני כמעט על כל הסוגיות.

עם מי?

עם הטכנאים. מר שקלאר, תרים את קולך בבקשה.

עם הזמן קשה לי יותר ויותר לשמוע.

נחמן, פעם היית שומע גם כשהייתי מדבר מקומה שנייה.

בשורות טובות, קשה לי לשמוע אותן.

לא כל כך מדויקות.

אולי בגלל זה.

בבקשה, המנכ"ל.

לזכותו של צבי גרזון שהוא אדם עקבי – גם כשאני אומר בוקר טוב, הוא אומר זה לא מדויק, ובכל ישיבה האצבע מורמת בתחילת דבריי, שהדברים לא מדויקים.

מוטי, אני נאמן לאמת ולעובדות.

מר גרזון, המנכ"ל בזכות דיבור. אתה לא נרשמת. כל מי שרוצה לדבר מתבקש להירשם אצל מנהלת הוועדה.

אני חוזר ואומר – בכל מה שנוגע לטכנאים ולוועד המשולב, העבודה כרגע בניסיון להתקדם היא באמצעות הניסוחים המשפטיים. אני לא מסתיר שדרך הניסוחים מתגלות מחלוקות. צריך לזכור שהמשא ומתן שלנו זה בעיקר עם ההסתדרות; מי שמוביל את המשא ומתן זה יושב-ראש האיגוד המקצועי, אבי ניסן-קורן, שעושה עבודה מצוינת, וברק שטרוזברג מהאוצר, ואנחנו, ומתקדמים. יש עדיין מחלוקות בכמה נושאים, אני מקווה שנדע להתגבר עליהן.

בנושאים של מה? של דרכי עבודה?

ברפורמה – בהסכם מדברים על מספר עוגנים. אחד, רשימת הפורשים או המפוטרים – זה כבר מאחורינו לחלוטין. יש הסכמי שכר חדשים, יש כל מה שקשור לנוהלי עבודה שלהגיע להסכמה בעניין זה לא פשוט.

ברשימת 700 הפורשים – לא הבנתי - המספר או האנשים?

המספר.

את זה אנחנו יודעים כבר כמה חודשים.

אמרתי, זה מאחורינו לחלוטין.

שנה ורבע.

בדיוק. המספר הזה ידוע.

את זה אנחנו יודעים, כן. אני לא מדבר כרגע מול הוועדים. אנחנו, מול הגורמים שמחליטים בנוגע להסכם ויש להם את התוקף לחתום על הסכמים - קרי האוצר, הסתדרות ורשות השידור – הגענו להסכם כמעט בכל הנושאים.


עובדים על ניסוחים. במסגרת הניסוחים, כשאתה יורד לפרטים, יש מחלוקות. סיום המחלוקת יהיה שוב מול ההסתדרות ולא מול הוועדים, עם כל הכבוד לוועדים – מקשיבים, שומעים, אבל בסופו של דבר מי שמייצג אותם זה אבי ניסן-קורן, כאמור מייצג את ההסתדרות. עד כאן בנושא הזה. אני מקווה – לפחות כך ההסכמה ביני לבין אבי ניסן-קורן, הוא אופטימי – שבמהלך חודש אוגוסט יהיה אפשר לגמור את עבודת הניסוחים. ייתכן שהוועדים לא ישמחו על כל הסכמה.

אתה נקבת פה בזמן, שעד סוף חודש אוגוסט יהיה אפשר להגיע לניסוחים?

אנחנו מקווים שכן - בנושא הזה לפחות כך ההבנה בינינו לבין ההסתדרות והאוצר. הוועדים, אני אומר שוב, לא כולם מאושרים מכך, לא כולם מאושרים מההסכמים ומהניסוחים, אבל אם אנחנו לא נחתוך בתאריך מסוים, זה יימשך גם עוד שנתיים.


לצד עבודה מול הוועדים יש את הסכם המימון שגם אותו צריך לסיים, הוא לקראת סיום – זה בעבודה מול מנכ"ל משרד ראש הממשלה ואגף התקציבים. יש את הזרוע הנוספת שאנחנו מקווים – כן חוק הסדרים, לא חוק הסדרים – באמצעות החקיקה אנחנו גם לקראת סיום, ורק היום אנחנו יושבים על הליטוש האחרון של החוק החדש של רשות השידור.

זה חוק שאין שום מצב – אני אומר את זה פה ואני בטוח שבעניין הזה קואליציה ואופוזיציה מצטרפות – חוק רשות השידור, אין שום תסריט שהוא עובר בחוק ההסדרים. זה חוק יסודי, זה חוק חברתי, זה חוק כלכלי, חוק חינוך. אין שום מצב שהוא עובר בחוק ההסדרים. באמת כדאי לממשלה לרשום לעצמה שהדבר הזה לא יכול להיות.

למרות חיבתנו הגדולה לנושא תקשורת, יש עוד כמה נושאים חשובים שמתגנבים לחוק ההסדרים.

ברור, אבל אנחנו כרגע עוסקים בתחום הזה. אני מסכים איתך, דרך אגב. אני חושב שהעניין הזה הוא חוצה מפלגות, גם כשכל אחד הוא באיזושהי פוזיציה אחרת. אבל בעניין הזה אין דבר כזה – החוק הזה, אם אינני טועה, עוד מעט ימלאו לו 40 שנה, קצת פחות. ממתי החוק הזה?

מ- 65'.

מ- 1965. אז רוצים לשנות 44 וחצי שנים. אי-אפשר בחוק ההסדרים, אבל זה בסדר, זה לא שייך לרשות השידור. זה בתוך השיח הפוליטי הפנימי, הפרלמנטרי.

מה שחשוב בהקשר לסאגת הרפורמה – ברגע שהנושאים הללו, מגיעים איתם לידי סיכום, קרי הסדר המימון שהוא תנאי הכרחי כדי לייצר את הפרישה ואת כל מה שנגרר לאחר מכן, והחוק, זה פחות או יותר גם כן לקראת סיום. כן בחוק ההסדרים, לא בחוק ההסדרים – זה חשוב לציין, לצד החתימה על ההסכם עם הנוגעים בדבר, כך שאני כן אופטימי שאנחנו הפעם לקראת סיום. זה לוקח זמן כי איך הגדיר זאת אחד מראשי האוצר – זו הרפורמה אולי בגוף המסובך ביותר והרפורמה הכי מורכבת שנעשתה עד היום, אז זה לוקח קצת זמן.

תודה. דיברת על הסכמי מימון, אני רוצה לשמוע גם את האוצר. למה אתה ביציע? האוצר ביציע זה חסר תקדים. יכול להיות שחלק מאיתנו ירצו שיישארו שם, אבל תפוס מקום פה ותעדכן אותנו על הסכמי המימון, מאיפה הם יבואו, כי קראנו בחלק מהמקומות שהם יבואו מהעלאת האגרה, וזאת סוגיה ציבורית.

חוכמה קטנה מאוד להטיל את זה על כתפי הציבור.

אולי נקבע שמי שנוסע בכביש 6...

גם הם הפעם לא כל כך מאושרים מחוק ההסדרים, משום מה.

בבקשה, איפה הדברים עומדים מבחינת משרד האוצר?

משה מהחשב הכללי. אנחנו עובדים על הסכם המימון. יש שני מקורות תקציביים – אחד זה העלאת האגרה בסך מקורות של כמעט 300 מיליון שקלים, והדבר השני זה סכום כסף שמגיע לרשות השידור, חלקו כמענק – 90 מיליון שקלים כמענק, פרוס על פני שנתיים.

ממש חמישים-חמישים.

תיכף אני אסביר. ועוד 240 מיליון שקלים הלוואה.

שמי יחזיר אותה?

רשות השידור.

לכמה שנים? תן לנו את הסכומים. כמה תכניס העלאת האגרה?

אני אסקור את הכול. העלאת האגרה תכניס בסביבות 300 מיליון שקלים.

זאת אומרת, זה הפלח הכי חזק.

זה הכי ודאי. זה הכסף בכיס. למה לא תוסיפו יותר?

מה אתם דואגים, האגרה יורדת אחרי שנתיים.

אחרי שנה.

תחזור על המספר בבקשה.

אני אסביר. העלאת האגרה תגדיל את הכנסות רשות השידור בסביבות 300 מיליון שקלים. מדובר על שנתיים של העלאת האגרה – חלקה באמצעות העלאת אגרת הרדיו וחלקה באמצעות העלאת אגרת הטלוויזיה.

זה מתחלק 150 ו- 150 למשך השנתיים?

זה יעלה בשנתיים, כן. זה לא מתחלק בדיוק באותם יחסים. בשנה השנייה זה עולה קצת יותר כי זה גידול על גידול, זה באחוזים.

מה הצפי בשנה הראשונה, 2011?

אני לא זוכר בדיוק.

אני אגיד לך, אתי. זה 10%, ו- 10% על 10%, זה הריבית דריבית שהוא דיבר עליה.

לא. זה תוקן וזה השתנה ל- 5% טלוויזיה, ו- 20% אגרת הרדיו.

זאת אומרת, הציבור משלם את הרפורמה.

ברור.

הציבור משתתף פעמיים. הוא משתתף פעם אחת בהעלאת האגרה, הוא משתתף באמצעות כספי המסים, שזה מהמענק. יש עוד חלק, מישהו צריך לממן את הדברים האלה, אין מה לעשות.


לפני כשנה וחצי ניסינו, בהובלת החשב הכללי, לבצע מתווה אחר, כך שפנינו לבנקים המסחריים כדי לקבל מימון להלוואה – מימון בעצם לרשות השידור לחלק מהרפורמה – והבנקים המסחריים לא אהבו את זה, הם ראו סיכון.

אני לא מאמין. הבנקים חשבו שרשות השידור היא לא חדלת פירעון?

הבנקים לא כל כך אהבו את הרעיון הזה – אני אומר את זה בלשון המעטה – והנושא הזה ירד.

גם האוצר.

גם הציבור לא אוהב לשלם.

המדינה היתה מוכנה לערוב?

המדינה היתה מוכנה לערוב בתנאים מסוימים, לא ערבות מלאה. הבנקים דרשו פרמיית סיכון אדירה על ההלוואה.

זה מדהים.

תנו לו, אנחנו שומעים פה דברים חדשים. זה דבר שלא שמענו עד היום.

נכון.

שמענו 20 פעם.

מדובר על לפני כשנה. הבנקים דרשו פרמיית סיכון מאוד-מאוד גבוהה.

לא, אני מדבר על המכלול החדש, על ההצעה.

אני מסביר את הדברים. נכון לעכשיו, מכיוון שנותרנו בלי – מקורות המימון זה רפורמה די גדולה שעלותה כמעט מיליארד שקלים; הבור התזרימי מגיע לכמעט שש מאות ומשהו מיליון שקלים בשנת 2013 אם אינני טועה, סיוע מגיע ב- 2013 – צריך לממן את הדברים האלה, אין מה לעשות. מכיוון שהבנקים לא בתמונה, נאלצים להעלות אגרה ובמקביל נותנים מענק. ומכיוון שיש לרשות השידור תוכנית עסקית שמגובה בעבודה די נרחבת שהם עשו יחד עם חברת הייעוץ TASC, ואנחנו עוד עובדים על ה"פינישים" בתוכנית העסקית כדי לראות איך מחזירים אבל ככל הנראה, משנת 2015 - - -

זאת החברה שהדוח שלה לא אומץ?

לא עניין של דוח אלא עניין של בניית תוכנית עסקית כלכלית.

הדוח הזה אושר בוועד המנהל?

לא.

לפני שתי ישיבות טיפלנו בזה. זה אותו דוח?

יש בזה כמה מרכיבים – גם תוכנית עסקית, גם מבנה ארגוני. פרקים מסוימים אומצו, פרקים אחרים שונו ותוקנו.

אם התוכנית העסקית שלהם היא ברמה של הדוח שהם הגיעו לרפורמה, אני מתאר לעצמי שגם היא לא הכי טובה.

אני אגיד את הדבר הבא. בפן הכלכלי, רשות השידור אמורה משנת 2015 להיות בעלת עודף תזרימי.

חברת הכנסת ברקוביץ', אנחנו שומעים אותך עד פה.

אני עושה חשבון כמה עוד אזרחים במדינה הזאת ישלמו, ועוד ישלמו, ועוד ישלמו .

ערוץ 10.

ומישהו צריך לשלם את זה. מישהו גם צריך לבחון את הממשלה הזאת.

יש לי רעיון בשבילך.

תודה. משה, בבקשה.

אני אומר שלפי התוכנית העסקית שמציגה רשות השידור וכתוצאה מפרישת עובדים ולאחר מכן הסכמי השכר החדשים שייכנסו לתוקף, מדובר על התייעלות כלכלית, כלומר היום סך הוצאות השכר מכלל ההכנסות ברשות השידור הן יותר מ- 40%. הדבר הזה אמור לרדת ל- 32%, זה אמור לפנות משאבים.


יש גם גידול באוכלוסייה, יהיה גידול באגרה. רשות השידור אמורה להגדיל את מקורותיה מכמעט 850 מיליון שקלים לכמעט מיליארד שקלים בהכנסות. הדבר הזה אמור לפנות מ- 2015 – זה לאחר פרישת העובדים או המסה של 700 עובדים – מקורות. המקורות האלה יוכלו להחזיר את ההלוואה.


בעצם יש פה גיוון של דרכים. ראשית, כן, העלאת האגרה – מישהו צריך לממן את מה שהבנקים לא רצו לממן.

אתם תממנו.

אז אנחנו מממנים.

תגיד לי, מה זה הדבר הזה? אני לא הבנתי.

- - -

רק שנייה, הוא מציג הצעה.

אבל אי-אפשר להגיד את זה - - -

הדבר הזה מקובל.

כמה זמן להעלאת האגרה?

שנתיים.

מה זה משנה? זה עניין עקרוני.

ומה הסכום?

אמרתי, בסביבות 300 מיליון שקלים.

לא. מה הסכום לאזרח? עכשיו זה 390 שקלים.

אני לא יודע בדיוק להגיד.

5%. זה עוד 19 שקלים בשנה.

10% שנה ראשונה, 11% שנה שנייה.

מר שקד, כמה זה יוצא?

עוד 20 שקלים בשנה.

אגב, זו אגרה הכי נמוכה בעולם, תדעו לכם. העיקר שאתם מורידים כל הזמן.

ההלוואה הזאת היתה במתווה יורד מ- 2005, או לפני.

2005.

אתם לוקחים כאן בחשבון גם את הרחבת בסיס התשלום, דהיינו המכשירים הנוספים שאתם רוצים שעליהם תוטל אגרה, או שעדיין מדובר רק על מי שמחזיק מקלט טלוויזיה, פשוטו כמשמעו?

כרגע לא. כרגע, פשוטו כמשמעו, מסתכלים על מבנה האגרה. יש כמובן גם גידול באוכלוסייה, בוחנים את הדברים האלה.

כדאי ליושב-ראש ולמנכ"ל לעשות גם אכיפה יותר אגרסיבית של המקומות שבהם בכלל לא משלמים אגרה – באמת, אני אגב רציני. מה האחוז, כמה ממי שצריכים לשלם אגרה משלמים אגרה?

למיטב הבנתי, 66% מהאוכלוסייה משלמים אגרת טלוויזיה, ואגרת הרדיו – גבייה של כמעט מאה אחוזים.

זה בגלל הרכב. עזוב את הרדיו.

ברור, כי זה מותנה.

ביקשת נתונים.

אני אומר, למה לא תצאו? אגב, למה רק 66%? למה לא משלמים יותר?

זה צריך להפנות ל - - -

לא, המנכ"ל והיושב-ראש. אני באמת אומר.

תעשה דיון בוועדה בנושא גביית האגרה, אתה תגלה דברים מאוד מעניינים. מציע לך.

כן, כי יש פה סבסוד של חלק מהאוכלוסייה את השאר. יש 34% שלא משלמים? איפה זה בעיקר?

אני מבין שיש פתרון לרשות השידור הציבורי, זה להביא את אלה שלא משלמים אגרה.

לא, לא. זה לא, אבל זה חלק. למה שלא ישלמו?

שישלמו. אני בעד שישלמו.

זה הכול, שישלמו בכל המגזרים, איפה שרואים. מי שלא משלם צריך לשלם. מה זה?

איפה שרואים זה לא טוב.

אם זה איפה שרואים אז לא ישלמו.

לא, לא. תאמינו לי, אנחנו יודעים איפה לא. אנחנו יודעים טוב מאוד איפה, רק צריך לטפל בזה.

חסר לי ראש הממשלה בדיון הזה. התרגלנו לראש הממשלה, בלעדיו זה כבר - - -

אבל יש חובות עבר.

אם מתכוונים לקיים דיון בנושא הגבייה, אנחנו נשמח. יבוא מנהל הגבייה ואנחנו נבוא וניתן את הנתונים.

מאה אחוז. נקיים.

אם רוצים כרגע לדון, אני מוכן להתייחס. תחליט אתה.

מאה אחוז, לא צריך. חבר הכנסת אורון, בבקשה.

בוקר טוב. אני גם רוצה לברך את אמיר גילת על בחירתו, סוף-סוף יש יושב-ראש, ואני מקווה שאומנם הדברים יתקדמו.


אני קצת פחות חגיגי מהפתיחה שהיתה פה כי אדוני היושב-ראש, זה לא שנה וחצי, זה עשר שנים לפחות. אתי ולאה יספרו שהדיונים האלה מתקיימים שנים ארוכות, ואני מודה שכל הזמן יש הרגשה שהנה מגיע החג שאחריו העניין נפתר, וכפי שנאמר פה קודם, לחגים יש תכונה טובה, הם חוזרים במחזור ולכן כל פעם יש חג שלקראתו מחכים. פעם זה היה שבועות, אני זוכר את פסח, אני זוכר חנוכה, עכשיו ראש השנה, וכולי וכולי.


אני רוצה לומר איפה אני רואה את הקושי הגדול, ואני מאוד מקווה שהמנכ"ל והיושב-ראש ישתלטו על הקושי הזה, אחרת אני צופה קשיים שאולי מסכנים את כל העניין כולו.


בכנסת התגבשה הסכמה למסלול שהיו בו שלושה נתיבים במקביל. הנתיב האחד הוא הנתיב הפיננסי, אני בכוונה מתחיל איתו. כן, הוא כרוך גם בהעלאת האגרה, שהורדה על-ידי הכנסת. מי שרוצה שידור ציבורי ואומר לא תהיה אגרה, לא אומר אמת. אני מציע לדבר כל הזמן אמת.


אני רוצה שידור ציבורי ולכן צריך להתיישר עם גובה האגרה המקובל ברוב רובן של ארצות העולם, אנחנו נמצאים מתחת לו. זה לא פופולרי, זה לא יפה להגיד, לכן מצאו פראייר כמוני להציע הצעות להגדלת האגרה בשנים הקודמות.


עכשיו האוצר מציע להגדיל את האגרה לשנתיים, ובמסלול שאני קורא אותו פה בהחלטת הממשלה, הוא כבר מציע להוריד אותה.

אחרי זה, כן. היטל פוחת.

מאה אחוז. מציע להוריד אותה. אני מציע להוסיף פה הסתייגות ולומר – אם בשנתיים הראשונות הרשות תתאזן תקציבית ונראה שהגענו למנוחה ולנחלה, נוריד אותה. הרי אני יודע מה הטריק פה. מה שפה כתוב ויהפוך להצעת חוק היה מה שקרה עכשיו. האגרה תרד, המקורות יקטנו, ואני לא אומר שהאגרה היתה הגורם היחיד שהביא את הרשות למצב הקשה שבו היא נמצאת אבל הוא היה אחד הגורמים ללא ספק.


וגם בתסריט שאתה תיארת פה עכשיו, אם הקשבתי נכון, יש עדיין 400 מיליון שקלים שלא מכוסים. צריך מיליארד שקלים לפחות.

לא, לא. יש עניין תזרימי ויש עניין תקציבי. לרשות השידור יש גם מקורות תקציביים כתוצאה מגידול בהכנסות, כתוצאה מכסף שייכנס לה על-ידי זה שהיא משנה את תנאי השכר החדשים.

משה, אני מבקש בקשה מאוד פשוטה. תביאו נייר שבו יש ההיבט התקציבי וההיבט התזרימי, איך הם מסתדרים ביחד, כשהמספר התחתון צריך להיות מיליארד, מיליארד ו-100 מיליון שקלים. לפי דעתי, עם פחות זה סתם דיבורים.


אנחנו עסקנו בזה אין-סוף פעמים. הוצאות הפיטורים פלוס השינויים הטכנולוגיים פלוס – אני מקווה שנשאר שם בפנים ה-100 מיליון להציל את הארכיון, פלוס עוד כמה דברים - - -

תוכן.

לא, לא. להציל את הארכיון.

אני מדבר מעבר לזה.

אני עושה הבחנה בין התוכנית התזרימית לאפשר לצאת מהמשבר – מה שקוראים תוכנית ההבראה – לבין התוכנית איך הרשות עומדת על רגליה כאשר ירד מעליה הנטל של הפנסיות, ירד ביצוע השינויים הטכנולוגיים, וגמרו לסדר את הארכיון, ואם יש סעיף נוסף תוסיפו אותו.


אלה שני מסלולים נפרדים. הם צריכים להתחבר ביחד, אחרת אנחנו פשוט נפטר 700 עובדים – מהלך מאוד-מאוד קשה – ואנחנו צוברים את המשבר בעוד שנה מחדש, בעוד שנתיים מחדש.

אני רוצה להתייחס, אם אפשר.

תן לי, אני אסיים, היושב-ראש.

הוא לא סיים. תתייחס בסוף כי יש פה רשימה ארוכה מאוד.

הנושא השני – שהבלעתי אותו בתוך הנושא הראשון – זה באמת תוכנית שאומרת כן, אפשר לבנות רשות שידור ציבורי ברמה סבירה, בתקציב שבין 750 ל- 850 מיליון שקלים, שהיא יכולה להתקיים ולספק את השירותים 1, 2, 3, 4, ויש לזה תוכנית עסקית, היא בטח שונתה כבר מאז. זאת הנקודה השנייה.


הנקודה השלישית – זאת לא בעיה אם החוק יהיה בחוק ההסדרים או לא יהיה בחוק ההסדרים. הממשלה שינתה את החוק. הממשלה שינתה את החוק, וההסכמה שנוצרה פה בכנסת מכל סיעות הבית לחוק שהוא מרחיק את הרשות מהפוליטיקה. סעיף 2 אומר: תבוטל רשות השידור – שהיא, אנחנו יודעים שהיא פוליטית, נוראית. אני לא אומר את זה בציניות. סעיף 3: חברי המועצה ימונו על-ידי הממשלה מבין מועמדים שייבחרו על-ידי ועדת האיתור.


זה לא הצעת החוק הזאת.

נכון.

זה לא הצעת החוק הזאת, ואני לא רוצה לתפוס יותר זמן. בפורום אחר עשיתי את הניתוח בהבדל בין שתי ההצעות. עכשיו אני לא צריך לעשות שום ניתוח. אמרו. עיכבו את החקיקה בחוק, השר הממונה הקודם, וכנראה הממשלה קיבלה, וגבאי אמר את זה בוועדה, משום שהמתכונת הקודמת שאושרה על-ידי הממשלה והונחה על שולחן הכנסת ב"כחול" לא מקובלת.

מה הבעיה? לא הבנתי את הבעיה. האם אנחנו מחויבים להחלטות של הממשלה הקודמת?

לא, לא.

אנחנו זה אני – לא הממשלה – אבל חבר הקואליציה. כמעט התבלבלתי.

חבר הקואליציה לא מחויב לשום דבר.

אני מחויב כחבר הקואליציה לתמוך בממשלה. אני יודע שזה ממש מפתיע. זה ממש מהפכני בפוליטיקה הישראלית – כן, אני כחבר הקואליציה תומך בממשלה. הנה זה מוקלט, משודר, זה בפרוטוקול. מה זאת אומרת, ממשלה לא חייבת לקבל את ההצעות של הממשלה הקודמת.

אופיר, אמרתי בכמה ישיבות, אני אומר גם פה. אלוהים סידר אותי לא 1.60 מטר אלא 1.86 מטר.

טוב מאוד.

ואני בטוח שגם אותך, בהתאמה.

פחות, לצערי, הייתי שמח אם היה מסדר גם אותי.

לא בטוח שזה יתרון תמיד.

לא. זה טוב. זה טוב.

אבל, למרות שהממשלה החליטה, אני מקווה שיושבים פה אנשים שמוכנים לשקול מה שהממשלה החליטה.

בוודאי.

ואני, באופן מפתיע, תמכתי בהצעה של ממשלה קודמת, שאגב לא הייתי חבר בה.

מאה אחוז.

ואני חושב שהשינוי שהממשלה הנוכחית עושה הוא לרעת מה שמדובר פה עכשיו. הרי אני לא אומר את זה כמי שלא רוצה שידור ציבורי.

מאה אחוז, אין שום ספק.

אופיר, אם אפשר לדבר בשטף בלי ההערות שלך, אני אשמח.

בבקשה, אבל רק לסיים כי יש רשימה ארוכה.

אני אומר את זה גם לאמיר וגם למוטי – אתם צריכים להיות מעוניינים והעובדים צריכים להיות מעוניינים בתמיכה מקיר לקיר כי צריך יהיה להעביר פה מיליארד שקל, וצריך יהיה להעביר פה את העלאת האגרה.


אז נכון, אין בעיה. יש 74 קולות, לא חשוב מה, הממשלה אמרה – הם יקבלו את זה. ראיתי איך הם הפילו את האגרה בפעם הקודמת ולפני הפעם הקודמת. הקואליציות הפילו אותה, לא האופוזיציות.


מה שאני מדבר עליו הוא מעבר לעניין של קואליציה-אופוזיציה. אם רוצים לכונן אחרי 63 שנה רשות שידור ציבורית שעומדת על רגליה, מרוחקת במידת האפשר מהפוליטיקה – היא אף פעם לא תהיה מרוחקת לגמרי – המתכונת של החוק הזה היתה מתכונת נכונה. לא המציאו אותה סתם אנשים בשמים.


היא יצרה גיבוי של אנשים מכל קצווי הבית – מזבולון אורלב עד אלי – לתמוך גם במיליארד שקלים, גם בהעלאת האגרה וגם בחוק רשות השידור. ברגע שיתחילו לפרום את ההסכמה הזאת, זה יהיה עוד קרבות רחוב בין קואליציה ואופוזיציה, תהיה להם השלכה על התנהלות הרשות – אני אומר לכם שתהיה להם השלכה על התנהלות הרשות – זה לרעת הרשות.


לכן, צריך אומץ לבוא ולהגיד – אנחנו חוזרים להצעה, ששוב, לא המציאו אותה במרצ. המציאה אותה ממשלה קודמת. חוזרים להצעה הזאת, היא בנתה מנגנון נכון שמפריד את השליטה, יוצרת רשות שידור ציבורית, נותנת לה משאבים. אני לא מכיר משאבים מבלי שהיא נשענת על אגרה ברמה סבירה, ויוצרת תוכנית הבראה שתדאג לעובדים, תפטר אותם באופן הוגן, עם כל הכאב בפיטורים הללו, ובעצם נצא לדרך חדשה. אחרת, זה יהיה עוד אחד הדיונים שייגמר ראש השנה ונגיע לסוכות, וכולי וכולי.

תודה רבה. חבר הכנסת שי, בבקשה.

תודה רבה. בוקר טוב. קודם כול אני רוצה להצטרף לברכות לאמיר – גם הרוח החדשה – זה טוב. אני מקווה ומאחל לך ולמוטי שתצליחו לשמור על יחסי עבודה תקינים כי זה אחד מצירי העבודה החשובים ביותר ברשות, וההיסטוריה היא לא הכי חיובית בעניין הזה, ואם זה יעבוד זה בהחלט יהיה ברכה לרשות, ואני לא אקלקל יותר.


אני לא יכול להתייחס ברצינות לתוכנית הזאת ששמענו היום מפני שאני פשוט מרגיש שהיא נגררת הולכת והיא לא תצא לפועל.


אבל אני אגיד לכם, משהו כן ייצא לפועל – זה העלאת האגרה. בזה אני חושב שהממשלה תהיה רצינית, הרשות תהיה רצינית, והנושא יעבור, כלומר אין קופה אחת יותר טובה כנראה ואמינה מאשר כיסו של האזרח. הכיס זמין, דוחפים את היד פנימה, מוציאים קצת כסף ומושכים. למה לא. ובכלל, באגרה לרדיו, זה הלוא גאוני מאין כמוהו כי אי-אפשר לעשות רישיון לרכב בלי לשלם את אגרת הרדיו, אנחנו מכירים את הסיפור הישן הזה.

אתה בא עכשיו בטענות לממשלתו של יצחק רבין? היא קבעה את זה.

אני לא בא בטענות.

תבוא. אתה יכול לבוא. אני בא אליה בטענות רבות, אז מה. מה זה עוזר, הממשלה הזאת כבר לא פועלת.

זאת שיטה יעילה.

זאת החלטה מ- 1994, מה אתה רוצה עכשיו.

מה זה חשוב. אני אומר - - -

זאת החלטה, היא לא תשתנה. אתה, יש לך הערה על אגרת הטלוויזיה – בסדר; על אגרת הרדיו- כמה אחוזי גבייה יש באגרת הרדיו, מאה אחוזים?

כמעט מאה אחוז.

כמעט מאה אחוז.

זה יעיל וזול.

אופיר, תן לי לסיים את דבריי כי רק התחלתי אותם.

בבקשה.

זו החלטה מגונה, על-פי כל קנה מידה. לא הייתי צריך את נציגי האוצר שיגידו לי שבנקים מתייחסים בחשדנות לרשות השידור ולא מוכנים לתת לה הלוואות, בגלל שההיסטוריה של רשות השידור בתחום הזה היא היסטוריה רעה, ויש עוד חובות ישנים שהרשות גוררת אותם משנה לשנה, מממנת אותם בריביות גבוהות, שעוד פעם באות מתוך האגרה. ואני מציע שיום אחד הרשות גם תציג את המערכת הכספית שלה לפני הוועדה הזאת ותראו כמה ריביות היא משלמת על חובות שנלקחו בעבר, בתקופות באמת רחוקות מהקדנציה הנוכחית של ההנהלה, אבל זה לא משנה. ככה זה בארגונים, זה עובר מדור לדור.


לכן, הצד הכספי בתוכנית הזאת הוא לא קביל – אני אומר את זה – והוא לא קביל ציבורית, ואני מקווה מאוד שלא רק הכנסת ולא רק הוועדה הזאת תגיד את שלה אלא גם הציבור יגיב על כך שמחזירים את הגלגל אחורה, ושוב פעם מתחילים להעלות את האגרה.

המגמה של הורדת האגרה היא מגמה נכונה. אולי אפשר לעצור את זה – מילא, ואז לאזן את זה עם המהלכים האחרים שדיבר עליהם בהרחבה חיים אורון. זה נכון, אבל להתחיל לפתוח מחדש – הלוא הפיתוי הזה להעלות את האגרה הוא כל כך גדול.

אתה מציע מהתקציב, נחמן?

המדינה התחייבה לממן את הרפורמה.

לא. את השוטף. אתה מציע שהרשות תתקיים מתקציב המדינה?

לא, לא, חס וחלילה.

אז ממה?

מאגרה.

אז זאת האגרה שצריך אותה.

לא. אגרה בהיקף הנוכחי שלה, הכנסות מפרסום, יש עוד חסויות באחוז מסוים וכן הלאה – כל הדברים האלה הם מקורות כספיים מספיקים, וההתייעלות שתבוא אחרי.

לא נכון.

בסדר, נראה שלא. אני אומר לך – העלאת האגרה היא רעיון רע.

חבר הכנסת שי, אתה יודע מה אתה אומר עכשיו? אתה נותן תמיכה מוחלטת למתווה של שר האוצר.

לסגירה.

לא. הוא נותן תמיכה מוחלטת לנתניהו – אני לא יודע אפילו אם אתה יודע – כשהוא התווה את מתווה הפחתת האגרה בתפקידו כשר אוצר. רק שתדע, אם אתה לא יודע.

אז מה זה אומר?

אז מה רע? אז מה רע?

הוא נותן תמיכה. תדהמה במערכת הפוליטית. כותרת ראשית.

אז, היתה לו עמדה רשמית לסגור את הרשות.

לא נכון.

לייבש אותה.

אני הייתי שם, הייתי יועץ שר האוצר, לא היתה שום עמדה לסגור את רשות השידור.

רק לייבש אותה.

אני אומר, לא לייבש ולא לסגור. חד-משמעית.

לא כל החלטה שהחליט ראש הממשלה בעבר היתה החלטה מגונה.

כשר אוצר החליט, לא כראש ממשלה.

כשר אוצר. בסדר, לא תמיד, היו לפעמים החלטות טובות.

בתור שר האוצר הוא היה בסדר.

אגב, לידיעתכם – רק כדי שתבינו – אתם מדברים על ראש ממשלה ושר אוצר. ההחלטה קיבלה גיבוי מלא מראש הממשלה אריאל שרון. שתדעו, הוא מייסד המפלגה שלכם.

אבל אמרתי זה נכון, מה אתה רוצה עכשיו.

מאה אחוז. רק לבסס את הדברים. הוא מתנגד להחלטה להעלות את האגרה עכשיו, חבר הכנסת שי. הגברת ברמן לא הבינה כל כך.

אתה מסביר אותי או מה?

כן, כי הגברת ברמן לא הבינה.

אופיר, יש לזה כמה נימוקים נגד חוץ מהשאלה אם זה אריק שרון או רבין.

לא, לא, ברור. רק לשים את הדברים.

אבל זה מה שקורה , אופיר, כל רגע אתה מדבר על תקופות מי היה ראש הממשלה, מי ייסד. תן לו להגיד את דעתו.

לא, רק כדי שהוא יבין. הוא יבין מה הוא אומר.

הוא יודע, תאמין לי. הוא מבין. אולי הוא מבין יותר.

לרענן את זיכרונו. גם אתה תמכת בזה.

אתה מתחיל להגיד לי מה תמכתי ומה לא?

בהורדת האגרה.

אני אגיד לך גם מה שלא תמכתי.

או.קיי.

בוא תתאזר בסבלנות.

אתה לא נרשמת. בבקשה, חבר הכנסת שי.

לפי דעתי, חוץ מחמישה חברי מרצ, כולם תמכו בהורדת האגרה, ואני לא בטוח שכל החמישה תמכו.

ואני חושב שזו היתה החלטה נכונה ואני חושב שצריך לעמוד מאחוריה, ואי-אפשר להפוך אותה עכשיו ולפתוח מחדש בהעלאת האגרה. אני אומר לכם, את כל נקודות הזכות שהרשות צברה – בזכות שידורים טובים ומוטיבציה ונכונות – היא תאבד בהחלטה הזאת, ולא רק בהחלטה הזאת, אם הציבור יתפוס שכל המהלך הזה החדש בא בסופו של דבר על חשבונו.


עכשיו לגבי הרפורמה. הרפורמה מתקדמת לאט, אני שמח שהקבוצות השונות ברשות חותמות, עוד נשמע בדיוק מה ואיך, אבל אני רוצה שיהיה סוף לתהליך הזה ושתיקבע נקודת זמן שנדע מתי הוא מסתיים. אם לא תהיה לזה נקודת זמן, אני אומר לכם – אני מלווה את הנושא הזה של הרפורמה עשר שנים; כל הזמן דיברו על רפורמה, היום מדברים על רפורמה, והאור לא נראה פה בקצה המנהרה.


משפט אחרון בעניין החוק. אני לחלוטין תומך בדברים שאמרת, חיים אורון. החוק החדש בדיוק לוקח אותנו אחורה לאותו מקום שהיינו, רק קוראים לזה חוק חדש. בעצם זה אותה גברת בשינוי אדרת. ממש. זה בדיוק אותו רעיון - נמשיך להחזיק בידינו את הכוח שנוגע לרשות השידור, נמשיך למנות את האנשים שאנחנו רוצים ונמשיך לממן אותה בצורה כזו או אחרת, העיקר שכשהם יצטרכו כסף הם יבואו אלינו הביתה לבקש אותו. תודה.

אז אתה מציע ועדה בראשות שופט. אין בעיה, כל דבר במדינה יכול להיות בראשות שופט. לא צריך שום דבר.

אני רוצה הפרדה.

מאה אחוז. לבטל את הכול.

יכול להיות לא שופט. יכול להיות איש ציבור. דיברנו על זה הרבה פעמים.

זה החוק הקודם, סלח לי.

אני יודע, אבל אופיר - - -

אתה רוצה שכל המדינה הזאת תתנהל על-ידי שופט. אין בעיה. זו תפיסה שונה לגבי איך המדינה צריכה להתנהל.

אופיר, אל תכניס לפי דברים שלא אמרתי.

אבל זה החוק הקודם. אתה אומר שאתה תומך בו, אני אומר לך מה הוא אומר.

אתה לא מקשיב, זה נורא.

ואני מתנגד לזה, דרך אגב, הודעתי את זה.

אתה לא מקשיב.

הקשבתי מצוין.

הוועדה הקודמת, עמד בראשה שופט, יכול לעמוד בראשותה איש ציבור אחר, זו לא הבעיה. הבעיה אם הממשלה מוכנה לוותר על מינוי מוסדות הרשות ובכך להוציא מידיה את הכוח הזה. הממשלה הזאת אומרת לא, אנחנו לא נוותר. נקודה.

תודה. דני זקן, יושב-ראש אגודת העיתונאים, בבקשה.

אין חבר כנסת לפניי?

לא נרשמו.

יש. נרשמתי, שלחתי לך בכתב אפילו, שבוע לפני.

אל תגזימי. אפילו לא דקה לפני.

הייתי רוצה לדבר אחרי שאני אשמע קצת.

מאה אחוז.

דרך אגב, מה אחוזי הגבייה ברשות השידור?

בדיוק יצאת כשדיברנו על זה. 66%.


אלי אפללו

ברשותך, הערת ביניים. האם יש אפשרות לדעת את האחוז של הגבייה לפי המגזרים? האם יש אפשרות לדעת את זה?

ברור, למה לא.

קודם כול, אתה שואל את המנכ"ל.

התשובה היא כן, אבל קודם נאמר שמבקשים לערוך דיון נפרד בנושא.

אני ביקשתי לדעת את זה, אם מותר לי לבקש.

לדעת את הנתון לא צריך ישיבה נפרדת.

שאלה תמימה.

רציתי לדעת ממי, האם אתם מתעסקים רק בלקחת כסף ממי שקל, ולא מתעסקים באמת באופן שוויוני לעשות מאמץ לגבות מאלו שאחוז הגבייה מהם נמוך.

34% שלא משלמים.

התשובה שנאמרה - אנחנו עושים מאמצים לגבות מכל קבוצה באוכלוסייה. זה לא סוד ולא נהיה תמימים שיש קבוצות שלא בדיוק משתפות פעולה בתחום הזה.


אנחנו שכרנו משרדי עורכי-דין בתחום הגבייה. העסק לא פשוט. אני מציע בדיון הרחב יותר לעשות רזולוציה.

אנחנו נקיים על זה דיון נפרד, גם היתה בקשה. זה 66%, 34% - ואני אגיד את זה כי פה יש איזשהו
Politically Correct. אני אגיד את זה – רוב הגבייה לא מתקיימת במגזר הערבי.

אתה יכול להגיד - רוב הערבים לא משלמים.

תודה. זה אותו דבר. אני השתדלתי להיות כמה שיותר Politically Correct. זה המצב, חבר הכנסת אפללו.

זה כמו אחוזי ההצבעה בבחירות, פחות או יותר.

לא, לא. אל תדאגי להם, בזה הם דווקא מתייצבים יפה מאוד.

לא מתכוונת למה שאתה אמרת. מתכוונת ל- 66% - כנראה שמי שמשלם הוא גם זה שבוחר.

למנכ"ל לא היה נעים, אז אני אמרתי את זה. תודה רבה לך, חבר הכנסת אפללו. חברת הכנסת ברקוביץ' ואחריה דני זקן.

אני מעדיפה לדבר אחרי. אתה יודע את דעתי לגבי הרפורמה, אני מעדיפה לסכם.

מאה אחוז. תודה. מר זקן, בבקשה.

אני כיושב-ראש אגודת העיתונאים מייצג 1,200 עיתונאים עובדי רשות השידור, מתוך 1,900 עובדים. גם אני כמובן צריך להצטרף לברכות לאמיר, בירכתי אותו בפייסבוק בינתיים, ומאוד מסכים אגב עם מה שאמרת על נושא האינטרנט וכולי, הכלים החדשים – זה אחד הסעיפים החשובים ברפורמה שיצטרך לקבל לא מעט תשומת לב, כמו שאמרת, לקהלים היותר צעירים.


מה שאמר מוטי בתחילת הדברים לגבי החתימה שהיתה בתחילת יולי – אכן היתה איזושהי חתימה על הצהרה שסיכמה הגעה לטיוטת הסכם. יש לא מעט דברים עדיין לסגור ולסכם אותם אבל בהחלט אפשר להגיד שהסיפור העיקרי מאחורינו. עורכי-הדין ואנשי המקצוע בעיקר הם אלה שצריכים לסגור את הדברים, מחכים לעניינים בעיקר טכניים אבל זה נכון לומר שבגדול, הסיפור העיקרי של ההסכם מאחורינו מבחינת אגודת העיתונאים, מבחינת 1,200 העיתונאים שבעסק.


זה עדיין כרוך בהסכמה או בהגעה להסכמה עם חברינו הטכנאים והוועדים המשולבים, אני מקווה שאנחנו נוכל לעזור בעניין הזה גם כן – לא יודע אם להגדיר את זה תיווך או לא – אבל לנסות לעזור גם בקטע הזה כי זה אינטרס של כולנו שזה יתקדם קדימה. גם שלהם, הם גם יודעים את זה, וזה יזוז.


לגבי הסיפור של האגרה, חבל שחבר הכנסת נחמן שי הלך כי הסיפור של ההעלאה – חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ, זה נשמע באמת לא ציבורי ופוגע ולהכניס את היד לכיס של האזרחים וכל הדברים האלה. הכיס של האזרחים במדינת ישראל – חוץ מאלבניה – משלם הכי פחות בעולם על השידור הציבורי. חוץ מאלבניה, פחות או יותר, ובשנים מ- 2004 ואילך אותו מתווה שדיבר עליו אופיר קודם, החיתוך בבשר של תקציב רשות השידור "כיסח" אותה לגמרי והוריד את רמת השידורים, נקודה.


כדי לעשות את הרפורמה חייבים לעשות את זה, ואנחנו מוסיפים ואומרים – לא רק שצריך להוסיף את האחוזים שדובר עליהם, גם בעוד שנתיים לפחות צריך לבדוק, לטעמנו ולדעתנו לא צריך להוריד בכלל חזרה. לפחות צריך לבדוק את המצב אז כדי להחליט אם אכן להוריד חזרה את ההמשך.


זה מרים את זה לרמה – אמרנו קודם, 5% באגרת הטלוויזיה זה עוד 20 שקלים בשנה. זה לא כזה סיפור גדול.

10%.

הוא אמר 5%.

ברדיו 20%.

5% לשנתיים, זה 10%.

עוד נושא שאני רוצה להתייחס אליו. כל הרפורמה, האיתנות הפיננסית שלה היא מאוד חשובה. חלק מהדברים העיקריים, לפני שנחתום הסכם, נצטרך לקבל את הערבויות גם כן על נושא האיתנות. אנחנו מקבלים ושומעים גם כאן דרך הצינורות שלנו את הדרכים. בלי ההבטחה של האיתנות הפיננסית כמובן שכל ההסכם עומד על כרעי תרנגולת.


לגבי החוק, חוק רשות השידור – אני מסכים בגדול עם הדעה של חבר הכנסת חיים אורון בהקשר של החוק הקודם שהיה חוק יותר טוב, אבל אנחנו כאנשים פרקטיים מסתכלים ומנסים למצוא את הפתרון שיעבוד.

אם הוא היה כל כך טוב למה הוא לא עבר בממשלה הקודמת? חבר הכנסת אורון, אם הוא היה כל כך טוב, למה הוא לא עבר בממשלה הקודמת, מהממשלה שהציעה אותו?

אל"ף, אני ממש מתרגש מהעובדה שאני דובר הממשלה הקודמת.

לא, לא, אני שואל אותך כמי שתומך בו. לא כדובר.

אתה יודע כמה ציפיתי לזה?

לא, לא כדובר הממשלה הקודמת. כמי שתמך בדבר.

אנחנו ניסינו כמה חברים להעביר את זה פה, וסדר העדיפויות – מוטי יספר לך בדיוק מה היו השיקולים שלהם ולמה תקעו את זה.

למה? סליחה שאני עוצר אותך, דני.

כי כל מה שנשאר מהדבר הזה זה 800 עובדים שהולכים הביתה. כל היתר הציבור ישלם.

אופיר, אני עכשיו אהיה פחות נחמד. גם בהצעת ההחלטה על העלאת האגרה כתוב, בתנאי שהעובדים יתכופפו. כתוב: העלאת האגרה תתבצע בתנאי שיגיעו להסכם עם העובדים. זו אחת הדרכים שבה העסק עובד. כל פעם אמרו לנו – וקצת עזרנו נדמה לי שהעובדים יתקדמו – תגמרו עם העובדים ואז זה, תגמרו עם זה ואז זה.


ואנחנו אמרנו כולנו – אגב, גם חברי מפלגתך, כולל שני שרים נוכחיים, גדעון סער היה בתוך – ואמרנו, בואו נלך על שלושת המהלכים ביחד.


אני מציע לך לאמץ את הקו של גדעון סער, לא שלי. עזוב, אני לא בעסק, אני אפילו מתפטר מהלובי. תאמץ את הקו של גדעון סער.

טוב, אני בהחלט אתייעץ איתו.

בואו נלך על שלושת מהלכים במקביל. תתייעץ איתו, אולי זה יעזור.

אני בהחלט אעשה את זה. אני באמת אעשה את זה. תודה.

רק כדי לסיים. אנחנו בגדול תמכנו בהצעת החוק הזאת המגובשת שהיתה. היות ואנחנו יודעים שיש את השינוי ואנחנו אנשים פרקטיים, אנחנו משתתפים פחות או יותר או לפחות מביעים את עמדתנו בעניין הזה, כאשר העמדה העקרונית והמהותית שלנו, שגם אם תהיה מעורבות מסוימת של הגורמים הפוליטיים בבחירה של מנכ"ל, ומנכ"ל בלבד, או מנכ"ל ומעלה ולא ומטה, גם במקרה הזה זה צריך להיות רק אחרי שהמנכ"ל נבחר, זאת אומרת רק ברמה של אישור, ונדמה לי שזאת הפשרה שהולכים אליה. רק ברמה של אישור של הדרג הפוליטי, ובכל מקרה, מנכ"ל – להזכיר, לאורך רוב השנים לפחות, חוץ ממנכ"לים מסוימים – פחות התערב בתכנים עצמם, יותר בניהול הכלכלי והארגוני של המערכת ופחות בגורם התוכני. אלה פחות או יותר הדברים.

תודה. רן אפרתי או צבי גרזון – אחד אם אפשר כי הזמן מתקצר.

אני אומַר כמה משפטים. קודם כול, אני רוצה לברך את מר אמיר גילת - שעושה עלינו רושם יוצא מן הכלל – על היכנסו לתפקיד.

דוקטור.

אני חושב שאולי באמת הוא יביא לאיזו דרך חדשה כאן ברשות השידור. זה בשם ועד הטכנאים ברדיו.


לעצם העניין של הרפורמה. זה נכון שיש התקדמות, זה נכון שאנחנו מאוד רוצים לגמור את הנושא, אבל יש עדיין כמה מעצורים, וזה לא רק עניינים ניסוחיים. יש דברים מהותיים שאנחנו לא יכולים לקבל אותם. תפקידנו זה להגן על העובדים ולדאוג לרווחתם של העובדים בהמשך, והדבר לא נעשה.


יש לנו גם ויכוחים בתוך עצמנו, זאת אומרת עם האיגוד המקצועי שלנו – זה ברור. אני מקווה שנגיע לאיזושהי דרך נכונה כי כמו שמוטי הזכיר כאן, יש איזשהו ניסיון שהם יחתמו הכול עם האיגוד, לא יתחשבו בעובדים. זה לא מעניין מה הקורבנות. הם יחתמו עם ההסתדרות ואנחנו נשלם את המחיר.


אז אני רוצה לומר שכל כפייה של הסדר, שלא בהסכמתנו – אנחנו נתנגד לזה ואולי נצא גם למאבק ציבורי בעניין הזה. יש דברים שאנחנו לא נוכל להשלים איתם, ודווקא בתקופה הזאת שהכול כמעט גמור, לא שמים לב לדברים שהם קטנים אבל עבורנו הם דברים קיומיים, כך שאנחנו לא נוכל להסכים לזה.


דבר שני, אני רוצה לדבר על ההגדלה של האגרה. אני חושב שהמימון צריך לבוא מהאוצר, לא צריך לבוא על חשבון משלמי האגרה. יש כבר התנגדות רבתי של משלמי האגרה בשנים האחרונות. אני קורא כל פעם "טוקבקים" איך אנשים מתייחסים לאגרת רשות השידור. עוד לבקש להעלות את האגרה הזאת – זה דבר שישניא אותנו כל כך על האזרחים, שאני חושב ששכרו יצא בהפסדו.


האוצר קיבל על עצמו לעשות רפורמה – שיממן את הרפורמה. כך זה צריך להיות.

תודה. רן, אתה רוצה להוסיף משהו קצר, בבקשה.

קודם כול, בנושא האיתנות הפיננסית. הדבר הכי חשוב פה בכל הרפורמה הזאת זה האיתנות הפיננסית. אני חושב שהמתווה שהאוצר מציע הוא מתווה לא נכון. אי-אפשר למשכן את עתיד רשות השידור ואת העובדים למעשה, את הפרנסה של העובדים, בהלוואות של למעלה מ-300 מיליון שקלים.

נכון.

שזה דבר מטורף לפי דעתי לחשוב על זה.

אבל יעשו לכם פריסה, תחזירו את זה - - -

אנחנו מכירים את הפריסות האלה. זה למשכן את עתיד השידור הציבורי, ואני מוכן שיהיה רשום בפרוטוקול שלפי דעתי, תוך שנה וחצי רשות השידור תקרוס.

נכון.

תהיה רפורמה בתוך רפורמה.

אני אישית מסכימה איתך מאוד.

אין ספק.

אז אם רוצים לעשות רפורמה, צריך לממן אותה ולשים את הכסף על השולחן.

נכון מאוד.

מבחינתי, שיעלו את האגרה ב- 100%, למה ב- 20%, למה ב- 5%. ב- 100% תעלו אותה. מצוין מבחינתנו, אבל צריך לשים את הקלפים על השולחן.

אז אל תעבור ברחוב.

רוצים לעשות רפורמה דרקונית ברשות השידור – בכוונה אני מדגיש, דרקונית, 700 עובדים הולכים ללכת הביתה, אף אחד פה לא מתייחס לנושא הזה בכלל, ולא רוצים לתת כסף.

780.

לא רוצים לתת כסף. רוצים לזרוק כמה עצמות, 90 מיליון שקל. 90 מיליון שקל זו בדיחה, פשוט בדיחה. המונדיאל לבד עלה כמעט חצי מהסכום הזה. נו, אז באמת.

אם אינני טועה, הוא הניב הכנסות, לא?

90 מיליון שקל לתת לרפורמה...

מה היו ההכנסות מהמונדיאל? המנכ"ל, כמה?

- - -

18 מיליון.

20 מיליון שקלים.

בין 15 ל- 20, כלומר 17.5.

לא, לא.

היו פה שלושה מספרים שונים.

20 מיליון.

אם האוצר באמת רוצה לעשות רפורמה ברשות, ויש לו כוונות אמיתיות לעשות רפורמה, הוא צריך לבוא ולהגיד: חבר'ה, אני נותן כסף, יש כסף צבוע למטרת הרפורמה, ולא לגלגל את זה לבנקים או לאזרחים או אני לא יודע, או על העובדים לחילופין – בניסיונות לכופף אותנו, בידיעה שאנחנו לא נסכים לדברים מסוימים, ואז לגלגל את זה על העובדים, בגללנו לא יצאה רפורמה.


בנושא של הפחתת האגרה – אני הייתי בדיונים גם כשאתה היית היועץ של ביבי בזמנו, והובטח שתהיה רשת ביטחון. אומנם האגרה, נכון, תרד, אבל בזמנו כשהיה משה כחלון יושב-ראש הוועדה הקודם, היתה הבטחה שם, וזה רשום בפרוטוקולים של הכנסת, שאמרו שתהיה רשת ביטחון.

לא, לא. זה לא באותו זמן. לא יכול להיות שזה היה. הוא לא היה יושב-ראש הוועדה הקודמת, זה לא באותו זמן.

אבל זה מה שקורה עכשיו. מה שאתה אומר עכשיו והחבר שלך, לא להעלות את האגרה ולהביא את זה מהתקציב - - -

לא אמרתי לא להעלות. מבחינתי, תעלה אותה ב- 100%.

ככה נראית רשת ביטחון. אתם צריכים להחליט גם מה אתם רוצים.

לא אמרנו לא להעלות.

אם אתם רוצים את זה מהתקציב ולהיות תלויים בשר האוצר - - -

רן, בוא נהיה יותר ספציפיים.

אבל זה מה שאתם דוחפים אליו. רוצים תקציב אוצר.

אמר המנכ"ל שניסוחים יהיו עד סוף אוגוסט. אגב, זו כן היתה נקודת זמן – עד סוף אוגוסט הוא אמר שיושלמו הניסוחים. איפה אתם עומדים עם הדבר הזה?

הבעיה היא לא רק של ניסוחים. יש בעיות של מהות, מעבר לניסוחים.

אז לא יקרה כלום. אז לא נותר לי אלא להצטרף – וזה נדיר – לחבר הכנסת חיים אורון, שמדבר על החגים הבאים. אם אתם לא מסכימים לניסוחים - - -

בוא לא ניתפס לזמנים וככה לא מנהלים.

לא, באופן כללי. אנחנו לא נתפסנו, רק שמענו הערה של המנכ"ל בעניין.

אנחנו מוכנים לסיים את הרפורמה מחר.

לפני חודש פחות או יותר דיברו על ארבעה חודשים. אמר ראש הממשלה ואמר מנכ"ל משרד ראש הממשלה – אני מזכיר פה לכולם – שהם נותנים לנושא הזה ארבעה חודשים. חודש פחות או יותר עבר, אנחנו באוגוסט. ספטמבר זה חגים, הנה הגענו לארבעה חודשים, אז חייבים להבין ששעון החול הולך ואוזל.

אז אנחנו מדברים על סוף שנת 2010 עכשיו. הבנתי את הדברים של המנכ"ל, הוא דיבר על סוף אוגוסט.

מבחינת הניסוחים.

כן, בסדר. מבחינת ניסוחים. לאחר מכן הם ירצו את הנוסח.

הם יכולים לסגור את הרפורמה היום בערב. היום בערב מבחינתנו יכולה להיסגר הרפורמה.

אופיר, מי כמוך יודע שהשטן נמצא בפרטים הקטנים. ניסוחים, אתה יודע שזה...

יש בעיות שהזמן דוחק להן. כשהולכים לסיים את העסק, לא שמים לב לדברים חשובים.

תודה. חבר הכנסת אפללו ואחר כך גד בן יצחק.

קודם כול, אני רוצה לברך את אמיר ולאחל לו הצלחה. אני בטוח שאתה נכנס לנעליים כואבות, קשות. אני מקווה שתוכלו להוביל ביחד את הרפורמה הזאת.


אני רוצה להתחיל ולומר שבאופן עקרוני אני בעד הרפורמה, אבל היא מותנית. דווקא הרפורמה הזאת צריכה להיעשות על גבם של העובדים אבל לא על חשבונם.


אני יודע שצריכה להיות פה רפורמה, אני בטוח שגם העובדים צריכים להבין שיש צורך לקצץ באופן משמעותי מכמות העובדים, וזה לא צריך להיות על חשבונם. צריכים להבטיח להם את הפיצויים הראויים, צריכים שייצאו לפנסיה.


הבעיה היא מאיפה התקציב הזה, איך הם ישיגו את התקציב הזה. בעניין הזה אני חושב שמדינת ישראל צריכה להיות אחראית, פעם אחת ולתמיד להקדיש את התקציב כדי שיהיה הפתרון לעשות את הרפורמה כפי שבאמת היא צריכה להיעשות, ואז אני אומר לכם – יהיה פתרון חד-פעמי, כי זה מתגלגל. הבעיה הזאת נשארת, אמרת מהממשלה הקודמת, אני כבר הייתי בדיונים הקודמים והקודמים קודמים.

נכון, מאה אחוז.

וזה חוזר בחזרה כל הזמן לאותה בעיה. הפתרון הוא שהמדינה צריכה להעמיד כסף חד-פעמית כדי לפתור את הבעיה, ואני מבטיח לך שהעובדים – הייתי גם בדיונים הקודמים בעניין הזה – העובדים הסכימו לקבל והסכימו באמת לעשות רפורמה ולהתפטר ולגרום התייעלות והכול, אבל מאיפה התקציב, זאת השאלה.


אז אני אומר שאני בעד הרפורמה, אני אתמוך בה, אבל אני מבקש שהמדינה, שהממשלה תעמיד כסף כדי שתפתור את הבעיה החד-פעמית הזאת. זאת הבעיה. אם אנחנו נדע להתמודד עם הבעיה הזאת, אנחנו נפתור את הבעיה.


שנית, לגבי הגבייה. אנחנו לא יכולים להתעלם מכך שבאמת יהיה דיון בעתיד איך פותרים את הבעיה ומאיפה גובים ולא גובים. אני אשמח להיות בדיון הבא ואני רוצה להגיד לכם – כדי שיהיה פתרון שנוכל לגבות לא שישים ומשהו אחוז, שנגיע לאחוזים הרבה יותר גבוהים, מדובר גם במקור כספי, מאיפה. שנים רבות אתם לא מצליחים לגבות מספיק כסף. היה נכנס לכם למערכת, היה לכם הרבה יותר טוב, איפה שאתם לא מצליחים לגבות כסף. בשביל זה תוציאו מכרזים להפרטה איך גובים את הכסף הזה.

אבל אמרו שהם משתמשים במשרדי עורכי-דין.

תרשה לי.

אבל אין ספק שצריך להעמיק את הגבייה.

אני רוצה להגיד את שלי.

הפרטה, בשום פנים ואופן לא.

זה הבעיה לאורך כל הדרך, אני כבר אמרתי את זה בדיונים הקודמים ואני חוזר בדיון הזה – לא לקחת עורכי-דין אלא להוציא מכרז חיצוני כדי שיהיה גוף שגובה, כמו שעושים ברשויות וכפי שעושים בכל מקום אחר.

יש גוף של רשות השידור שגובה כסף, קוראים לו אגף הגבייה.

אני לא רוצה להתייחס, אני מעדיף לא להתייחס לאגף הגבייה, תאמינו לי.

הוא מציע גופים חיצוניים.

תאמיני לי שהוא יודע.

אני מעדיף לא להתייחס לאגף הגבייה.

הוא לא מצליח לגבות.

אני מאוד אשמח כי אם אני אפתח פה את הפה - - -

לא בישיבה הזאת, אנחנו נקיים ישיבה על הגבייה.

אז אני מעדיף לא להתייחס לאגף הזה שגובה, כי אם זה ככה נראה – דיינו. זה אומר לנו בדיוק את התשובה איך זה נראה, אם מצליחים אגף הגבייה. אגף הגבייה, איפה שהכסף קל לו, הוא גובה, אבל לא מטפל.

זה גוויה ב- וי"ו.

כן. אז אני מציע, אני לא רוצה לפתוח את הדיון. אני רוצה לדבר עליו כדי לגבות, שתשיגו יותר כסף כי המטרה היא באמת איך תשיגו יותר תקציבים, איך תוכלו ליצור תוכן הרבה יותר טוב, איך תוכלו לעשות את הדברים כי באמת אני מאמין באמונה שלמה, חייבת להיות רשות. אני מאמין בה באמונה שלמה ואני מאמין ברפורמה, אבל הרפורמה לא צריכה להיות על גבם של העובדים ולא על חשבונם, כשהם מוכנים – הם אמרו את זה גם בפעם הקודמת – הם מוכנים לבוא להסדר, אבל לא להגיד שהרפורמה הזאת מותנית, מה שאמר חבר הכנסת אורון.

אני רק מקריא מהממשלה.

תאמין לי, בשנים שאני מכיר אותך, כשאתה מקריא יש לזה משמעות כבדה. עומד להם סכין על ראשם, שאומר – אם לא תגיעו להסכם איתנו, לא תהיה רפורמה. זה איום שאתה מאיים על עובדים. אתה לא צריך לאיים עליהם. אתה צריך להקציב את הכסף כדי לפתור את הבעיה הזאת. אם לא, אנחנו נמשיך להסתובב סביב הזנב, וזה יישאר, והפתרון הזה לא יהיה פתרון, חברי הטוב.


אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, כפתרון אנחנו צריכים לפתור את הבעיה של העובדים, שתהיה התייעלות. לכם אני מציע שתחפשו את מקורות הגבייה בצורה נכונה, להעלות את זה ל- 80% ול- 90%, וזה אפשרי, ובזה אנחנו נוכל מצד אחד להתייעל, מצד שני לגבות יותר כסף, מצד שלישי לעשות תוכן הרבה יותר טוב בתוכניות כדי שיהיה אחוז צפייה הרבה יותר גדול. כשאתה משלם, שיהיה על מה לשלם את האגרה. תושב שישלם את האגרה ירגיש שהוא משלם, ויש על מה, וגם אם יצטרכו להעלות את התשלום, יהיה תוכן ויהיה על מה. תודה.

תודה רבה, אני מודה לך. גד בן יצחק, יושב-ראש ועד עיתונאי קול ישראל, בבקשה.

קודם כול, אני חייב גם בשם העובדים, לא רק בשמי האישי, לברך את היושב-ראש החדש. אנחנו באמת שמחים שיש לנו סוף-סוף יושב-ראש, ועוד אחד מהברנז'ה, שזה אני חושב טוב גם לצרכנים של רשות השידור ולא רק לנו. לנו אולי זה לא יהיה תמיד טוב כי הוא יבין על מה אנחנו מדברים – כוועד אני לא בטוח שאני אהיה שמח מזה.


בהמשך אני רוצה להודות גם לחברי הכנסת שתרמו מזמנם בעניין הזה, הפעם אני רואה שמתקרבים יותר לליבה של הבעיה.


יותר משנה וחצי העובדים כבר הראו בחתימה שהם הבינו את הצורך ברפורמה, כולל הדמים שהם יתנו, תרתי משמע. אנחנו הסכמנו ולא זזנו מפרישה – קוראים לזה בשם יפה – פיטורים של מספר ללא תקדים בשירות הציבורי. מעבר לזה כמעט ולא זז שום דבר. אני חייב איכשהו לתקן את היושב-ראש שלי שדיבר על כך שהגענו לאיזשהם עקרונות. עקרונות הגענו, אבל השטן הוא בפרטים ויש לנו בעיה בהמשך. ואיפה הבעיה – שאנחנו רוצים להגן על העובד לא רק ברמת הכנסתו אלא כבוד המקצוע שלו.


וברשות השידור, שאמורה לתת עיתונות לא תלויה – לא בהון ולא בשלטון – אם העובדים לא ירגישו מוגנים, ומוגנים כספית כמו שנאמר קודם, כלומר אם העתיד הוא לא מובטח, לא עשינו כלום. לא צריך להרים טלפונים לרשות השידור כדי שהלו"ז ישתנה, כל אחד מאיתנו יודע מה זה וכל אחד מהנוכחים כאן, גם אלה שלא למדו ניהול בכיר, יודעים שבמקום עבודה שבו יש אי-ודאות מעבר לעשר שנים, ואי-ודאות ממשית – אחד משני עובדים צריך ללכת הביתה, כבר שנה וחצי כולם יודעים – לא רוח היצירה נושבת במסדרונות.

נכון.

אז כשמדברים על זה שצריכים לגמור עוד מעט, מה אני שומע – שאל כאן יושב-ראש הוועדה למה לא זזו דברים בפעם הקודמת. כדי שהעובדים יוותרו. מה קורה הפעם? מה שמעתי בין השיטין? אם העסק לא ייחתם עוד מעט, איפה לא יהיה כסף? למשכורות. לכדרוגל חתמנו, HD יש, והאוצר – הוא תמיד מוכן להכניס את היד לכיס של האזרח, אין שום בעיה. הפנסיות ברשות השידור הן במצב מחפיר, לדעת האוצר. מי צריך לשלם בעדן? רשות השידור, ואם רשות השידור לא תצליח להתייעל מעבר לכל דבר, כי אנחנו כמעט חתומים כמו שאמר דני זקן על הסכם, באמת ללא תקדים מבחינת המודרניות שלו, גמישות ניהולית וכל יתר הדברים, אבל אם לא נספיק מי ישלם? האזרח.


ואתם כאן, כשליחי האזרחים, צריכים לתת יד לדבר הזה? צריך להגיד לאוצר פעם ולתמיד שזה מפעל מיוחד שבו צרכי העובדים הם אחרים מאשר במקום אחר, וכאן יש גמישות כשאנחנו באים לחתום הסכמים, וכשצריך לממן משהו מממנים כדי לשמור על הדמוקרטיה, כי אם היוצרים ברשות השידור – שהם העיתונאים – לא ירגישו בטוחים, לא תהיה לנו עיתונות בלתי תלויה בהון ובשלטון. בלי טלפונים, אני מודה, אף פעם לא צלצלו אלי, אבל משום מה תמיד ידעתי מה רוצים.

נכון מאוד.

תודה רבה. חברת הכנסת ברקוביץ.

ראשית כול, כולם מברכים את אמיר גילת. אני לא יודעת אם לברך אותך או להשתתף בצערך, אני חייבת לומר, כי מחכה לך תקופה לא פשוטה. ואני חושבת שה- 700 איש שרוצים לפטר ברפורמה, עוד מעט כבר יגיעו לפנסיה גם ככה, אז נמשוך את זה עוד איזה 15 שנה ולא צריך רפורמה כי הם ילכו.

כן, אבל בתנאים משפילים.

למה לבוא ולהחליט כאילו?

אבל מכניסים עובדים חדשים, דלת מסתובבת.

כל יום שעובר, מישהו לא יקבל את הפיצויים המוגדלים. זאת עמדת האוצר, כדי שתביני במה לוחצים עלינו.

נכון.

שנייה, אל תעזרו לי, אני יודעת לדבר.

אולי הם כבר ימותו גם.

נכון. זאת גם אופציה, דרך אגב.

או שהפריץ ימות.

כולם יודעים את דעתי לגבי הרפורמה הזאת. אני לא ותיקה כמו חבר הכנסת ג'ומס, אבל אם אני שומעת ממנו שכבר שנים מדברים על זה, אני מניחה שהרפורמה הזאת, אנחנו נמשיך לדון בה בוועדת הכלכלה, בוועדת הכספים.

הדיבור על רפורמה ברשות השידור ותיק אפילו מחברותו של חבר הכנסת אורון בכנסת. דובר עליה מאמצע שנות ה-80.

אפשר להגיד מה שרוצים. מדברים על דבר קונקרטי.

מאמצע שנות ה-80. אתה מדבר על קונקרטי.

יש ספר, אבל אני מדבר על דבר קונקרטי, אפשר להפוך את הכול, אין בעיה. אני מודה, אני יוצא די עצוב מהישיבה הזאת, אני רואה לאן זה הולך.

אפשר להמשיך לדבר בבקשה?

אבל מדובר על רפורמה קונקרטית, שהם התחייבו לה, שהיא כואבת מאוד - שם אין שמות אבל יש מספרים, במחלקות שונות - והיתה תוכנית כספית עליה והיה חוק. על זה מדובר, מזה שנה, שנה ורבע, ולא שום דבר אחר. עשר שנים, עשרים שנה.

הרבה יותר.

כולם יודעים את דעתי ואני אומרת אותה ואני אגיד אותה בכל ישיבה. אני בעד – ואני אומר את זה בכל מקום – רשות שידור חזקה במדינת ישראל. אנחנו בעיקר מדינה שזקוקה לרשות שידור, אולי יותר מכל מדינה אחרת, ולכן אני עומדת על כך – וזה מה שלדעתי יקרה בסופו של דבר – שיש להקים רשות שידור חדשה עם עובדים יעילים, יצירתיים וטובים שעובדים ברשות השידור, שיועברו לרשות השידור החדשה, והעובדים שבמהלך – אני רוצה לענות לך, דני זקן, שאמרת שהציבור באלבניה משלם פחות, ואני רוצה רק להזכיר שבמהלך עשרות שנים הציבור שילם בישראל, אבל שילם על מה? על דוחות מבקרים כשאנחנו רואים מה היה בהתנהלות הפנימית של רשות השידור.


ואני רוצה לשאול את משרד האוצר, שמעניש כרגע את הציבור, על מה? על זה שבמהלך עשרות שנים ראו שיש בעיה ברשות שידור, ולא נעשה כלום? ועכשיו אנחנו באים ואומרים לציבור, תשלמו מס נוסף. אתה מתעלם מ- 20 שקלים. דרך אגב, יש אנשים, כמה קשה לך לקבל את זה, שגם ה-20 שקלים האלה בשנה בשבילם, לצערי הרב עם שכר עבדים במדינת ישראל – לא עם שכר מינימום – עם שכר עבדים במדינת ישראל שזה 4,600 שקלים, גם 20 שקלים הם הרבה מאוד כסף. ו- 20% על אגרת רדיו, שזה מסתכם בערך ב- 100 שקלים, זה לא כזה מעט. ולכן אני לא מבינה מדוע האוצר צריך להעניש את הציבור. ובעצם מה אומר האוצר? הוא אומר אני רוצה לסגור.

הוא לא מעניש, הוא נתן לו פרס. למה הורידו את האגרה? בשביל לתת להם פרס, נכון? להיות פופוליסטים.

אל תפריעי לי בבקשה. אני חושבת שכדאי למצוא – יש בעברית מילה לפופוליזם? כדאי פשוט, כי אני מציעה שאולי נפסיק להשתמש במילה הזאת בכלל בכנסת.

אריה שקד, אתה מנהל הרדיו בפועל. האם קיבלת מהאקדמיה את המילה לפופוליזם?

לרצות את העם.

לרצות את העם.

לרצות את העם. הבנתי.

לא בטוח. להיטיב עם העם.

חבל מאוד שרשות שידור התנהלה במשך שנים בצורה כמו שהתנהלה ולא רצתה את העם. והעם היום, שיבוא אליו מישהו ויגיד שמי שצריך לממן את הרפורמה הזאת זה העם, אז אני מאוד מצטערת להגיד לכם - כאחת מהעם, יש לי בעיה מאוד קשה.


אם משרד האוצר החליט לעשות רפורמה, שיבוא וישקיע את הכסף. אם הוא החליט לסגור את רשות השידור ולא לפתוח אותה כפי שאני מציעה מחדש – שיבוא ויגיד.


מה שכרגע עושה האוצר זה משניא את רשות השידור על הציבור, שגם ככה לא מת עליו, כשכל בן אדם שייצא מפה ויגיד אני עובד ברשות שידור, יש עליו אות קין – שאתה בעצם גורם לי עכשיו לשלם עוד כסף מהכיס שלי. ואני חושבת, אני לא רואה שום רפורמה באופק.

רוצה שגם אנחנו נהיה פופוליסטים.

די עם המילה הזאת, תעשו לי טובה. באמת, זה כאילו, משהו חדש, בבקשה, דני.

לא, זה לא חדש.

משהו חדש, כי אתה שומע בכנסת הזאת כל הזמן את המילה הזאת – פופוליזם.

אני אגיד לך משהו חדש. את יורדת על רשות השידור, זה גם קול ישראל.

פופוליזם, פופוליזם. די, יש גם אנשים שהם לא פופוליסטים.

שאלת מה נתן קול ישראל למאזין שנים.

הוא לא נתן כלום. לא נתן כלום לציבור שלם.

14 שפות, קול ישראל שאת שומעת כל בוקר?

לא, לא. סלח לי, ירמי, עם כל הכבוד. מה זה? מה אתה אומר לה לא? מה אתה אומר לא נותן כלום? נותן הרבה מאוד, כולל לציבור גדול של עולי ברית המועצות, שנותן 20 שנה רדיו. מה זה?

יפה מאוד.

אני לא מדבר על הציבור הישראלי, אני לא מדבר על אנשים ששומעים גם אפילו רשתות ציבוריות מן המעלה הראשונה – לא תאמין, אפילו רשת א'.

הקרן החדשה.

מה זה?

סליחה, אפשר להמשיך לדבר?

אגב, אם אני לא טועה, התחנות הכי מואזנות זה בקול ישראל.

הקרן החדשה - - -

תפרידו את הרדיו מהטלוויזיה.

את מדברת על ה"טוק שואוז"? טוב, יש השגות.

אפשר להמשיך?

- - -

לא. לבטל את השידור הציבורי ואת מה שהוא נתן – אגב, מה שהוא גם נתן לתרבות הישראלית במשך 40 שנה – אני מציע להפסיק את השיח המזלזל הזה. לא ראיתי שחלק מהשידור המסחרי נתן יותר תרבות לעם ישראל ב- 15 שנים האחרונות.

להיפך.

לא, רק אמרתי באנדרסטייטמנט של אנדרסטייטמנט.

אופיר, אם הטיעון של חברת הכנסת שמאלוב הוא נכון, אז הציבורי הערבי צודק שהוא לא משלם אגרה.

נכון.

משום שהוא לא מסתכל בטלוויזיה שלנו.

אז גם הציבור הדתי.

אז גם הציבור הדתי.

גם הציבור המזרחי. לא שמעתי שיר מזרחי אחד ברשות השידור. אחד.

הציבור החרדי לא משלם כי אין לו טלוויזיה.

אתה משלם אגרה בשביל הקופסה. בסוף, רשות השידור מסדרת אותי. זה הסוף של העניין. דני זקן, תגיד, מתי ראיינת אותי פעם אחרונה?

יש עובדות בשטח בקטע הזה. שיר מזרחי אחד אין ברשת ב'.

- - -

רבותי, תודה. חברת הכנסת שמאלוב, בבקשה.

אני מודה לך על כך שדיברת כרגע על רדיו כי כולם יודעים שדעתי על הרדיו היא טובה מאוד.

אז למה צריך רפורמה ברדיו?

אני אגיד לך – כי צריך לייעל גם שם. צריך לייעל גם שם.

צריך להפריד את הרדיו מהטלוויזיה. זה הפתרון הכי טוב.

יש הבדל בין זה שאני באה ואומרת שרדיו, אין בו כשל שוק, הוא נותן היום פתרון, אנחנו כולנו יודעים מה אחוזי הרדיו, וכולכם בטח יודעים שאני לא מאלה שמזמינים אותי הרבה מאוד לרדיו הזה. עם זאת, אני מאוד-מאוד מעריכה - - -

תבינו את הרמז.

היום ב"יומן הערב" את מקבלת ריאיון, מחמש ורבע עד חמש וחצי – נאום, לפי סעיף שנותן זמן להנהגת המדינה – יש סעיף כזה, לא?

יש. בטח שיש.

לוקחים תרנגולת שמטילה ביצי זהב, שקוראים לה רדיו, ורוצים לראות - - -

אני מבקשת. אדוני היושב-ראש, אתה יכול לתת לי לדבר?

בהחלט, בבקשה.

אני לא מבינה, אני כל כך מרגשת את כולם?

כן, בהחלט.

התשובה היא כן.

אני זורקת עכשיו למנכ"ל רשות השידור וליושב-ראש החדש נושא שאני מבקשת לדון בו, לא כרגע, אבל זה נושא שמאוד מעניין אותי – רשת מורשת שיש ברשות השידור, כל נושא שקשור אליה. אנחנו יודעים שזאת רשת שמשדרת ברשת א', באמצע, זה כמו שלקניון רמת אביב הביאו עכשיו למכור פיתה דרוזית.

יש שם.

יש שם, אני יודעת, כן. וזה נראה רע, דרך אגב, אבל לא חשוב.

זה טעים מאוד. מה הבעיה עם פיתה דרוזית בקניון רמת אביב? לא הבנתי.

אני מבקשת לעשות דיון בנושא הזה. מאוד חשוב לי, אדוני היושב-ראש. קודם כול אני מבקשת לרשום בפרוטוקול שאני מבקשת דיון בנושא רשת מורשת ברשות השידור כי אם יש משהו ברדיו - - -

המנכ"ל ומנהל הרדיו יתייחסו לזה תיכף.

תתייחסו לזה. ולכן, מה שאני רוצה לסכם זה כך. אני רוצה שהציבור ידע את האמת. שיבוא לכאן משרד האוצר ויגיד – ואתה, אני חייבת לומר, מאוד נעים, להבדיל מהרבה אנשים אחרים שבאים מהאוצר- מאוד נעים לשמוע את מה שאתה אומר למרות שאתה אומר דברים מאוד-מאוד קשים. אתה אומר - מישהו צריך לשלם. זה קצת מזכיר לי תא משפחתי – יש בעיה, אז שהילדים ישלמו.

שההורים.

לא. הוא דווקא מדבר על הילדים במקרה הזה. ההורים לא יודעים להתנהג, שהילד ילך לעבודה בגיל חמש וירוויח כסף. זה מה שאני מרגישה.


אני מבקשת לדעת את האמת, ואני כל הזמן – בישיבה האחרונה שהיתה בוועדה לביקורת המדינה נאמר והתעקשתי לשמוע זמן לסיום הרפורמה. נאמר לנו שזה יהיה ארבעה חודשים – זה היה לפני שבועיים.


אני מאוד מבקשת שאנחנו נעמוד בתאריך הזה ושיהיה ברור לכל הגורמים – גם לאוצר, גם לרשות השידור, גם לכנסת, גם לממשלה – שזה הזמן שיוחלט סופית מה קורה עם רשות השידור הנוכחית.


אם אנחנו רואים שהרפורמה הזאת לא יכולה להתבצע, אנחנו צריכים לבוא עם אלטרנטיבה. וצריך לתת אלטרנטיבה. אני כרגע לא רואה שום אלטרנטיבה, למעט הפחדות שהרשות תיסגר ולא תיפתח, למעט זה שאתם ממשיכים להגיד ש... - כמה שנים אפשר? הקמנו מדינה לתפארת בשישים שנה ולא יכולים לפתור איזושהי רשות שידור במדינת ישראל? זאת בדיחה.


הציבור שמסתכל עלינו, אני חושבת שהוא פשוט מגחך.

כמה זמן לקח לרפורמה ברפא"ל?

לא יודעת, אל תכניס אותי לזה כי לא הייתי שם.

תודה לחברת הכנסת ברקוביץ. נילי בן גיגי ואחר כך אהוד פלג, אבל קצר כי אנחנו ממש כבר חורגים מהזמן. אנחנו עוד מעט עולים על זמן הישיבה הבאה.

נילי בן גיגי, האגודה לזכות הציבור לדעת. ברכות ליושב-ראש הרשות החדש. שתי נקודות עקרוניות. הראשונה, אנחנו לקראת הדיון ובכלל, פנינו באמצעות חוק חופש המידע וביקשנו את הדוחות הכספיים של רשות השידור, התנהלות פיננסית, ומה גילינו? שמאז 2007 לא הוגשו דוחות כספיים.

למה?

הדוחות הכספיים של רשות השידור מאז 2007 לא הוגשו, לא נבדקו. כלום. כיצד ניתן לדבר על רפורמה ועל התנהלות כלכלית נבונה יותר בשעה שאין אפילו דוחות כספיים לפנינו?


גילינו למשל, כשהסתכלנו בדוח של 2007, תביעות משפטיות כנגד רשות השידור שמסתכמות בכחצי מיליארד שקלים. איפה זה עומד? זה שולם, זה לא שולם? הופרש לטובת זה? יושב פה נציג משרד האוצר, אנחנו מאוד נשמח לשמוע אם לכם יש מידע על זה. כשמדברים על תכנון קדימה, אלה דברים שצריך לתת עליהם את הדעת. בהיעדר דוחות כספיים לא ברור איך אפשר לעשות את זה.


נקודה שנייה – העברנו גם לחברי הוועדה ואני מקווה שלפחות חלק מכם יוכלו לעיין בזה – אנחנו הצענו בעבר ועשינו שיעורי בית רציניים בנושא, מודל חדש לגביית האגרה שעונה באמת על כל הבעיות והקשיים.

קיבלתי את זה. האם נשלח לכל חברי ועדת הכלכלה?

כן.

יופי.

אנחנו מדברים על צורת גבייה שעושה אותה סוציאלית יותר, ודובר פה רבות על הקשיים הכלכליים, וזה נכון. היא עושה אותה סוציאלית יותר.

אנחנו מדברים על אופן גבייה באמצעות רישוי הרכב, לחלוטין להעביר לתשתית הקיימת. יש לכך כמה יתרונות.

את מי את מייצגת?

האגודה לזכות הציבור לדעת. עוסקים בביקורת על התקשורת הישראלית מזה 15 שנה, עוקבים מקרוב אחרי נושא רשות השידור שנים רבות.

הבדיקה שאנחנו עשינו – ואני יכולה להעביר לכם את הנתונים, למי שעדיין לא קיבל – זה מביא לחיסכון גם אצל משלם המסים מבחינת גובה התשלום כיוון שזה מתחלק בצורה הוגנת יותר. זהו חיסכון של 120 מיליון שקלים ל- 1.2 מיליון בתי אב בישראל. זה מייתר את הצורך בפרסומות ברשות השידור, שלטעמנו הן רעה חולה שמשפיעה לרעה על הרשות, מביא את האגרה לסוציאלית יותר כיוון שמי שיש לו יותר רכבים משלם יותר; מי שאין לו רכב לא משלם. זה עושה את זה סוציאלי יותר.

חיסכון של 25 מיליון שקלים מתקציב רשות השידור בגין מחלקת הגבייה, שמתייתרת במצב כזה. חיסכון של 30 מיליון שקלים הוצאות על פרסומות – יש גם הוצאות על הפרסומות שמשודרות, ויכול להביא אפילו לתוספת של 20 מיליון שקלים הכנסה מבחינת האוצר.

אני חושבת שכל הנתונים הללו מחייבים בדיקה רצינית ומשמעותית של המודל שאנחנו מציעים, והם יפתרו באמת באופן רציני את כל הבעיות שהועלו פה. אלה הנקודות שלנו, תודה.

תודה. אהוד פלג, בבקשה.

אני רוצה להצטרף לברכות ליושב-ראש הרשות החדש, הרבה הצלחה, ולתת מחמאה למנכ"ל הרשות על כל תקופת המונדיאל שהתענגנו עליה. כל הכבוד.

לגבי האגרה, וכאן אני אתמקד. אנחנו הצרכנים למודי הבטחות שלטוניות. השאלה איך מבקשים שאנחנו נתייחס להבטחות שלטוניות. ישנו חוק רשות השידור שקבע מתווה של הפחתה מתמדת ורציפה בגובה האגרה.

והנה, כאשר היה צריך להפחית 5%, הגיעו לכנסת וביקשו – עיזרו לנו לעזור בתוכנית ההבראה של רשות השידור.

להקפיא את ההורדה.

ונקפיא את ההורדה. אוקיי. הסכימו להקפיא את ההורדה, הצרכנים ספגו באותה שנה. שנה לאחר מכן הם היו אמורים להיות מפוצים על כך בהגדלת ההפחתה, והתוצאה היא שביטלו. באו שוב לחדר הזה וביטלו את ההפחתה.

וההפחתה הזאת, שהיתה אמורה להמשיך הלאה, פתאום מתחלפת לה בהעלאת האגרה, ואנחנו למֵדים – ושוב, זה מפרסומים, אני לא יודע עד כמה זאת התוכנית הרשמית – שעומדים לייקר את האגרה ב- 10% בשנה הבאה, בעוד 10% בשנה שלאחר מכן.

מה זאת אומרת מפרסומים? זה היה בפתח הדיון של הוועדה.

אמר את זה נציג האוצר. נציג האוצר כבר הודיע.

זה מידע שנמסר על-ידי נציג האוצר. למה פרסומים?

אוקיי. אז אם כך, הדברים האלה מבוססים, ואת ההפחתות מבטיחים לנו לאחר מכן.

אנחנו יודעים כבר מה התרחיש. התרחיש הוא שההתייקרויות תבואנה, אבל לפני ההפחתות אנחנו ניפגש בחדר הזה עם בקשה - שתלבש לבוש כזה או אחר - שיעכבו את ההפחתות, מסיבה כזאת או אחרת.

שההורדה תוקפא.

אנחנו מבקשים, על אותו מתווה שמוצע כאן, כדי לעזור באמת בתוכנית ההבראה של רשות השידור – שאנחנו מעוניינים בהבראתה – לעשות תהליך הפוך. את ההפחתות שאתם מתכוונים לבצע בהמשך, בואו תקזזו ותשקללו עם ההתייקרויות שאתם מתכוונים לבצע בשנה הבאה, תפרסו את כל העניין על פני כמה שנים, באופן שהאגרה שלנו לא תתייקר. האגרה לא תוזל במשך כמה שנים – אולי מספר שנים גדול יותר – אבל היא לא תתייקר. אנחנו מאמינים במה שיש כרגע ביד. כרגע ביד יש אגרה שאני לא רוצה שייקרו אותה בשקל אחד.

לפי החישובים שלנו, אנחנו רואים שבתוך עשר שנים – אם באמת מתכוונים למלא את ההבטחות- שני התרחישים האלה נפגשים, שני המסלולים האלה נפגשים, ומאותה שנה, עוד עשר שנים, 2022, אנחנו יכולים להמשיך בתוכנית של המתווה להפחית את האגרה באחוז אחד כל שנה.

אבל, אנחנו מבקשים שהפגיעה בכיסי האזרחים לא תתבצע, והתרומה של האזרחים לכך שיהיה תקציב להבראת רשות השידור, תהיה בכך שהתוכנית של האגרה תתפרס על פני יותר שנים, ובאופן כזה ההפחתות שממילא מבטיחים לנו אותן – זה לא שאנחנו מבקשים אותן והן לא הובטחו; מבטיחים לנו אותן – רק שעל-פי הפרקטיקה שלא לקיים הבטחות, אנחנו מבקשים שהן מייד תשוקללנה מול ההתייקרויות ולא ייגעו באגרה. תודה רבה.

תודה. זו היתה עצה לאוצר. משה זמיר, אחר כך ברוך אסקרוב ושתי האחרונות – חני לוז וורד ברמן, והכול ממש בדקה כי אנחנו נכנסים לישיבה הבאה כבר.

אני הנציג של עובדי רשת מורשת בקול ישראל. רשת מורשת זו הרשת היחידה שבעצם נותנת את המענה לציבור הגדול הזה שהוא כן שומר מסורת. כמובן, אני רוצה לברך את היושב-ראש החדש.

(היו"ר אופיר אקוניס יוצא מישיבת הוועדה; מ"מ היו"ר – חה"כ אברהם מיכאלי)

רשת מורשת הוקמה לפני כ-11 שנים, והיום רשת מורשת חוגגת יום הולדת 11. עד היום, לפני שלוש וחצי שנים אנחנו הועסקנו ברשת מורשת כשי"ן-ת"פים, בחוזה שהוא בדיחה – היינו עובדים משרה מלאה ומקבלים שכר של 1,800 עד 2,000 שקלים לחודש – ובעקבות דיונים שהיו פה בוועדות בכנסת, מנכ"ל רשות השידור הרים את הכפפה ובנו חוזה מיוחד לעובדי רשת מורשת.

שלא תהיה טעות. החוזה שלנו הוא לא העסקה כמו כל העובדים של רשות השידור, אנחנו משהו אחר לגמרי, כשהיום אנחנו עובדים לא פחות מכל העובדים ברשות השידור, ואנחנו מקבלים הרבה פחות מכולם. והשילוב הזה היום – שרשת מורשת משדרת בקוקטייל עם רשת א' – כולם אומרים, ההפרדה חייבת להיות, להפריד את רשת מורשת מרשת א', זה לא נכון לאף אחד וזה רווח לכולם, ועד היום אף אחד לא יכול לעשות את הניתוח הזה, לבוא ולנתק את רשת מורשת. כל הזמן אומרים לנו – תחכו עד הרפורמה. עד הרפורמה.

הרפורמה כבר שלוש וחצי שנים על הגב שלנו, ואנחנו עובדים כמו חמורים, אנחנו בסך הכול שבעה אנשים שעובדים משרה מלאה ברשת מורשת פלוס ארבעה שהם עובדים בחלקיות משרה, וזה כל הרשת, מול רשתות אחרות שעובדים באותה מתכונת פחות או יותר אבל יש להם תקנים של 24 עובדים. למה? כי אנחנו בכל אופן עם כיפה על הראש ואנחנו מסמנים קבוצה מסוימת, אז אפשר לקפח אותנו ואפשר להביא אותנו למצב כזה שיש אנשים שעובדים ברשת מורשת משרה מלאה - - -

ברפורמה החדשה, בעצם מה משתנה לגביכם?

שום דבר.

אדוני המנכ"ל, תתייחס לזה אחרי כן.

שום דבר, הולכים לתת לנו עוד מכה על הראש כי יש עובדים ברשת מורשת שעובדים משרה מלאה והם צריכים ללכת לעמותות צדקה בשביל לקבל את האוכל הביתה כי השכר שלנו הוא בדיחה, ואין לנו שום מענה. אנחנו שואלים באגודה – יכול להיות שאנחנו קצת נעלה לכם את השכר, חס וחלילה להשוות את התנאים שלכם לעובדים האחרים ברשות השידור. זה לא. קצת נשפר לכם את המעמד שלכם וניתן לכם.

חבר'ה, אנחנו מבקשים להיות מנותקים מרשת א'. רשת מורשת זאת רשת חשובה מאוד שנותנת מענה לציבור גדול מאוד. אין שום סיבה שהרשת הזאת תסבול ותהיה כנישה בקבוצה כזאת קטנה, ויצחקו עלינו – שאתם דתיים או לא דתיים, אתם חלק או לא חלק – ויש לנו האזנה מאוד גדולה ויש דרישה של הציבור מאוד-מאוד-מאוד גדולה.

אני מקווה שמהוועדה הזאת היום תצא קריאה חד-משמעית להפריד את רשת מורשת מרשת א', כמו שעשו בוועדות האחרות, ושלא יקשרו את זה לרפורמה כי זה לא קשור לרפורמה. את זה אנחנו שומעים כבר שלוש וחצי שנים. מאז שהחתימו אותנו חוזה אמרו לנו כשתהיה הרפורמה. כרגע זה לא קשור לרפורמה, עדיין דופקים אותנו בשכר שלנו, וכולם יודעים את זה. כל ההנהלה יודעים את זה שאנחנו נדפקים, ואין שום מענה היום. תודה.

נשמע על זה תגובה בהמשך. תודה. מי אמור לדבר? מר אסקרוב?

מר אסקרוב לא נרשם לדיון בכלל. חני לוז אמורה לדבר, הגברת ברמן נרשמה לדיבור.

הוא ציין אותי כבא בתור.

בבקשה.

שמי ברוך אסקרוב, יושב-ראש ועד עיתונאי קול ישראל בתל-אביב. אני מבקש, ד"ר אמיר גילת, לברך אותך אישית, ועדית, ובשם כל עשרות – כמעט 150 עיתונאים בקול ישראל בתל-אביב, ציבור בפני עצמו – שמחה גדולה, איחולים, תקווה גדולה.

את כל הברכות תצרף לספר ההיסטוריה. מברכים ביום הראשון. ביום השני כבר אני לא יודע.

(היו"ר אופיר אקוניס חוזר לנהל את ישיבת הוועדה)

בבקשה, ברוך, בקצרה. גלשנו הרבה יותר ממה שחשבנו.

חברי מרשת מורשת ציין פה שני דברים שאינם קשורים אחד לשני – משכורות ברשת מורשת, ורשת מורשת בפני עצמה.

אני חושב שאתמול שמענו גם מהמנכ"ל בהלני המלכה את התקווה שרשת א' תחזור לשדר כרשת עם תדר שלה, יום שידורים מלא, יום ולילה, וכמובן רשת מורשת גם בתדר משלה, יום שידורים מלא, יום ולילה.

צר לי שחברת הכנסת שמאלוב – חברת כנסת חשובה – איננה כאן - -

היא מקשיבה.

היא רואה בערוץ 99.

- - כדי לשמוע באמת את התגובה כאשר היא מדברת על עיתונאים – ואני מקווה שאיש לא יחשוב פה שזה פופוליסטי. אתמול היה טקס פרידה מאיתן אלמוג. הוא ותיק, חברים ותיקים הגיעו, וראינו– נחמן שי היה שם ולא רק כחבר כנסת אלא כמי שהיה כתב צבאי ברשות השידור, צוין שמו של רפי אונגר זכרונו לברכה שנפל במלחמת יום הכיפורים, אני אזכיר את אילן רועה חברנו שנפל בלבנון.

אני חושב שכולנו מתקוממים על הרמיזות איך עובדי רשות השידור נראים. עובדי רשות השידור הם חַיִל בפני עצמו, שלא למטרות רווח, הם עובדי ציבור. הרוב הגדול שלהם חיים, עובדים בשליחות, חדורים שליחות.

אין ספק.

ואני מבקש שהדברים האלה יצוינו ויוזכרו.

ברוך, זה חייב להיות קצר כי אנחנו כבר הרבה זמן אחרי הסיום.

ועכשיו אני אגיד דבר קצר אחרון – וכאיש ועד. הברכות למי שחתם על הסכם העקרונות, שצריך אומנם את המילוי והנספחים, אבל אני מזכיר שהחתימה הזו מותנית. אני יושב פה בישיבה הזו היום ואני שומע שכל הדברים גמישים - תמיכת האוצר גמישה, הפערים שאני שומע משתרעים על פני יותר מ-200 מיליון שקלים בין המספרים שעפים. אני שומע שהאגרה גם כן זה עניין זמני, פערים כאלה ואחרים.

יש מספר קדוש אחד – 700 עובדים.

780.

אז אם המספרים האלה יהיו גמישים בכיוון – אם המספרים האחרים שהם חלק מהמשולש הזה, יהיו מספרים שאחר כך מקשים, אני אציע לחבריי בכל מערך הייצוג העיתונאי לפתוח גם את ה- 700. מדוע שזה יהיה המספר הקדוש האחד והיחיד? תודה רבה.

תודה. חני לוז, ואחרונת הדוברים, ורד ברמן.

אני מדברת בשם מרכז תדמי"ת לתגבור הדמוקרטיה במדיה הישראלית, מייסודו של הפורום המשפטי. אני אישית הייתי עיתונאית, 12 שנה לפחות עקבתי אחרי רשות השידור, מלפני גיל סמסונוב, המשך בנחמן שי והרבה יושבי-ראש, וה"דז'ה-וו" הזה של רפורמה ורפורמה ורפורמה עובר לי בראש – וזה לא בעיית זיכרון שלי – זאת בעיה יסודית ברשות השידור. והשאלה אם רשות השידור באמת יכולה לעבור רפורמה ולהבריא את עצמה היא שאלה שאני לא חושבת שיש מישהו שיכול לענות עליה, אבל הציבור שואל אותה והציבור ממשיך לשלם. ומי שרוצה להמשיך לשים יד בתוך הכיס של הציבור ולהוציא עוד כסף מהציבור כדי להמשיך את הפארסה הזאת, הוא יורה בעצמו והוא יורה בדמוקרטיה של הציבור ובזכות שלו לקבל באמת רשות שידור אמיתית.

חברת הכנסת יוליה שמאלוב אמרה דברים אמיצים. צריך חשיבה מחודשת איך לתת לציבור באמת שידור ציבורי שהוא יהיה בריא - קודם כול, כמבנה ארגוני שהוא יהיה בריא – ושנית, שהוא יתן ייצוג אמיתי למגזרים השונים כי זה לא קיים כרגע ברשות השידור, וגם זה לא Politically Correct להגיד אבל אני אגיד את זה, כי יש ציבורים שהם חשוכי- מסך ויש ציבורים שמקשיבים לרשת ב', וכופים עליהם לשלם את האגרה הזאת, והם מקבלים ברשת ב' לא את הייצוג אלא מלחמה מתמדת נגד אותו ציבור.

ואם יש – אמר קודם האדון שיושב ברשת מורשת – רשת מורשת שמייצגת באופן רשמי את הציבור הדתי, היא רשת שמביישת את רשות השידור – הצורה שהמקום הזה מתנהל כל כך הרבה שנים, שאין לו תדר משלו - -

היה לו.

- - יש משדרים שנגנבו מנבי-סמואל לפני כל כך הרבה שנים, ועדיין אין קליטה ועדיין אין את החלופה לשמוע את רשת מורשת בכל הארץ, אבל למה צריך שיהיה את הגטו הזה של רשת מורשת?

אז או שיחליטו שיהיו רשתות שישקפו את הציבורים השונים, ואם עושים דבר כזה, זה צריך להיות שוויוני – לכל אחד את אותה עוצמה – או שהם צריכים להיות משולבים, שאנחנו נראה ברשת ב' 30% מהשדרנים שיהיו מהציבור הדתי, שיהיו מהציבור המזרחי, שישקפו וייתנו את הדמוקרטיה במיטבה.

יש לנו שלושה כתבים מתנחלים.

תודה. מה זה מתנחלים, זה סקטור נפרד? סלח לי.

מתנחלים - - -

גם המנכ"ל. אני אמרתי את זה גם מול המנכ"ל.

מתנחל זה סקטור בחברה הישראלית? מה זה? לא מתאים, דני.

לזה היא כיוונה.

- - -

מה זה? מתנחל הוא סקטור במדינת ישראל? לא בעיני לפחות.

היא כיוונה לזה.

יש לנו גם מנכ"ל מתנחל.

יש גם צפונים...

יש הכול, יש מהכול.

אין מתנחלים. יש מתיישבים.

אני רוצה להמשיך להגיד שאנחנו מתנגדים להעלאת האגרה. גם מתנגדים לנושא של אגרת רכב. גם אם זה נקבע ב- 1994, יש ממשלות חדשות ואפשר לשנות תקנות. לגבות אגרה ממי שהוא בעל רכב, אין לזה שום קשר לשידור ציבורי. דווקא בעלי ההכנסות היותר גבוהות, יש להם רכב ליסינג, רכב של החברה, והם לא מממנים, ומי שיש לו רכב יוקרה, הוא משלם את אותו כסף כמו מישהו שיש לו רכב שנת 1985.

אבל מי שיש לו שלושה, ישלם יותר. שידור ציבורי זה כבר מזמן לא רק טלוויזיה. יש באינטרנט, יש בסלולר.

תודה. חברים, אנחנו צריכים לסגור את הישיבה הזאת. תודה, אנחנו נדון בזה. קראנו את ההצעות שלכם, שמענו את ההערות להצעות. יש הצעה ממשלתית, נבדוק אותה. עוד משהו, חני?

אני אקצר משום שזה הסוף, אבל זה עיקר הדברים. אנחנו בעד לעשות רפורמה אמיתית במדינה, לתת שידור ציבורי אמיתי למדינה, לעשות חשיבה מחודשת, לאו דווקא להמשיך את רשות השידור. תודה רבה.

תודה. ורד ברמן, בבקשה.

בניגוד לכמה מחבריי פה אני חושבת שאל"ף, הצעד של להעלות את האגרה ב- 10% ועוד 10% הוא מבורך, ולא בגלל הרפורמה אלא בגלל שמי שהחליט להוריד את האגרה ב- 5% עד תום, לא חישב האם באמת רשות השידור צריכה את הכסף או לא. היה פה איזה צעד שהוא היה ממש לא הגיוני, ואף פעם לא חשבו ברצינות האם ה- 5% הם חשובים, אלא רצו לגמור את רשות השידור.

טוב, זה ויכוח.

אז אם אפשר לתקן את הדבר הזה על-ידי ה- 20% האלה, זה מבורך.

לגבי חוק ההסדרים, אתה אומר שזה לא יעבור. בחוק ההסדרים העברתם ש- 36% מהכנסות הרשות ילכו להפקות מקור. זה לא יכול ללכת ביחד עם הורדת האגרה, ועוד 36% ילכו גם להפקות מקור. כלומר, אתם צריכים להעלות את האגרה בחזרה כמו שהיא היתה צריכה להיות, והאוצר – שנתן התחייבויות מפה עד אחר כך שהוא הולך לקראת רפורמה – מה הוא עושה? הרי אתה הולך לפטר פה 700 איש. האחרים, אנחנו יושבים עם החבר'ה כאן על כל מיני כללים חדשים למשכורות, כשאנחנו הולכים לקראת אסון. הרי ברור שלא יהיה פה כסף.

אז אם אתם אחראים באמת ואתם הפעם רוצים לא כמו אז – מורידים את האגרה עד שהרשות תיגמר – אז בואו תחשבו מאיפה יבוא הכסף, איך אנחנו נותנים יד לזה שאנחנו מפטרים את האנשים האלה. הרי אלה שנשארים, לא יהיו להם משכורות.

תודה. חברים, אנחנו חייבים לסיים כי אנחנו נכנסים לישיבה הבאה.

אני מוכרח להגיד לכם שכאשר שמעתי את הסקירות של המנכ"ל והיושב-ראש, אני בניגוד לחבר הכנסת אורון, דווקא יותר אופטימי. אני חושב שאנחנו כן מתקרבים. אם הניסוחים יהיו עד סוף אוגוסט, ואפשר יהיה לעבוד עליהם – נצא מזמנים, כשאנחנו בתוך חגיגת החגים היהודיים העבריים שפותחים את השנה, אז חודש ספטמבר הוא לא חודש עבודה באופן מהותי – אני חושב, היושב-ראש החדש, שבאוקטובר אולי אפשר יהיה כבר להגיע לחתימות ואז אנחנו פחות או יותר מגיעים. אם אפשר לפני, כמה שאפשר, יהיה טוב, כמובן תוך כדי הסכמה עם כל הצדדים.

מה שאני מבקש ממשרד האוצר זה פשוט להניח על שולחן הכנסת, כלומר להעביר לחברי הוועדה כולם, מסמך שיכלול את כל הפתרונות התקציביים והתזרימים לביצוע הרפורמה, על כל היבטיה, כלומר מסמך שייתן תמונה מלאה למקורות למימון הרפורמה, לרבות הפעילות השוטפת של רשות השידור, וכאשר נקבל את המסמך הזה כמובן גם נקיים על בסיסו דיון נוסף בהתקדמות הרפורמה.

אני מאוד מודה לכם. תודה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:00).