PAGE
22
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

15.7.2010


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 331

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום חמישי, ד' באב התש"ע (15 ביולי 2010), שעה 10:00

1.
הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 13), התש"ע-2010

2.
הצעת חוק זכויות למשרתים בשירות צבאי או לאומי, התש"ע-2010 – כוללת סעיף 3 (תשלום שכר לימוד מוסד להשכלה גבוהה)

הצעתם של חברי הכנסת דוד רותם ורוברט אילטוב

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

זבולון אורלב

יריב לוין

סגנית שר לקידום צעירים, סטודנטים ונשים במשרד ראש הממשלה גילה גמליאל

סא"ל קובי סרוסי, תכנון כוח אדם, אכ"א, צה"ל

עו"ד גל כהן, ייעוץ משפטי, משרד הביטחון

עו"ד סרן שי פרבר, הפרקליטות הצבאית, צה"ל

עו"ד אייל רק, לשכת היועצת המשפטית, משרד החינוך

ריבה אביעד, האגף לחינוך, משרד החינוך

עו"ד יעקב פרידברג, משרד המשפטים

עו"ד זמר בלונדהיים, משרד המשפטים

פרופ' אהרן בן-זאב, נשיא אוניברסיטת חיפה ויושב-ראש ועד ראשי האוניברסיטאות

יעקב אפק, דיקן הסטודנטים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
יגאל כהן אורגד, המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון

יעל סימן-טוב כהן, ממונה תקצוב תשתיות, ות"ת, המועצה להשכלה גבוהה

ד"ר ענת פלדמן, נציגת הקמפוס האקדמי, אחוה

מיכה גולדמן, יו"ר הקרן לחיילים משוחררים

חיים אומן, מנכ"ל הקרן לחיילים משוחררים

זיו מגור

וילמה מאור

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

1.
הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 13), התש"ע-2010
2.
הצעת חוק זכויות למשרתים בשירות צבאי או לאומי, התש"ע-2010 – כוללת סעיף 3 (תשלום שכר לימוד מוסד להשכלה גבוהה)

הצעתם של חברי הכנסת דוד רותם ורוברט אילטוב

בוקר טוב. היום יום חמישי בשבוע, ד' באב, ה-15 ביולי 2010, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.


על סדר היום הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 13), התש"ע-2010, הצעת חוק ממשלתית שהיוזמת הגדולה שלה היא גילה גמליאל שנלחמת, נאבקת ודוחפת את הצעת החוק.


יש הצעת חוק מקבילה של חברי הכנסת דוד רותם ורוברט אילטוב שהביעו הסכמתם לאיחוד ההצעות.


גבירתי, סגנית השר, תציגי בבקשה את הצעת החוק.

בשעה טובה, באמת בשורה לחיילים המשוחררים, בוגרי שירות לאומי ושירות אזרחי, שמשנת הלימודים הקרובה הבאה עלינו לטובה אמורים לקבל שנת לימודים חינם במוסדות להשכלה גבוהה.


הרעיון המקורי היה להעביר לכאן את החוק עם כל הפירוט אבל בסוף הוחלט לייצר חוק מסמיך מפאת קוצר הזמן ובגלל כך שאנחנו מדברים כבר על השנה הבאה.

קוצר הזמן, את מתכוונת שהכנסת יוצאת לפגרה.

נכון.

ולא תתכנס המליאה לאשר את החוק, אם לא נעשה את זה היום.

נכון. מעל שנה וחצי החוק הזה מקודם. הוא עבר כבר שלוש החלטות ממשלה שונות והיום אנחנו מגיעים לכאן.


מה אומר החוק. החוק בעצם מבקש להוסיף קרן לחוק להכוונת חיילים משוחררים, זה לעשות תיקון לחוק, והקרן הזאת תיועד לאותם חיילים משוחררים בוגרי שירות לאומי ושירות אזרחי והיא מסמיכה את שר החינוך, את שר הביטחון, את שר האוצר ואת שר הנגב והגליל, בהתייעצות עם שר המדע, לקבוע גם את אזורי העדיפות וגם את התנאים הנוספים שיתועלו עבור צעירים וצעירות חיילים משוחררים מהנגב והגליל, מהפריפריה, להטבות נוספות.


זה בעצם החוק. ליועץ המשפטי של הוועדה היו מספר הערות וכולן מקובלות עלי, מלבד קיצור מתן התקנות ל-14 ימים.

אנחנו נקריא את החוק. היכן שלא תהיה בעיה, נצביע. היכן שתהיה בעיה, נעצור ונראה מה אנחנו עושים עם כל סעיף וסעיף בו מתעוררת בעיה.

חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס'), התש"ע-2010

1.
תיקון סעיף 3

בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3, אחרי פסקה (3) יבוא:

"(4)
לנהל ולבקר את פעילות הקרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה כמשמעותה בסעיף 7א בהתאם להוראות לפי הסעיף האמור, ובכלל זה -

(א)
לנהל ולבקר את מערך השתתפות בשכר לימוד במוסדות להשכלה גבוהה באזורי סיוע, באמצעות הקרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה, ובין השאר לבדוק את הבקשות להשתתפות בשכר לימוד כאמור, להחליט בהן ולממן את ההשתתפות שתאושר, מתוך הקרן האמורה.

(ב)
לקיים ולנהל תכניות ופעילויות שמטרתן עידוד חיילים משוחררים המתגוררים באזורי סיוע ללמוד לימודי השכלה גבוהה, באמצעות הקרן לעידוד רכישת השכלה, ובכלל זה לפרסמן בציבור ולבדוק את הבקשות שיגישו חיילים משוחררים למימוש זכאותם להשתתפות בתכניות ופעילויות כאמור".


הערה. הכוונה באמצעות הקרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה ולא באמצעות הקרן לעידוד רכישת השכלה.

בסדר גמור.

יש הערות לסעיף 1?

הערת נוסח. צריך להיות "לנהל ולבקר את מערך ההשתתפות".

מקבלים.

אין לי התנגדות לנוסח הזה. אני רק רוצה להעיר שבדיונים קודמים עלתה המחשבה שהחיילים יוגבלו רק ללימודים במכללות. אני רוצה לחזור ולהבהיר את עמדתנו ולומר שאנחנו צריכים לתת לחיילים משוחררים את חופש הבחירה לבחור במוסדות שהם רוצים לבחור בהם, כולל האוניברסיטאות.

אנחנו נתקין תקנות לחוק ואני מקווה שזה יופיע בתקנות.

לצערי ידידי ממכללת תל חי לא הצליח להגיע לישיבה וכל מה שאני אומר, אני אומר גם בשמו.


אני מקווה שהערת היושב ראש שזה יטופל בתקנות, לא אומרת שהעמדה של פרופסור בן-זאב מקובלת באופן אוטומטי.

אני לא נכנס לזה עכשיו.


אנחנו מצביעים על סעיף 1.

ה צ ב ע ה

סעיף 1 – אושר פה אחד

סעיף 1 אושר כנוסח הצעת החוק.

2.
הוספת סעיף 7א


אחרי סעיף 7 לחוק העיקרי יבוא:


"7א
קרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה לחיילים משוחררים



(א)
בסעיף זה -

"אזור סיוע" – אזור עדיפות לאומית שעליו החליטה הממשלה לפי הוראות פרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית, על פי הצעה כאמור בסעיף קטן (ה), לצורך ההוראות לפי סעיף זה, כולן או חלקן.


יש כאן הסתייגות של חבר הכנסת חסון.

כשהוא יבוא נדבר. הוא לא נוכח.

"חוק ההתייעלות הכלכלית" – חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009.

כאן יש הערה לדיון לגבי הגדרת חייל משוחרר. כרגע איך שהצעת החוק מנוסחת, היא אומרת שלפי סעיף 1 לחוק קליטת חיילים משוחררים, תיקון 11 לחוק הנוכחי, נאמר להכניס חיילים שנפצעו במהלך לחימה.

זה בדיוק הנושא שהעלינו בממשלה שהחוק של חיים כץ מכסה.

הם בעצם יהיו זכאים למענק.

חשוב לומר שזה ביחס של מספר החודשים מתוך ה-36.

לא ביחס. נגמר היחס. ביטלנו את היחס. חייל שנפגע בלחימה, בתרגיל, לא עושים אתו יחס. הוא חייל לכל דבר ועניין.

אני לא נגד.

כאילו היה 36 חודשי שירות.

האוצר בעד.

תיקון 11 מדבר על חייל ששירת כלוחם או תומך לחימה וראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל קבע כי שוחרר מחמת פציעה ישירה מהאימון או מהפעילות המבצעית, כמי שהשלים את מלוא תקופת השירות הסדיר.

זה לא אוטומטי.

עכשיו זה אוטומטי.

זה אוטומטי. זה עבר בחקיקה, בקריאה שלישית.

זה לעניין מענק. הצעת החוק הממשלתית מתייחסת לחיילים משוחררים לפי חוק קליטת חיילים משוחררים ולא כוללת את תיקון 11.

אנחנו רוצים להכניס בחוק.

תיקון סעיף 10 נותן מענק שחרור גם לחיילים שלא סיימו את השירות שלהם עקב פציעה בתאונת אימונים או בפעילות מבצעית. זה לא משנה את ההגדרה שלהם כחייל משוחרר. לצורך ההטבות וכל שאר הדברים, הם עדיין חיילים משוחררים.

זה בכלל לא מפריע לך.

זה מתייחס לסעיף 9, לסעיף שתוקן, ולא מתייחס לכלל החוק.

לא, אני אומר שהחייל שנהנה עכשיו מההטבה לפי סעיף 10 החדש, אחרי התיקון שלכם, הוא חייל משוחרר גם לפני התיקון וגם אחרי התיקון. עדיין הוא תחת ההגדרה של חייל משוחרר וזה לא משנה.

זה היה גם לפני התיקון.

זה משנה אם נכניס חייל משוחרר לרבות סעיף?

אין בזה צורך. זה לא תורם שום דבר.

למה? בכמה זה מעלה את העלויות בתקציב הביטחון?

אני לא תקציבן.

זה לא מעלה בכלום.

עדיף שזה יהיה כתוב, כדי שלא יהיה מי שיפרש את זה אחרת.

אמרת את דבריך לפרוטוקול. אנחנו נוסיף את זה להצעת החוק.

אני אקריא את ההגדרה.




"חייל משוחרר" – לרבות חייל משוחרר כאמור בסעיף 10ב.

מצוין.

"השר הממונה על ענייני שירות לאומי אזרחי" – השר שמוקנות לו הסמכויות לפי חוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי), התשנ"ח-1998, ולפי סעיף 6 לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002.

נתבקשתי על ידי היועץ המשפטי של מינהלת השירות האזרחי-לאומי לציין שהשם שלהם הוא מינהלת השירות האזרחי-לאומי ולא השירות הלאומי-אזרחי.

נתקן את זה. תודה.

איפה זה צריך להיות כתוב?

בכל מקום שכתוב שירות לאומי-אזרחי, צריך להיות כתוב שירות אזרחי-לאומי.

בסדר.

אני רוצה לוודא כי ביקשתי בתחילת הישיבה ולא קיבלתי תשובה. אזורי עדיפות מוגדרים כאן לפי הגדרתם בחוק ההתייעלות הכלכלית. רציתי לוודא שבחוק ההתייעלות הכלכלית אין הגדרה שאנחנו לא יודעים אותה. כתוב כאן שאזורי הסיוע כפי שמוגדרים בחוק ההתייעלות הכלכלית. האם מישהו מהנוכחים יכול לעזור לנו ולומר מה כתוב בחוק ההתייעלות הכלכלית בהגדרת אזורי הסיוע?

חשבתי שכולם יודעים חוץ ממני ולכן התביישתי לשאול.

אף פעם אל תתביישי ותניחי שיודעים פחות ממה שחושבים.

הסעיף מפנה לסעיף קטן (ה). הכוונה לאזורי סיוע שקבועים בחוק. כאשר נגיע לסעיף קטן (ה) בעצם הממשלה תציע אזורי סיוע לחוק הזה. הממשלה תקבע לעניין החוק הזה את אזורי הסיוע לפי הכללים שיש בחוק ההוא.

בחוק ההוא אין היום הגדרה.

אפשר לקבוע לחוק הזה מה שאנחנו רוצים.

אני נציגת הקמפוס האקדמי אחוה שנמצא ליד קריית מלאכי, קסטינה, בדרום.

קריית מלאכי היא בדרום?

זאת השאלה.

זה נראה לי יותר מרכז מאשר דרום.

לא, זה לא מרכז. זה דרום. זאת הגדרה חברתית.


לגבי הנושא של אזורים כלכליים, מאחר שאמרו לי לא להתבייש, אנחנו חושבים שהקמפוס האקדמי אחוה צריך להיכלל.

בתקנות נבדוק אם אנחנו מכניסים או לא מכניסים. זה שאתם חושבים שזה צריך להיכלל, זה ברור לנו. נראה בתקנות אם מכניסים את זה או לא מכניסים את זה, ואז תעירי את ההערות שלך.

אני מתנצל אבל לא ברורה לנו כל כך התוספת של סעיף 10ב. אתה יכול להסביר שוב היכן אתם רוצים להכניס את זה ואיך?

סעיף ההגדרות, מה שקראנו עכשיו, מתחת לחוק ההתייעלות הכלכלית.

אין שם הגדרה של חייל משוחרר. איפה אתה רואה את זה?

אין הגדרה. אני רוצה להוסיף אותה.

בסעיף קטן (ג) יש כבר התייחסות לעניין משך השירות הסדיר, סוג, נסיבות שחרור. השאלה אם זה לא נכנס שם.

אולי זה ייכנס שם. את תיאומי הנוסח נעשה ונמצא את המקום הכי מתאים להכניס את הסעיף.

זה מדבר על נסיבות שחרור של פעילות מבצעית וזה אולי המקום המתאים. אין לנו התנגדות עקרונית, רק שזה יהיה מתאים מבחינת המקום.

מבחינת הנוסח, אין בעיה.


אנחנו מצביעים על סעיף 2(א).

ה צ ב ע ה

סעיף 2(א) – אושר פה אחד

(ב)
במסגרת הקרן תהיה, נוסף על האמור בסעיף 7, קרן שמטרותיה כמפורט להלן (בסעיף זה - הקרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה).

(1)
עידוד חיילים משוחררים שמתקיימים בהם תנאי הזכאות שנקבעו לעניין זה לפי סעיף קטן (ג), ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה באזורי סיוע, באמצעות מימון השתתפות בשכר הלימוד באותם מוסדות.

(2)
עידוד חיילים משוחררים שמתקיימים ב הם תנאי הזכאות שנקבעו לעניין זה לפי סעיף קטן (ג), המתגוררים באזורי סיוע, ללמוד לימודי השכלה גבוהה, באמצעות קיום תכניות ופעילויות שמטרתן עידוד חיילים כאמור (בסעיף זה – תכניות לעידוד לימודי השכלה גבוהה), ובין השאר באמצעות השתתפות בשכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה ובאמצעות המימון לפעילויות להכנה ולהכשרה לקראת לימודי השכלה גבוהה, לרבות הכנה והכשרה במסגרת מכינות קדם-אקדמיות במוסדות להשכלה גבוהה.

(ג)
השר, שר האוצר, שר החינוך, השר לפיתוח הנגב והגליל, בהתייעצות עם השר הממונה על ענייני שירות לאומי-אזרחי ובאישור ראש הממשלה רשאים לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה, ובכלל זה בעניינים כמפורט להלן:


לעניין סעיף קטן (ג) שכרגע קראתי, אני מבקש להוסיף, לאחר "אישור ראש הממשלה", את המלים: באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.


כמו כן, בסעיף קטן (ג) מופיע, לאחר "באישור ראש הממשלה", כפי היום, "רשאים לקבוע הוראות", אני רוצה לומר שזה לא למתן רשות כמו שמופיע בהערות לדיון ב-(ב) אלא יקבעו הוראות כי ללא קביעת ההוראות אין תוקף אופרטיבי לחוק.


אני מקריא את נוסח סעיף קטן (ג):

השר, שר האוצר, שר החינוך, השר לפיתוח הנגב והגליל, בהתייעצות עם השר הממונה על ענייני שירות לאומי-אזרחי, באישור ראש הממשלה ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבעו הוראות לביצוע סעיף זה, ובכלל זה בעניינים כמפורט להלן:

יש למישהו הערות לסעיפים האלה?

לגבי מה שכתוב בסעיף (2). כתוב "המתגוררים באזורי סיוע ללמוד לימודי השכלה גבוהה". כלומר, בעצם אנחנו מדברים כאן על סוג של ואוצ'ר שיש לתושבי אזורי הסיוע שאחר כך יוגדר מה הם?

נכון.

וזה מאפשר להם ללמוד איפה שהם רוצים. את זה אני רוצה לוודא כי זה לא ברור.

יש כאן שני סעיפי סיוע. יש פטור משכר לימוד בשנה א' לתלמידים שלומדים באזורי סיוע. יש קרן נוספת שמאפשרת סיוע לתלמידים שבאים מאזורי סיוע. אלה שתי קרנות שונות כאשר השנייה מתייחסת לכל מי שגר באזור סיוע.

אני אשמח להסביר לכם את ההבדלים. גויסו 80 מיליון שקלים לממש את ההטבות ויש שתי הטבות. הטבה אחת מדברת על כלל החיילים המשוחררים מכל הארץ שאמורים ללמוד בנגב, גליל ואיו"ש לפי ההגדרה המקורית, וזאת בעצם ההצעה שתעלה להסכמות אבל בסוף התהליך השרים יקבעו באישור ראש הממשלה ולאחר מכן זה יגיע לכאן, לאישור הוועדה. זה חלק אחד של ההצעה.


החלק השני של ההטבות מדבר רק על חיילים משוחררים ובוגרי שירות לאומי שסיימו שירות מלא בנגב-גליל והם בעצם בעלי מצב סוציו אקונומי נמוך. גם הצוות הבין-משרדי שהוקם על ידי משרד ראש הממשלה ודן כבר בכל הסוגיות דיבר שם על להעניק להם מערך של מכינות, מערך של ליווי למכינות, אפשרות לקבל מבחן התאמה למקצועות הלימוד, ומתוך הגרעין הזה אותם האנשים שמגיעים גם ממצב סוציו אקונומי נמוך, תהיה להם את האפשרות ללמוד בכל הארץ ואז זה פתוח לכל המוסדות, כולל האוניברסיטאות וכולל המכללות.

אם כן, בתוך החוק הזה בעצם יש את שני הדברים שדיברת עליהם.

נכון. יש הכל. זה מה שיפה בחוק.

אני רוצה להעיר שכאן אנחנו לא מדברים על מה שאת דיברת כרגע.

בחוק מדברים על ההסמכה.

על הרעיון שהעלית ורעיונות אחרים, על זה נדבר לאחר שהשרים יחליטו.

וראש הממשלה יאשר.

והוועדה תאשר.

נדון כאן.

אנחנו נדון אחרי שהם יאשרו. אחרי שהם ימליצו, זה יבוא לכאן ואז נראה אם אנחנו מקבלים את המלצתם או לא.

זה תלוי אם המלצתם תהיה המלצתי. אם המלצתם תהיה המלצתי, אני מאמינה שיקבלו את זה כאן.

אנחנו מצביעים על סעיף 2(ב) ו-(ג), עד המילה להלן.

ה צ ב ע ה

סעיף 2(ב) ו-(ג) עד המילה להלן – אושרה פה אחד

למרות שהצבענו על ההגדרות של אזור סיוע, אני מבקש רביזיה.

אנחנו מצביעים על הרביזיה.

ה צ ב ע ה

הרביזיה התקבלה

מה המשמעות של רביזיה?

אני פותח את הדיון מחדש, למרות שהצבענו. יש כאן הסתייגות של חבר הכנסת זבולון אורלב ולמרות שהצבענו, הוא הגיע מירושלים, ולכן לא מכובד לעשות מחטפים. החוק יתקבל בסוף בהצבעה ואני לא רוצה לעשות מחטף ולומר שהצבענו ולא היית. הוא בא, הוא יביע את דעתו, ישמיע את דבריו ואחרי כן נחליט מה אנחנו רוצים.

ככל שאני זוכר, תקנון הכנסת קובע שאם מישהו מבקש רביזיה, אפשר לעסוק בזה רק בישיבה הבאה.

לא.

אם כן, זה השתנה.

עשו רביזיה על מה שאתה אומר.


אדוני היושב ראש, תודה לך. קודם כל, אני רוצה להודות לך על שאתה מאפשר לי להשמיע את דעתי. שנית, אני רוצה לברך את סגנית השר על היוזמה בחוק החשוב גם משלב יחדיו מטרות, גם קידום ההשכלה הגבוהה, גם סיוע לאזורי עדיפות לאומית וגם סיוע לסטודנטים.


ההסתייגות שלי היא מהגדרה של אזור סיוע. למיטב ידיעתי, ההגדרה שנאמרת כאן, אזור עדיפות לאומי שעליו החליטה הממשלה לפי הוראות פרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית, איננו כולל את ירושלים. אני רוצה להוסיף לחוק הזה בהקשר הזה. לחוק הרי יש שני חלקים: חלק שבו אנחנו עוסקים כרגע והוא המיקום של המוסדות. אני רוצה להסתייג רק לגבי החלק הזה ולא לגבי החלק השני של סיוע לסטודנטים מאזורי סיוע, כי אני לא רוצה לעזור לסטודנט מירושלים שהולך ללמוד במקום אחר. להפך, אני רוצה לעזור לסטודנטים שבאים ללמוד בירושלים. במכתב שכתבתי הסתייגות, היה ניתן להבין שמדובר בשני הדברים אבל לא, אני חוזר בי, אני מסתייג רק לגבי העניין הזה. אני מצמצם את הסתייגותי רק לגבי העניין הזה.


צריך להבין שכיום יש הגירה שלילית מירושלים שעיקרה האוכלוסייה החילונית המשכילה שהיא אוכלוסייה מבוססת, שהיא חוט השדרה של העיר ירושלים שמקיימת אותה. כידוע, ירושלים היא אחת מהערים העניות ביותר ולכן הרכב האוכלוסייה בירושלים הוא קריטי להמשך חוסנה ועוצמתה של העיר ירושלים. עיריית ירושלים ביחד עם השדולה הפרלמנטרית רואים במערכת ההשכלה הגבוהה בעיר כאחד מהעוגנים החשובים ביותר להבטיח את הרוב היהודי, להבטיח את חוסנה ולהבטיח את איכותה של מערכת החיים בירושלים. לכן אנחנו מאוד מאוד חוששים שהפרת האיזון בין מוסדות להשכלה גבוהה בגליל ובנגב לבין ירושלים עלולה להחליש את המוטיבציה של סטודנטים מחוץ לירושלים לבוא ללמוד בירושלים וגם של סטודנטים ירושלמים ללמוד בירושלים.


כפי שאמרתי, אני מברך על החוק הזה שיש בו משום מתן הטבות משמעותיות לחיילים משוחררים, אנחנו מאוד חוששים ולכן אנחנו מבקשים לשמור על האיזון הקיים היום בין הגליל והנגב לבין ירושלים ומבקשים לכלול גם את ירושלים. לא היה סיפק בידי לבקש ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת מידע על המשמעויות הכלכליות של ההצעה שלי כי בוודאי יש כאן משמעויות כלכליות שלא ראיתי את הניתוח שלהן, ואני מקבל את מה שאתה אומר, אבל אני חושב שהעיקרון צריך להיות לא להפר את האיזון. כלומר, אם צריך להוריד לכולם ולכלול גם את ירושלים – אני אתמוך בזה. כמובן שאני אתמוך יותר אם הממשלה תוסיף את אותו סכום שנקבה סגנית השר. הפרת האיזון היא מאוד משמעותית. יש היום מאמצים כבירים של העירייה למשוך סטודנטים ולהשאיר את הסטודנטים בירושלים על ידי כך שמציעים להם דיור מסובסד במרכז העיר ועל ידי אמצעים רבים נוספים, אבל עדיין האמצעים האלה לא הוכחו. הפרת האיזון – אני מתריע – היא זו. הייתה הידברות במסגרת השדולה הירושלמית ואני לא בא רק בשם עצמי. לא היה לנו סיפק לדבר עם ראש העיר כי ראש העיר חזר רק אתמול מחוץ לארץ אחרי נסיעה ארוכה. ביקשתי גם להזמין אותו אבל לא היה סיפק בידי להזמינו כי קיבלתי רק אתמול את ההודעה על קיום הישיבה היום.


אני מציע, אם עדיין יש צורך, להזמין את ראש העיר, להזמין מישהו מראשי המוסדות להשכלה גבוהה בירושלים כי הנושא יותר מדיי חשוב מכדי שנסתפק בדיון המצומצם בזה שאני מביא כאן את הדברים.

תודה רבה. כדרכך בקודש דיברת דברי טעם. יחד עם זאת, אתה פרלמנטר ותיק ובקיא בהלכות הכנסת וברור לך שאם אנחנו לא עושים את זה במושב הזה, זה לא יהיה בשנת הלימודים הזאת.

אני תומך בכך שזה יהיה במושב הזה.

יחד עם זאת, באת לכאן, הגשת את ההסתייגות והורדת את הקטע הכלכלי.

לא, הורדתי את הקטע השני. אני הגשתי הסתייגות בכתב לגבי שני החלקים ואני מוריד את זה מהחלק השני ומשאיר את זה רק לגבי ירושלים.

יש לך את האפשרות עד ישיבת המליאה – ואני לא יודע אם זה יעלה ביום שני או ביום רביעי, אבל כנראה שזה יהיה ביום שני – לעשות את כל מה שאתה צריך לעשות. תעלה את ההסתייגות במליאה, ואם אתה תצליח, סביר להניח שגם אני אהיה בין התומכים. תפעיל את כל הלובי הירושלמי. אני חושב שזה חשוב. אם הממשלה תקבל את זה, אנחנו נקבל את זה.

ביקשתי להעלות את זה בהנהלת הקואליציה.

אנחנו נקבל את זה בברכה. יחד עם זאת, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו, וגם אתה לא, לשים מכשולים עכשיו בפני החוק.

למה?

אתה יכול, אבל אני לא.

הממשלה מתנגדת? יש מישהו מהממשלה שמתנגד?

כן, הממשלה רוצה את החוק כמו שהוא. אם לא, הוא לא יהיה. מי כמוך יודע שגם אני רוצה לכלול את ירושלים ואתה לא חושד בי שאני לא רוצה.


שמענו את הסתייגותו של חבר הכנסת אורלב ואנחנו מצביעים על ההסתייגות.

אני מקריא את הנוסח החלופי לעניין ההסתייגות.


"בעניין הגדרת אזור סיוע – ירושלים וכן אזור עדיפות לאומית שעליו החליטה הממשלה לפי הוראות פרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית על פי ההצעה כאמור בסעיף קטן (ה) לצורך הוראות לפי סעיף זה, כולן או חלקן".

בסדר.

לצערי לא נוכל לקבל את התוספת של ירושלים בשלב זה.

אנחנו מודים לך על ההערה.


אנחנו מצביעים על ההסתייגות. מי נגד ההסתייגות?

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

נשארת לך האפשרות להגיש את ההסתייגות במליאה. אנחנו מצביעים על ההגדרה של האזור כפי שהוקראה קודם לכן. תקריא אותה שוב.

"אזור סיוע – אזור עדיפות לאומית שעליו החליטה הממשלה לפי הוראות פרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית, על פי ההצעה כאמור בסעיף קטן (ה), לצורך הוראות לפי סעיף זה כולן או חלקן".

אנחנו מצביעים על הנוסח שהוקרא.

ה צ ב ע ה

הגדרת אזור סיוע – אושרה פה אחד


אנחנו ממשיכים בהקראה.

אני ממשיך להקריא מפסקה (ג)(1).

(1)
תנאי הזכאות הנדרשים לצורך קבלת תשלום השתתפות בשכר לימוד במוסדות להשכלה גבוהה באזורי סיוע ולצורך השתתפות בתכניות לעידוד לימודי השכלה גבוהה, כאמור בסעיף קטן (ב). תנאים כאמור יכול שייקבעו בהתחשב, בין השאר, במשך השירות הסדיר, בסוגו ובנסיבות השחרור ממנו, וכן בהתחשב במצבו הכלכלי-חברתי של החייל המשוחרר.


יש כאן הערה לדיון. רציתי להבין, אם מישהו יוכל להסביר, מה הכוונה בנסיבות השחרור, מכיוון שבחוק קליטת חיילים משוחררים, סעיף 19(א) קיימות נסיבות שחרור ורציתי לדעת מדוע ההבחנה בין מה שקיים היום בחוק לבין הצעת החוק הממשלתית. האם אפשר להוריד את נסיבות השחרור או שיש טעם להשאירן? מה עומד מאחוריהן?

הכוונה הייתה שהשרים שיקבעו את התקנות יוכלו בין יתר הפרמטרים שהם יבחנו ---

בוא נדייק. השרים יציעו את התקנות.

השרים יקבעו. ועדת העבודה והרווחה תאשר.


יקבע מי שיקבע ויאשר מי שיאשר. זה משאיר להם את האפשרות לבחון גם את הנושא של נסיבות השחרור. זה יותר רחב מ-19.

הבנו. בסדר.

(2)
סוגי המוסדות להשכלה גבוהה באזורי סיוע, אשר הלומדים בהם יהיו זכאים להשתתפות בשכר הלימוד, בהתאם להוראות לפי סעיף זה.



(3)
סוגי התוכניות לעידוד לימודי השכלה גבוהה, שאותן תקיים הקרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה, לפי הוראות סעיף זה, ובכלל זה תנאי תכניות כאמור וסוגי מוסדות להשכלה גבוהה או תחומי לימוד שלגביהם יחול התכניות האמורות.

(4)
שיעור ההשתתפות בשכר לימוד שיוענק לחיילים משוחררים לפי הוראות סעיף זה והדרכים לתשלומו.



(5)
מניעת כפל הטבות לפי סעיף זה והגבלת התקופה למימוש הזכאות להטבות כאמור.


גם כאן יש שאלה מה בדיוק הכוונה בכפל הטבות, באיזה מקרים מדובר והאם לא שווה להגביל את התקופה שאנחנו נותנים את הקרן ונותנים סיוע, בדומה לפיקדון שניתן להשתמש בו תוך חמש שנים מהשחרור. האם לא כדאי לקבוע בחקיקה ראשית שגם כאן זה יהיה תוך חמש שנים.

הכוונה בכפל הטבות הייתה למלגות שמקבלים חיילים משוחררים מגורמים אחרים פרטיים כמו מפעל הפיס או גורמים אחרים, גם ציבוריים וגם פרטיים.

אני אומר שצריך להדגיש את הציבוריים, משום שאם אתה אומר פרטיים, אתה מעמיד את הסטודנט במצב לא נוח. לכן צריכה להיות הפרדה ואני רוצה שיהיה ברור. יכול לבוא סטודנט מעיירת פיתוח, שהוא יוצא צפון אפריקה והוא ממשפחה מעוטת יכולת, ואז מתברר שהוא מסיים את האוניברסיטה עם תוכנית חסכון של חמישים אלף שקלים.

לא שזה רע.

את זה לא אמרתי.

לגבי ההטבות, כפל ההטבות במקור היה שהם לא יקבלו גם את מה-20 מיליון וה-60 מיליון. זה לא היה לגבי הדברים עליהם אתה מדבר.

אני מבקש לתמוך במה שמיכה אמר מהצד הפרקטי. חבר'ה, כל הדיביזיות של אומן לא ישתלטו על העניין אם יהיו להם מיליון דברים לבדוק. אם הם יצטרכו לבדוק אם החייל קיבל מקרנות פרטיות, הם לא יגמרו את העבודה.

לכן תכתבו ציבוריות. אני מציע לא להיכנס לפרטיות כי זה יהיה מסובך.

לא, אבל גם כפל ההטבות הציבוריות, מכיוון שמדובר כאן בנוסף למענקים, שלא יתפרש שמא זה על חשבון המענקים. שתהיה כאן זהירות. זה בנוסף למענקים.

גם את הנושא הזה, זה משאיר לדיון.

אנחנו לא רוצים להשאיר הכל לדיון. אנחנו רוצים לצמצם את אזורי הוויכוח.

אני מנכ"ל הקרן לקליטת חיילים משוחררים. כמו שנאמר כאן, ברגע שמישהו במסגרת ה-60 מיליון שהולכים לפריפריה, הוא לא יכול לקבל במסגרת ה-20 מיליון כי הוא יקבל פעם אחת.

זה הדבר היחיד שאמור להיות כאן. לא ציבוריות ולא אחרות.

לא צריך להכניס לקטע הזה את כל העניין של הקרנות האחרות כי הן לא רלוונטיות לחוק והן דבר נפרד לגמרי. זה לא מופיע בחוק אחר ולא צריך לעשות את זה.

רציתי להעיר לגבי סעיף (2). בהצעת החוק שאני ראיתי הוזכרה במיוחד אוניברסיטת בן גוריון, למעט אוניברסיטת בן גוריון. אין ספק שאוניברסיטת בן גוריון בפריפריה, אין ספק שהיא בדרום.

זה לא מופיע כאן.

אני מתייחס להצעה שראיתי.

בתקנות יגדירו את האזורים.

לעניין כפל הטבות. מלבד כפל ההטבות שהוזכר כאן שצריך להיות, אנחנו חושבים שיש גם מקום במקרה שחייל מקבל מלגה או חצי מלגה מתמיכה ממשלתית, ממדורי סיוע באוניברסיטה, אין סיבה שהוא יקבל לצורך העניין גם מלגה מלאה מכאן וגם מלגה מלאה מכאן.

אנחנו לא נכנסים לזה. אמרנו שאין אפשרות בדיקה.

בדרך כלל במלגות נהוג שהחייל מצהיר האם הוא מקבל מעוד מקומות. לא הקרן צריכה לבדוק את זה אלא הוא יצהיר.

אם הוא יצהיר שהוא לא מקבל, אתם תלכו לבדוק?

לא. אנחנו לא קובעים את זה אלא אנחנו פשוט מאפשרים לקבוע.

טיעוניך נרשמו לפרוטוקול.

ידונו בזה בתקנות. אם לא יקבעו, לא יקבעו ואין בעיה, אבל אני שואל למה לא להשאיר את האפשרות הזאת.

שמענו. כל הקטע הזה של כפל המלגות, אני חושב שצריך לרדת. אם מישהו מקבל תרומות פרטיות, זה לא עניינו של אף אחד.

לא, לא פרטיות. אני לא מדבר על פרטיות.

שמעתי את דבריך.

(6)
נסיבות ותנאים שבהם מי שקיבל מענק לפי סעיף זה, אשר לא השלים את לימודיו לקראת תואר אקדמי בתוך תקופה שתיקבע, יידרש להחזיר את המענק לקרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה, וכן חריגים לדרישת ההחזר כאמור.

אנחנו מצביעים עד פסקה (6), כולל.

בפסקה (3), סוגי התוכניות לעידוד לימודי השכלה גבוהה, אנחנו מבקשים להוריד את המילה "סוגי", כך שיהיה כתוב שהתוכניות ייקבעו בתקנות. זאת הייתה גם המלצת הצוות המקצועי, על מנת גם לא להשאיר כאן משהו פתוח של איזה סוגים ייקבעו ולא הפרטים שלהם.

אנחנו נקבל את מה שאמרת. נשמיט את המילה "סוגי".

מעבר להשמטה של המילה "סוגי", אנחנו מבקשים באותו סעיף קטן שהשרים יקבעו גם מי הגוף שאחראי לנהל כל תוכנית. יש תוכניות תמיכה אפשריות שלא כולן שייכות לעולם התוכן של הקרן לחיילים משוחררים וחלקן שייכות יותר לעולם התוכן של המועצה להשכלה גבוהה ויש מקום לדון ולשקול מי הגוף.

תודה רבה לך על ההערה המלומדת.


אנחנו מצביעים עד סעיף קטן (6).

ה צ ב ע ה

אושר פה אחד


אנחנו עוברים לפסקה (ד).

(ד)
הנהלת הקרן רשאית לקבוע, בהסכמת השר, שר האוצר, שר החינוך והשר לפיתוח הנגב והגליל, בהתייעצות עם השר הממונה על ענייני שירות לאומי-אזרחי, ולאחר קבלת אישור ראש הממשלה, כללים ומבחנים הדרושים לצורך יישום הוראות סעיף זה והתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן (ג), וכן הוראות בדבר דרך הגשת הבקשות למימוש הזכאות לפי סעיף זה והטיפול בהן. קביעות לפי סעיף קן זה יפורסמו ברשומות.

בחוק קליטת חיילים משוחררים יש את הקרן ואת התקנון. מכוח חוק קליטת חיילים משוחררים יש את הקרן והקרן פרסמה תקנון. השאלה האם לקרן החדשה יהיה תקנון נפרד או שזה יהיה במסגרת התקנון הראשי? זה מצריך שינויים בהוראות התקנון.

התקנון של הקרן לקליטת חיילים משוחררים עוסק בעיקר במה שקשור לקרן בסיוע הנוסף במסגרת קליטת חיילים משוחררים. הקרן החדשה שתקום, מתקינים לה תקנות משלה.

תוך כמה זמן יתקינו לה תקנות? אנחנו באנו לכאן במטרה שהחוק הזה יופעל. באנו לכאן ביום חמישי, התפנינו מעיסוקים אחרים, במטרה שנצליח במושב הזה להעביר את החוק. שמעת שהגיע חבר הכנסת זבולון אורלב ורצה להכניס את ירושלים, דבר מאוד חשוב. עכשיו אתה בא ומספר לי סיפור על התקנת תקנות, דבר שיארך שנתיים.

אנחנו מדברים על התקנון.

זה לא יהיה בתקנות הרגילות.

לא תקנות בתוך התקנות.

אני מדבר על התקנון.

זה לא עוד תקנון.

אתם תגמרו תקנון כזה תוך שבועיים?

אתה מדבר על התקנון או על התקנות? יש הבדל.

על התקנון.

לא יהיה עוד תקנון.

בסדר.

אנחנו מצביעים על סעיף (ד).

ה צ ב ע ה

סעיף (ד) – אושר פה אחד

(ה)
השר, שר האוצר, שר החינוך והשר לפיתוח הנגב והגליל, בהתייעצות השר הממונה על ענייני שירות לאומי-אזרחי ובאישור ראש הממשלה, יציעו לממשלה אזורים שייקבעו כאזורי עדיפות לאומית לפי הוראות פרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית ויהוו אזורי סיוע לצורך הוראות סעיף זה. לא הסכימו השרים על הצעה כאמור, יכריע ראש הממשלה בעניין".


לעניין זה אני רוצה להוסיף את אישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.

נכון.

אני מקריא את הסעיף שוב.

(ה)
השר, שר האוצר, שר החינוך והשר לפיתוח הנגב והגליל, בהתייעצות עם השר הממונה על ענייני שירות לאומי-אזרחי, באישור ראש הממשלה ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת יציעו לממשלה אזורים שייקבעו כאזורי עדיפות לאומית לפי הוראות פרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית ויהוו אזורי סיוע לצורך הוראות סעיף זה. לא הסכימו השרים על הצעה כאמור, יכריע ראש הממשלה בעניין".

את זה צריך לפרסם ברשומות.

כמו בסעיף קטן (ד), שהקביעות לפי סעיף קטן זה יפורסמו ברשומות.

בסדר. אנחנו מצביעים על (ה).

ה צ ב ע ה

סעיף (ה) – אושר פה אחד

3.
תחילה ותחולה

תחילתו של חוק זה ביום תחילתן של תקנות שיותקנו לפי הוראות סעיף 7א(ג) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, והוא יחול לגבי חייל משוחרר שסיים את שירות הסדיר ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010) ואילך.


אצלכם לדיון רשום תחילתו של החוק מיום פרסומן ואני מבקש לוותר על זה ולהשאיר את זה כפי שקראתי, להפוך את מה שקראתי לסעיף קטן (א) ועכשיו להוסיף סעיף קטן (ב) שיקבע:

תקנות ראשונות לפי סעיף 7א(ג) יובאו לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך 21 ימים מיום פרסומו.

כמה זמן לוקח בין אישור הכנסת לבין הפרסום ברשומות?

יומיים.

יומיים.

אנחנו מצביעים על סעיף 3.

ה צ ב ע ה

סעיף 3 – אושר פה אחד


תודה רבה. בשעה טובה ועדת הרווחה, העבודה והבריאות אישרה את הצעת החוק לקליטת חיילים משוחררים והיא תביא את זה למליאת הכנסת בשבוע הקרוב. נקווה שיגיעו התקנות ובא לציון גואל.

בשעה טובה. תודה לחיים כץ.

רציתי לבקש את אישור הוועדה לעניין הערה של עורך דין גל כהן, לעניין הגדרת חייל משוחרר, אם באמת יש צורך בזה או לא.

תראו ביניכם בנוסח.

לעניין המינהלת, לגבי השם, נשב עם זמר.

שבו על הניסוחים.


תודה רבה. הישיבה נעולה.


אני פותח שוב את הישיבה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות וחוזר לדיון הקודם שזה עתה הסתיים. בתחילת הדיון הצהרנו שאנחנו משלבים בהצעת החוק את הצעת החוק של דוד רותם ורוברט אילטוב.

צריך לציין שזה החלק המפוצל.

רק את ההצעה שמונחת בפנינו. אני רוצה לשלב אותה בהצעת החוק שזה עתה אישרנו. אני רוצה להצביע על זה, למרות שהסכמנו על זה בתחילת הישיבה כפי שזה מופיע בפרוטוקול.


אנחנו נצביע על שילוב החוק. מי בעד?

ה צב ע ה

הוחלט לשלב את החוק


תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50