PAGE
19
ועדת הכספים

13.7.2010


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 450

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ב' באב התש"ע (13 ביולי 2010), שעה 12:40

הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון מס' 2) (פיצוי לעסקים ולעובדים), התש"ע-2010

זאב אלקין, אריה אלדד, רוברט אילטוב, זבולון אורלב, אמנון כהן, זאב בילסקי, עתניאל שנלר, מרינה סולודקין, אילן גילאון, אברהם מיכאלי, חיים אמסלם, דוד אזולאי, נסים זאב, יצחק וקנין, אורי אורבך, פניה קירשנבאום, לךיה שמטוב, ציפי חוטובלי, חמד עמאר, משה (מוץ) מטלון, אורי מקלב, דוד רותם, ציון פיניאן, אלכס מילר, דני דנון, שלמה (נגוסה) מולה, יריב לוין, משה גפני, יעקב אדרי, יואל חסון, רוחמה אברהם-בלילא, יוליה שמאלוב-ברקוביץ, אורית זוארץ, אלי אפללו, אופיר אקוניס, מיכאל בן ארי, אורלי לוי אבקסיס

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

ציון פיניאן - מ"מ היו"ר

חיים אורון

אריה אלדד

אלי אפללו

אורי אריאל

יצחק וקנין

אורי מקלב

פניה קירשנבאום

עו"ד תמר לומברוזו, סגנית בכירה ליועץ המשפטי, רשות המסים, משרד האוצר

מעוז שהרבני, מרכז מערכת הביטחון, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

יאיר פינס, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד דודי קופל, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

בנצי ליברמן, ראש מינהלת תנופה, משרד ראש הממשלה

עו"ד שי סומך, משרד המשפטים

עו"ד דלית זמיר, משרד המשפטים

עו"ד איתי אהרונסון, היועץ המשפטי, מינהלת תנופה

רו"ח הילה רבני מינהלת תנופה

עו"ד רותי לירז שפירא, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אלי קרשנקרוין, עוזר למנהל מרכז ההשקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ציון ברכה, חבר ועד מפוני אזור תעשייה ארז

יוסי דיין, חבר ועד מפוני אזור תעשייה ארז

יצחק שפריר, חבר ועד מפוני אזור תעשייה ארז

דורון בן שלומי, ועד מפוני אזור תעשייה ארז

רו"ח דן אברהם בניטה, ועד מפוני אזור תעשייה ארז

חמוטל כהן, ועד מפוני אזור תעשייה ארז

ניצה כהן, ועד מפני אזור תעשייה ארז

שמעון חזות, ועד מפוני אזור תעשייה ארז

שגית אפיק

מרב תורג'מן

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון מס' 2) (פיצוי לעסקים ולעובדים), התש"ע-2010

זאב אלקין, אריה אלדד, רוברט אילטוב, זבולון אורלב, אמנון כהן, זאב בילסקי, עתניאל שנלר, מרינה סולודקין, אילן גילאון, אברהם מיכאלי, חיים אמסלם, דוד אזולאי, נסים זאב, יצחק וקנין, אורי אורבך, פניה קירשנבאום, ליה שמטוב, ציפי חוטובלי, חמד עמאר, משה (מוץ) מטלון, אורי מקלב, דוד רותם, ציון פיניאן, אלכס מילר, דני דנון, שלמה (נגוסה) מולה, יריב לוין, משה גפני, יעקב אדרי, יואל חסון, רוחמה אברהם-בלילא, יוליה שמאלוב-ברקוביץ, אורית זוארץ, אלי אפללו, אופיר אקוניס, מיכאל בן ארי, אורלי לוי אבקסיס

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון מס' 2) (פיצוי לעסקים ולעובדים), התש"ע-2010.


אני מבין שבשעה 12:00 הגעתם להסכמה על הנוסח. זאת אומרת שהיועצות המשפטיות

שמדווחות לי, אומרות אמת.

אני לא אקלקל לכם את ההסכם. כרגע בנצי אמר לי שסוף סוף נקבעה פגישה עם מפוני ארז. אני מבין שאין שום סיכוי להכניס אותם לחוק הזה. בסדר. אמרתי את מה שאמרתי בישיבה הקודמת.


נשארה נקודה קטנה ואני אומר את זה כמעט בבחינת כפתור קטן בחליפה. בסעיף 3(2) הופיע המונח של מרכז חייו בשטח המפונה, בעל עסק. אני עכשיו לא מדבר על הפיצויים עבור רכוש אלא אני מדבר על בעל עסק שמרכז חייו היה בארז והוא לא נכנס לכאן ואומרים לי שמדובר בעשרים-שלושים אנשים. אל תאמרו לי ישר לא כי אני יודע. תכף יאמרו השלכות רוחב וכולי. שמרכז חייו, למרות שהוא לא חי בגוש, היה בארז והיום הוא במצב שאין לו עבודה. אני מדבר עכשיו על הסעיף של התמיכה החודשית.


אני פונה אל כולם ומבקש, תפעילו את טיפת הרצון הטוב הזה כי אין הבדל מהותי בין בעל עסק או חקלאי בתוך הגוש שכאן מאריכים את תקופת ההסתגלות שלו ונותנים לו תוספות, לבין מי שיעמוד בתוך כל אותם קריטריונים חוץ מהקריטריון שהוא במקרה גר באשקלון או באיזה מושב ליד ארז והכללים האלה יחולו גם לגביו. אם מדובר בעשרים-שלושים אנשים, זה לא ימוטט את המערכת.

מי צריך לתת תשובה על הבקשה הזאת?

מינהלת תנופה. יש לה את כל הנתונים.

בנצי?

יש תשובה לגבי המספרים. הילה, המספרים נכונים? אומרת הילה שהיו למעלה מ-150 עסקים בארז שבאופן עקרוני, אם אנחנו מכניסים, אנחנו צריכים להכניס את כולם.

ואם מדובר על עשרים-שלושים?

גם. אני רוצה להסביר את הרציונל. תמיד לבי נכמר כי מה זה משנה? שיקבלו גם הם כסף. אבל צריך להבין שישנם שני מרכיבים לפיצוי בעסקים. פיצוי אחד הוא פיצוי בגין העסק, כלומר, לאדם לקחו את העסק ולכן אנחנו נותנים פיצוי, או פיצוי נכסי או פיצוי פיננסי. התבקשתי על ידי הוועדה לשבת עם אנשי ארז פעם נוספת אחרי שישבנו ונשב אתם עוד פעם כדי לבחון את בקשותיהם בעניין הזה. יש פיצוי נוסף שהוא לא קשור לפיצוי כלל וכלל אלא פיצוי על זה שהאדם לא רק שלקחו לו את העסק אלא למעשה לקחו לו את השטיח של חייו. אדם כזה, לחזור בחזרה לעסק, כולל להיות שכיר או משהו אחר, יכולתו היא לפחות חודשים ארוכים, אם לא שנים ארוכות, למעשה ניטלה ממנו. הדבר הזה נלקח רק לאנשי גוש קטיף שביתם ופרנסתם נלקחו ואנשי ארז, אלה שגרו בתוך גוש קטיף, ממילא נכללים בתוך החוק ואלה שגרו בשאר המקומות בארץ, את המרכיב הבסיסי של הבית, הוא לא נלקח. משום כך הפיצוי באופן עקרוני אמור לתת לזה פתרון.


לכן גם מבחינת מספר האנשים וגם מבחינת הפילוסופיה והרציונל שעומד בבסיס המונח שנקרא מרכז חייו, לדעתי במקרה הזה הוא לא קיים. לכן אני חייב לומר שבצד הנכונות שלי כן לשמוע ולהיות פתוח, אני לא חושב שכאן יש דבר שאפשר להכיר בו ולומר מרכז חייו זה מי שגם היה בעל עסק. זאת אומרת, קשה לי לקבל את הרציונל הזה.


משום כך, אנחנו לא סבורים שזה נכון יהיה לעשות.

חבר הכנסת ציון פיניאן מחליף את היושב ראש

לא נותנים תקופת הסתגלות כאן לכולם. הסעיף כאן הוא בעלי עסקים. יש עוד המון אנשים שהיו שכירים בגוש ולבטח ירצו הטבות בתקופת ההסתגלות. זה לא הנושא כאן. מדובר בקטגוריה של בעלי עסקים שהיא מוגדרת והיא מתוחמת ולא מדובר באלפיים תושבי גוש קטיף. היות שאתם יודעים שבכמה וכמה תחומים - אני לא רוצה לומר בכל – אם אני אגיד את זה בנוסח מתון, אני אגיד שאנשי ארז הופלו לרעה, ואם אני אגיד את זה באופן יותר תקיף, אני אומר שלא שמים עליהם כי אין להם את הלובי שכאן מתרוצץ עם החוק הזה. אומרים לי כולם שאני צודק, אבל תשמע, תגמור את זה במקום אחר כי אנחנו חתמנו כבר לא לפתוח את הכל.


אם תאמרו לי שזה 10,000 אנשים, אני הולך הביתה וירדתי מהעניין, אבל את אומרת 150 במקסימום והם אומרים לי 20-30 אנשים. אם זה בתוך המספרים האלה, נגיד שנגיע לחמישים ונגיד שייתנו להם עוד פי שתיים תקופת הסתגלות ונגיד שכל הסכום ביחד יהיה שלושה מיליון שקלים. על זה אנחנו מדברים. תנו להם לפחות את מראית העין שבנקודה מסוימת הלכתם לקראתם.


מדובר באדם שהוא צריך להוכיח שהוא לא הקים עסק אחר, שהוא לא פתר את בעיותיו.

לפי החוק הזה גם אם הוא הקים עסק אחר, הוא מקבל.

נסתתמו טענותיי. אין לי יותר מה לומר. אני לא מצליח להבין מהתחלת הדיון, הם הרי התפנו מרצונם על פי החלטת ממשלה, ביום מסוים הביאו חיילים וסגרו את המקום והם הלכו הביתה. אני לא רוצה לחזור על כל הוויכוח הזה. למה אני מתעסק עם מחסום ארז? כי על אחרים יש כאן לובי ענק. תנו לאותם אנשים לפחות את הזכויות האלה. הרי לא יכול להיות אדם שהחזיק עסק בארז וזה לא היה מרכז חייו, ואם יש אחד כזה, אל תתנו לו.

מה זה מרכז חייו? שם הוא ניהל את משק הבית שלו.

למה שוכרי דירות בגוש קטיף קיבלו את זה?

יש הבדל גדול. אם בן אדם שובר את מפרקת ביתו ויכולתו להקים מחרתיים את העסק, הוא שונה מאשר רק אם אני לוקח לו את העסק והוא מקבל פיצוי בגין העסק. הרי לא מדובר על כך שהוא הולך הביתה.

גם הפיצויים על העסק לא היו פיצויים.

אני נמצא היום אחרי דין וחשבון. ההשקפה שלי לא רלוונטית. ישבה ועדת חקירה וירדה לפרטי הפרטים במאות שעות והחליטה מה שהחליטה. היא גם שינתה לטובת בעלי העסקים אתה הסכמות הראשוניות. הייתה הסכמה עקרונית, הייתה נקודה במחלוקת וועדת החקירה באה ואמרה שהיא בגדול הולכת עוד צעד לכיוון בעלי העסקים. הנחת העבודה כרגע שמבחינת תשתית הפיצויים, זאת מסגרת הפיצויים שגם בעלי עסקים מסכימים לה.


השאלה היא האם "בפנסיה" – זה סוג של דמי הסתגלות – אני דואג לכולם, האם אני לא רואה דיפרנציאציה בין המוכים. לטעמי אני אומר שוב פעם, עיני צרה בעניין? אני רוצה להזכיר לחבר הכנסת אורון שאני לא הייתי בחוק הראשון שיכלו לעשות מה שרוצים ולדעתי גם ידם הייתה פתוחה בגלל הממשלה שרצתה לגמור את העניין.

נכון, אבל יש לנו עכשיו פלטפורמה חוקית שיכולה לתקן עיוותים. הכוונה של חבר הכנסת אורון היא בהזדמנות הזאת שאנחנו כאן, למה לא לתקן עוד עיוות שנגרם באותה פעולה? הלא ברור שיש שם עיוות ויש שם פגיעה באותם אנשים.

בנצי, אנחנו מתחנו את מרכז חייו בחקיקה עד לקצוות. מי שהיה בישוב לא מוכר, אמרנו מרכז חייו. שוכר דירה שעל פי כל אמות המידה, אמרנו מרכז חייו. אני חושב שבין משכיר דירה בנווה דקלים ובין בעל עסק במשך שלושים שנים, אין לי בעיה גם שתבוא ותאמר לי שמי שהיה בשלוש השנים האחרונות, אני לא מדבר על זה. משכיר דירה במשך חמש שנים בנווה דקלים, הוא כן.

משכיר דירה לא מקבל מרכיב של העתקה.

בנצי, אמרת שיש לך הצעה?

אני אומר שוב שאני לא חושב שאנחנו מסוגלים לפרוץ היום את העניין הזה. אני חושב שמה שמעלה כאן חבר הכנסת אורון, ודאי שצריך לדון בזה גם עם האוצר וגם עם ראש הממשלה. אני התבקשתי על ידי הוועדה בפעם הקודמת – הרי זאת הצעת חוק שאנחנו ממהרים לחוקק אותה משום שבעלי העסקים בעיקרון הגיעו להסכמה כבר לפני ארבעה-חמישה חודשים.

עורך דין איתי אהרונסון, אולי תאמר מה השינויים בנוסח ומה ההבדל בין הנוסח שהיה לבין הנוסח החדש?

אם תוכל להסביר את ההסכמות האחרונות, את השינויים שביחס לנוסח הכחול, בעיקר את ההרחבות שנקבעו. אני אשמח אם תוכל לתת איזושהי סקירה כללית ביחס לתיקונים.

כן. סקירה כללית.

ביחס לתיקונים שנעשו בנוסח הכחול.

כן, אבל לא נעבור עכשיו על התיקונים, לא נקריא אותם אלא ניתן סקירה כללית.

בסדר.

ההסכמה הראשונה נוגעת לתקופת הזכאות לתוספת של דמי הסתגלות. בעניין הזה דבר אחד שהוסכם הוא למנות את התקופה בצורה מעט שונה שהמשמעות שלה היא שיכולה להיות תקופת זכאות לדמי הסתגלות שהיא ארוכה יותר מזו שהוצעה בנוסח שעבר בקריאה ראשונה. אני לא אכנס לפרטים, אבל אני אסתפק באמירה כללית שאומרת שישנם מצבים שבהם זה יכול להביא לתוספת של תקופת דמי הסתגלות אחת נוספת. תקופה אחת, זה אומר שזה יכול להגיע גם לשישה או ל-12 חודשים. ישנם מצבים שזה יכול לא להשפיע. בשום מקרה, ההסכמה הזאת לא גורעת אלא היא יכולה רק לשפר את המצב.


הסכמה שנייה נוגעת לסוגיה בהקשר של דמי הסתגלות. מכיוון שתקופת הזכאות לדמי הסתגלות תלויה בשאלה מתי הוקם העסק החדש על ידי הזכאי לדמי ההסתגלות, בעניין הזה סוכם שבמקום להיכנס לשאלה מאוד מורכבת מהו מועד הקמת העסק החדש – כי ישנם כל מיני מצבים בהם עסקים המשיכו פעילות על אש נמוכה ולא סגרו את העסק אבל מצד שני לא קיימו פעילות משמעותית, ורצינו לחסוך את הוויכוחים שכרוכים בדבר הזה – נקבע כלל פשוט שאומר שמרגע שמחור העסקאות החודשי, על פי הדיווחים למע"מ, הגיע למחצית ממחזור העסקאות בעסק שהיה בגוש קטיף, העסק נחשב ככזה שחזר לפעילות.


שתי הסתייגויות בהקשר הזה של דמי הסתגלות שהועלו על ידי בעלי עסקים ואנחנו קיבלנו אותן וגם הן משפרות את המצב. האחת, מצב בו – שוב, אנחנו מדברים על תקופת הזכאות לדמי הסתגלות – היה בגוש קטיף עסק שני, עסק נוסף לעסק הראשון בגינו משולמים דמי ההסתגלות והעסק השני, הוא זה שהעתיק את פעילותו. נתנו מענה למצב הזה וקבענו שהעובדה שהיה עסק שני שהעתיק את פעילותו והוא היה שייך לאחד מבני הזוג, העובדה הזאת לא תגדע את תקופת הזכאות לדמי הסתגלות.

העסק הספציפי שבבעלות בני הזוג.

בני זוג שיש בבעלותם עסק משותף וחוץ מזה לאחד מבני הזוג יש עסק שני נוסף שהיה פעיל גם בגוש קטיף והעתיק את פעילותו. העובדה שהעסק השני הנוסף שהיה פעיל בגוש קטיף והעתיק את פעילותו, עצם העתקת הפעילות של העסק הנוסף לא תקצר או לא תגדע את תקופת הזכאות לדמי הסתגלות בגין העסק המשותף שהם ניהלו.


נקודה נוספת בהקשר הזה של דמי ההסתגלות. הפעם לגבי המצב שבו מי שהיה לו עסק והוא עכשיו זכאי לדמי הסתגלות והחל לעבוד כשכיר. בעיקרון ההכנסה שלו כשכיר מופחתת מדמי ההסתגלות עד למצב שלחלוטין היא יותר גבוהה ואז הוא לא מקבל את דמי ההסתגלות. הועלתה הסתייגות על ידי בעלי העסקים למקרה שבו אחד מבני הזוג שהיה להם עסק בגוש קטיף עבד לפני הפינוי והוא ממשיך לעבוד גם לאחר מכן, והבקשה הייתה לא להביא בחשבון את שכר העבודה שמשקף את שכר העבודה שהוא קיבל לפני הפינוי. גם הבקשה בעניין הזה התקבלה ואנחנו לא נביא בחשבון, כאשר משווים את שכר העבודה לדמי ההסתגלות, שכר עבודה שהוא בגובה שכר העבודה שהתקבל בידי בן הזוג שעבד לפני הפינוי.


תיקון נוסף נוגע לסוגיית קצבת ההתאמה. כזכור, אנחנו מאפשרים כאן לאנשים לקבל קצבת התאמה כשהם יעברו את גיל 50 ביום הקובע ומהיום בו הם הגיעו לגיל 55, יקבלו קצבת התאמה בסכום שיכול לנוע בין 2,000 ל-3,000 שקלים.


התעוררה שאלה מה לגבי אנשים שזכאים לגמול פרישה לפי החוק המקורי והם מעל גיל 55. לכאורה גמול הפרישה אמור להיות גבוה יותר, אבל בגלל שקצבת ההתאמה היא סכום קבוע ולא סכום שתלוי בהכנסה, עשוי להיות מצב בשולי הדברים שמישהו שזכאי לגמול פרישה, הסכום יהיה נמוך יותר ממי שזכאי לקצבת התאמה כאשר ההגיון מבקש שהדברים לפחות יהיו שווים זה לזה. אנחנו הוספנו כאן תיקון שבעצם מעמיד את הזכאי לגמול פרישה, במצב שהוא לא גרוע יותר מזה של מקבל קצבת ההתאמה.


בהגדרת תשלומים לעסק ממשיך, התשלומים לעסק ממשיך אלה כל הסכומים שעסק שהעתיק את פעילותו או הקים עסק חלופי, הוא מקבל כמענקים בין מהמינהלה ובין מגופים ממשלתיים אחרים כמו מינהלת השקעות במשרד התעשייה או ממשרד החקלאות. העברנו את ההגדרה בעניין הזה על מנת שהיא תכלול את כל הסכומים אליהם התכוונו, שעסקים מקבלים בגין העתקת הפעילות, מכיוון שישנה אפשרות לבחור בין אפשרות של קבלת קצבה לבין אפשרות של קבלת מענקים לעסק הממשיך. מי שבוחר בקבלת קצבה, צריך להחזיר את כל המענקים ולכן התעורר הצורך להבהיר מה הם כל אותם מענקים שמוחזרים.


בסעיף 70 לחוק, הסעיף שקובע את הזכאות למענקים בגין עסק שהעתיק את פעילותו, עשינו מספר שינויים שחלקם הם שינויים של נוסח שבאים להבהיר דברים שאולי לא היו לגמרי ברורים.

אני אשמח אם תוכל להבהיר את ההגדרה של העסק החלופי, גם את החברות שנועדו לצורך קבלת הפיצוי.

הבחנו בהגדרות בין עסק שהעתיק את פעילותו לבין עסק חלופי כאשר עסק שהעתיק את פעילותו למעשה גם סעיף 70(א) בנוסחו הקיים מדבר על כך שהעתיק את פעילותו אבל כאן רצינו עכשיו לבוא ולהבחין בין זה ובין מצב של עסק חלופי. ההסכמות כבר היו כאלה שדרשו שהמפונה שהחזיק בעסק שפונה ועכשיו הוא מחזיק בעסק החלופי, צריך להחזיק לפחות ב-25 אחוזים מהעסק החלופי, וגם הסכמנו עכשיו שעל מנת למנוע מצבים של החזקה שהיא לא משקפת את הכמות האמיתית אלא היא סוג של דרך לקבל מענקים מהמדינה ולא לטובת המפונה אלא לטובת גורמים אחרים שישתמשו בכלי הזה כפלטפורמה, הוספנו הבהרה שמטרתה העיקרית של האחזקה בעסק החלופי שמקבל עכשיו את המענקים, אסור שהמטרה העיקרית של האחזקה תהיה קבלת מענקים לעסק ממשיך.


אני מחפש מה מתוך שינויי הנוסח שעשינו גם נוגע למהות.


ישנן הבהרות רבות. נדמה לי שאין צורך לעבור על כולן כי כולן משקפות בעצם את המהות המוסכמת כפי שבאה לידי ביטוי בסיכום הדברים. אני חושב שהן כולן בגדר הבהרה של מה שכבר הוסכם ולא בגדר שינוי מהות.

לגבי סעיף התחילה והתחולה, הוא נועד למעשה לגבי התיקון של ביטוח לאומי וביטוח בריאות בעיקר? זה יחול לגבי גמול הפרישה המשתלם בעד יום התחילה ואילך.

כפי שאמרתי קודם, אנחנו שיפרנו את מעמדם של חלק ממקבלי גמול הפרישה בזה שאמרנו שאם יוצא שאתה מקבל פחות מקצבת ההתאמה, נעלה אותך לגובה קצבת ההתאמה. את ההפרשים האלה נשלם מכאן ואילך. אנחנו לא נשלם אותם באופן רטרואקטיבי.

דבר אחרון שרציתי לשאול הוא לגבי הארכת הכללים למועד האחרון להשקעות מוכרות. התאריך שנקבע בהצעה הוא 31 בדצמבר 2008 ואתם כאן מבקשים לחייב את ראש הממשלה ואת שר האוצר לקבוע בתוך שישה חודשים כללים להארכת המועד. האם תוכל לתת איזשהו הסבר מאיפה זה נובע?

יש הסכמה. חלק מהסיכום שהושג ושהוא הבסיס להצעת החוק הוא שיהיה צורך להאריך מועדים בהקשרים מסוימים. כלומר, לא באופן גורף, לא תאריך גורף לכל סוגי העסקים אלא למקרים שפורטו בהסכמה כגון המועד שבו בעל העסק עבר לישוב הקבע. כאשר יש קשר בין זה לבין מועד הקמת העסק, אז אנחנו נרצה להאריך את המועדים. או מועד בו התקבלו הפיצויים. הדברים מפורטים בגוף החוק.


כיוון שנכון לעת הזאת חלק מהמצבים הם כאלה שעוד לא ניתן באופן מלא להגדיר אותם, ביקשנו לדחות את המועד בו הדברים ייקבעו ולאחר שתהיה ודאות יותר טובה , אפשר יהיה לקבוע את הכללים. לכן, מצד אחד אנחנו רואים את הצורך לקבוע כללים כצורך כזה שהוא בגדר חובה, אבל מצד שני לא ניתן כרגע להגדיר את הדברים ולכן ביקשנו זמן נוסף להגדרת הדברים.


סעיף נוסף שהתווסף נוגע לסוגיית מס שהתעוררה והייתה בדיונים ברשות המסים. בהסכמת כולם היא תבוא לידי פתרון במסגרת תיקון החוק הזה. הסוגיה נוגעת לסוג – במלים של החוק – שלא פתר סיטואציה מאוד ייחודית של תאגיד שהתפרק ורוצה להעביר את כספי הפיצויים לבעלי המניות. החוק אפשר את זה כאשר האחזקה ישירה אבל לא כאשר האחזקה היא עקיפה באמצעות חברת אחזקות. התיקון הזה נועד לאפשר במצב של אחזקה באמצעות חברת אחזקות ולא באחזקה ישירה, גם כל להעלות את כספי הפיצויים למעלה לבעלי המניות.

תודה. אנחנו נתחיל לקרוא את הצעת החוק.

הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון מס' 2) (פיצוי לעסקים ולעובדים), התש"ע-2010

1.
תיקון סעיף 1

בחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "אזור" יבוא ,


""אמצעי שליטה" – כהגדרתם בחוק ניירות ערך".

2.
תיקון סעיף 49


בסעיף 49 לחוק העיקרי, אחרי ההגדרה "בעל עסק שמרכז חייו בשטח מפונה" יבוא:


""דמי אבטלה" – כהגדרתם בסעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי".

3.
תיקון סעיף 52


בסעיף 52 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:


(ד)
(1)
בסעיף זה -

"מועד הקמת העסק" – המועד שבו מחזור ההכנסות החודשי של עסק בבעלותו שהחל לפעול מחוץ לשטח המפונה, בהתאם לדיווחי העסק החודשיים הנעשים לפי חוק מע"מ, היה גבוה ממחצית מחזור ההכנסות החודשי הממוצע בשנת 2003 של העסק שפעל בשטח המפונה.

"עסק בבעלותו" – לגבי תאגיד – עסק שהזכאי לדמי הסתגלות מחזיק באמצעי שליטה שלו בשיעור של 25 אחוזים לפחות, ולגבי עסק שאינו תאגיד – הזכאי לדמי הסתגלות מחזיק ב-25 אחוזים לפחות מנכסי העסק.


שימו לב שאת ההגדרה של תקופת דמי הסתגלות הראשונית שהייתה בנוסח הכחול, מחקנו משום שהיא מתיתרת נוכח ההגדרה מועד הקמת העסק.

(2)
בעל עסק שמרכז חייו בשטח מפונה, זכאי, נוסף על דמי ההסתגלות שלהם הוא זכאי כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג) לדמי הסתגלות חודשיים גם בעד תקופה כמפורט להלן, לפי הקצרה מביניהן.

(1) מספר החודשים שעברו מיום הפינוי ועד תום 12 חודשים לאחר מועד הקמת העסק.

(ב)
מספר החודשים שעברו מיום הפינוי ועד תום 12 חודשים לאחר המועד שבו הוקצתה לו או לעסק בבעלותו קרקע חקלאית חלופית.

(ג)
שלוש פעמים מספר חודשי הזכאות המפורטים בסעיפים קטנים (א) ו-(ג), לפי העניין.

(ה)
היו בעל עסק הזכאי לדמי הסתגלות לתקופה נוספת כאמור בסעיף קטן (ד) בני זוג שעסק בבעלותו של אחד מהם החל לפעול מחוץ לשטח המפונה או שלבעל העסק או לעסק כאמור הוקצתה קרקע חקלאית, יובא בחשבון לעניין סעיף קטן (ד)(2)(א) או (ב) מועד להקמת העסק של עסק בעלותו של אחד מבני הזוג כאמור או מועד הקצאת הקרקע החקלאית כאמור, לפי העניין, ובלבד שלא יובא בחשבון לעניין סעיף קטן (ד)(2)(א), מועד העסק שהחל לפעול מחוץ לשטח המפונה במקום עסק נוסף שפעל בשטח המפונה ובעליו היה אחד מבני הזוג בלבד.



גם זה תיקון ביחס לנוסח הכחול לגבי ההכרה בעסק של בני הזוג.

(ו)
בל עסק שהעסק בבעלותו קיבל פיצוי במסלול הפיננסי הכולל חישוב עלות הפחתת השכר לפי סעיף 11(ב)(2א) לתוספת השלישית, לא יהיה זכאי לתשלום דמי הסתגלות בעד תקופה כאמור בסעיף קטן (ד).

(ז)
בעל עסק לא יהיה זכאי לדמי הסתגלות בעד תקופה כאמור בסעיף קטן (ד) כל עוד לא הגיש בקשה לקבלתם שאליה תצורף הודעה של העסק שבבעלותו כי הוא מוותר על חישוב עלות הפחתת השכר לפי סעיף 11(ב)(2א) לתוספת השלישית. הודעה כאמור תהיה בטופס שיפורסם באתר האינטרנט של המינהלה".

4.
תיקון סעיף 53


בסעיף 53 לחוק העיקרי –
(1)
בסעיף קטן (ב), במקום "בסעיף 11 לתוספת השלישית" יבוא "בסעיף 11(ב)(2) לתוספת השלישית".


(2)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:



"(ג)
(1)
בעל עסק שמרכז חייו בשטח מפונה, שעבד כשכיר במועד

כלשהו במהלך תקופה שתחילתה ביום הפינוי ומשכה בהתאם לאמור בסעיף 52(ד)(2)(ג), לא יהיה זכאי לדמי הסתגלות בעד תקופה נוספת כאמור בסעיף 52(ד) בשל החודשים שבהם קיבל שכר עבודה השווה או עולה על סכום הכולל את דמי ההסתגלות האמור בסעיף קטן (ב) ואת הסכומים שקבעה לו ועדת הזכאות על פי החלטה של הוועדה המיוחדת.

(2)
סכום דמי ההסתגלות בעד תקופה כאמור בסעיף 52(ד) שישולם לבעל עסק שמרכז חייו בשטח מפונה, שעבד כשכיר במועד כלשהו במהלך תקופה שתחילתה ביום הפינוי ומשכה בהתאם לאמור בסעיף 52(ד)(2)(ג), בשל החודשים שבהם שכר העבודה שקיבל היה נמוך מסכום הכולל את דמי ההסתגלות האמור בסעיף קטן (ב), ואת הסכומים שקבעה לו ועדת הזכאות כדמי הסתגלות על פי החלטה של הוועדה המיוחדת, יחושב על פי ההפרש שהיה באותם חודשים בין דמי ההסתגלות לשכר העבודה כאמור".

(3)
בסעיף קטן זה, לעניין בעל עסק,ש הם בני זוג, הזכאי לדמי הסתגלות, "שכר עבודה" – השכר החודשי הכולל של שני בני הזוג, בניכוי סכום השווה לממוצע שכר העבודה שקיבל אחד מבני הזוג, לפי הגבוה מביניהם, בתקופת 12 החודשים שקדמו ליום הקובע, ממעביד שאיננו עסק בשטח המפונה בבעלותו של בעל העסק כאמור.

5.
תיקון סעיף 57

בסעיף 57(א), אחרי "ולא יפחת ממכפלת חלקיות משרתו בשכר המינימום לחודש" יבוא "או מסכום קצבת ההתאמה, לפי הגבוה מבין השניים" ובסופו יבוא "לעניין זה – "סכום קצבת ההתאמה" – הסכום שהיה מקבל לפי סעיף 58ג, אילו היה זכאי לקצבה לפי סעיף 58א.

6.
הוספת סעיפים 58א עד 58ג


אחרי סעיף 58 לחוק העיקרי יבוא:


58א.
זכאות לקצבת התאמה

עובד לשעבר או בעל עסק שמרכז חייו בשטח מפונה אשר היה זכאי לדמי הסתגלות, זכאי לקצבת התאמה בסכום כאמור בסעיף 58ג למשך תקופה כאמור בסעיף 58ב, כל עוד אינו מתגורר במדינת חוץ, אם מתקיימים בו כל אלה:

(1)
ביום הקובע ובתקופה של ארבע השנים שבתכוף לפני היום הקובע, מרכז חייו היה בשטח המפונה.



(2)
ביום הקובע מלאו לו 50 שנים לפחות.

(3)
הוא אינו זכאי לגמול פרישה ולא נקבע לו בוועדה המיוחדת תשלום מיוחד חלף גמול פרישה.

(4)
לגבי בעל עסק שמרכז חייו בשטח מפונה – במשך 36 חודשים לפחות במהלך תקופה של ארבע השנים שבתכוף לפני היום הקובע היה בעליו של עסק בשטח מפונה.

(5)
לגבי עובד לשעבר – בתקופה של ארבע השנים שבתכוף לפני היום הקובע עבד 36 חודשים לפחות. לעניין זה ייחשבו תקופות היעדרות מהעבודה כאמור בפסקאות (2) עד (4) של סעיף 162 לחוק הביטוח הלאומי והיעדרות מחמנת שירות מילואים, כתקופה שבה עבד.

(6)
ממוצע ההכנסה החודשית המופחתת, כהגדרתו בסעיף 58ג(א), לא עלה על 7,621 שקלים חדשים.


58ב.
תקופת קצבה

(א)
בסעיף זה -

"מועד סיום ההסתגלות" – היום שבו מסתיימת התקופה שתחילתה במועד האמור בפסקה (1) וסופה בתום פרק הזמן המצטבר האמור בפסקה (2).

(1)
לגבי עובד לשעבר – המועד שבו התפטר או פוטר בהתאם לאמור בהגדרה "עובד לשעבר" בסעיף 49, לגבי בעל עסק שמרכז חייו בשטח מפונה – יום הפינוי.

(2)
פרק זמן שאורכו כאורך התקופה שבה קיבל זכאי לקצבת התאמה, על פי החלטת ועדת הזכאות או הוועדה המיוחדת, דמי הסתגלות או תשלום מיוחד חלף דמי הסתגלות, בצירוף פרק זמן שאורכו כאורך התקופה שבה קיבל זכאי לקצבת התאמה, דמי אבטלה.

(ב)
קצבת התאמה תשולם לתובע בעד תקופה שתחילתה במועד סיום ההסתגלות או עם הגיעו לגיל 55, לפי המאוחר, וסיומה במועד שבו הגיע לגיל פרישת חובה כהגדרתו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004.


58ג
סכום הקצבה



(א)
בסעיף זה -

"ממוצע ההכנסה החודשית המופחתת" – ממוצע השכר החודשי וההכנסה מעסק של תובע בשנים 2006 עד 2008. בחישוב הממוצע האמור לא יובאו בחשבון תשלומים אלה שקיבל התובע בשנים האמורות.

(1)
תשלומים שניתנו על פי החלטת ועדת הזכאות או הוועדה המיוחדת כדמי הסתגלות או חלף דמי הסתגלות.




(2)
דמי אבטלה.

"תשלומים לעסק ממשיך" – מענקים לפי הוראות סעיף 70 וכן מענקים ותשלומים אחרים שניתנו לשם העתקת פעילות העסק או הקמת עסק חלופי מהמינהלה, מוועדות הזכאות ומהוועדה המיוחדת ומענקים שניתנו בקשר עם הפינוי ממרד החקלאות וממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

(ב)
קצבת ההתאמה החודשית לזכאי אשר ממוצע ההכנסה החודשית המופחתת שלו לא עלה על 7,621 שקלים חדשים, אך היה גבוה מ-5,355 שקלים חדשים, תהיה 2,000 שקלים חדשים.

(ג)
קצבת ההתאמה החודשית לזכאי אשר ממוצע ההכנסה החודשית המופחתת שלו היה נמוך מ-5,355 שקלים חדשים, תהיה 3,000 שקלים חדשים.

(ד)
מסכם קצבת ההתאמה החודשית של בעל עסק אשר עסק בבעלותו קיבל פיצוי לפי הוראות סימן ד' או תשלום מיוחד בוועדה המיוחדת, ינוכו:

(1)
סכום השווה לחלק השנים עשר של 0.5 אחוז מהפיצוי שקיבל העסק, עד לסכום של 500 אלף שקלים חדשים.

(2)
סכום השווה לחלק השנים עשר של 1.5 אחוזים מהפיצוי שקיבל העסק, מסכום העולה על 500 אלף שקלים חדשים.

לעניין זה, "הפיצוי שקיבל העסק" – הפיצוי לפי הוראות סימן ד' ותשלומים מיוחדים שניתנו על ידי הוועדה המיוחדת, למעט תשלומים לעסק ממשיך.

(ה)
לצורך הניכוי כאמור בסעיף קטן (ד) יובאו בחשבון סכומי הפיצויים שחושבו, באופן הכולל הפרשי הצמדה למדד הידוע ביום 18 בפברואר 2005.

(ו)
לעניין בעל עסק שהיה בעל זכויות בעסק ואשר קיבל פיצוי לפי הוראות סימן ד', יחושבו סכומי הפיצוי וינוכו סכומי הניכוי, האמורים בסעיף קטן (ד) כשהם מוכפלים בחלק היחסי של זכויות בעל עסק בעסק האמור, מתוך כלל הזכויות בעסק.

(ז)
בעל עסק שמרכז חייו בשטח מפונה, לא יהיה זכאי לקצבת התאמה אלא אם כן הגיש בקשה לקבלת קצבה כאמור שאליה תצורף הודעה של העסק שבבעלותו כי הוא מוותר על קבלת תשלומים לעסק ממשיך. הודעה כאמור תהיה בטופס שיפורסם באתר האינטרנט של המינהלה.

(ח)
בעל עסק שמרכז חייו בשטח מפונה, אשר העסק שבבעלותו או עסק חלופי שהקים קיבלו תשלומים לעסק ממשיך, לא יקבל קצבת התאמה אלא אם כן השיב את התשלומים האמורים בתוספת הצמדה למדד ממועד קבלת הכספים ועד מועד השבתם. ועדת הזכאות תהיה רשאית להתיר את השבת התשלומים לעסק ממשיך באמצעות ניכוי מקצבאות ההתאמה, בדרך שתורה, ובלבד שהשבת התשלומים תיעשה בתחילה מהסכומים האמורים בסעיף קטן (י).


(ט)
הוראות סעיף 57(ב) יחולו על קצבת ההתאמה, בשינויים המחויבים.

(י)
במועד הראשון שבו תשולם לזכאי קצבת התאמה לפי החלטת ועדת הזכאות, ישולמו כל קצבאות ההתאמה החודשיות שלהן הוא זכאי ממועד תחילת תקופת הזכאות עד לאותו מועד. סכום הקצבאות האמורות יהיה בגובה קצבת ההתאמה החודשית כפי שתחושב במועד התשלום בהתאם להוראות סעיף קטן (יא)


(יא)
(1)
סכום קצבת ההתאמה המחושב, כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו)

ישתנה ביום השינוי של כל שנה, לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.



(2)
לעניין סעיף זה לא יחולו הוראות סעיף 140 והוראות סעיף 19(ו) רישה.



(3)
בסעיף קטן זה -




"יום השינוי" – 1 ביולי.

"המדד החדש" – המדד לחודש אפריל שלפני יום השינוי של אותה שנה.

"המדד היסודי" – המדד לחודש אפריל האחרון שלפני יום השינוי הקודם".

7.
תיקון סעיף 59

בסעיף 59 לחוק העיקרי, במקום "דמי הסתגלות וגמול פרישה" יבוא "דמי הסתגלות, גמול פרישה וקצבת התאמה".

8.
תיקון סעיף 61

בסעיף 61 לחוק העיקרי, במקום "דמי הסתגלות וגמול פרישה" יבוא "דמי הסתגלות, גמול פרישה וקצבת התאמה".

9.
תיקון סעיף 70


בסעיף 70 לחוק העיקרי -


(1)
בסעיף קטן (א)



(א)
האמור בו יסומן "(1)" ובו -

(1)
במקום "עסק שקיבל פיצוי לפי סימן זה והעתיק את הפעילות שהתנהלה בשטח המפונה למקום שאינו בשטח האמור בסעיף 3, ואינו במדינת חוץ", יבוא "עסק שהעתיק את פעילותו, ועסק חלופי".




(2)
בכל מקום, במקום "ל-10 אחוזים", יבוא "ל-20 אחוזים".

(3)
במקום "עד תום 12 חודשים מיום הפינוי", יבוא "עד המעוד האחרון להשקעות מוכרות".




(4)
במקום "על 10 אחוזים" יבוא "על 20 אחוזים".

(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1)
(1)
מסכום המענק האמור בסעיף קטן (א) ינוכו הסכומים שהעסק

קיבל או זכאי לקבל לשם העתקת פעילות העסק או הקמת עסק חלופי, כמענק מהמינהלה שאינו על פי סעיף 70 או כתשלום על פי החלטת הוועדה המיוחדת שניתן כחלף מענק על פי סעיף 70(א) בשל השקעות שנעשו לאחר תום 12 חודשים מיום הפינוי או בשל השקעות שנעשו לשם הקמת עסק חדש איננו עסק שהעתיק את פעילותו. סכומים שהוועדה המיוחדת קבעה על פי המלצת ועדת הזכאות, שיש לנכותם על מנת למנוע כפל תשלום בשל אותו עניין.

(2)
ראש הממשלה ושר האוצר יקבעו בתוך 6 חודשים כללים להארכת המועד האחרון להשקעות מוכרות. כללים כאמור יביאו בחשבון בין היתר, את הסיבות האלה לעיכובים בהקמת העסק:

(א)
המתנה להסדרת מגורי הקבע במסגרת העתקה קהילתית.





(ב)
מעבר של העסק ממקום זמני למקום קבוע.

(ג)
המועד שבו ועדת הזכאות החליטה על הפיצוי המגיע לעסק והמועד שבו הוועדה המיוחדת החליטה על תשלום מיוחד המביא להגדלת הפיצוי לעסק.

(3)
הוצאות שהוצאו על ידי העסק בשל שכר דירה, ארנונה, ציוד משרדי, ספרות מקצועית, משכורות עובדים, רכישת מלאי, שמירה, אחזקת מכונות במפעל ורכישת חומרי גלם, אשר הוצאו בתקופה כמפורט להלן, יוכרו במלואן, לעניין סעיף קטן (א), כהשקעות שהשקיע בהעתקת הפעילות ובעסק החדש, ובלבד שהתקופה המפורטת להלן הסתיימה לא יאוחר מהמועד האחרון להשקעות מוכרות והעסק המציא אסמכתאות מתאימות על תשלומן כדין:

(א)
לגבי עסק בענף התעשייה – תקופה של 4 חודשים ממועד תחילת הרצת העסק.


(ב)
לגבי עסק בענף המסחר או השירותים – תקופה של 3 חודשים ממועד תחילת הרצת העסק.

(ג)
לגבי עסק בענף החקלאות – תקופה של 4 חודשים ממועד תחילת הרצת העסק".


(3)
אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ד)
עסק שוויתר על קבלת תשלומים לעסק ממשיך כאמור בסעיף 58ג(ז) לא יהיה זכאי למענקים על פי חוק זה".



(ה)
בסעיף זה -

"בעל זכויות בעסק" - לגבי עסק שהוא חברה – בעל מניות בחברה, לגבי עסק שהוא אגודה שיתופית – חבר באגודה השיתופית, ולגבי עסק שהוא שותפות – שותף בשותפות.

"המועד האחרון להשקעות מוכרות" – ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008)".

"סכומים שהשקיע בהעתקת הפעילות ובעסק החדש" – לעניין עסק חלופי – סכומים שהושקעו בעסק החלופי כשהם מוכפלים בשיעור החזקתו של העסק הזכאי או של בעל הזכויות בו, לפי העניין, בעסק החלופי.

"עסק שהעתיק את פעילותו" – עסק שקיבל פיצוי לפי סימן זה (בסעיף זה – עסק זכאי) והעתיק את הפעילות שהתנהלה בשטח המפונה למקום שאינו בשטח האמור בסעיף 3, ואינו במדינת חוץ.

הערה קטנה בהקשר של ההגדרה הזאת שהקראת כרגע, של עסק שהעתיק את פעילותו. אנחנו מדברים עכשיו על סעיף 70(א) לחוק. סעיפים 70(ב) ו-(ג) עוסקים גם הם בעסק שהעתיק את פעילותו ומדברים על מענקים נוספים שנותנים מעבר למענק של סעיף 70(א), אחד במשרד החקלאות ואחד במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.


הטיפול בהגדרה כאן נועד לצורכי סעיף 70(א). בסעיפים 70(ב) ו-(ג), עסק שהעתיק את פעילותו, נשאר אותו עסק שהעתיק את פעילותו, בפרט חשוב להבהיר שהתנאי שנדרש בסעיף 70(ב), עסק שהעתיק את פעילותו, צריך להעתיק את פעילותו לאזור פיתוח א', התנאי הזה נשאר והוא לא משתנה.

השאלה אם לא צריך לומר בסעיף קטן (א).

ההגדרה נכונה לכל הסעיפים. מדובר על אותה הגדרה. שלא ישתמע שבגלל שהכנסנו בתוך ההגדרה גם את האזור שהוא מחוץ לשטח המפונה, שלא ישתמע שזה סותר את אזור פיתוח א'. הכוונה בסעיף קטן (ב) שאת לוקחת את ההגדרה הזאת ואת אומרת מחוץ לשטח המפונה אבל רק לאזור א'. יש שם עניין של ניסוח. אולי צריך לנסח את זה יותר טוב.

צריך לנסח את זה יותר טוב.

אין בעיה, אבל ברור שזאת אותה הגדרה כי היא מצמצמת יותר בסעיף קטן (ב) ו-(ג) שדורש שזה לא סתם מחוץ לשטח המפונה אלא אזור פיתוח א'. אנחנו לא נוגעים כמובן ב-(ב) ו-(ג).

צריך לנסח את זה כך.

היו"ר משה גפני שב לנהל את הישיבה

"עסק חלופי" – עסק שאיננו עסק שהעתיק את פעילותו, שהוקם במקום העסק הזכאי, במקום שאינו בשטח האמור בסעיף 3 ואינו במדינת חוץ, ובלבד שהעסק הזכאי או בעל זכויות בעסק הזכאי מחזיקים בעסק החלופי, ובלבד שמטרתה העיקרית של האחזקה כאמור אינה קבלת הפיצוי לפי סעיף זה. לעניין זה, "מחזיק" – לגבי עסק חלופי שהוא תאגיד – החזקה באמצעי שליטה של 25 אחוזים לפחות, ולגבי עסק חלופי שאינו תאגיד – החזקה ב-25 אחוזים לפחות מנכסי העסק. יראו עסק זכאי כמחזיק רק אם בעל העסק נותר בעליו.

"פיצוי" – לרבות תשלום שניתן לעסק על פי החלטת הוועדה המיוחדת ולמעט תשלומים כאמור שהוועדה המיוחדת קבעה, על פי המלצת ועדת הזכאות, כי הם ניתנו כמענקים או כתשלומים מיוחדים לשם העתקת פעילות העסק וכי אין להביאם בחשבון לעניין זה.

"פיצוי שקיבל" – לעניין עסק חלופי המוחזק בידי בעל זכויות בעסק הזכאי – לגבי עסק זכאי שהוא תאגיד – חלק יחסי מסכום הפיצוי לעסק כיחס חלקו של בעל הזכויות ברווחי התאגיד לכלל הזכויות לרווחים בתאגיד, ולגבי עסק שאינו תאגיד – סכום הפיצוי ששולם לבעל הזכויות לפי חלקו היחסי בזכויות.

10.
תיקון סעיף 72


בסעיף 72(ח) לחוק העיקרי, האמור בו יסומן (1) ולאחריו יבוא:


"(2)
(א)
נוסף על האמור בפסקה (1), לא יובא בחישוב התמורה בעד מניות או

זכויות אחרות של חבר בעקיפין בתאגיד זכאי, חלק יחסי מסכום התמורה המוטבת כיחס חלקו של אותו חבר בזכות לרווחים בחברת ההחזקות לכלל הזכויות לרווחים בחברת ההחזקות.



(ב)
פסקה זו -

"חבר בעקיפין בתאגיד זכאי" – מי שהוא חבר בחברת החזקות שהוחל בפירוקה ושהושלם פירוקה והכל במועדים כאמור בסעיף קטן (1).

"חברת החזקות" – חברה המחזיקה במניות בתאגיד זכאי לפיצוי לעסק שמתקיימים בה, משך התקופה שתחילתה ארבע שנים שלפני היום הקובע ועד לתום פירוקה של החברה, כל אלו:

(1)
אין לה נכסים נוספים אחרים למעט המניות בתאגיד הזכאי כאמור ומזומן.




(2)
אין לה פעילות עסקית.

(3)
החברה קיבלה תמורה בעד מניותיה בפירוקו של התאגיד הזכאי כאמור ועל סכום התמורה, כולה או חלקה, הוחל סעיף קטן (1) (ה סכום שהוחל בגינו סעיף קטן (1) בידי החברה, להלן – התמורה המוטבת).

11.
תיקון התוספת השלישית


בתוספת השלישית לחוק העיקרי, בסעיף 11(ב), אחרי פסקה (2) יבוא:

"(2א)
עסק יהיה זכאי שחישוב הפחתת עלות השכר לגביו על פי פסקה (2) יבוצע באופן שהסכום המופחת לא יעלה על רבע מהרווח התפעולי לאותה שנה, לפני התיקון לפי אותה פסקה, ובלבד שלא ויתר על חישוב מתוקן כאמור בסעיף 52(ז)".
12.
הארכת מועד להגשת תביעות

(א)
המועד האחרון להגשת תביעה או לחישוב מחדש של סכום הפיצוי לפי סעיפים 52(ד) עד (ז), ו-53(ג), וסעיף 11(ב)(2א) לתוספת השלישית לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 3, 4 ו-11 לחוק זה, הוא שנה מיום תחילתו של חוק זה.

הסעיפים האלה מתייחסים לדמי ההסתגלות ולתוספת השלישית, לגבי רווח תפעולי.

(ב)
המועד האחרון להגשת תביעה או לחישוב מחדש של סכום הפיצוי לפי סעיפים 58א עד 58ג ו-70(א), (א1) ו-(ד) לחוק העיקרי כנוסחם בסעיפים 6 ו-9 לחוק זה, הוא שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה.



סעיפים אלה מתייחסים לקצבת ההתאמה ולמענק ההשקעה.


(ג)
הוראות סעיף 13(ב) לחוק העיקרי יחולו על האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב).



סעיף זה מתייחס להארכת המועדים.

13.
תיקון חוק הביטוח הלאומי


בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 –

(1)
בסעיף 1, אחרי ההגדרה "פקודת פשיטת רגל" יבוא:

"קצבת התאמה" – קצבת התאמה לפי הוראות סעיף 58א לחוק יישום תכנית ההתנתקות.

(2)
בסעיף 175(א), במקום "מקצבת פרישה או מגמול פרישה" יבוא "מקצבת פרישה, מגמול פרישה או מקצבת התאמה".


(3)
בסעיף 407 -



(א)
בסעיף קטן (א)(2), אחרי "גמול פרישה" יבוא "וקצבת התאמה".

(ב)
בסעיף קטן (ג), במקום "ומגמול פרישה" יבוא "מגמול הפרישה ומקצבת ההתאמה".

14.
תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי


בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, בסעיף 14 –
(1)
בסעיף קטן (א), במקום ההגדרה "דמי הסתגלות מיוחדים" ו"גמול פרישה" יבוא:

"דמי הסתגלות מיוחדים", "גמול פרישה" ו"קצבת התאמה" – דמי הסתגלות, גמול פרישה וקצבת התאמה לפי סימן ג' לפרק ה' לחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 (בסעיף זה – חוק יישום תכנית ההתנתקות".

(2)
בסעיף קטן (ה1) במקום "בסעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי או גמול פרישה" יבוא "בסעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי, גמול פרישה או קצבת התאמה".

15.
תחילה ותחולה

תחילתו של סעיף 57(א) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה, ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומו של חוק זה (להלן – יום התחילה) והוא יחול לגבי גמול פרישה המשתלם בעד יום התחילה ואילך.

תודה רבה. יש הערות? אין.


קודם כל, אני מודה לכם על זה שהגעתם להסכמות ועמדתם בלוחות הזמנים. אנחנו ניגש להצבעה. לפני שאנחנו מצביעים על החוק עצמו, אני מבין שיש הסתייגות שלך חבר הכנסת חיים אורון ואפילו שאני לא כאן, אני מבקש להצביע עליה. השאלה היא האם ההסתייגות היא הסתייגות תקציבית. האם הממשלה מסכימה להסתייגות?

היא מעל חמישה מיליון שקלים.

אתם מתנגדים?

כן.

אם כן, זאת הסתייגות תקציבית.

זה מול 14 מיליארד שכבר הוציאו. אז אי אפשר להוציא חמישה מיליון שקלים?

אני עכשיו מדבר מבחינת הפרוצדורה. מבחינת הפרוצדורה, ברגע שהממשלה מתנגדת וזה מעל חמישה מיליון שקלים, זאת הסתייגות תקציבית. המשמעות של הסתייגות תקציבית היא שאם זה נכנס לחוק, נצטרך חמישים חברי כנסת שיתמכו. במידה שזה לא נכנס לחוק וזה עולה למליאה כהסתייגות, אם רוצים להעביר את זה, נצטרך – היות שהממשלה טוענת שזה סעיף תקציבי – חמישים חברי כנסת שיתמכו.

אני אקריא את ההסתייגות.


בסעיף 3, בסעיף 52(ד)(2), המלים "שמרכז חייו – יימחקו". אני סבורה שגם בסעיף 58ב בעמוד 4, יש כאן הפניה לגבי מועד סיום ההסתגלות שמדבר "ולגבי בעל עסק שמרכז חייו בשטח מפונה, יום הפינוי". אני חושבת שגם שם צריך להוריד את מרכז חייו.

הוא דיבר רק על הקצבה.

על בעל עסק. לא על שכיר.

אבל זאת הסתייגות אחת ולא שתיים.

כן. הסתייגות אחת.

בסדר. נוסיף את זה גם שם. זאת אומרת, ההסתייגות תחול גם על זה. אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חבר הכנסת אורון.

לפני ההצבעה על ההסתייגות, אני רוצה להסביר משהו. אני מעדיף להקריא משהו בנוגע לסוגיה הספציפית שקשורה למרכז חיים. הנושא הזה נדון מספר פעמים בוועדת החקירה ואני רוצה להקריא מה אמרה ועדת החקירה.

לאיזה צורך אתה רוצה להקריא את זה?

לפני ההצבעה. שחברי הכנסת ישמעו מה אמרה ועדת החקירה.

אם זה ארוך, אני לא מאפשר לך. אם זה קצר, אני מאפשר לך.

זה ייגמר בפחות מדקה.


"במהלך עדותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, העירה ועדת החקירה כי תנאי הסף שיובא לזכאותו של בעל עסק לקבלת דמי הסתגלות כי מרכז חייו היה בשטח המפונה הוציא מגדר הזכאים את רוב בעלי העסקים באזור התעשייה ארז. בתשובתו לוועדה ציין מנכ"ל משרד ראש הממשלה כי יש להבחין מהותית בין מי שמרכז חייו היה באזור המפונה ובנוסף לפינויו מביתו אף איבד את מקום תעסוקתו לבין מי שרק עבד באזור המפונה אך מרכז חייו נותר כשהיה. לטעמו אין מקום לקבוע כי דמי ההסתגלות מגיעים אף למי שמרכז חייו היה מחוץ לאזור המפונה באשר הפגיעה בו התמצתה בפיטורים בלבד".


אני רוצה להקריא את המסקנה:


"באשר לטענות בעלי העסקים, העיון בכלל הטענות הביא את הוועדה למסקנה כי הדין עם המדינה וטענתה כי אין צידוק לייחד לבעלי העסקים באזור התעשייה ארז מסלול נפרד לפיצוי עסקי שיתבסס על עקרונות שונים מאלה שעל יסודם ניתנו פיצוייהם של בעלי העסקים באזור המפונה וכי מסלולי הפיצוי העסקי הקיימים בחוק נותנים מענה הולם לערך השוק או ערך הנכסים של בית העסק".

אני מודה לך. אני מבקש בכל מקרה, אני מעריך שההסתייגות לא תעבור, אם אכן מדובר, כפי שאמר חבר הכנסת חיים אורון, אני פונה גם אליכם, ומדובר לא על 150 איש כפי שהוצג אלא מדובר על עשרים-שלושים אנשים, אני מבקש ללכת לקראת העניין הזה ולהכניס אותם, על אף שזה לא ייכנס בחוק.


אם אכן מדובר במספר מועט של אנשים ולא על 150 אנשים כפי שנאמר, אני מבקש להכניס גם אותם.


אני לא מקיים יותר דיון על זה. אנחנו כבר אחרי זה. זאת הממשלה שלנו, זאת הדרך שלה ואנחנו נעשה את זה. אני מקווה שבאמת הנתונים הם נתונים כאלה ולכן הבקשה שלי היא להכניס אותם לתוך המערכת הזאת.


אנחנו מצביעים על ההסתייגות.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

אני בעד.

ההסתייגות לא עברה והיא עולה למליאה כהסתייגות ואנחנו נצביע עליה במליאה.


מכיוון שההסתייגות לא עברה, אני מצביע על הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 2) (פיצוי לעסקים ולעובדים), התש"ע-2010 כפי שהוקראה על ידי היועצת המשפטית של הוועדה.

עם ההגדרה לגבי עסק חלופי, כפי שנאמר.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

הצעת החוק אושרה פה אחד

הצעת החוק עברה והיא תועבר למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40