PAGE
15
ועדת החינוך, התרבות והספורט
13.7.2010


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 259

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ב' באב תש"ע (13 ביולי 2010), שעה 10:00

הוראת מקצוע הדת האסלאמי בבתי ספר ערביים – הצעה לסדר היום של חה"כ מסעוד גנאים

חברי הוועדה: אלכס מילר – מ"מ היו"ר

טלב אלסאנע

מסעוד גנאים

אנסטסיה מיכאלי

חוסאם דיאב
סגן מנהל האגף לחינוך ערבים, משרד החינוך

כאמל ריאן
סמנכ"ל למגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

עלי אבו ריא
מורה לדת האסלאם

מחמוד מסאלחה

עומרי מחמוד

מוחמד חסן
מורה למקצוע דת האסלאם

חאג' יחיא
מועצת התלמידים והנוער הארצי

יהודית גידלי

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
הוראת מקצוע הדת האסלאמי בבתי ספר ערביים – הצעה לסדר היום של חה"כ מסעוד גנאים

בוקר טוב לכולם. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. הצעה לסדר היום: הוראת מקצוע הדת האסלאמי בבתי הספר הערביים. של חבר הכנסת מסעוד גנאים. הנשיאות אישרה את ההצעה לסדר היום. ועדת החינוך, התרבות והספורט מקיימת את הישיבה על פי התקנון. בבקשה אדוני המציע.

תודה אדוני היושב ראש. בתחילה אני מברך את כל האורחים שנמצאים כאן. הנושא של הוראת דת האסלאם בבתי הספר הערביים עלה מספר פעמים, אני העליתי אותו ואני בטוח שהוא עלה גם בקדנציות אחרות, הבאתי את הנושא השנה תחילה בפני השר ואחר כך כהצעה רגילה לסדר בכנסת, הצעה שהועברה לוועדת החינוך, התרבות והספורט.


לצערי הרב הנושא הוא נושא טרגי. אני אמקד את הנושא ואתן לאורחים ולאנשי המקצוע להרחיב את הנושא. הבעיה בהוראות דת האסלאם היא כדלקמן: ראשית ישנם בתי ספר שאינם מלמדים את המקצוע למרות שהמקצוע הוא יחידת לימוד אחת. כאמור יש מנהלי ובתי ספר שמתעלמים מכך או שהם לא מלמדים בכלל או שמפחיתים את שעות הלימוד. שנית, ישנם מנהלים ובתי ספר שמזלזלים במקצוע עד כדי כך שהם הפכו אותו למקצוע שנלמד לפי הרצון. והכוונה שאם יש מורה שרוצה להשלים את המשרה נותנים לו ארבעה חמישה שעורים בלימודי דת האסלאם. זה זלזול במקצוע.

אין מורה למקצוע?

לא מקפידים על ההתמחות של המורה שמלמד את דת האסלאם שיהיה בוגר לפחות מכללה שרעית או לפחות הוא שיהיה עם לימוד שרעי ודתי, הכשרה כמו בשאר המקצועות. למשל במקצועות הפיסיקה, מתמטיקה המורה הוא בוגר תואר אקדמי ראשון או שני במקצוע. בדת האסלאם לא מקפידים על כך.

יש מכללות ללימודי הוראה במקצוע?

יש מכללות כמו אלקאסמי, מכללות בישראל - - -

האם הם לימודי תעודת הוראה כמו בכל מקצוע אחר?

בהחלט. אולי לפני שנים לא היו הרבה אנשים בעלי הכשרה ומורים שיש להם תעודות, אבל היום ישנם רבים בעלי תעודות במקצוע דת האסלאם.


הבעיה השלישית היא לדעתי הבעיה המרכזית, אין מפקח במשרה מלאה למקצוע דת האסלאם. לא עוקבים באופן רציני אחרי מילוי לימוד המקצוע. הנקודה הרביעית מתייחסת לבחינות הבגרות, אין חיוב בלימודי יחידות לימוד לתלמיד חייב כמו בתנ"ך או במורשת הדרוזית. הבעיה החמישית שהיא הנקודה החשובה ביותר, כל עוד המקצוע הזה לא מוכר על ידי משרד החינוך או על ידי המועצה להשכלה גבוהה או כל הגורמים הרלוונטיים האחראים ללימודי האקדמיה והאוניברסיטה, המקצוע לא יקבל חשיבות. תלמידים שניגשים לחמש או ארבע יחידות לימוד ומקבלים ציון 100, הציון הזה לא נחשב בממוצע כאשר הוא בא להירשם לקבלה לאוניברסיטה. הציון הזה לא ישפיע על הציון הממוצע.


הדרישה והבקשה שלי שיעלו מההמלצות והמסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט היא הקריאה למשרד החינוך שיכיר במקצוע כמו שהוא מכיר בתנ"ך כמקצוע כללי. להכיר במקצוע האסלאם כמקצוע כללי על מנת שיוכר בלימוד האקדמי והאוניברסיטאי. תודה אדוני היושב ראש.

אני העוזר הפדגוגי של מנהל האגף לחינוך ערבים במשרד החינוך. נתבקשתי למלא את מקומו מאחר ונבצר ממנו להיות בישיבה.


בנוגע לסוגיית חובת לימוד מקצוע דת האסלאם, יש חובת לימוד המקצוע בכיתות ב' עד ט' על פי תכנית הליבה שהוציא משרד החינוך הן לבתי הספר היסודי והן לחטיבות הביניים. כל תלמיד חייב ללמוד שעתיים במסגרת אשכול שנקרא 'תרבות ומורשת ודת' בו לומדים את מקצוע דת האסלאם. צודק חבר הכנסת שעד לפני מספר שנים לא היו מורים מקצועיים ללימודי הדת האסלאם. המכללה הראשונה שהכשירה מורים למקצוע זה בכפר קאסם נפתחה רק לפני שנתיים. קודם לא היו מורים מקצועיים והמורים שלימדו את המקצוע היו מורים כלליים או מורים לשפה הערבית שיש להם ניסיון ורקע בדת האסלאם. לימדו את המקצוע כיסוד ידע כללי והשכלה כללית ולא כהתמחות. היום לא ייקלט אף מורה ללימודי מקצוע דת האסלאם בלי שיהיה בעל תעודת ההוראה. אני יושב בוועדת שיבוצים בצפון וכשיש מנהל שדורש מורה ללימודי דת האסלאם אנחנו קולטים רק - - -

כמה תקנים יש מול הצרכים.

בתקופה האחרונה יש לנו עודף של מורים ללימודי דת האסלאם. המורים שלימדו את המקצוע עוד קודם הם מורים קבועים ואנחנו לא יכולים להוציא אותם.

אין בעיה של ביקוש, אבל מה עם ההיצע?

זה תלוי בבית הספר.

אתה אומר שיש עודף מורים.

לסבר את האוזן, יש לנו כעשרת אלפים מועמדים לשיבוץ במגזר הערבי בכל המקצועות.

שמעתי את חבר הכנסת מסעוד גנאים שאמר שיש מקרים שנותנים למורה לא בעל הכשרה במקצוע כדי לחסוך בתקן. אם מצב כזה מתרחש אין לי ספק שהוא מורה שסיים מכללה אין לו תקן בבית הספר.

השאלה אם אתם פותחים תקנים באופן מסודר כך שאותן קומבינציות הקיימות, שאני בטוח שהם שכיחות לא רק בנושא הזה אלא גם במקצועות אחרים, האם העניין הזה עלה בכלל על סדר היום?

הוא כן על סדר היום. אני אבהיר מהו תהליך הקליטה של מורי הדת ושל מורים במקצוע אחר. הקליטה מתבצעת כשמנהל בית ספר, ובעיקר בתקופה הזאת, מגיש את הצרכים שלו על סמך תכנית הליבה ומכסת השעות שלו. מכסת השעות תלויה במספר התלמידים ומספר הכיתות. הוא יושב עם המפקח ומגדיר את הצרכים של בית הספר לשנה הבאה. אם חסר לו מורה ללימודי דת האסלאם הוא מגיש בקשה למפקח הכולל שמגיע לוועדת השיבוצים ואז קולטים מורה.

זאת אומרת שהבעיה היא אצל המנהלים, הם בעצם האחראים.

הם אחראים להגדרת הצרכים של בית הספר. אני כמפקח לא יכול לומר למנהל בית הספר לקחת את המורה הזה והזה.

אתה יכול לשאול מה קורה עם לימודי הדת.

למפקח הכללי יש את הסמכות להיכנס לבית הספר ולבדוק האם כל הכיתות מקבלות את כל המקצועות. מה שאומר חבר הכנסת מסעוד גנאים זה שאולי יש. אנחנו נוציא הנחיה לכל המפקחים הכוללים לבדוק אם אומנם המנהלים נותנים את השעות המחויבות.

אתה יכול להצביע סטטיסטית בכמה בתי ספר היום חסרים מורים?

זה כמעט מכוסה מבחינת הוראת דת אסלאם בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. אם יש כאלה הם בודדים. הבעיה שהעלה חבר הכנסת מסעוד גנאים מתייחסת לחטיבה העליונה מאחר וזה מקצוע לא חובה. יש חובת לימוד לשלוש יחידות של בחינות פנימיות ולכן לא כולם ממהרים לתת את הנושא וזה תלוי בשיקול דעתו של המנהל אם יש לו שעות. היו הרבה קיצוצים והם מעוניינים ללכת למקצועות שמעניקים בונוס לתלמידים. מקצוע דת האסלאם לא מעניק בונוס ולכן הם מנסים להתחמק בחטיבה העליונה.

מה משרד החינוך עושה כשמנהל בית הספר מחליט לא ללמד דת אסלאם במיוחד בחטיבה העליונה?

על השאלה הזאת אני יכול לענות לך מכיוון אחר. אנחנו היינו כאן בדיונים בנושא לימודי השפה הרוסית, היום לפי חוק אם יש רק עשרים תלמידים שהם עולים, לא בני עולים אלא עולים בעצמם, שמבקשים ללמוד שפה רוסית אז נותנים להם. יש בעיה. אני יודע שהיום לפי החוק גם לוועד ההורים בבית הספר יש אפשרות להשפיע על חלק מהתכנים שמלמדים בבית הספר. זאת אומרת שאם ההורים, אני מניח שגם להורים יש השפעה מה לומדים, מקבלים החלטה שישנה חשיבות רבה ופונים למנהל בית הספר, לדעתי אין לנו יותר מדי אופציות. זה כמובן שאלה של רצון. דבר שני, אי אפשר היום בלימודי החובה, אני לא יכול לחייב היום את התלמידים משהו שהם לא רוצים גם כשאני יודע בוודאות על פי כל המחקרים שלימודי שפת מקור מסייעים בכל הלימודים האחרים. אם אתה לומד את שפת האם שלך זה מסייע לך בלימודים האחרים כמו לימודי העברית, אנגלית. אני לא יכול לחייב אותו ולהכניס ילד בכוח לכיתה. אם במסגרת הלימודים ובחטיבת הביניים לא מעבירים את הנושא הזה יש לנו בעיה. אמא שלי למשל מלמדת רוסית, אני יודע שאחוז התלמידים שיוצאים מחטיבת הביניים מכיתה שלה כמעט זהה לאחוז שלומדים אצלה. כמובן זה תלוי במורה עד כמה הוא משריש את רצון להמשך הלימודים.

הבנתי מנציג משרד החינוך שהוראת דת האסלאם היא לא במסגרת הגדרת הוראת דת האסלאם אלא במסגרת 'לימודי תרבות, מורשת ודת אסלאם'. ההגדרה רחבה הזאת מאפשרת למנהלים לעשות עדיפויות ולא בהכרח להתמקד בנושא חשוב ומהותי זה. המקצוע חשוב גם לצורך הזהות, גם מבחינה ערכית ומוסרית וגם מבחינת השפה. יש לו השפעות רבות. לדעתי המקצוע הזה לא פחות חשוב מלימודי המתמטיקה או האנגלית, עברית או ערבית. אי אפשר להגיד שאנחנו מלמדים מורשת, תרבות ודת אסלאם שפה ערבית או אנגלית. למה לא מגדירים שאלו שעות הוראה לדת האסלאם?

אבהיר את הנקודה. במסגרת תכנית הליבה חילקו את המקצועות לאשכולות. יש אשכול רוח וחברה, אשכול שפות, אשכול מדעים ואשכול אמניות. מקצוע דת האסלאם נכלל באשכול של חברה תחת הכותרת של 'דת, מורשת ותרבות האסלאם'. הדגש על דת האסלאם. המפקח או איש המקצוע מר מחמוד עומרי שהוא מדריך מרכז להוראת דת האסלאם בבתי הספר הערביים יוכל להעיד שזה בעיקר לימודי הקוראן, דת ואסלאם. חוץ מזה קיימת תכנית דת האסלאם ישנה וכעת שוקדים בה, המשרד נותן עדיפות ללימודי דת האסלאם, עכשיו שוקדים באופן רציני ביותר על עדכון תכנית הלימודים. יש וועדה בראשותו של דוקטור אחמד גבן ממכללת אל קאסם ודוקטור חנאן קעדאן אבו מוך, שניהם אנשי אקדמיה שעובדים יחד עם משרד החינוך לגיבוש תכנית לימודים שתיתן מענה לאשכול הזה. הדגש על דת האסלאם.

לצורך המידע, השוואה לגבי התנ"ך ולימודי האסלאם.

תנ"ך זה חובה.

התנ"ך מוגדר כחובה. בשפה העברית יש אשכול תנ"ך, הוא דיבר על החטיבה העליונה ואני לא אכנס לזה כי אני לא מייצג את החינוך העברי. אני פה לייצג את החינוך הערבי. בחינוך העברי באופן כללי לומדים תנ"ך, ספרות ולשון, הסוגיה שהעלה חבר הכנסת מסעוד גנאים היא סוגיה לדיון.


משרד החינוך התחיל בדיון לפני מספר שנים בנושא חוקת הזכאות. לשנות את חוקת הזכאות צריכים תקציבים - - -

בדקתם את העניין הזה?

לשינוי חוקת הזכאות זה תהליך.

אתה לא אומר שזו הפעם הראשונה שאנחנו פותחים את הדיון בנושא החובה והליבה, הרי זו לא פעם ראשונה.

בנושא מקצוע דת האסלאם זו הפעם הראשונה.

במשרד החינוך, במשך שישים שנה לא חשבו?

במשרד החינוך בוודאי שהיו מספר דיונים והם היו כן בנושא חובת מדעים או לא חובת מדעים, אנגלית ואחרים.

מוחמד מסאלחה, בעל תואר דוקטור בחשיבה יצירתית. ריכזתי את הצוות תכניות הלימודים במקצוע דת האסלאם. אנחנו מאוד מודים לכם שאתם מעלים את הנושא הזה.


ישבנו כאן בוועדת החינוך, התרבות והספורט לפני עשרים שנה כשהייה חבר הכנסת זבולון אורלב יושב ראש ודנו בנושא הזה. גם לפני כמה שנים כשהוא היה המנהל הכללי של משרד החינוך דנו גם בנושא. נציגי משרד החינוך הערביים העלו תמיד את העמדה כמו היום, שזה טוב ושזה משתפר והדברים טובים. הנה אחרי עשרים שנה אנחנו חוזרים ומדברים על אותם דברים שדיברנו עליהם לפני עשרים שנה. אני מקווה שלא נצטרך לחזור לכאן בעוד עשרים שנה ולדבר שוב. נציגי משרד החינוך לא יודעים על מה הם מגנים. הם מדברים פוליטית ואנחנו מדברים פדגוגית. אנחנו לא באים להתנגד ואין צורך להגן על משרד החינוך, אנחנו לא מאשימים אף אחד. יש מצב שצריך לתקן אותו.

ראשית אני לא מגן אלא רק מעביר תמונת מצב.

לא באנו אליך בטענות.

תיאורטית כל מה שהוא אומר הכל נכון. יש חוזר של המנהל הכללי של משרד החינוך שצריך ללמד את מקצוע דת האסלאם. מי שמסתכל בחוזרי המנהל הכללי של שנות ה- 70 רואה שצריך ללמד את המקצוע. מעשית לא מלמדים. אני אתן דוגמה, למשרד החינוך יש מפקח יהודי על בתי הספר הערביים, הוא ביקש מהמנהל לא ללמד לימודי דת האסלאם. אני לא מדבר מהפן הגזעני, זה שייך לזלזול במקצוע הזה, אם אין שעות אז מקצצים בשעות של המקצוע, עם זה לא נגישים לבחינות הבגרות, עם זה לא לומדים לימודי חובה.


אני יכול לומר לך ש- 60% מהתלמידים הערביים לא לומדים ולא נגישים לבחינות הבגרות במקצוע דת האסלאם.

למה לא רוצים ללמוד?

זה לא שהם לא רוצים ללמוד, כמו שאתה מחייב ללמוד מתמטיקה, אנגלית או מקצוע אחר, למה לא מחייבים ללמוד את המקצוע הזה? אנחנו מאוד מעוניינים שילמדו את מקצוע דת האסלאם. את הכתם והסטיגמה נדבקו לאסלאם שהיא דת טרור אנחנו רוצים להסיר. איך נסיר? – אנחנו נסיר את זה כאשר נלמד את המקצוע הזה קודם כל בבתי הספר. אנחנו לא רוצים להפקיר את התלמידים שילמדו ממקומות אחרים את דת האסלאם ואת החינוך האסלאמי. אנחנו לא מדברים על דת האסלאם אלא על חינוך אסלאמי. כשאנחנו שומעים שוועדת החינוך דיברה בשבוע שעבר על התפשטות התנועה האסלאמית בכל מיני מקומות, אנחנו אומרים שאם אכן הם מתפשטים זה באשמת משרד החינוך. למה לא מלמדים את הדת האסלאמית קודם כל בבתי הספר?


אני אתן דוגמה, יש פרק על הג'יהאד – מלחמת קודש, אנחנו הכנו את תכנית הלימודים ולא רצינו את לכתוב על הפרק הזה בכלל כי חשבנו שזה אסור. המדענית הראשית אמרה שנכתוב על הנושא הזה. כתבנו והתלמידים לומדים, המורה מציג את זה בצורה מאוד יפה. תתאר לעצמך שאת הנושא הזה ילמד מישהו ברחוב או מישהו מחוץ לכותלי בית הספר, איך הוא ילמד אותו? איך הוא יסיט את התלמידים? האסלאם היא דת של ערכים, לא דת של טרור. אם אנחנו נלמד אותו כראוי נחייה ביחד בארץ הזאת כי הדת שלנו היא לא דת של טרוריסטים ודברים אחרים שאומרים עלינו.


המקצוע הזה בבתי הספר הוא בגדר עזרה סוציאלית. אם חסר למורה לאנגלית שעות מוסיפים לו לימודי דת, אם חסר למורה לספורט שעות נותנים לו לימודי דת. הזלזול בבתי הספר הגיע לכך שמורה נוצרית, אני לא גזעני, אבל מורה נוצרית שתלמד לימודי דת האסלאם מפני שחסרות לה שעות אני חושב שזה זלזול במקצוע.

אני חייב להעיר, אתה נכנס כאן לדברים אחרים, אנחנו לא פותחים את השערים של הוראת מורים למקצועות כאלה ואחרים לפני הדת או זהותם של המעומדים. אם אני כיהודי רוצה ללכת וללמוד קוראן או דת אסלאם ואחר כך אני ניגש לכל המבחנים והופך להיות מורה במקצוע הזה, אין שום סיבה, גם להיפך, שלא נאפשר להיכנס למערכת החינוך במדינת ישראל. אני לא חושב שזה הפרמטר שצריך להיות.

הוא הביא את זה כדוגמה להשלמת השעות החסרות למורה.

אני מדבר על עזרה סוציאלית.

אבא של ראובן ריבלין היה מהמתרגמים הכי גדולים של האסלאם.

באוניברסיטת חיפה למדנו לימודי היסטוריה ודת אסלאם על ידי מרצים יהודים, אבל הוא הביא דוגמה ממקום אחר.

לאור מה שהצגתי אנחנו מבקשים שקודם כל ברמה של חמש יחידות לימוד, ניגשים כ- 600 תלמידים, אבל זה לא מזכה אותם בזכאות בתעודת בגרות. אנחנו רוצים שכבסיס לזכאות - - -

נניח שאתה ניגש לחמש יחידות בשפה הערבית אז זה כן מזכה?

זו חובה ולא התמחות. אנחנו רוצים שיכירו במקצוע הזה כמו מקצועות הפיסיקה, גיאוגרפיה, כימיה או ביולוגיה שמזכים את התלמידים בתעודת בגרות. זה על ידי ור"ה- ועד ראשי האוניברסיטאות.

אלו שני דברים שונים. השאלה אם אתה מדבר על זכאות לבגרות או הכרה באוניברסיטה, אלו שני דברים שונים.

אתם מתחילים ממקום אחד ועוברים למקום שני. וועד ראשי האוניברסיטאות, המרכז להערכה הם האחראים על הפסיכומטרי ותנאי הקבלה להשכלה גבוהה. אתה מדבר על קבלת תעודת בגרות בסיסית של 21 נקודות שבה המקצוע שאתה מדבר עליו לא נמצא. זה משהו אחר. כאשר אתה מדבר על השכלה גובהה והאדם צריך להגיע עם ממוצע של הבגרויות כזה וכזה זה עניין אחר. לדעתי אין בעיה בנושא הזה, כי ככל שהחבילה שאתה מגיע איתה מבחינתם זה יותר טוב. כשאתה מדבר על זכאות תעודת בגרות זה עניין אחר וזה קשור לוועדות מקצועיות.


מתי בכלל נעשה שינוי בהרכב של 21 הנקודות?

בסוף שנות ה- 90. בשנות ה- 2000 קמה ועדה כדי לבחון על השינויים בעולם. עדיין אין החלטה מגובשת.

בדקתי את הנושא איך מכירים בזה והגענו בסוף לוועד ראשי האוניברסיטאות ולא למועצה להשכלה גבוהה. תלמיד שמתמחה במקצוע הזה צריך להיכנס לאוניברסיטה בדיוק כמו שיש לו תעודת בגרות במגמה הומאנית.

אתה אומר שאין באוניברסיטה מסלול ללימודי האסלאם?

להכיר. אתה מתכון להכיר באוניברסיטה.

להכיר. בין אם זה על ידי המועצה להשכלה גבוהה או על ידי ועד ראשי האוניברסיטאות.

אני לא הבנתי.

תלמיד יהודי אולי לומד שתי יחידות לימוד בתנ"ך חובה. אנחנו רוצים שבמקצוע הזה יהיו שתי יחידות חובה ושתי יחידות לימוד חובה כמו התנ"ך אצל היהודים. אני לא בא ממקום גזעני אלא מהמקום של שוויון זכויות. גם התלמידים בחינוך החרדי לומדים תורה שבעל פה שלוש יחידות ועוד שתי יחידות והם ניגשים בשבע יחידות בבחינות הבגרות.


אנחנו לא רוצים שיקצצו בשעות הלימוד בחטיבת הביניים ובבתי הספר היסודיים. המורשת שהביאו לנו אותה זו המורשת הדרוזית שעשו. חשבו שהמורשת מתאימה לכל העדות בארץ ולכן רוצים להעביר את המורשת הדרוזית גם למוסלמים. המורשת הזאת חוזרת על עצמה בשיעורי ההיסטוריה בכיתה י'. המקצוע הזה לא יכול להיות תחליף לחינוך ולימודי האסלאם. אנחנו לא רוצים מקצוע חלופי, אם המורשת כל כך חשובה שיתנו שעות למקצוע הזה. תודה רבה.

אני מורה למקצוע דת האסלאם בכפר שיבלי ובכפר משהאד מזה כעשרים שנה אני מלמד כיתות י', יא' יב'.


אני רוצה להתמקד בשלוש נקודות. הנקודה הראשונה היא חשיבות המקצוע. לדעתי מקצוע דת האסלאם מעניק לתלמידים ערכים, סבלנות, סובלנות, כיבוד ההדדי. אנחנו רואים שהעולם סובל היום מאלימות גואה והחברה הישראלית בפרט ובתוכה גם החברה הערבית והמוסלמית. האלימות חוגגת. אני חושב שמקצוע דת האסלאם יעניק לתלמידים חינוך ותרבות כמו כיבוד הדדי, איך לחיות ולכבד את הזולת. גם אני רוצה שהתלמיד המוסלמי בכלל ובפרט זה שעתיד להיות רופא או מהנדס או עורך דין, שהוא יהיה אדם טוב שלא ירמה את הלקוחות שלו. אני חושב שזה יונק מהדת. אסור לך לפגוע באנשים על פי הדת וזו חשיבותה של דת האסלאם.


הנקודה השנייה בנוגע לתלמידים ורמתם המקצועית. אני מעריך בחינות בגרות. אתה תתפלא אם אני אגיד לך שרוב התלמידים נושרים, אפילו מתחת ל -50%. חוץ מזה ישנם תלמידים שניגשים לבחינה אבל הם לא כותבים אף מלה. בבחינות הבגרות במקצוע לא כותבים אף מלה. אתה רואה רק את מספר תעודת הזהות של התלמיד. זה מעיד על כך שהתלמידים החלשים נגישים לבחינת הבגרות. אם שאר התלמידים היו ניגשים לבחינה הרמה הייתה יותר גבוהה. לשמור על רמה גבוהה תוכל שגם תלמידים מוסלמיים שפניהם למקצועות ההייטק ייגשו לבחינה,גם אלה.


הנקודה השלישית בנוגע למפקח. אני כמורה מקצוע ואין לי מפקח - - -

המקצוע היחידי.

המקצוע היחידי, אין לי מפקח.

אתה יודע מי היה המפקח ללימודי שפה הרוסית בשנים האחרונות?

לא.

מורה להתעמלות.

בהקשר הזה אנחנו שווים.

אתה יודע איך זה עובד שם. ברגע שיש מישהו שהיה מפקח והוא יוצא לפנסיה הם לוקחים את המקצוע ומוסיפים למישהו. אז כמו שאמרת מורה לאנגלית מלמד דת אסלאם.

אם אני מורה במקצוע האסלאם אין לי מפקח שינווט את המורים ואת הצוות, שייתן הנחיות, זה כואב.


אני אומר שמן הדין ומן הצדק שהתלמידים המוסלמים בפרט ילמדו לפחות יחידה אחת לבגרות במקצוע דת האסלאם שתוכר גם באוניברסיטאות. התלמידים אומרים שאם זה לא מוסיף ולא עוזר ואין בונוס אין בשביל מה. משרד החינוך קבע שבמקצוע המתמטיקה למשל חייבים לעבור חמש יחידות חובה כדי ללמוד מקצוע זה וזה. אני מבקש שלפחות לתת יחידת לימוד אחת בדת האסלאם לכל התלמידים המוסלמים היכן שהם. תודה רבה.

מהי הערכתו של משרד החינוך בנוגע לעלויות התקציביות היה וזה יתקבל. כי אם אתה לא מגדיר את זה כחובה אתה פותח עלות תקציבית.

יש חובה לימוד בהיקף שתי שעות מכיתות ב' עד ט', בכיתה י' לומדים שלוש שעות. יש חובת לימוד אבל אין חובת היבחנות.

אני מדבר על הבגרות.

אני לא יכול לאמוד את העלות כי זה מדובר במחזור של 30,000 תלמידים.

אני מדריך ארצי, מרכז למקצוע דת האסלאם במקום מפקח מקצועי. אני כבר עשרים שנה ובכל שנה אני מקבל מינוי בתחילה ופיטורין בסוף הקיץ. כנראה שאני עושה בעיה למשרד החינוך כולו. אני מברך את וועדת החינוך, התרבות והספורט, את היושב ראש וחברי הכנסת, את החברים שדואגים למקצוע הזה, את חברי דוקטור מוחמד דיאב.


המקצוע מוגדר כחובת לימוד בכל שכבות הלימוד, כלומר יסודי, חטיבת הביניים וגם בתיכון אבל לא חובת בחינה. למרות שזה מופיע כמעט כחוק בחוזרי המנהל הכללי כמו שנאמר כאן, ישנה חובת לימוד אבל זכות בחירה לבגרות. לכן יש לנו רק כ- 6,000 תלמידים שניגשים לבחינה כל שנה, הם מתוך 25,000 תלמידים בישראל בחינוך המוסלמי שצריך לגשת לבחינות חובה. בטיפול ב- 6,000 תלמידים אני מטייל בשני ימי הדרכה מהצפון עד הנגב.

אני מצטרף לחברי שהוא מעריך בחינות בגרות ושאני בקשר איתו, בשני ימי הדרכה אני עסוק גם בתכניות לימודים, גם בהכנה לבגרות, בריכוז הבחינה וכתיבת הבחינה והשתלמויות מורים שבעצם אין לנו השתלמויות מורים. תקציב להשתלמות מורים אני לא מקבל כמו יתר המפקחים. השנה היו רק 60 שעות לכל ארץ ישראל בכפר טמרה שיזמנו בהתנדבות. אני מתנדב, המרצים מתנדבים והעברנו השתלמות של 60 שעות. אם הייתי מפקח מן המניין הייתי צריך לקבל אלפי שעות. אני בלי משרד, שידעו את זה כי זה לא סוד, אין לי משרד, אני בלי טלפון או מחשב כמו כל פקיד בכיר אחר במשרד החינוך. דוקטור מוחמד חסן יודע שאני לוקח בהשאלה מעובד כזה וכזה, אם הוא פנוי, אם המחשב שלו אם הוא פנוי. בשני ימי הדרכה לא ניתן לטפל כראוי בכל בתי הספר בארץ.


אני מודה מאוד שהחברים שלי מתאמצים ומבקשים, היינו בישיבה עם מר צבי צמרת וביקשנו את הבקשות האלה.


6,000 תלמידים לא רק שהם חלק קטן מאוד מ- 25,000 תלמידים שצריכים לגשת. אני מעריך מהניסיון שלי ומביקורים שלי בבתי הספר שיכולים להיות יותר. אלו רק 41% מהזמנה, כלומר יש הזמנה של 100% שמהם נשארים רק 6,000 תלמידים שניגשים. זאת אומרת שהשאר נושר בגלל מדיניות מנהלי בתי הספר שאינם רוצים להגיש את כל התלמידים, אולי בגלל העלויות שהוא חוסך כשהוא לא מביא מורה מקצועי, יש לו מורה בשליש בלבד. מורה למקצוע מלמד בשניים שלושה בתי ספר כי אין לו משרה מלאה בבית ספר אחד.


אני מורה בחטיבת ביניים בשליש משרה, שליש משרה זה דרך משרד החינוך ושליש משרה אני מרצה במכללה האסלאמית להכשרת מורים בדת אסלאם בבקה אל-גרבייה. גם לי כאחראי באחריות שלמה יש אפס סמכויות.

אתה מאותו בית ספר ששנים עשר מנהלים התחלפו בשתים עשרה שנים אחרונות?

אני מחזק את עמדתם של המורים. אנחנו מאמינים שזה מקצוע רגיש מאוד, מקצוע שנותן גם מורשת וגם תרבות וגם שפה וגם ערכים. אנחנו מלמדים קוראן ואת דברי הנביא, את ההלכה המוסלמית ואת ההיסטוריה המוסלמית. אני מצטרף למה שנאמר שזה נעשה באופן תרבותי ומבוקר. לא רק שאנחנו לא רוצים להפקיר את התלמידים, אנחנו חוששים שמאחר ואין ואקום, כי אם אתה לא תיתן את התשובות הנכונות באופן ראוי ומסודר התלמידים יקבלו את הערכים באופן שאנשים ירצו שהם יקבלו ברחובות או באופן קיצוני. הדרך הזאת לא תעזור לא לחינוך, לא לשלום ולא לאחווה ולא לכיבוד האחר. אנחנו מאמינים שהאסלאם בעקרונותיו הוא מקצוע אנושי. הוא מכיר בדתות ובאחרים. דוקטור צבי צמרת ציטט והזכיר לי את התקופה היפה שהייתה בספרד כשהמוסלמים והיהודים חיו ביחד.

אני מסתובב בבתי הספר מהצפון ועד הנגב אני מרגיש את ההזנחה והזלזול במורה המקצוע ולתלמידים. לכן הגשתי נייר עבודה עם שמונה נקודות למר עבדאללה חטיב, לדוקטור צבי צמרת ובזמנו לכל המזכירות הפדגוגית וציינתי שבבחינות הבגרות יש מגמה של ירידה בציונים כי מגיעים אליה תלמידים חלשים. זאת אומרת שבבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים אין מורים מקצועיים. אמרתי שרוב המורים אינם מורים מקצועיים.

אנחנו חוזרים כאן על אותם הדברים.

אלו הן עובדות ואנחנו נחזור עליהן. זו האמת. אנחנו משתדלים לעשות כמיטב.

אני תלמיד בטייבה, תלמיד ערבי מוסלמי שלומד בבית ספר יהודי, אני עולה לכיתה יא'. אנחנו לומדים תנ"ך שתי יחידות לבגרות.


אני חושב שלימודי הדת חשובים מאוד לזהות כדי שלא יהיה ניכור בין התלמיד לזהות שלו וחשוב שהוא יגדיר את עצמו. לדעתי גם לתלמידים המוסלמים חשוב ללמוד דת אסלאם לפחות בשתי יחידות. זה נכון גם לכל דת אחרת בארץ.

אני ממרכז השלטון המקומי. בתקופתי בחינת בתנ"ך הייתה חובה. אני לא יודע מה המצב היום - - -

היום הוא חובה בארבע יחידות לימוד.

לא יתכן שבבתי הספר הערביים תהייה בחינת בתנ"ך חובה והבחינה בקוראן לא חובה. אני חושב שזה אומר הכל. לכן אנחנו פונים ליושב הראש לשנות את העיוות הזה.


שנית, בנוסף לכל מה שנאמר על ידי החברים כאן. דת אינה רק מורשת וערכים והיסטוריה, דת היא צורך רוחני. הצורך הרוחני לא יישאר בחלל ריק. האדם צריך למלא אותו ואם הוא לא יקבל את הצורך הזה בבית הספר על ידי מורה, על ידי המערכת או על ידי המסגרת הוא יקבל אותו בדרכים אחרות. עדיף לכולנו, לחברה שלנו ולמדינה, לחברה המוסלמית שזה יינתן לתלמידים שלנו במסגרת משרד החינוך ובמסגרת בתי הספר.

אני מבקש להתייחס לתכנית הלימודים, שלא ידעתי, אבל אני יודע שמדברים ההקשר למקצוע הדת שקיים עוול בכל השכבות החל מבתי הספר היסודיים ועד לאוניברסיטה. אני מבקש כאן ליישם את תכנית הלימודים של משרד החינוך. נמצאת אצלי כאן טבלה על אשכול דת מורשת והיסטוריה של ארבע שעות. שתי שעות לדת ולמורשת מכיתה ז' עד כיתה יב'. אני מסכנין ואין שום בית ספר שמיישם אותה. בשליטתו של מי ליישם אותה?

אתה בטוח שבית הספר לא מיישם את זה בסכנין?

את מה לא מיישם?

את התכנית של משרד החינוך. יש שתי שעות לדת מורשת ותרבות. בבתי הספר היסודיים כן נותנים שעתיים ובחטיבות הביניים לא כולם, השנה אולי. יש בתי ספר פרטי שאינו נותן בכלל דת, בכלל בכלל. הוא מלמד מורשת - - -

אני יוכל לתת לך דוגמאות של עוד בתי ספר פרטיים במדינת ישראל שלא מלמדים לימודי ליבה.

בבתי הספר הממלכתיים רוב המנהלים מעבירים את השעות לטובת מקצועות אחרים. אני מבקש ליישם לפחות את התכנית ושלבחינת הבגרות תלמיד מוסלמי ייגש. בלי בחינת בגרות בלימודי דת שהוא לא יקבל זכאות.

בבתי הספר בכיתות י"ב יש 25,000 תלמידים. נגישים לבחינות הבגרות 6,000 תלמידים. 12,000 תלמידים מזמינים שאלונים. אז מי לומד את המקצוע הזה? – לומדים אותו רק תלמידים חלשים. למקצוע הזה יש שתי סטיגמות, זה לעזרה סוציאלית ולתלמידים חלשים. תלמידי פיסיקה וחשמל ואלקטרוניקה לא לומדים את המקצוע כי אין חובה. כ- 70% מכלל התלמידים לא לומדים דת אסלאם.

לפני שכבודו מסכם אני מבקש להתחייב בשם משרד החינוך שאנחנו האגף הערבי ייפנה לכלל הפיקוח במגזר הערבי וידאג שיעבדו מול המנהלים כדי ליישם את תכנית הליבה בכל שכבות הגיל, כולל דת האסלאם.

תתייחס גם בנוגע לשכבה העליונה.

בשכבה העליונה יש חובת לימוד אבל אין חובת היבחנות. אני לא יכול להתחייב כי זה קשור בזכאות לבגרות. למשל אם יש בית ספר שלא מלמד בכלל או שהוא מפחית מהתכנית שהוזכרה כאן.

זה לא יעבוד כך. אתה כמשרד החינוך יש לך משהו שאתה יודע ואתה מנסה לפתור באופן כללי.

אין דבר פרטי, אנחנו מדברים על תופעה ואני בתחילת דבריי אמרתי שקיים זלזול במקצוע.

אתה צריך להבין שאותו מפקח או אותו מנהל לא יכולים להתייחס. אם יש מידע ספציפי שאתה יכול להצביע, הוא מדבר איתך ברמזים שהוא יודע ואתה צריך להגיד תעביר לי את המידע. הוא אומר ששם לא מיישמים אז בבקשה תבדקו.

בחינוך הערבי לא יכולים לבצע שום דבר, יכולים לדבר אבל לבצע לא יכולים. אנחנו לא רוצים לשמוע התחייבויות ולא קורה כלום. שמענו לפני עשרים שנה התחייבויות ולא יצא כלום. המזכירות הפדגוגית תבצע? אם היא רצינית היא יכולה לבצע. האגף לחינוך הערבי לא יכול לעשות דבר אם לא קובעים מדיניות.

לגבי הפיקוח הכולל כמו שאמרתי אנחנו נדאג שכבר עכשיו יישמו את תכניות הליבה בכל שכבות הגיל.


לגבי הסוגיה שאתם מעלים, אם יש מנהלים פה ושם כולל מפקחים, אני מתפלא מדבריו של מחמוד מסאלחה שאמר שיש מפקח יהודי שאסר על מנהל בית הספר ללמד. תעביר לנו את השם אנחנו נזמן אותו לוועדת משמעת אצל מנהל המחוז - - -

אני אעביר לך, יש מכתבים על כך.

אתה צריך להבין שאתה מדבר כאן לפרוטוקול. אתה כבר אומר על אדם שהוא אשם על סמך משהו. ראשית אני מציע שבכל דבר פרטני, מדובר כאן על אדם כזה או אחר, מנהל או רשות כזאת או אחרת, חברים דברים פרטניים לא ניתן לזרוק כאן בלי לציין שם ובלי שהאדם נמצא כאן ולהאשים שהוא עשה כך וכך. אלו דברים בעייתיים ואנחנו לא יכולים להאשים אדם במשהו מבלי לשמוע את הצד השני. לכן אני מציע שכל דבר פרטני שיש לכם עליו מידע, נמצאים כאן אנשים עם יד על הדופק בנושא, יש חברי כנסת שלקחו יוזמה ומקדמים את הנושא. יש לכם קו ישיר אליהם. תעבירו אליהם את כל הפניות והם יטפלו בזה. כמובן שלחברי הכנסת הזכות לבקש תשובה בהתאם הנהלים של משרדי הממשלה שחייבים להתייחס לפניות הציבור.

הוזכר בנוגע להשתלמויות שלא ניתנים משאבים לנושא ההשתלמויות. אני ציינתי שעובדים על הכנת תכנית לימודים חדשה בראשותו של דוקטור אחמד גבן. ברגע שהתכנית תושלם ותאושר משרד החינוך ידאג להזרים את השעות כדי להכשיר את המורים ברוח התכנית החדשה.

אני מבקש לסכם את הישיבה. אנחנו מכניסים לסיכום את כל ההודעות של נציג משרד החינוך. מדובר על לימודי הליבה והפיקוח ועל הבדיקה של בתי הספר שאינם מיישמים את הוראות המשרד החינוך. אם יש לנו מצב שמנהלי בתי ספר או כל הגופים שכופפים לפיקוח של משרד החינוך לא מיישמים את ההנחיות של משרד החינוך זה דבר שלא יעלה על הדעת. כאן נכנסים למצב של איבוד שליטה. כשזה קורה מאבדים שליטה בתוך המערכת. כשמנהל מחליט שהוא עושה מה שבא לו, כמובן שאם שזה לא במסגרת החוק, אבל אם זה במסגרת החוק והמצב נתון להחלטתו יתכן שאתם צריכים לבדוק את הגמישות בנושא. לדעתי אם משרד החינוך קבע תכנית חייבים ליישם אותה.


בנוגע למפקח המקצוע. המלצתנו שמשרד החינוך יישם את הנושא וימנה מפקח ללימודי האסלאם.


בנוגע לחיוב בבגרות, אני מציע שוועדת החינוך, התרבות והספורט תקיים ישיבה נוספת כשיוגשו על ידיכם נתוני עלות, גם תמונת המצב וגם מסקנות הוועדה שקמה לבדיקת הנושא כי אנחנו לא יכולים להמליץ המלצות בוועדה כאשר הוועדה המקצועית של משרד החינוך מתכנסת ודנה בנושא. חשוב לנו לשמוע את המסקנות ואחר כך נמליץ את המלצותינו. בנושא הזה חשוב לקחת בחשבון את ההיבט הכלכלי ואת העלות.

בנושא המועצה להשכלה גבוהה. לדעתי לפחות לקרוא לבחון ולבדוק את העניין.

אנחנו לא יכולים לבוא ולהכיר כאן על ידי שני חברי כנסת - - -

לא להחליט, לבקש לבחון ולבדוק את הנושא.

אני מציע שאת המסקנות של משרד החינוך בהיבט המקצועי לגבי השינויים בלימודי האסלאם, אני מציע שאת אותן מסקנות תעבירו למועצה להשכלה גבוהה. אם יש דרך לסכרן את הנושאים שהם יקבלו את ההחלטות שלהם. כמובן שאנחנו צריכים סינרגיה בין מערכת אחת לשנייה ואם מערכת החינוך מחליטה לעשות שינוי והשינוי הוא הכרחי צריך לראות שגם מערכת ההשכלה הגבוהה עושה סנכרון עם הנושא.

אולי שהוועדה תבקש שבעוד שלושה חודשים יחזרו ממשרד החינוך, לקבוע לוח זמנים. לקבוע זמן שיהיה מקובל כדי שהוועדה תעקוב אחרי ההתפתחות.

אני לא יכול לקבוע כאן זמנים משתי סיבות. ראשית מי שקובע את הזמנים הוא היושב ראש הקבוע של הוועדה, אני עדיין ממלא מקומו.

לממלא מקומו יש את הסמכות.

יש כאן חברי כנסת שלא ייתנו לנושא לחזור רק בעוד עשרים שנה.


במושב הבא מושב החורף אנחנו נפתח ונפנה למשרד החינוך כדי לברר אם יש עדכונים. אם יש עדכונים ואפשר יהיה לקיים ישיבה כמובן שנקיים ישיבה. אני מניח שכמו שכנסת ישראל יוצאת לפגרה כך גם במשרדי הממשלה. אנחנו צריכים גם לפתוח את שנת הלימודים החדשה בספטמבר וכמובן שכל המערכת עובדת כעת כדי להבטיח את פתיחת שנת הלימודים בשלום. מבינים את הבעייתיות בנושא. חשוב שלנושא יהיה יתרון. לא יעלה על הדעת שהנושא קיים על סדר היום כל כך הרבה שנים ואין החלטה חד משמעית, ימין או שמאל, שחור או לבן. כל זמן שלא תתקבל החלטה אנחנו לא נוכל להתקדם והנושא יישאר באוויר. אני מציע שתתחילו כבר לקבל החלטות ברורות בנושא הזה. נדון בכל החלטה שתתקבל.

כוונתי היא שוועדת החינוך, התרבות והספורט תהייה מעודכנת בכל התפתחות של הוועדה של משרד החינוך שתבחן את העניין. הכוונה שגם אנחנו כוועדת החינוך, התרבות והספורט נהייה מעודכנים.

זה לא עניין רציונאלי. מבחינת הסיכום ביקשתי שאם תהיינה החלטות בוועדות המקצועיות, נקיים ישיבה בנושא של החובה וגם על העלויות. כשתהיינה החלטות והחלטות ברורות, כמובן חשוב שבישיבה שנקיים כאן יהיו המסקנות. לא נקיים ישיבה בנושא החובה אם לא קיימת החלטתה. צריך לסנכרן. תעדכנו את היושב ראש בכל מה שנראה לכם חשוב בנושא הזה.

מה שאמר עלי אבו ריא הם כנראה לא מצאו כתובת. אני לא מתפלא למה הם לא פנו למשרד החינוך או למפקח או למנהל האגף הערבי. תדעו שאין כתובת.

אתה לא יכול לזרוק פצצה בוועדה מבלי שנקבל משהו קודם. אם ישנם דברים שאתה רואה שהם לא כסדר תעביר.

תודה רבה הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00