PAGE
10
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

14.7.2010


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 330

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי ג' באב התש"ע (14 ביולי 2010), שעה 10:45

הסכם בדבר גמלת ניידות (תיקון פרט א'7 בתוספת הראשונה להסכם), התש"ע-2010

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

דב בארי, רפרנט ביטוח לאומי, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד אדהם חאסקיה, אחראי על ביטוח לאומי, האגף לסיוע משפטי, משרד המשפטים

שונטל וסרשטיין, מינהל המחקר, המוסד לביטוח לאומי

דיצה נחמדי, מנהלת תחום ניידות, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד שרי בכר, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד איתי קצב, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

יואב קריים, מטה מאבק הנכים

מנחם יעקובוביץ, מטה מאבק הנכים

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

זיו מגור

יעקובית ישפה - מתמחה

וילמה מאור

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הסכם בדבר גמלת ניידות (תיקון פרט א'7 בתוספת הראשונה להסכם), התש"ע-2010

בוקר טוב. יום רביעי, ג' באב התש"ע, 14 ביולי 2010 ואני מתכבד לפתוח את הישיבה השישית היום של עדת העבודה, הרווחה והבריאות.


על סדר היום הסכם בדבר גמלת ניידות (תיקון פרט א'7 בתוספת הראשונה להסכם), התש"ע-2010.


בבקשה, הביטוח הלאומי.

הסכם הניידות ברשימת הליקויים שלו קובע מספר ליקויים. הליקוי בו אנחנו עוסקים כיום הוא ליקוי – ואני מקווה שאני מתבטאת אותו נכון – ספסטי שמבטא שיתוק מוחלט של מאה אחוזים.


עד הוראת השעה האחרונה ניתן היה לתת למי שסבל משיתוק ספסטי כאמור רק מאה אחוזים. זאת אומרת, שיתוק מוחלט. עם התקדמות הרפואה והעלייה בתוחלת החיים, גילו שיש מצבים נוספים שהם מצבי ביניים, דרגות ביניים, שלא עולים כדי שיתוק מוחלט.

תוחלת החיים של האנשים האלה עלתה?

תוחלת החיים עלתה עם התקדמות הרפואה.

של האנשים האלה?

גם שלהם.

יש להם תוחלת חיים הרבה יותר נמוכה תוחלת החיים הרגילה.

לא אמרתי שזה שווה לתוחלת חיים רגילה אלא אמרתי שעלתה עם התקדמות הרפואה.


עם התקדמות הרפואה באמת גילו שיש מקום לתת בעצם מדרג של הליקויים האלה, כך שמי שאין לו שיתוק מוחלט, גם יוכל לזכות בהטבות שמאפשרות את הסכם הניידות.


הדברים האלו נעשו בפרקטיקה וגם נעשו בפסיקה. בתי הדין לעבודה נתנו את דעתם על הנושא הזה ואמרו שיש לעשות התאמות בין המצב הליקויי של האדם המוגבל בניידות לבין אחוזי הליקויים שניתנו בסעיף הליקוי המסוים הזה.


אכן זה מה שנעשה בפועל ויצא דוח מבקר המדינה מספר 56ב שקבע שטוב שעושים את זה בפרקטיקה אבל ראוי שזה גם יבוא לידי ביטוי בחוק עצמו על מנת להביא למיצוי זכויותיהם של המבוטחים ועל מנת שיהיו מודעים ויראו את זה בעצם בחוק.


לאור כך, נקבעה הוראת שעה שמבקשת בעצם לקבוע מדרג של אחוזי הליקויים בליקוי הזה בין 40 ל-100 אחוזים, על מנת למצות את זכויות המבוטחים.

מה המצב היום?

היום הוראת השעה כעיקרון הסתיימה.

למה אתם באים להאריך הוראות שעה?

אנחנו לא באים כרגע להאריך את הוראת השעה. אנחנו באים לעגן אותה כהוראה של קבע, כך שזה יופיע באופן קבוע במדרג הליקויים.

ולא צריך לעשות את זה בחקיקה?

בהחלט שצריך לעשות את זה בחקיקה.

חקיקה ראשית?

צריך את אישור הוועדה.

צריך את אישור הוועדה. לא חקיקה ראשית. מדובר בהסכם, בחקיקת משנה. צריך את אישור הוועדה לנושא הזה.


כאמור, אנחנו מבקשים להפוך את זה כהוראה של קבע. בדקנו ומצאנו לאורך התקופה של הוראת השעה שבאמת הדבר הוביל למיצוי הזכויות.

נקבל מספרים ונתונים מהביטוח הלאומי.

המספרים אומרים שמספר התובעים בגין תיקון א'7 גדל בהרבה. בשנת 2005 למשל, כ-7,500 קיבלו בגין הליקוי הזה כאשר בשנת 2009 כ-11 אלף קיבלו בגינו. הגידול שלהם הוא בערך כפול מהגידול שכוללת אוכלוסיית הניידות והחלק שלהם ב-2005 היה כ-30 אחוזים.

אני לא מבין מה את אומרת. תתחילי מהתחלה ותסבירי לי. תסבירי מה המצב היום ומה אנחנו רוצים לקבע.

אני מציגה את הנתונים אחריהם עקבתי. הנתונים מראים שיש עלייה משמעותית במספר האנשים שתבעו בגין הליקוי א'7.

ומה זה אומר?

ב-2005 למשל, 7,500 אנשים תבעו.

מה אומר הליקוי?

הליקוי אומר מה ששרי הסבירה.

הוא לא אומר מה שהיא הסבירה. מה אומר א'7?

אדוני, נמצאת כאן מנהלת תחום ניידות והיא יכולה להסביר.

א'7 הוא בעצם מה שנקרא בשפת העם שיתוק מוחין.

כמה אנשים כאלה יש במדינה והם תחת ההגדרה הזאת?

שונטל תיתן את הנתונים באופן יותר מדויק ממני, וזה מה שהיא עכשיו רוצה לתת. אנחנו לא יודעים כמה במדינה אלא אנחנו יכולים לומר כמה מקבלים בהסכם הניידות.

את לא יודעת כמה יש במדינה?

לא.

הם לא זכאים לקצבאות מסוימות?

לא כולם פונים.

יש לנו נתונים לגבי אנשים שמגיעים אלינו ולא לגבי אלה שלא מגיעים אלינו.

יש אדם שהוא עם מאה אחוזי נכות עם שיתוק מוחין והוא לא פונה אליכם בדרך כלשהי?

בניידות זה יכול להיות.

לא, בדרך כלשהי.

אין לי את הנתונים המדויקים לגבי מספר הסובלים משיתוק מוחין.

רע מאוד.

אני מניחה שלמשרד הבריאות יכולים להיות הנתונים האלה ולא למוסד לביטוח לאומי.

למה?

למוסד לביטוח לאומי יכולים להיות נתונים רק לגבי מי שפונה אלינו ומבקש אותם.

כן, אבל איזו סבירות שמישהו לא ירצה לקבל גמלה?

יש בהחלט סבירות. למשל בניידות מקבלים הטבות רק מי שיש לו רשיון נהיגה או שיש לו מורשה נהיגה.

אבל הם פונים לקבלת קצבת נכות.

בנכות כללית פונה מי שמאבד את כושר ההשתכרות. לכאורה יכול להיות אדם עם שיתוק מוחין שמתפרנס יפה. הכתובת היא לא ביטוח לאומי.

אתם לא יודעים כמה אנשים כאלה. יואב, אתה יודע כמה אנשים במדינת ישראל עם שיתוק מוחין?

לצערי, לא.

גם אתה לא?

אין נתונים כאלה. בשום גוף אין נתונים כאלה. זה אחד הדברים שמדברים עליו, שצריך להתחיל להקים מאגרי מידע בנושאים האלה אבל לצערי זה לא קורה ובאופן אבסורדי אין שום גוף במדינת ישראל שאתה יכול לקבל ממנו את הנתונים האלה.

תודה. תמשיכי.

ב-2005 היו 7,500 שקיבלו בגין שיתוק מוחין. ב-2009 המספר הזה גדל ל-11 אלף. כאשר ב-2005 האוכלוסייה הזאת שסובלת משיתוק מוחין הייתה כ-30 אחוזים מסך כל מקבלי ניידות, היום, בשנת 2009, הם הגיעו ל-35 אחוזים. זאת אומרת שהגידול שלהם הוא הרבה יותר מהיר מאשר הגידול של אוכלוסיית מקבלי הניידות.

אני לא מבין מה את אומרת.

איך את מסבירה את הגידול הזה?

בהוראת השעה.

אני יכולה להסביר.

תסבירי כי אנחנו לא מבינים מה אתם אומרים. אתם עוסקים בעניין, אתם בקיאים בו, אתם באים לכאן ואתם מונעים אתנו נתונים.

לא.

או מונעים הסברה ואי אפשר להבין שום דבר ממה שאתם אומרים.

מה שקרה לפני הוראת השעה, שמוגבלים בניידות שהיה להם שיתוק מוחין אבל לא ענו בדיוק בדיוק לסעיף, שהם היו מאה אחוזים נכים אלא נגיד היו 80 או 90 אחוזים נכים, הם יצאו החוצה ולא קיבלו בכלל הטבות.

הוראת השעה הרחיבה את מעגל הזכאים.

הרחיבה. אנחנו ביקשנו בזמנו – בפנייה לכנסת – שזאת לא תהיה הוראת שעה אלא שזה יהיה תיקון להסכם, אבל אז באה הוועדה ואמרה שהיא חוששת שהתיקון שלנו יפגע בציבור הנכים, למרות שאנחנו מתכוונים להיטיב אתם, ולכן בואו נקבע את זה לתקופה של שלושים חודשים והתבקשנו להביא נתונים כדי לראות האמנם השינוי הזה מיטיב עם ציבור המוגבלים בניידות או מרע אתם.


מה ששונטל מראה זה שבעקבות הוראת השעה שהפעלנו אותה, יש גידול במספר המקבלים ולכן אנחנו מבקשים את אותה הוראת שעה לעגן בהסכם.

אם אפשר, יש לי שתי שאלות. נכי שיתוק מוחין קיבלו גם קודם ברובם משום שרופאים מצאו את הדרך לתת.

אני לא מקבל את מה שאתה אומר ואומר לך למה. לפי הנתונים של הביטוח הלאומי, בשנת 2005 קיבלו 7,500 אנשים ובשנת 2009, בעקבות שינוי המדרוג, המספר קפץ בעוד 50 אחוזים והגיע ל-11 אלף. אם כן, הרופאים לא נתנו.

ולכן יש לי שתי שאלות. אנחנו יודעים, למרות שאנחנו לא יודעים את המספרים המדויקים של מספר נכי ה-סי.פי, שאוכלוסיית נכי ה-סי.פי היא האוכלוסייה שאולי הכי גדלה בקרב הנכים באופן טבעי, ויש יותר נכים מהפגיעה הזאת, ואז השאלה היא האם זה לא כתוצאה של זה.

אי אפשר לדעת. הם לא יודעים נתונים.

בדור הקיים יש פשוט יותר נכים שנכנסו בגיל 18.


דבר שני שהייתי רוצה לדעת הוא כמה מהם נכנסו ובאיזה דרגות.

הבנו. זאת שאלה שיכולה לתת לנו מענה לגבי ה-3,500 אנשים.

לגבי השאלה הראשונה שלך, בגלל שאין מאגר נתונים, אנחנו לא יכולים לתת את הנתונים.

אבל ב-2005 את יודעת שהבסיס היה 7,500 אנשים.

נכון.

והם היו לפי מאה אחוזי נכות.

כן.

עכשיו את נוגעת ב-3,500 האחרים. באיזה מדרוג הם נכנסו?

המדרוגים העיקריים בהם הם נכנסו זה ה-80-100.

כמה נכנסו ב-80?

יש לי את המספר הכולל. המספר הכולל ב-2009 הוא כ-8,000.

8,000 לבסיס של מאה? ב-2005 היו 7,500 אנשים וכולם היו במאה אחוזי נכות כי לפני כן לא היו מדרוגים. כולם היו במאה אחוזי נכות. עכשיו יש 8,000 במאה אחוזים.

כן.

זאת אומרת, גדלו ב-500 והשאר בא בעקבות המדרוגים. 3,000 גדלו בעקבות המדרוגים.

כן.

קיבלת תשובה.

כן.

גדלו ב-
50 אחוזים בעקבות המדרוגים.

אי לכך אנחנו נאשר את המדרוגים. אם זה הביא לפתרון, אנחנו נאשר את זה. נקרא.

הסכם בדבר גמלת ניידות (תיקון מס' 23)

ממשלת ישראל בשם מדינת ישראל (להלן – הממשלה)



המיוצגת על ידי סיגלית סייג ואבי גבאי, סגני החשב הכללי











מצד אחד

המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד), המיוצג על ידי אילנה



שרייבמן, סגנית המנהלת הכללית ואיתן קשמון, חשב המוסד











מצד שני

וברצון הצדדים לתקן את התוספת להסכם העיקרי כהגדרתו בסעיף 1 להסכם זה.

והמוסד הסכים לבצע את האמור בהסכם זה לאחר שנתמלאו התנאים שבסעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995.

1.
ההסכם העיקרי

"ההסכם העיקרי" לעניין הסכם זה – ההסכם בדבר גמלת ניידות שנחתם בין הצדדים ביום 1 ביוני 1977, ותוקן בהסכמים מיום 29 ביולי 1979, 10 במאי 1981, 27 במאי 1982, 10 באוגוסט 1984, 26 באוגוסט 1986, 12 באוגוסט 1987, 15 בפברואר 1990, 24 ביוני 1991, 2 בפברואר 1992, 2 בנובמבר 1992, 30 בנובמבר 1992, 15 במרץ 1993, 1 ביולי 1993, 9 בינואר 1995, 20 בינואר 1995, 7 באוגוסט 1997, 11 באוגוסט 1998, 14 בינואר 2001, 10 בספטמבר 2001, 12 בדצמבר 2002, 10 באפריל 2007, 12 באוגוסט 2008.

2.
תיקון תוספת א'


בתוספת א' להסכם העיקרי, בסעיף א' שיתוקים, במקום פרט (7) יבוא:


"(7)
(א)
שיתוק ספסטי בדרגה בינונית לפחות או אטכסיה

או תנועות בלתי רצוניות בשרירי גפה תחתונה אחת –
עם הפרעה בינונית בהליכה











40%



(ב)
(1)
שיתוק ספסטי בדרגה בינונית לפחות או





אטכסיה או תנועות בלתי רצוניות בשרירי





שתי הגפיים התחתונות – עם הפרעה בינונית





בהליכה, או –



(2)
שיתוק ספסטי בדרגה בינונית לפחות או





אטכסיה או תנועות בלתי רצוניות בשרירי





גפה תחתונה אחת – שעה שההליכה אפשרית





עזרת מכשיר הליכה ארוך בלבד.











60%


(ג)
(1)
שיתוק ספסטי בדרגה בינונית לפחות או




אטכסיה או תנועות בלתי רצוניות בשרירי שתי




הגפיים התחתונות, עם מכשיר ארוך אחד




הנלבש על הגפה, או –


(2)
שיתוק ספסטי בדרגה קשה בשרירי גפה




תחתונה אחת, שעה שהליכה אפשרית רק




בעזרת תמיכה או עזרה של אדם נוסף










80%


(ד)
חוסר מלא של כושר תנועה בשתי הגפיים התחתונות



כתוצאה מליקויים במערכת העצבים המרכזית,



בליווי של אטכסיה או תנועות בלתי רצוניות










100%"

3.
תחילה ותחולה

תחילתו של הסכם זה ביום פרסומו (להלן – יום התחילה), והוא יחול לגבי החלטת ועדה רפואית בדבר המוגבלות בניידות, שניתנה ביום התחילה ואילך.

תודה רבה. אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

אושר פה אחד

מאחר שכל חברי הכנסת הנוכחים כאן תומכים, אנחנו מאשרים את התקנות וקובעים שהתקנות קבועות.


תודה רבה.

תודה רבה לוועדה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00