PAGE
5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

14.7.2010


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 328

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי ג' באב התש"ע (14 ביולי 2010), שעה 10:00

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 122), התש"ע-2010

הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

עו"ד שי סומך, משרד המשפטים

עו"ד אדהם חאסקיה, אחראי על ביטוח לאומי, האגף לסיוע משפטי, משרד המשפטים

מיטל הוברט, מנהלת תחום בריאות, משרד הבריאות

ליאור שוחט, מינהלת השירות האזרחי לאומי

דב בארי, רפרנט ביטוח לאומי, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד שרי בכר, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

מרים שמלצר, מינהל המחקר, המוסד לביטוח לאומי

נתן בנימין, המוסד לביטוח לאומי

מזל דהרי, רכזת בכירה, אגף זקנה ושאירים, המוסד לביטוח לאומי

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

אלקנה אפרת

יעקובית ישפה - מתמחה

וילמה מאור

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 122), התש"ע-2010

הכנה לקריאה שנייה ושלישית

בוקר טוב. יום רביעי, ג' באב התש"ע, 14 ביולי 2010 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.


על סדר היום הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 122), התש"ע-2010, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. מאחר שנציג משרד האוצר יצא לטלפן לשר האוצר כדי לדעת אם אין ערעור, אני לא יודע מה לעשות. זאת הצעת חוק ממשלתית והוא עוד יכול לערער עליה, ואם הוא יערער, הם ימשכו את ההצעה ואני לא רוצה להשחית את זמן הוועדה.


אני רוצה שנציג האוצר יאמר לי אם הם מערערים. אדוני נציג משרד האוצר, מאחר שבתקופה האחרונה אתם לא שולטים במה שנעשה במשרד ואתם לא יודעים מה אתם עושים, רצינו לדעת, לפני שאנחנו מתחילים לדון, אם יש ערעור של משרדך על הצעת החוק הממשלתית ועקב כך החלטתם למשוך אותה.

הצעת החוק היא של ביטוח לאומי ובטח שלא אני אמשוך אותה.

אבל אתם במשרד האוצר שולטים גם בביטוח הלאומי. אל תצטנע.

קטונתי וקטונו מלשלוט בביטוח הלאומי. זה בסדר, אפשר להתחיל.

בסדר. נציגי הביטוח הלאומי, בבקשה.

ההצעה שהועלתה על שולחן הוועדה היום מבקשת לעשות שני דברים. ההצעה מבקשת לתקן בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי תחת הגדרת ילד, להגדיל את גיל הילדות. גיל הילדות שקבוע כיום לצורך ילדים לקבלת תוספות עבור הוריהם או לקבלת תלויים ושאירים קבוע עד גיל 22 ולמי שמשרת בשירות לאומי ולמי שמשרת בצבא, מעל גיל 18.


אנחנו מבקשים לאפשר יותר זכאות.

זה ייחשב גם בכל הגמלאות?

זה ייחשב בכל הגמלאות שיש בהן תלויים ושאירים.

כל מקום שכתוב שאירים.

שמפנים להגדרת ילד תחת סעיף 238.

גם בכל הדברים האחרים?

למה אתה קורא דברים אחרים?

שאירים בפנסיה. אלמנה ושאירים, ביטוח שאירים.

כן. בהחלט. תוספת לילד.

ילד ייחשב עד גיל 24?

כל עוד הוא משרת בצבא ולא יותר מ-36 חודשים.

מה זה משרת בצבא? צבא קבע זה צבא?

צבא סדיר. לא צבא קבע אלא רק צבא סדיר ורק שירות לאומי.

שירות צבאי של 36 חודשים.

התיקונים מתייחסים לחוק הביטוח הלאומי.

מדובר במי שמשרת בשירות לאומי ומי שמשרת בשירות סדיר שלא עולה על 36 חודשים. זה כיום כבר קבוע בהגדרת ילד בסעיף 238 וזה לא מה שאנחנו משנים, את ההגדרות האלה, אלא אנחנו רק מגדילים את הגיל מגיל 22 לגיל 24, על מנת לאפשר זכאות נוספת לילדים בתשלום תוספות עבור הוריהם או שאירים ותלויים.


הדבר השני שאנחנו מבקשים לעשות זה תיקון לסעיף 320 לחוק הביטוח הלאומי. הסעיף הזה דן בכפל גמלאות וכבר כיום הוא אומר שלא ישולם בעד אותו מאורע קצבה או תוספת בד אותו מאורע, בעד אותה תקופה. קורים מצבים בהם לאדם משתלמת תוספת – והדוגמא שהכי קל לי לתת כאן היא לגבי בן זוגו – בעבור אדם נוסף. כך לדוגמה אם יש אדם שמקבל קצבת זקנה, הוא יכול לקבל תוספת עבור אשתו. יש מצבים בהם בדיעבד מתגלה לאישה שהיא זכאית בעד עצמה לקצבת זקנה ואז, אם אנחנו מאפשרים לה זכאות רטרואקטיבית, נוצר מצב שבעד אותה תקופה רטרואקטיבית היא זכאית הן לתוספת והן לגמלת הזקנה, מה שסעיף 320 לא מאפשר.


אנחנו רוצים בעצם לאפשר מצב בו אנחנו נוכל לקזז מהאישה את התוספת ששולמה בעדה בעבור התקופה הרטרואקטיבית על מנת שלא ייווצר כפל גמלאות.


המצב הזה יקרה רק מקום בו הוכח להנחת דעת המוסד ששני בני הזוג חיו ביחד, מתגוררים ביחד, וזה כדי למנוע מצבים בהם קשה לנו לדעת שהתוספת אכן הועברה לידי האישה. במצב בו הם גרו בנפרד, המוסד לא יכול לדעת שבאמת הגבר העביר את התוספת ששולמה לידו בעבור האישה וכן במצב בו הבעל שקיבל לידיו את התוספת, נפטר ולא ניתן לקזז את זה ישירות ממנו.


אלה המצבים בהם אנחנו מבקשים לקזז.


אני אדגיש ואומר שלא יקרה מצב שהאישה שבעצם זכאית באופן רטרואקטיבי תישאר במינוס. זאת אומרת, אנחנו לא ניצור לה חוב שיוריד ממנה את הקצבאות. הסיבה לכך היא שגם התוספת ששולמה לידיו במשך כל התקופה הזאת, התוספת המרבית ביותר ששולמה לידיו, תמיד תהיה נמוכה מקצבת הזקנה המינימלית, כך שאם אנחנו נוריד את התוספת מקצבת הזקנה לאותה תקופה רטרואקטיבית, תמיד יישאר לה בפלוס. אמנם זה יהיה פלוס נמוך יותר, אבל שוב, היא קיבלה שתי גמלאות בעד אותה תקופה, שזה דבר שהחוק לא מאפשר.


דבר נוסף. אני מדברת רק על תקופה רטרואקטיבית על פי החוק. זאת אומרת, אם היא מגלה שהיא זכאית ארבע שנים אחורה לקצבת זקנה, סעיף 296 לחוק קובע שתשולם לה קצבה רק 12 חודשים אחורה. רק בעוד אותם 12 חודשים אנחנו נקזז את התוספת. אנחנו לא נקזז תוספת של ארבע שנים עבור קצבה שמשולמת שנה. זה תמיד יהיה לאותה תקופה רטרואקטיבית, כך שלא תיווצר פגיעה במבוטחים.

תודה רבה. משרד המשפטים רצה לומר משהו?

רציתי להעיר שהתיקון מתייחס לגמלאות הביטוח הלאומי. לפי מה שאני זוכר, החוק לגבי פנסיה של אנשי קבע, חוק הגמלאות אנשי קבע, לא מפנה להגדרה בחוק הביטוח הלאומי.

וקרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר?

אני לא יודע. אני לא מכיר. אולי אתה מכיר את התקנון יותר ממני. אני לא יודע אם הן מפנות להגדרה. אני לא יודע אם ההגדרה בתקנון מפנה לחוק הביטוח הלאומי. נראה לי שלא.

עוד מישהו רוצה לומר משהו? לא. מאחר שאף אחד לא רוצה לומר שום דבר, אנחנו נקריא את הצעת החוק.

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 122), התש"ע-2010

1.
תיקון סעיף 238

בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב, התשנ"ה-1995 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 238, בהגדרה "ילד" –
(1)
בפסקה (3), במקום "לא מלאו להם 22 שנים והם", ביוא "לא מלאו להם 24 שנים והם אחד מאלה".


(2)
פסקה (5) – תימחק.

2.
תיקון סעיף 230


בסעיף 320 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1)
נמצא אדם זכאי לקצבה בעד תקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת קצבה (בסעיף קטן זה – הזכאי), יופחת מסכום הקצבה שהוא זכאי לה סכום תוספת הקצבה ששולמה בזכותו כאמור, ובלבד שבתקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת הקצבה, התגורר הזכאי עם האדם שלו שולמה התוספת, ואותו אדם נפטר בטרם התבררה זכאותו של הזכאי לקצבה. על סכום תוספת הקצבה שיופחת כאמור, יחולו הוראות סעיף 315, בשינויים המחויבים".

3.
תחילה ותחולה

תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה) והוא יחול על גמלה המשתלמת בעד יום התחילה ואילך.

תודה. אנחנו נעבור להצבעה.

ה צ ב ע ה

הצעת החוק אושרה פה אחד


מאחר שאני חבר הכנסת היחידי שנמצא כאן, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק עוברת בוועדה כהכנה לקריאה שנייה ושלישית והיא תעלה במליאה. סביר להניח שבמליאה היא תזכה לרוב יותר גדול.


נושא הדיון הבא הוא תקנות הביטוח הלאומי והשאלה אם כל האנשים שנוגעים בדבר נמצאים כאן.

אדוני, הנציגים המקצועיים של ביטוח לאומי לעניין ההצעה הבאה טרם הגיעו.

בסדר. אנחנו נחכה ונקיים את הישיבה בשעה 10:30.


תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10