PAGE
15
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

5.7.2010


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 315

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, כ"ג בתמוז התש"ע (5 ביולי 2010), שעה 12:40

הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2) (תיקון – דחיית מועד חובת הנגישות), התש"ע-2010

הצעתו של חבר הכנסת אילן גילאון

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

אילן גילאון

אפרים חוצ'ה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

דניאל כץ, מפקח ארצי, האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מירב גת, יועצת האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד אדוארד וייס, סגן היועץ המשפטי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מירב גת, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד דן אורן, משרד המשפטים

עו"ד אליהו ליפשיץ, מנהל מחלקה בכיר, הלשכה המשפטית, משרד התיירות

יעקב גילת, אדריכל הדיור הממשלתי, משרד האוצר

אלכס פלוטנו, ממונה הנדסת ניהולך ופרוגרמות, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

אריאל יוצר, רפרנט מקרקעין ותכנון, אגף התקציבים, משרד האוצר

דוד חדד-לוןי, אדריכל משטרת ישראל

ישראל אבן זהב, רכז תחום נגישות, מטה מאבק הנכים

יעקב עילם, יועץ נגישות, מטה מאבק הנכים

ד"ר גבריאלה עילם, מורשה לנגישות השירות, מטה מאבק הנכים

יואב קריים, דובר מטה מאבק הנכים

אחיה קמארה, נציב שוויון לאנשים עם מוגבלות

שמואל חיימוביץ, ממונה נגישות ארצי, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

עו"ד בלהה ברג, יועצת משפטית, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

עו"ד יהודה מירון, ריטיינר, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

פנינה בן דוד, מנהלת המחלקה הכלכלית, התאחדות המלונות

עו"ד שאול שרצר, היועץ המשפטי, התאחדות ענף הקולנוע בישראל

יובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל

עו"ד מיכל שיק הרטוב, יועצת משפטית, עמותת נגישות ישראל

אמיר סיני, עמותת נגישות ישראל

הרצל בר-מג, ממלא מקום מנכ"ל דואר ישראל

עו"ד אילן שפירא, ראש תחום רגולציה עסקית, דואר ישראל

עו"ד פרלי שר, יועצת משפטית, דואר ישראל

עו"ד יהודית פסטרנק, יועצת משפטית, קרן קיימת לישראל

יחיאל כהן, אדריכל נוף, סגן מנהל מרחב מרכז, קרן קיימת לישראל

רפאל כחלון, איל"ן

עופרה גנור, מנכ"ל משותף, איגוד המסעדות, בתי קפה וברים

נועם ריזי, חבר ועד מנהל, איגוד המסעדות, בתי קפה וברים

עו"ד רות פרמינגר, יועצת, איגוד המסעדות

מיכה סול, איגוד המסעדות

משה וינרב, אחראי על התחום המקצועי, התאחדות חברות הביטוח

ראובן ברון, יועץ נגישות, המרכז לעיוור בישראל

מיכל סל

עו"ד יותם טולוב, ארגון בזכות

עו"ד נירית אהרון, הלשכה המשפטית, רשות הטבע והגנים הלאומיים

עו"ד דן כרמלי, סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר

אפרת זימן, ארגון הגג של ארגוני הנכים

טיבי רבינוביץ, איגוד הבנקים

יהודה אבני, איגוד הבנקים

אייל לב ארי

יעקובית ישפה – מתמחה

וילמה מאור

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2) (תיקון – דחיית מועד חובת הנגישות), התש"ע-2010

הצעתו של חבר הכנסת אילן גילאון

צהרים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2) (תיקון – דחיית מועד חובת הנגישות), התש"ע-2010, הצעתו של חבר הכנסת אילן גילאון.


חבר הכנסת אילן גילאון, בבקשה.

בעיקרון אנחנו היינו צריכים להתחיל את עבודתנו ב-1 במאי, תאריך היסטורי, 2006. קרה מה שקרה וההיסטוריה לא התקדמה בדיוק לפי רצוננו ולכן אנחנו את העבודה התחלנו פחות או יותר לפני שנה בוועדה שאתה מינית, ולשם כך אנחנו זקוקים ליותר זמן. נוצר מצב שעלולה להיות גזרה שהציבור לא יוכל לעמוד בה. משום שכאן אנחנו אנשים מידתיים ומשום שאין לנו שום עניין להפוך את הנמענים שלנו לעבריינים מצד אחד ולא להפוך את החוק לאות מתה, כי גם אחרי שאנחנו מחוקקים אנחנו צריכים לממש את החוק הזה, החלטנו בעצה אחת עם אנשים נוספים.

מי זה החלטנו?

אני והקשקשים. אני הנחתי הצעת חוק בעצה אחת עם הוועדה שהיא ועדה מתייעצת, היא שולחן עגול כאשר יש בינינו הרבה מאוד ויכוחים, וכאן גם צריך להגיע לתוצר ולהגיע להסכמים כי אחרת לנגישות לא תהיה כל משמעות. החלטנו לתת אורכה של עוד שלוש שנים, אותן שנים אבודות כפי שאני קורא להן, בהן לא התבצעה עבודה של תקנות.

עוד שלוש שנים ממתי?

למשל אם המגזר הפרטי היה צריך לסיים את עבודתו עד 2012 - על פי הצעת החוק החדשה הוא יצטרך לסיים עד 2015.

התקנות הוגשו?

זאת הסיבה להארכת תוקף החוק. התקנות בנושא של בניין חדש, כבר הגשנו. בנושא של בניין קיים, אנחנו נסיים עד הפגרה. יש לנו בעיות עם תקנות השירות שמטבע הדברים הן גם לוקחות הרבה יותר זמן.


לשני גורמים לא היה כל אשם בעיכוב הזה, לא הגורמים הפרטיים וגם לא הרשויות המקומיות. משום שאני לא רוצה לצלול לתוך הוויכוח של רשויות איתנות ולא איתנות, כי מי שמכים אותו פעם, לא מכים אותו כל הזמן – אולי משרד הפנים כן מעונין בכך, שאנחנו נניח לרשויות הלא איתנות כי הן לא יוכלו לעמוד בה – אני אומר שיצטרכו להשיג תקציב חיצוני כדי לתת תקציב איזון גם לרשויות שצריך להנגיש אותן לטובת ההנגשה. לכן הארכנו את תוקף התקנות בשלוש שנים לאלה ולאלה. היחידים שלא עשינו לגביהם כל שינוי, זאת המערכת הציבורית-הממשלתית וזה משום אחריותה הרבה לנושא ושנית, משום שגם כך יש לה יותר זמן. מדובר עד 2018. בזמן הנוסף שניתן לה, לעומת הפרטיים והאחרים, היה כי אין עליהם נטל כבד.

הצעת החוק הזאת עברה בהסכמה.

הצעת החוק הזאת עברה בהסכמה בוועדה.

לא בוועדה אלא בוועדת שרים.

בוועדת השרים היא עברה בהסכמה.

היו התניות?

לא.

שמעתי לאחר שהיא עברה בקריאה טרומית.

בוועדת השרים היו התניות?

לא. הייתה תמיכה.

אז מה קרה?

ראו כי טוב. אני אומר לך בדיוק איך זה קרה. האוצר פנה אלי ואמר שאולי נכניס בתוך זה גם עוד שלוש שנים.

למה? שיסבלו עוד קצת?

ניסו.

אני רוצה להבין. שאנשים יסבלו עוד קצת?

שלום. צהרים טובים. אני מאגף התקציבים במשרד האוצר. בנושא הזמן לגבי הרשויות.

לא, בנושא הרגישות החברתית.

כמובן.

אני חשבתי שכנציג אוצר רגיש חברתית תבוא לחבר הכנסת אילן גילאון ותאמר לו שאתם הולכים לעודד גופים לעשות את זה ותעשו את זה יותר מהר.

להפך. היו צריכים לתת מענק על כך שתסיימו את העבודה יותר מוקדם.

לתת בונוסים על התייעלות.

המערכת הציבורית, הדיור הממשלתי שאמון על הנגשת המבנים מטעם הממשלה, למעשה מחויב לנושא. צריך להבין שמבקשים להנגיש מעל 3,000 מבנים וזאת פרוצדורה מאוד מסובכת, לוגיסטית ותקציבית. מיום שעבר החוק הוחל בפיילוט ובסקר לגבי המבנים האלה.

זה גם אמור לגבי מעבר הצבא לנגב?

לעבר הצבא לנגב, יתייחס מי שאחראי על זה. אני לא יודע לומר. זה לא התחום שלי.

שם זה לא פרוייקט גדול. זה פרוייקט גדול. שם זה פרוייקט קטן.

שם זה פרוייקט גדול וגם כאן זה פרוייקט גדול. בכל אופן, אנחנו מתייחסים מאוד ברצינות לנושא הזה. צריך להבין שמדובר כאן, לפחות בשלבים מסוימים, בשרשרת ייצור. זאת אומרת, צריכים תקנות על מנת שידעו איך להנגיש.

שמונה שנים זה מעט?

שמונה שנים זה לא מספיק זמן על מנת להנגיש מעל 3,000 מבנים. כאשר אני מדבר על הנגשה, זה לא רק עצם הפעולה אלא זה לבדוק כל מבנה אחרי שאתה יודע מה אתה צריך לבדוק, להיערך לוגיסטית, להיערך תקציבית, להתחיל לבצע, לבקר את הביצוע וכולי. זאת פרוצדורה מאוד מסובכת שלוקחת זמן.

זה לא שמונה שנים אלא 12 שנים.

ניצלנו, אבל ניצלנו אותן עם מגבלה שלא היה בדיוק ברור, לפחות לא בכל המבנים, מה צריך להנגיש, ושנית, לפחות השנים הראשונות נוצלו על מנת לערוך איזשהו מסד נתונים שאפשר יהיה לעבוד לפיו.


אני רוצה להבהיר את המשמעות של זה שלא מאפשרים להשוות את התנאים למערכת הציבורית כפי שנעשה במקרים אחרים. אני חושב שלאף אחד מהיושבים כאן יש כוונה לא לעמוד בחוק. עצם זה שהתקנות עוד לא הותקנו, מבחינתנו זה יוצר בעיה להתחיל בביצוע. אנחנו עוד עסוקים בסקר לא כי התמהמהנו אלא כי זה באמת לוקח זמן.


צריך לקחת בחשבון גם את השיקול התקציבי. אין ויכוח כרגע על הסכום הכולל או על מה שהכנסת תאשר כאן להנגיש ולהתקין כי זה מה שיבצעו. עצם הפריסה היא משהו שאנחנו צריכים לקחת בחשבון.

לקחתם בחשבון.

לא.

בוועדת שרים לענייני חקיקה לא לקחו בחשבון?

לא. בוועדת שרים לענייני חקיקה לא הובהרה העמדה בצורה מספיק טובה.

אתם לא עושים עבודה טובה?

יכול להיות שבאותה נקודה נעשתה עבודה לא מספיק טובה. אני מגיע לכאן כדי לנסות כן להבהיר את העמדה בצורה מספיק ברורה.


ברגע שמספר השנים לביצוע הנגשה בפועל מצטמצם, עצם ההוצאה פר שנה גדלה ולכן זה מה שבעצם יוצר בעיה או נטל תקציבי כבד יותר כדי לבצע את הפעולה.

פר שנה זה לא נכון.

למה?

משום שאתה צריך לחלק את זה מ-2005 פר שנה.

לא מ-2006. הרי לא יכולנו להנגיש באותה תקופה עליה אתה מדבר.


אני חושב שכדאי לשקול מחדש את עצם השוואת התנאים על מנת לאפשר לנו לעמוד בחוק הזה בצורה טובה. אין כאן שום כוונה לנסות להתחמק.

בזה אנחנו בטוחים. מאחר שאנחנו בטוחים שאין לכם שום כוונה להתחמק, לכם יש הרבה כלים. אתם תלכו לפרוייקט ותראו. מאחר שכוונותיכם טהורות, והיה וחלילה לא הספקתם, אתם תבואו ב-2017 בחוק ההסדרים ותאמרו שמאחר שלא הספקתם את הכל, אתם דוחים בשלוש שנים. עד 2018, מאחר שאנחנו מכירים את הנפשות הפועלות, אם תדעו שיש לכם חוק, אולי תעשו. אם תדעו שמדובר ב-2021, נדמה לי שלא תעשו.

אני לא יודע איך הגעת למסקנה הזאת.

אדוני, אני לא מתווכח אתך. אני אמרתי את הדברים ואתה לא צריך להגיב. אל תגיב. אמרתי את שלי, תודה רבה. לקחתי את הניסיון הזה מ-11 שנים. אני חבר כנסת 11 שנים ולקחתי את הניסיון וראיתי ולמדתי.

יכול להיות שבמקרה הזה אתה טועה.

יכול להיות. אנחנו בסך הכל בני אדם וכולנו יכולים לטעות.

הצעת החוק הזאת כפי שהציג אותה חבר הכנסת גילאון באה לדחות מועדים לגבי שני סטים, אולי הסטים המרכזיים, של התקנות, תקנות מקום ציבורי קיים ותקנות שירות. צריך להבהיר שהצעת החוק מטבעה, בהיותה הצעת חוק של חבר כנסת גילאון, היא לא הצעת חוק שהממשלה יזמה אותה. הממשלה יצאה מתוך הנחה - משרדי הממשלה, גם בתגובה לבג"ץ על העיכוב בתקנות – שצריך לפעול לפי לוח הזמנים שקבע המחוקק והממשלה לא ראתה לנכון ליזום דחיית מועדים.


יחד עם זאת, כאשר ההצעה הזאת עלתה לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה, היא הייתה נראית לנו כהצעה שהיא סבירה כי כל עוד אין תקנות, קשה מאוד למי שצריך לבצע, להיערך להנגשה כי הנגשה אומרת תקנים טכניים ובלי שהם יפורטו בתקנות – ואם יש עיכוב במלאכת התקנות של שלוש שנים – זה נראה סביר, אולי לא הכרחי אבל סביר, לדחות את המועדים בשלוש שנים.


תוך כדי עבודה על החקיקה, ואני לא מדבר על איזושהי שאלה שצריכה לעכב הצעת חוק שרוצים בעצם, כך הבנתי, להריץ אותה, אבל יש שאלה שעולה כאן והיא שאלה משפטית ונראה לי גם שאלה ציבורית והיא ההבחנה בין רשויות מקומיות לבין יתר המגזר הציבורי.

אם יורידו את כולם מ-2018, זה יהיה בסדר? אז תימחק הטענה הזאת?

אני רוצה לומר לאדוני שהטענה היא טענה רצינית ואני מציע לוועדה שאת ההתלבטות והדיון לגבי ההבחנה הזאת אנחנו נעשה בין הקריאה הראשונה לבין הקריאה השנייה והשלישית.

אני מקבל את הצעתך.

נבוא לוועדה עם עמדה מגובשת אחרי שנתייעץ עם חברינו באוצר כדי לראות אם ההבחנה הזאת היא הבחנה שמחזיקה מים.

אני מגיע לכאן ממפעל עסקי עם פרוייקטים גדולים. אני יודע מה זה בעסקים כאשר אתה צריך לעמוד ביעדים, כמה אתה משתדל להקדים כי אתה מקבל בונוסים וכמה אתה משלם כאשר אתה מאחר. כאן לא נראה לי שעל איחורים משלמים קנסות. היחידים שמשלמים קנסות אלה הם אותם אנשים שהם שצריכים את הנגישות. הם היחידים שמשלמים קנסות ולא אף אחד אחר. אם היית אומר שיש לכם כאן עדיפות, בונוס על כל חודש שאנחנו מקדימים או קנס על כל חודש שאנחנו מאחרים, הייתי משאיר את זה חופשי. שמים תאריך מטרה והולכים למגרש הזה. אבל אין כאן תאריך מטרה.


יחד עם זאת, מאחר שאנחנו רוצים לקדם את העניין, אנחנו רוצים לעזור לאנשים, אני מקבל את מה שאתה אומר. המטרה היום תהיה להעביר את זה בהכנה לקריאה ראשונה ונראה את כל התאריכים בהמשך. יכול להיות שנעשה קצת שיפטינג בתאריכים על דעתו של המציע ונביא את זה למצב שכולם יהיו מרוצים. ברור לי שאלה שצריכים את הנגישות היו מרוצים אם זה היה מחר בבוקר, אבל ברור לי שאנחנו לא יודעים להביא את זה מחר בבוקר. אנחנו נצטרך לראות איפה אנחנו חיים.


אני אומר שהמטרה שלנו היא להעביר את זה היום בקריאה ראשונה, ודיון ממצה לגבי התאריכים נקיים בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית. אם מישהו רוצה להתייחס לתאריכים, אולי יחסוך את זמננו.

לא לגבי תאריכים. בפתח הדברים אני רוצה לציין שרשות הטבע והגנים מחויבת לנושא הנגישות עוד קודם להפיכת העניין לחובה חוקית. מאז שנכנסו לתוקף תקנות האתרים אנחנו ביצענו סקר בכל האתרים בשיתוף של אדריכל ומורשה נגישות, הגשנו תוכנית מסודרת לנציבות והבעיה היא שהצעת החוק הזאת חלה אך ורק על תקנות שנוגעות להנגשת השירות ותקנות שנוגעות להנגשת בניינים קיימים

אנחנו לא מקבלים את מה שאמרת. הייעוץ המשפטי של הוועדה מעיר.

אני מבקשת להסביר. לפני כשנה-כשנה וכמה חודשים, נכנסו לתוקף תקנות שנוגעות להנגשת האתרים. גם התקנות האלה הוגשו באיחור לוועדה ולמעשה איבדנו שנתיים. המטרה שלנו היא לעמוד בתקנות. אנחנו כבר התחלנו לעשות ואנחנו פועלים ללא לאות.

במקום ציבורי שאינו בניין.

ככל שאנחנו צוללים לעומק התקנות האלה, אנחנו מבינים כמה מורכב להנגיש.

הצעת החוק מתייחסת לזה.

לא, היא לא מתייחסת לזה. צריך להבין שמדובר בשמורות וגנים.

בסדר. תאמרי לממונים עליך שדיברת והצגת את הנושא.

זה לא העניין אדוני.

תאמרי להם שהצגת את המטרה.

אדוני היושב ראש, אני בהחלט מבין את מה שאדוני אמר לעניין הדיונים לקראת הקריאה השנייה והשלישית ועל כן לא אלאה את אדוני ואת חברי הוועדה בדברים, אבל אני חייב כן לומר משהו לגבי תאריכים.


כולנו מדברים על הנושא של אחריות המגזר הציבורי להנגיש את המקומות בו הוא נותן שירות לאנשים בכלל ולאנשים עם מוגבלות בפרט. אני חושב שאין שום הגיון שהמגזר הציבורי יקבל אורכה ארוכה יותר מהמגזר העסקי.

אמרנו שאנחנו נדבר על זה בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית.

ובכל זאת, רק להשלים את המשפט, ברשותך. אני חושב שמן הראוי הוא שהמגזר העסקי יישר קו עם המגזר הציבורי, בין אם זה יהיה ב-2015 כהצעתו של חבר הכנסת גילאון.

אשתי אופה עוגות יוצאות מהכלל ואני כל פעם מיישר, מיישר ומיישר.

השאלה מה התוצאות של היישור הזה.

אני לא אכנס כאן לתאריכים, אם זה 2015 או 2016, אלא אני רוצה להעיר הערה עקרונית. כאשר דובר על כל הנושא הזה במסגרת החוק, חשבו שעד ה-1 לנובמבר 2012 כבר יהיו תקנות ואז הכוונה הייתה לתת שש שנים, עד 2012. זה נדחה ובטח שלא בגלל המגזר הפרטי אלא משרדי ממשלה מסוימים שההתנהלות מולם הייתה בעייתית ודחו את העניין. מה שקורה זה שגם אם זה יוארך בעוד שלוש שנים, יתכן שזה לא ייתן מענה מספק כי אנחנו לא יודעים גם מתי התקנות האלה ייכנסו לתוקף.


אני מעלה את הנושא העקרוני והוא ש-6 השנים יתחילו להיספר מיום כניסת התקנות האלה לתוקף.

ברור.

אני חושבת שזה סביר, במיוחד אחרי מה שנאמר כאן, שבאמת התקנות האלה הן מאוד מאוד טכניות ומאוד מאוד יורדות לפרטים.

אנחנו מקבלים את מה שאמרת.

צריך לזכור שיש עוד המון תקנות בצנרת. אנחנו הגשנו בג"ץ נגד משרדי הממשלה על מנת לזרז אותם בתהליך הזה. מה שחשוב זה שפתרון הזמנים שיינתן אחרי הקריאה הראשונה ייתן מענה לכל התקנות.

זה לא יהיה לכולן. אי אפשר לפתור את הכל בבת אחת. אם אתה רוצה לגמור דברים, לא זאת הדרך.

יש לנו הצעה קונקרטית ונציג אותה בהמשך הדיונים.

דברו עם אילן גילאון.

אני היועצת המשפטית של נציבות השוויון. אנחנו סבורים שלא ניתן להתנות את הכניסה של התקנות לתוקף. אנחנו בהחלט תומכים בהצעת החוק של חבר הכנסת אילן גילאון ואנחנו סבורים שלא ניתן להתנות את הארכת המועדים במועד כניסת התקנות לתוקף. אנחנו מאוד חוששים נוכח התנהלות דיונים בתקנות שזה ייצור מוטיבציה מאוד גדולה בקרב גורמים שונים להאריך.

אנחנו לקחנו את החששות שלכם בחשבון.

לכן חשבנו שדווקא ההצעה של אילן גילאון כפי שהיא, לקבוע מועד קונקרטי של הארכת מועד וזמן, היא תקצוב את הזמן ותאלץ את כולם להתכנס תחת אותם מועדים.

אנחנו נעבור להקראה. אילן, אתה תשב במקומי.

חבר הכנסת אילן גילאון מחליף את היושב ראש

אנחנו מקריאים את הצעת החוק.

יש סעיף אחד בו אני רוצה להאיר את עיני הוועדה.

לגבי התאריכים?

לא.

לגבי התקנות עצמן?

לא. לגבי תיקון החוק.


בנוסף לנושא של התאריכים שקיבלתי ואני מסכים עם כל מה שנאמר, יש גם הצעה לתיקון של סעיף 19ט(2).

נוגע לבתי הדואר.

לא רק לבתי הדואר. הדוגמה היא של בתי הדואר אבל זה חל גם על כל מסעדה של 25 מושבים, על כל מלון של 20 מיטות ועוד גופים רבים אחרים. רציתי לוודא שזה לא יישמט בטעות.

זה לא יישמט. סוכם עם הנציבות.

הערה. הצעת החוק לא צריכה לתקן כבר את החוק המתקן מ-2005 אלא את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח-1998 ושם בעצם מופנה התיקון כיוון ש-19ט ו-19יב כבר מופיעים בחוק כי כבר הותקנו תקנות מכוח אותם סעיפים. זה אמור לגבי היכן יהיה התיקון בחוק.

אני מציע שנקריא, לרבות התיקון. אנחנו טיפסנו על החוק הזה כדי לעשות כאן את התיקון ההוא. כמו שאומרים בחתונות, מי שיש לו לומר משהו, יאמר עכשיו, כי אם לא, יצטרך לצנזר את לשונו.


אני מציע שניכנס להקראה רציפה בלי התנגדויות כי ממילא רק אני מצביע כאן ואני כבר די מגובש בעמדות שלי.

זה לא יהיה תיקון 3 אלא תיקון סעיף 19ט.

1.
תיקון סעיף 19ט


בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח-1968, בסעיף 19ט –
(1)
בפסקה (1), אחרי "רשות ציבורית" יבוא "למעט גוף ציבורי המנוי בפסקה (5) בהגדרה "גוף ציבורי"" ובסופה יבוא "ולעניין גוף ציבורי המנוי בפסקה (5) בהגדרה "גוף ציבורי" לתקופה שלא תעלה על 15 שנים מהיום הקובע".


זה הסעיף שבעצם נועד לתת הארכה רק לרשויות המקומיות. כל האחרים בעצם ייכנסו לסד הזמנים כפי שנאמר קודם. מי שהתקנות חלות עליו מ-2008, זה מ-2008 עד מתי שהוא צריך להנגיש סופית, ומי שאחר כך, זה אחר כך.


(2)
בפסקה (2), במקום "שש שנים" יבוא "תשע שנים".


זאת הארכה לגופים הפרטיים.

(3)
אחרי "לעניין רשות ציבורית" יבוא "למעט גוף ציבורי המנוי בפסקה (5) בהגדרה "גוף ציבורי" ולא יאוחר מיום כ"ו בחשוון התשפ"ב (1 בנובמבר 2012) לעניין גוף ציבורי המנוי בפסקה (5) בהגדרה "גוף ציבורי"" ובמקום "ט"ז בחשוון התשע"ג (1 בנובמבר 2012), יבוא "י"ט בחשוון התשע"ו (1 בנובמבר 2015)".


אני רוצה להעלות כאן נקודה שאנחנו כל הזמן נמצאים בעקבות תיקון מספר 2 שקבע לנו סדי זמנים, אנחנו בעצם משועבדים לזמנים. הראייה שלנו היא בעצם להתנתק משעבוד הזמנים ולא לרוץ אחרי הזמן אלא לקבוע שהזמן ייקבע שש שנים ו-12 שנים או יותר, כמו שנקבע במקור בתיקון מ-2005, ויימנה החל מכניסת התקנות לתוקף.


מה שאנחנו עושים כאן כרגע זה בעצם לתת את אותם זמנים אבל הם יימנו מכניסת התקנות לתוקף. זה הדבר הנכון לעשות ולא לרוץ כל פעם ולהיות כבול בזמן וכל פעם לתקן את החוק. זה לא הולך ככה.

אבל נותנים למדינה אינסנטיב.

אנחנו לא נותנים כרגע למדינה כלום.

אני מבקש להקריא את הנוסח כלשונו ללא הסברים וללא הבהרות.

אני מחויב להעלות את הנושא הזה.

אנחנו לא פותחים אותו כרגע.

אנחנו בעצם ניכנס כל פעם לשאלה הזאת.

אייל, הפרשנות לדברים שאתה אומר כאן היא שונה ממה שאתה מנסה להבהיר ולא כל אחד מבין מה שאתה רוצה. לכן אני אומר שנקרא את העניין כלשונו וזה מה שיסוכם. לא שש שנים ולא כלום.

אני לא מסתכל כרגע על שש השנים. אני אומר ממתי אני מונה את הזמנים.

זה לא מה שנאמר.

לדעתי זאת טעות לכשעצמה מבחינת התפיסה של הנציבות, אבל בסדר.


בהמשך מבקשת הנציבות לתקן את סעיף 19ט(ה)(2) שמתייחס לחובות עבר.

סעיף 19ט(ה)(2) אומר שפטור או דרישות מופחתות בדבר נטל כבד מדיי שנקבעו לפי סעיפים קטנים (ב)(2) ו-(ד) לא יחולו במקרה שנקבעו בעבר חובות מכוח חוק התכנון והבנייה שהחלנו לפני כניסת התקנות של בניין קיים לתוקף. זה יצר קצת קשיים ביחס לגופים כאלה ואחרים והנציבות מבקשת לאפשר לשר המשפטים, בתקנות שנדונות כעת, לקבוע פטורים או דרישות מופחתות שיהיו ריאליות לאותם גופים.

יכול להתקבל הנוסח שמוצע על ידי הנציבות. יכול להיות שנכון הנוסח שמשרד המשפטים אתמול ייצג בשיחת טלפון ואומר למחוק את הסעיף הזה. התוצאה היא אותה תוצאה.

לא, התוצאה היא לא אותה תוצאה.

אדוני, יש לי גם בעניין הזה הצעה. אני חושב שהנקודה הזאת, לגבי המהות, יש קונצנזוס די רחב. יש איזשהו סייג לסמכות לתת פטור, כפי שהציג את זה היועץ המשפטי.

בוא נקצר את זה. יש למישהו התנגדות לזה?

עוד לא הצעתי את ההצעה.

אם היה כאן חבר כנסת קם והיה אומר שזה נושא חדש, היינו בבעיה, אבל זה כרגע לא נראה לי.

ממילא נושא חדש הוא לא לפני קריאה ראשונה ואנחנו לפני קריאה ראשונה.

קל וחומר.

לקראת הדיונים, אחרי קריאה ראשונה, הייתי מציע שהנוסח שמופיע כאן מטעם הנציבות, יכול להיות שזה קושי שלי, הוא לא כל כך ברור לי ולכן בשיחה עם היועץ המשפטי הצעתי נוסח אחר. המהות היא אותה מהות. אני מציע שהנושא הזה ילובן עם היועץ המשפטי של הוועדה.

בסדר. תסלחו לי אבל אני לא אתן יותר רשות דיבור. אני מדבר על מהות ואנחנו למעשה כבר סיכמנו אותה אלא אם כן יש למישהו התנגדות מהותית למה שכאן קורה. אם לא, בואו נקרא ונסיים אותה. בין קריאה שנייה לשלישית, אני מבקש שהדברים יעובדו.

אם כן, ההצעה שלי מבחינת הנוסח היא לסמן את זה כנושא אבל לא לתקן כעת את הנוסח.

זה מה שנאמר. אני לא מתקן כלום.

בסימן 19ט(ה)(2), בסופו יבוא: "אלא אם נקבעה בהוראות לפי סעיף זה חובה אחרת לרבות חובה מופחתת או שבוטלה חובה שחלה לפי החוק האמור טרם כניסתן לתוקף של הוראות כאמור".

2.
תיקון סעיף 19יב(ג)

(1)
בפסקה (1) אחרי "רשות ציבורית" יבוא "למעט גוף ציבורי המנוי בפסקה (5) בהגדרה "גוף ציבורי"" ובסופה יבוא "ולעניין גוף ציבורי המנוי בפסקה (5) בהגדרה "גוף ציבורי" לתקופה שלא תעלה על 15 שנים מהיום הקובע".


(2)
בפסקה (2), במקום "שש שנים" יבוא "תשע שנים".

(3)
אחרי "לעניין רשות ציבורית" יבוא "למעט גוף ציבורי המנוי בפסקה (5) בהגדרה "גוף ציבורי", ולא יאוחר מיום כ"ו בחשוון התשפ"ב (1 בנובמבר 2012) לעניין גוף ציבורי המנוי בפסקה (5) בהגדרה "גוף ציבורי"", ובמקום "ט"ז בחשוון התשע"ג (1 בנובמבר 2012)" יבוא "י"ט בחשוון התשע"ו (1 בנובמבר 2015)".

אני עובר להצבעה.

ה צ ב ע ה

אושר פה אחד

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10