PAGE
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט

7.7.2010


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 250

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, כ"ה בתמוז התש"ע (7 ביולי 2010), שעה 08:30

הצעת חוק מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, התש"ע-2010

הצעתם של חברי הכנסת זאב אלקין, זבולון אורלב, דניאל בן סימון

הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

עו"ד מירב כהן, הלשכה המשפטית, משרד התרבות והספורט

צחי דוד, רפרנט תרבות, מדע ושיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד טל ישראל, רשות המסים, משרד האוצר

עו"ד מייסאא אבו אלהיגיא, משרד המשפטים

עו"ד רוני טלמור, משרד המשפטים

צבי יקותיאל, מנכ"ל מרכז זלמן שזר

אפרים הלוי, יו"ר הוועד המנהל, מרכז זלמן שזר

מרים רובינשטיין

אבי פרקש

מירב ישראלי

יהודית גידלי

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, התש"ע-2010

הצעתם של חברי הכנסת זאב אלקין, זבולון אורלב, דניאל בן סימון

הכנה לקריאה שנייה ושלישית

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. על סדר היום הצעת חוק מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, התש"ע-2010, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו אישרנו את מרבית החוק לקריאה שנייה שלישית מלבד הסוגיה הכספית של ההתחייבויות והמאזנים. סיכמנו בישיבה הקודמת שהמרכז יעביר למשרדי הממשלה את הנתונים הכספיים ועל פי זה משרדי הממשלה יעדכנו אותנו.


מי נמצא כאן מאגף התקציבים?

אני.

אתה מודע לשיחה של ראובן קוגן אתי הבוקר?

כן.

רשות המסים כאן?

כן.

אתם קיבלתם את החומר?

כן. מאחר שחלק מהמסמכים הגיעו אתמול ועדיין אנחנו עושים בדיקה, יכול להיות שנצטרך עוד איזשהו מסמך כדי לומר באופן סופי ומוחלט, אבל לכאורה נראה שאין בעיה.

אני קיבלתי הבוקר טלפון מראובן קוגן, רכז תחום תרבות, ספורט ועוד. הוא אמר לי שהוא ישלח אותך כדי שאתה תגיב לגבי הדוחות הכספיים שנמסרו לכם. בבקשה.

קיבלנו את הדוחות הכספיים מהחברה, כל מה שנתבקשנו, כולל עדכונים נכון להיום. אנחנו כן חושבים, בגלל מבנה הנכסים של העמותה ובגלל שהיא נמצאת בגירעון תזרימי, שצריך בדיקה יותר מעמיקה מאשר עיון בדוחות כספיים. אנחנו נעשה מהלך מאוד מאוד מזורז של מינוי רואה חשבון חיצוני שיעבור על הנתונים לעומק, ייפגש עם אנשי העמותה, ייכנס מעבר לדוחות הכספיים וייתן חוות דעת מוסמכת.

אתם כאלה דלים בידע שאתם צריכים לקחת רואה חשבון חיצוני?

אם זה היה עסק פרטי שלי, אולי הייתי מהסס פחות, אבל אני יודע שהמדינה כאן הולכת ומאמצת נכסים וחובות של עמותה, נכסים שלא ברור הסיכוי לממש אותם, נכסים שלא ברור אם ירצו לממש אותם.

כגון מה?

כגון מבנה, כגון מלאי ספרים.

מה הבעיה עם המבנה?

אני לא מניח שאם העמותה תיקלע למשבר תזרימי, אנחנו נרצה שהיא תמכור את המבנה שלה שהוא הנכס העיקרי שלה. אני בטוח שגם העמותה לא רוצה בזה. אנחנו גם לא רוצים שמצד שני המדינה תצטרך לעשות גירעונות, אם ייווצרו.

העמותה דיווחה לאורך כל הדרך על כך שסך כל נכסיה עולה על סך כל התחייבויותיה.

וזה נכון. זה משתקף מהדוחות הכספיים.

אז מה הבעיה? אם היא תפשוט רגל, יהיה כינוס נכסים וימכרו את הבניין.

זה לא מצב שאנחנו רוצים להגיע אליו. גם העמותה לא רוצה בזה.ף

מה זה יעזור? אתה אומר שלפי הדוחות סך כל הנכסים עולים על סך ההתחייבויות, אבל אתם לא בטוחים שאפשר למכור. ואז מה?

העמותה את שנת 2008 סיימה בגירעון תזרימי מסוים, את שנת 2009 בעודף תזרימי מסוים. הסתכלות יותר מעמיקה על העמותה תוכל לומר אם העמותה מסוגלת לשרת את חובותיה כמו שהם, בלי להגיע למצב שהיא צריכה למכור נכסים משמעותיים. עם האמירה הזאת הרבה יותר קל למדינה לקחת את התחייבויותיה.

כמה זמן דורשת בדיקה כזאת?

לצורך ביצוע ההתקשרות עם רואה חשבון חיצוני, אנחנו צריכים כשלושה שבועות, לתת לו עוד מספר שבועות לעבוד. עד חודשיים.

אתם מבקשים עד שישים ימים.

כן.

רשות המסים, אין לכם היום תשובה. נכון?

נכון.

לכמה זמן אתם זקוקים?

אני מניחה שהזמן שנקב בו צחי יספק אותנו. גם פחות.

שישים ימים וגם אתם תשלימו את הבדיקות שלכם. יש עוד משרד ממשלתי שרוצה להתייחס? משרד המשפטים, בבקשה.

אני מבקשת לומר שני דברים, האחד לגבי הסעיף שעדיין חסר בנוסח והאחד לגבי סעיף שכבר נכנס לנוסח.


אני מבקשת לחזור לרגע לסעיף שמדבר על הנציגים שיהיו במועצת התאגיד הציבורי.

אחרי שאני אשמע אותך, אני אשקול אם להתיר לחזור לסעיף הזה, כי למעשה הצבענו עליו. זה שאני מסכים לשמוע, זה עוד לא אומר שאני חוזר אליו.

אני מודה לך על הנכונות לשמוע.


אנחנו הסכמנו שיהיו שני נציגים של תאגיד שלא למטרות רווח וכולי, כאשר הכוונה בעצם הייתה לכוון במידת האפשר. הם דיווחו על חברות בארגון בין-לאומי – ISESF – ובעצם אנחנו הכנסנו לנוסח דרישה לחברות בארגון הזה.


מבדיקה שנעשתה אצלנו עולה שבעצם מכל מדינה יש בארגון הזה רק גוף אחד שהוא חבר בו. זאת אומרת, יש ייצוג אחד לכל מדינה.

מי קובע את הייצוג הזה?

זאת שאלה שאני לא יודעת מה התשובה עליה. אני אשמח אם יוכלו להאיר את עיניי החברים מהמרכז. המשמעות מבחינתי היא שמדובר בקריטריון שהוא מצומצם מדיי משום שהוא לא יאפשר אפקטיבית לגופים אחרים שיקומו בארץ, גם אם הם יהיו בעלי מעמד משמעותי בתחום המחקר ההיסטורי. עדיין זה לא יאפשר להם להיכנס להגדרה ולהיות שותפים בניווט של התאגיד הציבורי, רק בגלל שהם לא חברים באותו ארגון בין לאומי בו מתאפשרת חברות רק לגוף אחד מכל מדינה.


לכן אני מציעה או מבקשת לשקול מחדש את ההכללה של התנאי הזה ולראות אם אפשר להציע במקומו תנאי אחר או להגיע להגדרה יותר טובה, אבל שהיא לא תהיה סגורה מדיי.

ההנחה שלנו בכל הנושא של החיוב במס מתבססת על זה שמשרד המשפטים נכון לשנות את המנגנון כך שלמעשה תהיה הקבלה בין התאגידים. זה אומר שבעת שיתחיל הפירוק, גם יוקם התאגיד הסטטוטורי ואליו יועברו הנכסים, על מנת שיהיה מוסד ציבורי אליו עוברים הנכסים.

תגובות המרכז.

אני קצת מתפלא על משרד המשפטים. בהתחלה נאמר לנו שלא רוצים עמותה מפני שמוציאים עמותות מהחוקים, אבל ברור לכולם, היה מוסכם על כולם, שהחברה ההיסטורית שהקימה את מרכז זלמן שזר אכן תבוא לידי ביטוי בחוק הזה. אמרו שנוציא רק את העמותה, כך שלא יהיו עמותות כמו בבגין וכמו ברבין. היה ברור – כך אני הבנתי – לכולם שמדובר בחברה ההיסטורית הישראלית. בנציגי החברה ההיסטורית הישראלית. עכשיו אני שומע זמירות חדשות. לא, אולי יקום גוף חדש מתחרה ואותו נכניס. לא זאת הייתה הכוונה.

לא זאת השאלה שנשאלת. נשאלת האם העובדה שבאיגוד הבין לאומי אפשר לקבל רק גוף אחד מישראל, היא עובדה נכונה.

היא נכונה.

מי בוחר את הגוף הישראלי?

אנחנו הגשנו מועמדות לפני ארבעים שנים והתקבלנו.

כלומר, הגוף הבין לאומי בוחר.

כן, הגוף הבין לאומי בוחר.

כלומר, לא אנחנו.

לא. הגוף הבין לאומי.

האם תיאורטית הגוף הזה מחר יכול להחליף את הנציג? כלומר, אם מחר בבוקר החברה ההיסטורית – סליחה על הביטוי – תתנוון, ויקום גוף חדש בקצב צמיחה רגיל וטבעי, גוף ענק, שיתברר בעוד 15 שנים שהוא החברה ההיסטורית האמיתית. אין מניעה שהגוף הבין לאומי מחר אומר שאתם אלטע זאכן, יש כאן משהו אחר.

קרה שהוחלפו גופים שמייצגים מדינות במהלך השנים?

לא שאני יודע. אין לי תשובה. אני לא יודע.

אני חושב שלא זאת השאלה הרלוונטית. השאלה הרלוונטית היא האם הם נכנסו לארגון, זה נעול ואז בעצם אנחנו אומרים שלא חשוב מה יהיה מעמדה של החברה ההיסטורית ומה היא תהיה, היא מונצחת לנצח. לא, היא לא מונצחת לנצח. כלומר, לפי התשובה המקצועית הניתנת אומרים לך שתמיד הגוף המוביל במדינת ישראל, החברה ההיסטורית האמיתית, לא העמותה, הגוף ההיסטורי המוביל במדינת ישראל, לגוף הבין לאומי יש אינטרס שהוא זה שייצג את מדינת ישראל ולא מישהו אחר.


אני מדייק בדבריי?

כן.

אני רוצה להוסיף.

אין צורך להוסיף.


אתה רוצה להגיב לסוגיה הכספית?

התבקשנו ביום ראשון להביא נתונים על הנכסים שיש לנו ואנחנו העברנו את כל הנתונים. נתון אחד לא יכולנו להעביר משום שביקשו חשבוניות להוכיח ששילמנו מע"מ ב-1990 וב-2002. אין לנו את החשבוניות האלה כי כבר עברו שנים.

מי ביקש?

רשות המסים. לעומת זאת, אנחנו המצאנו את כל החוזים של הרכישה שמראים שהסכומים בתוספת מע"מ. בנוסף הם ביקשו אתמול את המלאי לפי סעיף י"א. הם ביקשו את טופס רכוש י"א והעברנו גם אותו. כל הנכסים עם הפחת שלהם והעלויות, הכל נמצא ברשות המסים.

עכשיו אני שואל את משרדי הממשלה. זולת הבעיה הזאת שכרגע האוצר, גם אגף התקציבים וגם רשות המסים, מבקשים שהות של עד שישים ימים כדי לבדוק את כל הנתונים שניתנו, האם יש עוד איזושהי מחלוקת לגבי הנוסח הקיים?

אני לא לגמרי הבנתי אם פתרנו כי הרי צריך לשנות את המנגנון ואין כרגע נוסח חדש. הנוסח הזה צריך להיות מוסכם.

סעיף 31, צריך לנסח אותו ולכתוב מתי הוא נכנס לתוקף.

לא רצית את ההסדר שהצענו בישיבה הקודמת.

לא, לא יכול להיות לו הסכם. בתוך שישים הימים גם מגבשים את הדבר הזה, אבל אל תבואו אחרי שישים יום ותאמרו שאתם צריכים עוד ועוד. אני תמיד אומר כאן לחבריי שחלק מהמורשת שלנו, של המר זיכרונו לברכה, היא שגם תאריך חדש מגיע. לכן אני אף פעם לא נלחם על תאריכים כי גם התאריך החדש יגיע, מה עוד שאנחנו גם מחויבים בהסכמה.


לעניין שלך. מה שחשוב זה שבמועצה יהיה הגוף הציבורי המוביל האמיתי של מדינת ישראל. כיום זאת החברה ההיסטורית ועל כך אין מחלוקת בין כל המומחים.

אנחנו לא חולקים על כך.

לפי התיאור המקצועי שהם אומרים, והיה והחברה ההיסטורית מתנוונת והיא לא הגוף המוביל, הגוף הבין לאומי ייקח מישהו אחר.

הגוף הבין לאומי הזה הוא בעצם גוף על בסיס פרטי. בגלל שאני לא באה מהתחום אני לא יודעת אם יש גופים אחרים בין לאומיים בתחום ההיסטוריה. הגוף הזה בכל מקרה הוא לא גוף דחוס וטעון וכולי. מצד שני, למה אנחנו, המדינה או הממשלה, כאשר היא בוחרת נציגים לגוף שפועל לפי החוק בישראל, צריכה להסתמך על השאלה אם יש איזשהו ארגון בין לאומי שהאופי שלו הוא פרטי, שהמדינה לא חברה בו כמדינה, כן או לא החליט לבחור בגוף כזה או אחר, כאשר אפשר לשאול מה הקריטריונים לפיהם הם בוחרים ואותם קריטריונים יכולים להנחות גם כאן.

שתי תשובות. תשובה אחת היא – הואיל ואת יושבת בוועדת החינוך והתרבות – שמרבית הגופים הבין לאומיים שמארגנים את ההשכלה הגבוהה, הם לא גופים רשמיים של האו"מ או משהו כזה. מרבית הארגונים הבין לאומיים שקשורים כמעט בכל תחומי הדעת. קחי עכשיו את הניסוי של מה שנקרא המפץ הגדול, הוא לא בחסות האו"מ או משהו גדול. זאת התארגנות וולנטרית של מדעני העולם, שהם בחרו מי המדענים מישראל שמשתתפים, ויש להם קריטריונים.


אני לא יודע אם יש גוף אחר, אני לא מקצוען, הם המקצוענים שלנו ובמהלך הדיונים היו כאן גם הפרופסורים שלא הזמנו אותם היום. הבנו שזה הגוף הבין לאומי החשוב. אני יוצא מתוך נקודת הנחה שהואיל ויש קנאת סופרים, יש כנראה עוד איזה גוף אחד או שניים או שלושה, אבל אני מבין שזה הגוף הבין לאומי המוביל.


למדינת ישראל יש אינטרס עליון להיות על הבמה הבין לאומית בכל תחומי הדעת, מה עוד שמדובר כאן בתחום רגיש שיש לנו אתו מחלוקות בעולם, בסוג של ההיסטוריה של העם היהודי. רק השבוע התקיים כאן דיון על ההכחשה של הקשר בין העם היהודי לארץ ישראל בספרי הלימוד הפלשתינים והמדינות התומכות משקיעות מיליונים כדי להחליף את ספרי הלימוד של הפלשתינים שעד עכשיו למדו בספרי הלימוד הירדנים, אתם יש לנו הסכמי שלום ושם אין היסטוריה יהודית. מאברהם אבינו מדלגים לפולשים הציונים. אין שום רצף. דווקא מדובר בתחום שיש לנו כן עניין. המבחן הבין לאומי מבחינתי הוא מבחן מאוד מאוד חשוב. נציגי האקדמיה שלנו, מי המדען שיוזמן, זה דבר מאוד מאוד חשוב.


אני אומר שאנחנו לא נשנה את זה, אבל אם יתברר עוד שישים ימים שיש מבחן מוסכם – תעשו בדיקה ותראו אם יש עוד איזשהו גוף. אותנו מעניין שיהיה הגוף הישראלי המוביל והחשוב.

אנחנו מסכימים.

גוף שיש לו הכרה בין לאומית, שכולם יודעים עליו. אנחנו לא עושים כאן טובה לכמה היסטוריונים זקנים שעבר זמנם. העניין הוא לגופו, לקחת באמת את הגוף המוביל. אני יודע רק על החברה ההיסטורית. אגב, כמעט בכל תחומים, החברה לחקר המקרא, החברה הישראלית הארכיאולוגית, כמעט בכל תחומי הדעת, אלה התארגנויות מקצועיות וולנטריות. אני לא יודע איך זה בעולם המשפט. המכון לחקר המשפט, כולל גם המכון להשתלמויות של המשפטנים, הוא לא גוף ממשלתי.

המכון להשתלמויות הוא של משרד המשפטים.

אני אומר לך את זה כיושב ראש ועדת החינוך והתרבות, שזה חלק מהמבנה של העולם האקדמי. אגב, גם של חוסר תלות בממשלות. כמו שאת יודעת, חוק המועצה להשכלה גבוהה וה-ות"ת מושתת על זה שתהיה חומה בין הממשלה לבין המוסדות להשכלה גבוהה, כדי שלא שר החינוך יחליט אם הוא מקדם היום מחקר בפיזיקה או מחקר בסינית.


גם בגופים המקצועיים יש הפרדה מוחלטת בדברים האלה. לכן זה לא פלא בעיניי שהחברה ההיסטורית היא לא גוף ממשלתי אלא היא התארגנות של ההיסטוריונים הבכירים.


אנחנו לא משנים את זה, אבל את רואה, אוזניי קשובות כי אותנו מעניין טובת העניין ולא משהו אחר.

תודה לך.

כל יתר הדברים קשורים? כי הגיעה לכאן גברת מרים רובינשטיין שחשבה שעדיין סוגיית העובדים לא סגורה. סוגיית העובדים סגורה עד הסוף, נכון?

אני לא קיבלתי תשובה מהממונה על השכר על הנוסח הסופי, למה הוא התכוון. הוא לא נמצא כאן, אבל שלחתי לו את זה במייל.

אנחנו לא כפופים לו בשישים ימים. הוא לא משיב, הוא לא משיב. אנחנו רואים את הנוסח שלנו.

יש שני נוסחים שלא ידעתי איזה נוסח אתה מבקש לסגור.

בפעם הבאה, אם הוא לא יבוא, אנחנו נכריע בנוסח בלעדיו.

אני אכתוב לו עוד פעם.

את לא צריכה לכתוב לו. מצדי, גם אם לא תכתבי לו עוד הפעם, זה בסדר גמור.

אני בכל זאת אכתוב.

פונים והם צריכים להשיב. בגלל זה אנחנו לא נעכב. אם את רוצה, גברת רובינשטיין, לדבר אתו עוד פעם כי הנושא הזה עדיין לא סגור.


נא לרשום, יש לנו שלושה דברים.

האחד, בדיקת הדוחות הכספיים להבטיח שהנכסים עולים על ההתחייבויות והם עומדים בתנאים כפי שהאוצר מעוניין בהם.

השני, סוגיית המיסוי.

למעשה הסוגייה השנייה היא סוגיית הסדרת המנגנון.

סוגיית הסדרת המנגנון של המעבר מעמותה לתאגיד על פי חוק.

זה נמצא בתהליכי גיבוש ואוכל להציג זאת, אם אדוני ירצה.

הסוגייה השלישית היא והיה ותתקבל תשובת הממונה על השכר, נתחשב בה. אם לא תתקבל תגובתו, וגם אם לא תהיה פנייה נוספת אליו, אנחנו נכריע בסוגיה הזאת גם בלעדיו.

לגבי המעבר מעמותה קיימת לתאגיד החדש. אנחנו קיווינו המודל יהיה מודל של סגירה-פתיחה ואני מבינה שמשיקולים של רשות המס הם מעדיפים לא לייצר כאן הוראות מס מיוחדות אלא לייצר מצב שיוכל להיכנס לדיני המס הקיימים. הם מבקשים לחרוג מהמודל הזה. זה מעורר לנו קושי מסוים משום שאנחנו חושבים שזה לא נכון שיהיו קיימים בעת ובעונה אחת גוף פרטי וגוף ציבורי שיש להם את אותן מטרות ובעצם אותה פעילות. לכן חשבנו שהרעיון הנכון הוא לעשות סגירה-פתיחה, אבל אם זה לא מסתייע, המודל שאנחנו מציעים הוא ברוח הזאת ואנחנו עוד נגבש את זה ונכין נוסח: שהתאגיד הסטטוטורי יקום ביום התחילה של החוק, אבל הוא לא יהיה פעיל עד למועד בו הוא יקבל את כל הנכסים וההתחייבויות של העמותה במסגרת הפירוק. בעצם התאגיד יהיה קיים. זה גם הגיוני שברגע שהעסק חי יותר, הפעילות עוברת.

בסדר גמור.

בגלל שיהיה פער זמנים מבחינת הנתונים של המדינה, שהממשלה מקבלת, אנחנו קיבלנו נתונים מאוד מפורטים וקותי עשה מאמץ מאוד גדול, ואני באופן אישי מאוד מעריכה את זה, להעביר לנו באופן מהיר נתונים מפורטים וטובים. כל הנתונים שאנחנו מקבלים הם נתונים שהם נכונים להיום, אתמול או שלשום או לעכשיו, אבל המהלך של הפירוק לוקח זמן ויכול להיות שיהיה פער זמנים ובתוך פער הזמנים הזה, המדינה, כמי שמקבלת על עצמה את התאגיד, צריכה מבחינה ציבורית לדעת מה קורה שם. זה לא מתוך חשד אלא פשוט מתוך אחריות ציבורית. אני חושבת שהפתרון הזה יכול להיות משהו שדומה "למעין חשב מלווה". כלומר, לפי החוק, ברגע שהחוק ייכנס לתוקף, שר האוצר או מישהו שהוא ימנה לצורך העניין יהיה צריך לאשר עסקאות או דברים שיעמדו בקריטריונים כלכליים שייקבעו, נגיד עסקאות מעל סכום מסוים וכולי, עד להשלמת הפירוק.


בגדול, זאת המתכונת.

נראה לי מבנה ראוי ונכון.

אני אשלים במשפט אחד. מהלכים שהם לא בסדר העסקים הרגיל.

אדוני היושב ראש, בישיבה הקודמת התקיים כאן דיון סביב השאלה של מה יהיה דרך המעבר. אני חושב שנקודת המוצא הייתה ששני הגופים לא יהיו קיימים בו זמנית ואנחנו נעשה סגירה-פתיחה. אם אנחנו עכשיו פותחים את העניין הזה, אנחנו נכנסים כאן למדרון חלקלק, אחד הביטויים שמאוד אוהבים להשתמש בו. במשך תקופה ארוכה יהיה תאגיד שהוא לא פעיל ותהיה עמותה עם חשב מלווה. אני חושב שזה לא מצב בריא.

לא, אנחנו נקבע לוח זמנים.

המהירות של המעבר, תהיה תלויה במהירות הליך הפירוק שאתם תיזמו.

אנחנו נקבע זמנים לתהליך הזה.

הליך הפירוק יהיה הליך מרצון שיוזמת אותו האסיפה הכללית של העמותה. היא מתחילה אותו והיא מסיימת אותו.

נכון.

לכן השאלה כמה מהר ההעברה תתרחש, בסופו של דבר תלויה בכם ולא בנו.

לנו אין עניין למשוך את זה.

מצוין. אם כך, מה שאתה אומר, לא יקרה.

אפרים, אנחנו נקצוב זמן לרשם העמותות בהליך הפירוק.

לא, אי אפשר לקצוב לרשם העמותות זמן משום שלא הוא מבצע את הליך הפירוק.

מי מבצע אותו?

העמותה עצמה.

אנחנו נבצע.

העמותה תעבור על החוק אם היא לא תעשה זאת. אנחנו נסדיר את הדבר הזה ונחייב את העמותה ואת רשם העמותות לעמוד בלוח זמנים. למה אנחנו לא יכולים לחייב בחוק את העמותה? הוא צודק, אבל הבעיה היא שתי אפשרויות גרועות. אם עושים BACK TO BACK, יש לך בעיה עם רשות המסים. אתה רוצה לשלם מס? אני משבח את המחשבה היצירתית למצוא פתרון לדבר הזה, ואם זה יוצר בעיה, נקצוב זמן. אין לנו כאן פתרון בית ספר מושלם לכל הדבר הזה. אני לא מוכן במבנה הקודם שהיה, BACK TO BACK, שהחוק יהיה מותנה בביצוע בהחלטות שלכם. לזה אני לא מוכן. הדבר הזה הוא לא חקיקה, שחוק יהיה מותנה בהחלטה של עמותה. הדבר הזה לא יכול להיות. לכן צריך לקבוע זמנים ובהצעה שלך תתני בבקשה גם לוח זמנים. אני חושב שהרעיון הוא מצוין.

זה עלול לעורר קושי מבחינת העמותה משום שהליך של פירוק מרצון תלוי בהצהרה של הדירקטורים.

אם זה לא יהיה הליך מרצון, נכריח אותם. נפרק אותם.

זה הרבה יותר מסובך.


אני חושבת שבסופו של דבר מצב הדברים הוא כזה שמי שיזם את המעבר, זאת העמותה. הם מעונינים במעבר הזה ולהם יש מוטיבציה לסיים את ההליך הזה מהר ככל שניתן.

חייב להיות מועד.

קודם כל, אני מודה לך על החשיבה היצירתית ועל הפתרון. בעיניי הוא נראה, בכפוף לבעיה שהעלה כאן אפרים, לראות איך גם מבטיחים את לוח הזמנים.


אנחנו ניפגש בזמן הפגרה, בעוד שישים ימים. ב-7 לספטמבר, בלי נדר, אנחנו ניפגש.

ערב ראש השנה חל ב-8 בספטמבר.

אפשר לבקש קיצור לחמישים ימים?

אני מאוד אשתדל. הליך ההתקשרות ייקח לנו שלושה שבועות ואני מאמין שנספיק.

אני רוצה לעשות את זה בשבוע שמתחיל ב-1 לספטמבר, שבוע לפני ראש השנה. אני מבקש לקיים את הישיבה ביום חמישי שלפני ה-5 בספטמבר.

אני חוזר מכנס היסטוריונים ב-4 בספטמבר.

אתה לא יכול לחזור יום קודם?

אני אהיה כאן ביום חמישי.

ה-2 בספטמבר.

בכפוף לבעיות של תחילת שנת הלימודים מהצד של ההורים.

ב-2 בספטמבר, מניסיון אישי, אין בעיות כי הבעיות נפתרות ב-1 בספטמבר בשעה 1:00 בצהרים.

היא מדברת על כך שהגן ובית הספר מסיימים את הלימודים מוקדם.

נקיים את הישיבה בהן הגן מתפקד, מ-9 בבוקר.


אם כן, קבענו את יום חמישי, 2 בספטמבר, בשעה 9:00 בבוקר. אז, בלי נדר, אנחנו מסיימים את החוק בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, ואז בשבוע הראשון של המושב הוא יעלה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.


תודה רבה. חופשה נעימה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 09:00