PAGE
15
ועדת החינוך, התרבות והספורט

6.7.2010


הכנסת השמונה-עשרה



נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 249

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ"ד בתמוז התש"ע (6 ביולי 2010), שעה 13:00

1. עידוד ביקורי תלמידים באתרים היסטוריים.

2. תוכניות חינוכיות באתרים היסטוריים.
3. "אמץ אתר" על ידי בית ספר בסביבה הקרובה – לציון יום שימור אתרים.

חברי הוועדה: זבולון אורלב - היו"ר

גדעון עזרא

ציון פיניאן

אורלי פרומן
– מנכ"לית משרד התרבות והספורט

ד"ר מיכאל גרינצוויג
– מפמ"ר לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, משרד החינוך

פנינה בן שלום
– דוברת משרד החינוך

יוסי פלדמן
– מנכ"ל המועצה לשימור אתרים

אילן שלגי
– חכ"ל, חבר הוועד המנהל של המועצה לשימור אתרי מורשת

עמרי שלמון
– משנה למנכ"ל המועצה לשימור אתרים

אלעד בצלאלי
– מנהל מחלקת חינוך, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

דוד טוקר
– המועצה לשימור אתרים

אריק יאול
– המועצה לשימור אתרים

מושיק כהן
– מנכ"ל גף הכשרה והשתלמויות

חני הרמולין
– מנכ"לית בית בן-גוריון, תל-אביב

אשר הלפרין
– ראש תחום אנדרטאות ואתרי הנצחה, משרד הביטחון

זוהר עובד
– ראש עיריית טבריה

אוסנת כהן
– עיריית טבריה

יואב טריידל
– עיריית טבריה

נעמי צור
– עיריית ירושלים

רעות מיכאלי גורדון
– מנהלת בית ספר יסודי "גבע" גבעת עדה

יעל צורן
– מורה בבית ספר "גבע" גבעת עדה

טובה מרגלית
– תושבת גבעת עדה

יהודית גידלי

רבקה וידר

טלי רזניק – חבר מתרגמים בע"מ

א. עידוד ביקורי תלמידים באתרים היסטוריים.

ב. תוכניות חינוכיות באתרים היסטוריים.

ג. "אמץ אתר" על ידי בית ספר בסביבה הקרובה – לציון יום שימור אתרים

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה.

כידוע היום מציינת הכנסת את יום שימור האתרים, שבה לידי ביטוי בדיוני ועדות שכמובן וועדת החינוך והתרבות שמופקדת באופן ישיר על הנושא, גם היא ראתה את עצמה מחויבת. הואיל וגם אנוכי אחד משני ראשי השדולה לשימור אתרים, יחד עם חבר הכנסת איתן כבל. למרות שהיום הוא היה בלתי אפשרי כיוון בבוקר עברו שתי הצעות חוק שלי גם בוועדת חוקה וגם בוועדת כלכלה, אז דחסנו למשך חמישים וחמש דקות ישיבה מיוחדת, כי בשעה שתיים אנחנו עוברים לאולם הסמוך לישיבה חגיגית של השדולה. אני מקדם בברכה את המנכ"לית של משרד התרבות והספורט גברת אורלי פרומן, אני מקדם בברכה את ראש עריית טבריה שנמצא איתנו וגם את ראשי השדולה חבר הכנסת, אילן שלגי ואת המנכ"ל יוסי פלדמן ואת כל האורחים הנכבדים.


אני רק בפתח הישיבה קיבלתי הודעה מהמתאמת של משרד החינוך שלצערי גם יושב ראש המזכירות הפדגוגית וגם אלי ישי שמנהל תחום של"ח, לא יוכלו להיות במשרד. בשעה שמחלתי על יושב ראש המזכירות הפדגוגית למרות שהוא חיוני, כיוון שנמסרה לי הסיבה שהייתה מקובלת עלי וכך ראוי לנהוג. לא מקובל עלי שאלי ישי, שמודעים לי דקה לפני הישיבה, אני מבקש מהמתאמת להעביר לו את מחאתי הקשה וגם אם מדובר בממונה עליו זוהי מחאה ואני מבקש שהמחאה תגיע גם למנכ"ל וגם לשר. מערכת היחסים שלנו עם משרד החינוך, כמו עם משרד התרבות, הם יחסים מאוד טובים, ואנחנו לא מקבלים את זה שברגע האחרון מעמידים אותנו בפני עובדות מה עוד שהוא נחוץ מאוד לדיון.


אנחנו רצינו לדבר על שלושה דברים: 1 - עידוד ביקורי תלמידים באתרים היסטוריים. 2 - תוכניות חינוכיות באתרים היסטוריים. 3 - "אמץ אתר" של בית ספר בסביבה הקרובה. שבתי ספר יאמצו את האתרים הקרובים בסביבה שלהם גם לצורך השימור, לתשומת הלב, לאתראה, גם לצורך הטיפוח של אותו אתר, וכמובן לצורך החינוכי, דרך האתר הזה להכיר יותר את תולדות ההתיישבות.
אני לא צריך להכביר במילים רבות בחשיבות שיש לזיקה שבין מערכת החינוך לבין אתרי המורשת, כיוון שחלק מהנחלת הערכים שאנו רוצים להנחיל לתלמידנו בכל מה שקשור למורשת הציונות, למורשת היהדות, הקשר שלנו לארץ הזאת, הקשר שלנו לתולדות ההתיישבות, הוא לא יכול לעסוק רק בשיעורים פרונטאליים בתוך בכיתה ודרך מצגות או האינטרנט. אלה ערכים שצריכים גם לרכוש אותם דרך הרגליים, דרך החוויה, דרך הקשר הבלתי אמצעי. יש לזה עוצמה הרבה יותר גדולה. וברוך השם, אתרי המורשת הם פרוסים על פני כל מפת המדינה וכמעט בכל אזור יש אתרי מורשת, ולכן יש הזדמנות כמעט לכל מוסד חינוכי, להיות קשור עם אחד מאתרי המורשת.


נמצא איתנו ראש העיר טבריה, שעשירה באתרי מורשת. אני כבר אומר לראש העיר: אתרי מורשת אנחנו מטפלים באותם אתרים שהם לא אתרים ארכיאולוגיים, כלומר, מאלף שבעה מאות ואילך לא עד אלף שבעה מאות, כי זהו סיפור לגמרי אחר. אבל מבחינה חינוכית אין הבדל בין שני הדברים האלה, כלומר מי שמטפח את קבר הרמב"ם או קבר של רבי מאיר בעל הנס, שהם נכסים ארכיאולוגים חשובים ביותר שבתחום העיר טבריה, מבחינה חינוכית זה בסדר גמור כמו שהוא מטפח גם אתרים שהם אתרי מורשת ההתיישבות שנמצאים גם הם בטבריה.


אני מציע שנאפשר למנכ"לית לפתוח את הדיון, ולאחר מכן המועצה לשימור אתרים, ראש העיר, ויתר המשתתפים.

תודה, אני מברכת על הדיון הזה. אדוני היו"ר, הזכרת את חשיבות שימור אתרי המורשת, אנחנו בוודאי מייחסים חשיבות רבה לפיתוח, שדרוג ושימור האתרים. זאת אומרת, החלק שלנו בהקצאת התקציב לא קטן מידי שנה למועצה לשימור אתרים,היא כדי לפתח את אותם אתרים שזקוקים לשימור, לשיפוץ ולשדרוג. אבל זה רק שלב אחד משמעותי מאוד, אבל שלב אחד בכל הנושא.

אם נתור על למעלה ממאה אתרי המורשת היום שהמועצה לשימור אתרים שדרגה וטיפחה ועוד אתרים רבים שבדרך, אנחנו נאסוף סיפור של אתר ועוד אתר, זה סיפורו בסופו של דבר של העם היהודי, של החברה הישראלית, של המדינה שלנו. וזה הקשר הישיר שהיינו רוצים לראות את כל ילדי ישראל נהנים מהמפעל הזה של המועצה לשימור אתרים. קל מאוד למצוא את ההקשרים בכל אחד מתחומי הדת. היינו מאוד רוצים לראות את האתרים משולבים, בליבת הטיולים. היינו מאוד רוצים לראות את האתרים משולבים בטיולי מערכת החינוך, בליבת הטיולים. לראות אותם כחלק מאבני הדרך שחייבים לעבור דרכם, לשמוע את הסיפור וכמובן זה מצריך לימוד ליפני ואחרי, וזה לאו דווקא בהקשר של היסטוריה או ספרות, תנ"ך, כל מה שאנחנו רק יודעים.


אני רוצה רק לסבר את האוזן, אנחנו מאוד מעודדים אירועי תרבות באתרי המורשת. לא מזמן היו במהלך חג בשבועות, אני באופן אישי הייתי באסרו חג, היה בערב אירוע של המועצה האזורית עמק יזרעאל וכפר יהושע, בתחנת השיפוט של תחנות הרכבת, רכבת העמק, היה ערב אקורדיוניסטים. היו שם למעלה מאלפיים חמש מאות איש, בערב מדהים לאורך כמה שעות נהנו מנגינה, שרו שירי ארץ ישראל.

אנחנו יוצאים בחודש אוגוסט לערבי זמר עברי באתרי מורשת, כמו תל חי, חצר כנרת, יד מרדכי ועוד אתרים ברחבי המדינה. זה גם יהיה המוטו למהלך השנה. לכן אני גם קוראת באותו עניין ובאותו הקשר גם בעצם למערכת החינוך. ממילא מתקיימים טקסים, ממילא מתקיימים כינוסים. לפעמים זה רק קצת להביט ימינה, שמאלה ליד הבית, ישנו אתר שאפשר את הטקס של בית הספר לערוך שם, והרווחנו גם חוויה, גם למידה וגם משמעות נוספת לאותו אירוע שבית הספר רוצה לציין. אנחנו כמובן נראה חלק מהמפעל והמשך המפעל. אנחנו מייחלים להתחלתה של תוכנית המורשת הלאומית שהוצגה על ידי ממשלת ישראל, כי אנחנו כבר ערוכים כדי לצאת לדרך גם בכיוון הזה. תודה.

יוסי פלדמן, מנכ"ל המועצה.

תודה ליושב ראש שזימן את הדיון הזה. תודה למנכ"לית לאורלי. אני רוצה להתחיל אולי לא בדברים. אני מבין שכאן ברכות קיבלנו, חזון קיבלנו, אבל אני רוצה דווקא לגעת בנקודות שבהם לא פתרנו את הבעיות. חלקן הם בדרך לפתרון וחלקן שעוד לא פתרנו.

אחד הדברים שאני רוצה להתחיל בהם זה דבר ראשון, עידוד הביקורים של תלמידים בבתי הספר. לצערי, לא מספיק תלמידים מבקרים. בכלל הנושא הזה של הדיון בתולדות ארץ ישראל ובאתרי ישראל, ובמורשת ישראל ואני מתכוון למורשת לא רק הארכיאולוגית אלא ההיסטורית, לא מוצאים ביטוי במערכת החינוך. יתרה מכך, מערכת החינוך סבסדה את הביקורים לאתרים אבל רק לאתרי טבע. ולא סבסדה, ובמקום שיסבסדו בעיקר לאתרי מורשת, אני לא רוצה להגיד שום דבר למה אחרים כן ואנחנו לא, אלא אני רוצה להגיד למה אנחנו לא. התלמידים לא סובסדו לביקור באתרים. זה לדעתי דבר שלא עולה על הדעת, וצריך בנושא הזה לטפל. ואני אבקש את הסיוע כאן לטיפול בנושא.

מערכת החינוך מסבסדת את פעולות החינוך במוזיאונים. גם זה, מוזיאונים של אתרי ההתיישבות, קופחו בהם. אין שום השתתפות של מערכת החינוך לנושא של ההדרכות באתרים. אני חושב שאלה דברים שראוי לעשות אותם. הרי למה אנחנו עושים את כל העבודה של השימור? כדי שנוכל למסור את נחלת העבר למורשת העתיד. וכשנוכל להביא את הדברים שלנו לא בפני הוועדות אלא בפני התלמידים. ואם אין עידוד לתלמידים ואין מחשבה כיצד להביא את התלמידים לאתרים. אנחנו אומרים למה צריך להביא את התלמידים לאתרים, כי זה אחרת כאשר לומדים מספר או רואים תמונה מאשר חווים את החוויה. אנחנו כעט חנכנו ואני רוצה בהזדמנות זו להזמין את חברי הכנסת ואותך, לאוניה בעתלית.

הייתי שם לפני כשנתיים.

אבל עכשיו זה סיפור אחר.

כשהייתי פעם קודמת הייתה אוניה בלי ים מסביב. עכשיו יש ים מסביב?

יש יותר מים.

טיפסתי עליה, שבוע אחרי שהבאתם אותה למקום.

וכעט יש בפנים את החוויה של המיזם, של איך המעפילים חיו בתוך האוניה.

אני מקבל את ההזמנה.

החוויה הזו היא בלתי רגילה. ובזה אפשר להסביר איך תלמידים מתחככים בחוויה הזו ואת כל מה שקשה להסביר פתאום קל להרגיש. הנושא הזה של הביקור באתרים זה חלק מחוויה שאנחנו רוצים להקנות דרכה את ההכרה.


מעמד אתרי המורשת. אני שמח שהמנכ"לית כאן כי אנחנו כבר דיברנו על זה והובטח גם טיפול. ישנם כמאה אתרי מורשת, אנחנו קוראים להם אתרי ביקור, שבהם יש צוותי חינוך ואפשר לבקר בהם. ישנם כעשרים מטופלים על ידי רשויות שונות כמו משרד הביטחון וכדומה. וישנם שמונים אתרים שאין להם אבא. ומוכרח את הנושא הזה להסדיר. מאחר והנושא הזה בידי משרד התרבות אני פונה למשרד התרבות, ואני יודע שיש נכונות לפתור את זה. צריך להגיע באמת לפתרון הנושא הזה.


מעמד המדריכים באתרי מורשת. יש הכרה במורי דרך, בתיירים, במדריכי של"ח, אבל למדריכי מורשת אין הכרה. זה לא יכול להיות. לדעתי זה חשוב גם להרגשת הערך העצמי של המדריך וזה חשוב גם להכשרה ולהשתלמות של המדריכים בצורה מסודרת ומאורגנת. אם אנחנו נצליח לקדם את הנושאים האלה, אני מניח שהתרומה של הישיבה הזו תהייה ראויה.

יש לכם מצגת?

בסוף.

הסוף לא רחוק.

בסעיף האחרון.

איזה סעיף אחרון?

לסעיף האחרון שהוא "אמץ אתר".

אני מציע עכשיו שניתן את רשות הדיבור לראש העיר טבריה, לזוהר עובד, ידידי. אני מבין שטבריה היא מודל או יכולה גם להיות מודל לאומי באחריות שמגלה העירייה לגבי אתרי מורשת, בקשר של מוסדות החינוך, בבקשה אדוני ראש העיר. אם אפשר גם להצביע על הבעיות ולפתרונות שיכולים להיות מודל גם ברמה הלאומית, ברמה הארצית.

תודה רבה אדוני היושב ראש, מנכ"לית המשרד, חברי הכנסת, מנכ"ל המועצה לשימור אתרים. כנציג של הרשויות המקומיות וכראש עירייה, אני רוצה להביא קצת לכל המכובדים פה את מה שקורה בשטח ואיפה הנקודות שאני חושב שצריך לחזק.


בטבריה, מתרחש תהליך של דרך חיים חדשה שאנחנו קוראים לו "עבר מצמיח עתיד". ודרך החיים הזאת היא למעשה דרך חיים של קהילה, לא רק של מערכת החינוך. מובילה אותו מערכת החינוך והתרבות אבל זה תהליך שקורה בכל רמות הסעיפים של כל הקהילה. כשאנחנו מדברים על דרך חיים ההבנה שלנו שאנחנו חייבים למצוא בתוך כל עיר, במיוחד בעיר שלנו שיש לה אלפיים שנה של סיפור שממש מצוי ברחובות בכל פינה ופינה, את החזקות של המרחב הציבורי שישנו בעיר שלנו. אני חושב שלכל עיר בישראל ובכלל בעולם, יש חזקות של במרחב הציבורי.

במקרה של טבריה החזקות של המרחב הציבורי למורשת שלה, השורשיות שלה, ההיסטוריה של הדת הבינלאומית שמצויה בתוכה, ואריחי הטבע שהעיר ששזורה בהם, הכנרת, והרי נפתלי. אם אנחנו לוקחים את החזקות האלו ומפגישים אותם עם המשהו שהוא הכי הרבה קונצנזוס בקהילה העירונית הישראלית, זה הילדים. בתוך מערכת החינוך אנחנו יוצרים כאן מפץ גדול. מפץ של קשר אמיתי לא רק שיש בו כותרות שמסוגננות באמירות כאלו ואחרות ברמה התיאורטית הפדגוגית, אלא בתוך עשייה שמחברת אמיתי את תוכנית החיים של הילדים במערכת החינוך והתרבות שלהם, בעשרים וארבע השעות שלהם של בין תרבות הפנאי לבין החינוך הפורמאלי, לבין החים בתוך המשפחה שלהם, בליווי ההורים שלהם, לתוך החזקות העירוניות במרחב הציבורי של העיר.

את התהליך הזה אנחנו עשינו בטבריה בשנתיים האחרונות. ונוצר מחולל ענק שיוצר תקדים ברמה העולמית. דרך אגב, התוכנית הזאת נמכרת כרגע במספר רב של מדינות. בנובמבר אני מזמין אתכם לפסטיבל של דונה גרציה. חמש מאות שנה להולדתה של דונה גרציה. יהיו קרוב לבין עשרים לארבעים ראשי ערים מהעולם, שיבואו ללמוד איך עושים עיר חינוך שהחינוך שבה מושתת על החזקות של העיר. וביניהם ראש עיריית אמסטרדם, וערים נוספות שמגיעות מאירופה ומארצות הברית ומאסיה.

שעד היום וגם היום ישנם הרבה ראשי ערים לדאבוני שרואים באתרים באשר הם, במקרים מסוימים נטל, ובמקרים מסוימים משהוא שצריך לשפץ. על פי רוב התחושה ברשויות המקומיות לדאבוננו, היא שיש אתר שהופך להיות אתר משומר, אז אי אפשר להשיג את הזכויות המרביות לאותם כרשי נדל"ן מבחינת הפיתוח, הוא חסם גדול מאוד לאזור, לרחוב, למתחם, וזו סאגה שצריך לטפל בה ולראות איך מפתחים אותה. אבל לא מספיק שמשפצים אתר. כשמשפצים אתר ומביאים את הילדים לבקר בו, כאן יש תקלה חמורה מאוד. כי עצם הביקור הוא לא נותן פריון ולא מייצר מחולל. צריך תהליך של דרך חיים, ואני אסביר.

אנחנו חושבים שכל ילד צריך להגיע להעצמה, והתוכניות החינוכיות שלנו באמת מובילות לחינוך אישי, לילדים, להעצמה. העצמה אישית לכל ילד, פירוק של כל החסמים, באשר הם, כדי להוביל אותו, במסווה של העצמה, לאותם חזקות חבויות ולא חבויות שמצויות בתוך היכולות האישיות שלו. אבל מעבר לכך אנחנו חושבים, שחינוך רחב עם מספר מרבי של פרויקטים ממוקדים, יכול גם לייצר העצמה בכל מה שקשור בסולם הערכים של הילד. ילד שהוא מצטיין ואין בו סולם ערכים מיטבי שקשור בקשר שלו למקום מגוריו, ועל ערכים שהעיר שלו מובילה, ועל ערכים של אהבת ארץ ישראל וכל מה שקשור מסביבה, הערכת האדם, וקבלת השונה, הוא ילד לא מיטבי.

עריית טבריה החלה לעשות מעשה גדול מאוד שנקרא "עבר מצמיח עתיד", והוא להשריש בתוך ליבם ומוחם של הילדים את כל מה שקשור בסולם הערכים, שהדבר המיטבי ביותר בתוך העיר שלנו ויש בו את החזקה הגדולה ביותר במרחב הציבורי שלה, שזה המורשת ושורש היהודית המיוחדת שנבנתה במשך אלפיים שנה. לשם כך במקום להדריך את הילדים במסגרות פדגוגיות קונבנציונאליות, שמלמדות דרך ספרים מה בדיוק קורה בתוך המורשת, אנחנו פיתחנו שפה מיוחדת שהשפה הזאת בעצם מרגשת, מחברת, אבל יוצרת תהליך למידה מיוחד של מחקר, כולל תקצוב המבוקש של מחקר לימוד מרתק, של המנהלים והמנהלות, של המורים והמורות, ושל הילדים בסיוע ההורים שלהם, בכל שכבות הגילאים.

זה מתחיל בכיתות יסודי, למעשה כל בתי הספר שלנו מייצרים כרגע מוזיאונים. המוזיאונים יהיו ברמה האטרקטיבית העולמית, שלמעשה שמונה בתי ספר קיבלו שמונה נושאים, שהם שמונה כתרים, שמכילים את כל הכפיפה של כל מה שקשור לעיר, למורשת שלנו,העיר טבריה. אם זה בתחום הכלכלה, אם זה בתחום הטבע, בתחום ההתיישבות, בתחום הארכיאולוגיה והמלונאות, ואם זה בתחום הדת היהודית והדת הבינלאומית. הילדים נכנסים לתוך שדרת לימוד ומייצרים סוגים שונים של מגנים, שזה פרויקטים שכולם עוסקים במורשת של העיר, בין שבתוך המבנים עצמם לבין תהליכים שקשורים בכתרים אחרים ובנושאים אחרים שקיימים.

אבל התוכנית היא כל כך אינטנסיבית שהיא מובילה את הילדים בדרך החיים, מאוד ממקדת. בכיתות ז' הם עושים עבודות שורשים שקשורים בקשר שלהם עם העיר. בכיתות ח' הם כולם ללא יוצא מין הכלל נמצאים ב"אימוצי אתר" אבל בתוך תובנה של קבלת אחריות לא של ביקור. יש הבדל בין ילד שמבקר בין אתר מורשת לבין ילד שיש לו אחריות לתחזק, להיות שותף ולהדריך בקשר לאתר הזה. ובכיתה ט' כל הילדים כל שכבת הגילאים של כיתות ט' שלנו, כשש מאות ילדים, כולם יצאו להדרכה ולימוד במכללת כנרת, מכללה אקדמאית ללימודי הדרכה, להיות מדריכי טיולים של העיר טבריה. עם הבנה ולימוד של כל המורשת, של הסיפורים שלא מצויים בתוך הספרות האוניברסיטאית שקשורה בהדרכה.

מתוך חמש מאות ילדים כשישים ושניים ילדים הפכו להיות שגרירי תרבות מדופלמים, שעברו קרוב למאה ארבעים שעות של הכשרה מקצועית, בליווי משרד התיירות, בליווי האגודה של מורי הדרך בישראל, וכרגע גם בשיתוף של אגד, אגד תיור שלהם יש הכשרות מיוחדות של משרד החינוך. הילדים שלנו, שישים ושניים במספר, מדברים מספר שפות, בניהם מולדות וביניהם לא מולדות. קבלו ציוד ובגדים רשמיים. הם מתחברים לכל אוטובוס, לכל קבוצות תיירים שיוצאת מבית מלון ועד ההגעה לעיר, עולים לאוטובוסים, מתחברים למערכות הקשר ומסייעים למדריכי הטיולים הישראליים והבינלאומיים בשפות השונות ומספרים את הסיפור של העיר מנקודת מבט של מי שגדל ונולד בעיר. ומשלימים סיפורים שהמדריכים לא יודעים אפילו. זה תהליך ייחודי שלמעשה שזור ומצוי בתוך אתרי המורשת שלנו. שלמעשה מייצרים שפה של דיבור, שהאבן מדברת, שהספסל העתיק מדבר, שהריהוט שלפני שלוש מאות ארבע מאות שנה לא יכול לדבר.

החוויה הזו היא חוויה אטרקטיבית, אבל זה לא רק זה. אני רוצה לספר עוד סיפור שכרגע קורה בטבריה שקשור למורשת. קבר הרמב"ם הוא אחד האתרים הפחות מבוקרים ממה שצריך להיות מבוקר. שם יש מורשת אדירה ברמה העולמית, לשלושת הדתות, במיוחד לעם שלנו. אנחנו חושבים שאפשר להפוך אותו ממקום של מרכז מורשת למשהו הרבה יותר מאתגר ואטרקטיבי. שגם פוגש את החזקות הציבוריות הגדולות של העיר, והאתרים המיוחדים שלהם לבין המרחב של מה שקשור בחינוך.

יש לנו פה כמעט חברה זוכה, שלמעשה לוקחת את הילדים שלנו מכיתות היסודי לחטיבות הביניים וחטיבת על, אלו ילדים מהחינוך הממלכתי- דתי שלנו,הצעיר לאומי. מספר של כמה מאות ילדים, קרוב לשמונה מאות ילדים. הילדים כולם עוברים הכשרה בסוגים שונים של שכבות, מול גידול צמחי מרפה בשיטת ההומו פתיה של הרמב"ם. אנחנו נתנו ארבעה מתחמים, בין שטח הגינה של העריה לבין המתחם של הרמב"ם עצמו, לבין החצר האחורי של בתי הספר עצמם, הם שם מגדלים את צמחי המרפה בחממות, ושלא בחממות, הם לומדים בעזרתו של בן הרב דוד קפח, שהוא דור שני לרבנים שעוסקים בשיטת ההומו פתיה שמטפל ומרפא כרגע מאות. מעבר לזה הילדים בעזרת ההדרכה עושים חליטות, משחות, ומייצרים סוגים שונים של מוצרים שניתנים למכירה, והולכים להימכר בתוך שטח הרמב"ם. הכסף שהעריה מקבלת נכנס חזרה למערכת החינוך, אבל הילדים גם מסבירים על הרמב"ם, ברמה גבוהה מאוד.

הדברים מאוד מרתקים, אולם אני חייב לקצר אותך.

מה שאני רוצה לומר לסיום אדוני היושב ראש, שמה שקורה כרגע, בעיר טבריה, מול הקשר עם המועצה לשימור אתרים, זה משהו שצריך להיות דבוק בכל הערים בישראל. צריך להשביח אותו על ידי מוקד האנושי, השבחת ההון האנושי והקשר כדרך חיים לא כביקור. זוהי ההוויה שכן צריך לעשות את השינוי שבה. אם הילדים שלנו כולם, יבינו שדרך חייהם קשורה במורשת היהודית בארץ ישראל, אנחנו נקבל כאן תפוקה של ערכים גדולים מאוד.

תודה רבה, הדברים מאוד מרתקים ומרשימים. לפחות אני מקווה שהועיל ויושבת פה גם סגנית עריית ירושלים, נעמי צור, אולי משהו מהדברים שמתרחשים בטבריה יתרחשו גם בירושלים. אני אומר זאת גם כירושלמי שנוגע בדבר, ושיש לו כמה נכדים פה בירושלים.


אנו בהחלט נמליץ לראות במודל שבניתם כמודל חינוכי- תרבותי. ראוי שגם ערים אחרות יאמצו, אולי כדאי להוציא מסמך על הפרויקט הזה כדי שהוא יופץ בין הרשויות המקומיות. למרות שאמרתי, טבריה היא מאוד עשירה ולא מאפיינות ערים אחרות באתרי מורשת, בכרמיאל אין את אותה תשתית של אתרי מורשת שיש בטבריה. ככלל אני חושב שהדברים כאן מאוד מרשימים.


נעבור למשרד החינוך, אבל רק למזכירות הפדגוגית, האגף שלך לא ידבר היום, מבלי לפגוע במר כהן, אבל מר כהן אני לא יודע אם הוא יכול לייצג את המינהל. נמצא איתנו המפקח המרכז של לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, ד"ר מיכאל גרינצוויג, והשאלה אליך היא ההתייחסות באמת, איך ניתן שמערכת החינוך תראה באתרי המורשת חלק מתוכניות הלימודים בתחומי הדעת השונים, בבחינת שילוב כמו שסל תרבות יודע להוציא את התלמידים החוצה, איך תחומי הדעת הרלוונטיים בנושא הזה, זה גם לימודי גיאוגרפיה, זה גם לימודי תנ"ך, לימודי אזרחות, היסטוריה, למודי ארץ ישראל כמובן, איך אנחנו גורמים לכך שהתלמידים שלנו יחוו וילמדו ויקנו את הערכים של אותם אתרי מורשת?

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני רוצה לעשות כאן איזושהי אבחנה בין המקצוע שאותו אני ממש מיצג לבין המשרד שאני מייצג גם כן. אז במקצוע שלנו בלמודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, שזה מקצוע בחירה בתיכון, וכבוד היושב ראש הייתה לו הזכות.

להכיר במקצוע לימודי ארץ ישראל כמקצוע תחום דעת במשרד החינוך, בהיותי מנכ"ל.

זה בהחלט יאמר לזכותך. שם אנחנו בנינו תוכנית לימודי ם שכל נושא של אתרים ושטח הם חלק מובנה של תוכנית הלימודים, והתלמידים נבחנים בחינת בגרות, חלקם בשטח וחלקם על אתרים בשטח. רק לדוגמה, לפני יומיים הייתה לנו בחינת בגרות בירושלים, הם קיבלו, אלה שעשו מבחינת בגרות בכתב, ולא בשטח, כי יש כאן שתי אופציות, הם קיבלו תמונות של אתרים, אתרי מורשת ואתרים בכלל בירושלים, הם היו צריכים לעשות איתם כל מיני מניפולציות. וזה חלק שהוא מובנה בתוכנית הלימודים. לצערי כמו שאתה באמת ציינת, בחלק מהמקצועות האחרים, תוכנית הלימודים היא דחוסה מאוד. לצערנו לא מספיק מטיילים, לא מספיק רואים את הדברים בשטח ולפעמים יש הרגשה שמלמדים תולדות עם ישראל כאילו שאנחנו נמצאים באוסטרליה ולא נמצאים בארץ וזה מאוד חבל.

אתה לא בא מעמדת פרשן או מבקר. אתה אחראי לדברים האלה.

אני אחראי לנושא של המקצוע שלנו, של לימודי ארץ ישראל. אני לא יכול להיות האדם שנותן הוראות למורה להיסטוריה איזה תוכנית לימודים הוא צריך ללמד.

אתה מייצג היום את יושב ראש המזכירות הפדגוגית.

נכון , אז אני בנושא הזה יודע שיש כמה וכמה דברים. קודם כל יש היום באמת רצון עז מה שיותר להכניס עניינים של מורשת ואתרי מורשת לתוכניות הלימודים. ד"ר צבי צמרת, שהא היום הוא יושב ראש המזכירות הפדגוגית.

הוא בא עם המורשת של אתרי מורשת. מאוד רצינו שהוא יהיה כאן אבל לצערי מסיבות כאלה ואחרות קיבלתי את ההסבר מדוע הוא לא פה.

המורשת של אתרי מורשת שוב, זה נושא ששייך?

יש בתי ספר במבשרת ציון, יש שם אתר מורשת הקסטל. אני שואל את עצמי כמה תלמידים בין בחינוך היסודי, בין בחינוך העל יסודי מבקרים באתר? לומדים את אתרי המורשת?

אני אומר משהו בנושא הזה, סליחה שאני מפריע לך. אנחנו מרימים את הכפפה שגם המועצה לשימור אתרים דיברה עליה זה נושא של "אימוץ אתר". סיכמתי עם צבי צמרת, החל משנה הבאה אנחנו נעבוד חזק על הנושא הזה. אנחנו נרצה שכל בית ספר יאמץ אתר שנמצא בסביבה הקרובה שלו, ילמד אותו היטב, ידריך בו, יסייע בשימורו, כמובן שאנחנו רק נתחיל בשנה הבאה עד כמה שאפשר,קשה יהיה לחייב כל בית ספר ובית ספר, אבל אנחנו נרצה לעשות הכול.

קיימת החלטה שלכם להתחיל את הפרויקט הזה בתשע"א?

עקרונית, אני דברתי עם צבי צמרת, והרעיון הוא כבר להתחיל בשנה הבאה עם הרעיון הזה.

ד"ר בופ פעם אמר שיש שאלות של עקרון ויש שאלות של עפרון. על השאלות של עיקרון בדרך כלל מסכימים, אבל בשאלות של העיפרון אחרי זה יש את כל הבעיות.

אני מאוד מקווה שתהיה היענות, ושהמועצה לשימור אתרים תסייע גם כן.

הוא לא תסייע, אין לה כסף. היא יכולה לתקצב בעצה, בתבונה, בזירוז, בדחיפות, אני יכול לומר לך מניסיון כי הם דוחפים גם אותי. אני יכול לומר לך שבעניין הזה הם מצוינים אבל מהם לא תראה תקציב, כלומר הם לא מתוקצבים לדבר הזה.

הם מתוקצבים לפיתוח האתר ולשימורו.

הם לא יתקצבו את הפעילויות של מערכת החינוך באתרי המורשת.

אז הפעילויות של מערכת החינוך בשלב זה, פה אני לא רואה בעיה תקציבית גדולה, לפחות לא בהתחלה. כאן יש פעולה שצריך לעשות עם מורים, מחנכים, וזה לא דורש תקציבים כל כך גדולים. מה שכן וזה גם דיברתי עם מנכ"ל המשרד, אנחנו היינו מאוד רוצים בהתאם למה שיוסי אמר, היינו מאוד רוצים לראות שהתקצוב לכניסה לאתרים האלה לא יהיה על חשבון כיסם של הילדים. היום אנחנו יודעים שזה נטל קשה מאוד אם הילדים צריכים במסגרת טיול לשלם עוד לאוטובוס, ומלווים ולהיכנס למספר אתרים. במדינות אחרות אתה בוודאי יודע, באנגליה, בארצות הברית, הדברים הללו הם בחינם. הילדים נכנסים בחינם.

אז אם זה חינם בלי כסף אז יש כיס של המדינה שמממן את זה. המן ירד רק במדבר, כשבני ישראל יצאו. אבל בדרך כלל הוא לא יורד פה בארץ ישראל.

מועד שבו הוועדה צריכה לאשר את תשלומי ההורים. תבקשי מהמנכ"ל, אני כבר אכתוב את זה בהחלטות שלנו, שיתקיים דיון עד לבקשה כדי שתהיה תוספת מסוימת בסל תרבות, שתכלול גם את העניין של כניסה לאתרי מורשת. סל תרבות כולל בתוכו X אירועים שבהם תלמידים מבקרים. אורלי הייתה יותר מעודכנת ממני, היא הייתה מנהלת מחוז תל אביב, ואני עזבתי את המערכת כבר מזמן, והיא עזבה רק עכשיו.

אני חושב שמה שנכון מבחינת המבנה של מערכת החינוך, שאם רוצים למצוא מקורות למימון הזה צריכה להיות תוספת תרבות, בסדר גודל של סל תרבות שהסל תרבות לא יכלול רק את האומנויות השונות שכלולות היום בסל תרבות, מוזיאונים, הצגות, מוסיקה וכדומה, אלא גם יכללו את עניין ביקור באתרי מורשת. אני מבקש לקיים על זה דיון. ואת תזכירי לי בדיון על תשלומי הורים לשנה הבאה כל הסדרי התשלומים, שנדון גם בדבר הזה.


חבר הכנסת לשעבר אילן שלגי, גם לך יש מה לומר בדבר.

אני מבקש להתייחס בקצרה לשני נושאי חקיקה. ראשית להודות לך ולחברי הכנסת האחרים שהבאתם עד לישורת האחרונה את חוק מוזיאון הכנסת.

היום אני מקווה שהוא יכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אחר הצהרים אתם כולכם מוזמנים כדי להיות שם.

ידוע לנו ואנחנו רוצים להביע את הערכתנו. אנו מאמינים שהיום הוא יכנס לספר החוקים. יש לו היסטוריה ארוכה לחוק הזה. ואתה בנחישות ובתבונה שלך הבאת אותו לידי מעש.


הדבר השני שהוא יותר מורכב, לפחות מבחינת השלב שהוא נמצא בו, זה מצד אחד מדינת ישראל, ממשלת ישראל, מדברת על מורשת ועל תוכנית מורשת שכוללת גם שימור, ויחד עם זאת את הרפורמה המתוכננת, את השימור, שמו בשוליים.

בתכנון ובנייה?

כן, ואת הפרק החשוב על השימור, התוספת הרביעית שנחקקה בכנסת הזאת בשנת תשעים ואחת, למעשה הולכים לבטל.

אני מאוד מבין לליבך אבל זה לא בפעילות הוועדה הנוכחית. אנחנו כשדולה, פועלים באופן נמרץ בעניין הזה.

אנחנו מבקשים שעמדתנו תרשם.

השדולה בשעה שתיים. אני מבין שיש וועדת חינוך. אני מציע שעכשיו תדברו על עניין של "אמץ אתר". אלעד בצלאלי, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. אני רוצה לפני זה אם אפשר להתייחס במילה אחת לדברים שנאמרו מקודם. המועצה לשימור אתרים היום מהווה גוף גג למאה אתרים בארץ. בפועל אנחנו נפגשים פעם בחודש עם כל מנהלי האתרים, ולכן הידע שלנו לגבי מה שקורה בשטח הוא עמוק ומבוסס. אני יכול להגיד שבהחלט חלה ירידה משמעותית במספרי התלמידים שמגיעים לאתרי מורשת. אני יכול להגיד שבהחלט אין היום איזשהו גוף או תוכנית שלוקחת את אתרי המורשת ומשלבת אותם באופן פדגוגי עמוק בתוך מערכת החינוך, וזה דבר קשה. הפתרון שלך, של מה שהצעת עכשיו, דבר שאנחנו מתעסקים בו הרבה איך לעשות, אם הפתרון היה באמת כל כך קל, להכניס אותם לתוך סל תרבות אז אני אהיה הרבה יותר מאשר מאושר. אבל באמת יש פה בעיה אמיתית.

אימוץ אתר היסטורי בסביבת בית הספר, זה פרויקט דגל, שבא ושם דגש על נושא השימור. אחד מהמקומות הראשונים שבהם הפרויקט הזה עבד זה בנתניה. אבל מאז הוא פעל בהרבה מאוד מקומות. הבעייתיות הגדולה בפרויקט מהסוג הזה הוא שבעצם, אנחנו יכולים להפיץ אותו ולקוות שאנשים מתוך מערכת החינוך יאמצו אותו אליהם, יתחברו אליהם ויפעילו אותו. מה שאדוני ראש עריית טבריה אמר קודם, זוהי דוגמא נהדרת לזה של מה קורה שבשטח, שבתי הספר של הרשות בכלל, מחליטים לקחת נושא כל כך חשוב ולטפל בו בצורה כל כך עמוקה, וההישג פה הוא אדיר.

אני מזכיר שמדובר פה גם בשימור, אבל כמובן שבתחום שלנו, בתחום של המורשת, והתחדשות הרעיון הציוני וראשית המדינה, מדובר פה על ערכים שהחיבור הוא הרבה יותר מאשר חיבור לערכים ארכיטקטוניים ומדובר פה על ערכים שמחברים את הילד למדינה ולסביבה שבה הוא גר. והחשיבות היא יוצאת מן הכלל.

אני רוצה לתת את הבמה לשני אופנים של הפרויקט הזה. אופן ראשון זה של בית הספר בגבעת עדה, שכבר עושה מספר שנים את הפרויקט הזה, כל שנה הוא בוחר תחום אחר. והרובד השני יהיה בית בן-גוריון שכאתר מורשת, מוזיאון, שמגיעים אליו ילדים במהלך השנה גם מפעיל את הפעילות הזאת, "אמץ אתר היסטורי" בתוך סביבת המוזיאון, שבכל אחד מהפרויקטים בעצם יש ביטויים פדגוגים שונים. אנחנו נראה סרטון קצר ויפה.

זוהי גבעת עדה בסרטון.

כן.

אדוני יושב הראש, גברתי המנכ"לית, מכובדי. אני מנהלת בית ספר "גבע", בגבעת עדה. אני מודה למועצה לשימור אתרים על ההזדמנות לחשוף מקצת העשייה שלנו. גבעת עדה נחשבת מושבה חקלאית שנוסדה ב-1903. בית ספר "גבע" הוקם בשנת 1928, ונמצא במבנה שתלמידי בית הספר שילטו אותו כאחד ממבני שימור בשנה שעברה. סבי נימנה עם דור הוותיקים, אבי למד בבית הספר הזה. אני וילדי, כולנו התחנכנו בו.


בית הספר שלנו בא מאהבה למדינה, מאהבה למקום, מאהבה לישוב ומאהבה לאנשים. טובל'ה נציגת הדור השלישי בגבעת עדה, היא משאב אנושי שתלמידי בית הספר במסגרת הלימודים שלהם נעזרים. וכמובן בעזרת מורים משובחים ומשוגעים לדבר, כדוגמת המורה יעל צורן, שיושבת כאן לידי. המטרה שלנו היא חיבור והעמקת הקשר בין התלמידים ותושבי הקהילה, למושבה, לאתרים שלה ולסיפורה ההיסטורי.

אני מורה בבית הספר "גבע" ומובילה את פרויקט "אמץ אתר" בשכבות ד,ה, ו,. ביצענו שלושה פרויקטים של שימור. הראשון נערך בשנה שעברה בו שילטנו בעזרת המועצה לשימור אתרים שמונה מבנים היסטוריים במושבה. פרויקט נוסף זה פרויקט שראיתם של אימוץ גן המייסדים. הסרטון לא הגיע עד הסוף, אבל הופקו ארבעה שלטים שהילדים יצרי בגן והיום הם מקשטים את הגן. הגן היה פעם הגורן. והפרויקט האחרון הוא פרויקט של שילוט בתי הראשונים במושבה. כל בתי המשפחות הראשונות, הוותיקות שלטו. אתם יכולים לראות כאן. אלו השלוטים שהיום מתנוססים על כל בתי הוותיקים במושבה.

חילופי יו"ר – היו"ר ציון פיניאן

תודה. האם נציג משרד הביטחון נמצא כאן? אשר בבקשה.

ראש תחום אנדרטאות ואתרי הנצחה במשרד הביטחון. מה שאנחנו יכולים להגיד זה שאנחנו רואים מאוד בחיוב את הרעיון של אימוץ האתרים על ידי תלמידים, כי זה העתיד בעצם כמו שרואים אותו. העניין של הנחלת מורשת והנצחה שאנחנו מסיעים לו. באחריות משרד הביטחון נמצאים אתרים ממלכתיים והחיילים, שאנחנו מסייעים בנוסף לזה גם לאתרים שנמצאים ברשויות מסוימות, וראש העיר טבריה מודע לכך.


מה שאנחנו היינו רואים כנכון זה שיתוף פעולה כמוביל זה משרד החינוך. אנחנו נשמח להשתתף בכל צוות בעניין הזה של שיתוף פעולה לנושא של אימוץ אתרים על ידי תלמידים. כשנכון להיום על פי עבודת מטה שאנחנו מקיימים, יש היום משהו כמו אלפיים שמונה המאות אתרי זיכרון כולל גם אתרים של יחידים. מתוכם כמובן צריך לברור את אלו שהם אכן גם עם מורשת. ולקיים את הפרויקט הזה ברמה הארצית. בזמנו הפרויקט הזה התקיים ברמה מקומית, לפני שלוש שנים, הוא התקיים העניין של אימוץ של שישים אנדרטאות שמנציחות חללי תש"ח.


זה היה פרויקט משותף לשל"ח ולמשרד הביטחון. והוא היה מאוד מוצלח אבל הוא היה מקומי ומוגבל בזמן. לראות את זה כעבודה שנמשכת, לדעתנו דורש עבודת מטה משותפת עם המשרד. כמובן שנשמח להשתתף בה. כדוגמה של עוד יוזמות מקומיות אני יכול לתת את אתר ההנצחה של חללי הנח"ל בפרדס חנה, שם מבקרים ה תלמידים. יש שם מגירות עם קורות חיים של חללים. התלמידים מתחברים כל אחד לחלל מסוים, כותבים מכתב למשפחות, לומדים על פועלם, ודרך זה גם לומדים על מורשת באופן כללי.



אין היום גוף שהוא כולל את עניין הנחלת המורשת. יש כמה גופים שעוסקים בכך, אין גוף מרכזי שמתאם את זה. ישנה את וועדת החוץ והביטחון שגם היא התחילה לגעת בנושא הזה וגם שם נערכת עבודת מטה של שיתוף פעולה בנושא.

חילופי יו"ר – היו"ר זבולון אורלב

תודה רבה. שימור אתרים מעניין מאוד את התקשורת אז אנחנו גם נתראיין על זה עכשיו. משרד הביטחון דיבר. עכשיו החברה להגנת הטבע, המנכ"ל לא הגיע למרות שהוא רשום. חברי הכנסת בבקשה.

היות ואני גם בניגוד עניינם כי ראש עריית טבריה נמצא פה. ואני מטבריה ואני יכול לקחת את טבריה כמודל לחיקוי בנושא של כל נושא מורשת. אבל ראש העיר אמר: "עבר מצמיח עתיד", ואנחנו צריכים לומר שבלי עבר אין לנו עתיד. משרד הביטחון פה גם נמצא, והיה פעם, מה שניקרא, בעקבות לוחמים. כי ההיסטוריה של עם ישראל היא דבר שחשוב מאוד, במיוחד בתקופה הזו שפשוט אנחנו בורחים מההיסטוריה וחלק, אנחנו שומעים פה בוועדת החינוך, אנו שומעים מה קורה. ורק לפני שבוע ראינו איך פולשים לנו למערכת החינוך כל מיני גורמים שלא הכי נעים לשמוע אותם, ולא לראות אותם ולא להקשיב להם. ויאמר לזכותו של היושב ראש שהוא נלחם מלחמה הייתי אומר, ישר כוח.

אני חושב שהנושא הזה של מורשת הוא חייב להיות מול העניים שלנו, גם כאנשי חינוך וגם כיהודים שחיים בבית הזה, בארץ הזו. אני פשוט קורה גם למשרד החינוך וגם למשרד התרבות, פשוט לעודד תלמידים, לראות מה היה פעם. אני חושב שאנחנו לוקים בחסר בנושא של ביקורים. לוקים מאוד, מאוד בחסר. כי אין טוב ממראה עיניים, גם לא משמע אוזניים.

אבל אין יותר טוב ממראה עיניים, כמה שיותר תלמידים. הם יקשיבו שעה שעתיים שלוש, אבל מספיק שייקחו מוטיב אחד של שתי שניות וקלטנו את הכול. זה חשוב מאוד ואם ישנם בעיות של תקציבים, אז אני סומך גם על היושב ראש וגם על הוועדה, שידאגו למי לפנות על מנת להשיג תקציבים. אני חושב על לימוד לשורשים כמורשת, והשורש של מורשת, כמורה ללשון, זה היה י.ר.ש. זוהי ירושה, זה מה שירשו לנו אבות אבותינו וזה צריך להיות אור לרגלנו. תודה רבה.

ישר כוח. תודה רבה. חבר הכנסת גדעון עזרא בבקשה.

קודם כל אני מוכרח להגיד שזוהי הפעם הראשונה ששמעתי על הפרויקט הזה של טבריה. אני חושב שהוא פרויקט חריג וטוב לטבריה ולמורשת של טבריה. אני מאוד מקווה שתמשיכו בכך והיה המשך לכך גם במקומות אחרים בארץ. במדינת ישראל אתרי מורשת מנוהלים על ידי כמה גופים. הם מנוהלים על ידי המדינה ברמה הבכירה, על ידי רשות הטבע והגנים, ובסוף על ידי המועצה לשמירת אתרים. כאשר כל אחד עם הבעיות שלו. ולפי דעתי שמירת האתרים היא הכי בעיתית מבחינת היכולות שלה לקדם דברים. והדברים נעשים שם בצורה פרטיזנית ובחוסר תקציבים.

אני מוכרח להגיד דבר מאוד מסוכן, ואני אומר מראש שאני מתלבט בנקודה הזאת. אנחנו שולחים תלמידים לפולין, בכסף גדול, כסף לא פשוט כי חלק מהתלמידים לא יכולים לנסוע לשם. ומצד שני יש לנו פה אתרים, יש לנו את מחנה המעפילים בעתלית, ויש לנו גבעת הקיבוצים ברחובות, ומקומות אחרים שאף אחד לא מגיע לשם וזה לא כסף. ולי היו וויכוחים בזמנו עם העברת התקציבים דרך המשרד הזה, וחוסר התקציבים זה דבר שלא יאומן.

אני חושב שצריך לשים במקום הנכון את הצורך של הביקור באתרים של מורשת ופיתוח אתרי מורשת. ואם אין משוגע לדבר כמו יוסי פלדמן והחברים שלו, זה לא יתקדם פשוט. ולכן אני חושב שכאן צריכה להיות חשיבה שלכם, של המשרד שלכם, על סדר העדיפות שאתם רואים את הדברים. ולפי סדר העדיפות שלכם כך בא חוסר תקציב שיש, להקצות את התקציבים. אי אפשר לעשות את הכול במדינה הזאת. ולפי דעתי בנושא הזה מן הראוי שתהיה חשיבה. אני יודע שהיה לנו, אני לא יודע איפה זה עומד עכשיו, אולם העצמאות בתל אביב.

הועבר חוק.

עזוב אותי מהחוק אני מדבר איתך על חוקים, עוברים הרבה חוקים.

עוד לא שיקמו.

זה בדיוק באותו מצב, שזה היה.

כן בטח. אני אומר לך שהגיע הזמן שמדינת ישראל תעשה את העדיפויות שלה. וזה התפקיד של המשרד שלכם. המשרד שלכם צריך לדבר.

מה העיכוב שם? בירוקרטיה.

צריך במשרד שלכם לעשות סדר עדיפות אחרי התייעצות עם הגורמים השונים. ואז לפי דעתי נוכל ללכת קדימה, משום שלי אין כל ספק שאם התלמידים שלנו לא מבקרים, הם לא יודעים על המקומות האלה , היום התלמידים לא יודעים לא על מוזיאון ההעפלה, ולא על גבעת הקיבוצים ולא על מקווה ישראל, ולא על תחנת הרכבת בכפר יהושע. אלו הם מקומות חובה לכל תלמיד ולכל אזרח במדינת ישראל ולא יודעים על זה. אין להם תקציבי פרסום, ואין להם כושר הדרכה. אני לא יודע איך היה במוזיאון המעפילים בעתלית, אם אתה לא מודיע על יום ושעה ששם תגיע אז אתה לא תכנס לשם בכלל, אני לא יודע אם זה עדיין כך. זה לא יכול להיות הדבר הזה. וכאן אני מצפה, אדוני יושב ראש הוועדה, לבקש מהמועצה, ממשרד התרבות והספורט, שעד תאריך מסוים יעבירו לפנינו את הצעתם איך לכלול את האתרים הללו.

מאה אחוזים. רבותי אנחנו בדקות האחרונות אז מי שידבר עכשיו זה יהיה ממש בקצרה. גברת מרגלית מגבעת עדה, בבקשה. ואחרונה תדבר גברת נעמי צור, סגנית ראש העיר ירושלים.

אני מייצגת את הדור השלישי בגבעת עדה. סבתי הייתה בין המייסדים של גבעת עדה, ונכדיי דור חמישי בגבעת עדה. אנחנו עושים את העבודה, אני חושבת ראויה, כמו שראיתם ב"אמץ אתר", כמו בקשר הרב דורי כולם מתנדבים. אני מאוד שמחתי לשמוע שאתם העלתם את הנושא של תוספת לסל התרבות של ביקור באתרי מורשת בכלל. גבעת עדה עברה המון אירועים בתולדות הישוב העברי. השנה רצינו להיות בג'וערה, כי גבעת עדה הייתה מוקד של חברי ההגנה בגבעת עדה. והם התאמנו בג'וערה, ולא הצלחנו להגיע בגלל הנושא התקציבי.

אני גם אחראית על חדר ההנצחה בגבעת עדה. והחדר שהוקם של שם בן גוריון, לגבעת עדה יש קשר לבין גוריון. הוא עבר אצל אחד האיכרים שלנו בסג'רה, אצל משפחת רובוצבסקי. כך שאנחנו מחוברים מכל הכיוונים לנושא של המורשת. אנחנו בביתנו הפרטי, כאן משהוא העלה את הרעיון להביא לילדים, או למי שמבקר, דרך כלים, דרך דברים מוחשיים, אנחנו בבית שלנו שהוא בית בן שמונים וחמש שנה, הוא נוסד ב 1925.

אנחנו מארחים את כל ילדי בית הספר ומי שבא בכלל בקבוצות, בהתנדבות כמובן, דרך כלים, דרך צעצועים שיש לנו בבית, דרך הדברים המוחשיים אנחנו מספרים את סיפור המושבה שלנו ואני חושבת שאנחנו יוצאים נשכרים. כי דור לדור יביע עומר כמו שאתם אמרתם כולכם. אני מבקשת באמת שמה שכאן הועלה שגם יתגשם. תודה.

תודה רבה לך, אני מוכרח להגיד לך שנהניתי מאוד מהעברית שלך. שומעים דור שלישי.

הייתי מורה הרבה שנים.

נעמי צור בבקשה, סגנית ראש עיריית ירושלים, שמטפלת בסוגיית השימור. אבל בקצרה בבקשה.

אנחנו עיר עם הרבה שימור והעיר שהשימור שבו סבל מלא מעט הזנחה. אנחנו בתהליכים של הקמת מחלקה לטיפול השימור. ואני רוצה להתייחס למה שאמר חבר הכנסת גדעון עזרא, אתה דיברת על ריבוי מוסדות שעוסקים באתרים. אני חושבת שצריך לעשות פה גם חיבור, דיסציפלינות. אני חושבת שנקבל שורה תחתונה אמיתית, ואנחנו התחלנו לקבל שיח בנושא הזה אם נדע לשים על המפה שלנו, העירונית וגם הארצית, את אתרי השימור. שימור שזה דבר מעניין, יש שימור של השמאל יש שימור של הימין, כל אחד מכניס נרטיבים שונים, מוריד נרטיבים שונים. אם אנחנו נדע לשזור אותם ביחד, וגם לגזור את הקופון, שזוהי שורה תחתונה של תיירות וכלכלה, אנחנו נוכל גם להרוויח כולנו.

תודה רבה. אני הייתי מסכים מאוד להאריך את הישיבה כי אלו דברים חשובים מאוד. אבל לצערי השעון רץ ואנחנו רוצים להתחיל את כנס השדולה שיהיה באולם נגב.


הוועדה קובעת כי קיימת חשיבות רבה לקיים תוכניות חינוכיות בכל הקשור לאתרי המורשת, כמאה אתרי המורשת הפזורים ברחבי הארץ. ופונה למשרד החינוך על מנת שהמזכירות הפדגוגית ומנהל חברה ונוער, ידאגו לשלב בתוכניות הלימודים בתחומי הדעת השונים וכן גם באירועי מוסדות החינוך כפי שצוין כאן, וגם במסלולי הטיולים, את אתרי המורשת. לדעת הוועדה, החלטות אלה יסייעו לקדם את העמקת הידע בתחומי הדעת השונים ובעיקר לחזק את הערכים הציוניים והיהודיים של התלמידים בזיקתם לאתרי המורשת.


הוועדה גם פונה למשרד החינוך, לבדוק את האפשרות לשלב בסל תרבות את הביקור המסובסד באתרי המורשת. הוועדה תהיה מוכנה לדון על כך במסגרת אישור תשלום דמי הורים לשנת הלימודים תשע"א.


הוועדה פונה למשרד התרבות והספורט על מנת לגבש הצעה לאומית באשר לגורמים המוסמכים להיות אחראיים על כשמונים אתרי מורשת שעד כה אין גורם רשמי שאחראי להם, ומבקשת לגבש הצעה תוך כשלושה חודשים.

אני קורא את ההחלטות לא לפי הסדר אחרי זה נעשה את הסדר. הוועדה רשמה לפניה כי משרד החינוך מאשר את פרויקט "אמץ אתר" של מוסדות חינוך שהכוונה להפעילו כבר החל משנת הלימודים תשע"א, ולפיו מוסדות חינוך יאמצו אתרי מורשת, ילמדו אודות אותו אתר, ידריכו באותו אתר ויסייעו בשימורו.

הוועדה רשמה לפניה את התוכנית שהציג ראש העיר טבריה, וסבורה כי התוכנית הזאת ראויה להיות מודל חינוכי, תרבותי, ארצי, לשילוב אתרי מורשת בחיי העיר עם מוסדות החינוך התוכנית נקראת "עבר מצמיח עתיד". התוכנית כפי שהיא נשמעה מרתקת, ראויה והוועדה מברכת את ראש העיר על קידום התוכנית הזאת.

אנחנו גם נשלב, אני לא יודע עדיין איפה, את הפנייה שלנו גם לראשי הערים, וזאת הערה נכונה של המנכ"לית שהעירה לי תוך כדי הדיון, או בסוגיה של הגורמים המוסמכים להיות אחראים או בעניין הזה של "אמץ אתר". זאת אומרת שבסוגיה של "אמץ אתר", אנחנו רשמנו לפנינו, ופונים לראשי הערים הנוגעים בדבר, לשתף פעולה ולסייע בכל דרך, כדי שהפרויקט הזה יקודם. גם ב"אמץ אתר" אנחנו נרצה לקבל דיווח בתוך שלושה חודשים על הכוונה ועל היכולת ליישם את ההחלטות של הוועדה. אני חושב שכיסיתי פחות או יותר את ההערות שנשמעו כאן. יש למשהו הערה לגבי הסיכום הזה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00