ועדת החוקה חוק ומשפט

6
5.7.2010

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 222
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שני, כ"ג בתמוז התש"ע (5 ביולי 2010), שעה 09:00

הצעת חוק ליישום ההסכם בין מדינת ישראל לבין הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי בדבר זכויות יתר, חסינויות והקלות המוענקות לארגון, התש"ע-2010 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית – דיון והצבעה

חברי הוועדה: דוד רותם - היו"ר

עו"ד איתי אפטר, משרד המשפטים, המח' להסכמים בינ"ל

מיכל הרצברג, משרד המשפטים, מתמחה ביח' להסכמים בינ"ל

עו"ד אהוד קינן, משרד החוץ, יועמ"ש

רועי אריאב, משרד החוץ, מתמחה

עו"ד אפרת חקאק

דורית ואג

אסתר מימון
הצעת חוק ליישום ההסכם בין מדינת ישראל לבין הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי בדבר זכויות יתר, חסינויות והקלות המוענקות לארגון, התש"ע-2010 –
הכנה לקריאה שנייה ושלישית – דיון והצבעה

הצעת חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל – לא ידעתי שיש "ממשלת מדינת ישראל". זה נקרא "ממשלת ישראל" – לבין הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי בדבר זכויות יתר, חסינויות והקלות המוענקות לארגון, התש"ע-2010.

שיניתם את השם? במקור כתוב רק מדינת ישראל.

השם של ההסכם עצמו זה עם ממשלת מדינת ישראל.

אדוני היועץ.

בוקר טוב. תודה על הטיפול המהיר, אנחנו יודעים שהלחץ רב.

אם תדבר קצר, הטיפול יהיה עוד יותר מהיר.

מפאת כבודה של הוועדה ודאי שאדבר קצר, אבל את המינימום אומר. מדינת ישראל, ממשלת ישראל, חתמה בשבוע שעבר הסכם הצטרפות עם ה-OECD בשעה טובה בפריז. אני לא צריך להסביר בוועדה את חשיבות ההצטרפות ל-OECD.

כדאי שתסביר את החשיבות, כי עסקנו בזה יותר מדי ואת החשיבות, עד הרגע, לא הבנתי.

נקודה מעניינת. היות ואני נתלה באילנות גבוהים: ראש הממשלה, שר האוצר, שר החוץ ומטה, אני לא ארחיב.

יש שני תנאים לכניסת ההסכם לתוקף. ראשית, התנאים תלויים לחלוטין בממשלת ישראל. זאת אומרת, ה-OECD חתם על ההסכם, הוא ממתין לנו, זאת אומרת, זה בידינו. יש שתי פעולות מתבקשות: פעולה אחת – אשרור ההסכם על-ידי הממשלה לאחר הנחה על שולחן הכנסת כנדרש, זה ייעשה. זאת פעולה שתיעשה; הפעולה השנייה היא חקיקת חוק מתן חסינויות לעובדי הארגון,נציגי החברים וכו'. זה בידי הכנסת.

זה החוק הזה.

זה החוק הזה. אני הולך לאו"ם לפני קרוב ל-60 שנה, או למעלה מ-60 שנה, אבל זה נכון עד היום. אנחנו עוסקים ממש כרגע בשני ארגונים כאלה, ארגון CICA במרכז אסיה, שאולי מוכר לך, וארגון IRENA לאנרגיות מתחלפות, שאמור להיות מוקם באבו-דאבי. כל ארגון כזה, ואני לא אזכיר את הבנק האירופי להשקעות והבנק האירופי לפיתוח וכו', כולל חוק אחד שחוקק על-ידי הכנסת בשנת 2008, מחייב הענקת מעמד לארגון, חסינויות לארגון, רכושו ופעולותיו, חסינויות לנציגי המדינות החברות בארגון וחסינויות בזכויות לפקידי הארגון. זה כמובן עומד מול איזון אחר של מתן חסינויות במשפט הישראלי או במדינת ישראל, החרגה של קבוצות מסוימות. זה קיים בדיפלומטים, זה קיים בקבוצות אחרות, וזה התנאי שאין בלתו.


גם ארגון ה-OECD, יש לו הסכם כזה, שהוא דומה להסכמים אחרים שאנחנו מכירים, וכל 30, למיטב זכרוני, המדינות החברות חתמו עם הארגון הסכם כזה. זה תנאי.

זה תנאי- - -

זה תנאי להצטרפות. מדינה לא מצטרפת לארגון אם היא לא חותמת- - -

עכשיו אנחנו יכולים להחליט אם ישראל מצטרפת ל-OECD.

בהחלט. האמת, שלפי נוכחות הקוורום בוועדה, אדוני היושב-ראש יכול להחליט על כל דבר.

לזה אנחנו רגילים.

הדברים ידועים ומוכרים, אני יכול להיכנס לפירוט, אבל מן הראוי להסב את תשומת לב הוועדה לנושא העיקרי, המורכב, או החריג לעתים, של מתן חסינויות וזכויות יתר לאזרחים ישראלים. אני יכול לפרט את שאר החסינויות וזכויות היתר, אבל אני חושב שזה הדבר העיקרי.

אזרחים ישראלים יכול שיהיו בשני מצבים: נציגי מדינת ישראל לארגון, ולכך יש סעיף שקובע שנציגי מדינת ישראל לארגון לא ייהנו במדינת ישראל מחסינויות שנציגי מדינות אחרות נהנים. אבל יש מערכת שנייה של פקידי הארגון, וככל שיהיו ישראלים, אנחנו מקווים שיהיו, מבין פקידי הארגון, סגל הארגון, דרישת הארגון החד-משמעית, שהם ייהנו מחסינויות וזכויות יתר ככל פקיד ארגון OECD אחר.

זה בסדר, הם ייהנו, אבל הרי הם לא ישבו פה. הם מצטרפים לארגון כדי שנוכל לשלוח לשם את הקווטה.

יש שלושה מצבים- - -

יש להם ארמון לא נורמלי בפריז.

אני אסביר לאדוני. יש שלושה מצבים: יש מרכז הארגון בפריז, זה לא מעניין אותי, אלא את אלה שיושבים שם, וכאמור, חיים חיים "קשים". זה דבר אחד, אבל זה לא מעניין אותנו. יש אפשרות אחרת, שהארגון יפתח נציגות במדינת ישראל, כמו האיחוד האירופי, כמו נציגויות דיפלומטיות. הסיכויים לכך קלושים, אבל המענה המשפטי ניתן. הם לא יפתחו פה נציגות, יש להם נציגויות בשלוש-ארבע בירות חשובות, הם עובדים עם פקידים מועטים בברלין, בניו-יורק וכו', אבל, ככל שירצו לפתוח, מותר. ויש אפשרות שלישית- - -

פה אדוני טועה כמובן, אם הם ירצו לפתוח בבירות חשובות, הם יפתחו פה.

בירושלים, בהחלט. אמרתי שכרגע יש בבירות חשובות. יש בירה אחת חשובה יותר, והם עדיין לא פתחו בה. אנחנו עדיין לא חברים, תלוי בוועדה, אבל הם בוודאי לא יפתחו פה משרד לפני שהם יהיו חברים ולפני שיהיו להם חסינות וזכויות.

האפשרות השלישית, שהיא קצת יותר מעשית, וגם לזה מתבקשות החסינויות, של הגעה של פקידי הארגון לישראל או קיום כנסים חד-פעמיים של הארגון בנושאים מסוימים בישראל. ויש למדינת ישראל עניין שה-OECD לא יישב רק בפריז, אלא יקדם גם פעילויות פה. והחסינויות משתרעות גם על פעילות של פקידי הארגון, ככל שהם באים לכאן לקיים כנס או לפגישות מקצועיות וכו'. כך שהנושא כן חשוב וכן בעל משמעות.


אני אסב את תשומת לב הוועדה לסעיף 13 בהסכם, שהוא תוספת להצעת החוק. אגב, יש כמה אפשרויות לחוקק, ומצאנו אפשרות שנראית לנו ראויה, נכונה והגונה, לצרף את ההסכם כולו כתוספת לחוק, כך שמי שירצה לעיין בחוק, בסופו של דבר יוכל לעיין בהסכם כולו ולא יצטרך הפניות.


סעיף 13 להסכם, שהוא תוספת לחוק, זה הסעיף שמדבר על חסינות פקידי הארגון, וזה הסעיף, אני חושב, הכי משמעותי לעניינו, אף שהוועדה צריכה לתת את הדעת על כל ההסכם ולשאר החסינויות, כי זה סעיף שחל גם על ישראלים כמובן.

יש סעיף אחד מהותי וזה, חסינות משפטית לפקיד הארגון, גם אם הוא ישראלי, על כל המעשים שהוא עשה במסגרת תפקידו, כולל מאסר או מעצר בשל מעשים שהוא עשה במסגרת תפקידו. זה נשמע מפחיד, זה נקרא בז'רגון שלנו, מצטער על הלועזית, חסינות פונקציונלית, או תפקודית, אבל למעשה, הנטייה היום לפרש את הדברים האלה באופן מצמצם.

אני אביא דוגמה: אם פקיד ארגון ממהר לשדה התעופה במכוניתו ונוסע מהר מדי. הוא יכול להגיד: נסעתי לצורך נסיעה. הפרשנות שלנו היא שלעבור על החוק בנסיעה מהירה זה לא תפקידו.

זה סעיף 3 להסכם?

זה סעיף 13 1(א). אני מבקש להדגיש שמדובר על מעשים שנעשו תוך מילוי תפקידם. ייתכן שפה ושם יש מעשים שמדינת ישראל היתה רוצה להעמיד לדין או לנקוט פעולה אחרת, אבל כאן מתבקשת חסינות, אבל היא מצומצמת לפעולות שנעשו במסגרת תפקידם. מובן שאם אנחנו חושבים על ה-OECD או ארגונים כלכליים אחרים, אני לא בדיוק יודע אילו פעולות נידרש לתת עליהן חסינות, מפני שמדובר בשיחות, מדובר בניירות עמדה, מדובר במגעים מדיניים וכלכליים, אבל ככל שיתבקש משהו, נצטרך לתת את זה גם לישראלים. מובן שיש חסינות להתבטאויות, מסמכים וארכיונים ודברים כאלה.


הנושא השני העיקרי הוא הפטורים ממסים או בביטוח לאומי. זה בסעיף קטן (ג) – פטור ממסים, ובהמשך – בסעיפי נכסים. הסעיפים העיקריים זה פטור ממסים, ביטוח לאומי וכו'.

מדינת ישראל, על דעת רשויות המסים, ממשלת ישראל, על כל מי שעוסק בכך, החליטה שזה פטור ראוי בנסיבות האלה לתת גם לישראלים, ככל שהם יעבדו בארגון, לתת פטור ממיסוי, פטור מתשלום ביטוח לאומי וכו'. יש החרגה בשני סעיפים: האחד פחות חשוב, לגבי הפטור ממסים על ריהוט וחפצים. כשאנשים מגיעים מישראל, זה לא רלוונטי. הפטור השני זה פטור – בהסכם כתוב שכל פקידי הארגון יהיו פטורים משירות צבאי ולאומי של מדינת ישראל. יש החרגה, פקיד ישראלי בארגון לא יוכל להיות פטור מהחובה הזאת. זאת ההחרגה היחידה, והיתר, המלצת הממשלה היא להיענות ולתת את הפטור גם אם זה חל על ישראלים.

נקרא?

חוק יישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין הארגון לשיתוף פעולה לפיתוח כלכלי בדבר זכויות יתר, חסינויות והקלות המוענקות לארגון, התש"ע-2010

הגדרות

"1.
בחוק זה – 'הארגון' – הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD – Organization for Economic Co-operation and Development);

'ההסכם' – ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין הארגון, בדבר זכויות יתר, חסינויות והקלות המוענקות לארגון, שנחתם בירושלים ביום ד' בשבט התש"ע (19 בינואר 2010), לרבות האיגרות שהוחלפו בין המזכיר הכללי של הארגון לבין שר החוץ של מדינת ישראל ביום האמור.

תוקף הוראות ההסכם בדבר זכויות יתר, חסינויות והקלות

2.
להוראות ההסכם, שנוסחו בעברית מובא בתוספת, יהיה תוקף של חוק, ככל שהן באות להעניק זכויות יתר, חסינויות והקלות לארגון, לפקידיו, לנושאי משרה בו, למומחים מטעמו, לנציגי המדינות או הגופים החברים בו או המשתתפים בפעילותו, ולכל גורם אחר הקבוע בהסכם.

אישיות משפטית

3.
לארגון תהא אישיות משפטית בישראל

זכויות יתר, חסינויות והקלות מעבר לאלה הכלולות בהסכם
4.
הגיש הארגון בקשה לפי סעיף 3 להסכם, רשאי שר החוץ, באישור הממשלה ולאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, לקבוע בצו כי יוענקו לארגון זכויות יתר, חסינויות או הקלות מעבר לאלה הכלולות בהסכם, אם מצא כי מתקיימים התנאים לכך לפי סעיף 3 להסכם.

ביצוע
5.
שר החוץ ממונה על ביצוע חוק זה.

תחילה
6.
תחילתו של חוק זה ביום תחילתו של ההסכם, כאמור בסעיף 21 שבו; ביום האמור יפרסם שר החוץ ברשומות הודעה על תחילתו של ההסכם."


בתוספת מצורף ההסכם.

יש מתנגדים? אין

הצבעה

בעד – פה אחד

חוק יישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין הארגון לשיתוף פעולה לפיתוח כלכלי בדבר זכויות יתר, חסינויות והקלות המוענקות לארגון, התש"ע-2010, אושר ויעלה למליאה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית

אין מתנגדים. פה אחד אושר.

תודה רבה.

אפשר להעלות את הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:15
PAGE
6