PAGE
38
ועדת הכלכלה

11.7.2010


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 292
מישיבת ועדת הכלכלה

יום ראשון, כ"ט בתמוז התש"ע (11 ביולי 2010), שעה 10:00

סיור ועדת הכלכלה במעלה אדומים

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

אורי אריאל

בני כשריאל, ראש העיר מעלה אדומים

אלי הר ניר, מנכ"ל עיריית מעלה אדומים

אבי גרינברג, גזבר עיריית מעלה אדומים

גדי ברנדס, מועצת מעלה אדומים

ענת אנג'ל, החברה הכלכלית מעלה אדומים

שלמה מושקוביץ, אדריכל, מעלה אדומים

סא"ל עופר מיטל, ראש מפקדת תיאום וקישור של עוטף ירושלים, מתאם הפעולות בשטחים, משרד הביטחון

עופר הינדי, ראש מינהלת קשת צבעים, משרד הביטחון

איתן ברושי, עוזר שר הביטחון להתיישבות

דב גל, מנהל מחוז ירושלים, משרד הבינוי והשיכון

יגאל יוסף, מנהל המינהל לאזורי פיתוח, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

שלמה מושקוביץ, מנהל תחום בכיר, תכנון ביו"ש, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

צביה ביבי, ראש ענף תעשייה אזורי פיתוח, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ראיק סאלח, מנהל אגף תשתיות עירוניות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

נחום גבאי, קמ"ט תחבורה באיו"ש, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אדוארד בנין, מנהל אגף פרוייקטים, מע"צ, החברה הלאומית לדרכים בישראל

גונן סער, מנהל מחלקת רשויות, מע"צ, החברה הלאומית לדרכים בישראל

ינקי קינסינגר, סמנכ"ל כספים, חברת אקסטל, מעלה אדומים

עמי, סמנכ"ל חברת א.מ.ש., מעלה אדומים

אבי, יושב ראש ועד התעשיינים, מעלה אדומים

גלית לוי, התאחדות התעשיינים, ירושלים

דקלה טקו, רכזת ועדת הכלכלה

לאה ורון

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

סיור ועדת הכלכלה במעלה אדומים

"נופי סלע" – שכונה בבנייה

אזור התעשייה מישור אדומים

שכונת "מבשרת אדומים" (1E)

תצפית על הבדואים משטח G

זאת שכונה יחסית שנבנתה ושם תראו מגרשים שזמינים לבנייה, אבל עקב ההקפאה לא נבנו. אנחנו מקווים שב-26 בספטמבר יתנו את האישור לבנייה משום שבמקום ההוא יש לנו הוצאות רבות ואין הכנסות.


לאחר מכן ניכנס לאזור התעשייה ונבקר שם בשני מפעלים: האחד, במפעל אקסטל, מפעל גדול מאוד לאלומיניום, אחד משני הגדולים ואולי הגדול ביותר בארץ, הוא וקליל. בביקור השני ניכנס לנגריית א.מ.ש ונראה שם נגרייה מתוחכמת, אפשר לומר היי-טק, וזה משום החרם על הפלשתינאי על המוצרים שלנו והאיום לא לתת לעובדים פלשתינאים להיכנס.


לאחר מכן אנחנו ניתן תצפית על השכונה החדשה שצריכה להיבנות, E1. 3,500 יחידות דיור מוכנות להפקדה והן כמובן מחכות לאישור שר הביטחון.


בסוף הסיור נתצפת על שטח G, אליו פלשו הבדואים. יש כבר הסכם אתם לקבע אותם והם מעונינים להיות מקובעים. אנחנו גרענו שטח ממעלה אדומים כדי לקבע אותם.


בסופו של הסיור נשב לישיבת עובדה במשרדי העירייה ושם יוגש כיבוד.


תודה לכם.

כמה תושבים במעלה אדומים?

מספר התושבים היום הוא כ-38 אלף תושבים. עד סוף שנה הבאה בעזרת השם נחצה את ה-40 אלף. תוכנית המתאר העכשווית שלנו היא ל-60 אלף תושבים. הפוטנציאל של העיר מעלה אדומים הוא ללמעלה ממאה אלף תושבים.

הרוב עובדים בירושלים?

85 אחוזים עובדים בירושלים, אבל את כל השירותים העירוניים והממשלתיים הם יכולים לקבל כאן כמו למשל דרכונים, תעודת זהות, יש לנו כאן את משרד הפנים, לשכת התעסוקה, בנקים, דואר ומכון רישוי. כמובן יש כאן קניונים ומגיעים אלינו אנשים גם מהשכונות הצפוניות של ירושלים ומהישובים מסביב. כל מערכת החינוך שלנו היא מערכת עצמאית ואנחנו לא תלויים בירושלים, החל ממעונות היום ועד תיכון ובכלל. גם מירושלים מגיעים ללמוד בבתי הספר שלנו, בפרט בחינוך הדתי.


נכנסנו עכשיו לשכונה החדשה. השכונה הזאת נקראת שכונת נופי סלע. בשכונת נופי סלע, כמו שאמרתי, צריכים להיות 3,500 יחידות דיור. נשארו כ-350 יחידות דיור לבנייה ובזה נסתם הגולל על הבנייה במעלה אדומים אלא אם יאשרו לנו את ההפקדה של E1. האכלוס כאן עכשיו הוא בקצב מואץ. רוב השכונה מאוכלסת. אתם רואים גם את הוואדיות בין ההרים. ביחד עם קרן הקיימת הפכנו את הוואדיות האלו לריאה הירוקה של מעלה אדומים ואפשר לראות כאן צבאים ויעלים. לכן הירוק כאן במעלה אדומים הוא חלק ניכר מהשטח המוניציפאלי.


מצד ימין אתם רואים גן ילדים שהפך להיות קייטנת ילדים בקיץ ומעון יום.

מה אחוזי ההגירה לכאן?

יש ביקוש גדול מאוד לעיר מעלה אדומים.

בעיקר מירושלים?

בעיקר מירושלים, אבל גם מהסביבה. למשל, אני חולוני לשעבר וגם יושב ראש החברה הכלכלית.

אתה מקים את העיר ואני לא מדבר עליך.

לא, אני לא בין המקימים. אני לא בין המייסדים.

מתי הגעת?

הגעתי בין הראשונים לעיר, בין המתנחלים הראשונים.

הנה, אתם רואים עכשיו את אחד משטחי ההקפאה. כבר שמו את הפחים, עשו את עבודות העפר, ממש חצבו את ההר, שמו כבר את השלט, הכל היה כך ובאה ההקפאה והשאיר את זה כך. שימו לב, זה היה של קבוצת הדר והבנייה מצד שמאל הוקפאה. אתם תראו כאן עוד הרבה קרחות.

זה כבר 1E?

לא. אנחנו בשכונת 07.

1E זה בצד השני.

אתם רואים כאן שטח, בו צריך לעמוד בניין אבל הוא לא עומד. גם מאחור צריכים לעמוד בניינים. גם כאן מצד שמאל זה שטח שצריך לעמוד עליו בניין אבל גם הוא ריק. זה גורם לנו להרבה הוצאות.

הבניינים האלה, נמנעה בנייתם בשל צווי הקפאה?

הקפאה. בגלל צו ההקפאה.

שמתפוגג ב-26 בספטמבר.

נכון.

זה חשוב לדעת.

כאן זה לא בניין אלא פארק שצריכים לבנות אותו.

פארק, זה מבנה ציבור.

עם פארק אין בעיות.

אנחנו עכשיו בנופי סלע.

כן. אתם עכשיו בשכונה נופי הסלע. ב-1E אתם לא תראו כל בנייה.

מה סדר הגודל של מחירי הדירות?

עקב ההקפאה, מחירי הדירות יחסית למעלה אדומים הרקיעו שחקים. ארבעה חדרים לדוגמה בבניין קומתי, עם מרפסת, 115 מטרים מרובעים עולים היום מיליון ו-150 אלף שקלים.

כמה הדירה עלתה לפני ההקפאה?

850 אלף שקלים.

אולי זה שייך לעלייה במחירי הנדל"ן בארץ.

גם וגם, אבל מחירי השכירות גם הם הרקיעו שחקים. עבור שכירת ארבעה חדרים כאלה משלמים 4,000 שקלים, 1,000 שקלים לחדר.


כל השטח הזה וכל השטח מסביב, בינינו לבין הכביש, שטח מוקפא. מה שהם עושים, בסך הכל אלה עבודות עפר וקווי ביוב.


כפי שאתם רואים, אנחנו לא יכולים לעשות מדרכות ולא יכולים לפתח כאן את האזור. מצד ימין שלכם, הבניינים ברובם מאוכלסים ואז נוצר מצב כאשר הם נמצאים באזור לא מפותח, בו אנחנו לא יכולים לבנות מדרכות והדיירים סובלים מכך.


גם כאן אתם רואים את כל השטח מצד ימין, גם הוא לבנייה אבל הוא מוקפא.

מה אלה המבנים מצד ימין?

בית ספר ממלכתי-דתי. לקח לנו הרבה זמן לקבל את האישור ולצערנו אנחנו פותחים את בית הספר כאורחים בבית ספר אחר, עד שהמבנה הזה ייגמר למרות שהוא היה כבר צריך להיגמר. המבנה הוא של משרד החינוך והרשת הגיע לכאן ויחד אתנו הם מנהלים את בית הספר. זה בית ספר לתלמידים שהיו נושרים אם לא היינו מוצאים אותם. יש כאן כ-160 תלמידים. וייס במעלה אדומים עושה עבודה נפלאה. הגענו כבר למצב ש-35 אחוזים מהחבר'ה האלו, יש להם בגרות. כשהבאנו את אורט, אמרו 14 אחוזים.

אתה מדבר על אורט חלל. מצטיינים.

רצינו לתת גם את זה לאורט, אבל אורט אמרו שהם יגיעו אתם ל-14 אחוזים. הלכנו לכיוון וייס ובאמת העבודה שם טובה.


כל השטח מצד שמאל, אתם רואים, אלה שטחים מוקפאים. אתם רואים כבר את היסודות לכיבוי אש, ארונות חשמל, הכל נמצא כאן, ומצד ימין הכל מאוכלס, אבל אין בנייה.


אנחנו משתדלים להכניס לכאן הרבה ירוק. העיר היא עיר מדבר, על סף מדבר יהודה. כאן היו סלעים ואבנים ואפילו את העצים הבאנו מבחוץ. עכשיו אתם רואים שהכל כאן ירוק.


אתם רואים את הכיפה הכסופה. זה בית ספר לתעופה וחלל, יחיד במינו בארץ. אנחנו עשינו את זה ביחד עם חיל האוויר ואורט. 80 אחוזים מהתלמידים כאן הם שוחרים עם מדים שחתמו ואחרי כן נכנסים לשרת בחיל האוויר. זה מצפה כוכבים עם פלניטריום שנמצא בו. המחשבה הזאת הביאה אותנו לכך שאנחנו כל הזמן שולחים חלליות לאוויר, ואמרנו שאם נכנסנו לעידן החלל, כדאי שמתיכון כבר ילמדו את העניין. זה עובד יפה מאוד. מגיעים לכאן בתי ספר אחרים ללמוד את השיטה שלנו ולאט לאט מכניסים את זה גם אליהם.

מבחינה תחבורתית, יש לכם חיבור לאזור התעשייה?

יש. כן. זה הכביש.

אנחנו נוסעים לשם. הכביש הזה שעולה לירושלים שהופך לחד מסלולי בשלב מסוים, בכניסה לצומת הגבעה הצרפתית, הוא הורחב עכשיו על ידי מע"צ?

משרד התחבורה דרך מע"צ.

כמה זמן עד לסיומו?

שנה.

עוד שנה זה יסתיים?

שנה של עבודות.

מתי התחילו?

לפני ארבעה חודשים.


מה שאתם רואים עכשיו בצד שמאל, כך נראתה מעלה אדומים לפני כן. סלעים ואבנים.

זה חלק מהשטח המוניציפאלי?

כן. זה חלק מהשטח המוניציפאלי. אנחנו בונים אך ורק בתוך השטח המוניציפאלי שלנו.

זה מיועד למגורים?

לא. מצד ימין אנחנו רואים שטח אש. שטחי אימון של צה"ל. הם כבר לא משתמשים בזה. אולי תראו מעל הגבעות מטרות פה ושם, אבל הם הפסיקו להתאמן כאן. לכן אנחנו ביקשנו מצה"ל לשחרר לנו את השטחים האלו כדי שנוכל לבנות כאן מגורים. צה"ל לא כל כך ממהר לעשות את זה.

ומהצד השני?

הצד השני זה שטח של אזור תעשייה וגם כאן אנחנו יכולים לתכנן ולבנות אותו, גם למגורים וגם לתעשייה. זה נמצא עכשיו בינינו לבין משרד השיכון. חלק מהשטח הוא ליד מחנה ישי ובביקור האלוף שהיה כאן ביקשנו ממנו לשחרר את הקרקע הזאת לבנייה למגורים. הוא אמר שהוא יבדוק את זה ויחזור אלינו עם תשובה תוך חודשיים-שלושה, ואנחנו מקווים שייתן לנו תשובה חיובית.


מי שבנה את העיר הזאת זה משרד הבינוי והשיכון. את הנחת אבן הפינה הניח השר דוד לוי, אז שר השיכון.


לגבי ההקפאה. תשימו לב. לפני כשבועיים שחררו את ההקפאה על המבנה הזה מצד שמאל. זה סופרסול עם תחנת דלק. מה שקרה, הם התחילו את היסודות והם עבדו לפי הכללים, אבל אנחנו לא נתנו להם אישור והיתר בנייה על כל הבנייה וכשהיינו צריכים לתת להם היתר לכל הבנייה, זה לקח זמן רב ורק לפני שבועיים-שלושה התקבל האישור.


אנחנו עכשיו באזור התעשייה. יש כאן כ-180 מפעלים מכל הסוגים. היי-טק אין לנו כל כך, אבל המפעלים הגדולים נותנים לנו הכנסה. גם כאן, לגבי המפעלים, בלי שום סיבה שמו לנו צווי הקפאה למרות שזה לא למגורים ואנחנו איבדנו כאן פרוייקטים כלכליים שפשוט עזבו והלכו.

מי העובדים במפעלים? אמרת שלמעלה מ-80 אחוזים התושבים של מעלה אדומים יוצאים לעבוד בירושלים.

2,500 הם פלשתינאים. אנחנו לא מתנגדים לזה. אני בעד להביא לכאן את הפלשתינאים יותר מאשר להביא עובדים זרים. הפלשתינאים בערב חוזרים לכפרים שלהם והעובדים הזרים חוזרים לתחנה המרכזית בתל אביב ויוצרים שם עיר עם כנסיות, עם בתי בושת וכדומה.

ויולדים ילדים.

ברגע שאנחנו נותנים לפלשתינאים תעסוקה, יש לנו כאן שקט. בינואר, מה שפיאד רוצה לעשות, זה למנוע מהם מלהיכנס והוא יורה לעצמו ברגליים משום שאנחנו כבר התחלנו להיערך בעניין הזה ולהביא עובדים מחוץ לעיר.


שימו לב, זה אוטובוס פלשתינאי שמביא עובדים מיריחו לכאן.

השכר והתנאים שלהם דומים לשכר והתנאים של העובדים הישראלים?

הם מקבלים את כל התנאים שמקבלים ישראלים. הם ניגשו לבית הדין המחוזי לעבודה ועכשיו הם מקבלים את אותם התנאים שמקבלים הישראלים.

אנחנו בישיבת ועדת הכלכלה שנמצאת בסיור במעלה אדומים ובתוך הסיור הזה אנחנו שומעים אתכם, את אזור התעשייה של מעלה אדומים. יש בנייה, אבל יש כמובן גם את התעשייה.

אני סמנכ"ל הכספים של חברת אקסטל. אקסטל קיימת מזה 22 שנים ומתעסקת בפרופילי אלומיניום, פיתוח מערכות לבנייה, קורות לבתים הפרטיים. אנשים גם עוסקים בפרופילים לתעשיות הצבאיות, הביטחוניות והתעשיות המסורתיות.


כמו כל תעשייה, יש לנו הרבה קשיים והרבה בעיות, חלקן מקומיות וחלקן בעולם. אנחנו גם מייצאים ובעבר ייצאנו כ-50 היום והיום אנחנו מייצאים כ-25 אחוזים.

לאן אתם מייצאים?

בעבר ייצאנו לארצות הברית והיום יותר לאירופה. אנחנו פותחים עוד פעם את השוק האמריקאי למערכות שאנחנו מפתחים והעברנו אותן לארצות הברית.


הבעיות העכשוויות בהן נתקלנו הן שתיים: האחת, הרשות הפלשתינאית מחרימה את המוצרים שלנו ולא ניתן לרכוש את המוצרים שלנו ברשות הפלשתינאית. גם סוחרים שרוצים לקנות, הם לא יכולים.

מה היה יחס הסחר עם הרשות הפלשתינאית?

אנחנו מכרנו כ-10 אחוזים. מעבר לזה, יש עכשיו תקנה חדשה שהוציאה הרשות שמה-1 לינואר 2011 לא יוכלו עובדים פלשתינאים לעבוד במפעל שלנו מאחר שאנחנו נמצאים מעבר לקו הירוק. כמובן שהעובדים שנמצאים כאן, חלקם, עובדים במשך עשרים שנים בחברה, חלקם מנהלי מחלקות.

הם מיריחו?

בעיקרם מיריחו, כן. גם מבית לחם אבל בעיקר מיריחו. הם מאוד מרוצים, אפשר לשוחח עם עובדים במקום.

נשמח.

הבעיה הגדולה היא שאנחנו נמצאים בתקופה כאשר בעוד פחות משישה חודשים התקנה הזאת נכנסת לתוקף. העובדים עצמם יפחדו להגיע לכאן למרות שהיום הם אומרים שהם יגיעו, שלא נדאג, שהם ירצו לבוא לכאן, אבל האיומים שהם מקבלים ברשות הם לא נעימים והם יודעים מה עלול לקרות להם אם הם לא יפעלו על פי החוק שלהם. לכן אנחנו צריכים פתרון והפתרונות שלנו, אלה שאנחנו מציעים, הם רבים אבל מעבר לפתרונות שחלקם קשורים יותר לפוליטיקה, אנחנו מבקשים שייתנו לנו אפשרות להעסיק עובדים זרים במפעל שלנו.


אני נפגשתי גם עם השר פואד.

אני מבין שהוא היה כאן.

הוא היה וזה היה מאוד מאכזב כי הוא בעצם אמר שעובדים זרים לא נקבל אלא יביאו לכאן עובדים ישראלים. עוד לפני הפגישה אתו נפגשנו עם מנהלת לשכת התעסוקה שהסבירה לי בצורה הכי ברורה שמספר עובדים כזה לתפקידים שאני צריך, לא יהיה לי.

יש גם את העניין של ההכשרה.

כמה עובדים אתה צריך?

150 עובדים. אמרתי שבעוד חצי שנה אנחנו נכנסים לתקופה הזאת שהעובדים הפלשתינאים לא יהיו כאן, אני הייתי צריך כבר לפני חצי שנה להכשיר עובדים. יש כאן תפקידים שההכשרות שלהן אורכות לא רק חודשים ולא רק שבועות אלא שנים ואני חייב כאן עזרה.

למה אמרה לך את הדברים מנהלת שירות התעסוקה?

היא אמרה את המציאות. היא אמרה שכמות עובדים כאלה לתפקידים שאני מחפש, לא יוכלו למצוא לנו. היא אמרה שהיא יודעת מה הסחורה שנמצאת. היא עוסקת בזה יום יום, יותר מאתנו, והיא יודעת מה קורה. השר פואד בן אליעזר אמר שיהיה, נביא, אבל אלה מלים ולא שום דבר. אלה הבטחות באוויר. כאן הפגיעה הכלכלית שנפגענו מזה שהסחורות שלנו מוחרמות, זאת פגיעה כלכלית אבל כאן זאת פגיעה אנושה והיא אומרת שהמפעל יעבוד או לא יעבוד, ייסגר או ימשיך לעבוד ואנחנו צריכים להיות ערוכים לזה.

כמה עובדים יש לך בסך הכל במפעל?

250 עובדים, מתוכם 150 עובדי שטחים וזה מספר לא קטן.


אנחנו מנסים להעסיק עובדים ישראלים. אני מפרסם בכל העיתונים אבל אני מקבל קצת קורות חיים אבל באמת כמויות קטנות ולא את הכמויות אנחנו צריכים. אני עובד גם עם לשכת התעסוקה ואני גם מפרסם. אנחנו פועלים בכל הדרכים כדי למצוא עובדים ישראלים. הרי בצמתים המרכזיים אני רוצה עובדים ישראלים ולא עובדים זרים, אבל אני צריך עזרה ראשונה ביום שזה יקרה ובעצם לא ביום שזה יקרה אלא היום כי היום זה היום שזה קורה. אני צריך להכשיר עובדים. אני צריך כאן עובדים זרים שייכנסו לתפקידים.

הישראלים מעדיפים לחתום אבטלה.

ברור. אתם בטח מכירים את זה טוב מאתנו, אנשים מעדיפים לחתום על אבטלה מאשר לבוא לכאן לעבודה וזאת עבודה קשה, ולקבל שכר מינימום עם שעות נוספות.

העלינו הצעה גם בפני שר המסחר והתעשייה. יש הרבה עולים מאתיופיה שמקבלים הבטחת הכנסה. הבטחת הכנסה גורמת להם לא לבוא לעבוד. יש אנשים כאלו שגרים במעלה אדומים. הבאנו אותם לאזור התעשייה, עשינו להם ביקור, אבל נכנסו רק כמה בודדים. מקומות כאלו, כאשר מדובר בעבודה קצת יותר קשה מאשר לשים תבלינים בתוך שקית, הם לא כל כך מעונינים בה ואומרים שממילא יש להם הבטחת הכנסה. פנינו לשר התעשייה ואמרנו לו שכדי להכניס את האתיופים למעגל העבודה בישראל, אתה חייב לעשות מעשה. לבטל את הבטחת ההכנסה הוא לא יכול, אז תן להם בשלוש-ארבע השנים הראשונות שלהם כאשר הם עולים את האפשרות לקבל גם את הבטחת ההכנסה וגם לעבוד, כך שתהיה להם מוטיבציה להיכנס לעבודה. ברגע שהם יראו שהבטחת ההכנסה נכנסת להם בכל מקרה לחשבון בנק ובנוסף לזה הם יעבדו, הם ייכנסו למעגל העבודה. הם יושבים בבית, הם מקבלים הבטחת הכנסה, הם נופלים גם על הרשות המקומית עם כל הצרות שלהם, יש להם גם בעיות בתוך הבית, כך שזה סיפור שלם.

כמה אחוזי אבטלה יש במעלה אדומים?

סביב ממוצע של 3 אחוזים.

שזה כמה בערך?

כמעט כלום. מי שרוצה לעבוד, יכול לעבוד. בשורה התחתונה, אין אבטלה באזור ירושלים. אנחנו בתוך ירושלים. בשורה התחתונה, אין אבטלה. יש מעט מאוד מובטלים שבאמת רוצים לעבוד ואין להם מקומות עבודה. כל השאר מעדיפים לקבל את דמי האבטלה.


אם היינו עושים את זה כלפי האתיופים וגם לוחצים על הרשות הפלשתינאית בכל מיני דברים אחרים – לא צריך לבוא ולהתעמת אתם בנושא הזה – יש לנו כמה דברים שאנחנו יכולים לומר כמו הנושא שגילינו כמה דברים בירקות שהם הכניסו ולכן משרד הבריאות עוצר את כל היבוא שלהם עד שהוא יבדוק את כל הנושא הזה מחדש. יש המון פטנטים וזה לא לתקשורת.


יש עוד דבר אחד שהוא עדיין בגדר שמועה, שלפני כשבוע פיאד היה ביריחו וכינס את העובדים, כינס קבוצה של עובדים בישראל ביהודה ושומרון ואמר להם שהוא דוחה את כל ההחלטה הזאת לא לינואר השנה אלא לינואר בעוד שלוש שנים. כלומר, ל-2013. אם זה כך, זה כבר טוב.

שהוא דוחה את איסור העבודה?

אם זאת אמת, זה טוב.

נכון להיום אלה שמועות.

גם אנחנו שמענו את השמועה הזאת, אבל אף עובד מיריחו לא אישר אותה.

זה עניין שצריך לבדוק אותו.

אני אומר לכם אחר כך משהו בלי העיתונות. בוא נתחיל לסייר במפעל. בהמשך למה שאתה אמרת, אני אומר לך אחר כך משהו אבל לא לפני העיתונות.

סמנכ"ל חברת א.מ.ש. החברה הזאת היא חברה שממשיכה כמעט שישים שנה והיא דור שלישי למשקיעים פרטיים. הבידול של החברה הזאת היא בידול בתחום האיכות של החברה, בתחום איכות המוצרים שלה ובכך שהיא מפעילה את כל המערכות כמערכות בתחום ההיי-טק. במלים אחרות, הבידול של ישראל מיתר העולם יכול להיות רק בתחום הידע ורק בתחום המדע. לכן אנחנו מצליחים להתמודד גם בשוק המקומי ובמיוחד היום בשוק העולמי למרות שיש לנו צרות בנושא של מטבעות, למרות שיש לנו בעיות רגולציה, אבל בכל זאת אנחנו מצליחים להתגבר רק בזכות הידע.


כפי שאתם רואים כאן, המפעל מופעל במערכות מידע מתוך חדרי בקרה מתחת לקומה בה אנחנו נמצאים כרגע. הוא מופעל על ידי מעט מאוד אנשים. לכאורה נראה שהמפעל לא עובד, אבל אם תראו את המערכת מצד שמאל, יש מערכת COC שהיום היא משוכללת ביותר בעולם, עם פיתוח יכולות ופיתוח מדעי שלנו. זאת מערכת שבעצם מופעלת על ידי בקרת מחשב. אנחנו בונים נוסחאות מתמטיות שיודעות לתת פקודות חשמליות לתוך המערכת הזאת. המערכת בעצם מחליפה כ-17 עובדים. המערכת הזאת למשל כרגע עובדת ללא כוח אדם בכלל אלא רק מנוהלת – עוד מעט תראו את חדר הבקרה שלה שנמצא למטה וכל האנשים מגיעים מתחום ההיי-טק. כלומר, לאנשים האלה אין שום מושג בלאו-טק וזה בעצם השינוי שאנחנו עושים ואנחנו מובילים. דרך אגב, את הדבר מוליך סטף ורטהיימר שצועק כבר הרבה מאוד שנים, גם בוועדת הכלכלה וגם בכנסת, שהאיכות של ישראל לא יכולה להיות רק היי-טק אלא אנחנו צריכים לפזר את הסיכונים ויש לנו גם מה לומר בתחום הלאו-טק. המפעל הזה הוא דוגמה מובילה בתחום הזה. אנחנו מובילים בישראל. אנחנו מבודלים מכל השוק בישראל.

מאיפה הגעתם לכאן?

מכפר ישן מאוד בעטרות שהשתמש במיכון מאוד ישן.

כמה עובדים יש לכם וכמה מתוכם פלשתינאים? מה המוצרים שאתם מייצרים?

אנחנו מייצרים כל דבר שעשוי מעץ. כמו שאתם רואים, יש כאן ארון קודש וכלה בגיטרות שאתם יכולים לראות כאן. אנחנו מתמודדים היום גם בשוק העולמי גם מבחינת מחיר וגם מבחינת איכות. כלומר, יש לנו יכולות לבדל את עצמנו גם בתחום הזה וגם בתחום הזה. אתם יכולים לראות כאן חתיכת עץ ותוכלו איך אפשר להכין היום גיטרה. דרך אגב, המערכת הזאת היא ממוחשבת לגמרי והיא ללא מגע יד אדם והיא בעלות של כוח אדם באופן יחסי מאוד מאוד זול. זה מאפשר לנו להתמודד עכשיו ובעתיד עם הסינים, זה יעזור לנו להתמודד עם ההודים, במיוחד לאור העובדה שהם מתעסקים בנושא של מסט פרודקשן. לכן אנחנו הולכים לכיוון קסטל מייד, לכיוון אדריכלים, לכיוון חלדות מיוחדות באיכויות מיוחדות. זה בעצם הסיכוי היחידי של מפעל מן הסוג הזה לשרוד גם בשוק בתוך ישראל, להוות חסם מפני יבוא.


אנחנו מייצאים היום בערך כ-35 אחוזים מהתוצרת שלנו. אנחנו מייצאים למדינות אירופה, ארצות הברית ויש לנו הזמנה מיפן.

יש לכם בעיה עם זה שאתם כאן?

אין לנו שום בעיה. יתרה מכך, אם אנחנו משווקים למשל מוצרים, אז הרגולציה באירופה מאפשרת להכניס מוצרים מהסוג הזה.

כמה עובדים יש אצלכם?

יש לנו היום כ-30 עובדים שהם מקבלים אישורים. דרך אגב, אם העובדים האלה לא יגיעו, אנחנו נאלץ להוריד מעט את התפוקה ולהתאקלם למצב החדש. דרך אגב, זאת החשיבה שאנחנו עכשיו עושים כי מפעל לא מחכה לא לממשלה, לא לוועדה, לא לחברי כנסת, אלא אנחנו מבינים את הסיכונים שיש לנו ופועלים מיידית ומקבלים החלטות על הצד המחמיר.

מתוך סך כל ה-30 עובדים, 30 הם פלשתינאים?

לא. בסך הכל אנחנו מפעילים באופן ישיר ועקיף כ-60 אנשים כאשר המובילים הם עובדים שלנו, מובילי היי-טק, כאשר הם עובדים שמסייעים. עשיתי חישוב שאם היו מעלים את שכר המינימום, המפעל הזה היה נאלץ לפטר מספר עובדים שהם עובדי עזר. דרך אגב, אלה אנשים בלתי מקצועיים, הם לא מבינים בתחום, הם בסך הכל מסייעים למיכון שלנו, להטעין אותו או להוריד ממנו עבודות וזה הכל. המשמעות היא שבמפעלים מסוימים שכר מינימום הוא בעצם חסם מסוים.

באחד מימי העצמאות, לפני כשלוש שנים, העליתי קרוואן כדי לערוך קבלת פנים, עברתי דרך ייסורים ולא נתנו לי לעלות את הקרוואן. זה היה לפני שלוש שנים, אז לא הייתה הקפאת בנייה. לא נתנו לי להעלות את הקרוואן, אפילו שאמרתי שזה רק לשבוע. תבין עד כמה כאן בנושא הזה הצבא מקפיד עלינו. על הפלשתינאים בכלל לא. אתה רואה כאן את הפלשתינאים? הם מתחילים להשתלט לנו על השטחים.

זה חלק מהשכונה שאמורה להיבנות כאן.

נכון.

כולל על המצוק?

כן. כולל. היער הוא יער שלנו.

כן, את זה אני יודע. גם הייתי שם.

כל זה שלנו. אתה רואה את הכניסה לבקעת הירדן, מכאן כביש יריחו לבקעת הירדן, מעלה אדומים כולה פרוסה, ואם היינו יכולים לעלות על ההר הזה לתצפית, היית רואה מהצד הזה את הכניסה של ירושלים לגבעה הצרפתית ולהר הצופים.

יש תוכנית?

יש תוכנית. אני רוצה להכיר לך את האדריכל שלמה מושקוביץ. בעיקרון התב"ע מוכנה ל-3,500 יחידות דיור ויידרשו פה ושם תיקונים קטנים. אנחנו ממתינים לאישור להפקדה. ברגע שאנחנו מפקידים את זה, נוכל להמשיך בתהליכים ואז משרד הבינוי והשיכון יכול לבוא לכאן.

מקצועית יש החלטה על ההפקדה.

כבר כמה שנים עברו מאז התקבלה ההחלטה של הוועדה להפקיד אותה. חוץ מזה, לנו אין יותר עתודות קרקע. עתודות הקרקע של מעלה אדומים הזמינות ביותר היום, אחרי שסיימנו את הבנייה כאן בשכונת נופי סלע, נשארו לנו עוד כ-300 יחידות דיור ואז אנחנו חייבים את 1E. בלי 1E לא נוכל להמשיך להתפתח וגם נהיה מנותקים מירושלים. המקום הזה לא מחבר אותנו לירושלים, הוא עדיין נותן לפלשתינאים שטח לעבור מצפון לדרום, אבל אנחנו יותר מתקרבים לירושלים. אם לא נבנה כאן, הפלשתינאים יבנו. הנה, ראה מה שקורה כאן. לפני ארבע שנים כאן לא הייתה הכמות הזאת, אבל הם כל הזמן גדלים.

הם בעצם תופסים את הקרקע.

כן. הפלשתינאים. הם תופסים את הקרקע ומתחילים לבנות שם. פעם היו אוהלים, עכשיו כבר יש פחונים מסודרים לפי חדרים עם דירים לכבשים שלהם. הם כל הזמן ממשיכים וממשיכים ובסוף לא יהיה על מה לדבר. מעלה אדומים תהיה מנותקת מירושלים. כאשר אהוד ברק היה כאן, הוא אמר שבלי 1E, רחאת מעלה אדומים. כך הוא אמר את זה, בפירוש. הוא גם אמר את זה אצל יושב ראש הכנסת רובי ריבלין, שם התקיימה ישיבה. גם פואד בעד המקום הזה כי הוא הכיר את התוכניות כשר הבינוי והשיכון ובמשרד הביטחון. גם ברק מעונין לבנות כאן. כל החלטה היא החלטה מדינית, להסביר לאמריקאים שאין כאן בעיה של ניתוק הפלשתינאים מצפון לדרום אלא זה חלק מתוכנית המתאר המאושרת של העיר מעלה אדומים.


אני אראה לך את התמונה. אנחנו עכשיו ב-1E. כאן המשטרה. אתה רואה שמכאן אנחנו צופים לכיוון הבקעה. כאן מעלה אדומים, כאן כביש שהולך לירושלים וזה הכביש שהולך לבקעה. מכאן אנחנו צופים לכיוון הבקעה. אזור התעשייה הוא כאן. נופי הסלע, השטח הזה, זאת בדיוק השלוחה העליונה וזה מצפה נבו. אתה רואה שהשטח הזה צופה גם לירושלים, זה הכביש לירושלים, וגם כמובן על מעלה אדומים וכמובן לכיוון בקעת הירדן.

כמה יחידות דיור אתה מתכנן בשטח הזה, ב-1E?

שתי שכונות. בסך הכל 3,500 יחידות דיור. שכונה אחת עם 1,200 ומשהו דירות והשנייה עם 2,000 דירות.

בעצם ממשלת שרון אישרה?

מי שאישר וחתם על תוכניות המתאר היה נתניהו כראש ממשלה בקדנציה הקודמת יחד עם מישה ארנס. מי שנתן לנו את הקרקע, היה יצחק רבין ב-1994. הוא התחיל לתכנן. כאשר שרון היה, היה ויכוח אם כן לתת או לא לתת ושרון אמר שיעבירו את תחנת המשטרה לכאן, נשים עובדות בשטח, נעשה את כביש הפיתוח שעולה לכאן, ואז זה יהיה ביחד עם הגדר.

אין ספק שסיום ההקפאה יועיל כאן מאוד גם לעניין הזה.

אני מקווה מאוד.

אנחנו מדברים על עוד חודשיים וחצי. בני, הוויכוח הוא לא על מעלה אדומים. מעלה אדומים היא בתוך הקונצנזוס ואני חושב שגם האמריקאים מבינים את זה. היא בתוך הקונצנזוס כי פשוט בחברה הישראלית היא בקונצנזוס מאוד מאוד רחב. ברור לכולם כשמש שמעלה אדומים היא חלק מישראל הריבונית בכל הסדר קבע, ולכן אני חושב שאין למנוע התפתחות גם של יחידות דיור וגם של תעשייה במקום הזה. כאן אתה מדבר על יחידות דיור. היכן שהיינו קודם, דיברת על תעשייה. ביחד השילוב הזה בעצם מחבר את כל הכניסה המזרחית הזאת מכיוון בקעת הירדן לירושלים. אני חושב שבאמת הקונצנזוס הישראלי בעניין הזה מסייע מאוד להסכמות רחבות בחברה הישראלית.

מצד שמאל שלכם הישוב קידר והישוב הוותיק של קידר, הקודם. ביום חמישי שעבר, 90 אחוזים מהתושבים הצביעו עבור זה שהם רוצים להסתפח למעלה אדומים ולהוות שכונה של מעלה אדומים. ועדת הגבולות שהייתה לפני כן קבעה שקידר צריכה להיות חלק ממעלה אדומים. זאת הייתה ועדה משותפת של משרד הביטחון ומשרד הפנים. השטח הזה שאתם רואים כאן עם הפחונים הבדואים, קוראים לזה שטח G. השטח שייך לנו ומשרד הבינוי והשיכון רוצה להכין כאן תב"ע לכ-1,500 חידות דיור.


הבדואים פלשו לכאן, חלקם היו באזור הזה של 06, חלק פונו לקיבוע על ידי שטח שאנחנו נתנו להם. אתם רואים שם את המסגד עם כל הבתים? חלק מהם הלכו לשם. חלק מהם לא היו מרוצים מהקרקעות שם והם התיישבו כאן. בינתיים האוכלוסייה הלכה וגדלה כאן משום שאף אחד לא טיפל בנושא הזה ולא עשה לפינויים מכאן.

מי למעשה צריך לפנות אותם אם זה שטח שלכם?

זה שטח שלנו לבנייה.

אני שואלת מי צריך לפנות אותם.

אני אומר לך. אנחנו הגענו לסיכום עם המינהל האזרחי, עם מינהל מקרקעי ישראל ועם משרד הבינוי והשיכון שאנחנו גורעים שטח אחר של מעלה אדומים מהצד של אזור התעשייה שראיתם ואנחנו מעבירים לשם. הבדואים מסכימים, עורך הדין שלהם כבר חתם על הסיכום וכל הסיפור הוא כסף. מי שצריך לפנות אותם זה כמובן המינהל האזרחי שהוא הריבון כאן. המינהל האזרחי צריך לעשות את זה. כדי לפנות את החבר'ה האלו, זקוקים ל-42 עד 44 מיליון שקלים, לחלק הזה.

אני לא מצליחה להבין על מה 42 מיליון שקלים.

צריך לפתח להם שטח, כבישים וכולי. זה מה שהם רוצים. נכון שאין להם כאן כלום, אבל הם מקבלים כביש, חשמל, מים, הכל, כמו שהם קיבלו. הם כמובן מקבלים את השטח חינם. הלוואי עלינו דבר כזה, שנקבל שטחים חינם. זה 43 מיליון שקלים. הבאנו את זה למינהל מקרקעי ישראל, למשרד האוצר ולכולם. הבעיה היא שהם לא יושבים ביחד כדי לפתור את הנושא. את הכסף הרי הם יקבלו בחזרה ממכירת הקרקע ומהוצאות הפיתוח. חוץ מזה, גם אם לא יקבלו את כל הכסף, הרי זאת משימה לאומית. הגדר שלנו היא מעבר להר הזה. אי אפשר להשאיר את הבדואים בתוך הגדר אלא חייבים לפנות אותם. כך או כך, הם חייבים להתפנות. הם מסכימים, עורך הדין שלהם מסכים, כולם מסכימים, אנחנו נתנו שטח וצריך רק לפנות אותם.

אני חושב שמאה אחוזים מהם יבקשו להיות אצלך בעיר. אם קידר יכולים, הם לא יכולים?

מבחינתם בצדק.

דיון בחדר ישיבות מועצת מעלה אדומים

תציג את הדברים שאתה רוצה שיהיו לטיפול, כי את יתר הדברים כבר ראינו ודיברנו בהם רבות.

קודם כל, אני רוצה להודות ליושב ראש ועדת הכלכלה ולחבר הוועדה. אני לא יכול לומר חברי הוועדה.

אני לא חבר הוועדה.

הוא לא חבר הוועדה.

אם כך, המצב יותר קשה. אני רוצה להודות לך על כך שהגעת למעלה אדומים לקיים את ישיבת ועדת הכלכלה כאן כי העיר הזאת מתפתחת וגדלה והיא באמת צריכה את הסיוע של ועדת הכלכלה מול הגורמים השונים בממשלה והצבא.


אנחנו ראינו כמעט את כל הדברים אותם צריכה מעלה אדומים ושהם חלק חשוב מהמשך ההתפתחות שלה. אתה יודע, אופיר, שעיר אשר מפסיקה להתפתח וצועדת במקום, בעצם צועדת אחורה. עיר שהיא לא בפיתוח, היא עיר ברגרסיה. לכן כל הזמן צריך לדאוג לכך שהעיר הזאת תתפתח ותתחזק ותביא גם את הישובים מסביבה – כמו כפר אדומים מצפון-מערב וקידר ממזרח – למצב כזה שיהיה להם רצף של בנייה עם העיר מעלה אדומים. רק כך נוכל לשמור עליה.


הנושא הראשון אותו אנחנו מעלים זה הנושא של המשך סלילת כביש מרקם החיים. נסלל כביש מכביש חיזמה ליד מחנה ענתות לכיוון כביש מעלה אדומים-ירושלים. התוואי קיים. צריך להמשיך את הכביש הזה שהוא כבר סלול, הוא קיים והושקעו בו למעלה ממאה מיליון שקלים, עד לעזריה, כך שלפלשתינאים – אם זה טוב לפלשתינאים, זה טוב לכולם – יהיה כביש מצפון השומרון לדרום הר חברון ובחזרה, כביש שלהם בו הם יוכלו לנסוע ללא בידוק. כך הם יחסכו לעצמם את המחסומים ואת הבידוק, ולנו יחסכו את כאב הראש בכך שאנחנו לא ניתקל בתנועה שלהם שהיא תנועה מאוד מסוכנת.


בשלב האחרון של כביש, כדי שהוא יהיה כביש טוב וכולי, זה הכביש שנסלל מכאן, מהמעבר של עזאין – אתה רואה את הכביש האדום – ליד מעבר הזיתים, הכביש הזה בשלב האחרון מגיע לכאן. זאת עזריה וכאן מעלה אדומים, וכאן בדיוק הצומת, הנקודה הכחולה שאתה רואה היא הכיכר שלנו. היא מגיעה לכאן וממשיכה לכיוון עזריה.

איפה זה נתקע?

זה נתקע בנושא התקציבי. פגשנו יחד עם עופר הינדי את שר התחבורה, הצגנו בפניו אלטרנטיבה ראשונית שחוסכת הרבה כאשר מ-140 מיליון שקלים, לפי המתכנן, אנחנו מגיעים ל-25 עד 30 מיליון שקלים ולא יותר. צריך לקדם את זה. אלוף הפיקוד ראה את התוכניות האלו, הוא היה כאן וראה אותן.

לפני האלטרנטיבה, מה אומרים המשרדים?

המשרדים בעד אבל צריך את אישור שר הביטחון.

נשמע אותם כאן.

בבקשה. עופר הינדי מייצג את אלוף הפיקוד.

אמרת שהבעיה היא תקציבית. השאלה היא האם זה תקוע ברמה התקציבית או ברמה של שר הביטחון.

ברמה של שר הביטחון.

אם כן, זה לא משהו תקציבי אלא משהו אחר.

שר התחבורה ביקש כמה דברים. דבר ראשון שהוא ביקש הייתה הסכמה מדינית של שר הביטחון ובאותו רגע שתתקבל ההסכמה המדינית, הוא מוכן לעשות איגום תקציבי ולהשיג את הכסף ממשרד האוצר או ממשרד הביטחון. הדבר השני הוא לבחון את מערכת הדרכים מול צה"ל מבחינת תחבורה. את זה אנחנו בודקים. הדבר הנוסף הוא שחלק מהכביש עובר דרך הרשות הפלשתינאית והוא שאל אותי אם יש בעיה מצד הרשות הפלשתינאית. אמרתי לו שבאותו רגע שייפתח הכביש, התנועה תזרום דרך הרשות הפלשתינאית כדי להגיע ליעד שלהם.


הכביש הזה מבחינת קיצור לתנועה הפלשתינאית הוא דבר משמעותי, כך שבמקום 45 דקות הם יכולים לנסוע 12 דקות, אבל יש דבר נוסף והוא שאותו כביש מקוצר גם הוא ייפתח ואותו פיל לבן שצה"ל בנה והוא מפריד בין התנועה הישראלית לתנועה הפלשתינאית, עד עכשיו הוא לא נפתח. אם הפרוייקט הזה יתבצע וייפתח כביש שיגיע עד ענתות, זה יהווה הקלה אדירה למעלה אדומים ובעיקר חסכון גדול לתנועה הפלשתינאית.

הבעיה היא במשרד הביטחון.

שר הביטחון. נכון.

הוא צריך לתת את ההסכמה. ההצעה שלנו היא בעד.

בחדר הזה אפשר לקבל הסכמה פה אחד שהכל בגלל שר הביטחון. אפשר לסכם את הדיון מראש אבל זה לא תמיד מדויק.

לא, אני ציטטתי מה שנאמר.

אני אומר לך ממש בצורה נחרצת שאני ודאי לא מתנהג כמו חלק מחברי מפלגתו של שר הביטחון ואני דווקא חושב עליו דברים טובים, אבל אני מנסה להבין באמת את הבעיות כדי לנסות לפתור אותן ולהסיר חסמים. אני לא משתתף בשיפודיות. אני לא חלק מהשיח הזה. אנחנו לא מחליטים בתחילת הישיבה מה המסקנות שלנו, לפחות זה לא קורה אצלנו. יכול להיות שזאת תהיה המסקנה, אבל קודם נשמע את הדברים.


אם כן, שמענו לגבי התחבורה.

אני מרכז את הנושא במשרד הביטחון. ברשותך, אני אציג כאן את כל התמונה כדי שתראה את כולה והיכן עומדים הדברים. אני אתבסס על המפה שתלויה כאן אלא שהיא לא מדויקת במאה אחוזים, אבל אפשר להבין ממנה את העיקרון.


על פי החלטת הממשלה, סביב מעלה אדומים יש גדר ביטחון והיא תהיה מחוברת באופן בלתי אמצעי לירושלים. קרי, תושבי מעלה אדומים לא יצטרכו לעבור בידוק שהם עוברים במעבר הזה. רוב תוואי גדר הביטחון, או שנמצא בהליכים סטטוטוריים או שבכלל נמצא בדיונים בבג"ץ, בעיקר הסוגיה סביב מעלה אדומים, החלק הזה.


עוד דבר שהוא בסוגיית מעלה אדומים, מבחינתנו כמערכת ביטחון, כרגע אנחנו עומדים להשלים, בעיקר כאשר תוחמים בין יהודה ושומרון לאורך מדינת ישראל. לנגד עינינו קודם כל להשלים את עוקף ירושלים, כ-85 עד 90 אחוזים. אני מקווה שהנתח המרכזי שעכשיו אנחנו עובדים עליו – אזור בית ג'אללה, הר גילה, שם בימים אלה אנחנו בעבודה - יושלם וזה יוצר מעטפת רצינית מאוד לירושלים וכל התוואים ביחס לאיו"ש.


כדי לקיים את היכולת בכלל להקים גדר ביטחון סביב מעלה אדומים, אתה חייב ליצור אלטרנטיבה לפלשתינאים, אלטרנטיבה טובה. כיום הפלשתינאים, כל הבסיס שלהם, שטח התנועה שלהם מיהודה לשומרון ובחזרה, מתבצעת על בסיס כביש מספר 1.


בתוכניות שלנו יש שני כבישים מרכזיים שאנחנו מתכננים ושנידרש להקים בתוואי מעלה אדומים. כביש אחד הוא הכביש המזרחי, נקרא כביש חליף 80. הוא מביא אותם מאבו ניס לאזור השומרוני הטוב וזה מאפשר את התנועה של יהודה לאזור הבקעה, יריחו, ללא צורך בכניסה לתוך מעלה אדומים. הכביש השני שחשוב להם הוא הכביש שאנחנו קוראים לו עזריה-עזאין. למעשה זה כביש שיאפשר תנועה מבלי להיכנס למעלה אדומים, רצף מרמאללה והשומרון ליהודה בכביש הזה.


התוכנית הזאת אושרה והייתה כקונספט אחד שיצאנו אתו לדרך. בשלב הראשון התבצע כאן כביש שנבנה על אף שהוא היה בהקפאה. אנחנו חלק מכביש הטבעת הגדול של ירושלים, כביש 45 שמוביל מאזור מחנה ענתות ועד הכפר עזאין. זה כביש שנבנה בשותפות של מערכת הביטחון ומשרד התחבורה, מע"צ, כביש שבאמצעו יש חומה שלמעשה מאפשרת תנועה חופשית לפלשתינאים מצד אחד ולישראלים מהצד השני, באופן חופשי, והחומה גם מהווה מעין תוואי גדר ביטחון כדי שלא ייכנסו למרחב הזה מאזור ענתה ושועפט.


הכביש הזה, מכאן ועד עזאין, הושלם אבל הוא לא נפתח. הוא לא נפתח מכמה שיקולים. שיקול ראשון הוא השיקול התעבורתי. זאת אומרת, מה היום פתיחת הכביש הזה תיתן להיבטים התעבורתיים באזור במצב שהוא קיים. ניתוח של זה, זה לא נותן כלום. תעבורתית, זה לא נותן כלום וזה מוסיף נטל ביטחוני. מתי הכביש הזה יתחיל להיות אפקטיבי ויוכל התבצע? אם הקונספט היה מושלם. זאת אומרת, הכביש נגמר כאן בכפר עזאין, יש שם מתחת לכביש 1, ואז יש כאן כביש שאנחנו במערכת הביטחון תכננו, כביש של ארבעה קילומטרים – אתה רואה, מתחת לתוואי האדום נמצא הכביש הירוק – והכביש הזה, הצלחנו להעביר אותו גם בבג"ץ ובית המשפט אישר את סלילתו. כאשר רצינו להתחיל לעשות הליכים בכביש הזה, מרמה של חיסוף, קודם כל, לתפוס את הקרקע בשטח, אנחנו עדים כאן לתופעה של בנייה בלתי חוקית כנראה כצורך שלהם וכאסטרטגיה. זאת אומרת, עזריה תתחיל לזלוג לנו צפונה - עיריית עזריה עתרה לבג"ץ נגד הכביש הזה - אתה יכול למצוא את עצמך בעוד כמה שנים במצב שהעובדות בשטח לא יאפשרו לך לעשות את הדבר הזה.


בזמנו פנינו לשר הביטחון כדי לאשר את העבודות בתוואי הזה ושר הביטחון מאוד הבין את החשיבות והמשמעות של הכביש הזה, אבל בגלל משמעויות מדיניות שאני לא מסוגל לפרט אותן וזה גם לא התפקיד שלי, לא ניתן אישור לבצע כאן עבודות. כל הדילמות, כל הנושאים, כל ההשוואות הובאו לידיעתו של שר הביטחון והוא מהשיקולים, והוא רואה את המפה קצת יותר רחב ממני, לא נתן לנו את האישור לבצע את זה. לכן הכביש טרם נסלל.


כדי להמשיך את הכביש, ואיך משרד התחבורה נכנס לעניין, בסלילת הכביש, מעבר לאישור המדיני שלדעתי זה הלב של העניין ופחות העניין התקציבי, העלות של הכביש נאמדת בכ-140 מיליון שקלים. משרד התחבורה אמר שנסלול חלק מהכביש בעלות שתהיה מצומצמת. אז הם אמרו שניכנס מכאן, במקום לעשות את כל ארבעת הקילומטרים, ונתחבר כאן למערכת הצירים הקיימת בעזריה. קודם כל, במהות ובלב, זה עדיין תחת אחריותו של שר הביטחון כי זה לא משנה אם אלה 13 קילומטרים או ארבעה קילומטרים אלא במהות זה אותו הדבר. בהיבט התקציבי, אנחנו אמרנו שנוכל לשווק את זה בשלב א' בכביש הזה במידה ויינתן אישור של שר הביטחון וכפוף לכך. כאשר אנחנו הלכנו לבג"ץ, הצגנו כאן כביש בסטנדרט מסוים, ברמה מסוימת, כי הם אמרו שאנחנו בונים להם כביש גרוע ביחס למה שעושים בכביש מספר 1. אנחנו הוכחנו בבית המשפט שהכביש הזה לא ייפול מהסטנדרט. זאת אומרת, גם אם אנחנו רוצים לעשות את השלב הראשון, הוא חייב לעמוד בסטנדרטים שהתחייבנו להם.


הנושא הזה, שלב א' שלו, בסך הכל ראינו אותו ואנחנו מכירים אותו, מחייב חוות דעת תחבורתית של אנשים, האם כניסה לתוך השכונות הצפוניות של עזריה עומדת בקריטריון של זה.


אם כן, זה ממש על קצה המזלג ביחס לכביש הזה והסטטוס שלו.


ביחס לכביש 45 , נושא שעלה בדיון היום. הכביש סגור.

זה לא כביש 45 אלא הטבעת המזרחית.

אני קורא לו כביש 45. הוא חלק ממנו, אבל לא משנה. הוא חלק מכביש 45 אבל בוא לא נתווכח על זה עכשיו. לטובת הדיון, ענתות-עזאין. יש לחץ גדול מאוד של תושבי מטה בנימין לפתוח את הכביש הזה והסיבה ברורה. הם רוצים להוריד את העומס מחיזמה ולהגיע לכביש מספר 1 וממנו להתחבר.


תושבי מטה בנימין מגיעים, וכל תושבי איו"ש, לחיזמה, עומדים במעבר יחסית לא מספיק גדול ולא בסריקות גדולות, נכנסים לכל הברוך של פסגת זאב שממילא גם היא פקוקה, פונים שמאלה לגבעה הצרפתית, עם הרכבת הקלה, ושם הם עומדים לפעמים 40 דקות ו-50 דקות.

איך זה הולך להיפתר בעתיד. ראשית, ניתן אישור למחלף 420, כביש שמתחבר מבית חנינה לכביש 404, אם חבר הכנסת מכיר אותו. זאת אומרת, מפסגת זאב לא יצטרכו לפנות שמאלה לגבעה הצרפתית. קיבלנו אישור לעניין הזה. חברת מוריה, עיריית ירושלים, יוצאת – על פי מה שאני יודע – באוקטובר למכרז ואנחנו מניחים שתוך חודש וחצי-חודשיים יכולים לצאת לביצוע. הסוגיה שם הייתה לגבי קילומטר של שטח שהוא בשטח איו"ש בנתיב של הפקעת הכביש הזה. מן הסתם זה יאפשר באמת רווחה לאנשים ויפתור את הבעיה.


דבר נוסף שאנחנו עושים הוא שהתחלנו לעבוד ברמה של תכנון, להרחיב את המעבר הזה בשני נתיבים. זאת אומרת, את חיזמה להרחיב בשני נתיבים ואז הזמן שאתה מבזבז במעבר יצטמצם למרות שאני לא רוצה לומר שהוא יצטמצם בצורה משמעותית. אם כך, בעת הזאת, אם אני פותח את הכביש לעניין הזה, תושבי מטה בנימין אולי וכפר אדומים יוכלו להגיע מהכביש הזה, לפנות כאן ימינה לגבעה הצרפתית, אבל מצד שני הם פוגעים בתושבי מעלה אדומים שגם כך חיכו במעבר לעזאין וגם הם נכנסים לכביש מספר 1. תוסיף על כך שבשנתיים הקרובות הוא בשיפוצים ובהרחבה שלו. דבר נוסף שמבחינה תעבורתית היה כדאי לעשות, זה את הרמפה באזור עזאין, להכניס אותם למנהרה כדי שתהיה כדאיות בכלל לטובת העניין.


לכן בהיבט התעבורתי אנחנו לא פותחים. גם אם היה לזה יתרון תעבורתי מוכח, מה שאין היום בוודאות, יש גם צורך ביטחוני. למעשה צריך להקים מעבר נוסף שזאת עוד נקודת כניסה לירושלים. יש לנו בירושלים סדר גודל של פלוס-מינוס 18 מעברים, וזה מוסיף עוד מעבר כך שמגיעים ל-19 מעברים מכל הסוגים – יש של פלשתינאים, של מזרח ירושלמים וישראלים – ועלויות הביטחון בהקשר הזה של מעבר, זה דבר משמעותי מאוד. אתה בטח נוסע בכביש 443 ואתה רואה את המעבר החדש שבנינו לאור פסיקת בג"ץ עם כל המשמעויות.

זה שייך לך?

כן. בין היתר.

אני רוצה לומר לך שזה דבר יפה מאוד. גם מבחינה חשיבתית הייתה שם חשיבה מאוד נבונה. לא כולם הבינו את מה שאני אומר, אבל אתה מבין.

נכון.

עשינו ישיבת היערכות לגבי 443 וזה יפה מאוד. אתה רואה שהדברים לא מתפתחים למחאה ציבורית רחבה כפי שחשבו למשל תושבי השפלה, מודיעין וכדומה. כולם בסוף הבינו.

זה תפקידם. לפעמים זה טוב לנו.

נכון. אני גם הייתי חלק בתקופה מסוימת מהמחאה הזאת כי נעשו שתי ישיבות על 443 אבל הבנו. יפה מאוד. זאת עבודה חשובה.

אני רוצה להוסיף על דבריו של עופר הינדי. הדילמה המדינית של שר הביטחון בין לסלול את הכביש הזה, בין עזריה לעזאין, הייתה לפני שהסירו את המחסומים והתחילו לפתוח את הכבישים של יהודה ושומרון לפלשתינאים. היום המצב כבר שונה. כנראה הם פחדו לעשות כאן כביש כזה לפלשתינאים, כביש שיש בו יותר מדיי מחסומים והפלשתינאים לא עוברים בכל הכבישים. היום אנחנו אומרים שאנחנו לא עוצרים את הפלשתינאים גם מלנסוע בכביש מספר 1, את זה לא אמרנו, אלא אנחנו אומרים שאנחנו נותנים להם עוד נתיב כדי לנסוע בו. כלומר, הם יוכלו להמשיך ולנסוע באותם כבישים ואנחנו לא חוסמים אותם בפניהם אלא אנחנו נותנים להם עוד נתיב אחד. הנתיב הנוסף שנותנים להם, כמו שעופר הינדי אמר, מוריד את החיכוך בין כולנו.

יש כאן אינטרס לאומי. שר התחבורה מוכן להשתתף בזה. אגב, גם ראש הממשלה דיבר על הכביש הזה בזמנו כאשר הוא היה כאן לפני הבחירות וגם אחרי הבחירות. הוא אמר שהכביש הזה חייב להיסלל. הוועדה צריכה לבקש משר הביטחון, מאחר שהשתנו התנאים באזור שלנו, גם בפתיחת המחסומים, לשקול מחדש לסלול את הכביש הזה, מה עוד ששר התחבורה מוכן להשתתף בזה, או בכל עלותו או בחלק מעלותו. שר התחבורה הוא זה שקידם גם את הפגישה אצלו. כל הפורום הזה ישב גם אצל שר התחבורה. אני חושב שוועדת הכלכלה צריכה לבקש את זה משר הביטחון.

אתה אומר שאחרי שיהיה אישור עקרוני או לא עקרוני אבל אישור של שר הביטחון, של משרד הביטחון, הדבר כבר מתוקצב?

הוא לא מתוקצב, אבל שר התחבורה הודיע בפירוש.

הודיע, בסדר, אבל הוא צריך לתקצב.

אני מאמין לשר התחבורה.

גם אני.

מה שהוא הבטיח לי, הוא קיים.

זה נכון. אני מסכים אתך. גם אנחנו עובדים אתו בשיתוף פעולה.

העלויות כאן הן לא עלויות גבוהות. בשלב הראשון העלויות הן לא גבוהות. מדובר ב-25 מיליון שקלים. משרד התחבורה משקיע מיליוני שקלים בכבישים של מעלה אדומים ועכשיו בעבודה משקיעים 240 מיליון שקלים.

הכביש עליו הינדי דיבר, ההרחבה משני צדדיו, זה כביש 1? הכביש העולה בין מעלה אדומים לירושלים.

זה כבר מתוקצב.

זה בביצוע.

כמה זמן זה ייקח? זה נראה סיוט גדול לנסוע בכביש הזה, גם למטה אבל בעיקר למעלה.

סוף 2011.

במידה מסוימת שינינו את התוכניות של הכביש. עושים שם רמפה מיוחדת שגם היא עולה 8-9 מיליון שקלים.

אם כן, זה מסודר. בסדר.

הנושא השני הוא פינוי הבדואים משטח G. כאן ועדת הכלכלה חייבת להיכנס לנושא הזה.

תסביר לנו למה אנחנו צריכים להיכנס. מי אמור לפנות אותם? הבנו שהם נכנסו לשטח שהוא בתוך השטח שלך ובעצם יוצרים חיץ בין מעלה אדומים לקידר שביקשו להיכנס אליך כשכונה. משרד הפנים, מי מאשר את הכניסה של קידר כשכונה במעלה אדומים?

אין לזה קשר. אלה שני דברים שלא קשורים אחד לשני.

הוועדה בסוף החליטה לא לאשר.

לא, היא החליטה לעכב את ההחלטה שלה בגלל קידר.

עקב התנגדות של התושבים.

קידר ישבו ביום חמישי האחרון והצביעו 90 אחוזים בעד.

בסדר, אמרת ש-90 אחוזים רוצים.

כן, זה היה ביום חמישי האחרון. לפני כן הייתה התנגדות. לאור המצב היום, הם ראו שיש להם בעיה.

אם כן, זה לא קשור. איך מפנים אותם?

ברגע שיפנו את הבדואים, אפשר יהיה לעשות רצף מקידר למעלה אדומים.

הם רצו את ההצטרפות למעלה אדומים גם בלי הרצף הטריטוריאלי.

אין מה לקשור את קידר לפינוי הבדואים משטח G. המינהל האזרחי מסכים לפנות אותם והוא כבר הגיע לסיכום עם הבדואים, עם עורכי הדין שלהם. אנחנו גרענו שטח מאצלנו ונתנו להם שטח. הבדואים רוצים וכולם רוצים. העניין הוא לקשור את הקצוות. קמה ועדה של משרד הבינוי והשיכון בראשותו של משה מרחביה, מנהל המחוז במשרד השיכון, ביחד עם הצבא, ביחד עם כל הגורמים אבל שום דבר לא התקדם. התקיימו כמה ישיבות, היה סיור בשטח, אבל שום דבר לא מתקדם. צריך להביא את מינהל מקרקעי ישראל, את אגף התקציבים, את משרד הבינוי והשיכון ואת נציגי המינהל האזרחי לוועדת הכלכלה, לומר להם שיחליטו מאיפה בא הכסף.

מה עלות המעבר שלהם?

סביב מעלה אדומים, סדר גודל של 500 משפחות.

ראינו אותם על המצוק, מלמעלה ומלמטה. ראינו איזושהי התפשטות מכיוון צפון-מערב.

נכון, על זה אני מדבר. אני מדבר על כל הבדואים האלה. הרעיון הוא להקים איזושהי שכונה עם 500-550 בתים, מול מצפה יריחו, בשטח שנמצא בשטח השיפוט של מעלה אדומים. יש הבנה אתם ויש הסכמה. כדי לבנות את אותה שכונה ולתת להם את התשתיות הבסיסיות, שבית המשפט החליט שלהעתיק בדואים, לא מספיק שאתה מעביר אלא אתה צריך לתת להם פתרון והפתרון הזה מחייב קיבוע וקיבוע מחייב תשתיות עד ראש המגרש. זה אומר מים, ביוב, חשמל וכולי. בשכונה שקיבענו, זה מה שעשינו. בשכונה הזאת יש כבר 199 משפחות ואי אפשר להכניס אפילו כבשה נוספת. האתר הזה, קיבוע של המשפחות האלה ותשתיות ותשלום פיצויים, אחרי אותה ועדה של מרחביה, מגיעים ל-60 מיליון שקלים. זה 42 מיליון שקלים התשתיות ועוד סדר גודל של 15 מיליון שקלים פיצויים. הפיצויים האלה, זה בעקבות הפיצויים שניתנו לבדואים אחרי הבג"ץ.

פיצוי על מה?

על זה שאתה מעתיק אותו מהיכן שהוא נמצא.

פינוי-בינוי.

זה לא משהו שאפשר לוותר עליו. כל השכונה הזאת קמה במתכונת הזאת.

מי החליט על הפיצויים? מה אלה הפיצויים האלה? בשבוע הבא אנחנו הולכים להצעה לסדר של חבר הכנסת אורלב לגבי שכונות במרכז הארץ, כמו למשל כפר שלם, למשל שכונת הארגזים, למשל שכונות נוספות בתל אביב ולא ראיתי שמתנדבים לתת להם פיצוי על קרקע שב-1948 התיישבו עליה בברכת המדינה.

דמי הסכמה. בבג"ץ התקבלה החלטה ושילמו לאנשים. אנשים קיבלו פיצויים עבור ההעתקה שלהם.

כמה זמן הם יושבים במקום?

הקרקע לא שלהם.

היא הנותנת, אבל כמה זמן לכאורה הם יושבים במקום?

גם עכשיו הקרקע לא שלהם. הם יושבים על קרקע שהיא לא שלהם.

הם נמצאים במעלה אדומים למעשה מהרגע שהעיר התחילה לקום.

הם התחילו להתיישב כאן. גם אנחנו קצת אשמים בזה שנתנו להם כאן עבודה. הם עובדים כאן באזור התעשייה, בעירייה, ולכן הם התקבעו כאן. אם לא היו נותנים להם עבודה, הם היו ממשיכים לנדוד.

אם כן, אלה המספרים.

אני חושב שדווקא זאת דוגמה לאחד הנושאים שאפשר להשפיע עליהם והם לא קשורים לגורמים חיצוניים אלא בהבנה פנימית של הגורמים השונים שזה חשוב. פעמיים יש חשיבות. פעם אחת להעביר את הבדואים ופעם שנייה, לאפשר אזור בנייה למעלה אדומים. יש כאן זיקה אלא שהיא אולי הדוקה מדיי מבחינת האוצר. האזור שבו נמצאים הבדואים, ניתן לבנות עליו 500 יחידות דיור שכדי לאפשר אותם לבנייה, צריך לעשות אדמות סקר. הסברנו להם שזאת לא רק הקפאה אלא זאת גם בנייה. במדיניות אדמות הסקר בתקופה הקרובה, על פי הוראת שר הביטחון, אנחנו הכנסנו, לפי הצעתו של בני, את הנושא הזה לסדר עדיפות קריטי. בג"צים בנושאים רגישים אחרים, יש להם אולי עדיפות.

תעצור לרגע ותסביר למה הכוונה באדמות סקר.

אדמות סקר, זה תהליך טכני אבל חשוב שבא לבחון את הבעלות על הקרקע. זה כאשר לא ברור למי הקרקע שייכת ועד כדי כך זה לא ברור, שאי אפשר לעשות שם שום דבר בלי הבירור הזה. זה גם לוקח הרבה זמן וזה גם עולה כסף.

מה עושה קו כחול?

קו כחול בודק בתחום הבנייה הקיים את השטחים. יושב כאן אדריכל מושקוביץ שהוא מומחה. קו כחול בודק בתחום הבנייה.

זה מתרגם את אדמות המדינה שהיו פעם באמצעים לא משוכללים לאמצעים יותר משוכללים.

אני בא עכשיו מאלמוג, שם יש שינוי בתוך התב"ע של הישוב כתוצאה משינוי התב"ע, מתיירות למגורים, והסתבר שיש ספקות על הבעלות ועכשיו צריך לעשות שם גם תהליך.

מי טוען לבעלות?

זה דיון אחר. קודם כל, יש יועצים משפטיים חרוצים.

אנחנו יודעים מי ממציא את זה.

בוא נחזור לעניין שלנו. לא כל טענה היא לא נכונה אבל לפעמים עדיף לברר לפני שאתה משקיע ואחר כך אתה נתקע. למשל, מט"ש עופרה זה דבר ידוע שהשקיעו הרבה כסף בלי לטפל בסוגיה הקרקעית ועכשיו הכל תקוע.

נכון.

יש מספיק דוגמאות למה כן צריך לבדוק. אני עוסק בזה מאז אני בתפקיד כי אני רואה בזה חשיבות לא לחזור על השגיאות של הדרום, במיוחד כאשר יש ויכוח על 1E שראיתם אותו, בוודאי שהאזור של ה-ג'אנים, הוא פוטנציאל בנייה יותר פשוט ממקום אחר כי הוא צמוד דופן למעלה אדומים. אלא מה, האוצר אומר – והרפרנטים הנוגעים בדבר של השיכון והמינהל – שהכסף שיבוא, יבוא ממחצית התקבולים של 1,500 יחידות הדיור. אם כן, זאת הביצה והתרנגולת. כאן סיכמנו ש-2 מיליון שקלים ייתנו למשרד השיכון, ויושב כאן הסגן של משה מרחביה, כדי להתחיל את התכנון. דווקא כאן הייתה צריכה להתקבל החלטה יותר אמיצה ויותר של מנהיגות ולא משרד הביטחון כאן הוא הגורם אלא יש כאן גורמים שמתעסקים בבדואים, יודעים איך עושים את זה. למדנו כבר שאם נדחה את זה, זה יהיה יותר קשה. יש אפשרות לפנות, יש קצת טענות של מטה בנימין לגבי הקרבה אליהם, אבל בוא נאמר שיש לאן ויודעים איך. הפתרון של 1,500 יחידות דיור הוא לא מהווה פתרון מלא לכל הבדואים אלא הוא פתרון חלקי כי זה מה שנותנים ב-1,500 יחידות דיור שמהוות 50 אחוזים מתקבולי המינהל. זאת פשרה שלי עם הרפרנטים של האוצר וזאת לא החלטה של המדינה. אם הייתה החלטה מדינית, היא לא הייתה קושרת בין התקבולים של המינהל לבין הפינוי של הבדואים. אלה שני דברים ששניהם צריכים להיות. בסוף, אם באוצר יחברו אותם, זה לא מזיק, אבל זאת לא התניה. היה צריך להוביל כאן החלטה לפינוי משמעותי מיידי של הבדואים.

יש רק דבר אחד שצריך להוסיף, למרות שהתיאור היה מפורט ודי מדויק. לצוות התכנון יש מתכנן.

כן.

צוות התכנון, מה שאומר מהנדס העיר שלי, הוא לא יוכל להשלים את עבודתו משום שבדיוק בקצה שהשכונה החדשה הזאת צריכה להתחבר למעלה אדומים, שם יש אדמות סקר שלא הושלמו.

לכן אמרתי שמדובר בביצה והתרנגולת.

אדמות הסקר הללו, זה לא בדיוק אורי אריאל. אנחנו ביקשנו את אדמות הסקר כבר לפני שבע-שמונה שנים. הייתה בעיה במינהל האזרחי שלא היה להם כוח אדם ולא היה להם תקציב לכוח אדם. לכן הם עשו שם שביתה איטלקית והם לא עשו את אדמות הסקר. אנחנו דווקא הצענו שאנחנו נממן את זה והמינהל האזרחי לא רצה את המימון שלנו למרות שלא פעם ולא פעמיים ולא עשר פעמים באנו ואמרנו שאנחנו נממן את התקציב שלהם. הם לא עשו ולכן עכשיו זה נתקע. זה הגיע עכשיו להקפאת הבנייה, אז היה כאן תרגיל, אבל בסך הכל בעיקרון, המינהל האזרחי לא הקים את הדברים האלו בגלל ויכוח על כוח אדם.

לפי דעתי אפשר לקדם את זה.

בסדר, אנחנו מבקשים שיקדמו את זה. אני לא יודע מה קורה עם ה-2 מיליון שקלים. אני שמעתי ממשרד השיכון שאמר שאם הם לא רואים, הם לא מתכננים.

אנחנו נבדוק את העניין הכספי.

אני רוצה לומר כמה דברים בנושא של הבנייה. מעלה אדומים לא יכולה להישאר בלי בנייה, כמו שאמרתי בתחילת הסיור. אין לנו עתודות קרקע לבנייה. היום הקרקע הכי זמינה לבנייה היא 1E. אני מבקש ממך לא רק כיושב ראש ועדת הכלכלה אלא כחבר בכיר בצוות הייעוץ של ראש הממשלה.

לא בצוות הייעוץ.

לא משנה. יש לך השפעה די גדולה עליו ואנחנו יודעים את זה. אתה יושב אתו אחת לשבוע. אם אנחנו לא בונים את 1E, לא תהיה בנייה במעלה אדומים. גם שטח G שאנחנו רואים, הוא לטווח של שבע-שמונה שנים.

בוא נעשה סדר בדברים. ההפקדה, הייתה החלטה להפקיד.

הייתה החלטה להפקיד.

אבל לא הייתה הפקדה. לגבי 1E.

לא הופקד.

לא הופקד בפועל למרות שצו ההקפאה לא אוסר הפקדה. תסביר לנו היכן הדברים עומדים עכשיו.

אני לא יכול להסביר. מה שאני יכול לומר זה מה שכל אחד מבין. זה עניין מדיני. השאלה של קידום תוכניות ב-1E היא לא שאלה טכנית. מי שיודע, זה בכלל לא משנה באיזה שלב עומדים. עצם ההחלטה מהווה את העניין ולא שלב הקידום שלה. זה בדיוק כמו שהיה במקומות אחרים.

בוא נצא מנקודת הנחה שה-26 בספטמבר לא פקטור בכלל לגבי זה.

בוא נגיד בדרך אחרת. עד ההקפאה זה לא אושר, בלי קשר להקפאה. בזמן ההקפאה, בוודאי שלא. יודע ראש העיר שבזמנו ביקש להכניס ליום העצמאות קרוואן. בקטע הזה אני דווקא לא התלהבתי, אבל לבני יש מהלכים אצלנו והוא קיבל הנחות. עזרנו לו להכניס את הקרוואן ואחר כך הוא לא רצה להוציא אותו.

זה לא נכון.

אחר כך נשאר השלט.

לא נשאר.

תן לספר סיפור. חוש הומור. אחרי כן יצא הקרוואן, נשאר השלט.

מה היה בשלט?

כאן תוקם מבשרת אדומים.

זה עדיין קיים.

כן.

אמרנו שנעזוב את השלט. אני אומר ששאלת 1E היא לא שאלה שקשורה להקפאה והיא תידון בנפרד.

אפשר לעשות את זה גם בשלבים. נכון ש-3,500 יחידות דיור נשמע ככמות גדולה מאוד, אבל אפשר לאשר חלק מהתב"עות. אפשר לאשר 600 יחידות דיור. אפשר לאשר את זה באופן חלקי. אני סומך על שלמה מושקוביץ, אדריכל המועצה, שהוא ידע בדיוק איך לסדר את זה.


לשם כך אני צריך את הסיוע שלך, כי אחרת אנחנו עוצרים.

ההפקדה אורכת זמן והשאלה היא אם לא לנצל את הזמן.

אפשר להקדיש את 600 יחידות הדיור לאנשי הביטחון כאן.


הנושא של סיום הגדר. ראית שהתחילו את הגדר והשקיעו בה כסף רב. בגלל תקציבים ובגלל עדיפויות, יושב כאן האיש הנכון לענות על כך, עצרו את הכל. כאשר אלוף הפיקוד היה כאן, הראינו לו איך הכסף נזרק לפח. מתחילים משהו, לא גומרים אותו, ואז מה שהם עשו, גם כן נהרס. המדינה שלנו יודעת לעשות הרבה דברים כאלה, אבל כאן אין בעיה מדינית לבנות את הגדר. החלטת ממשלה כבר הייתה. יש אמנם בג"ץ שצריך להידון בנושא של חלק מהגדר אבל גם כאן אני לא חושב שתהיה בעיה. ברגע ששר הביטחון יגיש את עמדתו, הבג"ץ יסתיים תוך ימים.

לגבי גדר הביטחון. עד 2007 הממשלה הנחתה שבמקום בו מבחינת הליך סטטוטורי זה יכול לעבור, תעבור כולל על כל תוכנית שאושרה על ידי הממשלה, כולל מה שעשינו באריאל, אפילו קצת בעמנואל, במעלה שומרון עשינו.

בעמנואל הם עשו את הגדר בבית הספר, בין החלק הספרדי לחלק האשכנזי.

אני רק אומר באיזו מציאות היינו. לאחר מלחמת לבנון השנייה והמלצות ועדת ברודט ביחס לתקציב מערכת הביטחון וכל הדברים האלה, לא היה ניתן למערכת הביטחון להשקיע את כל המשאבים האלה בכמויות, ודיברנו כאן על סדרי גודל של מאות מיליוני שקלים.

אז איך אתם מחליטים איפה?

ההחלטה שהתקבלה על ידי הממשלה, על ידי שר הביטחון, שסדר העדיפות הוא כפי שאמרתי לך, הוא קודם כל התיחום בין יהודה ושומרון לאורך מדינת ישראל וירושלים. זאת המהות של העניין הזה ושם אנחנו עובדים. תוואי מעלה אדומים, אתה מדבר על תוואי של בערך 55 קילומטרים. בהנחה שאנחנו עוברים תהליכים משפטיים, אתה מדבר כאן על היקף של 55 קילומטרים שזה סדר גודל של מעל חצי מיליארד שקלים שצריך להשקיע בזה. האם זה נכון וחשוב? התשובה היא חד משמעית, כן. השאלה על חשבון מה וכרגע זה לא בסדר העדיפות. השלמת ירושלים מבחינתנו עומדת בסדר עדיפות בעניין הזה. זאת המשמעות.

מתי זה כן יהיה כאן לפי דעתך?

מתי שיחליטו שרוצים לעשות את זה.

צריך לומר ששאלת התקציב היא על סדר היום.

אתה מדבר על חלק מתקציב 2011-2012?

יש כאן את הגדר שצריך להמשיך אותה עד ההפקדות.

זה יעמוד מול הגדר במצרים?

הכל עומד מול הכל. ביום שלישי אנחנו פוגשים את ראשי עוטף עזה ושדרות וזה יעמוד מול כיפת ברזל. יש תקציב ביטחון והוא מאוים כפי שכל שנה עושים. יכול להיות שצריך לראות איך מטפלים בזה במסגרת התקציב.

ביום חמישי בלילה תהיו חכמים, בסוף ישיבת הממשלה. מתקיימת ישיבה מיוחדת על התקציב. ההחלטה היא אצלכם, לא? אתם תתוקצבו, נכון? זה מה שיקרה ביום חמישי בלילה. אני שואל על התקצוב הפנימי.

אני יודע באיזה נתח תקציבי אני עובד ואני אומר לך שעל פי הערכת המצב התקציבית שכרגע עומדת בעניין הזה, זה לא עומד בשנים הקרובות על הפרק.

הבנתי. זה בדרג אחר.

עידוד, פיתוח וחיזוק התעשייה מישור אדומים. כמובן שזה דבר הצהרתי, אבל נמצא כאן יגאל יוסף ידידנו שהוא מנהל האגף הזה של אזור פיתוח ביחד עם צבי אביבי. יש לנו כמה תקציבי פיתוח שאנחנו ביקשנו. השר היה כאן.


אני מבקש שני דברים. ראשית, לתמוך בשר בנושא של המשך מתן עדיפות לאומית א' למישור אדומים. עד היום זה היה וב-2011 חושבים על זה מחדש בוועדת הכספים ובמשרד האוצר. שר התעשייה אמר שהוא יעשה הכל כדי שאזור עדיפות לאומית א' ימשיך להיות במעלה אדומים. אני מבקש כאן את התמיכה של ועדת הכלכלה בשר בעניין הזה.


הדבר השני הוא הנושא של פיתוח אזור התעשייה. יש שם כמה דברים בפיתוח שצריך לעשות אותם. מעבר להסכמים שהיו לנו אתם כאשר הם הפריטו את אזור התעשייה והעבירו לרשויות המקומיות, יש לנו אתם ויכוח. הוויכוח הוא לא גדול אלא הוא על כמה מאות אלפי שקלים ואלה לא סכומים גדולים. אנחנו מבקשים מוועדת הכלכלה לעזור בנושא.

מה היה עם שר התעשייה? מה הוא הציע?

הבעיה כאן היא שהיה הסכם שהעבירו את האחריות של המשך השלמות הפיתוח לעירייה. במקרה כזה לכאורה כבר אין מה לעשות. ראש העיר אומר שיש חסרים או דברים שצריך לקחת בחשבון. אותו הסכם הפרדה היה מאוד כללי ומאוד עקרוני וקשה מאוד להיכנס לפרטים. אני סיכמתי שנשב עם הצוות שלו כי אם יהיה ניתן להוכיח בעליל שהיו אלמנטים כאלה ואחרים שלא נלקחו בחשבון ולא יכלו להילקח בחשבון, אנחנו נבדוק איך לתקצב אותם באופן חריג.


אם תתקבל כאן החלטה שוועדת הכלכלה אומרת לתקצב אותם על אף ההחלטה, כי השתנו הנסיבות, בעיות כלכליות וכולי, נראה איך מתנהלים עם זה.

היושב ראש יודע יותר טוב ממני. אני לא מכיר את דרכי העבודה של הוועדה, אבל הוועדה יכולה לפנות לשר התעשייה שישקול את זה מחדש, את הנושא הזה של הפיתוח וגם לתמוך בנושא של המשך מתן עדיפות לאומית א' לאזור.

אפשר להוציא מכתב על כך.

על הפלשתינאים דיברנו.

דיברנו עליהם ויש גם הצעת חוק עכשיו בעניין הזה. אני לא יודע מה קורה אתה. אני אחד היוזמים שלה ואני ארצה לשמוע מה קורה אתה. העדכון האחרון שקיבלתי מיושב ראש הקואליציה היה שהממשלה רוצה להכניס בהצעה איזשהו שינוי, אבל לא ברורה לי מהותו כי אני נמצא כאן, אבל אני עכשיו הולך לכנסת ואני אנסה לבדוק. יש שם שאלה האם זה יחול רק על ישראלים שחשופים לחרם או גם על פלשתינאים שמקיימים חרם. יש 25 חברי כנסת, ביניהם אני. אם אתה יכול להטיל סנקציות על ישראלים שמעודדים חרם או גם על אחרים, זרים, שמעודדים חרם וזה כולל את הרשות הפלשתינית.

אני בא עכשיו מצפון ים המלח, שם זה נוגע גם לחקלאות וגם הם ביקשו אותו הדבר. בהחלט העלו שם רעיונות שאני לא יודע כמה הם נכונים לתעשייה, אבל בין היתר הם אמרו שאם יהפכו את זה לחברות כוח אדם פלשתיניות – אני מדבר על עובדים – ויהיו חשבוניות, גם יוכלו ברשות לגזור מס, ואז יכול להיות שיהיה להם אינטרס שהתשלום לעובדים יהיה במזומן. הם מציעים למעלה מאלף שקלים לעובד לשלושה חודשים כדי שלא יוכלו לעבוד. שאלת החרם היא גם על המוצרים וגם על העובדים. כאשר מדברים שלום, צריך לראות אם ניתן להעביר את זה גם לראש הממשלה ואני כמובן אעביר לשר הביטחון, כך שתהיה הידברות עם הגורמים המוסמכים לנסות להשפיע, אם לא יבואו עובדים. זה ישליך גם על התעשייה וגם על החקלאות וגם על הפרנסה. אני חושב שזה לא עניין לחקיקה.

אגב, אני מסכים אתך במאה אחוזים. הבעיה היחידה הייתה שאנחנו עוקבים אחרי הדבר הזה כבר כחצי שנה ואני אומר לך לדאבון הלב, אנחנו גם הצענו רעיונות אופרטיביים. אתה צריך חודש אחד לא להעביר כסף לפלשתינאים, אתה יכול לעשות את זה בהחלטת קבינט ששותפים לו שר הביטחון, ראש הממשלה ושרים אחרים, והרי יש מנופי לחץ. שום מנוף לחץ ישראלי לצערי לא הופעל על הפלשתינאים בעניין הזה, על ההנהגה הפלשתינאית. אגב, ההנהגה הפלשתינאית טועה בעניין הזה טעות גדולה בהרבה מובנים ולא רק ביחס עם ישראל אלא ביחס שלה לתושבים שלה. זה בראש ובראשונה פוגע בהם. תן להם פרוספרטי כלכלי, פחות ילכו לטרור, פחות יאיימו על הרשות הפלשתינאית וכדומה וכדומה. הם לא עשו כלום. אגב, גם הצד שלנו לא עשה כלום. גם הקבינט, לדאבון הלב אני אומר את זה. לכן הגענו למתווה הזה של חקיקה. אם יבואו ויאמרו עכשיו בממשלה שהם מקפיאים לחודש את העברת הכספים, תאמין לי שזה יכול לקרות. חוץ מזה שאני יודע – לא משער אלא יודע בוודאות – שזה עלה בשיחות מדיניות רמות דרג שאני לא בטוח שיש גבוהות מהן. אפילו כאן שמעתי שיש איזה חלחול מסוים גם לצד השני ובהחלטה אמריקאית-ישראלית-פלשתינית משותפת יש איזו הרגעה של הדבר הזה ואני שומע עכשיו שסלאם פיאד מדבר דברים חדשים.

אלה שמועות שהגיעו אלינו.

מי שיודע, יודע מה הוא מדבר.

בשבת האחרונה היה כינוס ביריחו ובכינוס הזה אמרו להם שני דברים. הם אמרו שבגדול הם רוצים לדחות את כל המהלך בשלוש שנים.

זה לא פרוזאי. אני יודע במה המדובר. אני עסקתי בזה רבות בחצי השנה האחרונה. אלה דרגים מאוד גבוהים. האמירה הזאת, היא לא פרוזאית.

שיתכוננו הפועלים הפלשתינאים לשלם מס לרשות בגין אישורי עבודה.

זאת בעיה אצלם. זה כמו שבאים בטענות לחלק ממשרדינו ושואלים מה מטילים עלינו מסים עקיפים. זה מס שהטילה הרשות הפלשתינית. אתה חושב שכל מס שמטיל משרד האוצר אני אוהב? לא, אבל אני משלם. בעניין הזה אני דווקא כן רואה איזשהו סוג של איזושהי אמירה. איתן, אין לנו שום בעיה, לי באופן אישי, אני לא מהמחוקקים את עצמם לדעת. אם אני מגיע להסדר, כמו שעשינו עם הבנקים ובדברים אחרים, אנחנו יכולים להשהות חקיקה. חקיקה היא לא דבר מקודש ובזה אני מסכים אתך.


בני, תעדכנו אותנו, תמשיכו לעדכן אותנו.

אנחנו נעדכן.

אתה אומר שבשבת יש כינוס המשך עם פיאד.

בשבת הבאה.

בנושא הזה של הקפאת הבנייה באזור התעשייה. עקב הלחץ שלך ושל חברי הכנסת וראש הממשלה, הבינו שאי אפשר לעצור את החיים. תיקנו את חוק ההקפאה בכך שנותנים אפשרות לא להקפיא באופן גורף גם את הבנייה באזור התעשייה והמסחר והתרבות. כאן שמו לנו מוקש. הקימו ועדת חריגים לדון בזה. כל דבר שנכנס לוועדת חריגים, נכנס ולא יוצא.


אני רוצה כאן להודות לאיתן ברושי. לאחרונה נתנו לנו ארבעה-חמישה פרוייקטים באזור התעשייה – תחנת דלק, מפעל שראית שהקים את היסודות – והתחילו לבנות. הנושא הזה הוא פשוט לא יתכן. אני חושב שזה חלק מוועדת הכלכלה משום שזה לא רק פוגע בכלכלתה של העיר אלא זה פוגע בכלל בכלכלתה של מדינת ישראל. ברגע שאתה עוצר תעשייה, זה מה שקורה.

יש לכם עוד פרוייקטים שתקועים בוועדת החריגים?

כן. גם לנו וגם לברקן וגם באריאל. אנחנו מביאים לכאן יזמים בדם ויזע. באמת, צריך לשכנע אותם, הולכים לכל יזם ויושבים אתו. אני יושב באופן אישי עם כל בעל מפעל פוטנציאלי ומסביר לו. לא יתכן שאחרי שגמרנו את הכל והחליטו את מה שהחליטו לגבי שחרור אזור התעשייה, הסבירו לנו ששמים את החריגים לגבי אזורי תעשייה שמא לא נשקר להם ונכניס מגורים דרך מבני תעשייה. אמרנו שוועדת חריגים זה דבר הוגן, נביא את זה לוועדת חריגים, נביא את התכניות, נראה את השטח שהוא בדיוק באזור התעשייה, נראה למה הוא קיים, איזה מפעל הוא צריך וכולי כדי שלא תהיה כאן אי הבנה ויחשבו שמדובר במגורים שיחליפו את המפעלים. דבר כזה לא יתכן. אנחנו עוברים כאן דרך ייסורים, מושכים אותנו ומושכים אותנו עד ה-26 בספטמבר. אם כן, לשם מה הקימו ועדת חריגים? לא היו צריכים להקים ועדת חריגים.

איתן יענה.

איתן עושה עבודה יפה.

ההקפאה היא טוטאלית. עוד מעט היא מסתיימת, אבל נכון לרגע זה היא טוטאלית על הכל. החריגו 492 יחידות דיור, בתוך זה גם מעלה אדומים, אבל לצערי עד עכשיו לא התחילו את הבנייה במעלה אדומים.

כמה החריגו כאן?

קרוב ל-100.

89.

נתנו 89 יחידות דיור.

אני לא מאשים את ראש העיר. אני רק מציין את העובדה. החרגנו כאן 89 יחידות דיור ובדקתי עם המנכ"ל לפני הישיבה, עד היום זה לא בוצע.

אני אומר לך למה. נתתם את זה למונופוליסט.

אנחנו החרגנו כאן יחידות שעד לרגע זה לא בנו אותן.

למה לא בנו?

אני אומר לך.

ההקפאה חלה גם על מוסדות חינוך, מוסדות דת וגם על התעשייה. בחינוך החרגנו גם במעלה אדומים.

מה לגבי הגנים שדיברת אתי עליהם?

בשנה הבאה.

בספטמבר הם לא ייפתחו.

לא ייפתחו. בית הספר הממלכתי-דתי לא ייפתח בספטמבר בגלל ועדת החריגים. גן ילדים לא ייפתח ב-1 בספטמבר.

מאחר שגם אני הייתי ראש רשות, אני קודם כל הייתי אומר תודה על מה שקיבלתי ועכשיו הייתי מסביר מה חסר לי. תמיד צריך לראות גם את החצי המלא של הכוס. למרות ההקפאה, אנחנו אישרנו כל מה שמשרד החינוך הגדיר בצורך ותקצב. אנחנו הקצינו קרקע, אם הייתה כזאת, ולא עצרנו. אין ילד שלא לומד כאן בגן בגלל משרד הביטחון. אישרנו היקף עצום של מבנים יבילים שגם זה בקו כחול, אבל לא אחזור על הדברים. אנחנו עומדים עכשיו בפני קבוצה קטנה של כ-20 מבנים יבילים בישובים בהם יש בעיות ואנחנו דנים בזה. בסך הכל מערכת החינוך יש לה תשובה.

לא דיברתי על מערכת החינוך.

גם אם מגיע לתעשייה, בתעשייה יש אפשרות להקל אבל אין חובה ואין אמירה גורפת שכל מה שמספקת התעשייה לערבים וליהודים הוא משוחרר. שחררנו כאן כמה דברים. אני מודע לצורך העירייה לאגרות ולתגמולים שמקבלים.

זה לא רק זה. יזמים בורחים. זאת לא רק האגרה. היזם לא נשאר במקום. יש לו כסף זמין להשקעה והוא לא יישאר כאן.

ראשית, אני מתאר את העובדות, ושנית, אני מבין מה אתה אומר. אני אומר שיש בלי קשר להקפאה ולא רק ביהודה ושומרון, יש גם עוד אזורים עם בעיות, אבל מי שיודע, ובני יודע, שהמיקום של מעלה אדומים והשאלות שעולות, הן שאלות שהן מעבר לשאלות של רשות רגילה. אני אומר את זה על עוטף עזה, על שדרות ועל קו עימות בצפון. כל אזור, יש לו מאפיינים שיש בהם גם יתרונות וגם מגבלות. המציאות של ישוב כמו מעלה אדומים ויהודה ושומרון, בתוך תקופת ההקפאה, יש בה קשיים ואף אחד לא מתעלם מהם. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו כדי להקל על ראש העיר ועל התושבים, אבל אנחנו אמונים גם על ניהול החלטות הממשלה ועל המגבלות שההחלטות האלה מטילות. בנתיב הלא פשוט הזה אנחנו נעים. יש גם דברים שמתקדמים אבל ההקפאה היא הקפאה ולמדנו שאין הקפאות שמחות. ההקפאה הזאת כרגע היא בתוקף אבל למרות זאת אישרנו לא מעט דברים.

אני מקווה מאוד שכאשר ההקפאה הזאת תסתיים ב-27 בספטמבר, יחזרו לבנות כפי שאם אינני טועה, הנוסח היה במתכונת שהייתה קודם. זה היה הנוסח, אם אני לא טועה, עליו הוחלט בקבינט וגם כמדיניות הממשלה. אם כן, כמו שהיה קודם, אם זה משביע את רצונך, אני מקווה, ואם לא משביע את רצונך, תבקש עוד. יהיה טוב אם יחזרו למתכונת שהייתה קודם, שבסך הכל זאת מתכונת שאני לא יודע אם היא מספקת את הגושים אבל באמת נותנת להם עדיפות גדולה מאוד. כפי שאתה יודע, אתה בתוך הקונצנזוס של הגושים יחד עם גוש אריאל וגוש עציון.

כבר לא.

ממש כן.

לא בהקפאה.

אני לא מדבר על ההקפאה. אני מדבר על היציאה מההקפאה. די, גמרנו. שמע, בוא נצא מנקודת הנחה שאנחנו אחרי ההקפאה.

תראה את עופר הינדי, הוא מחייך.

בסדר, הוא מחייך. הוא גם לא מחליט. עם כל הכבוד, היו עוד דברים.

אין דבר בחיוך שלי.

אני חושב שלא נערב כאן את הגורמים המקצועיים, האם ההחלטה הייתה נכונה או לא הייתה נכונה.

החיוך הוצא מהקשרו.

לכן, כאשר נגיע לזה, אני רואה שיש כאן דברים, אבל אני מבקש מכם, גם ממך מר ברושי וגם משר הביטחון שהוא בעצם קובע בשבילך ולא אתה קובע, להיות קשוב לצורכיהם של הישובים, בעיקר ובראש ובראשונה לישובים שהם בתוך הקונצנזוס. זה ברור כשמש, גם לפלשתינאים. הם יכולים להתווכח על הדברים, אבל בסוף לא יהיה ויכוח. בטוח שהם יתווכחו על הכל. אני יוצא מנקודת הנחה שהוויכוחים הם גם על תל אביב אבל הם יתווכחו.


אני גם אדבר עם שר הביטחון. אנחנו בהידברות טובה ואני אבקש ממנו. אני אומר לו שמה שהוא יכול במסגרת ההישגים שהוא השיג, והוא השיג בזמן האחרון הישגים ואני מדבר ברמה המדינית, אפשר פשוט להיות נדיב ולהיות קשוב לצורכיהם של הישובים.


לגבי החרם. אני חייב לך תשובה, גם לדברי המנכ"ל כי אני שומע באמת בדרגים הגבוהים ביותר. אני לא יודע מה מר ברושי שמע לאחרונה, אבל אני אומר לכם שיש שם איזה סוג של התקדמות מסוימת שהתבקשה להיות עדיין בתוך מינון תקשורתי נמוך כדי לא לפגוע בכל אחד. הם יחזרו בהם, אנחנו נחזור בנו, יהיו לחצים – זה בתוך מינון נכון. אתה גם תעדכן אותי כמובן כי אתה הראשון לפי דעתי שהבאת את זה אלי לוועדת הכלכלה וקיימנו דיונים ואנחנו ממשיכים בהם. אם יש לנו הצלחות, זה טוב.


לגבי התקצוב. אנחנו נקבל את בקשתך ונשאל מה קורה באגף התקציבים גם לגבי התקצוב של בעיקר השכונות הבדואיות. דרך אגב, אני גם די נדהם מזה שאנשים פולשים לקרקע ואחר כך מקבלים פיצוי שלא אמורים לקבל אותו, אבל זאת החלטה שאני מבין שכבר אי אפשר להתמודד אתה. זאת החלטה חלוטה.

מה שכן משלמים, זה גודל היחידה שהם מקבלים.

בסדר. נשמע את הדברים. אני מדבר על העיקרון. העיקרון הוא פנטסטי. זה הדבר המטורף. אתה יודע שיש ויכוח בישראל הריבונית, אנשים ישראלים שמשלמים מסים ועובדים כל הזמן, הם לא השתלטו על המקום אלא אמרו להם לשבת שם, אבל עכשיו רוצים לפנות אותם לטובת פרוייקט חדש ולא מוכנים להגיע אתם להסכמה של פרומיל מהכסף שאני שומע כאן שנותנים למשפחה שפלשה כאן באמצע הישוב שלך ולפי מה שהבנתי היא פלשה לא מזמן.

סעיף אחרון. ב-15 ביוני שלחנו לך מכתב כדי שתעזור לנו מול אגף התקציבים על השלמת קריית תרבות במעלה אדומים.

נכון.

השלד נבנה. הנה, זה השלד.

מפעל הפיס?

לא. זה השלד של אולם למרכז תרבות. משרד הבינוי והשיכון לפני 12 שנים, כאשר הוא בנה את כל העיר, היה בונה את מוסדות הציבור והוא התחיל לבנות והעמיד את זה במצב של שלד. מצב של שלד, בא אגף התקציבים ואמר שיש ועדת ברודט, עכשיו תקבלו תקציבים. אחרי תקופה מסוימת הפסיקו את ועדת ברודט ואין ועדת ברודט ואין כלום. נשארנו עם השלד הזה. אנחנו אמרנו שמשרד הבינוי והשיכון באמת עשה מעל ומעבר, גם בנה את השלד, אמר שהוא נותן לזה 4 מיליון שקלים מתוך עלות כל המבנה של 600 מקומות ישיבה, שזה אומר 25 מיליון שקלים. אמרנו שנלך על השלב הראשון של האולם ונבנה 400 מקומות ישיבה ונוריד את זה ל-18 מיליון שקלים.

מה אתה צריך מהם?

אגף התקציבים הבטיח שהוא יעזור. אודי ניסן הבטיח שהוא יעזור בנושא הזה. אנחנו ביקשנו מאגף התקציבים סך של 10 מיליון שקלים כדי לסיים את העבודות. אנחנו מביאים חלק מתקציבנו דרך מפעל הפיס, מה שמגיע ממפעל הפיס.

אם כן, זה מגיע ממפעל הפיס.

מפעל הפיס מביא את הכסף שלו, את ה-4 מיליון שקלים. משרד הבינוי והשיכון מביא את ה-4 מיליון שקלים שלו. סך הכל 8 מיליון שקלים, כך שחסרים לנו 10 מיליון שקלים שבזמנו אגף התקציבים הבטיח גם ליושב ראש הכנסת רובי ריבלין. זאת התחייבות מתמשכת. הבטיחו לנו את זה אבל עברה קדנציה ועוד קדנציה ולא עשו את זה. היה שם שאול צמח שהיום הוא מנכ"ל משרד התשתיות ואז הוא היה הרפרנט שלנו וגם הוא הבטיח את זה. זה עבר מדור לדור וזה לא נעשה. השלד עומד במקומו וכבר הפך להיות מפגע כאשר נכנסים אליו כל מיני גורמים שליליים שלא נעים לומר זאת ולפרט מי הם. התחילו את הבנייה, נא לסיים אותה. אנחנו מוכנים להביא חלק מהכסף, כמה שיש לנו.

נדבר עם שר האוצר.

הקפאת הבנייה גורמת לנו נזקים. אין לנו תקציבים ואנחנו עניים מרודים. אני מבקש, עכשיו זאת שעת רצון כאשר הם רוצים להעביר את תקציב 2011-2012. אני מבין שצריך להגיע גם לוועדת הכספים וגם לוועדת הכלכלה. אתה כיושב ראש ועדת הכלכלה, יש לך מספיק השפעה על ועדת הכספים בראשותו של חבר הכנסת גפני ואתם יכולים להביא את האוצר למצב שהוא יממן את זה, מה גם שהוא כבר הבטיח לנו שהוא יממן את זה.

ההבטחה היא של אודי ניסן?

של אודי ניסן.

יש לך דוקומנט?

לא. הוא הבטיח את זה לרובי ריבלין והוא אמר את זה גם במשרד הבינוי והשיכון, שהוא מוכן לעזור. הוא אמר את זה גם לצביה אפרתי מאגף הפרוגרמות.

אני אדבר עם שר האוצר.

הוא התחיל כבר באישור של 2 מיליון שקלים.

תודה רבה לכם. תודה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00