PAGE
25
ועדה משותפת כלכלה-עלייה

להצעת חוק העברה ללא תשלום של שידורי ערוץ ייעודי

05.07.2010


הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 2

מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

להצעת חוק העברה ללא תשלום של שידורי ערוץ ייעודי

יום שני, כ"ג בתמוז תש"ע (05 ביולי 2010), שעה 10:00

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 44) (העברה ללא תשלום של שידורי ערוץ ייעודי), התש"ע-2010, של חבר הכנסת רוברט אילטוב, חבר הכנסת זאב אלקין, חברת הכנסת מרינה סולודקין, חבר הכנסת אלכס מילר, חבר הכנסת משה (מוץ) מטלון, חבר הכנסת חמד עמאר, חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי, חברת הכנסת פניה קירשנבאום, חברת הכנסת ליה שמטוב (פ/810).

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

רוברט אילטוב

זאב אלקין

מרינה סולודקין

חה"כ ישראל חסון

חה"כ חמד עמאר

חה"כ פניה קירשנבאום

חה"כ כרמל שאמה

חה"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ

נתי ביאליסטוק- כהן – עוזר מנכ"ל משרד התקשורת

עו"ד מיכל בר דור – לשכה משפטית, משרד התקשורת

עו"ד גילה ורד – לשכה משפטית, משרד התקשורת

עו"ד אריק רשף – לשכה משפטית, משרד התקשורת

עו"ד דנה נויפלד – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ניצן חן – יושב-ראש המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

מנשה סמירה – מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

עו"ד דן אבני – היועץ המשפטי, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

יורם מוקדי – סמנכ"ל תוכן ורגולציה, חברת "הוט"

מוטי גמיש – יועץ, חברת "הוט"

רון אילון – מנכ"ל חברת "יס"

מיכל רפאלי כדורי – סמנכ"לית רגולציה, חברת "יס"

עו"ד ליאור פורת – חברת "יס"

עו"ד דבורה קמחי – יועצת משפטית, ישראל 10

עו"ד תומר קרני – סגן היועמ"ש, רשות השידור

מארק מאירסון – חברת "מדיה מוסט"

דנה גורדון – מנהלת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

עו"ד אתי בנדלר

עו"ד ניר ימין

ענת תילא-כהן - מתמחה

לאה ורון

טלי רם
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 44) (העברה ללא תשלום של שידורי ערוץ ייעודי), התש"ע-2010, של חבר הכנסת רוברט אילטוב, חבר הכנסת זאב אלקין, חברת הכנסת מרינה סולודקין, חבר הכנסת אלכס מילר, חבר הכנסת משה (מוץ) מטלון, חבר הכנסת חמד עמאר, חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי, חברת הכנסת פניה קירשנבאום, חברת הכנסת ליה שמטוב (פ/810)

שלום לכם, אנחנו בישיבה השנייה להיום, הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 44) (העברה ללא תשלום של שידורי ערוץ ייעודי), של חברי הכנסת: אילטוב, אלקין, סולודקין, מילר, (מוץ) מטלון, חמד עמאר, אנסטסיה מיכאלי, פניה קירשנבאום וליה שמטוב.


אנחנו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. ההצעה אושרה בקריאה הראשונה במליאת הכנסת ב-16 במארס, ואנחנו נמשיך ונכין אותה לקריאה השנייה והשלישית. חברת הכנסת ברקוביץ', האם רצית לומר משהו?

שאני לא אשתתף בדיון. בכל מקרה חשוב לי להגיד שאני לא משתתפת בדיון הזה.

תודה. הערתך נרשמה.

את רוצה להסביר למה?

אמרתי כבר עשר פעמים.

לא, אני חושב שבדיון הקודם עסקנו בזה.

כן, רק שיצא בתקשורת עדיין שאני כביכול לא אמרתי, אז החלטתי להגיד.

בבקשה. מאה אחוז. תודה רבה. חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ' מודיעה שאיננה משתתפת בדיון. האם מישהו מהמציעים רוצה להוסיף, לעדכן אותנו, חבר הכנסת אלקין, ממה שקרה בזמן הזה, בחודשיים וחצי הללו?

ארבעה חודשים וחצי.

למה? 16 במארס. שלושה חודשים וחצי.

אנחנו רוצים להגיד שהגיע הזמן להתקדם בהצעת החוק ונודה לך מאוד אם נמשיך בהכנה.

ולכן היא על שולחננו.

תודה.

בבקשה. אם אין הערות נוספות כלליות, אנחנו ממשיכים. בעצם, אנחנו מקריאים את זה מחדש, נכון? בבקשה.

"הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 44) (העברה ללא תשלום של שידורי ערוץ ייעודי), התש"ע-2010

תיקון סעיף 6לד

1. בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6לד(ב), האמור בו

יסומן "(1)", ואחרי פסקה (1) יבוא:


"(2) הוראות פסקה (1) לא יחולו על משדר ערוץ ייעודי לפי סעיף 6לד1."

תיקון סעיף 6נה

2. בסעיף 6נה(ב) לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(1)", ואחרי פסקה (1) יבוא:

"(2) על אף האמור בפסקה (1), בעל רישיון לשידורי לוויין לא יגבה תשלום בעד העברת שידוריו של

משדר ערוץ ייעודי, כהגדרתו בסעיף 6א"."

יש לי שאלה לגבי הנוסח, דיברנו על זה עוד במהלך הקריאה הראשונה. לדעתנו, במידה וקיימת דרך – ואני חושב שקיימת דרך – כדאי להחריג מהחוק את האפשרויות שקיים הסכם טרם החוק, זאת אומרת שהחוק לא יפגע בהסכמים הקיימים בין המובילים לבין הערוצים הייעודיים.


לפי מיטב ידיעתי, יש הסכם כזה בין ערוץ 9 ל"הוט" ויש הסכמים דומים בין "יס", נדמה לי, לערוץ 24.

מה זה קשור להסכם? חוק הוא מעל הסכם.

כן, אבל אני לא חושב שיש סיבה לפגוע בדברים שסוכמו על דעת שני הצדדים.

אבל לא סוכמו דברים.

אתם רוצים התייעצות בין-סיעתית? חבר הכנסת אילטוב, אני מוכן להפסיק את הישיבה לחמש דקות – באמת, אני רציני לחלוטין. אתם שניכם מציעים, ואין לי שום בעיה.

למיטב ידיעתי, אין הסכמות.

שלושתנו מציעים.

שלושתכם. אתה רוצה שהמציעים ייצאו לחמש דקות?

לדעתי אין הסכמות. אני יכול לבדוק את זה שוב, אבל - - -

יש - - -

יש חוזים חתומים, זה לא עניין של דעה.

אני מבקש חמש דקות הפסקה.


אתי בנדלר

אחר כך אני רוצה גם להסביר מה משמעות ההצעה הזאת, ברשותכם, אני עוד לא התייחסתי.
(הישיבה נפסקה בשעה 10:10 ונתחדשה בשעה 10:15).

אני מחדש את הישיבה. חבר הכנסת אלקין.

אני שוב חוזר על הצעתי ואני מקווה שעל דעת כל המציעים – חברת הכנסת מרינה סולודקין, זה גם על דעתה – שכמו שדיברנו כבר במהלך הקריאה הראשונה, אנחנו מעוניינים, במידה ויש דרך משפטית לזה ולדעתי אין סיבה שלא, להחריג מהחוק את ההסכמים הקיימים כדי שהוא לא יפגע בהסכמים שכבר קיימים בין הפלטפורמות לבין הערוצים הייעודיים.

עורך-דין ניר ימין קרא את נוסח הצעת החוק אבל כולם יצאו מתוך הנחה שכולם מכירים על מה הצעת החוק מדברת, ולכן לא הסבירו אותה שוב, אז אני רוצה להסביר שוב.

וגם להתייחס להערתו של יושב-ראש הקואליציה.

בוודאי. זה פתיח לדברים. החוק היום מחייב בעל רישיון לערוץ שידור ייחודי, לרבות בעל רישיון לערוץ ייעודי, לשלם דמי מעבר לחברת הכבלים ולחברת "יס", שמהצד השני מחויבת על-פי החוק להעביר את שידוריהם, ויש מנגנון בחוק כיצד יש לקבוע את דמי המעבר האלה.


כפי שאני שומעת, התנהל משא ומתן בין הכבלים לבעלי הרישיון לערוצים ייעודיים, כשיש היום רק שניים – ערוץ 9 וערוץ 24, ערוץ המוסיקה – ואותו דבר בין בעל רישיון לשידורי לוויין, וככל הנראה עם חלק מהם הגיעו להסכמות – אינני יודעת עם מי – אנחנו נשמע מייד אם הגיעו להסכמה.


מה שמוצע כאן, מעבר לשאלה האם ראוי לקבוע בחקיקה פטור לתשלום דמי מעבר כשמדובר בסכסוך עסקי בין חברות מסחריות, מה שמוצע כאן זה שאלה שפעלו בהתאם להוראות הדין, ניהלו משא ומתן בתום-לב וחתמו על הסכמים מסחריים, הם ימשיכו לשלם, ומי שלא פעל כנדרש ונמנע מחתימת הסכם לתשלום דמי מעבר, הוא יהיה פטור לחלוטין.


אני סבורה שיש כאן אפליה לרעה של אותם ערוצים, של אותם גורמים שכן הגיעו להסכם, ואני לא בטוחה שהאפליה הזאת היא אפליה ראויה.

אבל זה עובד לשני הכיוונים.

נכון.

הרי יש פלטפורמות שכן הגיעו להסכם עם אותו ערוץ. יש פלטפורמות שהגיעו ויש פלטפורמות שלא.

אז מי שלא הגיע להסכם, יהיה פטור מתשלום, לפי ההצעה שלך.

לא. של הערוץ. את כרגע מסתכלת על זה מצד הערוצים ואומרת שזה יוצר אפליה בין הערוצים. אני מסתכל על זה מצד הפוך – מצד הפלטפורמות. יש פלטפורמות שהגיעו להסכם, ולכן אם החקיקה תחול עליהן, למעשה רטרואקטיבית מפרקים להן הסכם קיים.

אבל מה אומר ההסכם? מי שחתם על הסכם, אומר אני משלם; מי שנמנע מלהגיע להסכם, אמר, אני, למרות החובה - - -

יש שני צדדים להסכם. הצד השני אומר – אני מקבל את הכסף ומוותר על הטענות.

על איזה טענות?

לכן אני מציע לאזן את הדבר הזה ולא להחריג אף אחד.

בואו נגיד כך – יש "הוט" ו"יס" מצד אחד, יש 9 ו- 24 מהצד השני. אני מוכרחה לומר בכנות שאני לא יודעת מי קשור להסכם עם מי מתוך הצדדים האלה.

אפשר לפרט את זה.

אפשר לפרט את זה.

אפשר לפרט, אבל נניח לצורך העניין שאני לוקחת את ערוץ 24, שניהלה משא ומתן והגיעה להסכם עם אחת משתי הפלטפורמות האלה, דהיינו או עם "יס" או עם "הוט". מה זה אומר? מי שהיא ניהלה איתו משא ומתן וחתמה איתו על הסכם – היא תצטרך להמשיך לשלם לו. מי שהיא נמנעה מלעשות את זה, למרות חובתה לעשות את זה, היא תהיה פטורה לגמרי.

או הפוך.

קח את הצד השני. "הוט" או "יס" – אם הם הגיעו להסכם עם ערוץ 24, לצורך העניין, הם ימשיכו לקבל. אם הם לא הגיעו להסכם בגלל שערוץ 24 לא הסכימו לשלם להם, הם ימשיכו לא לקבל מהם כספים. מאיזה צד שאני לא מסתכלת על זה, אני סבורה שיש בעיה מאוד קשה עם ההחרגה הזאת.

עם עצם החקיקה או עם הסייג? אם מסתכלים מהצד שלנו, אלה שכן חתמו על הסכם ומקיימים אותו, למה שהם עכשיו ייפגעו? מה שמתבקש פה, שאלה שחתמו על הסכם לא ייפגעו.

אין לי כאן את פרוטוקול הישיבה הקודמת אבל האם זה לא עלה? זה לא עלה כל זה? עלה.

אני דיברתי על זה.

הם לא ייפגעו, השאלה אם הם ימשיכו לשלם או שיתבעו אותם.

הם ייפגעו.

מר חן, בבקשה.

אני רוצה להציג כאן זווית נוספת של מועצת הכבלים והלוויין ולצטט לכם מהמלצת המועצה ממארס 2004, ועמדת המועצה היתה ולא השתנתה עד היום, ש"הערוצים הייעודיים הוקמו מהחלטת הממשלה כדי לתת מענה לצרכים חברתיים שהשידור המסחרי לא נותן להם מענה. הם נושאים בחיובים רגולטורים כבדים ונתונים תחת פיקוח ציבורי קפדני. הערוצים הייעודיים משודרים במסגרת חבילת הבסיס של הכבלים הלוויין ומשביחים אותה במידה חיובית, וזאת מבלי לקחת על כך תמורה כספית. בשל נימוקים אלה ונימוקים נוספים, המליצה המועצה כבר ב- 2004 על תיקון חוק התקשורת באופן שיפטור את הערוצים הייעודיים מתשלום דמי מעבר בתמורה לשידורו. יצוין כי על-פי המצב החוקי היום, הערוצים הפתוחים אינם משלמים דמי מעבר לפלטפורמות, קרי לכבלים וללווין, ולפיכך אין סיבה להפלות את הערוצים הייעודיים על בסיס אותו רציונל, בין הערוצים הפתוחים – ה- Broadcastream, לבין הערוצים הייעודיים."


זאת עמדת המועצה מ- 2004 והיא לא השתנתה עד עצם היום הזה.

תודה.

זאת גם העמדה של המציעים, דרך אגב.

תיכף משרד התקשורת יגיב על ההצעה לגופה. אני רוצה להגיד לפרוטוקול לפחות, שהממשלה מתנגדת להצעה הזאת.


מעבר למה שנאמר כאן אני רוצה להזכיר – חבל שחבר הכנסת אלקין לא כאן, אבל להשלים את דברי היועצת המשפטית – החוק עצמו קובע מנגנון שבהיעדר הסכמה, יש מנגנון לקבוע את דמי המעבר, הוא ייקבע על-ידי השר. זאת אומרת, אנחנו עושים פה למעשה שני דברים. אל"ף, אנחנו גוברים על סמכותו של השר לקבוע את דמי המעבר, כלומר אנחנו פועלים בניגוד לתפיסה של החוק שיש לשלם עבור השימוש באותן תשתיות, ולא רק זאת שאנחנו מתגברים על סמכותו של השר, אלא גם על ההסכמות בין הצדדים.


אני לא מבינה למה שמי שהגיע להסכם ימשיך לשלם, כאשר מי שפעל בניגוד לחובתו לשלם, לא ישלם. אני לא מצליחה להבין.

זאת אומרת, את מצטרפת לעמדתי?

מצטרפת לעמדתך. אני לא מבינה מה ההצדקה. זה לתת פרס למי שנמנע מלשלם עד היום, עכשיו אנחנו נותנים לו עוד פרס שהוא גם לא יצטרך לשלם מחר. לא מצליחה להבין את ההסדרה הזאת.

האם יש לכם איזו הסתייגות כתובה בנושא או הצעה אחרת לעניין הזה?

לא. ההצעה שלנו זה ההצעה שבחוק – חוק התקשורת.

ההצעה זה החוק, החוק שקיים היום.

אתם רוצים לשנות?

לא. אנחנו לא מעוניינים בשינוי הזה ואסביר בכמה מלים.

מי אדוני?

נתי ביאליסטוק-כהן, יועץ בכיר למנכ"ל משרד התקשורת. אני לא רוצה להתייחס לחלק השני של מה שעלה כאן כרגע כי זה להתייחס לנדבך נוסף במה שאנחנו חושבים מראש שהוא לא צריך להיעשות.

אנחנו חושבים שההסדר שקיים היום בחוק, שלפיו יש חובה של העברה – ואגב, לשים את הפלטפורמות ואת הערוצים על משטח שווה זה לא כל כך הוגן משום שהחובה שחלה על הפלטפורמות לשדר אותם עוד לפני שהם אפילו שילמו, קוימה, החובה של התשלום לא קוימה בהסכם הזה.

לכן, אנחנו סבורים שההסדר במקרה של סכסוך מסחרי בין שני גופים שמנהלים עסקים שקבוע בחוק, שלפיו השר יכריע – הוא הסדר ראוי ונכון בהקשר הזה.

לא מכריע. הוא קובע את המחיר.

הוא קובע את המחיר, כן. חובת ההעברה קיימת, חובת התשלום קיימת, המחיר הוא במחלוקת לצורך העניין ובזה יכריע השר.

לסבר את האוזן, עבודה כלכלית בהקשר הזה – אגב, על סמך עבודה כלכלית או כמעט על סמך עבודה כלכלית, "הוט" בשעתו חתמה על הסכמים עם הערוצים האלה. עבודה כלכלית על עלות העברת הערוץ בלוויין הושלמה במשרד וכרגע נמצאת לקראת סיום לצורך העניין וקבלת הכרעה בדרך של שימוע.

לכן, אנחנו חושבים שההסדר הזה הוא ההסדר הנכון ואין צורך לקיים את הדיון הזה.

תודה.

נציגת המחלקה המשפטית של משרד התקשורת, עורכת-דין בר דור.

בהמשך לדברים של דנה ונתי, העמדה העקרונית של משרד התקשורת היא באמת להתנגד. יש בעצם גורם פרטי שמחזיק בתשתית ומשדר ערוץ ייעודי שעובר ועושה שימוש בתשתית הזאת, ועל כן הוא נדרש לשלם.

ככל שהעמדה היא שמשדר הערוץ הייעודי אינו נדרש לשלם – מטעמים ציבוריים, חברתיים, תרבותיים וכן הלאה – אנחנו סבורים שאין מקום שהסבסוד הזה בעצם יהיה על חשבונו של הגורם הפרטי, ונכון יהיה שהמדינה היא זו שתסבסד את התשלום הזה.

רעיון מצוין. איפה האוצר? האוצר נמצא כאן?

האוצר התבקש להגיע ביותר מטלפון אחד, כולל שיחה שלי עם סגן הממונה על התקציבים, מר ערן פולק, שלבסוף לא מצא לנכון להגיע.

כי השאלה, אולי המציעים מוכנים לשקול את זה, להחיל את תשלום דמי המעבר על אוצר המדינה בסכום שיקבע השר.

ככל שהמדינה סבורה שצריך באמת לפטור את הערוצים האלה.

כמובן. זה רק ככל שזו העמדה.


דבר נוסף – בעצם, כללי המשחק פה היו ידועים כשמשדר ערוץ ייעודי ניגש למכרז, היה ברור שהוא נדרש לשלם לבעל התשתית, ועל כן, לבוא ולפטור אותו היום זה בעצם שבירה של כללי המשחק וגם איזושהי פגיעה במודל שעליו נשען כל השידור הרב-ערוצי.

רון אילון, בבקשה.

בוקר טוב. מדובר כאן בחקיקה שדינה לעסוק בסכסוך מסחרי בין שתי חברות. החברות המדוברות הן "יס" – החברה שיש לי הזכות לנהל – וערוץ 9, לא בשום דבר אחר.


היקף הסכסוך הוא כ- 400,000 שקלים בשנה – כדי שנבין מה הפערים. אני אומר לפרוטוקול –"יס" דורשת כ- 700,000 שקלים דמי מעבר, הרבה מתחת לשווי הכלכלי שנקבע לפלטפורמה דומה, הכבלים, על-ידי משרד התקשורת.

"יס" דורשת כמה?

700,000 שקלים. ערוץ 9 כרגע מסרב לשלם, אבל אם נלמד ממה שכנראה הוא משלם – ואני אומר את הדברים רק על סמך השערות אישיות שלי – כנראה הוא משלם לכבלים סדר גודל של 400,000 שקלים, זאת אומרת מדובר על פער הגיוני של 300,000 שקלים, ובזה הכנסת עומדת לעסוק בחוק זה ולפטור את הערוץ כליל מתשלום.


אני חושב שההתערבות הזאת היא לא ראויה ולא צריכה להתקיים, והכנסת לא צריכה להתערב בסכסוך כזה. המחוקק קבע מנגנונים איך מסדירים סכסוך מסחרי. על משרד התקשורת, למעשה השר, לקבוע מה היקף התשלום הנדרש, ובא לציון גואל, ואני חושב שאין מקום להתערבות נוספת.


גם אם יש מקום להתערבות כזאת, ודעתי לא תתקבל, אזי התוצאה של החוק הזה תהיה שאנחנו מפתחים ערוץ עם מעמד ייחודי – לא דומה לקשת, רשת, ערוץ 10 או כל אחד אחר. טועה ומטעה מועצת הכבלים והלוויין שאומרת שצריך להשוות את מעמדו של ערוץ 9 לערוץ 2 ולערוץ 10. היא טועה ומטעה בדבר אחד – ערוצים 2 ו- 10 משלמים על השידור שלהם. הם משלמים בכל רגע נתון, הם פשוט משלמים לרשות השנייה ולא משלמים לכבלים וללוויין. ואם החוק הזה יעבור, יהיה לנו כאן ערוץ שלא משלם לאף אחד, ומועבר באופן חופשי ובחינם, בלי לשאת בשום עלות של דמי המעבר שלו, דבר שאיננו ראוי.


יתרה מכך. כבר נקבע בחקיקה – שלא יצאה לפועל אבל היא בתהליך – של ערוץ 10, שאם ערוץ רוצה לקבל הטבות והקלות מהממשלה, חובה עליו לעמוד בכל חובותיו הקודמות, ואני שואל כאן את השאלה שאני חושב שצריכה להישאל, האם ערוץ 9 עומד בכל חובותיו. למיטב ידיעתנו התשובה היא לא, ורגע לפני שהכנסת עוסקת במתן הטבות לערוץ 9, אני חושב שעל-פי התקדים ובטח על-פי הצדק הציבורי, היא צריכה לשאול האם הוא עומד בכל חובותיו לציבור ולוודא שהוא מקיים חובותיו אלה.


יתרה מכך. גם אם עמדה זו לא תתקבל ובסך הכול לציבור – כפי שחברי הכנסת מייצגים אותו – יש אינטרס בלהעביר את ערוץ 9, אזי אני חושב שמי שצריך לשאת בעלות זאת המדינה. אם סבורה המדינה, או המחוקקים, שערוץ 9 צריך להיות מופץ בחינם – בניגוד לשאר הערוצים – חזקה על המדינה שתממן את העלות הזאת.


בשביל כך יש תקציב מדינה ויש סעיפים רלוונטיים, וזאת לא תהיה הפעם הראשונה – ודאי לא האחרונה – שהמדינה מסבסדת משהו שהיא חושבת שהוא ראוי לסבסוד. זה לא צריך ליפול על כתפי הסקטור הפרטי ומשקיעים פרטיים במקרה הזה.


לכן אני מבקש לדחות את הצעת החוק הזאת או לפחות לשנות אותה כך שעלות דמי המעבר – כפי שיקבע שר התקשורת – תיפול על ממשלת ישראל ועל מדינת ישראל ולא על גורם מסחרי. תודה.

יש פה הצעה – חבר הכנסת אלקין וחבר הכנסת אילטוב – להטיל בעצם את החוב הזה או את הדלתא הזאת על המדינה. אפשר להכניס את זה לחוק, אבל זה תלוי במציעים.

אני קודם כול רוצה להתייחס. בבסיס ההצעה עומד הנושא של אפליה מתמשכת מול הערוצים הייעודיים, שהם כלכלית הרבה יותר חלשים מערוצי Broadcast שלא משלמים דמי מעבר. לכן אנחנו דוחים את כל מה שנאמר פה כי זה ממש לא צודק ולא רלוונטי.


אנחנו רוצים להמשיך ואנחנו רוצים שהערוצים הייעודיים העתידיים גם כן ישתתפו באותו מהלך- גם הערוץ הערבי וגם הערוצים האחרים – ואין לי שום ספק שמבחינה כלכלית הם לא יוכלו לעמוד גם בעתיד בתשלומי דמי מעבר.


לכן, להסיט את זה לוויכוח עסקי נקי בין ערוץ זה לחברה אחרת, זה לדעתי דבר שהוא לא מקובל. לכנסת יש את הזכות לחוקק חוקים וגם בנושאים אחרים הכנסת התערבה. כשערוצים הרבה יותר גדולים עם הרבה יותר כוח כלכלי לא הצליחו לעמוד בהתחייבויות, הכנסת התערבה, שינתה, זה דבר מקובל ואני לא רואה פה שום פסול כפי שמוצגים פה הדברים.


לכן, אני מבקש - גם ההסתייגות שעלולה לפגוע ולהפלות את אלה שכן קיימו ולא קיימו, אני מבקש להוריד אותה ולהמשיך בחקיקה כפי שהיא.

חבר הכנסת אלקין, אחר כך חברת הכנסת סולודקין ומארק מאירסון.

אדוני היושב-ראש, קודם כול אני מצטרף לטיעונים שהשמיע כאן חבר הכנסת אילטוב. אני חושב שבהחלט זכותו של המחוקק להחליט שהוא רוצה לתמוך בערוצים ייעודיים, ולכן ניתן לשנות גם את החקיקה הקודמת. בשביל זה קיים הבית הזה.


לגבי הצעתי – היות ואני רואה שאין הסכמה עליה וגם בין הפלטפורמות – אני מציע שינוי. אני מציע להפוך אותה להסתייגות אישית שלי ועד להצבעה במליאה אני אחליט מה ייעשה בכך. אני חשבתי שאני מביא לכאן דבר בהסכמה, אני רואה שהוא לא בהסכמה. יש כאן מחלוקת וטענה שיכול להיות שזה יפלה מישהו.

מאה אחוז. נרשם, ואנחנו ממשיכים על-פי הצעתכם.

היות וכך, אני מציע להישאר צמודים לנוסח המקורי, ואת הצעתי להפוך להסתייגות אישית שלי. אני אחליט מה לעשות איתה עד להצבעה במליאה.

מאה אחוז. תודה רבה. חברת הכנסת סולודקין, בבקשה.

לא הבנתי למה אנחנו פותחים את אותו דיון שהיה כאן הרבה פעמים.

כי זו ישיבה ראשונה בהכנה לקריאה שנייה-שלישית. חייבים לפתוח.

אבל בדיון אני שומעת את אותן מלים. אני כל הזמן שומעת שערוץ 9 לא עומד בהתחייבויות, לא איכותי. אנחנו כבר אמרנו שזה ערוץ קהילתי, ערוץ ייחודי – כך היתה ההחלטה של שרת התקשורת דאז, לימור לבנת. אם רוצים לשמוע מה אמרתי בפעם הקודמת – שיהיו שני ערוצים קהילתיים, אחד בשפה הרוסית ואחד בערבית.


בערבית – לצערי הרב – אני חושבת שהמדינה צריכה לדאוג לזה. בערבית לא היה ערוץ קהילתי, עכשיו יש ערוץ קהילתי בשפה רוסית.

אולי עוד מעט יהיה בערבית, אני מבין.

אנחנו אישרנו. מה קורה עם זה?

יש מכרז.

מה קורה עם זה, חן? אנחנו טיפלנו בזה פה לפני חצי שנה.

יצא מכרז.

בזכות הטיפול של הוועדה וההקלות שנוצרו, שמונה קבוצות ניגשו למכרז.

באמת?

ניגשו למכרז, קנו את ספר המכרז.

בסדר, זה יפה.

באוקטובר זה ה"דד ליין" לגשת למכרז עצמו, ו-hopefully יהיה לנו ערוץ ערבי מסחרי. באוקטובר ייבחר הזכיין, וארבעה חודשים לאחר מכן - - -

בזכות ישראל ביתנו.

גם קדימה עם הליכוד. אני קודם כול מאוד שמחה משום שזה היה הרעיון, וכל הזמן להשוות את הערוץ הזה עם משהו אחר – כל הזמן אנחנו צריכים לחזור. למה? אנחנו בכלל היינו צריכים מזמן להקים את הערוץ הזה.


מה שאני אומרת - אני בעד הנוסח הקיים.

שעבר בקריאה הראשונה.

כן.

אוקיי. מאה אחוז. חבר הכנסת אלקין הודיע שהוא מגיש הסתייגות אישית והוא יחשוב גם מה לעשות איתה עד שזה יגיע. תודה. בבקשה, מר מוקדי.

כבוד יושב-ראש הוועדה, אני בוועדה הזאת הרבה פעמים, והרבה פעמים באים לפה גופים שונים ומקוננים על מר גורלם ועל כך שהם לא יכולים לעמוד בדרישות השונות בהוראות החוק, ומבקשים הקלות.


אני חושב שמן הראוי שבאמת נפנה לערוץ 9 ולערוץ 24 ונשמע מה דעתם בנושא, כי בדיון הקודם לא שמעתי את דעתם ואני חושב שהיינו אמורים לשמוע אותם אומרים פה משהו – בין אם רע להם, טוב להם, והם בעד והם נגד. הרי הם נשוא הדבר הזה, ושתיקתם יותר מרועמת.


אז קודם כול, מדוע הם לא פה ומדוע הם לא מדברים ומדוע הם לא שוטחים את טיעוניהם מדוע הם צריכים לקבל את ההקלה הזאת? אין לי שום טענה לחברי הכנסת – חברי הכנסת עושים את עבודתם- יש לי טענה קשה לערוץ 9 ולערוץ 24 על כך שהם לא פה, ולא במקרה הם לא פה כי כנראה שיש להם חוזים והם רוצים לעמוד במילתם, וזו סיטואציה מאוד מוזרה שמישהו פה בעצם לא פה כדי לבקש את רחמי בית הנבחרים כדי שיפטור אותו מהוראות שנקבעו במכרז עוד בתחילת שנות האלפיים.


הרישיון של הערוצים האלה נגמר בקרוב, ויכול להיות מוארך על-ידי מועצת הכבלים בעוד שש שנים, אם הם רוצים ואם הם יעמדו בהתחייבויות שלהם, ולכן יש פה דיון – אני מוכרח לציין – די מוזר שבעצם מי שבאים לעזור לו, לא פה.

הם כמובן הוזמנו לישיבת הוועדה מבעוד מועד.

זה ברור. מר מאירסון, בבקשה.

אני מתחיל במילה האחרונה של מר מוקדי, שזה דיון מוזר.

מר מאירסון, תאמר לוועדה את מי אתה מייצג.

אני מייצג את חברת "מדיה מוסט", שמייצגת ערוצים בין-לאומיים בשפה הרוסית - RTVi ועוד כמה ערוצים.


זה דיון מוזר בנסיבות מוזרות, ולא ברור לי על מה מדברים. אמר פה מנכ"ל "יס" – זה גופים פרטיים. גוף פרטי צריך לשלם לגוף פרטי. המכרז לערוצים ייעודיים היה לערוצים פרטיים שקיבלו זכות להתקיים מפרסומת ולכלכל את עצמם, ואם הם לא מצליחים – הם צריכים או להיסגר, או לפתוח מכרזים מחדש ולא לחפש איזשהו סיוע סיעודי כשהם על ערש דווי, וצריכים לשלם עבורם.


פה גם נפלה המילה שהמדינה צריכה לשלם, זאת אומרת אני – משלם המסים ישלם לערוץ 9, לערוץ 24, לערוץ הערבי, לא יודע למי, בגלל שהם לא יכלו להתקיים.

אנחנו עובדים ב- 48 מדינות ואני לא שמעתי שום דבר כזה. ובכל מדינה – פה זה ככה, במדינה אחרת אנחנו משלמים, במדינה אחרת משלמים לנו – אבל אף אחד לא מתערב, ולא המחוקק ולא דיונים. הרי יש גם דיונים על הרפורמה, זאת פרשה אחרת.

הם הלכו למכרזים והם ידעו שצריך יהיה לשלם, אבל כמו במדינת ישראל – יהיה בסדר, אחר כך נטפל בזה. הלכו למכרזים וגם ידעו שיש פרסומות בעוד כמה ערוצים, באישור המועצה, הגוף הסטטוטורי שאישר את הפרסומות בהגבלות. הם ידעו. אבל לא, אמרו – נגד זה נילחם אחר כך, אבל קודם נעבור את המכרז.

אז בזכות זה שיש לובי ובזכות זה שמישהו מחליט לתמוך במישהו, והם אפילו לא מגיעים פה לדיון כי הם באמת צריכים לשלם – אני לא נגד, תפטרו אותם מהתשלום אבל תכתבו באותה הצעת חוק שכל ערוץ שיוקם בזכות הרפורמה או בזכות לא יודע מה, גם לא ישלם.

החוק חל על כל הערוצים הייעודיים.

הוא לא ישלם. לא רק ייעודיים. יש גם ערוצים מיוחדים ויש גם ערוצים – הוא פשוט לא ישלם. הכבלים ו"יס" יהיו מחויבים לקחת ולשדר. הם השקיעו בתשתית, בלוויינים, בכבלים, אבל לא ישלמו להם, אבל זה צריך להיות בחוק.

למה שני ערוצים עכשיו, ואולי יהיה ערוץ ערבי, יהיו פטורים, וכל היתר – מחר אני אקים ערוץ רוסי או פרסי, או לא יודע איזה, אני אשלם? למה?

אני פשוט חי פה, מייצג ערוצים בין-לאומיים, מכיר את המציאות במדינות אחרות, ולא מבין על מה דנים פה – גוף פרטי מול גוף פרטי, משלם, לא משלם – שילכו לבתי-משפט ויתדיינו על זה שמישהו לא משלם. צ'ק ללא כיסוי או תשלום שלא בוצע – הולכים לבתי-משפט. בזה נגמר. תודה.

תודה רבה. דנה, בבקשה.

אני מבקשת להעיר לפחות לפרוטוקול עוד שתי הערות. נשמעה פה השוואה לערוצי ה"ברודקאסט". אני רוצה להזכיר שהחובות הרגולטוריות שמוטלות על ערוצי ה"ברודקאסט" הן גדולות לאין שיעור יותר מאשר החובות שמוטלות על הערוצים הייעודיים.

זה עדיין לא אומר שאין להם חובות.

בסדר, אבל ההשוואה הזאת היא השוואה, בוא נגיד בלשון המעטה, לא מדויקת.

גם האוכלוסייה שרואה אותם היא הרבה יותר קטנה.

לעניין ההשוואה, ההשוואה הזאת לכל הפחות, היא ממש לא מדויקת.

המשרד לא מתעניין באוכלוסיות.

שנית, אני מבקשת להגיד שצריך לזכור שערוצים ייעודיים כבר קיבלו הטבה במובן זה שיש להם את הזכות לשדר שידורי פרסומת. ערוצים אחרים בכבלים ובלוויין, אין להם זכות דומה, זאת אומרת כבר בתכנון של הערוצים האלה ניתנה להם הטבה, לא התעלמו מהחשיבות שלהם ומהרצון שהם יוכלו להתפרנס כי הם משרתים ציבורים מסוימים, אבל כבר נתנו להם.

נתנו להם את הזכות לשדר פרסומות, זאת אומרת אנחנו נותנים עכשיו on top על ההטבה הזאת, הטבה נוספת. זה תקדים בעייתי – שזה כמובן עניינה של הכנסת לקחת את זה בחשבון, שיגיעו לפה כל מיני גורמים עסקיים שמסוכסכים בינם לבין עצמם וימצאו פתרון בכנסת. זה תקדים מאוד בעייתי.

רציתי להגיד לך שאת מנסה למשוך את זה לנושא של ויכוח עסקי. זה לא עניין של ויכוח עסקי. אנחנו מדברים על אותם ערוצים שעדיין יש להם חובות, הם עומדים בחובותיהם – מעבר לתשלומים האלה- הם עומדים בחובותיהם, והאוכלוסייה שרואה אותם זה לא כל אוכלוסיית מדינת ישראל, לכן הם ייעודיים.


העלויות של פרסום שם הן הרבה יותר נמוכות מכיוון שהם ייעודיים וכמות האוכלוסייה שמסתכלת בהם הרבה יותר קטנה. לכן, ההשוואות האלה ומשיכת הדיון לוויכוח עסקי, זה מיותר מאוד.

וגם תנו זכות לערוצים בין-לאומיים לפרסם. אתם לקחתם את הזכות הזאת.

תודה.

אני לא בטוחה שערוץ 9 היה מסכים לטענה הזאת עכשיו, להצעתך, חברת הכנסת סולודקין.

אי-אפשר לדעת כי הם לא הגיעו, למרות שהם הוזמנו.

ערוץ 9 היה בין המתנגדים הראשונים לעובדה שערוצים רוסיים מתחרים - - -

הוא עתר נגד.

אנחנו לא ערוץ 9. אנחנו מדברים מבחינת הציבור. תנו לערוצים בין-לאומיים לפרסם.

חברת הכנסת סולודקין, אם השאלה היא כזאת, אז צריך להתחיל אותה מנקודה אחרת.

אני רוצה להגיד לכם שחלק גדול מהערוצים הייעודיים הבין-לאומיים, הם לא משלמים, אלא חברות הלוויין והכבלים משלמות להם כדי לשדר אותם. ודרך אגב, גם גובים כסף על כך שמשדרים אותם.

נכון, כי המודל הזה הוא מודל של כפייה. אתה מכריח את התשתית להעביר ערוצים שהיא אולי לא היתה רוצה להעביר אותם. המחוקק מצא לנכון, ובצדק, לחייב את בעלי התשתית להעביר את אותם ערוצים שיש חשיבות ציבורית להעביר אותם, ועכשיו הוא פוטר אותם – למרות שחייבת אותם להעביר אתה אומר, בסדר, אבל שלא - - -

אבל אתם פטרתם גם את הערוץ הראשון, השני והשלישי. פטרתם לחלוטין.

זה לא נכון.

אבל צריכים לזכור שכשהם ניגשו למכרז בזמנו, הם ידעו איזה ערוצים פטורים מתשלום ומאיזה ערוצים הם יקבלו תשלום.

נכון. כמו שערוץ 10 ידע.

כמו שערוץ 10 יודע על הפעולות שלהם.

הם באו לבית הזה לבקש לשנות.

כמו שהם בעצמם באו ומבקשים עכשיו הטבות. סליחה, הם כולם מבקשים והם ידעו והלכו על מכרזים ועכשיו הם באים ואומרים: אל תתנו להם הטבות אבל תנו לנו הטבות. זה הם יודעים לבקש. אז סליחה. סליחה.

תודה.

אנחנו עד כה לא ביקשנו הטבות.

בסדר, ביקשתם דברים אחרים. באתם, הצגתם את תפיסותיכם לגבי הצעות חוק אחרות.

כנראה צריך לבקש.

כולם מבקשים פה ומעלים. חבר הכנסת אילטוב, לא מבקשים, כל אחד מציג את עמדותיו – גם בחוקי ערוץ 10 וגם ברפורמה הגדולה בתקשורת. שמענו את עמדתם של "הוט" ו"יס", ונמשיך.

לא יכול להיות סטנדרט כפול, אדוני כבוד היושב-ראש.

מאה אחוז.

לא יכול להיות שבמקרים מסוימים אפשר לדון מחדש, למרות המכרזים, ובמקרים האלה אי-אפשר לדון. סטנדרט כפול לא יתקבל פה.

מאה אחוז. תודה. חבר הכנסת חסון.

אני מציע להביא לפה איזשהו ניסיון שיש לי ממקום אחר, וזה כשמתברברים בניווט. כשמתברברים בניווט אני מציע לא "לאנוס" את השטח.

אתה מתכוון לשב"כ?

לא. ממש לא, אבל דרך אגב, הלוואי והייתי יכול להביא לפה את הניסיון גם מהשירות, זה היה עושה את זה עוד יותר חד וברור.

זה היה הגיוני, כן.

אני יכול. אני יכול.

נכון, מארק, אתה יכול. זה נכון. אני חושב שיש פה ערבוב כל כך גדול. חבר הכנסת אקוניס, אני מציע לך – אני אפילו חוסך מעצמי להגיד את דעתי בעניין הזה כרגע – אני חושב שיש פה היום מציאות, יש פה לפי דעתי שלושה או ארבעה נושאים שמונחים על השולחן, שאנחנו לא יודעים אפילו להתקרב, לתחם אותם ולקיים דיון.


חסרים פה גורמים שחייבים לתת לשולחן הזה תשובות על השאלות שנשאלות כאן, והם לא נמצאים כאן.

אולי הם בכלל לא רוצים בהצעה הזאת.

סליחה. והם לא נמצאים כאן. אני חושב שאפילו ברמת הנראוּת זה לא נכון, וזה מה שאמרתי הברבור בניווט, להמשיך ולנווט.


ויכול להיות שמה שצריך לעשות בשלב הזה זה לבוא ולומר – אנחנו עוצרים כאן ואנחנו רוצים לראות את החתן ואת הכלה, ואנחנו רוצים לשאול את פיהם ואנחנו רוצים שהם יתייחסו, ולא בשם שלוחים, על מנת לקבל החלטות שהן נכונות.


אישית, זו ההמלצה שלי. אני לא יכול להגיד שאני רוצה לצאת להתייעצות סיעתית בעניין הזה ולבקש איזושהי הפסקה, אבל אני חושב שאם אנחנו רוצים לכבד את הוועדה הזאת ואת תהליך הדיון שמתרחש בה, בשלב הזה צריך לעצור.

תודה. מיכל, בבקשה.

אני מעבירה את זכות הדיבור לליאור.

אני רק רוצה לחדד בהקשר של הדברים שנאמרו – כשדנה כבר הזכירה את זה ביותר מאשר רמז, וגם בדיון הקודם.

צריך גם לקחת בחשבון את הפגיעה בקניין. התפיסה של חוק התקשורת – לכל אורך חוק התקשורת, לא רק בערוצים ייעודיים – היא שיש מקרים מיוחדים בהם מחייבים את הפלטפורמה להעביר- בין אם זה טלוויזיה ובין אם זה תשתיות – ומה שנעשה פה זה דבר שהוא פשוט נוגד את כל התפיסה של חוק התקשורת וגם כנראה את חוקי היסוד.

מה עם עיתונים?

שנייה. אפשר לפגוע בקניין והמחוקק עושה את זה מדי פעם כשהוא רואה לנכון, כשיש תכלית ראויה, ובצורה מסודרת ומידתית.

מה שאי-אפשר לעשות זה להעביר בכפייה, ובעצם להפקיע את התשתית – להפקיע חלק ממנה – לחייב אותך להעביר כאשר קובעים לך לאחר מכן, אחרי שזה כבר נעשה, קובעים לך שזה יהיה בחינם.

והאמת היא, גם בעניין של אפליה, אני חושב שנשמעו פה כל מיני טענות של אפליה, כאלה ואחרות, אבל זאת תהיה האפליה הקשה מכולן.

זאת תהיה פגיעה בקניין, זאת תהיה פגיעה בשוויון, ואני לא בטוח שניתנה כאן מספיק הדעת לעניין הזה. אני חושב שהממשלה הציגה את זה בצורה ברורה, גם בהתנגדותה, ואני חושב שגם הבית המכובד הזה צריך לשקול את זה עוד לפני שהוא מקבל את ההחלטה. ואני גם מצטרף ליורם מוקדי בעניין השתיקה הרועמת של הערוצים.

עוד נקודה אחת – יש הסכם, עד כמה שאנחנו הבנו, בין הכבלים לשתי הפלטפורמות. לנו יש הסכם עם ערוץ 24, ובעצם מה שנשאר פה זה מה שנאמר – סכסוך מסחרי בין שני גופים מסחריים. זה הקונטקסט של הדיון וזה הקונטקסט המשפטי שלו גם, ואני חושב שעל בסיס זה אתם צריכים לשקול שנית.

כאן אתה לא קובע.

ברור. הוא מדבר, הוא מציג את עמדתו. חברת הכנסת סולודקין, אם ליועצת המשפטית יש הערות לסיכום הדיון, לאחר מכן למציעים אם רוצים להתייחס. אם לא – לא. אם לא, נעלה את זה להצבעה.

נאמר כל כך הרבה. כולם כאן חוזרים על עצמם.

יש לי שאלה-הערה אחת. יוצאים כאן מתוך הנחה שהסכום שייחסך לערוצים הייעודיים יעזור להם לעמוד בחובותיהם כלפי הציבור, ואין כאן שום הוראה משלימה שמבטיחה שבאמת הסכומים האלה שייחסכו, יושקעו בערוצים ולא ילכו לכיסים של בעלי המניות של אותם ערוצים.

תתחילו מערוץ 10.

הכנסנו את זה באמת.

לא, זה בחוק.

אני העליתי את ההערה הזאת.

רק שנייה, סליחה.

אולי אפשר לקשור את זה להפקות.

הדבר מוסדר בחוק, עבדנו עליו פה עשרות שעות ואחר כך עוד הבאנו את זה. זה רק להערתך, העניין בחוק ערוץ 10, הארכת הזיכיון לחברת ישראל 10 – אגב, לחברת ישראל 10, כך כתוב – הדברים האלה הוסדרו. זה הכול.

אני רק אומר שאת ההערה הזאת העליתי גם כשדנו בתיקוני החוק, ונכנס סעיף כללי שאוסר על חלוקת דיווידנדים והחזרת הלוואות בעלים לא רק לערוץ 10, אדוני היושב-ראש, אלא גם לערוץ 2, לשתי החברות של ערוץ 2 - -

אולי אפשר לעשות הסדר דומה גם פה.

- - שיאסור חלוקת דיווידנדים והחזרת הלוואות בעלים כל עוד לא מקוימות החובות לפי החוק. זאת לא פעם ראשונה שאני מעלה את הנקודה הזאת, ולא אגב הערוצים האלה.

זה קודם כול לקח זמן.

היא צודקת. אז אולי אפשר להציע הצעה - - -

באותו תיקון חוק. בתיקון החוק שנתתם את ההקלות.

לקח זמן.

לסיכום הדיון הזה אני אשמע אם למציעים יש הערות על ההערות, כלומר אם הם מציעים להכניס משהו כי הם הסיקו איזושהי מסקנה, או לא. זאת זכותם, כלומר זכותכם כי את גם בין המציעים. בבקשה, דנה, אחר כך יורם, ואחר כך אני עובר להצבעה.

זו הערה מצוינת של היועצת המשפטית, שאולי אפשר להציע לחברי הכנסת – שאם עושים הסדרה כזאת, וזה לטובתו של הציבור, אז אותו סכום כסף שייחסך, יראו אותו על המסך. זאת אומרת, כל סכום שנחסך מדמי המעבר יעבור לטובת הפקות.

וזה בסעיף נוסף?

זה עסקי.

לא, זה לא עסקי. משרד המשפטים מנסה לשמור על האינטרס הציבורי, חברת הכנסת סולודקין.

אנחנו שוכחים לרגע מהו סטטוס קוו. הסטטוס קוו כרגע, שמה שמשולם משולם, ומה שלא משולם, לא משולם. במידה והוא יהיה משולם, כן יראו את זה על המסך – את החשכת המסך. את זה אנחנו מנסים למנוע, זה הכול.


ולכן, אם היית מדברת כאן על הטבה שמשנה את המצב הקיים, אז הייתי מסכים איתך, אבל זה לא המצב כרגע, הרי את יודעת בדיוק.

המצב הקיים הוא בניגוד לחוק.

שפה של איומים.

חבר הכנסת אלקין, עם כל הכבוד, זה לא מדויק משום שאתה בעצמך הצעת לא להחיל את זה על אלה - - -

אז ההסתייגות שלי עדיין בעינה.

במידה וההסתייגות הזאת לא תתקבל, אז אתה כן חוסך כספים שכן אמורים להיות משולמים.

תודה.

אלה כספים שכבר הסכימו לשלם אותם. חבר הכנסת אלקין, אלה כספים שאם ההסתייגות שלך לא תתקבל, אז אותם סכומים נחסכו עבור גורמים שהסכימו כבר לשלם.

אני לא מכיר את ההסכמים שם, אבל נדמה לי שהסכומים האלה - - -

חבר הכנסת אלקין, אבל אם הם הסכימו לשלם את הסכומים האלה, זאת אומרת שהם חשבו שכלכלית הם יכולים לעמוד בזה.

אני מניח שמה שהם הסכימו לשלם, הם ימשיכו לשלם.

למה? הם מייד יפרו את ההסכם.

למה שהם ישלמו אם הם מקבלים פטור? איזה גורם כלכלי משלם כשיש לו פטור? למה שהוא יעשה את זה? מה האינסנטיב שלו?

יבואו ערוץ 9 וערוץ 24 ויגידו שהם מחשיכים את המסך.

הבסיס להסכמה זה החובה לשלם. אם אין חובה לשלם, אין שום סיבה להפר את ההסכם.

נכון. ואם הם הסכימו, זה אומר שהם יכולים לעמוד בזה מבחינה כלכלית גם מבחינתם, אז ככל שהם יכולים לעמוד בזה למה שלא - - -

תודה. מר מוקדי, אחרון הדוברים. אחר כך, חבר הכנסת אלקין, על-פי התקנון, צריך להציג את ההסתייגות.

את ההצעה. נצביע עליה, ואם היא לא תתקבל – היא תיהפך להסתייגות.

צריך להצביע עליה.

רק להבהיר שאם ההצעה הזאת עוברת, כבוד יושב-ראש הוועדה, כמובן שאם יש הסכמים, כמו שהציע חבר הכנסת אלקין, זה לא יחול על אותם הסכמים. זה צריך להיות ברור לגמרי, זו הגינות, ואם לא ברור אז אנחנו עומדים לגמרי מאחורי הצעתו של חבר הכנסת אלקין.

תודה. בבקשה, חבר הכנסת אלקין.

אני שוב חוזר על הצעתי ואני בטוח שצוות הוועדה יעזור לי בניסוח שלה.

אין שום בעיה בניסוח.

הצעתי היא שכהסתייגות – ואני מראש מציע את זה כהסתייגות ולא לגוף החקיקה; כרגע אנחנו נצביע פורמלית אבל אני אומר שמקובל עלי שזה יעלה למליאה כהסתייגות אישית - שבמידה וקיימים הסכמים בין הפלטפורמות לבין ערוצים ייעודיים, החוק לא יפקיע את ההסכמים האלה בדיעבד אלא ההסכמים יהיו בתוקף עד לתאריך שנקבע בהסכמים האלה. זו למעשה ההסתייגות.

תודה. האם שאר המציעים הסיקו מסקנה מהדיון הזה או שהם מבקשים שנצביע על החוק כפי שהוא, כפי שעבר בקריאה הראשונה?

אנחנו נצביע על החוק כפי שהוא.

קודם אני מבקשת להצביע על ההצעה. לא משנה, זה יכול להיות בסוף – זה בעצם סעיף תחולה.

זה לא משנה, נכון. בבקשה, על הנוסח.

על אותו נוסח.

חברת הכנסת סולודקין.

כן.

חבר הכנסת חמד עמאר, גם אתה בין המציעים – גם על הנוסח.

כן.

אם כך, אנחנו צריכים להצביע. בבקשה.

קודם מצביעים על ההסתייגות שלי.

בסוף, זה סייג לתחולה. זה בעצם יהיה סעיף 3.

חברים, אני מעלה להצבעה את הצעת חוק התקשורת. סעיף 1, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד סעיף 1 – 5

סעיף 1 נתקבל.

1 נוכח ולא מצביע.

חבר הכנסת כרמל שאמה לא יכול להצביע, הוא איננו חבר בוועדה המשותפת, ולפיכך אני מניחה שהוא לא הצביע.

אין מילוי מקום?

הוא לא טען אחרת.

אין מישהו שאני יכול להחליף?

יש לליכוד שני מקומות בוועדה המשותפת – לחבר הכנסת אקוניס ולחבר הכנסת אלקין.

מאה אחוז. מי בעד סעיף 2? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד סעיף 2 – 5

סעיף 2 נתקבל.

אין נמנעים. תודה.

עכשיו הצעתו של חבר הכנסת אלקין.

נצביע על ההסתייגות שלך. מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת אלקין?

הצבעה
בעד ההסתייגות – 2

נגד – 2

נמנעים – 1 (חברת הכנסת מרינה סולודקין)

ההסתייגות של חבר הכנסת זאב אלקין לא נתקבלה.

ההסתייגות לא עברה.

אז היא הופכת להסתייגות אישית.


תודה רבה.

אני מבקש רוויזיה על סעיף מספר 1.

אני מבקש להצביע.

לא.

לא - - -

אי-אפשר. נקבע מועד אחר. אני לא יודע אם היום. היום אנחנו כבר לא יכולים אבל עד סוף השבוע. זה כמה דקות.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:55).