PAGE
20
ועדת הכנסת

29.06.10


הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני








פרוטוקול מס' 101
מישיבת ועדת הכנסת

מיום שלישי, י"ז בתמוז, התש"ע (29 ביוני, 2010) בשעה 11:00

הצעות לתיקון תקנון הכנסת

חברי הוועדה: יריב לוין – היו"ר

רוחמה אברהם בלילא

רחל אדטו

ירדנה מלר-הורוביץ

אריה זוהר – משנה למזכיר הממשלה

ליאור נתן – סגן למזכיר הממשלה

פרח לרנר – יועצת רוה"מ לקשר עם הכנסת

עמליה רבינוביץ
רונית חיקין

לימור ברמן – מנהלת סיעת קדימה

סהר פינטו, יועץ משפטי, סיעת קדימה

ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

דרורה רשף, לאה קיקיון
הצעות לתיקון תקנון הכנסת

שלום לכם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אנחנו עוסקים היום בהמשך תיקון התקנון. אנחנו נמצאים בחלק ד'- כלים פרלמנטריים, והמטרה היא להשלים היום את הנושא של הפרק השלישי, של השאילתות. על רובו כבר עברנו, גם בהקראה, וחלקו – עדיין צריך לעבור עליו בהקראה. אני מציע שארבל תסקור את השינויים והתיקונים שנעשו ביחס למה שהונח בפנינו בפעם הקודמת, כאשר הטמענו בפנים את ההערות שקיבלנו, גם ממזכירות הממשלה, גם מיועצת ראש הממשלה, פרח לרנר, גם מהשר גלעד ארדן, שישבתי אתו, וכמובן מסיעת קדימה, ממנהלי הסיעות, וניסינו להגיע לנוסח שמבטא את כל מה שהוסכם, ושהוצא ממנו, כמובן, כל מה שלא הוסכם על פי הדרך והכלל שאנחנו נוהגים בכל הנושאים כאן.

בעצם, עד סוף עמוד 4 קראנו, אבל הוכנסו פה שינויים בעקבות הישיבה הקודמת ובעקבות ההסכמות, אז אני אציין מה הם השינויים.


נתחיל בעמוד הראשון. קודם כל, בסעיף 1(א), יש כאן איזושהי הבהרה שחשבנו להוסיף, להבהיר שמי שיכול להגיש שאילתה זה חבר כנסת שאינו שר או סגן שר, כפי שזה נאמר במפורש לגבי חקיקה, לומר זאת גם כאן.


סעיף קטן (ה) בעמוד 2 מדבר על המכסות. יש פה חזרה למכסות הקיימות. מוצע שהסעיף הזה יחולק, הוא יגיד כך: שחבר כנסת יכול להגיש בכל מושב לא יותר מ- 30 שאילתות רגילות, 80 שאילתות ישירות, ויו"ר הכנסת יאשר לכל ח"כ בכל מושב לא יותר משתי דחופות. המספר הזה היום לא קיים, כפי שהוא בתקנון, אבל הבנתי שכך זה יוצא לאור ההגבלה של - -

כמה זה היום?

38 זה מה שקיים.

הכוונה הלא כתובה היתה באמת 2, אבל בפרקטיקה, במעשה, זה יותר.

בין 2 ל-4 נאמר לי.

אני חושבת שאולי אפשר אפילו להעלות את זה ל-4. כי גם היום זה כבר - -

יש. היו מקרים של 4.

יש ליו"ר הגבלה חוקית שלא יותר מ-4 בשבוע, אז פה, גם אם זה ייצא יותר הוא לא יוכל לאשר. זאת אומרת, יכול להיות שהוא יאשר, גם אם הוא יכול, עד 4, אבל - -

אבל 4 זה סביר.

איפה ההגבלה של 4 מופיעה?

בסעיף של השאילתות הדחופות.

אז אפשר להפוך את זה ללא יותר מ-4, כמובן – בכפוף לכך שלא תהיה חריגה מהמכסה השבועית.

אי אפשר לקחת – מישהו ממישהו?

לא. זה כלל בכל השאילתות, תמיד.

המזכיר ינהל רישום. המכסה הזו תתעדכן – פה יש איזה שינוי בנוסח, למרות שדיברנו על זה בישיבה הקודמת. מכסת השאילתות תתעדכן עם אישור השאילתה על ידי היו"ר. כלומר, שאם הוא החליט ששאילתה היא פסולה או אחרי שזה עבר לשר השר אמר שהוא לא יענה עליה כי היא פסולה, זה לא יבוא במניין.


לשאלתה של חברת הכנסת – המכסה האמורה בסעיף קטן זה איננה ניתנת להעברה בין חברי הכנסת.


אחר כך – סעיף קטן (ו), דיברנו עליו בפעם הקודמת - -

יש לי שאלה לגבי הניסוח שיושב ראש הכנסת יאשר לכל חברי הכנסת. למה זה לא מנוסח כמו שאילתה רגילה - -

כי יש לו סמכות לפסול, בגלל שיש לו 4. נניח שהוגשו 6, אז הוא יכול להחליט שהוא מאשר 4 מסוימות.

בכל שבוע מגישים עד ה-12-15 והוא בוחר.

זה בסדר. זה גם הוגדר בהמשך במקום הרלבנטי לדיון בשאילתות דחופות. האם יש 4 שהיושב ראש יכול מתוך זה להגיד - -

לח"כ יש יותר מ-4. הוא יכול. אתה יכול להגיש בשבוע מסוים והיו"ר יבחר 4 אחרות, אז שלך לא תאושר, בעוד ששאילתה ישירה, אם אתה מגיש – הוא לא יכול - -

התשובה היא – כן.

יכול להיות שיהיו ח"כים כי לא יהיו להם 4 כי המכסה הכללית היא - -

זה בסדר, בזה מטפל הסעיף שנוגע לזה. אני מדבר על הסעיף שנוגע במכסות.

אני אומר: ה-4 זה עד. לא בהכרח היושב ראש יאפשר לחבר כנסת לנצל את כל ה-4, בסיטואציות מסוימות.

אז השאלה היא האם זה נגזר רק מזה שאין לו באותו שבוע כי זה סעיף - - כי אם כן, זה מוסדר שם. לכן צריך לכתוב 4 - - -

לא, זה לא ייגזר משם. אני אגיד לך מה יקרה. אני אגיד לך מה יקרה. אני אומר משהו תיאורטי, אבל הוא לא תיאורטי, לדעתי הוא גם מאד מעשי. כל חבר כנסת אומר לעצמו: אני אשמור לי שאילתה אחת ל-3 השבועות האחרונים, אם אני אצטרך משהו. ואז נוצר מצב שב-3 השבועות האחרונים פנו כולם עם שאילתות, הוא מוגבל ב-4 וברור לגמרי שיש לו רק 12 לחלק ב-3 שבועות, וזהו. כלומר, יהיו חברי כנסת שלא יוכלו לנצל את המכסה, אין מה לעשות.

אז אתה יכול לכתוב: עד 4 שאילתות. ברגע שאתה מכניס את זה פה, בנפרד מאותם שיקולים שיש לעניין של ההגבלה של 4 בשבוע, זה נראה כאילו היושב ראש יכול עכשיו, בתחילת מושב, להחליט – אני, במושב הזה לכל חבר כנסת נותן שאילתה אחת, וזהו. לכאורה, הסעיף הזה מאפשר.

נכון, אבל זה המצב הקיים.

אם הגשת משהו, וכל מה שהגשת לא דחוף, הוא לא יאשר לך אף שאילתה.

זה השיקול שלו, זה המצב הקיים.

ב
סעיף קטן (ו) מדבר על סמכות היו"ר לשנות שאילתה, להתאימה להוראות התקנון והתקדימים, והחלטתו סופית בעניין. סעיף קטן (ז – הסמכות של היו"ר לפסול שאילתה, לפי הסעיף הבא שהוא סעיף השאילתות הכפולות. סעיף קטן (ח) מדבר על כך שישימו לב – המזכירה ומי שעובד אתה שמוצע כאן שכל שאילתה שנכללת בסדר היום, כלומר, גם רגילה וגם דחפה – תימסר הודעה על הכללתה בסדר היום לפחות 24 שעות לפני פתיחת הישיבה.

שזה מאד חשוב כי חלק מהמלחמה - -

זה שינוי לסנקציות שיבואו אחר כך.

אני רק רוצה להזכיר שבזמנו, הכלי של שאילתה דחופה, אחד התנאים היו שלא מפרסמים אותה ומשאירים אותה עד יום רביעי בבוקר.

הורדנו את זה. את הפרסום הורדנו. זה נראה לי ארכאי לגמרי.

אם תהיינה שאילתות ביום שני אז תודיעו לח"כים ביום ראשון?

כן. בהחלט.

רציתי לשאול עוד דבר. על שאילתות דחופות – הרי עד יום רביעי בבוקר - -
עד כמה שאני יודעת, שאילתות דחופות אסור לפרסם לפני יום רביעי בבוקר.

ביטלנו את זה.

זאת אומרת – ביום שלישי, אין שום בעיה לפרסם.

אין שום בעיה.

אם הוחלט על זה ביום שני, ממילא – הרי - -

נכון. זה ארכאי לגמרי.

זה משנת 97, שרצו לתת עוד עניין ו - -

כל שאילתה שנענית במליאה, זאת אומרת – דחופה ורגילה, מוסרים הודעה לכנסת 24 שעות לפני פתיחת הישיבה. זאת אומרת – שביום שלישי עד 11:00 מודיעים מה הן השאילתות הדחופות של יום רביעי. ומי שמשיב זה השר או סגנו ובהסכמת חבר הכנסת או בנסיבות המצדיקות זאת – בהסכמת היו"ר, הוא יכולל היות מיוצג על ידי שר אחר, כלומר –לא סגן שר אחר.


ואז סעיף 2 דיבר על שאילתה פסולה. לא שינינו. רק בסעיף קטן (ג) - מה האפשרויות של שר לא להשיב בגלל תוכן השאילתה. היום זה מחולק לכמה סעיפים, אז איחדנו את זה לסעיף אחד: "(ג) סבר שר כי שאילתה שהופנתה אליו פסולה לפי סעיף זה...." – כל מה שמופיע ב- 2(א), "שאילתה לא תכיל..." וכו' – "...כי יש בתשובה לדעתו כדי לפגוע...., במקום "בענייני המדינה" כפי שכתוב היום, אמרנו: "..בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, או בעניין כלכלי חיוני שלה, או לשם הגנה על פרטיותו של אדם או על זכות או חיסיון שבדין, יודיע ליו"ר הכנסת כי הוא מסרב להשיב עליה ואת הסיבה לסירוב; יושב ראש הכנסת יחליט בדבר, לאחר שנתן לחבר הכנסת השואל הזדמנות להשמיע את דברו; החלטת היושב ראש תהיה סופית." זאת אומרת, בסופו של דבר אם שאילתה תיענה או לא זה היושב ראש, ולא השר.


ועכשיו יש לנו שלושה סעיפים של שאילתה רגילה, דחופה וישירה. בשאילתה הרגילה – אז פה יש חזרה למועדים, צריך לשים לב ל – 3(ב). 21 יום. אין פה אפשרויות הארכה. הוא צריך או להשיב או להודיע על סירוב. וב-(ג), בעקבות מה שאמרו פה נציגי הממשלה – היו"ר יקבע את המועד בתיאום עם השר הנשאל ויודיע עליו לחבר הכנסת.


ב- (ד) זה אחד החידושים הגדולים בנוסח הזה – "נעדר חבר הכנסת השואל באולם המליאה בעת שנקרא השר להשיב על השאילתה שהגיש, לא ימסור השר את תשובתו..." – זאת אומרת. אין יותר תשובות לפרוטוקול, וחבר הכנסת לא יורשה להגיש שאילתה באותו נושא באותו מושב. "ואולם, רשאי חבר הכנסת להודיע למזכיר הכנסת לא יאוחר משעתיים לפני פתיחת הישיבה שבה אמורה להימסר התשובה לשאילתה, כי הוא מבקש שמועד מתן התשובה לשאילתה ייחדה, ויושב ראש הכנסת יקבע מועד חדש בהתאם, בתיאום עם השר הנשאל".

שיודיעו גם לשר שיש בקשה על הדחייה.

זה בסדר, מודיעים.

זה בא למנוע מצב שהשר מחכה עד סוף הישיבה ובסוף כולם הלכו הביתה ולא הודיעו, אפילו.

זה קורה?

כן, כל הזמן. המון, אפילו.

אני, ברמה העקרונית, מסכימה עם הסיטואציה שאנחנו צריכים באמת לשפר את המגנון הזה שקוראים לו שאילתות, במיוחד כאשר השר עונה והמליאה ריקה, מה גם שזה בסוף היום. אני לא סבורה שהסוגיה שהשר לא ימסור את תשובתו היא נכונה במקרה הזה, משום שהשאילתה היא ציבורית. יש עניין לציבור לדעת, וכל שכן כאשר נעשית עבודה מקצועית מטעמו של השר. פקידים עבדו על זה, בזבזו על זה שעות. אז מה עשינו? הענשנו את כל העולם, גם את הציבור.

אז מה נעשה? איזו סנקציה תהיה?

אני מציעה שזה כן יישאר לפרוטוקול. אני מסכימה עם הסנקציה כלפי חבר הכנסת, זה בסדר, אבל לא להעניש את כולם.

אז מה הסנקציה?

הסנקציה זה שהוא לא מוסר את זה לפרוטוקול, שזה נשאר, את זה – לציבור, תשאיר את זה, אבל הסנקציה היא שחבר הכנסת לא יכול להגיש שאילתה באותו נושא עד סוף המושב.

אם נמסרה תשובה, אז למה שהוא יגיש עוד שאילתה?

אם הנושא הוא כזה ציבורי וכזה חשוב, אז תמיד גם חבר כנסת אחר יכול להגיש את השאילתה ותמיד אפשר גם לשלוח מכתב, ותמיד אפשר גם לבקש מהשר להתנצל ולהגיד לו – תשמע, טעיתי, לא יכולתי, קרה לי משהו, אנא שלח לי את התשובה שלך. זה לא בשמים. אנחנו הגענו לאיזושהי מערכת של איזון שהמטרה שלה היא להבטיח שני דברים: שמצד אחד תיפסק התופעה הזו ששרים יושבים פה בלילה ואחר כך כל השאילתות הולכות לפרוטוקול, המליאה ריקה וזה נראה ביזיון, ומצד שני להבטיח גם במצב ששרים יענו בזמן לשאילתות. ואני חושב שאיזון הסנקציות הזה שעבר פה את כולם, זאת אומרת, בהתייעצות עם הסיעות, בהתייעצות עם הממשלה, ועם הצוות המקצועי של הממשלה ועם מזכירת הכנסת והיועץ המשפטי, וכל המערכת - -

היה צריך להעלות את זה מבחינת הנושא עצמו.

אני מציע שאנחנו ננסה, זה לא מעניש את הציבור. אין ספק שאם יש מצב שאדם זקוק לתשובה לשאלתה מסוימת, גם אם זה קרה, אז הוא יוכל לבקש מחבר כנסת אחר שיגיש את השאילתה, יש הרבה מאד דרכים.

יש לו שעתיים לבטל.

כשחבר כנסת שואל שאילתה על איזשהו אירוע שקרה, אני לא יודע איפה, וזה עד כדי כך לא מעניין אותו שהוא אפילו לא טורח לבוא ולא טורח שום דבר - -

יש את המנגנון הזה של השעתיים וזה בסדר. ונניח שקורה משהו בפרק הזמן הזה של לפני השעתיים ואם חבר הכנסת מתאם עם השר, כלומר – בהסכמת השר, שחבר הכנסת אמור להיעדר, נניח מאיזושהי סיבה אישית מיוחדת, ויש תיאום מלא עם השר שהשר יהיה מוכן להשיב לפרוטוקול – את זה אפשר?

את זה, אם אתם מסכימים, אפשר לקבל. אני לא רואה בזה בעיה. זה אפשרי. שתהיה, בהסכמה מראש - -

תשובתו תינתן לו אישית.

הוא יענה על זה במועד אחר. במועד שהשר - -

אני לא רואה למה לסבך. ההסדר פה הוא מאד פשוט, מאד קל. הוא קובע דיכוטומיה מאד פשוטה, הוא נותן מנגנון ממש עד הרגע האחרון, כמעט, שמאפשר לחבר כנסת להודיע – נבצר ממני, יש לי איזושהי בעיה. הרי ברור שאם יהיה מקרה אנושי שמישהו הרגיש לא טוב במהלך הישיבה, אז יאפשרו לו לקבל את התשובה במועד אחר או ימסרו לו אותה, ביד. אני מציע שננסה את זה.

למה שלא ניתן לשר אץ שיקול הדעת - -

לא. בשום אופן לא. מה, את שיקול הדעת אם לענות או לא?

אבל יכול להיות שהשר חושב שיש כאן עניין ציבורי חשוב.

אז שישלח מכתב עם השאילתה לחבר הכנסת. בואו, רבותיי, המטרה היא ליצור מצב שלא אם מישהו הוא חבר של השר אז השר כן עונה לו לפרוטוקול ואם לא – אז לא.

אני אגיד לך למה היא מכוונת: קרה לנו לא אחת בשעת שאלות שאישרנו שאלות, השר בא ובאמת הקדיש מזמנו, ואז, חבר הכנסת ששאל את השאלה לא היה, והשר אמר: חבר הכנסת איננו, אבל יש לי תשובה ודווקא הייתי מעוניין לקרוא אותה.

הכל יכול להיות. האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. אתם רוצים להתחיל לסבך את זה, ושלשר תהיה אפשרות לענות איפה שהוא רוצה, ואחר כך יתחילו טענות שהשר עונה ל- X ולא ל – Y כי איתו הוא חבר? אז אם זה חשוב לשר וחשוב לחבר הכנסת – שישלח לו את הדבר הזה בדואר. יש לו אפשרויות רבות אם זה באמת כל כך חשוב לו. אני לא מציע להתחיל לסבך את זה. הגענו פה למשהו שאני חושב שהוא פשוט, הוא ברור, גם יהיה ברור לכולם. גם חשוב שההסדרים יהיו פשוטים. אנשים יידעו בדיוק איפה הם חיים, מה הם צריכים לעשות.

אז (ד) מדבר על מה קורה אם חבר הכנסת נעדר, עם אפשרות להודיע מראש.


"(ה) לא השיב השר הנשאל על השאילתה במועד שקבע יושב ראש הכנסת, רשאי חבר הכנסת השואל לבקש מיו"ר הכנסת כי ינהגו בשאילתה כבשאילתה דחופה, והתשובה תימסר בישיבת הכנסת ביום ד' הסמוך לאחר היום שבו היה השר אמור להשיב כאמור, נוסף על השאילתות שאישר יו"ר הכנסת לפי סעיף 4(ב)."

זה הצד השני של סעיף (ד).

זה אומר שאחרי 21 יום יש אפשרות לשאילתה דחופה?

נכון מאד. בוודאי.

איפה כתוב שזה לא גורע מה-4 השבועיות?

זה לא גורע מה-4 השבועיות.

ישנם משרדים שמקבלים כל שבוע באופן קבוע מספר מסוים של שאילתות. מ-2 עד-7. זאת אומרת שהשר הזה אמור להגיע כל שבוע כדי - -

לא. הוא יכול לרכז אותם ולבוא פעם בשלושה שבועות.

אבל יהיו שאילתות שזה יעבור 21 יום.

אז נניח שהוא יגיד – אני, כל שבועיים מרכז. אז הוא יבוא פעם בשבועיים.

הוא יבוא אחרי 21 יום אחרים.

לא. אין מה לעשות.

אני חושבת שגם עולה מפה ש- עברו שלושה שבועות, היו"ר צריך לקבוע מועד.

כן, למעשה יש לו אפשרות לתת לו עוד כמה ימים. הוא יכול באינטרוולים של שלושה שבועות לקיים את זה, בלי שום בעיה. זה סביר.

ב-(ו) יש שינוי – שחבר הכנסת יקרא את השאילתה הרגילה - -

שימו לב. שינוי נוסף שעשינו כאן שהוא שינוי חשוב – שחבר הכנסת השואל יקרא מהמקום המיועד את נוסח השאילתה, כדי שהדיון, אדם שצופה בדיון בטלוויזיה, יבין על מה מדובר, ולא סתם יקראו שם תשובות לאוויר. זה חסר היגיון, פשוט.

מאה אחוז.

והוא יכול לשאול שאילתה נוספת, דיברנו על זה.


(ח) קיים היום בתקנון, לא הכנסנו את זה בנוסח הקודם אלא רק בעקיפין, שחבר כנסת שהפנה שאילתה רגילה לשר רשאי להודיע לו באמצעות מזכיר הכנסת כי הוא מבקש שינהגו בשאילתה כבשאילתה ישירה. אבל המכסה – לא תשונה. זאת אומרת, זה לא שיורידו לו את זה מהישירה ויוסיפו - -

כדי שלא יהיה פה משחק.

זה ירד לו מהרגילה אבל הוא יכול לבקש לקבל את התשובה בכתב.

זה קיים גם היום.

ו-(ט) – ימי הפגרה לא יבואו במניין התקופות, אלא אם כן ביקש חבר הכנסת שינהגו בשאילתה כבשאילתה ישירה.

כן. זה המצב הקיים היום.

זה אמור להיות בתיאום עם היושב ראש אבל הוא יכול לתאם אתו גם עוד חודשיים להשיב?

כן.

זה קצת מעקר את כל ה - -

סומכים על היו"ר שישמור על המוסד.

בדרך כלל היו"ר מאד מקפיד על זה. היו"רים לדורותיהם, מאד משתדלים.

אף אחד לא ייתן לעשות פה צחוק, שהתשובות יהיו - -

אין ספק שליו"ר יש תפקיד פה לעמוד על זה שיינתנו תשובות.


עד כאן דיברנו בישיבה הקודמת ואמרתי מה השינויים שהוספתי בעקבותיה. עכשיו נשארו לנו סעיפים 4 ו-5 שעליהם עוד לא דיברנו, שהם שאילתה דחופה ושאילתה ישירה.

ולמעשה, בהם אין שינויים של ממש, זה יותר הכנסה שלהם לתקנון והסדרה שלהם בצורה - -

הם בעצם לא היו בתקנון עד היום, הם היו בהחלטה של ועדת הכנסת שהיא כבר לא בתוקף. אז מעבר לשינויים יש גם חשיבות רבה לעשות סדר בסעיפי התקנון.

"4 (א) שאילתה דחופה לא תכיל יותר מארבעים מילים". כפי שקיים גם היום.


"(ב) יושב ראש הכנסת יאשר מדי שבוע את השאילתות הדחופות שלהן תימסר תשובה באותו שבוע, והוא רשאי לאשר עד ארבע שאילתות דחופות בשבוע.


(ג) תשובה לשאילתה דחופה תימסר בפתח ישיבת הכנסת ביום ד', כאמור בסעיף 25(ג)...." – שזה הסעיף שבו אמרנו מה יפתח את הישיבות: יום שני-אימון, יום שלישי-נאומים בני דקה, יום רביעי-שאילתות – "...ואולם רשאי השר הנשאל להקדים או לאחר את תשובתו בהסכמת חבר הכנסת השואל ויושב ראש הכנסת; יושב ראש הכנסת רשאי לדחות את מועד התשובה לשאילתה דחופה בנסיבות שבהן הדבר מתחייב כאמור בסעיף 25(ה)" – שזה מהסעיפים החדשים שנקבעו פה, שמאפשר ליו"ר לסטות מסדר היום בימים ב', ג', ד' – אמרנו שהוא רשאי לקבוע סדר יום שחורג מהכללים בנסיבות שבהן הדבר מתחייב, לרבות בשבוע שבו לא מתקיימות שלוש ישיבות רגילות של הכנסת, בשבוע שבו הכנסת דנה בהצעת חוק התקציב ובשבוע האחרון של הכנס. אז גם כאן, עם השאילתות הוא יכול לשחק, במקרים האלה.


"ד) שאילתה דחופה שהוגשה ליושב ראש הכנסת עד השעה 12:00 ביום ב'...." – זה כתוב היום, ורציתי לשאול אם זה באמת - -

עד 11:00

אני חושבת שכתוב 12:00.

כתוב 12:00 אבל הבעיה היא טכנית. ב- 12:00 מתחילה הנשיאות וזה מתנגש מבחינת הזמנים.

היום כתוב 12:00. אם נעשה את זה 11:00 זה בסדר?

כן, בהחלט בסדר.

לא, זה הגיוני. אז אוקי אם הוגשה ליו"ר עד שעה 11:00 ביום ב', ואושרה על ידיו, כאמור – "תועבר לשר הנשאל בו ביום, והוא ישיב עליה באותו שבוע, אלא אם כן הודיע ליושב ראש הכנסת בהודעה מנומקת כי הדבר נבצר ממנו; יושב ראש הכנסת רשאי, במקרים מיוחדים, להעביר שאילתה לשר שעליה ישיב באותו שבוע כאמור, גם אם הוגשה עד השעה 12:00 ביום ג'". זה בסדר?

זה המצב הקיים, כן.

· - -

אבל לשר צריך לתת זמן, בכל זאת הוא משיב למחרת.

לכן אם תגישי את זה בשעה 17:00, זה קצת - -

12:00 זה בסדר.


"4 (ה) יו"ר הכנסת לא ישאר שאילתה דחופה בנושא שהועלה בשאילתה דחופה בארבעת השבועות הקודמים ולא יאשר יותר משאילתה דחופה אחת באותו נושא באותו שבוע.


(ו) יושב ראש הישיבה יודיע את מספר השאילתה שעל סדר היום ואת שם חבר הכנסת השואל; חבר הכנסת השואל יקרא מהמקום המיועד לכך באולם המליאה את נוסח השאילתה הדחופה כפי שאישר יושב ראש הכנסת; תשובת השר תימסר במסגרת זמן שלא תעלה על שלוש דקות"


אני חושבת שבשאילתה רגילה לא הגבלנו את השר ופה מגבילים. זה קיים גם היום אז השאלה היא מה רוצים.


"(ז) נעדר חבר הכנסת השואל מאולם המליאה בעת שנקרא להקריא את השאילתה או בעת שנקרא השר להשיב עליה...." - - -

אני מציע להגביל ההגבלה על זמן התשובה של השר.

לא לא לא. שיהיה את המנגנון הזה. היושב ראש יעשה - -

אני רק מזכירה שברגילה לא הגבלנו.

אנחנו בדרך כלל לא מגבילים שרים בכלל. אז למה דווקא פה?

הרעיון הוא שיהיה איזה משהו מהיר כזה, בפתח הישיבה. א אמרנו שבסעיף (ז) נאמר שאם חבר הכנסת נעדר, לא ימסור השר את תשובתו.


"(ח)חבר הכנסת השואל רשאי, אחרי ששמע את התשובה, לשאול מהמקום המיועד לכך באולם המליאה שאלה נוספת במסגרת זמן שלא תעלה על דקה אחת, ובלבד שתא נובעת מתוכן התשובה".

אני רוצה להוסיף משהו בסעיף (ז). יוצא שבאותו שבוע, בעצם, אם השר לא ייתן את התשובה, יהיו בעצם רק שלוש שאילתות. זה יוצא כאילו ש - -

צודקת. מה נעשה, אבל?
מה נעשה?

גם היום זה קורה, שאנחנו מתוכננים ל-4 או 5 כי נדחף משהו מהשבוע שעבר - -

אני לא מסכימה עם העיקרון שכל שר יכול להקריא כל שאילתה.

למה לא?

אני אגיד לך למה לא- משום שאם אתה רוצה שאלה נוספת, והוא לא בקיא – הוא יגיד: אני יודע לקרוא את מה שכתוב לי.

רק השר הרלוונטי - -

· - -

פה, אגב, לא התייחסנו למצב שבו השר לא מגיע.


"(ט) לאחר שחבר הכנסת השואל השמיע את השאלה הנוספת, רשאי יושב ראש הישיבה לאפשר לשני חברי כנסת אחרים, שיהיו, ככל שניתן, אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה, לשאול מהמקום המיועד לכך באולם המליאה שאלה נוספת באותו נושא, במסגרת זמן שלא תעלה על דקה אחת לכל אחד מהם.


(י) השר ישיב לשאלות הנוספות במסגרת זמן שלא תעלה על דקה אחת לכל שאלה, ואולם רשאי הוא לסרב מהטעמים האמורים בסעיף 2" – שזה שאילתה פסולה.


"(יא) חרג חבר הכנסת או השר ממסגרת הזמן המוקצבת לו או מהוראות פרק זה, יפסיקו יושב ראש הישיבה, ויכול היושב ראש להורות לשר שלא להשיב על השאילתה או על שאלה נוספת".

אבל בפועל זה לא קורה.

יש כלל כללי שחבר הכנסת צריך לפעול במסגרת – היו"ר אומר שיש לו דקה - -

זה לא משנה שזה לא רלוונטי, צריכה להיות איזושהי מסגרת שהיושב ראש יכול לנהוג בה, ושכתובה בתקנון. אני יושבת לא פעם בישיבה ותמיד נשאלת על פי איזה סעיף בתקנון כאשר חבר הכנסת רוצה - - ואם זה קיים וקיים בצורה ברורה, זה עושה רק סדר. זה על פי שיקול הדעת, ושיקול הדעת במקרה הזה – שייתן את המסגרת.

יש לנו את הסעיף הכללי שעשינו בפרק החדש, של ההתנהגות, שאומר: חבר הכנסת ינאם ברשות יו"ר הישיבה ובמסגרת הזמן שהוקצבה לו. זאת אומרת, יש בהוראה הכללית על התנהגות במליאה סעיף כזה, אז אני לא יודעת באמת אם צריך להגיד את זה גם כאן, כי גם בחקיקה יש הגבלות זמן, אז גם שם נגיד?

אני מסכים, אבל – זה מקובל עלייך? כי הכנסנו סעיף כללי שנותן לכם את הכלי שם לקבל את כל ההחלטות האלה בכל מרווח שיקול הדעת.

ההבדל פה זה שהוא יכול להורות לשר לא להשיב על השאילתה. זה, כאילו, חידוש. אבל תמיד היו"ר יכול לקרוא לחבר כנסת - -

אני מציע להוריד את זה. זה לא נכון שיהיה הסדר פרטני למה פה הוא כן יכול ולמה שם לא. לא הגיוני העניין.

אז זה ירד, ואני רק מזכירה שבנושא של השאילתות הדחופות ירד גם הנושא, כמו שהזכירו פה קודם, ששאילתה אינה מותרת בפרסום - -

כן.

וגם היה לנו סעיף בשאילתות הדחופות שאין לקרוא קריאות ביניים בזמן המוקצב לשאילתות דחופות. אז זה היה הסעיף של שאילתות דחופות, ועכשיו הסעיף של השאילתה הישירה. היות ובאחרים התחלנו במספר המילים אז פה זה מתחיל בכך ששאילתה ישירה אינה מוגבלת במילים. ומה שהציע היו"ר – שחבר הכנסת רשאי לצרף אליה מסמכים שונים.

זה, למעשה, הופך אותה למכתב רשמי.


(א) אינה מוגבלת במילים.

גם לשאילתה דחופה ורגילה אנשים נוהגים לצרף - -

כן, "קראנו בעיתון...", "מהעיתונות עולה...", או – "הגיע לידיי..." .

בגלל שהם כל כך מוגבלים במילים לפעמים ההסבר מאד חסר, ואז, כשאת מוסיפה איזשהו מסמך שמבהיר את העניין - -

אז אולי צריך לעשות הוראה כללית שמותר לצרף לשאילתה מסמכים.

זה קצת בעייתי. אני מציע, תראו: אם אדם צירף מסמך והשר אומר שהוא מוכן לקבל את זה עם המסמך המצורף, אין בעיה. הכלל יהיה שלשאילתות הרגילות והדחופות, אין מסמכים. אני יכול להגיד שהגשתי כמות של שאילתות ולא צירפתי מסמך לאף אחת מהן, הבינו מה רציתי, וענו לי.

והבינו מה רצית וענו לך.

חוץ מפעם אחת שבאמת היתה בעיה.

אל"ף, זה עניין של ניסוח, וזו בעיה.

אני לא נגד שאפשר יהיה לצרף אבל אני לא רוצה לכפות את זה על השר.

אם מגבילים אנשים במספר מילים - יש המון אנשים שבשבילם 50 מילים זו מיטת סדום ענקית. זה בעייתי, ובאמת ישנם נושאים שמאד מאד קשה להסביר אותם ב-50 מילים. הם חושבים שמדובר רק בדברי ההסבר, וזה לא רק דברי ההסבר אלא כל השאילתה כולה. תלוי את מי אתה שואל. עוד פעם לא נתקלתי במקרה שאמרו לי – אני לא מוכן לקבל את המסמך.

לא, בסדר גמור. אז מי שירצה. אלא אם כן אתם אומרים לי שאתם מוכנים שייכתב בכל השאילתות שאפשר לצרף מסמכים מראש.

יש הרבה שאילתות שכתוב: "פורסם ב...." ויותר נוח שמצרפים את זה.

אין בעיה.

אז אפשר בהוראה כללית.

כן, אפשר לעשות הוראה כללית שאפשר לצרף מסמכים.

שיצויין בגוף השאילתה שיש פה צירוף.

אז יצורף מסמך וזה יצויין בגוף השאילתה, וזה לא יוקרא במליאה, כמובן.

ברור שלא.

אגב, לא מצוין כאן שבשאילתה יש דברי הסבר.

לא, השאילתה עצמה מחולקת בצורה כזו – שיש פתיח, וזה דברי ההסבר. יש כותרת ויש את השאלות עצמן.

אז שאילתה ישירה אינה מוגבלת במילים.


"(ב) השר הנשאל ישיב בכתב על שאילתה ישירה או יודיע על סירובו להשיב, בתוך 21 ימים מיום קבלת השאילתה, ואם התקבלה השאילתה בתקופת הפגרה – בתוך 30 ימים; העתק התשובה יימסר ליושב ראש הכנסת באמצעות מזכיר הכנסת.


(ג) עבר המועד האמור בסעיף קטן (ב) והשאילתה לא נענתה, רשאי חבר הכנסת השואל לבקש מיושב ראש הכנסת כי ינהגו בשאילתה כבשאילתה רגילה, ויראו לעניין זה את המועד האחרון שבו היה על השר להשיב לשאילתה, כמועד שבו קיבל אותה; השאילתה תונח על שולחן הכנסת לפני המועד שקבע יושב ראש הכנסת למתן התשובה במליאה ללא המסמכים שצורפו אליה'/

זה יהיה בהוראה הכללית.

אני יכולה לשאול משהו? זאת אומרת שיענו על השאילתה הישירה הזו במליאה, נכון?

כן.

יש המון שאילתות, בעיקר שאילתות ישירות שיש בהן המון פרטים אישיים: שמות, תעודות זהות, מחלות – מה שאתה לא רוצה.

אז צריך לכתוב פה במפורש - -

אפשר אולי לתת סמכות מחיקה.

אני רוצה פה להעיר משהו. העניין שלנו – מהקוד האתי, שפעם גם שוחחנו בעניין הזה, אנחנו מייצגים ציבור או בעיה כלל ציבורית. אנחנו לא הולכים ומחוקקים חוק פרסונאלי, אנחנו מעלים בעיה אישית, כל שכן בשאילתות. לפי מה שנאמר כאן, אני מבינה שחברי כנסת בוחרים לשאול שאילתה אישית את השר ולעשות את זה בצורה פומבית.

זה לא פומבית. זה הולך ישר אליו – זה לא עובר את המליאה.

אבל אני לא יודעת אם זה נכון לטפל בסוגיה כזו, בכלל. בשביל זה יש מחלקת פניות ציבור שיכולה לעשות את זה, זה יותר נכון לעשות את זה.

אני יכול לתת לך דוגמה. אתה בא ואומר כך - -

אם זו בעיה פרטית שמצביעה על בעיה ציבורית --

בדיוק. התקבלה פניה של אזרח על הטיפול בבן שלו במקום כזה וכזה – ומצורף החומר הרלוונטי – זה בדיוק מתאים למסלול של שאילתה ישירה, ואין ספק שזה באמת נכון, זה לא מתאים שזה יעבור למליאה. אז לפי דעתי יהיה צריך לכתוב פה - לבקש מהיושב ראש כי ינהגו כבשאילתה רגילה, אבל הבקשה תאושר רק במידה והיא עומדת בכללים של שאילתה רגילה, שהגדרנו אותה.

· שם שאפשר למחוק - -

אני לא רוצה להיכנס לזה, יהיה ויכוח מה מוחקים. אני בעד שהחיים יהיו פשוטים. או שאפשר לעשות את זה רגילה או שלא. בלי דרכי ביניים. יש לנו ברגילה את כל העקרונות, שהיא לא תכיל מידע פרטי וכל הדברים האלה. אז זה ילך לשם בדיוק על פי אותו עיקרון.

נכון. אז אמרנו – פרטים אישיים - - לשאילתה ישירה. כי ינהגו בשאילתה רגילה ובלבד שאין בו פרטים - -

· - האסורים, לפי - - לא חשוב הניסוח, זה טכני.

יש לי שאלה, אם הישירה הפכה לרגילה. גם הרגילה לא נענתה במליאה - היא תהפוך ל - -?

כן. מה לעשות. עד שיהיו תשובות. אני מבטיח לכם: זה לא יקרה. יהיה סשן אחד של מצעד שרים, יום רביעי הארוך, יקראו לזה, ובזה זה ייגמר. אחר כך אני לא אוכל לבוא לישיבות סיעה ואחר כך זה ייגמר. זה יעבוד יותר טוב, אין לי ספק בכלל.


מי בעד אישור הפרק השלישי בחלק ד' של השאילתות?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

תודה רבה.

אושר פה אחד, והפעם – לא תרתי משמע, סוף סוף. אין מתנגדים ואין נמנעים, לפיכך – אושר, כמובן- בכפוף לתיקונים שדיברנו עליהם כאן. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45