PAGE
26
הוועדה לענייני ביקורת המדינה

12.7.2010


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 101

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, א' באב התש"ע (12 ביולי 2010), שעה 11:00

1. נוכחות עובדים ותשלומים עבור שעות נוספות וכוננויות – דו"ח מבקר המדינה 59ב', עמ' 1459.

2. מצב רשות השידור כיום.

חברי הוועדה: יואל חסון – היו"ר

אורי אורבך

אופיר אקוניס

זאב בילסקי

דני דנון

ניצן הורוביץ

אורית זוארץ

ציפי חוטובאלי

ראלב מג'אדלה

שלמה מולה

אנסטסיה מיכאלי

מרינה סולודקין

כרמל שאמה

נחמן שי

יוליה שמאלוב ברקוביץ'

ראש הממשלה בנימין נתניהו

אייל גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה

יעקב זלצר, מנהל אגף ביקורת

יובל חיו, מנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

משה סמו, מנהל ביקורת, משרד מבקר המדינה

מוטי שקלאר, מנכ"ל רשות השידור

אריה שקד, מנהל קול ישראל, רשות השידור

צביקה צימרמן, מנהל כ"א ומינהל, רשות השידור

איתנה גרגור, מבקרת פנים, רשות השידור

יעקב נווה, חבר הוועד המנהל, רשות השידור

מיטל בשרי, מנהלת תחום טלקומוניקציה, המועצה הישראלית לצרכנות

גדי בן יצחק, יו"ר ועד עיתונאי קול ישראל, אגודת העיתונאים

ורד ברמן, אגודת העיתונאים

שלמה קלדרון, נשיא לשכת המבקרים הפנימיים

שלומית גלר, סגנית נשיא לשכת המבקרים הפנימיים

עו"ד מרדכי שנבל, היועץ המשפטי, לשכת המבקרים הפנימיים

יונה – חבר המתרגמים בע"מ
1. נוכחות עובדים ותשלומים עבור שעות נוספות וכוננויות – דו"ח מבקר המדינה 59ב', עמ' 1459.

2. מצב רשות השידור כיום.

שלום, בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא דו"ח מבקר המדינה 59ב', בעניין רשות השידור ובנושא מצב רשות השידור כיום. אני מתכבד בנוכחותו של ראש הממשלה בדיון של הוועדה לביקורת המדינה. אדוני ראש הממשלה, זו הופעתך הראשונה בוועדה לביקורת המדינה ואני מקווה שלא האחרונה.

מעת לעת שתזמין אותי, אני אשמח לבוא.

אני מודה לך על השתתפותך, אדוני ראש הממשלה. אני חושב שהדיון הזה, בנושא רשות השידור, הוא דיון חשוב. הרשות הציבורית, השידור הממלכתי הוא אחד מהאינטרסים המשמעותיים והלאומיים של מדינת ישראל. בתוקף היותו של ראש הממשלה גם השר הממונה על רשות השידור, באמת חשבנו לנכון שראוי לבקש ממנו להשתתף וכפי שאמרתי, אני שמח שראש הממשלה משתתף בדיון ובהחלט מעלה את החשיבות של הנושא הזה, השידור הציבורי.


אנחנו בוועדה לביקורת המדינה טיפלנו בנושא של רשות השידור בעיקר במשבר שחווה השידור הציבורי בחודשים או בשנה האחרונה, אולי אפילו קצת יותר משנה אחרונה והשאלות הנרחבות גם על הנושא של הרפורמה המדוברת, בעלי התפקידים, כל השאלות שבאמת צריך לברר ולוודא ולדעת שאנחנו יכולים לשפר ולהוביל קדימה את העניין של השידור הציבורי.


דווקא היום אנחנו ככה מדברים, אדוני ראש הממשלה, על הנושא של השידור הציבורי וגם על ערוץ 1, בסיועו של הערוץ, הערוץ סיים פרויקט גדול מאוד של שידורי המונדיאל וכמו רוב האזרחים, אני חושב שצפו וראו בוודאי אתמול בשידורי הגמר. צריך לומר שהשידור הציבורי ואני צריך להגיד גם מילה טובה על העניין הזה, הוכיח שהוא יודע ויכול לקיים טלוויזיה טובה ואני עצמי צפיתי וגם צפו אחרים ומגיע לערוץ 1 ולצוות ולכל מי שהיה מעורב, יישר כוח על שידורי המונדיאל. יחד עם זאת ויחד עם הנקודות לחיוב, יש בעיות רבות מאוד, גם בטלוויזיה, גם באפיקים אחרים בשידור הממלכתי ואנחנו רוצים לבוא ולהציג את הדבר הזה קדימה. ראש הממשלה קיבל החלטה מרגע למעשה התפטרותו של השר יולי אדלשטיין, כממונה על תיק רשות השידור, הועברו הסמכויות למנכ"ל משרדך, בשלב מסוים, ואחר-כך אתה הפכת עצמך, בתוקף סמכותך, לשר הממונה. לכן הייתי מבקש בשלב הראשון את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, להציג את המצב כפי שהוא היום. בבקשה.

תודה רבה. אנחנו עוסקים כאן בעתידו של השידור הציבורי ונשאלת השאלה, קודם כל, על הרלוונטיות שלו, המקום שלו ותפקידו בעידן שבו אנחנו נמצאים. כל מי שמסתכל על מפת התקשורת בישראל ועל שידורי הטלוויזיה בפרט, מבין שזה לא עניין של בחירה, זה עניין של כוח המציאות, שיורד עד לשורש עתידה של מדינת ישראל, לקיומו של שידור ציבורי, איכותי, רלוונטי, שתומך בהוויה הישראלית הציונית. המסר הזה, חשוב שיחלחל לכל שדרות העם. כי כיוון שהטלוויזיה הפכה להיות מקור מידע מרכזי לאזרחי מדינת ישראל ולא רק מידע, אלא מעצבת את התמונה התרבותית שלו, את הראייה שלו, את הנושאים שהוא רואה אל מול פניו, אזי בהיעדר שידור ציבורי, בסופו של דבר אנחנו יכולים לקבל מצב שבו האלמנטים המסחריים, בלי כוונה רעה, אבל בגלל המוכוונות שלהם אל המכנה המשותף הנמוך ביותר והצורך לשדר פלטפורמה, לייצר פלטפורמה לפרסומות, מביאים לרדידות ולמסר שהוא מאוד חד תוכני וכזה שלא תומך באותה הוויה ישראלית. לפיכך, אני חושב שאין חולק על חשיבות השידור הציבורי בישראל, בפרט בעת הנוכחית.

שראש הממשלה היה אחד מהתומכים הגדולים של הפרטת השידורים.

אני כבר ב- 93 כתבתי על העניין הזה. צריך להיות שידור שונה בכל אחד מהערוצים. השידור המסחרי צריך להישען על פרסומות והוא מוכוון לזה והוא לכן יצר תכנים מסוג מסוים, והשידור הציבורי, שממומן על-ידי כסף ציבורי, צריך להיות מוכוון אינטרסים אחרים. הצרכן צריך שתהיה לו את אפשרות הבחירה בכל עת ואת האפשרות לצרוך את כל אחד מאלה. אני לא פוסל את זה שיהיה את זה ויהיה את זה, אני חושב שחופש הבחירה והגיוון זה מרכיב מאוד מאוד רלוונטי בכל המדיניות הכלכלית שלנו ועל אחת כמה וכמה בענייני תוכן.


כאשר אנחנו מגיעים לאופן ביצוע השידור הציבורי דהיום, אנחנו מגיעים לשאלה האם האינטרס הזה משורת. והתשובה היא שלא בגלל חוסר רצון או לא בגלל אנשים פחות טובים או לא בגלל חוסר הבנה של הצורך, אלא בגלל המבנה הנוכחי של רשות השידור, הדברים הללו לא מתקיימים. כיוון שאם עיקר המשאבים של השידור הציבורי הולכים לאיבוד למעשה, על מבנה העסקה מיושן, על טכנולוגיה מיושנת, על חוסר רלוונטיות, אזי בסופו של דבר, אותה בחירה שאני מדבר עליה, שצריכה להיות בפני האזרח, היא לא עומדת. היא לא נמצאת, כי אין לרשות השידור את האמצעים להביא את התכנים שהיא צריכה להביא בפני הציבור, כדי שהוא יוכל לשפוט ולבחור.


מאז שהתיק התקבל אצל ראש הממשלה, אנחנו עובדים בדיוק בכיוון הזה. המתווה היה ברור עוד לפנינו. הדרך כבר נסללה, עסקו בזה לא פחות שרים לפני כן ומנהלי רשות, אבל היה צריך להוציא את זה מן הכוח אל הפועל. וזה בדיוק היה המסלול. את אותה רפורמה מדוברת שמביאה לפרישת עובדים בהיקף של 40% מעובדי הרשות על פני שנתיים וחצי, את המעבר ממצב של דוגמאטיות ניהולית, חוסר ניוד, חוסר יכולת להציג טכנולוגיות חדשות, מעבר אל גמישות ניהולית, ופינוי משאבים לטובת תוכן. התוכן הזה גם צריך להיות תוכן שרשות השידור תשלוט במאפייניו, אבל גם מעבר מבית הפקה לבית שידור, את התוכן הזה אפשר לרכוש באופן תחרותי מחוץ לרשות, זה גם יעודד את היצירה הישראלית. בהכרח הוא צריך להיות כזה, כמו שאמרתי, שיתמוך בהוויה הישראלית ולמעשה יעביר גם את המסר הישראלי אל אזרחי מדינת ישראל ואל מחוץ לישראל, ואת זה בהחלט אפשר לעשות.


בסך-הכל, אותה רפורמה מתקדמת מאוד יפה, הכותרת הזאת של הרפורמה, ההסכם עם ועד העיתונאים, כפי שאתם יודעים, נחתם, ועד הטכנאים נמצא במשא ומתן מתקדם ואנחנו מתקדמים בפני השלמה. יש לנו הבנה עם האוצר לגבי אופן מימון הרפורמה על פני זמן. גם עניין מוסדות הרשות הוא עניין שזוכה להתייחסות, הממשלה אישרה את מינויו של ד"ר אמיר גילת שיתמנה כיושב-ראש הרשות כבר במליאה הנוכחית, שיוכל לצד הנהלת הרשות ולצד הממשלה להוביל את העניין הזה. במקביל תתמנה מליאה חדשה.


בנוסף, כדי ליצור בעתיד, וכולנו יודעים שחלק מהבעיה של רשות השידור היתה ואני לא אגיד פוליטיזציה של רשות השידור כי זה לא בהכרח היה כך בשנים האחרונות, אני חושב שכל מי שמעורב ויודע, יודע שזה לא חלחל פנימה. אבל סביב מוסדות הרשות, היה פיאסקו לא קטן. גם החוק היה לא עדכני, גם המוסדות היו מסורבלים. כמי שהיה מנהל רשות החברות הממשלתיות לשעבר, אני יכול להגיד שחברה לא יכולה להתנהל במבנה שהאורגנים של רשות השידור היו בנויים, זה בלתי אפשרי בעליל. החוק נועד לשרת אורגנים יעילים, שיכולים לתפקד, כאלו שיכולים לבצע, כאלו שיכולים לסייע לרשות במילוי תפקידיה ולפקח עליה וגם להסיר כל חשש של זיקה פוליטית, של נגיעה פוליטית, בין הממשלה שבסופו של דבר ואסור לברוח מזה, היא הגורם הציבורי המופקד על רשות השידור, לבין התכנים, העריכה והמסר שמובא על-ידי רשות השידור, כדי ליצור את החיץ הזה. זה המבנה הכולל, לשם אנחנו הולכים.


אני מאוד שמח, אני מברך את רשות השידור בסך-הכל, גם על ההישג בעניין שידורי המונדיאל, אבל צריך לזכור, זה הישג שצריך לשמר אותו. הראינו לציבור, רשות השידור הראתה לציבור שיש עוד ערוץ שאפשר לזפזפ מה שנקרא ל- 011 וצריך לשמור אותם שם. אני שמח שרשות השידור הולכת בקדמת הטכנולוגיה וסייענו בכסף בנקודה הזאת, כיוון שבכל-זאת זה משהו שמזמין את הצופה להיות שם.

כמה כסף נתת?

עשרה מיליון שקלים מיידית, הקדמה, לטובת הסיפור של ה- HD.

בלי שאלות ביניים, כרגע. יש המון שאלות ונתאפק.

הרפורמה בסופו של דבר, בסוף הדרך, מדובר על מאות מיליוני שקלים. יהיו להם מקורות, הן מהאגרה, הן ממשרד האוצר, הן ממקורות הרשות וההתייעלות.

מה לוח-הזמנים? למה זה מתעכב עד עכשיו?

לא מתעכב. נחתם ההסכם עם ועד העיתונאים, ייחתם ההסכם גם עם ועד הטכנאים. בכל-זאת, אחרי עשרות שנים שלא היו הסכמים שמשנים פני עולם ככה, אז יש פה עוד סעיף ויש שם עוד עניין, והדברים הללו גם דורשים את האורך רוח וחתימה תחת לחץ היא לפעמים לא מניבה את התוצאה הטובה ביותר, ואנחנו רוצים להשאיר כאן משהו שהוא טוב ביותר. אבל בהחלט אתה רואה את העניין, זה נחתם. זה זז בחמישה חודשים הללו, יש חתימה. יש הסכמה על מקורות המימון, באופן עקרוני. הדברים הללו, החקיקה בעניין מוסדות רשות השידור, תובא לכנסת עם התקציב הנוכחי. בסך-הכל, הדברים רצים קדימה ואני חושב שאנחנו בקרוב מאוד נראה על גל ההצלחה האחרון של רשות השידור, אנחנו נראה את זה רץ ומתקדם ומגיע ליעדו.

בדיון הקודם עלו גם בעיות רבות מאוד שהיו בדו"חות הפנימיים של רשות השידור, גם בהערות של מבקר המדינה. בתוך התפישות האלה של הרפורמה, בתוך הדברים האלה, כמה אתם גם מטפלים בליקויים ובדברים שהם ברורים שהוכחו כליקויים, ברשות השידור?

זה בהחלט מטופל. חלק מהנושאים מטופלים כבר בהסכמי השכר החדשים, לדוגמה כל עניין רישום השעות הנוספות לא פיקטיביות, אבל שלא מתבצעות וכדומה.

וירטואליות?

וירטואליות. ודבר נוסף, שצריך גם לזכור את הקו הזה, הוא נוגע אלינו, הוא נוגע בכלל: בסופו של דבר, מי שנכון שיפקח על רשות השידור, זו המליאה. אנחנו מאוד מאוד נזהרים בעניין הזה מהמעבר הקל בין משרד ממשלתי שמנהל את רשות השידור, לבין מליאה שמפקחת והנהלה שמנהלת. יש דברים שאנחנו צריכים לדרוש את ביצועם, אנחנו לא צריכים לקבוע אותם או לא צריכים לנהל את המשא ומתן לגביהם.

מנכ"ל רשות השידור, אתה רוצה להתייחס? גם בהמשך לדיון הקודם, וגם תן לנו עדכון איך זה נראה מהצד שלכם, ההתדיינות על הרפורמה, על היציאה לדרך בעניין הזה, סיכומים. איך זה נראה מהצד שלך?

מנכ"ל משרד ראש הממשלה אני חושב היטיב לבטא את כל מה שרציתי לומר. אני רק אוסיף מעט. שידורי המונדיאל שיקפו את היכולות האמיתיות של רשות השידור כאשר נותנים לעבוד ויש אתגרים ויש תקציב. אני מניח שאם יהיה תקציב לתוכן בעקבות הרפורמה, אתם תראו דברים נוספים ומשמעותיים. אבל עם כל סיפור המונדיאל, אני כן רוצה לומר שבשנים האחרונות רשות השידור, ערוץ 1 והרדיו, מתאפיינים כגורם שידורי שמהווה אלטרנטיבה לכל הערוצים המסחריים ואני אגיד את זה במשפט אחד – השפה הטלוויזיונית היום בקרב הערוצים היא שפה בידורית. השפה של ערוץ 1 ותחנות הרדיו זו שפה שמנסה לדבר בשפה של משמעות. נשמע אולי מינוחים גבוהים, אם היה זמן הייתי פורט את אופי השידורים, אופי התוכניות והתוכניות הספציפיות ופירוט של כמעט כל תוכנית, מדי יום, במשאב המוגבל שיש לנו בכל מה שנוגע לטלוויזיה. אתם רואים תכנים בעלי ערך שמדינת ישראל בלעדיהם נמצאת חסרה, מהתייחסות לשאלות חברתיות ובכך אנחנו מתאפיינים מול הערוצים המסחריים. מי שפותח את מבט רואה סוגיות חברתיות, שלא נמצאות באף ערוץ ואם אנחנו עוסקים בתרבות, אתם תראו דרמות שעוסקות בספרות ישראלית ואם תתעסקו בתחום הדוקו, הדוקו לא התעסק בטלנטים או בסלב כזה או אחר, אלא התעסק בשאלות מהותיות שמאפיינות ומעסיקות את החברה הישראלית, מסדרה על המילואים ומסדרה על גלי צה"ל, כבעיה חברתית או לא בעיה חברתית, כן אליטות, לא אליטות, וכן הלאה, אני לא רוצה כרגע לפרט יותר מדי. ומביטוי לדופק הישראלי שבא לידי ביטוי בעיני גם בדופק היהודי. כלומר, ערוץ 1 זה הערוץ היחידי, וגם הרדיו, מי שפותח את הרדיו ביום שישי או בחגים, ומי שפותח את הטלוויזיה בחגים, מרגיש שיש דופק אחר. ובלעדי זה, אנחנו נמצאים בעולם שרירותי שחוזר על עצמו.

אין צורך לקבל פה עכשיו פרסומת לערוץ 1, שזה בסדר.

המהות זה התוכן, בסופו של דבר.

מאה אחוז, אבל אנחנו לא נכנסים לתוכן, אנחנו בטח לא משפיעים על התוכן ולא רוצים להשפיע על התוכן. אני שואל שאלה אחרת: בדיון הקודם,

איך זה בא לידי ביטוי על ה- 20% מאוכלוסיית המדינה שהיא לא יהודית?

בתורך, תקבל אפשרות לשאול.


בדיון הקודם היה פה דיון מאוד משמעותי לגבי ההתייחסות לליקויים רבים ביותר שבאו לידי ביטוי בדו"חות ביקורת פנימיים, עם טענות קשות מאוד. מה נעשה מאז הדיון? עברו מספר חודשים, מה מבחינתך כמנכ"ל, עשית מאז?

אם אתה מתייחס לדו"ח הספציפי, אני מוכן לעבור סעיף-סעיף ולהגיד מה עשינו.

את התשובה לשאלתך צריך לענות לנציג מבקר המדינה.

לא, הוא לא מדבר על הדו"ח הזה, הוא מדבר על הדו"חות הפנימיים, אני יודע על מה אני מדבר.

בעקבות הביקורת הפנימית?

הפנימית.

זה דבר אחר.

אנחנו, יש לנו ועדה של תיקון ליקויים שיחד עם מבקרת הפנים קיבלנו את כל הביקורות של מבקר המדינה ואת רובם לפחות, ממה שדובר אז, אנחנו תיקנו, בחלקם בשלבי תיקון. אני אומר שוב, אבל אמר את זה מנכ"ל משרד ראש הממשלה ואם רוצים, אני יכול להיכנס לרזולוציה. התיקון האמיתי יהיה בסופו של דבר באמצעות הרפורמה שהיא לפתחנו. כי ברגע שהרפורמה קורמת עור וגידים, ונגמר, כל הסכמי העבודה שעל דעת כולם הביאו לחלק מהבעיות או לרוב הבעיות שיש ברשות השידור ויגידו אנשים זה בעיות שכבר קיימות במשך 20 שנה, במהלך ה- 20 שנה האחרונות, כל הסכמי העבודה נעלמים, נמחקים לחלוטין, לא שרירים ולא קיימים ואנחנו מייצרים מבנה שכר חדש, הסכמי עבודה חדשים, גמישות ניהולית, שעון נוכחות על כל המשתמע מכך, מה שלא מאפשר לבדוק באופן אמיתי את ההלימה בין העבודה לבין השכר. אלה הדברים שנמצאים לפתחנו. מירב המאמץ הוא לקדם את הרפורמה ואם יושב-הראש יירצה, אני אפרט יותר.


לגבי הליקויים שעלו, קיבלנו את כל הביקורת הפנימית. אנחנו כאמור מתקנים, חלק גדול תיקנו ואנחנו ממשיכים לעבוד על הדברים.

בסדר גמור. מכיוון שזה באמת דיון יותר ברמה של מדיניות ודיווח של הוועדה, אני רוצה יותר לתת זמן פה לחברי הכנסת, כדי שגם ראש הממשלה יוכל להתייחס להערותיהם ולשאלותיהם וגם לשאלות שלי שיהיו בהמשך, לקראת סוף הדיון. חבר הכנסת הראשון שנרשם, חבר הכנסת אקוניס, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני חושב שהדיונים על רשות השידור הם דיונים חשובים ואני חושב שכבר הגענו למסקנה בבית הזה, ראש הממשלה, שחשיבות השידור הציבורי, אין עליו מחלוקת, בכנסת. אני חושב שגם בתוך הממשלה, חשוב שבמדינה דמוקרטית וליבראלית יהיה שידור ציבורי חזק, יציב, נקי, איתן, לצד השידור המסחרי, שהוא שידור חשוב כשלעצמו. אנחנו במליאת ועדת הכלכלה של הכנסת, קיימנו עשרות, עשרות דיונים, כדי לחזק את השידור הציבורי. מנכ"ל רשות השידור יודע את זה, יודעים את זה חברי הכנסת. הצבענו כאן על דברים, אדוני ראש הממשלה, שאני פחות אוהב אותם, כמו למשל להקפיא את המתווה של הפחתת האגרה, שאני חושב שהוא מתווה נכון, שאתה התווית אותו כשר אוצר, הוא מתווה נכון מאוד, אבל כדי להציל את הגרף הייתי אומר של ההכנסות המידלדלות והגירעון העצום של רשות השידור, בלמנו את זה לשנתיים וכל זה כדי להציל את השירות הציבורי, את השידור הציבורי ואני חושב שהיו עוד החלטות נוספות, עוד בזמנו, של השר יולי אדלשטיין שעשינו באמת כדי להציל את השידור הציבורי.


אני כבר אומר, אני אומר למנכ"ל משרד ראש הממשלה, אני לא יודע מה אתם מציעים לגבי חוק ההסדרים. אני חושב שהרפורמה ברשות השידור צריכה להידון בצורה נפרדת ולא כחלק מחוק ההסדרים ואני אומר גם מדוע. אני בתפישתי, כנבחר ציבור, אדוני ראש הממשלה, וגם יושב-ראש הוועדה, אני קודם כל מעריך מאוד שופטים, אני חושב שיש שופטים בירושלים וגם במקומות אחרים, אבל הם לא יכולים לעמוד בראש ועדה ציבורית שתנהל את רשות השידור. זה חוק שהציעה הממשלה הקודמת, החוק הזה עדיין, לשמחתי אגב, לא בא לרציפות ובצדק. עם כל הכבוד באמת למערכת המשפט, כבודה במקומה מונח, הוא צריך להיות במערכת המשפט ולא כחלק מהשיח הציבורי שלנו ובוודאי לא יעמוד שופט כראש המערכת הזאת שנקראת רשות השידור.


אדוני, אנחנו קיימנו פה, ויושב-ראש הוועדה הזכיר זאת, ב- 15 בפברואר, בחדר הזה, דיון מרתק שזה הפרוטוקול שלו, שהוא לא קצר, שנוגע לדו"ח הביקורת הפנימית ברשות השידור. אני רוצה שכולם כאן יבינו שיש שני דברים, יש דו"חות מבקר המדינה, אדוני היושב-ראש, שטופלו בנפרד, ויש דו"ח של הביקורת הפנימית ברשות השידור, שהעלה ממצאים חמורים מאוד על התנהלות רשות השידור במגוון רחב של נושאים שקיימנו פה. המנכ"ל היה פה, מר שקד היה פה, היו כאן נציגים, המבקרת הפנימית אם אינני טועה, של רשות השידור, היתה פה, ולכן יושב-ראש הישיבה, אני חושב שאת השאלה הזאת לא צריך להפנות למנכ"ל רשות השידור ולא לראש הממשלה ולא למנכ"ל משרדו. ראש הממשלה הוא האקזקוטיבה, הוא הממשלה. אבל אנחנו, הרשות המחוקקת, בהמלצת ועדת הכלכלה והוועדה לביקורת המדינה, ביקשה ממבקר המדינה לבדוק את דו"ח הביקורת הפנימית של רשות השידור. זה דבר שלא קשור לממשלה, הוא לא קשור לגורם פוליטי כלשהו, לא קשור לראש הממשלה, הוא לא קשור. לכן, אדוני היושב-ראש, אני מפנה. אני חשבתי שמבקר המדינה יהיה בישיבה הזאת, אני מבין שהוא לא נמצא כאן והוא שלח נציג.

הוא לא בארץ.

נציגו ייתן לנו תשובה. כי אני חושב שלפני רפורמה, ראש הממשלה, ולפני כל החלטה שאתם, שהממשלה מקבלת ותקבלו את גיבוי הכנסת, אם כמובן תהיינה החלטות נכונות, אנחנו חייבים לדעת, יושב-ראש הוועדה, מה בעצם עלה בגורל דו"ח הביקורת הפנימית. המנכ"ל ציין כאן שכמה מהתיקונים כבר תוקנו, אני שמח לשמוע. אבל אנחנו לא מוסמכים להחליט, אדוני המנכ"ל, האם הליקויים תוקנו, אלא רק מבקר המדינה, ובזה לטעמי הוא צריך לעסוק.


אדוני, רק דבר אחד, או בעצם שני דברים נוספים, ציין המנכ"ל ואני רוצה לשאול אותו, באמת, האם הדיווח בעיתונות שהרפורמה בשידור הציבורי שאני חושב שהיא מאוד מאוד חשובה ואם הממשלה הזאת תעשה אותה, היא תעשה דבר גדול, שממשלות רבות לא עשו. אתה יודע כמה דו"חות ביקורת יש כבר, כמה רפורמות יש מדו"חות צוקרמן ודו"חות ליבני, אולי אפילו חבר הכנסת שי הגיש את הדו"ח שלו, יש עשרות דו"חות, לצערנו רפורמות לא קרו.

חבר הכנסת אקוניס, אני לא רוצה לפגוע, חלילה, במוסד הביקורת. רוב הרפורמות שהנהגנו בשנים האחרונות, זאת אומרת בתחילת שנות ה- 2000, רוב הרפורמות לא הופיעו פעם אחת, אפילו פעם אחת, בדו"ח של ביקורת. הם שינו את פני הכלכלה הישראלית ואת פניה של ישראל. הביקורת מתייחסת לסוג מסוים של דברים, אבל היא לא מתייחסת, היא לא פותרת לך את האופציות השונות. היא לא קובעת את העולם. היא קובעת חלק מהם. היא שמה קשית או אפילו כמה קשים על דבר מסוים, אבל היא לא רואה את התמונה הכוללת. הרפורמה בודקת ליקויים בדבר קיים, היא לא אומרת מה יכול להיות קיים, אחרת לגמרי. רוב הרפורמות שביצענו, וביצענו בערך 40 רפורמות מרכזיות בכלכלת ישראל, לא הופיעו כמעט בשום דו"ח של שום מוסד ממשלתי, של שום משרד פרלמנטארי. כמעט אף אחד. לתשומת לבך.

אבל, אני חושב, אם יורשה לי, בעדינות, בעדינות, אני חושב שהם היום, אחרי הדרמות והמאבקים שהיו, אתה מדבר על שנים קודמות שהן בעיקר זוכות להערכת הציבור ואם היו נבדקות על-ידי גורמים מבקרים, הם היו זוכים לתשבחות גדולות. אתה יודע שיצא לי לסייע לך בחלק מהם ועשית באמת דברים אדירים ובאמת הציבור יודע היום ומבין, וגם מבקר המדינה אם יבדוק חלק מהרפורמות הללו. אני חושב שהן זוכות להערכה ציבורית.


חברת הכנסת זוארץ, אני חושב שגם בקרב הציבור שלך, אולי אפילו בעיקר בקרב הציבור שלך, יש הערכה אדירה למה שעשה שר האוצר נתניהו וזה בא לידי ביטוי.

אופי אקוניס, פעם דובר, תמיד דובר, תנו לו להמשיך, ואני אומר זאת כמחמאה.

אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת ברקוביץ' וחבר הכנסת אורבך ואחרים, כולם תומכים. היינו פה, אני לא אומר את דבריי בעלמא. היינו פה, תמכנו בשידור ציבורי חזק. אנחנו רוצים לחזק אותו עוד יותר, הוא צריך לתת משקל נגד לשידור המסחרי שהוא חשוב. אתה הערת על דבריו של מנכ"ל ראש הממשלה, הוא חשוב, הם צריכים לבוא ביחד. אבל כדי לקיים אותו כשידור טוב, אם היה דו"ח, אדוני ראש הממשלה, ביקורת פנימית של רשות שהועבר למבקר המדינה, אני חושב שלפני שהוא חשוב, הוא דו"ח מעניין ומרתק שהתקיים בו דיון ציבורי, אני חושב שחייבים לקיים אותו ולכן אני מבקש ממוסד הביקורת לבדוק מה קורה.


נקודה אחת אחרונה שאני רוצה לבקש אולי מראש הממשלה וממנכ"ל משרדו. הצעת חוק פרטית שלי לסגירת ערוץ 33, אני חושב שאם אנחנו נתגייס ביחד, כולם, הממשלה והכנסת וגורמים בשידור הציבורי להפוך אותו, אולי לא לסגור אותו, למרות הכסף הרב שהוא מבזבז במצבו הנוכחי. ערוץ 33 במצבו הנוכחי הוא משקולת כלכלית על רשות השידור. אבל אם נהפוך אותו כולנו ביחד כאן, לערוץ הסברה ישראלי, ערוץ הסברה ישראלי במגוון שפות, זה יכול להיות פיתרון שישראל מוכרחה לקיים ובדבר הזה אנחנו צריכים לעשות עבודה משותפת. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה. מהות הדיון כאן היא בעיקר, גם לאור העובדה, גם לעניין הרפורמה וגם לאור העובדה שגם הממשלה הקודמת, ואתה הכרת את החוק הזה, הגישה וקידמה עד קריאה ראשונה, עד שהכנסת התפזרה, את חוק רשות השידור שבאה למעשה ליצור הפרדה וליצור באמת לתת סוף סוף עצמאות לשידור הממלכתי ולנתק גם את הפוליטיזציה שהיתה עד היום, נכון, היתה פחות בשנים האחרונות, אבל היתה הרבה יותר בעבר, ואחת ולתמיד לנתק אותה. ומי שבאמת יזם הצעת חוק, הממשלה יזמה את זה, הממשלה שלך, אתה אולי בהמשך תסביר למה לא, לא קידמה את החוק הזה ולא הביאה לניתוק הפוליטיזציה מרשות השידור וחבר הכנסת נחמן שי הביא רק לפני שבועיים את החוק הזה ואני אתן לו להתייחס ולהעיר ואולי אתה תתייחס בהמשך, למה הממשלה לא תמכה בחוק הזה, ליצור את ההפרדה של הפוליטיזציה או של הפוליטיקה מהשידור. נחמן שי.

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה וחברים. קודם כל, יש משהו הזוי, אני מוכרח לציין, בסיטואציה שנגזר עליך לבלות במחיצתנו שעתיים עכשיו ולשמוע על רשות השידור. הייתי מעדיף שתשב בוועדת חוקה, חוק ומשפט הבוקר, כשדוד רותם הביא הצעת חוק שהיא הרסנית ליחסי ישראל ארצות-הברית. אני חושב שהתאהבתם ברשות השידור, גם אני אהבתי אותה שנים ארוכות, זה בסדר, זה אהבה שלא ניתקים ממנה. אבל זה באמת נראה לי, מבחינת הפרופורציות, דבר שונה לחלוטין. אז על דוד רותם והחוק שלו, אני מציע שתקדיש לזה כמה דקות, הוא מאוד מאוד חשוב ושימת לבך לעניין הזה. אבל נידונת להיות אתנו פה, אז נדבר על רשות השידור עכשיו.


הנושא הוא לא, למיטב ידיעתי, האם צריך שידור ציבורי או לא צריך שידור ציבורי. אני יודע שגם בשנים שתמכת ועודדת את ההפרטה של השידור בישראל, לא פסלת שידור ציבורי ויש הסכמה מלאה בחדר הזה. זה לא פוטר אותנו לטפל בדו"חות ביקורת על רשות השידור, גם הדו"חות הפנימיים וגם הדו"חות החיצוניים. הדבר נעשה כך, הדבר נעשה אחרת, יש פגמים בניהול רשות השידור, זה לא הערה למנכ"ל, זה דברים שנגררים כבר הרבה שנים, בסיסיים, שחייבים לתקן אותם וזה ברור ומובן מאליו וכדאי לזכור את זה. אז זה עוד הקשר אחד. אמנם זו ועדת ביקורת המדינה, אבל הפגמים האלה מלווים אותנו הרבה שנים וחייבים להסיר אותם. הרפורמה, לא בטוח שהיא תעשה את זה.


עכשיו אני רוצה לדבר על הניסיון שאנחנו עשינו להוביל מחדש הצעת חוק שכבר אושרה בעבר על-ידי הכנסת, שעברה כבר לחקיקה ואפשר להמשיך בה, והיא מדברת על ניתוק רשות השידור מהפוליטיזציה. כי בעצם, בנוכחות שלך ושל מנכ"ל משרדך ושל חברים אחרים במשרד ראש הממשלה, אנחנו אומרים שרשות השידור חזרה לאמצע שנות ה- 60, תקופה שאני לא בטוח שמישהו במיוחד מתגעגע אליה, שבה רשות השידור היתה בן טיפוחיו של ראש הממשלה ומשרד ראש הממשלה וכך בא חוק רשות השידור לאוויר העולם וניתק את רשות השידור מאותה השפעה, מאותו לחץ ומאותה מציאות יום-יומית שבה ראש הממשלה היה מכתיב לרשות השידור מה לשדר. ועכשיו, כשאני פוקח את עיני, עוצם ופוקח, אני מוצא את עצמי מחדש באותו יום, הנה שוב ראש הממשלה נמצא בענייני רשות השידור. אז באה הצעת חוק טובה, נכונה, במקרה עברה לידי ממשלה אחרת, זה לא משנה. זה לא משנה את הצעת החוק הזו, שאמרה – בואו נשים איזה שהוא מחסום בין רשות השידור לבין הדרג הפוליטי. היא טובה. כמובן בחקיקה היא תעבור שינויים, היא טובה. העלינו אותה, קיבלנו 52 חברי כנסת שתמכו בה, כולל יושב-ראש הכנסת. באמת, זה קבוצה לא קטנה. הבאנו את זה לוועדת שרים לחקיקה, הפילה את זה. אינני מבין למה. לפעמים אני חושב שאני מבין, אבל כאן כנראה לא. אחר-כך העלינו את זה למליאת הכנסת, אותם אנשים, באופן מפתיע, שחתמו על הצעת החוק הזו, הצביעו נגדה. גם כן, כנראה בקרקס, הכל אפשרי.


הצעת החוק הזאת היא טובה. אני גם יודע שבסוף תביאו אותה, אני חושב שאייל מתכנן להביא אותה, בסופו של דבר, אבל אולי הוא רוצה להביא אותה ולא מישהו אחר. אני מוותר על הבעלות עליה, היא גם לא שלי, היא של הדור הקודם, של איתן כבל, בוז'י הרצוג ואחרים. היא טובה, לקדם אותה, פשוט לקדם אותה ולהוציא לפועל. אם באמת דבריכם נכונים, אין לי סיבה לא להאמין, אתם אנשים ישרים, תקדמו אותה. תקדמו אותה עכשיו, לא צריך לחכות לחוק ההסדרים ולהביא אותה לחוק ההסדרים וכן הלאה. תעשו את זה עכשיו, זה קיים, זה עומד, יש על זה הסכמה בכנסת, אפשר לגלגל את זה הלאה, אין סיבה שלא.


עד אז, ולכשזה יצא לפועל, אני מבקש מכם בצורה שאי-אפשר להגזים בחשיבותה, לנתק את עצמכם ממעורבות בתכני השידור ברשות השידור.

אני אשיב על זה. כולנו יודעים בדיוק מה התרחש קודם לכן ומה אינו מתרחש עכשיו. ומוטי שקלאר לא קיבל ממני טלפון, פעם אחת, לא עקיף גם. שום דבר, כלום. אז כולם יודעים, עזוב, כולם יודעים. אין פה אחד שלא יודע. גם אתה יודע ואני מעריך אותך כאדם ישר, עבדתי אתך.

אדוני, ראש הממשלה, כולנו יודעים, אני חייב להגיד, ירון דקל שהוא שדר ופרשן בכיר, אמר בפירוש שה- Line up של הרדיו ושל הטלוויזיה מאושר על-ידי משרד ראש הממשלה.

הוא כבר הודיע שהוא חוזר בו, הוא אמר שלא לזה הוא התכוון. באמת, להביא את הדברים בצורה מעוותת? הוא אמר שהיו שמחים אילו. הוא מתכוון לממשלה הקודמת.

אני חושב שהדבר הזה ראוי, להזמין אותו לוועדת הביקורת.

תזמינו את מר דקל שיסביר פה את דבריו.

הערה לחבר הכנסת שאמה.

כן, הערה, פשוט לשאלה של נחמן שי ולדברים שנאמרו כאן. אם אינני טועה, דו"ח הביקורת הפנימית של רשות השידור, שעסקנו כאן במסגרת ועדת הכלכלה, מדבר על העדפה פוליטית של מרואיינים, לא מאוזנת, דווקא לכיוון השני. אם אינני טועה, הוא עשה בדיקה אמפירית.

אנחנו בעד לנתק את הפוליטיקה בכלל.

לא, נחמן שי, אם יש העדפה ברשות השידור, היא לא לטובתנו, בוא נגיד כך.

שלא תהיה העדפה כלל.

אבל בטח לא להפנות את השאלות אלינו.

אופיר, אתם כל היום מתעסקים עם הסוגיה הזאת.

אני לא יודע למה זה הקפיץ כל-כך הרבה אנשים בחדר, לפעמים זה מדבר בעד עצמו.


אני אומר עוד פעם, אתם רוצים לעזור ארגונית, רוצה המנכ"ל להתחשב במצוקתה של רשות השידור, לתת לה עשרה מיליון שקל, אני לא יודע איך, באיזה סעיף תקציבי זה מופיע, גם על זה אני לא מוחה. אני חושב שזה מעוות, אבל מילא, שיהיה, כי רשות השידור זקוקה בכל מקרה למשאבים כספיים, בסדר. תתרחקו מהתכנים, אל תתערבו, אל תשפיעו ולא צריך לעשות את זה ישירות, אדוני ראש הממשלה, יש אנשים שיודעים לעשות את זה. רשות השידור היא רכוש הציבור, היא רכוש הציבור והיא צריכה להישאר כזו.

אל תטיף לי. אתה יודע מה יש היום ואתה יודע מה היה קודם לכן. כולכם יודעים. בוא, נישאר על מישור האמת, איך קוראים לזה? המידתיות הראויה, ואתה יודע שמה שאני אומר זה אמת.

אני הייתי במקומות שונים וקיבלתי טלפונים שונים, אז הפוטנציאל קיים. אם אתה אומר פה שלא מתבצע, אני מקבל את זה כהצהרה ממך ואני מקווה שזו תהיה הנחיה לכל אורך הדרך. רשות השידור ממשיכה לשדר באופן עצמאי, על-פי מיטב שיקול הדעת של העורכים והמנהלים שלה. ככה זה צריך להיות וככה זה היה.


לסיכום, אני רוצה לומר עוד מילה אחת, אדוני ראש הממשלה, כי אופיר, חבר הכנסת אקוניס, הזכיר משהו בתחום השידור בערבית בערוץ 33. לערוץ 33 יש ייעוד שאותו קבעה הממשלה באמצע שנות ה- 90 ואומר שהערוץ הזה יהיה ערוץ שישדר לעולם הערבי. הוא לא עומד בייעוד שלו. הוא צריך לעמוד בייעוד שלו. אני מוכן יחד עם אופיר גם לקדם חקיקה בנושא הזה. הוא צריך. הוא לא צריך להיות ערוץ הסברה, אני מציע שלא נזכיר בכלל בהקשר הזה את המילה הסברה, כי זאת נשיקת מוות בשבילו. יחד עם זאת, יש לו ייעוד, הממשלה התוותה אותו, הוא צריך לממן את זה מאגרה או ממקורות אחרים, יש צורך דחוף בערוץ שידור מהסוג הזה. יש לי עוד הצעה ולא נעלה אותה פה. לכן, אם בכוחכם להזיז דברים ברשות השידור היום, אני חושב שכן, לפחות בצד, עוד פעם, הארגוני, תעשו את זה לטובת השידור הזה, מפני שזה צורך לאומי ממלכתי. תודה רבה.

תודה רבה, אני מודה לך. חבר הכנסת שלמה מולה, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה. האמת היא, אני דווקא רוצה לפנות אליך, להצטרף לבקשתו של נחמן שי. לא יכול להיות שבארצות-הברית, שאתה מגיע, מקום מוכר לך, תיפגש עם היהודים, תבקש מהם שיסייעו גם לך, אני חושב שיסייעו למדינת ישראל, בד בבד אתה מגיע לכאן אחרי מספר ימים, יעבור חוק שפוגע פשוט פוגע אנושות ביחסינו עם הקונסרבטיביים והרפורמים. אני חושב שזה מה שנאמר, יותר חמור ממה שיושב-ראש ועדת חוקה חוק ומשפט ואמר, שזה לא מעניין אותו הרפורמים והקונסרבטיבים. לא יכול להיות שיושב-ראש הסוכנות היהודית, בשליחותו מטעמך, ישתדל ויתאמץ ויבקש אפילו לדחות את הדיון. לא יכול להיות שהוא לא יתחשב בזה. אני מבקש ממך, אני חושב שהרבה חברים יצטרפו, לבקש ממך, אני מבין שיש כוונה להעלות לקריאה ראשונה היום או מחר או ביום רביעי, לא יעלה על הדעת שכך זה יהיה.


עכשיו לעצם הדיון שבו אנחנו נמצאים, אני חושב שרשות השידור הציבורית זה דבר חשוב, לא צריך להכביר במילים. אבל אני חושב שראש הממשלה, אתה בעצמך לא יכול להיות ממונה על רשות השידור, אני חושב. ראוי היה, אפילו למען הספק, הסרת ספק, שיש לך שרים בלי תיק, שאין להם משרד, זה לא משרד ביטחון וזה לא מה שמדאיג אותם, יכלו לנהל את רשות השידור או להיות ממונים על רשות השידור. אני חושב, אפילו השעתיים האלה שאתה מגיע לכאן יש לך דברים הרבה יותר חשובים מאשר לבוא לכאן. לכן, כל החשש בעצם, שיש פה, עלול להיות, פוליטיזציה של לשכת ראש הממשלה על רשות השידור והשידור הציבורי וזו בעצם השאלה. מה שמקפיץ את רוב האנשים, למה בעצם לשכת ראש הממשלה, ראש הממשלה צריך להיות ממונה על רשות השידור, זאת השאלה. אנחנו היינו רוצים לשאול אותך באמת מה השיקולים, לכך שאתה ממונה על רשות השידור.


לגבי דברים אחרים, הפרשנויות או ה- Line up שמגיעים או מועברים, נאמר אבל אם אתה אמרת שזה לא היה ולא נברא, אנחנו נקבל את זה, אבל שוב, גם הפרשנות וה- Line up שמגיעים ללשכת ראש הממשלה, נובע מכך שאדוני ראש הממשלה, אתה ממונה על רשות השידור. זה בדיוק הבעיה.


הדבר הנוסף שאני רוצה לדבר עליו, אדוני ראש הממשלה, העניין הזה של ערוץ 33. אני דווקא לא מסכים לא עם אופיר אקוניס, לא עם ידידי הטוב נחמן שי. יש שם אפילו פעם בשבוע חצי שעה שידור באמהרית. זה מה שאתם רוצים לקחת? אפילו את זה לקחת? גם את זה, מנכ"ל רשות השידור, עשה טובה שהוא נתן איזה שהיא אפשרות באמת שיוצאי אתיופיה יוכלו ליהנות דרך ערוץ 33.


הכוונה בעצם לפגוע בערוץ 33 היא לא כוונה, צריך אולי להתאים את התכנים, אולי לסייע, לבוא ולהגיד שלא יהיה, מה אתם רוצים לפגוע ב- 20% מערביי ישראל? מה, אתם רוצים שלא יהיה ל- 20%, ערביי ישראל, לא ייהנו מזה? מה זה המחשבה הזאת בכלל, לפגוע בערוץ 33? לכן, בואו בכלל, התפישה שלנו צריכה להיות, צריך לראות את כל האזרחים במדינת ישראל שווים. לא יכול להיות יהודים יותר, ערבים פחות, או דוברי שפה אחרת פחות. צריך להשתדל שכל האזרחים יוכלו ליהנות. לכן, התפישה והראייה צריכות להיות מקצועיות ואני חושב שהמחשבה צריכה להיות כך.


דבר נוסף, אני הייתי רוצה לשאול את ראש הממשלה, למה אתם לא מקציבים תקציב, אני יודע שאת המחשבה הזאת שיש רפורמה שמגיע וכו' וכו', אבל בסך-הכל, 700 מיליון שקל, מכל התקציבים המחולקים להסכמים קואליציוניים, לחריגים ולאחרים, 700 מיליון שקל לרשות השידור, גם הציבור היה נהנה יותר. אבל לא נראה כך, זה לא נראה כך. לכן, רשות השידור נמצאת איפה שהיא נמצאת. אני חושב שהעלאת אגרה עוד פעם, זה ייפול על האזרחים וצריך להשתדל. מי בסך-הכל צופה בערוץ 11? רשות השידור ורשת ב', זה כאלה שנוסעים לעבודה, קמים בבוקר, נוסעים, רוצים לפחות ליהנות ממה שקורה בעולם ומעמד הביניים. לכן לבוא ולפגוע או לבקש להגדיל גם את האגרה, אני חושב שזה דבר לא ראוי. תודה רבה.

תודה רבה, אני מודה לך. חברת הכנסת אורית זוארץ, בבקשה.

כב' היושב-ראש, כב' ראש הממשלה. רק התייחסות לדבריו של אופיר אקוניס, אחד השרים אמר לניצן הורוביץ במפגש שהוא עדיין מתקן את הנזקים החברתיים שהותירה המדיניות הכלכלית בשנת 2003.

אני מוכן לקיים אתך Debate, בנושא המדיניות הכלכלית.

אמר את זה שר בממשלה.

שר אנונימי? אני לא יכול להתמודד עם שר אנונימי.

תגידי מי זה השר.

נכון, תגידי. לא יכול להתווכח עם אנשים אנונימיים, רק עם אנשים שעומדים מאחורי הדברים שלהם.

אתה ציינת את הסוגיות הכלכליות, את התהליכים המאוד מאוד דרמטיים שהתחוללו במדינת ישראל, אבל לענייננו אנו. לגבי מקומה של רשות השידור בהוויה והשידור הציבורי, אין מחלוקת, כולנו תמימי דעים שרשות השידור והשידור הציבורי חייב לשרת את האינטרסים של מדינת ישראל ולא של ממשלת ישראל, אז מאחר וראש הממשלה העיר את הערתו, אני מוכנה להסתפק בזה.


לגבי דבריו של המנכ"ל, ההתייעלות, הרפורמה של המערכת הארגונית, אין ספק שהסוגיה הזו חשובה ומשמעותית, היא תפנה משאבים לטובת התוכן והשידור הציבורי ואני מבקשת לחדד את הדברים שאמרו גם חבריי, מדינת ישראל היא מדינה שיש בה קבוצות, תרבויות, דתות שונות וצריך לתת מענה לכולם, גם למיעוטים במדינת ישראל והדמוקרטיה שלנו נבחנת בהתייחסות שלנו לקבוצות ולמיעוטים, גם דרך השידור הציבורי. אי-אפשר להדיר אותה מהמקומות האלה, כפי שהם מודרים בתחומים אחרים בחברה הישראלית ואם עושים רפורמה, אז צריך לתת את הדעת גם לסוגיה הזו. אני מדברת על ערבים – מוסלמים, נוצרים, דרוזים, עולים אתיופים ורוסים וקבוצות נוספות.


ניתוק הפוליטיזציה מרשות השידור, כב' המנכ"ל, זה בידיים שלכם. אתם תקבלו החלטה האם אתם ממשיכים להתעסק ולבחוש בתוך המערכת הזו או לנתק אותה וללכת לכיוון של רפורמה, כפי שנעשה בחברות פרטיות, שיש דירקטוריון שמנהל אותה ויש את הצוות הפרופסיונאלי ותהליך קבלת ההחלטות נעשה בצורה מאוד מאוד ברורה ומוסדרת ושקופה. הדבר שחסר לי כאן ואני מפנה את השאלה לראש הממשלה ואולי למנכ"ל תהיה תשובה, על לוחות הזמנים לביצוע הרפורמה, עם כל הכבוד להשאיר את זה פתוח, אמורפי, בלי לוח זמנים ברור, בלי יעדים ובלי מטרות שהן קשורות ללוחות הזמנים וכמובן לתקציב, אנחנו לא נוכל להתקדם ולעבוד בשיטת הסלאמי, אנחנו כולנו יודעים לאן זה מוביל אותנו. תודה רבה.

תודה רבה, אני מודה לך. חבר הכנסת מג'אדלה, בבקשה.

אדוני, יושב-ראש הוועדה, מכובדי ראש הממשלה, חבריי, חברי הכנסת, מוזמנים, מכובדים. אין לי ספק שמבקר המדינה ייתן את דעתו לדו"ח הביקורת הפנימית והוא יעשה את זה על הצד הטוב ביותר ואנחנו, כחבר חדש שמצטרף, אני מניח שזה יקרה.


אבל אני מוכן לקחת הצעה, אדוני ראש הממשלה, של חבר הכנסת אקוניס, להפוך את 33 להסברה. כדי להפוך אותו לערוץ הסברה, צריך שיהיה לישראל מה להסביר. על אחת כמה וכמה למיעוטים.

יש.

אני לא ביקשתי תשובה, המדינה הזאת שלי היא כמו שלך.

אין ויכוח.

אני רק רוצה שלא בסוף נאכל את הדג המסריח וגם יגרשו אותנו מהעיר.

אתה היית שר תרבות, אין לך מה להסביר? זה מאוד מפתיע, האמירות האלה.

אני רק אומר, אני רק אומר. את שואלת אותי שאלה, אני רק אומר, כדאי שיהיה לנו מה להסביר, ולכן אנחנו צריכים, כדי להסביר צריך שיהיו לנו תכנים. אם אנחנו מוצאים תכנים, אז יהיה לנו מה להסביר, לכן אני אומר – החברים לא יודעים, שלוש שנים הערוץ של הטלוויזיה הערבית, שלוש שנים אין לו מנהל. ערוץ הטלוויזיה בערבית, שלוש שנים מתנהל ללא מנהל. אתה מכיר מערכת בישראל, שלוש שנים בלי מנהל? ולכן אני בדעה שלך, אני מוכן שהוא יהיה כלי הסברה, אבל כדי שיהיה לנו להסביר, צריך לעשות דברים טובים וצריך שיהיה להם תכנים, כדי שנוכל להסביר ובכבוד גדול ונאמר לכל העולם, אנחנו שונים. בואו תלמדו גם מאיתנו, הסברה טובה. לא 20% אוכלוסייה, אלא 20% ועוד חרדים ועוד, זה הרבה, זה יותר מ- 50% מאוכלוסיית המדינה.


לכן אני מציע, אדוני ראש הממשלה, שבאמת תיקח את האתגר הזה, כממשלה, כמדיניות של ממשלה ואני מוכן ללכת על הצד החיובי ואני בטוח שלכך התכוונת. זה חלק מהרפורמה. מה, זה לא נעים לכם לשמוע שמדברים על דבר שהוא לא רמת אביב ג'? זה חלק מהרפורמה, מה זה רפורמה? רפורמה באה לתקן דברים שהם עובדתיים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מתנצל שאני הולך.

חברת הכנסת שמאלוב ברקוביץ', בבקשה.

קודם כל, אני רוצה להתחיל בזה שאני חושבת שאנחנו חייבים התנצלות לירון דקל וכבר לא פעם כולנו, אני חושבת, אמרנו שיש להפריד את הרדיו מהטלוויזיה כי אנחנו יודעים יפה מאוד איך מתנהל רשת ב', איך מתנהל רדיו בכלל של רשות השידור. אני חושבת שמגיע להם שאפו, ואני לא מסכימה לצערי הרב עם חבריי מקדימה דווקא, בנושא של פוליטיזציה כי ברגע שאנחנו מדברים על פוליטיזציה, אנחנו לא מדברים באמת לעצם העניין של הרפורמה.


אדוני, ראש הממשלה, כשמדבר המנכ"ל וכל דברי מנכ"ל הם ממש כאילו אנחנו פשוט צריכים לקום וללכת, הכל נפלא, הכל יפה, מבינים מצוין מה זה רשות השידור, מה מקומה. בפועל, הרפורמה הזאת, אם אני לא טועה, מתנהלת כבר כמה שנים. כל פעם אנחנו שומעים משהו, כל פעם אנחנו שומעים משהו, אות קטן שאו-טו-טו אנחנו הולכים לפתור אותו, ועכשיו אני רואה, אני אמנם לא מאמינה לדה-מרקר, אבל כתוב פה, אני חושבת שזה דה-מרקר, אני מקווה שאף אחד לא יאמין גם, שמעבר לחמישה ימי עבודה בשבוע, תמורת שקט, לי נראה קצת תמוה שרשות השידור צריכה לעבוד חמישה ימים.

מכאן אני רוצה לעבור לנושא של ההסברה שמדברים. אני חושבת שפה כתוב שזה חוסך הרבה כסף, אז יכול להיות בגלל שהיתה הצלחה כל-כך טובה במונדיאל, אם רשות השידור תשדר פעם בארבע שנים, זה עוד יותר יחסוך כסף באמת. אז אני רוצה רגע לדבר על אותו הנושא שאנחנו מדברים על ערוץ ההסברה. אני לא חושבת שצריך לעשות ערוץ הסברה, אני חושבת שרשות השידור, שתעמוד באותם התנאים ותהיה אותה רשות כפי שמסביר אותה יפה מאוד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, זאת צריכה להיות טלוויזיה שמשודרת לכל העולם. לעולם היהודי, לעולם הלא יהודי, זאת צריכה להיות טלוויזיה שאני, כאזרחית, הייתי רוצה לראות אותה ומייחלת שהיא תהיה קודם כל פה, ואחרי זה בחו"ל. ואז אני בעצם שואלת, כולם יודעים את דעתי שאני יצאתי ללא פחד לומר שהרפורמה הזאת ממשיכה וממשיכה וממשיכה ואני חושבת שיש לסגור את רשות השידור ומייד לפתוח רשות חדשה. 700 מיליון שקל זה המון כסף. זו הצעה פרטית, אני מקווה שיום אחד תהפוך לציבורית, אם הרפורמה לא תצא. אני חושבת ש- 800 מיליון שקל, אדוני ראש הממשלה, זה כסף שאפשר לעשות ערוץ שכשאתה משדר אותו, תוכניות, למשל אוכל, יוצא לך הריח של האוכל מהטלוויזיה. זה כל-כך הרבה כסף. ואני חוששת. אני חוששת שאנחנו עוד פעם הולכים, ואני רואה פה כל מיני דברים שכתובים בעקרונות ההסכם בין הרשות וברור לי לגמרי שזה כנראה ימשיך וימשיך עוד ועוד והאזרחים ממשיכים לשלם את האגרה ואני חושבת שהיה מן הראוי שמדינת ישראל תגיד לאזרחים – עד שלא תהא רפורמה, אל תשלמו. כמו למשל, כולם פה מדברים על גיור, אני רוצה להכניס נושא חדש – כביש 6. יש פקק, אני לא רוצה לשלם אגרה. זה צריך להיות כביש מהיר. אז למה אזרחים צריכים לשלם אגרה אם עד עכשיו, בשנים האחרונות, אנחנו לא צריכים לסגור את הרפורמה הזאת. ולכן, אני מבקשת דבר אחד היום מכאן, מעבר לכל נושא של הדו"חות הפנימיים, מעבר לזה כשיש עובד והוא בעצם הולך לים ולפי הדו"חות הפנימיים מדובר על זה שהוא עובד וזאת בעיני ההצהרה הגדולה, אני רוצה רק דבר אחד מכם, אדוני ראש הממשלה, תאריך סופי לרפורמה. אני מבקשת פה לדעת, שאם עד לתאריך X, Y, Z, הרפורמה לא תתבצע, מדינת ישראל מקבלת החלטה אחרת. אנחנו עושים הקפאת הליכים, סוגרים את הרשות ומקימים רשות חדשה, עם העובדים הנפלאים שיש ברשות השידור, כי אני מסכימה, אדוני המנכ"ל, שבאותם עשרה מיליון שקל שאתה עושה תוכן בלבד, במקום 200 מיליון, מה שאתם עושים, אתם עושים נפלא. לזכותכם ייאמר, כשאתם עושים משהו – זה טוב. רק שזה רק עשרה מיליון ולא 200. ולכן אני מבקשת תאריך שתתחייבו אליו ושכולם ידעו שיצא מכאן משהו פרקטי, שזה התאריך הסופי. תודה.

חבר הכנסת שאמה, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כב' ראש הממשלה, מנכ"ל משרדו. אדוני היושב-ראש, אני הייתי ראשון הח"כים שהגעתי כאן לדיון ולא סתם אני ביקשתי כמעט אחרון לדבר כי טעיתי וחשבתי מה רוצים חברי הכנסת מראש הממשלה, לשאול אותו איזה אמירות מאוד חשובות ומיוחדות שמצריכות שראש הממשלה ומנכ"ל משרדו יבזבזו שעתיים לשבת כאן ולשמוע.

למה יבזבזו? זו הוועדה לביקורת המדינה, זה רשות השידור זה השידור הציבורי, זה לא לבזבז בשום צורה. בכל אופן, אני אומר, ההערה הזאת היא הערה מיותרת, בעובדה במיוחד, ואת זה צריך לזכור. ראש הממשלה הוא כאן, לא בהיותו ראש הממשלה, אלא בהיותו השר הממונה על רשות השידור. אם ראש הממשלה לא היה השר הממונה, הייתי חוסך לו את הזמן. הוא ממונה על ביצוע חוק רשות השידור. לכן הוא כאן. אז כל ההקדמה הזאת מיותרת.

נכון. אדוני היושב-ראש, זה נכון שראש הממשלה הוא גם השר הממונה על רשות השידור, אבל זה שאתה אומר ואתה מצביע על כובעו כאחראי על רשות השידור, הוא לרגע לא מפסיק להיות ראש ממשלה. עדיין כל הדברים שהוא ומנכ"ל משרדו אמורים לטפל.

הוא מינה את עצמו, אתה יודע.

סליחה, נתת לי את רשות הדיבור. אני חושב שאני הקשבתי קשב רב לכל הדוברים. לא שמעתי מה מהדברים הצריך נוכחות במשך שעתיים של ראש ממשלה ומנכ"ל משרדו, כאן בחדר. לא שמעתי. אני לא אומר שזה בזבוז.

לא שמעת את כולם.

נכון, מרינה. אני רוצה להזכיר לכם, חבריי. ראש הממשלה, מעבר לזה שהוא אחראי על רשות השידור, מטפל בדברים שהם הרבה יותר בוערים ושהרבה יותר מצריכים את התערבותו הישירה מאשר דו"ח ביקורת שאתם מדברים ולא שמעתי שום דבר נקודתי שדיברתם, לא שמעתי שום דבר שמצריך ממנו איזה התייחסות ישירה. זאת דעתי. אני חושב שהנוכחות של ראש הממשלה פה היתה מיותרת. אני חושב שצריך להימנע מכך בעתיד. אני הייתי מעדיף שבזמן הזה ראש הממשלה ואנשיו יעסקו בפתרונות של הדברים כמו מחירי הדיור, הרפורמות בתשתיות ובתחבורה, האיומים האסטרטגיים של מדינת ישראל, גלעד שליט והרבה דברים אחרים, מאשר לבזבז פה את הזמן ותסלחו לי אם אתם לא מסכימים אתי.

ועכשיו אני אומר למזכירות, זה לא בגלל שלא הסכמתם אתי, אני הולך.

הוועדה לביקורת המדינה, חבר הכנסת שאמה, ואני מודה לך על הגנתך על הזמן של ראש הממשלה, הוועדה דנה בנושא רשות השידור וחובתה לדון, זה דיון המשך. ראש הממשלה נמצא כאן בהיותו השר הממונה. ראש הממשלה נמצא כאן בהיות העובדה שהוא צריך לתת תשובות לשאלות שנשאלו כאן, בין השאר על נושא של חשש, תחושה, וזה בסדר.

בגלל איזה שדר שאמר ברדיו? באמת.

הפוליטיזציה ברשות השידור, על פוליטיזציה ברשות השידור.

אם זה בכלל זה, אז הוא בטח לא צריך להיות כאן.

לראש הממשלה יש זמן לענות על כל השאלות, על כל השאלות הקשות שעלו פה. ראש הממשלה בחר להיות פה. חוות הכנסת סולודקין, בבקשה.

קודם כל, אני מאחלת הצלחה לרפורמה ברשות השידור, אם יש משהו שמאחד את המגזרים שלנו, זה העצורים של הטלוויזיה והרדיו הציבוריים, וזה טוב מאוד.


טוב שאתם חתמתם את ההסכם עם העיתונאים, אבל מה שאני אומרת לכם, הסכם עם טכנאים, תכניסו לשם סוף סוף שרשת קליטת עלייה, אנשים יכולים לקנות בכל הארץ. המדינה קטנה, אבל אני מקבלת כל הזמן מכתבים מאנשים שיש ערים שלא שומעים את רשת קליטת עלייה ברדיו. אני חושבת עם כסף, עם טכנולוגיות, עם תכנים, אני מאוד מקווה שהעניין הזה, אנחנו יכולים לפתור.


דבר שני שאני רוצה לומר לכם, על ההסברה. אי-אפשר לזלזל בעניין של ערוץ 33. אני חושבת, צודקת היתה לימור לבנת שלפני יותר מחמש שנים, כשהיתה שרת התקשורת, חתמה שיהיו שני ערוצים, ערוץ ברוסית וערוץ בערבית. ערוץ ברוסית, ערוץ 9 יש. עם ערוץ בערבית אני לא יודעת, למה אנחנו כל-כך מאחרים, בגלל שזה לא לטובת המדינה. אני מופיעה הרבה ב- BBC בגלל שעבדתי לפני הכנסת וגם עכשיו יש רשת Russia today, באנגלית.

BBC ברוסית?

BBC ברוסית ובאנגלית.


מה שאני אומרת, שכל ההופעות שלנו עם הסברה, אני מקבלת אחר-כך מכתבים מפקיסטן וממרוקו, מאוד מאוד ידידותיים. אז למה מדינת ישראל לא משתמשת, לדבר בערבית ולדבר באנגלית וזה לא חצי שעה שיש עכשיו בערוץ הראשון, לדבר כל יום. אנחנו צריכים להציג את עמדתנו ואני חושבת שהכסף זה לא העניין. העולם צריך לשמוע מה אנחנו עושים ומי אנחנו, כדי שיבינו אותנו. אז עוד פעם, הצלחה לרשות השידור. תודה.

תודה רבה, אני מודה לך. חבר הכנסת אורבך.

עד לא מזמן חשבתי שעיתונאים רוצים להיות פוליטיקאים, אבל עכשיו אנחנו רואים שהפוליטיקאים רוצים גם להיות עיתונאים. הוא רוצה שערוץ 33 יהיה כזה, ושלא יתערבו או שכן יתערבו. הוא מצהיר, ואדוני ראש הממשלה, בשבתו כראש הממשלה דווקא ולא כאחראי על ביצוע חוק רשות השידור, רשות השידור דבר מאוד פשוט, הרבה מעבר לעוד איזה דיון קטן בוועדה לביקורת המדינה. אם רשות השידור תצליח, תמשיך את ההצלחה היפה של המונדיאל, באמת מגיעות ברכות על מבצע ההפקה של שידורי המונדיאל. אבל תזכרו שזה לא הפקת מקור. גם אם מדובר בספרדים, זה לא פריפריה. זה משהו אחר. יש לרשות השידור כוחות נפלאים לעשות דברים שבניגוד לערוצים המסחריים, אפשר גם לראות אותם קצת יותר לאט ולא בין פרסומת לפרסומת והבעיה העיקרית של השידור המסחרי זה לא המסחריות שלו, שידור מסחרי זה בסדר, זה שהוא ממוסחר. ממוסחר זה לא מסחרי. ממוסחר זה שהרבה יותר מדי דברים משועבדים לשיקולים המסחריים. והשיקולים המסחריים בשנים האחרונות יותר גרועים מהשיקולים הפוליטיים. אנחנו חייבים שידור ציבורי, ברדיו, בטלוויזיה, ואז ממילא, אם יהיה שידור חזק, יהיה שם גם את השידורים לעולם היהודי ולעולם הערבי ולכל מה שהנהלה טובה שיש לרשות השידור יכולה להשיג ולכן ממש זה הישג שהוא בהישג יד של הממשלה הזאת, אפשר בשנים הקרובות להשלים את הרפורמה הזאת, להעביר וק שיש לו משמעות היסטורית ולכן לא לראות בזה דבר של 700 מיליון או 800 מיליון, זה לא העניין. אם אנחנו נהיה בלי שידור ציבורי, החברה והשידור והתקשורת והחופש שלנו, יהיו הרבה יותר עניים ולכן זה ראש הממשלה צריך לשבת על זה, גם אם הוא לא אחראי על חוק רשות השידור. זאת רפורמה דרמטית, כשהיא תצליח, בעזרת השם. ולכן, לשידור המסחרי והממוסחר, יש מספיק לוביסטים ונאמנים ודואגים ומתפרנסים, זה ערוץ שאנחנו נאמני הציבור שלו, אנחנו הלובי, חברי הכנסת, אנחנו הלובי של השידור הציבורי כי זה לא מפעל להפקת רווחים, זה טוב שיהיו גם רווחים, אבל זאת לא המטרה. זהו מפעל להפקת תוכן. תוכן. גם תוכן מפסיד. בשביל זה השידור ציבורי, מותר לו להפסיד. הוא צריך להתנהל נכון, הוא צריך להתנהל בהגינות, ברפורמות מדויקות. אבל המטרה שלו היא לא להרוויח כסף בשביל זה יש שידור מסחרי.


ולכן זה ממש צריך להיות קרב ואנחנו צריכים לתת גיבוי, לא משנה אם זה באמצעות חוק פרטי או חוקים ממשלתיים, זאת אומרת זה כן משנה כנראה, אבל הרפורמה הזאת צריכה סוף-סוף לצאת לדרך, כדי שיהיה לנו שידור ציבורי וכמובן תהיה עבודה לעובדים המוכשרים ואני מבקש ממש ממנכ"ל רשות השידור לנצל את המתנה שקיבלתם בדמות זה שיש מונדיאל בדיוק עכשיו, אבל שלקחתם נכון את המתנה הזאת ועשיתם עם זה, הראיתם לנו את היכולות שלכם, לא לחכות עכשיו ארבע שנים למונדיאל הבא, אלא לנצל את התנופה הזאת. הוכחתם את היכולת שלכם ביכולת ההפקה וגם בתוכניות הנלוות, להמשיך את התנופה הזאת כי יש ציבור ענק ושקט, שהוא לא בעלים של שום תאגיד ושל שום חברה, שרוצה שידור ציבורי. תנצלו את ההזדמנות.

תודה, חבר הכנסת אורבך. אחרון חברי הכנסת המדברים, חבר הכנסת הורוביץ.

כן, תודה. אני אמשיך במקום שחברי אורי אורבך הפסיק. בעניין הבחישות, אני רוצה לומר ואל תחשדו בי שאני תומך בממשלה, הממשלה הזו לא בוחשת יותר מקודמותיה. יש דבר הרבה יותר נחוץ לדבר עליו, זאת הרפורמה ואני אמשיך מהמקום שאורי הפסיק. יש פה רגע של חסד, איזה שהוא חלון הזדמנויות שכבר הרבה שנים לא היה, יש רפורמה שמתגבשת. אני רואה בנוכחות של ראש הממשלה כאן הבעת מחויבות לתמיכה בשידור הציבורי, להצלת השידור הציבורי ולהובלת הרפורמה. אני חושב שנכון גם לפנות לעובדים, גם אתם צד בעניין הזה. אני קורא ושומע על כל מיני דברים. אני מאמין שהעובדים על ארגוניהם היציגים, רוצים ברפורמה ורוצים לקדם אותה. באמת יש כאן הזדמנות, גם מבחינה ציבורית, ואתם יודעים היטב שבמשך שנים הרוח הציבורית לא היתה בעד רשות השידור, בין היתר בגלל אגרה, בגלל תוכן השידורים ודברים אחרים. יש עכשיו רוח גבית, לכו עם הרפורמה, שתפו פעולה וחבל ברגע האחרון לתקוע ולפוצץ את העניין, אני חושב שפה יכולה להיות התכנסות סביב השולחן הזה אפילו, כדי מכל הבחינות להניע את השידור הציבורי קדימה, יש לו חשיבות עצומה. אני, כמי שבא מהשידור המסחרי, מכיר את יתרונותיו של השידור המסחרי, אבל גם את פגמיו של השידור המסחרי ואני חושב שרשות השידור יכולה לתת דוגמה מצוינת ולעשות שידור ציבורי מצוין. יש שם אנשים מצוינים והרפורמה הזו בבסיסה היא טובה. אני חולק על דעתה של חברתי, יוליה שמאלוב ברקוביץ', הכסף הזה נחוץ, יש עובדים שצריך לשלם להם פיצויים, יש רפורמות שצריך לעשות, זה לא מוגזם. בהתחשב בהיקף המטלות של רשות השידור, זה לא רק טלוויזיה, זה גם ערוצי רדיו וערוצי רדיו מהמובילים בישראל. ולכן, הסכומים הם הגיוניים, המטרות הן הגיוניות. אני פונה לעובדים ולראש הממשלה, בשבועות הקרובים לגמור את הסיפור הזה. אני חושב, אני מניח שתסכימו אתי, כל הצדדים, לא יהיו עוד הרבה הזדמנויות כאלה. לא יהיו. זה הכל. תודה רבה.

אני רוצה להגיב כי התייחסו אלי באופן אישי, אני יכולה להתייחס?

לא, לא. אין זמן, אי-אפשר.

חשוב לי מאוד להגיד, שלא יהיה פה מצב שגב' שמאלוב ברקוביץ' מתנגדת לרשות שידור או לשידור ציבורי.

התייחסת, תודה רבה. אני מבקש לקראת סיכום, לפני התייחסות שלי וההתייחסות של ראש הממשלה, לסכם את הדיון, התייחסות של נציג מבקר המדינה, מר יובל חיו, בבקשה.

אדוני ראש הממשלה, יושב-ראש הוועדה, אני אתייחס בקצרה. קודם כל, ביקש אותי מבקר המדינה להעביר את התנצלותו על כך שנבצר ממנו להיות נוכח פה היום. אנחנו למעשה מזה ארבע שנים עוסקים ברשות השידור לסירוגין, פורסם דו"ח שנתי לפני שלוש שנים על רשות השידור, שנתיים לאחר מכן ביצענו ביקורת מעקב על אותו דו"ח שפורסם. זה דו"ח שעסק במכלול של סוגיות מנהליות, ביניהן נוכחות של עובדים, עבודה נוספת, כוננויות, ימי חופשה, גודל הצוותים שמופעלים ברשות למול המשימות שיש ברשות. מערכת שלמה של היבטים שאנחנו עוסקים בהם בביקורות.


בדיון שהתקיים פה בפברואר השנה, הודיע מבקר המדינה שאנחנו נמשיך את עבודת הביקורת והודיע למעשה על ביצוע ביקורת נוספת ברשות השידור. אנחנו כרגע נמצאים בביקורת הזו, בעיצומה. הביקורת הזו נעשית תוך שימת לב לרפורמה שמתקיימת. אנחנו ערניים לחלוטין לכל המהלכים ועוקבים אחריהם. יחד עם זאת, חשוב להבין שגם במהלך ביצוע של רפורמות, ובמיוחד כאשר הרפורמות מתמשכות, הביקורת בתחומים המנהליים נמשכת. דהיינו, מדובר עדיין במערכת שמבצעת פעילות ענפה, היא קולטת עובדים, היא מבצעת רכש, יש מכלול של פעילויות ולכן עבודת הביקורת הזו נעשית כרגע והממצאים שיועלו בה, הם יובאו בעת פרסום דו"ח מבקר המדינה ולא לפני כן. עד כאן, היושב-ראש.

אנחנו, אתה זוכר שאנחנו בדיון הקודם התייחסנו לדו"חות הביקורת הפנימיים והעברנו את זה אליכם, מה הטיפול?

אני מאוד מבקש שאנחנו ניצמד לנוהג, בזמן עבודת הביקורת, אנחנו נימנע מלפרט את הנושאים שבהם עוסקת הביקורת ואת הממצאים שעולים בה.

מאה אחוז. אז אני רוצה לתת את התייחסותי לפני שנעביר לראש הממשלה את רשות הדיבור, להתייחסות שלו להערות חברי הכנסת והשאלות ולומר כמה דברים.


אדוני ראש הממשלה, עמדת בצורה עיקשת ונחרצת על העניין הזה של אין שליטה ואין השפעה, לא על התכנים ולא על הדברים המהותיים ואין פוליטיזציה. אבל יש מה שנקרא מראית עין ומראית העין, כפי שהיא נראית היום, אדוני ראש הממשלה, היא שאנשי לשכתך ואתה כממונה, מייצרים ומשפיעים וגם אם לא במודע, גם אם זה בעובדה שאנשים שעובדים באותו גוף, יודעים שמי שמנהל ומי שקובע ומי שיכול לקבוע את עתידם ומי שיכול לקבוע את, גם עתידם האישי, המקצועי, ואחר, זה ראש הממשלה ואנשיו ולכן הם באופן טבעי, מרגישים אולי באופן שכל אחד אחר היה מרגיש, סוג של צורך לרצות וצורך שיהיה בסדר ושלא יהיו תלונות ושלא יהיו הערות, כי מה לעשות, ראש הממשלה הוא השר הממונה, המנכ"ל שלו הוא אדם שהוא המוציא והמביא בשמו בעניין הזה. יש כאן דיני אנשים ודיני כספים ודיני עתיד של כל אחד של מי שמעורב ברשות ולכן, אדוני ראש הממשלה, אני באמת רוצה שאולי תצליח להפיג את המתח ולתת את התחושה שאין פוליטיזציה ברשות השידור כי כפי שזה נראה היום, החשש, ואגב, אני מקבל את זה שהדברים האלה בוודאי גם היו בעבר, אבל אנחנו, ואתה אומר בכל מקום שאתה באת לתקן, אז הרעיון הוא איך אתה מתקן ואיך אתה יוצר מצב שאותם אנשים שהיום מנהלים את השידור הציבורי, לא ירגישו חשש ולא ירגישו שהם נמצאים תחת צילו הגדול והמשמעותי של ראש הממשלה ואנשיו ולכן צריכים לרצות אותו בכל עת. כי התחושה היום, שזה המצב ואת זה אני הייתי מבקש, זה מה שבאה הוועדה לביקורת המדינה בנוסף לדברים האחרים שכבר הועברו לטיפול המבקר, באה לוודא ולבדוק ולדעת שהשידור הציבורי יהיה עצמאי ולא מושפע.


דבר שני, אני חושב, אדוני ראש הממשלה, שהדרך הטובה ביותר לבוא ולהוכיח שאתה מעוניין ורוצה בפיתוח וקידום ועצמאות השידור הציבורי, זה פשוט לקדם את חוק רשות השידור. או את החוק של נחמן שי, שהוא היה חוק של הממשלה הקודמת, מה שנקרא במערכת שלך יש זיכרון ארגוני לחוק הזה כי הממשלה ייצרה את החוק הזה, ותמכה בו במקור, או להביא חוק משלכם. אנחנו לא ניקח את זה אישית, חבר הכנסת שי.

לא, ממש לא.

אנחנו נשמח לתת את הקרדיט. אבל יש פה הזדמנות, אולי שלך, אדוני, פעם ראשונה, לייצר את ההפרדה ולנתק. כי בחוק הזה מדובר לחלוטין שמינוי בעלי התפקידים וכל מי שבפועל מנהל את השידור הציבורי, יוצא מידי הממשלה, יוצא מידי ראש הממשלה, יוצא מידי השרים הממונים. ואני חושב שזה מה שצריך לעשות כדי לייצר, אני חושב שהדרך הטובה ביותר שלך, אדוני ראש הממשלה, להוכיח שאתה לא מעוניין בהשפעה פוליטית על השידור הציבורי, זה לקדם את החוק הזה ולהגיד עכשיו שאתה מתכוון לקדם אותו. הייתי מבקש גם לקבל, וזה רק חלק מהסיכום של הוועדה, התייחסות לגבי לוח הזמנים לרפורמה ואנחנו נרצה לרשום את זה ולדעת שאתם קבעתם לעצמכם יעד שבו הרפורמה תצא לדרך. אנחנו נוטים, בוועדה לביקורת המדינה, לתת לוחות זמנים לממשלה ואני חייב להגיד שהממשלה מתייחסת ועובדת הרבה פעמים לפי לוחות הזמנים האלה, חוץ מעניין הפלשמורה, ובזה נטפל במועד אחר ואין עוד שאלות, אדוני, בבקשה.

אנחנו כביכול נאשמים בעבירה, חשוב לי להבהיר באופן הכי מדויק שאפשר, שלא רק, לפחות מאז שאני בתפקיד, אני יכול להעיד רק על עצמי, גם ראש הממשלה הקודם, גם ראש הממשלה הנוכחי, אני לא זוכר שקיבלתי טלפון או רמז או טלפון עקיף להתערב ב- Line up כזה או אחר. כל מה שנאמר בשם שדר כזה או אחר, נראה לי מופרך לחלוטין, מה שאני יודע ויושב פה גם אריה שקד, יושב פה מנהל הרדיו, שהוא גם העורך הראשי של הרדיו, כך שגם בוא נאמר שגם האמת להקשר הזה.

טוב, אני כמובן ציטטתי. אני אומר לך שזה מה שכתוב שחור על גבי עיתון.


אדוני ראש הממשלה, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, תודה לחברי הכנסת המשתתפים. עלו פה ארבעה נושאים, אני רוצה להתייחס אליהם, במהירות.


קודם כל, האם הצורך בשידור הצורך. המטרות המעשיות שלו, דנו בזה בצורה חלקית. המשאבים והביקורת על ניהול המשאבים, באופן זיקת המשאבים ושאלת הפוליטיזציה.


לגבי הצורך, הצורך גדל משום שבעולם של תקשורת גלובאלית, אתמול כמה, כמעט מיליארד בני-אדם צפו במונדיאל, אז אמנם זה היה אירוע גלובאלי, מסוג לאומי שונה, אבל אין ספק שהגלובאליזציה מייצרת אתגר לכל תרבות לאומית ייחודית, מרדדת, תרתי משמע, מדללת, זהו לא איום, אם אתה מדינה מאוד גדולה ועם מאוד גדול. אבל אם אתה עם קטן שחי בעצם על זהותו ועל מורשתו, זה איום של ממש ועל כן הצורך גדל, הוא לא קטן.


אני חושב שהוא בא לידי ביטוי בשני דברים. אחד, היכולת שיהיה לך מקום אחד שמשקף את מדורת השבט, במקרה שלנו צריך להגיד שבטים אמנם אבל אני אומר שבט. יש אתוס מאחד ויש גם שבטים וזה דבר חשוב. אני לא הייתי מזלזל בזה, זה לא, יש מרחק עצום בין זה לבין, אני רואה למשל תוכניות ב- BBC, אמנם אתם אומרים תוכניות ב- BBC, על ההיסטוריה הבריטית, על חופי בריטניה, אני יודע מה? ראיתי במהלך ה- Weekend הזה, הקרב בהייסטינגס, אז סנואו והבן שלו הלכו ועשו תוכנית מדהימה על הקרב בהייסטינגס. אני לא חושב שזה היה נעשה במקום אחר, זה נעשה שם והסיור של החופים של בריטניה, זה לא נעשה במקום אחר, זה נעשה שם. אותו הדבר רואים ב- PBS בארצות-הברית וכו'. אז לא כולם רואים, אבל צריך שתהיה את האפשרות לראות. קודם כל, לראות ולהכיר את המורשת הייחודית שלנו, דווקא בזמן שיש את הדילול הזה. אני חושב שזה צורך עולה. ויש עוד צורך, יש עוד צורך. אי-אפשר לבוא בטענות, אפשר דרך אגב, צריך, מעת לעת, לבוא בטענות לשידור המסחרי, לא על רדידות, על רדידות יתר, על רדידות יתר, שזה, איך אומרים? רדידות זה חלק מהמשוואה. אבל זה לא משנה אם נבוא בטענות או לא, כי תנאי השוק יכתיבו שם את מה שהם יכתיבו. אבל אנחנו כן יכולים למצוא לא רק ביטוי לערכים מסוימים, אלא גם ביטוי ערכי יותר. ראיתי איזה פרסומת של, חייב להגיד לכם, פרסומת לא רעה שלכם, על עצמכם, אני אומר את זה למוטי, איך טלוויזיה מזן אחר, משהו כזה? רואים את כל ה, מדבר, אלי זה מדבר. אבל יש תוכניות שאני פשוט לא יכול לצפות בהן, במקומות אחרים. אבל אני חושב שיש פה איזה שהוא מרכיב של עומק שיכול לבוא לידי ביטוי וצריך לבוא לידי ביטוי: אחד – ערכים לאומיים, גם עם ההיבטים, מה שנקרא, התת-שבטיים שלהם. אבל מקום שיהיה ביטוי לדבר הזה, וביטוי יותר ערכי, יותר רציני, יותר רציני, דיון יותר רציני וזה קורה מעת לעת בשירות הציבורי, זה קורה שם יותר ממה שזה קורה בערוצים המסחריים, זאת עובדה. ואת זה צריך לשמר ולחזק. אז הצורך קיים.


עכשיו, לגבי המטרות המעשיות. מה היה צריך להיות פה. השידור הציבורי זה איזה, איך אומרים בעברית אוקסימורון? לא, זה לא דבר והיפוכו, זה פשוט דבר שיש בו איזה שהיא, לא סתירה, אני לא חושב, זה לא אוקסימורון, זה פשוט דבר שהוא לא מדייק כרגע מה אנחנו זקוקים לו. אנחנו זקוקים, הרי בעיית השידור הולכת ומשתנה במהירות ואנחנו עוברים לעולם שיהיה לך את זה פה, ביד. כרגע זה ביד, בסוף זה יהיה, לא יודע אם זה יגיע למשקפיים, או לאן שזה יגיע. אבל זה הולך ומשתנה במהירות. הרעיון, פעם היה לך רוממה, משדרים, 100% צפייה, בטלוויזיה היתה, הטלוויזיה היתה בסלון, היה עליה תמיד גם עיזה בד קטן כזה, פולני כזה, או מרוקאי, לא חשוב, היה שם מין, מין, היה איזה מין מזבח קטן וכולם זבחו ערב ערב לשידור שבא מהאוראקל הזה, ברוממה, וזה כמובן איננו קיים היום. יש לנו היום שינוי, מהפכה, כל-כך מהירה, שכל המבנה שתכף נדבר עליו, על המבנה, בכלל קיים, זה כבר פשוט מה שנקרא בלטינית אובסוליט, זה אובסוליט, אנחנו דנים בדבר שהוא כבר, איך אומרים אובסוליט? זו מילה אחרת, התבלה כבר, התבלה ואינו. התבלה. היא לא שפה דלה, ב- 20,000 מילים בתנ"ך אמרו מה שלא אומרים היום. זה כבר טכנולוגיה שהתבלתה ועולם שהשתנה והמשמעות של השינוי הזה, ואמר את זה אם אינני טועה אורי אורבך, הוא אמר – זה חייב להיות בהפקה בתוכן, תכנים מהסוג שאמרתי ולאו דווקא שידור. השידור הוא נעשה משני, הוא השתנה במהלך הזמן. אבל מה שרשות השידור יכולה לעשות, זה לייצר תוכן ששום מערכת אחרת לא מייצרת ויש לה כסף בשביל העניין הזה, אני תכף אגיע לעניין הכסף. זה דבר ראשון שהיא יכולה לעשות.


יש לה דבר שני, שהיא יכולה לעשות, לדעתי, לא באופן ייחודי. תוכן, לדעתי, באופן ייחודי, תוכן – באופן ייחודי. אבל יש משהו אחר שהיא יכולה לעשות, שהוא לכאורה לא ייחודי, אבל נדמה לי שיש לה יתרון יחסי והיתרון היחסי שלה שיש לכם את קול ישראל, את ערוץ 1, מערך חדשות, מערך כתבים אדיר שפרוש, ואני מסתכל על מדינות אחרות, מה הן עושות? אני מסתכל על מדינה כמו צרפת. יש להם France 24. אני מסתכל על France 24 אני לומד הרבה מאוד על צרפת. אגב, יש שם גם ביקורת די נוקבת, על חברי, נשיא צרפת. מאוד חריפה, ואני לומד על צרפת, לומד על התרבות שלהם, אני לומד על הספרות שלהם, אני לומד על המטבח שלהם, על האוכל, על הסרטים שהם עושים וזה גם מצד אחד, ערוץ קוסמופוליטי, אבל זה מאוד צרפתי, מאוד צרפתי. אני חושב שזה עוזר לצרפת. זה בצרפתית. יש בצרפתית ויש באנגלית. אז הם לוקחים את התקורה שיש להם, והם משדרים לכל העולם, כי אני יכול להיות, אני עכשיו יכול להיות בארצות-הברית, אני פותח France 24. אני יכול להיות באירופה, אני פותח France 24, אני בישראל, אני פותח France 24.


אתם שואלים אותי, אפרופו הסברה, תעשו. תראו, אם העולם היה מכיר אותנו כפי שאנחנו באמת, בלי לטייח.

אין לנו אף ערוץ שיודע לעשות את זה.

אבל רשות השידור טובה, זה צריכה להיות ההסברה.

תן לי. אני אומר, נחמן, אבל אני רוצה רגע להסביר. אני רוצה להסביר שיש לנו משאב גדול מאוד בערוץ השידור, וזה יכולת הפקת תוכניות סביב השעון, חדשות, מכל האמצעים שישנם, רק שאין לנו איפה, אנחנו לא משתמשים בזה. אילו היינו עושים, הייתי אומר, עברית, אנגלית, אני לא מדבר על השפות האחרות, אם הייתי צריך לבחור שפה שלישית – ערבית. ערבית, חד וחלק. אם הייתי יכול לעשות, אני אומר, אם הייתם רוצים שינוי מבני, אחד, בית הפקות, לייצר את התוכניות על מה שנקרא, על דוד ודוד, על עמק האלה, בסדר? מה, הם עושים הקרב בהייסטינגס, אפשר לעשות על עמק האלה וגם על הכרזת העצמאות. אין. זאת אומרת, יש המון תכנים שאתה יכול לעשות, שצריכים לעשות אותם, זה בתחום התכנים. הדבר השני – בתחום החדשות השוטף. בתחום החדשות השוטף, הזדמנות אדירה. זה מחייב שינויים מאוד מאוד מאוד רציניים, מאוד רציניים. ואגב, זה, אני אגע בסוף לגבי השאלה של איך מייצרים את השינוי הזה, אבל אני רוצה לגעת, כלומר, אם הייתי צריך לחלק, מה הייתי רוצה שהערוץ הציבורי יעשה, השידור הציבורי, במירכאות, מה הייתי רוצה שהוא יעשה? תכנים ייחודיים ערכיים, נקרא להם לאומיים, אבל זה אמירה שהיא לא מספיק מפורטת, אבל הכוונה ברורה – ערכיים, מצד אחד, ותחנת חדשות במולטי-מדיה, ברמה העולמית, בעברית, אבל בעברית זה מקומי, באנגלית, ובערבית. אלה הייתי אומר, זה החלוקה של המטרות.


עכשיו, משאבים. יש לנו משאבים לזה, יש לנו משאבים, רק שהמשאבים נבלעים במבנה ארכאי, זו המילה, אגב, הנכונה, במבנה ארכאי, במבנה שסופח כספים, הוא לא אשמה של אף אחד, אף אחד מהעובדים, יש שם עובדים נהדרים. אבל המבנה יכול לשבש כל גוף. זה קרה להרבה גופים, זה קרה גם ברשות השידור.


אנחנו באים לתקן את זה. הביקורות של מבקר המדינה הן קודם כל תוצאה של המבנה הארכאי הזה, על כל הבזבוזים והעיוותים שהוא מייצר ועכשיו צריך לשנות את זה. איך משנים את זה?
קודם כל, המרכיב הגדול ביותר של העלות היתרה זה כוח-אדם. ויש עלות להיפטר מהעלות הזאת, שאני מכיר את זה כבר מאין ספור רפורמות שעשינו, אבל מוכרחים לעבור, מוכרחים להתגבר על הדבשת הזאת, אחרת אי-אפשר להתקדם. עכשיו אנחנו הולכים להפחית 700 עובדים, אני לא אגיד לכם שמה שנשאר זה הכי יעיל, כן? זה היה 1,300. זה לא הדבר הכי יעיל. אבל זה הרבה יותר יעיל. 1,300 זה הרבה יותר יעיל מ- 2,000. 700 איש יפרשו, יש עלות לפרישה ואנחנו, שאלתם מתי זה יתממש, אנחנו בחודש הקרוב, אני מקווה, ניכנס, נשלים את המשא ומתן עם ועד הטכנאים. זה תלוי בוועד וזה תלוי גם בעופר, ביחסי הגומלין. אבל אנחנו נציב דד-ליין של כמה חודשים, זה לא יסתיים, אז יש אופציות אחרות ותודה לך, יוליה, שהשמעת את אחת האופציות, אבל אי-אפשר, אי-אפשר, לא נוכל להציל את רשות השידור אם לא נעשה זאת.

אז כמה זמן אתה נותן באמת לעניין הזה?

כמה חודשים.

שישה חודשים? חמישה חודשים?

תראה, כמה חודשים זה לא כמה שנים.

כמה חודשים זה יכול להיות 24, 36.

לא לא, לא כמה שנים. זה לא. אני רוצה להשלים את המשא ומתן הזה, עם ועד הטכנאים, אבל אני רוצה לחזור וליהנות, במקרה שלא יושלם, ליהנות מהתמיכה, שאני רואה פה פה דרך אגב די רחבה, מתמיכת חברי הכנסת והבית, למהלכים שנצטרך לעשות אם זה לא יושלם.

אבל אני רוצה, אתה בא ואומר – תעריך, אז הדברים יהיו הרבה יותר ברורים.

יוליה, אי-אפשר להפריע לראש הממשלה.

גם תאריך וגם תוצאה?


אנחנו צריכים, האמת היא שבלי זה, כל מה שנדבר עליו, יהיה כבר, ראיתי שהרבה פעמים דיברו על דברים, אני אומר לכם ממקומות אחרים, אני מבין שיש כל מיני תפישות לגבי דברים שעשינו כאן, אבל דיברו המון שנים על המון דברים, על המון שינויים שצריך לעשות וכל הזמן אומרים – צריך לעשות, צריך לעשות, צריך לעשות. בסוף, כשאתה בא לעשות, אתה חייב לחתוך והדבר היחיד שאני גיליתי שעובד, בסוף, זה הנכונות לחקיקה חזקה, דראסטית. בלי זה, שום דבר לא עבד ולכן בסוף זה יחזור אליכם. כל השאלה הזאת יכולה, עשויה, לחזור אליכם וזה אני אומר לכם משום שמניסיוני, שום רפורמה אמיתית שהובלנו, שהיתה באמת קשה, אחרת זה מתבצע מאליו, אינה באה בלי היכולת לבוא ולהגיד – רבותיי, אנחנו הולכים על זה, אם צריך אנחנו מחוקקים את זה, וכשיש לך רוב לעשות את זה ואני מקווה שלא נידרש לזה. אני מאוד מקווה שלא נגיע לזה.

מה עם חוק רשות השידור?

אני מגיע לזה עכשיו, כן.


אגב, השינויים זה לא רק לחסוך באמצעות כוח-אדם, אנחנו לוקחים את הכסף, אנחנו לא מקצצים את התקציב, אנחנו מייעלים אותו. אנחנו לוקחים את הכסף, כרגע לפרישה, אבל אחר-כך נצטרך לשים את זה בטכנולוגיה חדשה לגמרי, התחלנו בזה עכשיו. HD זה חלק קטן, אנחנו נצטרך לעשות טכנולוגיה חדשה, זה הדברים האחרים שיצטרכו לבוא. אמרתי לכם, זה יגיע לאייפון ולאייפד זה מגיע לשם, במהירות עצומה, זה שם. אנחנו בפיגור של שנות אור, אולי בחרתי את מילותי כאן באמת בדיוק. אנחנו ממש חייבים לסגור את הפער הזה. תזכרו את שתי המטרות שהגדרתי, שאחת מהן, אני חושב שאנחנו בדרך לעשות, הראשונה, את החדשות עוד לא קידמנו.


אבל המשאבים צריכים, אנחנו לא מצמצמים את המשאבים, אנחנו פשוט מפנים אותם לדברים שחייבים לעשות כי השירות הציבורי הוא דרוש, הוא דרוש, הוא לא איזה אופציה.


עכשיו לגבי השאלה של הפוליטיזציה. אני רוצה להגיד, אני רוצה לחלוק עליכם מן הקצה אל הקצה. אני חושב שהעובדה שאין שר ממונה שעוסק בזה כל הזמן, אלא ראש ממשלה שמוריד את זה בדרגים מקצועיים, זה הדבר הכי טוב שקורה לרשות השידור, הרבה הרבה שנים. ואתם יכולים לראות מה קורה, נתתי הנחיה לאייל, זה מה שאני מבקש לעשות, לקדם את השינויים המבניים והשינויים המשאביים האלו והוא מבצע את זה, באופן מקצועי לגמרי ויש התקדמות, אתם רואים את זה. אני חלילה לא בא בטענות ליולי, שעשה עבודה נאמנה, אבל בסוף, דווקא העוצמה של משרד ראש הממשלה, עם העוצמה של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שמביא הרבה דברים, זה נותן יכולת לבצע את הדבר הזה ואני מתכוון לבצע את זה.

זה נותן גם השפעה.

לכאורה, אני יכול להגיד לך, אני, הלוואי שהייתי נוכח באפקטים שאתה מדבר עליהם, אבל אני אומר את זה בלשון סגי נהור. אני חושב שהאנשים המקצוענים, והאנשים הם לא, אף אחד שם לא, אין שם בובות וגם אף אחד לא מנסה למשוך בחוטים וגם לא מושכים בחוטים.


אבל אני רוצה להגיד יותר מזה. אני לא רואה דרך אחרת, בלי, וזה אני אומר לך, אין אפשרות להעביר את זה, בלי המעורבות שלי, הליווי שלי. מה יקרה אחרי שנעביר את זה? בסדר, אלוהים גדול, אנחנו יכולים לעשות, גם עשינו את זה במשרדים אחרים. יש איזה משרד מסוים שאני כל הזמן אמרתי, גם בקדנציה הראשונה שלי וזה הולך ומתממש עכשיו, בקדנציה השנייה, ההצלחה תהיה בהיעלמות המשרד.

היעלמות המשרד או היעלמות השרים.

בינתיים יש יותר מדי משרדים, ראש הממשלה.

זה נכון. אבל אני רוצה עדיין לייתר מעורבות בעת הנכונה ולא לשים מעורבות שגויה.


אני רוצה להגיד לכם משהו, יש לנו מחשבה, אנחנו צריכים מאוד להיזהר לא ליצור ועד מנהל שלא יוכל לנהל. אנחנו צריכים כוח אקזקוטיבי ולא כוח שיפוטי. אני אומר לכם, אנחנו צריכים, זה דיסציפלינה אחרת. דיסציפלינה של קביעת מטרות ותמיד כשאתה קובע משהו, תמיד אתה משלם מכאן או משלם מכאן, זה תמיד כך. משלם במחיר של ההחלטה, מחיר ההחלטה תמיד משפיע על המחליטים. אחרת אין מחיר, החלטות שאין להן מחיר, קל מאוד לקבל אבל בשביל זה אתה לא צריך אף אחד.


אז ההחלטות מהסוג שאנחנו מדברים עליהן, צריך גם מנהל שיבצע. אנחנו הרחקנו, כרגע, לשלב הקיים, אנחנו הרחקנו את המגע הפוליטי הישיר על-ידי קביעת ועדת איתור שממנה את הוועד המנהל ומורידה אותו בעצם, גם מקטינה אותו, מכמה זה היה? מ- 30 ומשהו. אבל גם זה טוב. אבל הדבר העיקרי בעיני הוא, אני רוצה להמשיך להוביל את זה, להשלים את היעדים כפי שתיארתי אותם כאן ואני לא חושב, אני חושב שבלי ההתערבות שלי ושל מנכ"ל משרדי, זה פשוט לא יתבצע. ואז נבוא ונדון או בעוד 12 שנה הכנסת, חבר הכנסת הבכיר, שר לשעבר, הבכיר, שערו ילבין וישאל – מה קרה? למה לא קרה? אני אומר לכם, אם אנחנו לא נוביל את זה, אני אומר את זה בלי צניעות מדומה, אני אומר לכם, בלי זה, זה פשוט לא יתבצע.


עם זה, זה גם מאוד קשה. ואני לא יודע, אני לא רוצה להבטיח לכם שום דבר, אני התוויתי כאן שני צירים, במקרה דיברתי עם חבר הכנסת שי כמה פעמים על אחד מהם, על כמה מהם, אבל זה קשה, זה לא קל. אבל יש תנאים, תנאי סף הכרחיים. מוכרחים להשלים את המשא ומתן, התקדמנו יפה מאוד עם העיתונאים, אני חושב שאייל עושה עבודה יוצאת מן הכלל. עכשיו אני רוצה לגמור עם הטכנאים, אחר-כך אנחנו צריכים לראות איך אנחנו רוכבים לשתי המטרות הבסיסיות האלה, של בית הפקות ולראות אם אנחנו יכולים באמת ברשות השידור לעשות את השינוי הזה של, נקרא לזה ישראל 24. אגב, מישהו יעשה את זה, שיהיה לכם ברור. יש פה לדעתי גם צורך עולמי. אבל אני חושב שיש כאן יתרון יחסית ברשות השידור, בגלל המשאבים החדשותיים הגדולים שיש, שעומדים לרשותו ואנשים מאוד טובים ומאוד מנוסים. אני לא יודע, אתם בבוקר פותחים את הרדיו, נכון? יש כל מיני ערוצי רדיו, אני לא רוצה להגיד כלום, לא. לא משנה, אתם לא פותחים רדיו מקומי, אולי כן. לא יודע. אני לא רוצה להסתבך. הסתבכנו. אבל שירותי חדשות האלה, שירותי החדשות האלה הם מאוד מאוד טובים, הם מאוד עצמאיים, הם מאוד אמינים. יש להם אמינות, יש להם מקצועיות, והם טובים מאוד. לדעתי, אפשר היה את זה למנף לרמה של העולם ואנחנו פשוט יושבים על משאב שהוא כבוש, כבוש ולא מנוצל ואני מקווה לשנות את זה.


בכל מקרה, הממשלה תתווה את דרכה. הממשלה תתווה את דרכה.

התייחסות לחוק רשות השידור, מה ההתייחסות שלך?

אנחנו נביא את הגרסה שלנו. רציתי להשתמש בהזדמנות הזאת להגיד לכם, למה אנחנו מכוונים מה אנחנו רוצים להשיג ואני חושב שזה דבר מעשי. תמיד אפשר לבוא ולהגיד – בואו נסגור את השאלטר. אבל כל עוד יש לנו אפשרות להגיע להבנה עם העובדים ולהגיע לשינויים מבניים אמיתיים, אני חושב שזו הברירה העדיפה. אגב, זה נכון לא רק לגבי רשות השידור. ואני מאוד מודה לכם על הערותיכם.

אני רוצה לשאול אותך שאלה שלא התייחסת אליה. אחת השאלות זה היה הנושא של בעלי תפקידים והעובדה שהיום לא מינו, מיניתם יושב-ראש שהיה דובר שלך, בסדר גמור, הוא מונה. אבל יש חבר מליאה, חברי מליאה, חברי ועד מליאה, כל הדברים האלה עדיין ריקים. איפה זה עומד?

אני חושב שאמיר גילת הוא מינוי מצוין, הוא פשוט אדם רציני, הוא לא אדם קטנוני, הוא גם לא היה דובר פוליטי שלי. אני מציע שאולי חלק מכם מכירים אותו, הוא איש מקצוע, איש עם אמינות גבוהה מאוד ואיש שמחויב, אני חושב, לשינויים, לא חושב, אני בטוח, לשינויים שאנחנו מדברים עליהם כאן וזה בעיני הדבר החשוב ואני מקווה לרתום את כל המערכת לשינוים האלה. צריך קודם כל להתוות את החזון הזה ולנסות להדביק את כולם בו, זה לא דבר של מה בכך.

מתי תמלאו את המכסות של בעלי התפקידים?

בקרוב, בקרוב מאוד. יש תהליכים של מינויים, הם מוכרים לכם. כשמנסים למנות, דברים נופלים, אתה מנסה עוד פעם, אחרים נופלים, זה סיפור.

טוב, אדוני.

לא, סליחה, סליחה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשאול. כשאומרים כמה חודשים, אדוני ראש הממשלה, אתה יכול להגיד טווח של כמה חודשים?

אייל, יש לך הערכה? אתה על ההגה.

ארבעה חודשים? חמישה חודשים?

אני פשוט חושבת שאני עוזרת בדרך הזאת לרפורמה.

אדוני ראש הממשלה, יושב-ראש הוועדה, חברי הכנסת, יושבים כאן מי שמנהלים את המשא ומתן ובסופו של דבר זה ההנהלה והממונה על השכר. הסוגיות שפתוחות הן מועטות. כמו שאתם אמרתם, כל הגורמים מסביב לשולחן צריכים להחליט אם הולכים על זה ביחד או לא. אני חושב שההחלטה היא קרובה, זה מספר חודשים בודדים, חודשיים-שלושה. אם המסקנה של הצדדים תהיה שלא הולכים על זה ביחד, אז כמו שראש הממשלה אמר, דרך חדשה, כיוונים אחרים, יכולים להיות צעדים מהסוג שחברת הכנסת שמאלוב הציעה.


אני כולי תקווה ואני מאמין ממה שאני נוכח כאן עד היום, שזאת לא הכוונה של כולם. זה כמו דילמת האסיר, אפשר בטעות להגיע לשם גם אם לא מתכוונים ואני כולי תקווה שבדחיפה שלנו, בסיוע הגורמים שמנהלים את המשא ומתן, זו תהיה הבשורה תוך מספר חודשים שאמרתי. לא תהיה – כמו שראש הממשלה אמר, יש אלטרנטיבות.

ברשות ראש הממשלה אני אסכם את הדיון בשם הוועדה לביקורת המדינה, אני מבקש. אז קודם כל הוועדה לביקורת המדינה מודה לראש הממשלה על השתתפותו ועל הדיון החשוב הזה בנושא השידור הציבורי, רשות השידור וכל ההשפעות הרלוונטיות. דבריו של ראש הממשלה ושל מנכ"ל משרד ראש הממשלה התוו למעשה את ההתייחסות לכל השאלות שהועלו כאן על-ידי חברי הוועדה ועל-ידי כיושב-ראש הוועדה. אני חושב שהזמן שהוגדר, הוגדרו פה כמה דברים שאני מרשה לעצמי לאמץ את זה בתור החלטת הוועדה לביקורת המדינה: שבסדר גודל של ארבעה חודשים יוחלט האם תצא רפורמה לדרך או תיחתם רפורמה ותצא לדרך או מצד שני, תהיה אופציה אחרת. הגדרתם לוח זמנים לדבר הזה, לוח הזמנים הזה הוא ארבעה חודשים, אני מאוד מקווה שתצא הרפורמה לדרך.


ראש הממשלה, התייחסת לנושא חוק רשות השידור שאתם תביאו גרסה משלכם, אני חושב שהדבר הנכון זה שבאמת תעבירו את חוק רשות השידור ותיצרו את ההפרדה הזאת בין הדרג או בין הביצוע הפוליטי לבין עצמאות רשות השידור ורשות השידור בכלל, אני חושב שזה צורך לאומי. זה בדיוק צורך לאומי כי הרפורמה עלולה לא לעבוד בגלל שלא תהיה עצמאות לגופי השידור בכל הרמות ולכן השלב הבא לדעתי, הוא לקדם את הצעת החוק. אני מקווה שבאותו סדר גודל של ארבעה חודשים שבו תגבשו את הרפורמה, גם או שתקבלו ותצביעו בעד הצעת החוק של חבר הכנסת שי, או מצד שני, תביאו הצעת חוק זהה מצדכם. אני חושב שזה הדבר הנכון, כדי להסיר את מראית העין שהיתה קיימת ואני מקווה שהיא תוסר, של השפעה פוליטית, של לחץ פוליטי, של מרות פוליטית שקיימת היום על השידור הציבורי ואת הדבר הזה צריך לשחרר.


אני מודה לך על ההשתתפות, מודה לכולכם.

תודה רבה. תודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00