PAGE
23
ועדת משנה למאבק בסחר בנשים

07.07.2010

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 17
מישיבת ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים

יום שלישי, כ"ה בתמוז תש"ע, 7 ביולי 2010, שעה 09:30

דוח מחלקת המדינה האמריקנית למאבק בסחר בבני אדם לשנת 2009

חברי הוועדה: אורית זוארץ – היו"ר

מרינה סולודקין

סגן שר החוץ דני איילון

עומר כספי – אגף ארבל, משרד החוץ

רחל שני – אחראית על זרים, יועצת לקשרי חוץ, המחלקה הקונסולרית, משרד החוץ

גרשון קידר – אגף צפון אמריקה, משרד החוץ

עו"ד שרי רובינשטיין – מחלקת משפט, משרד החוץ

סנדרה סימוביץ – סגנית מנהלת מחלקת דרום מזרח אסיה, ארגונים בין-לאומיים, משרד החוץ

יפעת ברק – המחלקה למשפט בין-לאומי, משרד החוץ

ד"ר מירב שמואלי – עוזרת ראשית למתאמת המאבק בסחר בני אדם, משרד המשפטים

אלינה ברוורמן – מתמחה, משרד המשפטים

סיגלית רפאלוב – משרד המשפטים

נצ"מ דורית בן מאיר – ראש זרוע סער, המשרד לביטחון פנים

עודד ברוק – עוזר ליועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

שרה בואנו דה מוסקיטה – עובדת סוציאלית, מרפאת לוינסקי 108

עו"ד נטע ברנר – משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

תניה גולדשטיין – לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, משרד הפנים

מיכל יוספוף – ממונה ביקורת, גבולות ומעצרים, משרד הפנים

מרים שכטר – ממונה על קידום מעמד האישה, משרד החינוך

עו"ד הילה טנא גלעד – ממונה על זכויות אדם, משרד המשפטים

עו"ד רחל גרשוני – מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

דליה אברמוף – פרקליטות תל-אביב פלילי

עמנואל בן-ציון, מתמחה, פרקליטות תל-אביב פלילי

סיגלית זוהר, מתמחה, פרקליטות תל-אביב פלילי

רות בלאוקפף – יועצת, שגרירות ארצות הברית בישראל

ורד סויד – מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה

יעל פרידסון – הרשות לקידום מעמד האישה

סיגל רוזן – רכזת פעילות ציבורית, מוקד סיוע לעובדים זרים

מיכאל זיו קנת – מתנדב, מוקד סיוע לעובדים זרים

אביגיל אונור וון סי צ'ונג – מוקד סיוע לעובדים זרים

עידית הראל שמש – סגן יושב ראש ודוברת מכון תודעה – חקר תופעת הזנות בארץ ובחו"ל

יונית נאמן – מכון תועדה – חקר תופעת הזנות בארץ ובחו"ל

נעמה סמיט – מכון ירושלים לצדק

לינדזי קאופמן – מתנדבת מארצות הברית

רבקה גיי – מתנדבת מארצות הברית

גלעד נתן – מ.מ.מ. הכנסת

מריה רבינוביץ – מ.מ.מ., הכנסת

אריאלה אהרון

שחר לוי – חבר המתרגמים בע"מ
דוח מחלקת המדינה האמריקנית למאבק בסחר בבני אדם לשנת 2009

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים. על הפרק היום: דוח מחלקת המדינה האמריקנית למאבק בסחר בבני אדם לשנת 2009. הדיון מתקיים בהשתתפות סגן שר החוץ, שהודיע לנו הבוקר שהוא יגיע באיחור ואנחנו לא נעכב את הדיון, אנחנו נתחיל את הדיון. כשהוא יצטרף הוא גם יתייחס לדוח ולפעולות שמשרדו יקדם.


גם השנה מדינת ישראל מדורגת בדירוג השני, כאשר הדירוג השני מציין כי המדינה לא עושה די. נעשות פעולות אבל הפעולות לא מספקות ולא נותנות מענה מלא לסוגיית הסחר בבני אדם בכלל ולמטרות זנות בפרט. אני חייבת לציין שגם בדוח יש התייחסות לשיפור שהתחולל בחלק מהמשרדים, בעיקר בפעולות של הסברה, הדרכה ופעולות נוספות שננקטות, אבל יחד עם זאת, הצבענו על זה גם במהלך השנה האחרונה ואמרנו שגם אחרי פרסום הדוח יש שינויים בדפוסי הסחר. בחינת הסוגיה הזאת נעשית במשרד לביטחון פנים בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים והצוות הבין-משרדי וזה עוד לא בא לידי ביטוי בדיווח שלנו למחלקת המדינה וזה גם לא בא לידי ביטוי בדוח, ולכן היו שם הערות שקשורות למשרד לביטחון פנים, שמטופלות ועוד לא קיבלו מענה.


נושא נוסף שעלה במהלך הדיונים במשך השנה הוא התשלום המאד מאד גבוה של מהגרי עבודה, שמגיעים לארץ והופכים להיות קורבן או בעצם הופכים להיות באיזושהי פוזיציה לניצול כי הם בעצם חייבים להחזיר את החובות שהם לקחו על עצמם, הם מוכנים לעבוד בכל תנאי וההגנות שהמדינה אמורה לספק להם לא נותנות מענה הולם. דיברנו על הסוגיה הזאת בדיון הקודם, כשדיברנו על ניצול מיני של פליטות ומהגרות עבודה ועל כל הנושא של ההתקשרות החוזית, חברות כוח אדם והעובדה שהתחום הזה פרוץ. אנחנו חושבים שמשרד החוץ כן צריך לתת מענה לסוגיה הזאת עוד בארצות המוצא וזה נושא נוסף שנרצה לקדם במהלך השנה הקרובה.


אני אעביר את רשות הדיבור להילה טנא, הממונה על זכויות האדם במשרד המשפטים, והיא תציג את דוח מחלקת המדינה. בבקשה, הילה.

בוקר טוב, אני אתחיל בצעד אחד אחורה שלקראת כתיבת הדוח. כמו כל שנה, היחידה שלנו בשיתוף עם היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם מכינה נייר עב כרס למדי, שמתכלל את התשומות מכל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר מבחינת מה שנעשה במדינה בשנה האחרונה, בשנת הדיווח, בנושא המאבק בסחר בבני אדם. אנחנו פונים באמת לכל המשרדים הנוגעים בדבר, מקבלים הרבה מאד תשומות וכל התשומות האלה מועברות בצורה מרוכזת למחלקת המדינה האמריקנית לקראת הדוח, כשהכוונה היא באמת להציג את תמונת המצב במדינת ישראל בצורה המלאה ביותר.


אני אעבור בקצרה על הדוח – כאמור, מדובר בדוח שנתי, שמוגש כבר עשר שנים על ידי מחלקת המדינה האמריקנית. זה דוח שמוגש למעשה לקונגרס האמריקני מכוח חוק אמריקני שנוגע לנושא קורבנות סחר, כשבדוח יש למעשה דירוג של כל המדינות בעולם והדוח מתייחס לכאורה למדינות שבהן יש מספר משמעותי של קורבנות, 100 קורבנות לפי הדירוג האמריקני. הוא מדרג את הצעדים שהמדינות הללו עושות למאבק בסחר בבני אדם. יש ארבעה דירוגים – הדירוג הראשון הוא מדינות שעומדות בסטנדרטים המינימליים, בדירוג השני מדינות שלא עומדות בסטנדרטים המינימליים אבל עושות מאמצים משמעותיים לעמוד בהם, דירוג שני הוא מה שנקרא special watch list – מדינות שמדורגות לכאורה בדירוג השני, אבל יש נקודות שרוצים לשים עליהן דגש, אם כי הן עומדות בפני ירידה או שיש עלייה חדה בשיעור הקורבנות. דירוג שלישי הוא מדינות שאינן עומדות בסטנדרטים מינימליים ולא עושות מאמצים משמעותיים לעמוד בהם. המשמעות המרכזית של הדירוג השלישי היא באמת שאלה מדינות שחשופות לסנקציות כלכליות מצד ארצות הברית ולאורך השנים יש לא מעט מדינות שבאמת נשלל מהן סיוע סחר חוץ ולכן הרגישות הרבה.


מדינת ישראל דורגה גם השנה בדירוג השני. מדינת ישראל נמצאת בדירוג הזה מזה שלוש שנים. הדוח מציין ככלל שמדינת ישראל היא מדינת יעד עבור נשים וגברים, שנסחרים בפרט למטרות עבודת כפייה וזנות כפויה. מבחינת עבדות מצוינות תאילנד, סין, נפאל, הפיליפינים, הודו, סרי-לנקה ובהיקף מצומצם יותר רומנים וטורקים ונאמר שהם מגיעים לישראל באופן חוקי על מנת לעבוד בבנייה, בחקלאות ובסיעוד וחלקם בעקבות זה נתונים בתנאים של עבודת כפייה.

עיכוב בלתי חוקי של דרכונים, מגבלות תנועה, אי יכולת להחליף או לבחור מעסיק, אי תשלום סחר, איומים, הפחדה פיזית, וכמובן, מצוין גם נושא דמי הגיוס, סכומים שנעים בין 1,000 דולר ל-10,000 דולר. מצוין שעובדים סינים משלמים לעיתים סכומים הרבה יותר גבוהים ואת הפגיעות שנגרמת בשל כך.


מבחינת הזנות מדובר על נשים מברית המועצות לשעבר ומסין, אם כי כן מצוין שהמספרים יורדים באמת. מבחינת הדירוג של ישראל מצוין שהוא נותר בעינו שכן למרות שישראל לא עומדת בסטנדרטים המינימליים למיגור סחר באופן מלא, היא כן נוקטת בצעדים משמעותיים לעשות כן. מבחינתם, ההמלצות המרכזיות בדוח, שהן הנקודות המרכזיות שאנחנו כאנשי הממשלה לוקחים אתנו, הן הגברה משמעותית של נושא התביעות, ההרשעה והענישה בעבירות של עבודת כפייה, לרבות נושא עיכוב דרכונים, וידוא של אי הענשה של קורבנות סחר בגין מעשים בלתי חוקיים, שהם חלק ישיר מאותם קורבנות סחר, למשל, נושא חוקי ההגירה. בנוסף לכך, חקירה יסודית של היקף הסחר הפנים-מדינתי של אזרחים ישראלים ואני בטוחה שאנשי הפרקליטות והמשטרה יתייחסו לזה ספציפית בהמשך.


ככלל, בנושא הסחר צוינו לא מעט נקודות חיוביות בדוח – המשך שיפור ההגנה על קורבנות סחר בבני אדם, הסדנאות המרובות, הכשרות לזיהוי קורבנות, רגישות תרבותית של עובדי מדינה שונים, הפעילות של מרכז מש"ב של משרד החוץ, קורסי הדרכה לנציגים בכירים של ארגונים בלתי ממשלתיים, התייחסות לנושא מניעת סחר, שיקום קורבנות, עידוד של קורבנות סחר לסייע בחקירות ובהעמדות לדין, התקדמות בנושא אכיפת חוק, התיקון לחוק העונשין שנעשה עוד באוקטובר 2006, אבל ללא ספק הולך ונכנס בהיקפים גדולים, שיעורי הענישה בו, היקף רב של הכשרות, סדנאות וסמינרים לאנשי אכיפת החוק ולמשפטנים. צוין לטובה בית הספר המשטרתי לחקירות ומודיעין, שעושה פעמיים בשנה שבוע שלם בנושא סחר בבני אדם. מעורבות בנושא המניעה – שני הטקסים לאות המאבק בסחר בבני אדם, שכמובן גברתי היתה בהם. העבודה הרבה של המתאמת הבין-משרדית, הדוח השנתי של המתאמת, העדכונים השוטפים בנושא סחר בבני אדם וההפצה שלהם, וכמובן, העבודה של ועדת הכנסת בנושא של הדוח ובכלל.


בנושא ניצול מיני מסחרי – בתחום האכיפה נטען לרעה שהמדינה לא יזמה חקירות לעניין סחר פנים מדינתי באזרחים ישראלי בנושא הסחר הפנים ישראלי, שכאמור נתייחס בהמשך. בנושא ההגנה ישנה ביקורת על העדר נהלים יעילים לזיהוי קורבנות סחר פנים מדינתי למטרות זנות והתמקדות בקורבנות סחר זרות ונאמר שהיו דיווחים שהוגדרו כבלתי מאומתים שמספר מצומצם של קורבנות סחר לזנות נעצרו, נכלאו וגורשו וכן טענה שארגון בלתי ממשלתי נמנעה מהנציגים שלו כניסה לבתי כלא על מנת לזהות קורבנות סחר לניצול מיני ומסחרי. לטובה, מנגד, צוינו העמדה לדין של שמונה סוחרים שהיו אחראים לניהול רשת בין לאומית של סחר בבני אדם, תיאום ושיתוף פעולה עם רשויות אכיפת החוק ונציגי ממשלה ממדינות אחרות, הרשעה של 14 נאשמים בסחר, מעצר של אדם שדווח שכפה על שלושים נשים לעסוק בזנות וחי מהרווחים שלהן והעמדה לדין שלו במספר עבירות, לרבות החזקה בתנאי עבדות.


בתחום ההגנה צוינה לטובה המערכת הרשמית לזיהוי קורבנות סחר באוכלוסיות פגיעות. מקלט מעגן צוין לטובה וכן ההרחבה של המנדט שלו שכולל גם נשים קורבנות סחר גם לעבדות וגם לזנות, 41 נשים שהו בו, מימון ופיקוח של הממשלה על המקלט, הפעלה של שירותים משפטיים, רפואיים, פסיכיאטריים, העלויות שלו. בתחום המניעה צוינה לטובה הפעילות השונה של הרשות לקידום מעמד האישה, הפרסומים בטלוויזיה סביב יום המאבק בעבדות בנושא סחר בבני אדם וכמובן, מבצעי המידע הכלליים שננקטו במהלך השנה האחרונה להפחתת הביקוש לשירותי מין מסחריים.


בתחום סחר בבני אדם לניצול למטרות עבודה צוין לרעה בתחום ההגנה העדר נהלים יעילים לזיהוי קורבנות סחר למטרות עבודה, מעצר וגירוש של קורבנות ללא תיעוד וללא זיהוי כקורבנות, טענות בדבר זה שמשרד העבודה העביר מהגרי עבודה בין מעסיקים בתוך אותה חברת כוח אדם ולכן היה להם פחות תמריץ להתלונן או לחזור בהם כביכול מהתלונה. צוין כי מאז 2009 מוענקות אשרות מסוג ב 1, שמאפשרות תעסוקה ללא הגבלה ללא התניה בשיתוף פעולה ונאמר שהיתה פגישה בין משרדית בינואר 2010 שבה משרד הפנים הצהיר על כוונתו לבטל את הנוהל הזה. משרד הפנים, כמובן, יתייחס בהמשך לנושא הזה ולכך שזה לא מדויק, לא היתה כוונה כזאת וזה לא עומד על הפרק.


בתחום האכיפה נטען כי הממשלה התמקדה בהעמדה לדין על עבירות נלוות ולא על עבירות סחר. יש טענות בנושא של יחידת עוז, המעורבות שלהם, המודעות שלהם והפעילות שלהם בנושא עבירות נגד עובדים זרים, טענות בדבר היקף הפעילות. נאמר שיש דוח של מכון המחקר והמידע של הכנסת, שאושש את הטענה הזאת ואנחנו נתייחס לזה בהמשך, כמובן.


בתחום המניעה נטען כי התכנית החדשה שהוכרז עליה בינואר 2010 כובלת עובדים זרים לענף תעסוקה ולאזורים גאוגרפיים ושעובדים יורחקו בגלל הנושא. אנחנו נתייחס לזה בהמשך, כמובן. מנגד, צוינו לטובה היקף רחב של תיקים שנפתחו מאז יולי 2009, 61 תיקי חקירה על עבודת כפייה, 28 תיקי חקירה על עיכוב דרכונים, תהליכי העמדה לדין נגד 32 חשודים בעבודת כפייה, עושק ועיכוב דרכונים. סך 15,000 דולר הוענקו לארגון בלתי ממשלתי למטרות זיהוי וסיוע לקורבנות סחר בבני אדם בתחום סחר בבני אדם למטרות עבודה. הקמה של מקלט אטלס לגברים קורבנות סחר בבני אדם לעבדות, שבו שהו מעל 50 קורבנות, הרחבת המנדט של מקלט מעגן, כאמור.


בתחום המניעה מצוינים לטובה עלונים שמשרד החוץ מפיץ בקונסוליות ישראליות במדינות המוצא למניעת סחר בבני אדם, המשך הפצת הזכותון לעובדים זרים שמגיעים לנמל התעופה בן-גוריון, זכותון נוסף שהופק לעובדים זרים בענף הבנייה, שלילת היתרים ואשרות לגיוס עובדים זרים מ-18 חברות כוח אדם ותכנית של ראש הממשלה, שכאמור צוינה קודם, להגברת הענישה נגד חברות כוח אדם שגובות דמי תיווך מופרזים והבטחה של שכר שנתי לעובדים בענף הסיעוד.


אחרי המרתון הארוך הזה אני אפנה לגברת רחל גרשוני, המתאמת הבין-משרדית, כדי שהיא תמשיך. אני רק אציין שכרגע אנחנו בשלב של לימוד הדוח וכל מה שנאמר בו, לרבות ההמלצות, כמובן.

בבקשה, גברת גרשוני.

תודה. דוח זה הוא עשירי במספר שנכתב, הוא העשירי שאני מלווה ובתור שכזה הוא מסמן אבן דרך. אני רוצה ליטול את ההזדמנות הזאת לשאול את עצמנו איפה היינו ב-2001 ואיפה אנחנו היום. ב-2001 מדינת ישראל דורגה בדירוג השלישי כמדינה שאיננה עומדת בסטנדרטים מינימליים וגם לא עושה מאמצים משמעותיים לעשות כן. באותו שלב לא היה מקלט, המשטרה העריכה שכ-3,000 נשים לשנה נסחרו בזנות בתחומי מדינת ישראל, לרוב נשים אלה הורחקו ולא נחקרו. אלה שכן נחקרו וכן הוגשו כתבי אישום, העונשים היו מזעריים, חודשים מספר.


איפה אנחנו היום? בואו נחשוב לרגע. אני מבקרת בכנסים בין-לאומיים ואני חייבת להגיד שהרושם שלי הוא שמדינת ישראל לקחה את הנושא הזה כמו שהיא לא לקחה הרבה נושאים אחרים, וחבל שלא לקחה נושאים אחרים. זה צריך לשמש מקור לגאווה. קודם כל, השנה לא דווח על כניסת אף קורבן סחר לזנות לגבולות מדינת ישראל. זה גדול, זה אדיר, לא שמעתי התקדמות כזאת מאף מדינה, לא ב-יונו D.C כשהייתי ולא בכנס של ה-OACE. זה דבר שצריך לפרסם ברבים. בתחום ההגנה יש לנו מקלטים לקורבנות סחר לזנות ולעבדות. המקלט הזה, לדעתי, הוא דוגמה בין-לאומית. הוא לא מותנה בשיתוף פעולה עם המשטרה, הוא נותן סל שירותים מאד עשיר. האמת היא שאני לוקחת פסק זמן להפסיק את עצמי כי אולי אתם, ארגונים לא ממשלתיים ואנשי כנסת, רגילים שהממשלה תמיד אומרת: עשינו הכל, עשינו טוב, אבל במימד הזה אני לא חוסכת ביקורת כשיש, אבל אני חייבת להגיד שמימד הזה עשינו הרבה. עשינו המון ומגיע לכל משרד ממשלתי שיושב פה הכרת הטוב.


אני ממשיכה. המקלט – אשרות שהייה לקורבנות סחר לעבדות ולעבודת כפייה וגם לזנות, מטעמים הומניטריים לצרכי שיקום, בלי שזה מותנה בשיתוף פעולה עם המשטרה. רוחב כזה לא ראיתי אפילו באיטליה. באיטליה יש הכי רחבים, אפילו הם לא רחבים במימדים האלה. סיוע משפטי – סיוע משפטי פעיל ורגיש שנחל הצלחות גדולות הן בפסיקה עקרונית, הן בסכומים שנפסקו והן ברכישת אמון הקורבנות, וזה לא דבר של מה בכך. בתחום האכיפה – חקיקה טובה. משטרת ישראל, פרקליטות המדינה ובתי המשפט חברו יחד כדי למגר – אני לא רוצה להגיד למגר כי אי אפשר לדעת – אבל לצמצם עד כדי מיגור את הסחר בזנות. זרוע סער עושה תנופה של חקירות בתחום החקלאי עד כי מספר התלונות צומצם. משרדי התמ"ת בעבר והפנים היום שוללים היתרים ורשיונות מחברות כוח אדם וממעבידים שסרחו, דבר שיוצר אקלים לא נוח להתפתחות סחר. פרקליטות המדינה הגישה בשנה זו שני כתבי אישום תקדימיים בעולם בעיניי בעניין החזקה בענייני עבדות. נציגת הפרקליטות תפרט בעניין הזה. אלה כתבי אישום תקדימים, שצריך ללמוד מהם. אחרי תקופת הדיווח, ואת זה אני אומרת סתם כי אני עושה חשבון נפש, פרקליטות מחוז צפון הגישה כתב אישום תקדימי לעניין סחר בבני אדם ונטילת איברים מן הגוף. לפני זה היא השיגה הרשעה באישום הזה.


יחידת סער, שוב, עשתה שירות נפלא בכך שהיא העמידה לדין ועדיין חוקרת משתפי פעולה אריתראים לבדואים שמענים אנשים בסיני כדי להוציא מהם כופר כסף. למה זה קשור לענייננו? זאת אוכלוסיה פגיעה שחלקם לפחות במחנות העינויים עברו עבדות. בתחום המניעה הרשות לקידום מעמד האישה תופסת מקום מרכזי ביותר בהכשרות, בהפצת מידע בקרב הציבור. משרד החוץ – בדיוק אמרתי לרחל שני שהמחלקה הקונסולרית עושה הכשרות. היא הואילה לידע קונסולים במדינות מקור עד כדי כך שהם מתריעים בפני משרד הפנים: כאן יש מקרה חשוד.


אנחנו ביחידה שלנו מרצים ועושים מבצעי מידע. מירב שמואלי בקרב הצבא הרבה, תלמידי בית ספר, סטודנטים וכן הלאה. הכשרה מאד מאד יפה שנעשתה השנה בשיתוף עם סימי והג'וינט היא סדנת הזיהוי, שכל משרדי הממשלה וגם ארגונים לא ממשלתיים השתתפו בה כדי ליצור שפה אחידה. יוזמה נפלאה.


כשאני מסתכלת אחורה אני אומרת בלב שלם שהמדינה נרתמה להילחם נגד סחר בזנות והצליחה לעת עתה במאבק הזה, שכן השנה לא נכנסה אף קורבן סחר לתחומי מדינת ישראל ותיקים פחות או יותר חדשים מורים על כך שאפילו שיש עדיין סוחרי אדם ישראלים, הם מייבאים את הנשים או מייצאים את הנשים לארצות אחרות, לא לפה. היינו רוצים שהם לא יעשו שום דבר, אבל הם לא מייבאים לפה. המדינה נמצאת בתהליך מואץ של הירתמות למאבק בסחר בבני אדם לעבדות ולעבודת כפייה. אני אציין שבוודאי ובוודאי הכנסת וארגונים לא ממשלתיים הם שותפים מלאים ולולא הם, ספק אם היינו מגיעים להצלחות האלה. זה בוודאי.


האם המאבק נגמר? לא, לא, ודאי יש עוד מה לעשות. קודם כל, צריך להדק את התיאום בין גופי האכיפה יותר מכפי שנעשה עד עכשיו. צריך לחשוב על דרכים יצירתיות להניע קורבנות להתלונן. צריך לעמוד על המשמר מול האפשרות שאולי דפוסי הסחר לזנות עוד ישתנו. אנחנו צריכים להיזהר לא לבסס תשתיות היוצרות אקלים נוח לסחר בבני אדם ואולם, על אף שנותרה עבודה ואסור שנהיה שאננים, עתיד המאבק והצלחתו ניזונים לא רק מביקורת בונה אלא גם מעצירה לרגע ולהגיד את הכרת הטוב. כן, כי אדם או גוף או משרד או מדינה שלא מכירים בטוב שנעשה, עוברים דמורליזציה ואנחנו לא רוצים את זה.

הדוח הזה מבקר תחומים מסוימים והוא גם משבח. בכך הוא ממלא את ייעודו. כבכל שנה בכוונתי לכנס את כל משרדי הממשלה כדי לדון בדברי הביקורת שנמתחים פה עלינו ואנחנו נעביר את ההערות המהותיות שלנו לארצות הברית, ייתכן שהפעם באמצעות מפגש עם נציג ממשלתי.

תודה רבה לך, עורכת הדין גרשוני על הסקירה ועל ההתייחסות. אין ספק שאנחנו חייבים להתייחס גם לביקורת הטובה והבונה וגם לסוגיות שעדיין אנחנו צריכים להמשיך ולטפל בהן. אני מתכבדת להעביר את זכות הדיבור לחברת הכנסת מרינה סולודקין. אני חושבת שהיא שותפה ופעילה לאורך שנים גם בוועדה לקידום מעמד האישה. את לא חברה בוועדה.

פשוט התעייפתי מהנושאים.

אבל אני חושבת שאת שותפה לטיפול בנושאים האלה גם בתור חברת כנסת, שמטפלת בסוגיות האלה ועל כך אני מברכת. בבקשה.

תודה, תודה אורית. אני רוצה להצטרף לרחל גרשוני. כל הדרך הוועדה למאבק בסחר בנשים היתה ביחד עם משרד המשפטים ואישית עם רחל גרשוני. הדרך היתה מאד ארוכה. התחלנו ב-2001, כשאף רשות לא רצתה להתעסק בנושא סחר בנשים וזה לקח שנים שהמשטרה, הפרקליטות, משרד המשפטים, משרד החוץ, ארגוני נשים וארגוני זכויות אדם התחילו לעבוד ביחד. כשאני שומעת שאף קורבן סחר אין לנו בשנת 2010 אני חושבת שזה הישג כל כך אדיר בהשוואה ל-3,000 או אפילו יותר שהיו בשנות התשעים. אני עוד פעם מדגישה שאני נכנסתי לוועדה הזאת בגלל שבשנות התשעים התעייפנו מלקרוא בעיתונות הישראלית שכל העולות הן זונות. התופעה החדשה של סחר בנשים היתה מאד מאד נוח לגורמים רשמיים ולא רשמיים להציג אוכלוסיה שלמה כזונות שנכנסנו למדינת ישראל.

מצד אחר, אנחנו בקהילה ונציגים של הקהילה לא זיהינו שיש לנו תופעה כזאת. אני חושבת שזאת תרומה גדולה של הוועדה למעמד האישה וגם של הלובי של ארגונים של נשים, שבסוף שנות התשעים אמרו שיש תופעה של הברחת נשים וסחר בנשים ומדובר בנשים זרות ואלה תנאי הניצול והמדינה צריכה להילחם בזה. הגיעו גם דוחות של מחלקת המדינה ואנחנו היינו בדירוג הכי גבוה, שזה בלתי אפשרי.
אני חושבת שחשוב לומר שבתחילת המאבק היו כל המפלגות בוועדה הזאת וגם המפלגות הדתיות תרמו את התרומה שלהן מבחינה מוסרית, שזה היה מאד מאד חשוב. אני חושבת שאני לא רואה סיבות למה אנחנו צריכים בכלל להופיע בדוחות של מחלקת המדינה אם אנחנו עכשיו בשלב הסיום של תופעת הברחת נשים וסחר בנשים. ניצול של עובדים זרים ותנאים של עבדות – אני חושבת שזאת תופעה אחרת לגמרי וזה קשור לתופעה שצריכים להתמודד אתה לא רק בוועדה הזאת אלא בוועדה לענייני זרים, עבודה ורווחה וכל המדינה.

בדוח הבא שלנו, שאנחנו נשלח למחלקת המדינה, אני חושבת שאנחנו צריכים לומר שמדינת ישראל יצאה ממעגל המדינות שיש בהן סחר בנשים. אני חושבת שזה מאד מאד חשוב בגלל שאם זה עכשיו 1 והדירוג מתחיל מ-100 קורבנות של סחר, אנחנו צריכים להדגיש את זה. תודה.

תודה רבה לחברת הכנסת סולודקין.

וזהבה גלאון. אני חושבת שאנחנו צריכים להודות בגלל שבהתחלה היה מאד קשה. שמענו צחוקים גם מצד המשטרה, גם מצד משרד המשפטים, כשטומי לפיד היה מאד מופתע שהוא צריך להילחם בתופעה הזאת ורק בזכות עקשנות של זהבה גלאון ושל הוועדה, בוודאי גם של ארגוני נשים וזכויות אדם, אנחנו הגענו לאן שהגענו.

למזלי הרב, כנראה, הגעתי לוועדה אחרי כמעט עשור של פעילות ענפה. לא עסקתי בתחום הזה קודם. אמנם עסקתי בסוגיות מגדריות, אבל לא עסקתי בנושא הזה והגעתי לשנה שהיא באמת ציון דרך לעשייה ולפעילות ענפה ויחד עם זאת, התחוללו כמה שינויים משמעותיים בשנה הזו מבחינת המערכות, המבנים והגופים שמטפלים בסוגיה. ראינו שיש גם בדוח התייחסות למעבר בין משטרת ההגירה לרשות ההגירה. גם כאן בוועדה הקשיים עלו, הקושי בתיאום,. הקושי בתיאום ותקופת הביניים היתה תקופה שהשפיעה גם על הטיפול וגם על הפעילות של שלושת הגופים שעברו את השינוי. אני אבקש מעורכת הדין אברמוב מפרקליטות תל-אביב להתייחס בהמשך לדברי נציגות משרד המשפטים ולהתייחס באמת לחלק שלכם בדוח. בבקשה.

תודה. האמת שרחל אמרה את הדברים בצורה כל כך ממצה, שקשה להוסיף עליהם או לומר אותם בצורה נכונה או להגדירם נכון יותר, ויחד עם זה אני אתייחס במספר נקודות, להאיר אותן ספציפית, שקשורות בפרקליטות מעבר לזה. קודם כל, לאורך כל השנים ובצורה מוגברת וללא הפסקה היא מעורבת בהנחיות, הנחיות לפרקליטויות, הנחיות למשטרה וליווי המשטרה באכיפה, בטיפול בתיקים ובחינוך והדרכה הן של השוטרים והן של הפרקליטים. אנחנו באמת לא מרפים מכך וכל שנה ממשיכים ומחפשים איך לייעל, איך להתאים את זה לחקיקה החדשה, לפסיקה החדשה, לעדכן את התובנה של כל הפרקליטיים, מהצעיר ועד הוותיק, שחושב שאולי הוא יודע ואנחנו אף פעם לא יודעים מספיק. כמו כן, כל המשטרה, כל מי שנתקל, בין אם זה שוטר סיור, שמתהלך ואולי נתקל ולא יודע ובין אם זה בחוקרים ספציפיים שמתמקצעים בתחום.


כמו שרחל אמרה, אני חושבת באמת, אם מותר להגיד, שכאשר שלוש האגפים – המשטרה, הפרקליטות שהביאה את הדברים בפני בתי המשפט ובתי המשפט נרתמו להיאבק בתופעה. החקירה התנהלה בהתאם למה שלמדנו בצורה יסודית, טובה ונכונה כי אלה תחומים שאי אפשר לחקור אותם כמו תיקים אחרים. הם תחומים ונושאים אחרים שצריך ללמוד איך לפעול בהם. גם אני, במעט שפגשתי בעולם, קראתי וראיתי, כל מדינה שואלת את עצמה איך מתמודדים עם הנושאים האלה, איך פוגשים באנשים האלה, איך חוקרים אותם. הדברים מאד עדינים ומורכבים. יש לנו פה שאלות פסיכולוגיות וסוציולוגיות אולי אפילו אנתרופולוגיות. באמת, מתחום מדעי הנפש, מהתחום האנושי שצריך להפגיש אותם עם תחום האכיפה, הרשות ובתי המשפט. אלה גם שפות שונות, ואני מדברת מבחינה מהותית, שפות חשיבה שונות. כולם מתמודדים עם זה ואני חושבת שההתמקצעות שלנו באמת מביאה לתוצאות. זה לגבי סחר בבני אדם ועיסוק בזנות.


ההתפתחות והאפשרות שיש לנו באמצעות החוק הפלילי להתחשב בקורבן בכל מיני הוראות חוק שנוספו בשנים האחרונות וגם לפצות אותם, הגם שהפיצויים הם לא אסטרונומיים אבל לפצות אותם במסגרת ההליך הפלילי, אני לא יודעת אם זה אך ורק במדינת ישראל, אבל האופן שאנחנו עושים בו שימוש, אם מותר לי לומר בזהירות, הוא מאד מיוחד, הוא מאד ייחודי והוא נותן תשובה מיידית לקורבן, לפחות שיהיו לו או לה האמצעים הראשוניים לעשות את הצעדים הראשונים לשיקום. גם בהסדרי טיעון, שאולי לפעמים מי שלא מכיר את הראיות או את הבעייתיות בניהול תיק כזה, נראים כלפי חוץ "מקלים" כלפי הסוחר – למה הוא קיבל רק X שנים ולא X פלוס שתיים שנות מאסר.

זאת באמת אחת הסוגיות שעולות כשאלה, למה מגיעים לעסקאות טיעון כשהציפיה היא בעצם ללכת לחומרה ולהרשיע בסעיפים.

אולי אני אחזור צעד אחד אחורה ואני אומר, כמו שאמרתי, שבתיקים הנכונים הלכנו אתם ונאבקנו אתם בבית המשפט עד הסוף, עד לבית המשפט העליון ואני חושבת שבית המשפט של מדינת ישראל באמת נתן את הפרשנות. אני מדברת כרגע על סחר בבני אדם לעיסוק בזנות. הוא נתן את הפרשנות הכי מרחיבה שניתן לסעיפים האלה, יצק בהם תוכן וענישה מחמירה שהתוצאה בכללותה הניבה את התוצאות שאנחנו רואים היום. באשר להסדרי טיעון – היום, שוב, עם ההתפתחות, אסור לנו לשכוח שעל פי שיטת המשפט שלנו, בין היתר הקורבנות עצמן צריכות להגיע ולהעיד בבית המשפט. אני לא מדברת על כל מיני בעיות בחקירה ובחומר הראיות שיש, אבל זה עוד פעם תהליך – אנחנו אומרים טראומה חוזרת? בהחלט תהליך לא פשוט. אני לא פסיכולוגית בשביל לקבוע את המשמעות של תהליך כזה, שלא תמיד אנחנו יודעים מה תוצאותיו כי ההליך הפלילי אינו בהכרח קשור בשאלה האם בית המשפט יאמין או לא יאמין לקורבן. בית המשפט יכול להאמין בכל ליבו ובכל מאודו למה שהקורבן אומר, ועדיין בגלל כל מיני שאלות משפטיות לגיטימיות של שיטת המשפט שלנו, לא למצוא שהנאשם או המואשם הוא אשם מעל לכל ספק סביר.

מה גם, שהיות שהעבירות האלה הפכו להיות יותר ויותר בין-לאומיות, שתלויות בהבאת חומר חקירה מחו"ל, בשיתוף פעולה עם מדינות אחרות ולא תמיד שיטת המשפט היא אותה שיטת משפט, זה יוצר איזושהי בעייתיות לפעמים בהבאת ראיות לבית המשפט. קיים איזשהו סיכוי לא פעם ופרובלמטיקה להגיע לאיזושהי תוצאה, שאנחנו חושבים שהיא ראויה, של הרשעה או לעצם ניהול התיק שעלול להתמשך ולהתנהל על פני שנים. אז, התוצאה מבחינת הקורבן, שאותו אנחנו רואים בראש ובראשונה לנגד עינינו, לא טובה. החיים הם אפורים, אין מה לעשות, וההסדרים באים לא מתוך התחמקות.


אני חוזרת למה שרציתי להגיד, שהיא דוגמה בשיטת המשפט שלנו או במה שאנחנו מנהלים. אחד התנאים לכל הסדר טיעון הוא הפקדה מראש של פיצויים עבור הקורבן בכל הסדר טיעון. שום הסדר טיעון לא נעשה, לא מוצג לבית המשפט ולא מוגש עד שלא בתיאוריה, לא בכוח הכסף יגיע לקורבן אלא הוא מופקד פיזית. לכן, הקורבנות האלה שבאמת הגיעו מלכתחילה למקום הזה כנראה מתוך מצוקות שאנחנו לא מבינים את הממדים שלהן מבחינה כלכלית לקבל מיידית סכומי כסף מאד מאד מכובדים, שיכולים לאפשר להם את הצעדים הראשונים בשיקום, אני חושבת שבכל מקום שאני סיפרתי על כך בעולם ממש פתחו עיניים. בפסיקה בבית המשפט, כשפוסקים כנגד מישהו שהוא ישלם כך וכך פיצויים, לכי תגבי את זה אחר כך. איפה תגבי את זה? איך תגבי את זה? עם כל הרצון הטוב, זה עלול לקחת שנים, אם בכלל נצליח. פה, באמצעות ההליך הפלילי, אנחנו עושים משהו שהוא מאד לא רגיל ומקבלים את הפיצויים עבור הקורבנות האלה מראש. מה גם, שהרשעה בפלילים פוטרת מהקורבן את הצורך להוכיח אחר כך נזק בהליך אזרחי ויש תביעה נגררת שהקורבן יכול לעשות שימוש באותו פסק דין.


רק עוד משפט אחד והוא חשוב לענייני עבירות של עבדות ועבודות כפייה.

אני מקדמת בברכה את סגן שר החוץ, דני איילון. אנחנו התחלנו בדיון, היתה התייחסות של משרד המשפטים וכרגע נציגת הפרקליטות מתייחסת לפעולות של הפרקליטות ומערכת התביעה. בבקשה, אני אאפשר לך לסיים.

לעניין עבירות של עבדות ועבודות כפייה מספר פנים. קודם כל, כפי שבדוח של הפרקליטות שהועבר לגברת טנא ואחר כך בדוח שלה, הפרקליטות והמשטרה, גם אגף סער והתביעות, מלוות חקירות שנפתחו בכל מיני תחומים שנוגעים בהחזקה בתנאי עבדות ובעבדות כפויה בעבירות הנלוות. אני חושבת שחקירה מאומצת של עבירות כמו לגבי דמי תיווך, כמו עיכוב דרכונים, כמו אי תשלום, גם אם אנחנו לא מגיעים כדי עבירה של עבודת כפייה או החזקה בתנאי עבדות, המאבק בכל העבירות הנלוות והאכיפה הנחרצת והנחושה בתחום הזה גם יש בהם כדי לסייע בצמצום התופעה ולגרום למי שעובר על העבירות האלה לחשוב פעמיים. יכול להיות שזו הסיבה לכך שהתלונות מצטמצמות. אנחנו בוחנים כל תיק ותיק וכמובן שאנחנו שוקלים מכיוון שאין עוד נורמה, כמו בעבירות של סחר בבני אדם, לעיסוק בזנות, עוד לא נקבעה נורמה בבית המשפט, ברור לנו שהתיקים הראשונים שנביא לבית המשפט הם אלה שיקבעו את הנורמה. לכן הליווי הצמוד של הפרקליטות והבחירה בקפידה של התיקים שיוגשו לבית המשפט.


יחד עם זה אני רוצה להוסיף עוד משפט אחד. בכל מיני עבירות, כשהמחוקק מחוקק איזשהו חוק או איזשהו סעיף עבירה, המחוקק מדמיין או רואה לנגד עיניו איזושהי תופעה כזאת או אחרת שהוא מבקש למגר. זה לא אומר שמרגע שנחקק אותו סעיף הוא לא יכול לשמש באמת למיגור התופעה, אבל באיזושהי וריאציה או סיטואציה שונה. לגבי הסעיף של החזקה בתנאי עבדות, אני חושבת שאולי לא זה בדיוק מה שעמד לנגד עיני המחוקק כאשר הוא חוקק אותו, אבל אני חייבת לומר שברגע שיש לנו את הסעיף וראינו, לעניות דעתנו, שקיימים מקרים או קיים מקרה במדינת ישראל שהוא החזקה בתנאי עבדות, של נשים במיוחד במקרה שאני מדברת עליו – היו שני תיקים – פעלנו.

אני יכולה לנקוב בשם של הפרשה, של גואל רצון. בספטמבר אנחנו מתחילים לנהל הוכחות ובתור מי שליוותה את זה מקרוב אני חושבת שעבורי זאת היתה חוויה מאד מתקנת של לראות איך שלוש רשויות במדינת ישראל יושבות, מכינות ומתכוננות במשך מספר חודשים – אני מדברת על המשטרה, על משרד הרווחה ועל הפרקליטות – לפרטי פרטים, תוך התייעצות עם פסיכיאטרים ועם פסיכולוגים. שוקלים מראש כל מה שאנחנו חשבנו שאפשר לשקול כדי למנוע נזק ברגע הפעולה. במקרים דומים בעולם של פעולת הרשות כנגד קבוצה מסוג כזה, שאנחנו ידענו, הרבה מקרים כאלה הסתיימו באסונות, במוות, ואני חייבת לומר שכולנו הלכנו במשך שבועות ארוכים עם כאבים בבטן ועם חרדות לא מעטות מה יקרה ביום הפעולה. אני חושבת שהיה מרומם לראות את התחושה ולהפתעתנו, את התופעה. באמת ראינו קבוצה גדולה של נשים, שזה בא לידי ביטוי גם בהתנהגות שלהן הרבה יותר מהר ממה שחשבנו, שיצאו מעבדות לחירות במלוא מובן המילה. הן גם נתנו ביטוי לכך בהתנהגות שלהן ובעדויות שלהן במשטרה. אמנם אנחנו לא הגשנו תיק של החזקה בתנאי עבדות במסגרת איזשהו מושב חקלאי, אולי לא היתה כזו תלונה – אולי כן קיים או לא קיים, אני לא יודעת כרגע, אין כזו תלונה וכל מקרה נחקר לגופו – אבל היתה תופעה, לעניות דעתנו, של החזקה בתנאי עבדות של נשים ישראליות בסיטואציה מסוימת והמדינה פעלה.

אני מודה לך מאד ואני חושבת שאחד הנושאים שאנחנו מטפלים בהם במסגרת הוועדה הוא באמת להרחיב את שיתופי הפעולה בין המשרדים. אנחנו רואים ששיתופי פעולה בין המשרדים גם מניבים תוצאות גם ברמה של מניעה, גם ברמה של אכיפה וגם ברמה של הרחבת המודעות. אם דיברנו על לפני עשור, שהשיח הזה התנהל בצורה שהיא אולי קצת פחות מקבלת וקצת פחות מאפשרת וכמו שחברת הכנסת סולודקין ציינה, עם הרמת גבה ועם איזשהו זלזול, נכון להיום אני חושבת שאף לא אחד מהשרים או מהגורמים הפורמליים במשרדי הממשלה, לרבות העובדים הבכירים ועד האנשים שעובדים בשטח, לא מתייחסים לסוגיה הזאת בקלות או בזלזול כפי שנעשה בעבר וזה בא לידי ביטוי גם בשיח הציבורי.

רגע, אני רוצה להוסיף.

רק בקצרה ואנחנו נאפשר לסגן השר לומר את דבריו.

בטח, אבל אני לא יכולה לשתוק, בגלל שבמקרה של גואל רצון אנחנו ראינו שהמדינה פעלה באיחור ואני גם שואלת איפה היו זכויות האדם כשמידע ראשון בנושא זה הגיע לעיתונות, שנשים משרתות את הבעל שלהן בתנאים לא תנאים? אני חושבת שכמו במקרה שראינו, מקרה חיובי, בתופעה של הברחת נשים וסחר בנשים, ארגוני זכויות האדם וארגוני נשים התייחסו לנושא זה ברצינות, כך, לדעתי, אנחנו צריכים להתייחס לדברים שקורים בפנים, במדינה כמו שבמקרה גואל רצון. הייתי מאד מופתעת לראות איזו סערה היתה כשאני הצגתי טיוטה של חוק בורקה. אומרים: נשים רוצות בורקה על הפנים שלהן, זה חופש הביטוי שלהן. זה לא חופש הביטוי.

חופש הדיכוי.

כן. זה דבר אחר לגמרי. תודה.

תודה רבה. אנחנו נעבור לסגן השר. בבקשה, אדוני.

תודה. בוקר טוב, אני מתנצל על האיחור בגלל פעילויות אחרות, אבל בכל אופן אני עמדתי על כך שאני אהיה כאן, קודם כל בגלל ההזמנה של יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת ידידתי אורית זוארץ, שזאת כבר פעם שנייה שהיא מנהלת את זה וכמובן בין הוועדות עושה עבודה ברוכה. אני רוצה גם להודות לחברת הכנסת מרינה סולודקין, שנמצאת כאן, ולכולם. הנושא הזה של סחר בבני אדם, בפרט בנשים ובילדים, כמובן הוא תופעה פסולה, בזויה, בואו נאמר חמורה ביותר מהבחינה המוסרית וגם מהבחינה החוקית בארץ. על כך, אני חושב, כולנו כישראלים יכולים להיות מאד גאים. אנחנו מייחדים במיוחד את הדיון או את הפעילות לסחר בנשים ובילדים ואין הבדל במוסריות בין סחר בגברים או בנשים וילדים, אבל למה נשים וילדים מיוחדים? מכיוון שהם יותר פגיעים, אם זה בגלל נושא של זנות, אם זה בגלל עבדות של ילדים. לכן, מהבחינה הזאת, אני חושב שעיקר המאמצים שרשויות האכיפה ורשויות החוק מפעילות אצלנו הוא דבר מאד מאד חשוב. אני חושב שרשויות האכיפה מחזקות את המעמד המוסרי של ישראל.


יש פה נציג או נציגה של השגרירות האמריקנית, אני מקווה.

כן.

את מבינה גם עברית?

כן.

יופי. אני רוצה גם דרכך קודם כל להעביר תודה לשגרירות וגם לממשלה ולעם בארצות הברית על כך שגם כאן ארצות הברית לקחה עמדת מובילות בקהילה הבין-לאומית, כמו שארצות הברית היא המדינה הראשונה במעלה מבחינת הערכים, הדמוקרטיות והחופש והיא באמת דוגמה לכולנו, וגם, כמובן, בנושאים אסטרטגיים. גם בנושאים המוסריים ארצות הברית נטלה על עצמה עמדת הובלה ואנחנו מברכים על זה. אנחנו גאים מאד להיות הידידים הגדולים ביותר של ארצות הברית ובעלי הברית כאן באזור ואנחנו בהחלט משתפים פעולה גם עם הדוח, גם עם ארצות הברית קודם כל כי זה חשוב לנו כחברה, כמדינה, כעם וכמובן, זה עוד דבר שמחבר אותנו לידידתנו הגדולה ביותר, ארצות הברית.


אני חושב, גברתי היושבת ראש, שהיו הישגים בשנה האחרונה מאז הפעם האחרונה שישבנו. לצערי, עדיין אין לזה ביטוי בדוח של מחלקת המדינה ואנחנו עדיין בדירוג השני, אבל אני מקווה שבהמשך, בדיונים רצופים שיהיו בינינו לבין מחלקת המדינה והשגרירות אפשר יהיה כמובן גם לקבל בשמחה עצות ותובנות של מחלקת המדינה. אני גם מאד מקווה שנעבור לדירוג הראשון, שזה המקום שראוי לנו גם מבחינת מי שאנחנו, מה שאנחנו ומה שאנחנו שואפים להיות אבל גם, וזה יותר חשוב מבחינת הדוחות, גם מבחינת העשיה שכאן נעשית. העשייה היא באמת עשייה רב תחומית של כל המשרדים – אם זה משרד המשפטים ואם זה המשרד לביטחון פנים, נציגי המשטרה, משרד הבריאות והחקלאות, שגם הם, לצערנו, עוסקים במניעת הברחות של נשים ושל פועלי חקלאות וכו'. גם משרד החוץ עוסק בזה וחבר בפורומים השונים. אנחנו גם פועלים בשיתוף פעולה עם הארגונים הבין-לאומיים כמו קו לעובד, מוקד סיוע לעובדים זרים, אישה לאישה. כל הדברים האלה מאד חשובים.


אני יכול להגיד שמשרד החוץ עשה מאמצים משמעותיים בשנה האחרונה, יחד, כמובן, עם משרד החקלאות והתמ"ת – כמובן, גם את התמ"ת צריך להזכיר – להגיע להסכמים בין-לאומיים בנושא הגנה על עובדים זרים. אלה הסכמים בילטרלרליים מעבר לאמנות בין-לאומיות שאנחנו חתומים עליהן ובעיקר אנחנו מתרכזים בתאילנד, סרי-לנקה, ויאטנם ונפאל. עם תאילנד עומד להיחתם הסכם, שיאפשר גיוס של עובדים בפיקוח ה-IOM – International Organization of Emigration, של האו"ם, ארגון ההגירה העולמי. אנחנו מקווים מאד שזה יביא לצמצום ניכר ואולי אפילו למיגור תופעת הסחר בעובדים. עם סרי-לנקה יש טיוטה שהצגנו ואנחנו מקווים לאישור של הסרי-לנקים. עם ויאטנם ונפאל אנחנו קצת במצב יותר מקדמי, אבל אנחנו מאד מקווים שגם אתם נוכל להתקדם בנושאים האלה, זה בסך הכל גם אינטרס שלהם.


המחלקה הקונסולרית – נמצאים כאן רחל שני ועובדים נוספים של משרד החוץ – פועלת רבות גם כדי להכשיר את עובדי המשרד, כולל הקונסולים במדינות השונות. הקונסולים הם למעשה המגע הראשון או קו ההגנה הראשון שיש לנו עם אותם גורמים או אותם עובדים או אותם אנשים שרוצים להגיע לארץ, לוודא שהם מגיעים בצורה מכובדת, בצורה כשרה, בצורה חוקית ולא מנוצלים על ידי אף אחד.

יש קורסי כשירות תרבותית שעושה המשרד לבעלי תפקידים גם במטה, גם בשטח וגם במשרדי ממשלה אחרים, ואנחנו גם מנסים לחלוק את הידע והנסיון שנצברים כאן עם מדינות אחרות. יש לנו את מש"ב, שזאת המחלקה לשיתוף בין-לאומי, שהיא זרוע חשובה מאד של משרד החוץ. דרך אגב, אני אומר במאמר מוסגר שעם כניסתנו ל-OECD, שכולנו מתברכים בו, אורית, אנחנו מחויבים להגדיל מאד את תקציב מש"ב, שמבחינתנו היא זרוע חשובה מאד לקידום מדיניות החוץ של ישראל גם בנושא ההסברה. מדברים תמיד על הסברה. הסברה זה לא דיבור, הסברה זה מעשה. כשרואים talking heads זה כבר מאוחר מדי. צריך לעשות ולהקדים תרופה למכה וגם בעניין של מניעת סחר, מניעת עבדות ובמיוחד בנושא נשים וילדים הוספנו את זה לתפריט של הקורסים שישראל מציעה למדינות שונות ואנחנו נמשיך את זה.


אנחנו מנהלים וגם נמשיך לנהל דיאלוג מאד מאד בונה יחד עם משרד המשפטים ועם מחלקת המדינה, לגבי המסקנות של הדוח האחרון, וכמובן, את ההערות שלנו נעביר בערוצים המקובלים מול השגרירות כאן ומול מחלקת המדינה. יש לנו גם רעיון, שאני חושב שהוא חשוב, שמעבר לדיונים כאן עם השגרירות נשלח משלחת לארצות הברית, למחלקת המדינה, ואני מקווה שנוכל לתאם את זה עם השגרירות והגורמים הרלוונטיים יצטרפו למשרד החוץ – אנשים ממשרד המשפטים או אם אתם חושבים שצריך עוד. משלחת שתבוא ותדבר ואז אפשר יהיה גם לעשות תיאום ציפיות, רחל, לגבי הדוח של השנה הבאה כי באמת הכוונה שלנו, וזאת המטרה שאנחנו מציבים לעצמנו – לא רק מבחינה פורמלית לעבור מדירוג 2 לדירוג 1 אלא באמת לבצע שינויים, להמשיך את המגמה ולהאיץ אפילו את השינויים שנעשים בשטח.


כמו שאתם יודעים, ישראל חתומה ואשררה אפילו בכנסת את האמנות, בעיקר את הפרוטוקול למניעה ולמיגור של תופעת סחר בבני אדם, לענישה בגינה של אותה תופעה, בעיקר סחר בנשים וילדים. הפרוטוקול הזה הוא נספח, כמו שאתם יודעים, לאמנת האו"ם נגד הפשע המאורגן הבין-לאומי. היא נקראת אמנת פלרמו, שאנחנו, כמובן, חתומים עליה ואשררנו אותה, ויש את האמנה לזכויות הילד, שנקרא הפרוטוקול האופציונלי בדבר מכירת ילדים, זנות ילדים ופורנוגרפיית ילדים. בכל זה נמשיך, כמובן, ליישם את המחויבויות שלנו בהתאם לאמנות האלה שחתמנו עליהן.

אני חושב שיש גם תקדימים עולמיים מבחינת ישראל, שהיא גם מובילה במאבק הזה של סחר בבני אדם. יש את מקלט מעגן, שאולי כדאי אפילו לבקש מהשגרירות האמריקנית לארח אותם שם בשמחה, בפרויקט של מעגן. יש גם פרויקטים נוספים, שניזומים עכשיו.

בסך הכל, אני רוצה להגיד, חברת הכנסת זוארץ, שכמובן אנחנו עדיין לא שם, לא הגענו למנוחה ולנחלה, אבל יש התקדמות. אני חושב שאנחנו יכולים להתברך בהתקדמות הזאת, לא לנוח על זרי הדפנה ולהמשיך לעשות את זה כשהמטרה, כמו שאמרתי, היא למגר את התופעה עד כמה שאפשר ואני מקווה שנזכה בהכרה הזאת מטעם מחלקת המדינה כבר בשנה הקרובה. תודה רבה.

תודה רבה לך.

אפשר לשאול שאלה?

את יכולה לרכז שאלות. את רשומה לדיבור ואני אשמח מאד את תרכזו שאלות ותוך דברייך תוכלי להפנות גם שאלות לסגן השר. חשוב לנו באמת למצות את הדיון ואת ההתייחסות של כל משרד לחלק שלו בדוח ולאחר מכן נפתח את זה לשאלות. אני מניחה שסגן השר יוכל להתייחס בהמשך דבריו. נציגות משרד המשפטים, עורכת דין רחל גרשוני והילה טנא התייחסו בהרחבה גם לדוח וגם לפעולות שננקטות ובהחלט הועלו כאן כמה נקודות שמצביעות על כך שמדינת ישראל מובילה בתחום. יחד עם זאת, עדיין יש מקום לטפל ולמגר את התופעה האיומה הזאת. זה לא סוד שהמבחן האמיתי של החברה האנושית הוא ההגנה על זכויות האדם וכל חברה שרוצה להשתייך לחברה המתקדמת ולחברה המערבית, ל-OECD, זה לא לנוח על זרי הדפנה מרגע שהתקבלנו לשם אלא באמת להוכיח שאנחנו ראויים להיות שם. ראויים להיות שם פירושו באמת לטפל בחוליות הכי חלשות בחברה, כשאנחנו מדברים על סחר פנים של נשים, שלסוגיה הזאת לא ממש ניתן מענה. הנושא הזה נמצא בבדיקה על ידי המשרד לביטחון פנים ומשרד המשפטים ואולי זה באמת המקום להעביר את רשות הדיבור לנציגת המשרד לביטחון פנים ולשמוע על העבודה שאתם עושים. אולי בקצרה תתייחסי למסמך שיידון במושב הבא. המסמך הועבר כבר למשרד המשפטים, נכון, רחל? המסמך שמסכם את העבודה של הצוות הבין-משרדי הגיע?

כן, הוא כמעט מוכן והוא יוגש למנכ"ל משרד המשפטים ב-13 ביולי. נקבעה ישיבה וכשנקבעת ישיבה אין חזק מזה.

בסדר גמור, אני אשמח אם הנציגים יאמרו את דבריהם.

אל"ף, אני מברכת את רחל וזה הפתיח שלי כמעט בכל ישיבה. רחל, את מפספסת. אני מברכת את רחל כי היא סקרה בצורה מתודולוגית ומסודרת את העשייה והיא אומרת היכן היינו ולאן אנחנו הולכים, כשתוקן החוק בנושא עבדות ועבודות כפייה, באמת היינו במקום אחר לגמרי. היום, בשלוש-ארבע השנים האחרונות, אני יכולה לומר בצורה חד משמעית שאינה ניתנת לכמה משמעויות, שעשינו רבות. עדיין יש מה לעשות כי אני חושבת שאנחנו מזמן צריכים להיות במקום ראשון כמדינה נאורה, מדינת ישראל, ואני סבורה שאנחנו נהיה בשנה הבאה במקום ראשון, כמעט בטוחה, אבל עדיין יש לנו מה לעשות.


כל מה שאני רוצה לומר הוא שבעשייה של נושא האכיפה טיפלנו – זאת לא סטטיסטיקה להגיד כתב אישום כזה או אחר – אבל בעשרות אם לא במאות מקרים שעניינם פגיעה בחירות וכך אני מלמדת לדבר, לא על סחר בעבדות ועל עבודות כפייה, שזה נשמע וואוו. כשהולכים למושבים ולכל מיני מקומות זה לא ללכת למקום ולהוציא אלא יש הרבה עבודה סביב העניין הזה. אגב, אנחנו רואים שעוברת שמועה מאחד לשני ואני קוראת לזה המניעה. הנושא של המניעה בא לידי ביטוי ואם היו המון מושבים שהיו עם מידעים שנכנסים והיינו הולכים ומביאים, פתאום יש מקומות שידענו ושם שקט. זה שקט.


סוגיית הקורבנות בנושא עבדות – גם הקורבן למול החשוד. הרבה פעמים החשודים הם בעצמם זקנים, מבוגרים, והתיקים מאד נפיצים. אני לא רוצה לתת דוגמאות כדי לא לגזול זמן, אבל יש תיקים מאד נפיצים וצריך לדעת ללכת ולטפל בסוגיה הזאת. עושים את זה בצורה טובה. שיתוף הפעולה – בעבר, שיתוף הפעולה היה באוויר והיום אני יכולה לומר ששיתוף הפעולה פורה וטוב עם הארגונים. כל הזמן אני מברכת אותם גם על זה שהם מקבלים תלונות ומעבירים אלינו. אני לא מצפה שהם יחקרו במקום משטרת ישראל אלא אני מצפה שהם יעבירו את החומרים והחומרים אכן מגיעים.


נושא שהרבה לא מדברים עליו הוא גביית דמי תיווך וזאת סוגיה אחרת. זה פן אחר שאנחנו מטפלים בו למול חברות כוח האדם. רק לפני שבועיים הגשנו בקשה למעצר עד תום ההליכים נגד חברת כוח אדם וגם זה עשה את הרעש – הופס, מגישים כתבי אישום נגד חברות כוח אדם, כשלכאורה זאת עבירה מנהלית וכו'. רוצים לתקוף בכל הסוגיות האלה.


עדים – זה נושא חשוב, חברים. עדים שהם מהגרי עבודה בלתי חוקיים, להחזיק אותם במדינה, מי אני, דורית בן-מאיר? אני לא יכולה לתת אישורים. אנחנו כבר הגענו עד שר המשפטים ועברנו את המשוכה שעד יקבל אישור להמשיך לעבוד ולהיות בארץ ולא להסתתר במקום כזה או אחר. יש לנו מעקב מסודר וטיפול נאות. גם כשאני אומרת "נאות" יש עוד מה לעשות, אבל אני סבורה שאנחנו במקום טוב. הרבה פעמים אנחנו מעדיפים להרחיק, זאת אומרת שמצאנו את החשוד, מצאנו את הקורבן ואני אומרת לעצמי: עושים שיעורי בית, חבל על הזמן של בתי המשפט וכו'. לוקחים את החשוד ומרחיקים אותו מהארץ. זה גם סוג של עונש וגם סוג של מניעה.

איזה טיפול החשוד הזה עובר בתווך הזה?

יש חשודים שהם גם עובדים זרים. יש הרבה עובדים זרים, מהגרי עבודה, שהם קורבנות והם הפכו להיות חשודים. זה מעגל שלם ואנחנו לוקחים אותם, מרחיקים אותם מהארץ. אני יכולה לומר שאני לא שבעת רצון כי להיות שבעי רצון זה אוי ואבוי, יש לנו עוד המון מה לעשות ונעשה, אבל אני חושבת שעושים עבודה טובה. לעניין הדוח, בהחלט נשב עם רחל ונעביר את ההתייחסות המסודרת שלנו מעבר למה שהתייחסתי כאן.

מהקריאה שלי את הדוח וגם את ההתייחסות של המ.מ.מ. וגם את התגובות של המשרדים היתה לי תחושה שנוצר איזשהו פער בין המשרד לביטחון פנים למידע שהועבר דרכם, באמצעותכם. יש כאן ממש התייחסות ספציפית שלך, דורית, לכמה נושאים.

באיזה עניין?

אני צריכה לחזור לדוח. יש שם פער בהעברת המידע.

כן, כן.

זאת היתה התחושה שלי והיתה התייחסות שלך לפער הזה.

אני אתייחס.

האם אתם מעבירים דוח מפורט למשרד המשפטים? האם אתם מפרטים בדוח את כל הפעולות שאתם עושים? אני אומרת שהנושא הזה חשוב כי בעצם הדוח של מחלקת המדינה מתבסס על המדינה שעובר דרך משרד המשפטים, דרך הארגונים ודרך המידע שאתם מעבירים. אגב, לגבי משרד החוץ, בביקור במש"ב כרמל ובאחד המפגשים שקיימתי מצאתי שנעשית פעילות של הכשרת עובדות סוציאליות במדינות המוצא לטיפול בכל מה שקשור לחזרה בטוחה. העליתי את זה בפני עורכת הדין גרשוני ואני חושבת שהכנסתם את זה לדוח.

תאמיני לי, לא נעדר שום דבר.

השאלה היא באמת האם המשרד לביטחון פנים העביר מידע מלא ומפורט, כי לי לפחות נוצרה איזושהי תחושה של פער בין מה שצוין בדוח לבין ההתייחסות, ויש פה התייחסות מפורטת שלך לתגובות. אם אפשר, להבין בקצרה מאיפה נובע הפער.

אני התייחסתי. אני חושבת שיש שני סוגים של מידעים. ראשית, כשפירקו את מנהלת ההגירה ו-200 תקנים עברו לשטח לרשות האוכלוסין ואז, לכאורה, נשארנו בלי עיניים. אני חושבת שגברתי מדברת על זה. אבל, מה שקרה הוא שכאשר הפכנו להיות בלהב, ביחידה הכלכלית, מיקדנו עשייה, זאת אומרת לא היינו ממש צריכים את המידע הזה או מידע אחר כדי לטפל בסוגיה. אנחנו מקבלים מידעים ובניגוד לעבר, עד שגייסו את האנשים ועד שאנשים היו בשטח, היום אנחנו מקבלים חומרים ומידעים ומטפלים בזה בהחלט. הסוגיה הנוספת, שעניתי עליה, היא סוגיה של חומרים שאנחנו מקבלים, למשל, מארגונים לא ממשלתיים. זה עובר ויש לי קצינה שהיא נטו קצינה שמטפלת בחומרים ומבצעת מעקב. רואים את זה הרבה יותר טוב. אין לי ספק בזה בכלל.

זה מאד חשוב כי אנחנו רואים שנעשית פה פעילות ענפה, גם שינוי מאד משמעותי בגישה של השר לביטחון פנים ומשרדו ומשטרת ישראל. לעומת זאת, היו שם כמה הערות קונקרטיות.

אני אשמח לחדד משהו, גברתי. קיבלתי מהמשרד לביטחון פנים, כמו ממרבית המשרדים, עשרות עמודים של חומרים. כל החומרים האלה הובאו בפני מחלקת המדינה האמריקנית. מה שמחלקת המדינה האמריקנית בחרה להכניס לדוח זה, מה שנקרא, לא בשליטתי, כמובן. זה כבר שיקול דעת שלהם. מבחינת החומרים שלנו, כל החומרים המרובים מאד שהועברו מהמשרד לביטחון פנים הועברו למחלקת המדינה האמריקנית.

אתם מעבירים דוח התייחסות שלכם למחלקת המדינה?

כאמור, 221 עמודים.

לא, אני מתכוונת עכשיו, אחרי פרסום הדוח.

אחרי פרסום הדוח, כן.

אנחנו נשב כמו בכל שנה, נקבל את כל ההערות של כל המשרדים וכמו כל שנה נעביר את ההערות וכמו שסגן שר החוץ אמר, יש עכשיו רעיון אפילו לשלוח נציג ממשלתי כדי לדון עם מחלקת המדינה על הדוח הזה. זה מה שנעשה.

מה שאני למדה זה שאולי אנחנו צריכים באופן קבוע להזמין נציגות של השגרירות, בעיקר לישיבות שאנחנו מקיימים עם שרים, כדי להיות שותפים לכל העשייה שלנו. אנחנו צריכים לקחת את זה לתשומת לבנו. עודד ברוק, אתה רוצה להוסיף משהו בקצרה?

אני רק אציין אולי שהדוח הזה באמת עשה היפוך בשנה שעברה מנושא של סחר בנשים לזנות יותר לנושא של סחר למטרות עבודה וזה עיקר ההערות שלו כיום. בנושא של סחר לזנות תמיד נמצאים עם יד על הדופק, אבל הוא כבר לא מהווה את המרכיב הראשי כמו שהיה בשנים עברו. הנושא הזה צומצם במידה מאד מאד משמעותית. להבנתי לפחות, אפילו הארגונים, כאשר הם מדברים על נושא של סחר, הכוונה יותר לסחר פנים כי סחר חוץ כמעט שאין, הם כמעט לא מצליחים לאתר. מדובר יותר בנושא של עבדות, כלומר החזקה בתנאי עבדות מאשר נושא של סחר.

תודה. אני שוב מציינת שאנחנו מחכים לדוח של הצוות הבין-משרדי, שהיה בראשות המשנה למנכ"ל במשרד לביטחון פנים, ואחרי שהדוח יעובד במשרד המשפטים, בצוות הבין-משרדי, נקיים גם דיון בוועדה כי המיקוד היה בשינוי דפוסי הסחר, בעיקר לאור העובדה שחלק ניכר מהקורבנות מגיעים הנה עם אשרות תייר או מגיעים הנה עם אשרות עבודה. לכן, גם ההתייחסות של המשרדים צריכה להיות בהתאם לשינויים שהתחוללו כאן בשנים האחרונות. אני מברכת על שיתופי הפעולה שלנו עם מדינות, על הסכמי סחר וביטול הצורך בוויזות להגעה לישראל, אבל יחד עם זאת, לעיתים זה טומן בחובו גם סיכונים של אוכלוסיות, שהן אוכלוסיות מוחלשות שעלולות להיות מנוצלות גם כאן. אנחנו נעבור לשמוע את נציגת משרד הפנים שתתייחס לדוח ובאמת לשינויים שהתחוללו, לפחות בכמה החודשים האחרונים, במשרדכם. בבקשה.

בוקר טוב, אנחנו עברנו מהפך ממנהל אוכלוסין לרשות אוכלוסין, הגירה ומעברי הגבול. כתוצאה מהמהפך הזה אנחנו הפכנו לצומת זיהוי מרכזי בכל הנושא של סחר בבני אדם. התחלנו להעביר הכשרות והדרכות באופן שוטף לכל העובדים החדשים שלנו, שהצטרפו לרשות, הן עובדים חדשים שנכנסו למערכת והן עובדים שקיבלנו אותם כיחידת הסמך מהתמ"ת. אנחנו מהדקים את שיתוף הפעולה עם כל המשרדים וכראייה לכך, כמו שאמרה דורית, שיתוף הפעולה היום בין יחידת עוז למשטרה הוא טוב יותר. אנחנו מנסים למצוא כל מיני רעיונות יצירתיים, לדוגמה – אנחנו יודעים שכל נושא הסחר בנשים צומצם ואנחנו מנסים למצוא כל מיני פטנטים כי אנחנו יודעים שבמידה ואנחנו סוגרים לאותו סוחר את הדלת, הוא ינסה להביא אותה דרך החלון. אנחנו מעבירים מודעות והנחיות לכל העובדים שלנו בשטח, בפרט בלשכות, שאם יש לנו בקשות מוזרות של הבאת ידועה בציבור או כתוצאה מנישואין לארץ ונדלקת לאותו עובד נורה אדומה כי הוא רואה כאן משהו לא בסדר.
אנחנו בודקים את הבקשות האלה בעשר עיניים כדי לראות שאכן לא מנסים להביא לכאן נשים בצורה שונה. כמו שאמרתי, הסוחר מנסים להביא את אותה אישה או כידועה בציבור או כנשואה למישהו במדינה ואני רוצה להגיד לכם שאנחנו מנסים כל מיני דרכים למנוע את זה.


לגבי הנהלים – היתה הערה בדוח שאנחנו רוצים לעשות תיקונים לנוהל או להוריד אותו, אבל זה לא נכון. אני לא יודעת איך המידע הזה הגיע למרכז המחקר של הכנסת וזה לא נכון. אנחנו ממשיכים בנוהל כמו שהוא קיים היום, אנחנו נותנים ב 1 לכל מי שלמעשה נמצא כקורבן סחר, בין אם אלה נשים ובין אם זה סחר בבני אדם. לגבי הדוח האמריקני, אנחנו נמצאים כרגע בשלב שבו אנחנו לומדים את הדוח ברשות, אם נצטרך להפיק לקחים, אנחנו נפיק לקחים ואם אנחנו נצטרך לשפר מקומות זיהוי, נשפר את זה. את ההערות שלנו לדוח ניתן דרך רחל, שאנחנו עובדים אתה בשיתוף פעולה מאד צמוד ואנחנו מקווים לשפר את כל הנושא הזה. אנחנו נמצאים כרגע בכל הרשות בנושא של למידה כי הרשות עברה מהפך. תבינו, ממנהל מצומצם שהיה רק בנושא הגנה הפכנו למניעה, להגנה ולאכיפה ואנחנו מנסים כרגע לסגור את כל הצמתים האלה בצורה הרמטית. תודה.

תודה רבה לך. אני חייבת לציין שאחרי הפגרה מתוכננים שני דיונים, דיון אחד הוא עם שר המשפטים וההתייחסות של מערכת המשפט לכל הסוגיה של עבדות, סחר בבני אדם והפעילות שמתקיימת במשרד המשפטים. יהיה דיון מעמיק בנושא. דיון שני הוא עם רשות ההגירה ומנהל האוכלוסין יחד עם מר בן עמי, ראש הרשות שנכנס לתפקידו לפני מספר חודשים. הוא יגיע עם צוות משרדו להציג את תכנית הפעולה של משרדו לטיפול ולמיגור תופעות של עבדות, סחר בבני אדם בכלל ובנשים בפרט. מדובר בעבדות למטרות מין וגם בעבדות בתחומים האחרים. אני בהחלט חוזרת ומברכת את שיתוף הפעולה הפורה מאד עם השרים ועם ראשי המשרדים. במקרה של שר הפנים,

אחרי הדיון שהתקיים כאן לפני מספר חודשים עם מנכ"ל משרדו, העברנו ריכוז שהוגש לנו על ידי ארגוני זכויות אדם וארגונים שמטפלים בקורבנות סחר. מתוך כל הפניות שהוגשו, זיהינו בערך 19 מקרים שבהם מדובר על קורבנות סחר עבר ואנחנו מדברים על השנים האחרונות. חלק מהקורבנות הם סחר עבר מהשנים האחרונות, חלק הם מתחילת העשור, שנשארו בארץ. אני חייבת לציין את שיתוף הפעולה של השר בנושא, את הקצאת המשאבים והטיפול, כשחלק מהקורבנות גם קיבלו אשרות שהייה של ב1 וחלק מהם א5, בעיקר לאור העובדה שהם הקימו כאן משפחות ומגדלים כאן ילדים. יש פתיחות מאד מאד גבוהה של השר לטיפול בקורבנות הסחר, פעילות ממוקדת ומובחנת מסוגיות אחרות שמעסיקות את המשרד – עובדים זרים, פליטים ומהגרי עבודה. בסוגיות האלה צריך לפעול ולטפל באמת בצורה ממוקדת ומובחנת ולא לכרוך את כולן במקשה אחת. אני חייבת לומר שבמקרה הזה יש באמת תחושה של שיתוף פעולה, גם רצון והישג מצד המשרד. אנחנו גם נדווח מה קרה עם כל אחת מהפונות בישיבה שתתקיים עם ראש מנהל האוכלוסין.

אנחנו נעבור לשמוע את נציגות הארגונים, שיתייחסו לנושא. לאחר מכן נשמע את הגברת מרים שכטר ממשרד החינוך. בבקשה, תציגי את עצמך לפרוטוקול.

שמי סיגל רוזן ואני ממוקד סיוע לעובדים זרים. אני נמצאת כאן היום גם בשם ארגון קו לעובד. צר לי להיות משביתת השמחה הראשונה. אמנם, בהחלט, מדינת ישראל עשתה צעדים מאד משמעותיים בתחום המאבק בסחר בנשים למטרות זנות, נשים זרות שהגיעו ממדינות חבר העמים, ועל כך באמת מדינת ישראל ראויה לתשבוחות, אבל עכשיו אנחנו צריכים לשאוף ולהשיג את אותו הישג גם בתחום הסחר למטרות עבדות וגם בתחום הסחר בנשים ישראליות בתחומי מדינת ישראל. ישב פה רק לפני מספר שבועות ניצב סגלוביץ ובתגובה לדברים שאמרו נציגות הארגונים אמר שאנחנו יוצאות מנקודת הנחה שקיים בישראל סחר פנים. הוא אמר: אני כופר בהנחה הזאת. הנה בא עכשיו הדוח של משרד המדינה האמריקני ומאשר שאכן קיים בישראל סחר בנשים ישראליות למטרות זנות. בהחלט ראוי שנשאף להיות בקטגוריה הראשונה, אבל לצערי, המדיניות שמקדמת מדינת ישראל בתחום ההגירה תדרדר אותנו, אני חוששת, אפילו למדרגה השלישית.

אנחנו מדברים היום על כך שכבר בחוק ההסדרים הולכות לעבור הוראות, שיחריפו את הכבילה של עובדי הסיעוד למעסיקים שלהם, כבילה שכידוע מהווה מצע נוח לכל אותן עבירות של סחר ועבדות. כבר בחוק ההסדרים הנוכחי זה הולך לקרות. בנוסף מקדמת הממשלה, בהחלטת ממשלה שעברה בינואר 2010 נקבעה שורה של החלטות שבעצם בעתיד המאד קרוב יחריפו את הכבילה של העובדים למעסיקים שלהם, וזה למרות שבית המשפט העליון קבע כבר במרס 2006, שהכבילה של מהגרי העבודה למעסיקיהם היא מעין עבדות מודרנית. מדינת ישראל ביזתה את החלטת בג"ץ ואפילו אחרי שבית המשפט העליון קבע שהמדינה מבזה את החלטתו, דבר לא השתנה ועכשיו הולכים לעגן את הכבילה הזאת בצורה עוד יותר קשה בשורה של חוקים ותקנות, כך שאני לא רואה איך אנחנו נגיע בעתיד הקרוב לאותה קטגוריה ראשונה, כמו שאנחנו שואפים.

בנוסף לכך, אנחנו חוששים שכל אותן נשים פליטות וגם גברים שמגיעים מהמדבר, והמספרים עולים, ומוחזקים שם בתנאי עבדות, גם הטיפול של מדינת ישראל בהם לא יאפשר לנו לשפר את המעמד שלנו בנושא הזה.

אני רוצה רק לציין את המסמך של המ.מ.מ. דובר פה על אכיפה והמ.מ.מ. כותב שבשנת 2008 לא הורשעו בישראל מעסיקים וחברות תיווך על עבירות של סחר בבני אדם למטרות עבודה, העסקה בתנאי עבדות וגביית דמי תיווך. כמו כן, לא נשללו היתרי העסקה ממעסיקים שניצלו את עובדיהם ופגעו בזכויותיהם. זאת אומרת, גם היום יש לנו הרבה מאד מה לשפר ואני חושבת שהצעד הראשון שאנחנו צריכים לעשות עכשיו הוא להתמקד בשינוי המדיניות כך, שלא נגרום לכך שמהגרי עבודה יועסקו פה בתנאי עבדות ובעצם נחמיר את הניצול שלהם ואת הסחר בהם.

תודה רבה לך, סיגל, על דברייך. אני אתייחס בסיכום גם לסוגיה של מיפוי. אני לא יודעת עד כמה אתם מיודעים, אבל היתה פה ראש הרשות לקידום מעמד האישה וחשבתי שהיא תתייחס לנושא הזה. במשרד הרווחה החליטו, בעיקר לאור העיסוק המאד מאד אינטנסיבי שלנו בסוגיות של סחר פנים וניצול נשים, קטינים וקטינות בישראל למטרת זנות, לקיים מחקר ומיפוי רחב של כל קורבנות הזנות בישראל, באמצעות הנציגות שעובדות בשטח, גם במערכות הפורמליות שמטפלות בשיקום – אם זה סלעית או אופק נשי. הם יצאו למיפוי מאד מאד רחב שכן לאורך השנה עלו כאן נתונים לגבי היקף תופעת הזנות, הניצול והסחר בנשים ישראליות. ההחלטה היתה לקיים מחקר מעמיק של התופעה הזאת והתוצאות של המחקר יגיעו לשולחן הוועדה. אנחנו נוכל לקיים דיון בנושא.

יש כאן נציגה של משרד הרווחה? אני לא רואה אותה. הנושא הזה עולה בדיונים האחרונים, שהתקיימו בשיתוף משרד הרווחה, שאכן זכה גוף והם מתחילים בתהליך המיפוי. אני מניחה שהתהליך יארך מספר חודשים ואני מאמינה שבמושב הכנסת הבא נוכל כבר לקיים דיון עם שר הרווחה ובאמת להציג נתונים, כי זאת אחת הסוגיות שדיברנו עליהן בעקבות הדוח הקודם, על סחר פנים. כל עוד אין נתונים אמפיריים ואין מחקר ובדיקה מקיפים – אנחנו מדברים על כל הארץ, מאילת שבדרום ואנחנו מכירים את כל התופעות הקשות של פליטים, של פליטות ושל מבקשות המקלט ועד לקריית שמונה שבצפון, לרבות בחברה הערבית בישראל. כולנו מדברים כאן על נתונים ועל מספרים שהם תיאורטיים ואני מעדיפה שנחכה לדוח ונתייחס אליו בהתאם. הדוברת הבאה היא עידית.

אני נטע ברנר ממשרד התמ"ת ורציתי להגיד ששני דברים קרו בשנים האחרונות, שלא הועלו כאן.

אני מבקשת שתדברי בקול רם בבקשה.

הדבר הראשון שרציתי לומר הוא בקשר לפעילות של רבקה מקובר, שהיא שללה מאה רשיונות והיתרים של לשכות פרטיות. לשכות פרטיות הם הגופים שעוסקים בתיווך עובדים זרים לעבודה. אנחנו סבורים ששלילת הרשיון היא סנקציה הרבה יותר כואבת, לעיתים אפילו מהגשת כתב אישום, משום שהיא פוגעת ביכולת שלו לעבוד. רבקה מקובר גם נקטה במדיניות של מניעה במובן זה שחברות כוח אדם שכוסו באישיות משפטית אל"ף ורצו להיכנס בדרך אחורית באישיות משפטית בי"ת על ידי בנים/אחים או נשים של....

זה מה שרציתי לשאול כי כמו שאת יודעת, לפתוח חברה בע"מ במדינת ישראל זה הליך של חברות מדף שמחכות.

רבקה מקובר נקטה במדיניות הזאת וגם יש פסיקות של בית הדין הארצי, שאפשרו לנו להרים מסך ולראות מי באמת עומד מאחורי החברות האלה, כי באמת קרה שסגרנו חברה אל"ף וחברה בי"ת היתה אשתו של אותו מנהל או אותו בעל חברה שנסגרה. זאת הפעילות הראשונה שרציתי לדווח עליה וכרגע הפעילות הזאת עברה למשרד הפנים בכל הנושא של עובדים זרים.

מי מחליף את גברת מקובר במשרד הפנים והאם יש באמת גורם? היתה איזושהי תקופה שבה הנושא הזה נפל בין הכסאות ולא ממש טופל. זה עלה גם בדיון הקודם בוועדה.

אני לא יודעת מי מחליף אותה במשרד הפנים.

עד כמה שידוע לי זה מאיר שפיגלר, שהוא מנהל יחידת הסמך ואני יודעת שלאחרונה הוא גם ביטל כמה היתרים של מעסיקים.

של חברות, לא של מעסיקים. מעסיקים זה לא חברות.

אנחנו נגיש את כל המידע ואת כל הנתונים בדיון שיהיה.

זה חשוב מאד כי היה איזשהו שלב שהיה בין העברת סמכויות, הגדרת סמכויות.

אנחנו נתייחס לכל הנושא הזה.

כבוד היושבת ראש, קשה לומר כל הכבוד למשרד הפנים, שהעברת הסמכויות תמה. נכון, שפיגלר לקח אחריות באופן פורמלי אבל אני עוקב אחרי הסיפור הזה מאז שרבקה מקובר אמרה שהיא יוצאת. לא. לא נעשה.

גלעד הוא מהמ.מ.מ. ואנחנו בהחלט נתייחס לזה בדיון עם ראש מנהל האוכלוסין. חשוב לנו שתכינו את שיעורי הבית כראוי ותוכלו להציג את זה.

אנחנו מכינים את שיעורי הבית כרגע ואנחנו מבטיחים שנגיע לדיון מוכנים עם כל הנתונים ועם כל העובדות.

תודה.

רציתי רק לומר שזה התיקון שנכנס לחוק עובדים זרים בחודש אפריל, שמעגן את העברת הסמכויות ממשרד התמ"ת למשרד הפנים והדבר השני שהוא עושה, והוא חשוב מאד, הוא קודם כל עיגון של תפקיד הממונה על זכויות עובדים זרים בתמ"ת, והרחבת סמכויותיה. אנחנו נדווח על זה בדוח וזה לא דווח בדוח הקודם מכיוון שהתיקון עדיין לא נכנס לתוקף, אבל אני חושבת שזה משהו מאד משמעותי שבהחלט ראוי לציון גם כהסברה, גם כמניעה. אגב, אחד הדברים שהוכנסו היה החרגה של תחום הסיעוד.

ניסו להוציא את תחום הסיעוד מאחריות הממונה.

לא, ממש לא הצליחו.

זה נשאר. עמדנו בוועדה על כך שגם תחום הסיעוד יישאר תחת פיקוחה או אחריותה של הממונה ונפגעות סחר, שנפגעו במסגרת סיעוד תוכלנה לפנות לממונה. זה מה שניסו ארגוני הנכים למנוע והיתה שם התארגנות ולובי מאד מאד חזק. ההבנה, בסופו של דבר, היתה שהצורך להגן הוא לא רק על האדם הנכה אלא גם על העובדת שנמצאת במסגרת ביתו.

גם לסחר וגם להטרדה מינית הסיעוד לא הוחרג וזה גם מאד משמעותי.

לסחר והטרדה מינית כן. הממונה לא תוכל לטפל בעובדי סיעוד שיפנו אליה בתלונות כפי שיוכלו לפנות עובדי חקלאות או בניין.

היא תוכל לטפל בדברים מסוימים.

אך ורק בנושאי סחר והטרדה מינית.

בנושאים מסוימים.

בסחר למטרת עבודה, בסחר למטרות מין, בהטרדה מינית ובאלימות.

בסדר גמור. יש כאן עוד נושאים שאנחנו צריכים לדאוג שיטופלו והקצה הזה צריך להיסגר, אולי דרך משרד הפנים. אנחנו נעבור לשמוע את עידית שמש הראל ממכון תודעה. אנחנו ממש מתקרבים לסיום ולכן אני מבקשת להתייחס לדוח.

מכון תודעה, למי שלא מכיר, עוסק בשינוי תודעתי בגישה הציבורית כלפי תופעת הזנות. אני מתייחסת פה רק לנושא סחר למטרות חוץ ואני נמצאת פה בבחינת 'המלך הוא עירום'. אני רוצה להגיד משהו שאני אומרת בכל ישיבה שבה אנחנו דנים בדוח האמריקני של מחלקת המדינה האמריקנית, להטיל ספק גדול באמינות של דוח כזה, אם לא לומר צביעות, שמדרג מדינות כמו הולנד וגרמניה בדירוג 1, מדינות שמיסדו את הזנות. מי שמסתובב היום ברובע החלונות האדומים באמסטרדם לא רואה שם הולנדיות עם כפכפי עץ אלא רואה שם נשים שחורות. באיטליה, 95% מהנשים בזנות הן מניגריה. אני בספק רב עד כמה ישראל לעומתן צריכה להיות בדירוג 2, לדעתי אנחנו צריכים לעקוף אותן אבל זה הדוח וכך ארצות הברית רואה את הדירוג של המדינות.


קיבלנו דיווח על כך שבהולנד היתה דרישה לבקש מהאחיות בבתי החולים כחלק מהשירות לתת גם הרפיות לחולים. כולנו יודעים מה זה הרפיה והיתה דרישה לבקש מהן את זה כחלק מהשירות שלהן. זאת המדיניות בהולנד, שמדורגת בדירוג 1.


רחל, כשאני חושבת גם על הוועדה הזאת, מה קרה לה משנת 2001 ועד שנת 2010, אני, לצערי, רואה שאין שינוי. אין שינוי מכיוון שהוועדה הזאת עדיין מתייחסת לנשים קורבנות סחר כנשים זרות, שמגיעות לפה ממדינות מזרח אירופה וממקומות אחרים. הוועדה הזאת, לצערי, לא רואה שנשים ישראליות נמצאות בזנות בתנאים של סחר. יש אלמנטים מאד מאד ברורים של סחר בתוך מעגל הזנות הישראלית ומי שרוצה, אני יכולה לתת פה הרבה דוגמאות.

אנחנו מדברים על זה שאין אישה אחת שנכנסה השנה לתוך גבולות ישראל, אבל מידי יום נכנסות נשים צעירות וילדות לתוך מעגל הזנות והן לא הולכות לבד. יש מי שלוקח אותן, שנקרא סרסור, וסוחר בהן. אם זה בעל הבית, בעל הדירה או מי שזה לא יהיה. אורית, אני יודעת עד כמה את מחויבת לנושא הזנות ואנחנו כמובן מאד מעריכים את זה, אבל אם הוועדה הזאת היתה מתייחסת לדוח מתוך אורינטציה של מה קורה פה בזנות – קרוב ל-10,000, אני אגיד 15,000 והמשטרה תגיד שאנחנו מגזימים ולכן נגיד 10,000 נשים, גברים וטרסיות בעולם הזנות נמצאים במצב של סחר. אנחנו יכולים להגיד שמיגרנו את הסחר בזנות ונשים זרות לא באות, אבל מי ממלא את מקומן? הרי לא נגענו בביקוש ואנחנו מדברים פה כאילו שזאת תופעה ש... אוקיי, צריך להביא את הנשים ותפקיד המדינה להילחם בזה. אנחנו לא מדברים מילה על הלקוח, איפה הלקוח פה? מה אנחנו עושים כדי לעצור? למה אנחנו צריכים לקבל את זה כמובן מאליו שהוא צריך לקבל זנות? אותן נשים זרות לא באות, אבל מי נכנס במקומן? מי שנכנס זה נשים ישראליות, ילדות צעירות, מבוגרות, נערים, גברים, חיילים, טרנסיות וכל אלה נמצאים במעגל הזנות.


דיברו פה על מסעי מידע ואני לא ראיתי אף מסע מידע, מה שנקרא קמפיין ציבורי בנושא מלחמה בזנות ובביקוש. אני חושבת שלא צריך לקבל את זה. כמובן, אנחנו מחזקים את הפעילות בנושא של הפללת הלקוח, אבל יש מקום להתחיל לראות את הסחר בבני אדם למטרות זנות גם כחלק מהתופעה הישראלית פה שקיימת ופועלת ללא גבולות.

תודה רבה לך, עידית. אני רוצה לחדד משהו שאולי לא הובן מדבריי על פעילות הוועדה. יש כאן שני צירים מאד מאד משמעותיים, שמקודמים. האחד הוא הסקר שמקיים משרד הרווחה בנושא הזנות ועד שלא יהיו לנו נתונים אמיתיים ולא הערכות כלליות יהיה לנו קשה מאד להתייחס לסוגיות שהן לא אמפיריות. אנחנו יכולים לבוא ולהגיד שהתופעה הזאת היא רחבת היקף או שהיא מצומצמת והוויכוח הזה בין הארגונים לבין גורמי הממסד יימשך. בעיניי, הנתון שיגיע והממצאים שיגיעו ממשרד הרווחה – מי כמותכם יודע מה המחויבות של משרד הרווחה לנושא הזה, על הקצאת המשאבים, על הטיפול בתופעת הזנות, על הנסיון לסייע, נסיון שהתחיל לפני שנתיים, נסיון לסייע להוציא נשים ממעגל הזנות ולסייע להן לעבור שיקום לא רק פיזי-נפשי אלא גם שיקום תעסוקתי. אנחנו הצגנו גם בוועדה והיו כאן נציגות סלעית ונציגות אופק נשי, נציגות משרד הרווחה, משרד הבריאות והרשות לקידום מעמד האישה ונעשות פעולות למיגור התופעה. אנחנו רואים את הסוגיה של זנות וסחר פנים בנשים ישראליות ובאזרחים ישראלים בחומרה ואנחנו מטפלים בזה בכל הכלים שעומדים לרשותנו.


הציר השני הוא הדוח של המשרד לביטחון פנים על שינוי בדפוסי הסחר ועבודה עם הצוות הבין-משרדי שיגיע הנה לוועדה בתחילת המושב הבא. אני מניחה שאחרי שיהיו בידינו הנתונים נוכל גם להמליץ על פעילות, לרבות פעילות חקיקה. אנחנו רואים ואנחנו מודעים לכך שפעילות חקיקה לא תמיד ממגרת את התופעה ואנחנו מדברים על פעילות הרבה יותר מערכתית ורחבה של טיפול מערכתי מהצד המאתר ועד הצד המשקם, כשהוא מלווה את הקורבן, אין אם היא קורבן חוץ או קורבן פנים, בתוך המערכת עד שהיא חוזרת לחיים בחברה הנורמטיבית. אולי באמת עם הרחבת התודעה הציבורית נעביר את רשות הדיבור לגברת מרים שכטר, הממונה על שוויון בין המינים במשרד החינוך. בבקשה, גברתי. אולי תציגי קצת את הפעילות שלכם.

תודה. אני מתנצלת על האיחור. בדיוק הגעתי למחסום של הצעדה לגלעד שליט ונאלצתי לעמוד. הפעילות שלנו התחילה לפני שנתיים, בבקשה של הוועדה הזאת ובהתחלת פעילות של מערכת החינוך כרואה את עצמה כמחויבת לעסוק בהרחבת התודעה הציבורית כנגד סחר בנשים. עידית, אנחנו רואים את זה כמקשה אחת. זנות וסחר בנשים מבחינתי חד הם.


אני רוצה לציין שזה לא היה פשוט משום בחינה, לא מבחינת המערכת כמערכת, לא מבחינתנו. זה לקחת את החצר האחורית, שכמעט היה ברור שלמערכת החינוך אין נגיעה לזה. אנחנו עוסקים עם כל כך הרבה דברים: סמים, אלכוהול ועוד. גם זנות היה מאד קשה ובכל זאת כן נכנסנו לזה. היום אני יכולה להגיד שנעשות המון פעילויות בתוך הפעילות הרגילה שלנו, של שוויון בין המינים, של מגדר, של העצמה, של התמודדות עם נושאים של פרסומת, התמודדות עם נושאים של דוגמנות, התמודדות עם נושאים של החפצה. כלומר, אנחנו מעגנים את זה בתוך התפיסה הכוללת של מגדר וערכים של כבוד האדם.

וזה בא לידי ביטוי בתכנית הלימודים במערכת החינוך או שזה פרויקט נפרד?

זאת הנקודה האחרונה שאני הולכת לדבר עליה ולכן גם רציתי לדבר. אני יודעת שגב' רחל גרשוני דיברה על החינוך. הפרויקטים הם פרויקטים רחבים של מגדר, העצמה, כבוד האדם, נמ"ש למשל. כל פרויקט שאנחנו עושים היום בתוך מערכת החינוך מכיתות ה'-ו' ועד י"ב, הוא בנושא של זנות וסחר בנשים, החפצה של נערות, משמעויות של פרסומת סקסיסטית, משמעויות של השתתפות בדוגמנות וכו' וגם התפיסות והמיתוסים הסקסיסטים לגבי בנים ועל הצורך וכל מה שהעלית.


אני לא יכולה להגיד שאני שבעת רצון, אבל אני כן שבעת רצון מהתפיסה שאני היום כנציגה של מערכת החינוך יכולה להגיד: כן, זה מענייננו ואני יודעת שיש לי שותפים. הדברים מתחילים בגיל 14 וגיל 14 הוא גיל של בית ספר, כלומר זה מענייננו מאד מאד. אני לא לבד היום בתוך מערכת החינוך וזה מאד חשוב, כי בתחילת הדרך זה לא היה קל לאף אחד. היום, לקראת השנה הקרובה, התחלתי עם מקצוע של קולנוע ותיאטרון. אנחנו ניכנס גם דרך הספרות ובתוך מקצועות הלימוד נכניס את הנושאים שעוסקים בנושא של סחר בנשים, סחר בילדות. אנחנו מתחילים לבנות את זה ומי שיודע מה זה חינוך יודע שזה לוקח זמן, אבל משום שאני מכירה את עצמי, שאין לי זמן, אני מקווה שבשנה הבאה בזמן הזה אני אוכל כבר להרחיב את היריעה. ברור שלא נפסיק מלהמשיך לעסוק בנושאים של העלאת מודעות, שזה גם כולל מעבר לתכניות שציינתי ימי עיון שאנחנו עורכים. ימי העיון האלה מדברים על כבוד האדם – איש ואישה. כלומר, כבוד האדם שערך שכל הזמן מערכת החינוך מדברת עליו, אבל מעולם היא לא עסקה בכבודן של נשים. אני מקווה שנמשיך בפעילות.

תודה לך. מרים, רק שאלה אינפורמטיבית לגבי נתונים: כמה תלמידים או כמה מוסדות חינוך שותפים לפרויקטים שאתם מקדמים. אם אני מבינה נכון, המיקוד הוא בעיקר חטיבות ביניים ותיכוניים.

המיקוד הוא חטיבות ביניים ובתי ספר תיכון, למרות שבכל נושא ההחפצה, למשל, שזה כאילו תמים כי ילדים משתמשים בילדים אחרים כחפץ בעוד דברים – תקנה לי כל הזמן אוכל, תתן לי להעתיק וכו', כלומר המושג של החפצה לא נולד כשמתחילים בפעולות של זנות וסחר בנשים, הוא נולד הרבה קודם.

זה ציר נוסף שאני רוצה שתתייחסי אליו. שאלה אחת היא כמה בתי ספר משתתפים בפרויקטים האלה ומקבלים, אם אני מבינה נכון, את ההדרכות? הציר השני הוא לגבי השתלמויות מורות וגננות לאיתור של קורבנות תקיפה מינית.

מעל 25,000 תלמידות ותלמידים במערכת החינוך עסקו בנושאים של המגדר, ההעצמה וכל מה שציינתי ואני רוצה להאמין שלמעלה ממחציתם, אם לא יותר – אני לא רוצה להעלות את הרף, אני רוצה להוריד אותו – קיבלו הדרכות בנושאים של סחר בנשים וזנות. הציר השני של השתלמויות מורים – כל בתי הספר שעושים השתלמויות של כבוד האדם – מגדר, וכבוד האדם – שוויון בין המינים, מקבלים יחידה שעוסקת בנושא של סחר בנשים. כל בתי הספר האלה עושים את ההשתלמות. אני רוצה להגיד שהנושא של טיפול בנערות בסיכון וטיפול בתקיפות מיניות נמצא בטיפולם של שפ"י ואני אשמח להעביר אלייך את הנתונים. אני אבדוק ואעביר אלייך את הנתונים.

רציתי לשאול אם מנכ"ל משרד החינוך שותף בוועדה הבין משרדית?

לא, לא. בוועדת המנכ"לים לא.

מנכ"ל משרד החינוך לא שותף. יכול להיות שיש מקום להרחיב את מספר השותפים כי אנחנו מדברים פה על הרחבה של תודעה ציבורית ועיסוק בסוגיה של זכויות אדם ועבדות.

יכול להיות, נכון.

אני אפנה למשרד החינוך בצורה פורמלית.

אני אדבר עם המנכ"ל שלנו על זה. מנכ"ל משרד המשפטים פעל לכלול את נציג האוצר בשנה שעברה ואפשר לפעול גם לכלול את נציג משרד החינוך.

יש לזה חשיבות מאד גדולה כשאנחנו מדברים על טיפול מערכתי והרחבת התודעה הציבורית. למשרד החינוך יש חלק מאד מאד משמעותי בתהליך הזה. זהו, אנחנו מתקרבים לסיכום. אנחנו מסיימות ולכן תהיה זאת דוברת אחרונה ואני אסכם, ברשותכם.

אני סיגלית זוהר מהלשכה לסיוע משפטי בתל-אביב. האגף לסיוע משפטי מעניק סיוע משפטי לנפגעים לפי חוק איסור סחר בבני אדם בתביעות אזרחיות, בבקשות לאשרה ובהליכים מנהליים שונים. האגף מעניק סיוע משפטי לכלל קורבנות הסחר, בין אלה שמעידים ובין אלה שלא מעידים, בין אלה ששוהים במקלטים השונים ובין השוהים מחוץ למקלטים. השנה לא הוזכרנו למעשה ואין בדוח מחלקת המדינה התייחסות לפעילות הענפה שלנו. להערכתי, למעלה מ-95% מהשוהים באטלס ובמעגן מקבלים סיוע משפטי. בשנת 2009 קיבלנו מספר רב של פסקי דין, שנקבעו בפסקי הדין הלכות מאד מאד חשובות, שאין לייחס הסכמה לקורבנות סחר לסחר בגופם ושלקורבנות סחר יש זכות לפיצוי מוגבר, גבוה. זה מופיע כחוט השני בכל פסקי הדין ואני מקווה שאם באמת יהיה איזשהו נציג שיגיע לארצות הברית, הדברים יצויינו.

תודה רבה, אני מסכמת כי אנחנו חייבים לעלות למליאה. אני מתנצלת.

זה ייקח בדיוק שתי דקות.

אני ממש מתנצלת.

זה שתי דקות.

אני נורא מתנצלת. אנחנו מסיימים את הדיון וחייבים לעלות למליאה. לסיכום, הוועדה מאמצת את הדוח. הוועדה תפעל בשיתוף משרדי הממשלה והגורמים השונים לבחון בצורה יותר ממוקדת ופרטנית את ההערות שהועלו בדוח. כמובן, הוועדה פונה לצוות הבין-משרדי ומחזקת את ידיהם בפעילותם ומצפה שתהיה התייחסות לדוח, בעיקר לאור הנתונים שהועברו והפערים בין הצגת הנתונים שהועברו לבין הנתונים שהועלו בדוח. זה ברור? מדובר בפער בנתונים, בעיקר בין אלה שעלו גם כאן בוועדה וגם בהתייחסות של משרדי הממשלה לבין ההתייחסות אליהם בדוח. יש כאן כמה פעולות שאנחנו מצפים שייעשו, וביניהם, כמובן, הגברת האכיפה והענישה כנגד מי שעוברים עבירות סחר בבני אדם למטרות עבודה והעסקה בתנאי עבדות, ניצול וכפייה ובכלל זה עיכוב דרכונים וכל הפעולות שצוינו כאן. הבטחה של זיהוי קורבנות הסחר בבני אדם והגנה עליהם כדי שהם לא ייפגעו בתהליך הבחינה או ההגנה עליהם מפני עבירה על חוקי ההגירה בתקופה שבה הם נותנים עדות. אנחנו מדברים על חקירה מעמיקה של תופעות סחר באזרחיות ישראליות לצורך מתן שירותי מין ואנחנו בהחלט מצפים לדוח של משרד הרווחה והמשרד לביטחון פנים.


ציר נוסף שעלה בדיונים הקודמים – אנחנו ממליצים למשרד החוץ ואנחנו פונים בבקשה למנות קונסולים של עבודה ותעסוקה בעיקר בשגרירויות באותן מדינות המקור שעליהן אנחנו יודעים. בדיון הקודם בוועדה עלה העומס הרב על הקונסולים, בעיקר במדינות שהן מדינות מקור למהגרי עבודה, שמגיעים לישראל עם אשרות ואז, כמובן, להבטיח את הראיונות עם מהגרי העבודה, להבטיח את מידת ההתאמה שלהם לתפקיד המיועד, את החוזים שעליהם הם חתומים וזה בשיתוף התמ"ת ומשרד הפנים. זה נושא שעלה בדיון וחשוב לי לחדד אותו בפניך. כמובן, הנגשת המידע באשר לזכויותיהם ולחובותיהם כעובדים, בחינה של המידעונים גם ברמה של שפה וגם ברמה של הנגשה לעובד. אנחנו נמשיך לפעול בשיתוף פעולה. תודה רבה לך על כך שהגעת, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15