PAGE
50
ועדת הכספים

29.6.2010


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 433

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ז בתמוז התש"ע (29 ביוני 2010), שעה 10:00

הצעת חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התש"ע-2010

חברי הוועדה: משה גפני - היו"ר

יצחק וקנין

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

ראלב מג'אדלה

רונית תירוש

פרופ' זוהר גושן, יו"ר רשות ניירות ערך

עו"ד שמשון אלבק, היועץ המשפטי, רשות ניירות ערך

עו"ד דניאל רימון, הממונה על החקיקה, רשות ניירות ערך

עו"ד אורלי דורון, מיסוי וכלכלה,הפרקליטות המדינה

צבי גבאי

עו"ד מרים אילני, משרד המשפטים

לילך שמע-זלוטוקרילוב, בנק ישראל

גד סואן, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות

עו"ד נתי שילה, היועץ המשפטי, איגוד החברות הציבוריות

מיקי ציבייר, יו"ר איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

עו"ד שלומי זיסמן, איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

עו"ד יונתן מודריק, איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

עו"ד רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר

עו"ד טל נד"ב, היועץ המשפטי, איגוד הבנקים בישראל

עו"ד רן ונגרקו, איגוד הבנקים בישראל

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התש"ע-2010

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התש"ע-2010.


בגלל י"ז בתמוז, הישיבה תהיה קצרה מהרגיל.


אנחנו מתחילים בסעיף 52סא.

52סא.
הליך אכיפה מינהלי והליך פלילי

החל הליך פלילי לפי פרק זה נגד מפר, לא יוגש בשל המעשה המהווה את ההפרה כתב אישום נגד המפר, וכן לא יוטל על המפר בשל המעשה כאמור עיצום כספי לפי פרק ח3. לעניין זה, "תחילת הליך" – זימון המפר לבירור ההפרה לפי סעיף 52מב(א)(3) או מסירת הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי סעיף 52מד.

תסבירי את הסעיף. יש הערות.

ברור שרוצים לתת לרשות רמה של גמישות הכרעה בין הליכים מינהליים ופליליים, אבל יש איזושהי נקודת זמן שממנה מצרים את שיקול הדעת של הרשות ואומרים שלא ניתן לעבור מהליך אחד למשנהו ונקודת הזמן הזאת היא הנקודה בה יש מגע ישיר בין הרשות לבין המפר, אם משום שנשלחה לו הודעה ואם משום שהוא זומן לתשאול וממנה ואילך אי אפשר בעצם להגיש כתב אישום או להטיל עיצום כספי.

ההערה שלי חוזרת על דברים שכבר בעצם אמרנו אותם אבל הם מתחדדים בסעיף הזה. יש כאן בעצם סוג של עקיפה של החלטת היועץ המשפטי לממשלה אם לפתוח בהליך פלילי או לא לפתוח בהליך פלילי. מהסעיף עולה למעשה שההחלטה אם המסלול יהיה מסלול פלילי או מסלול מינהלי היא בידיים של יושב ראש הרשות לניירות ערך. אני חושבת שצריך להבהיר כאן את הסמכויות. אני לא בטוחה שזה נכון כמו שזה מנוסח כרגע.

נכון לעכשיו הסמכות הזו ממילא נמצאת אצל יושב ראש רשות ניירות ערך כי הוא זה שמחליט על פתיחה בחקירה פלילית. אם הוא לא מחליט על פתיחה בחקירה פלילית, ממילא זה לעולם לא יגיע לפרקליטות וזה לא יגיע ליועץ המשפטי לממשלה. נכון לעכשיו, כאשר הוא מחליט לא לעשות כלום עם הדבר הזה, פשוט אותו אדם שעשה עבירה יוצא בלא כלום. זה כל ההבדל.

בסדר, אבל זה שונה. זה שונה משום שהיום אתה מסדיר את ההליך המינהלי ואתה מסדיר את ההליך הפלילי, אתה מעלה את זה על החקיקה. אני לא חושבת שזה נכון שהדבר יוכרע מבלי שתהיה איזושהי התייעצות, מבלי שתהיה איזושהי הכוונה ברורה בחקיקה מה היחס בין הסמכויות שלך לבין הסמכויות של הפרקליטות.

את צריכה להסתכל על השלב בו זה מתרחש. השלב שבו זה מתרחש זה שלב שבו מתקבל חומר מודיעין ועל בסיס חומר המודיעין מתכנס פורום אכיפה ברשות שאמור לקבל החלטה האם לפתוח בחקירה פלילית, ואז, אם ההחלטה הזאת מתקבלת, ממילא זה כבר לא יהיה בידיים של הרשות כי זה יגיע לפרקליטות ורק הפרקליטות יכולה לסגור את התיק לבין ההחלטה שיכולה להתקבל באותו פורום עצמו שלא לעשות כלום.

ההליך המינהלי.

בדיוק.

עד היום היה או כלום או פלילי.

נכון. ההחלטה אם זה כלום או פלילי, ממילא נמצאת אצל היושב ראש.

או עיצום כספי.

או עיצום כספי, בסדר, אבל זה כמו כלום.

זה הרבה כסף.

כל מה שאני אומר זה שממילא הסמכות נמצאת שם. כל מה שעכשיו מוסיפים, אומרים שכאשר אתה מחליט במקום לעשות כלום, לפתוח בהליך מינהלי, אנחנו לא רוצים שעל הבן אדם שאתה עושה לו את ההליך המינהלי, תהיה חרב מונפת מעל צווארו שכל רגע יכולים לומר לו שאם הוא לא ישתף פעולה יעבירו אותו לפלילי. אומרים לו שידע שברגע שהלכו אתו בנתיב האזרחי, הוא מוגן ואין לו יותר את החרב שיבוא מישהו ויסיט אותו למסלול הפלילי. זה כל מה שזה עושה. זה נותן לו הגנה מלאה לדעת שהוא יכול לשתף פעולה באופן מלא בהליך של בירור מינהלי בלי לחשוש שדברים שהוא יגיד, יסיטו אותו להליך הפלילי. זה כל מה שיש כאן.

זה מונע מהפרקליטות להגיש כתב אישום במקרה שהפרקליטות בחנה את חומר הראיות והגיעה למסקנה שצריך להיות הליך פלילי.

זה אף פעם לא יגיע אליה.

ההערה שלך היא לא לסעיף הזה אלא לסעיף 56ח המוצע.

לא, 56ח זה סעיף אמות המידה. גם שם יש לי הערה.

ההחלטה להתחיל לפתוח בהליך מינהלי, אבל אומרים שברגע שפתחתי בהליך מינהלי, אני רוצה להגן על המפר.

אני רוצה שאת לא תפתחי בהליך מינהלי אם הפרקליטות חושבת שיש כאן מקום ללכת להליך פלילי.

היא לא תחשוב.

היא לא יכולה לחשוב את זה. היא לא נמצאת בשלב הזה בשביל לחשוב כך.

אנחנו לא מצרים את שיקול הדעת של הפרקליטות ביחס למצב הקיים. היום הפרקליטות נכנסת לפעולה ברגע שחקירה הופכת להיות גלויה, ברגע שנאשם מוזהר, ואז מיידעים את הפרקליטות ויש נוהל לכך, כי שם בעצם החלטה של הרשות להפסיק את החקירה ולעבור לאיזשהו משהו אחר – אם זה כאן לפי סגירת תיק מותנית או אם זה לעבור לבירור מינהלי – זו החלטה שהיא קצת דומה לסגירת תיק. מכיוון שהיא קצת דומה לסגירת תיק אחרי השלב החקירתי, אנחנו פונים לפרקליטות ומערבים אותה ואפילו מקבלים את אישורה. במצב שלפני כן, זה לא במסגרת שיקול דעת של פרקליטות. פרקליטות יכולה רק להחליט אם כן מגישים כתב אישום או לא מגישים כתב אישום.

מה קורה אם תוך כדי החקירה המינהלית יתברר שמדובר בפלילי ממש?

זה ויתור שהרשות עשתה בעניין הזה לצורך הגנה על זכויות הנאשמים או המפירים. זה ויתור מאוד משמעותי ואני חושב שזה ויתור חשוב והכרחי. כל הזמן מדברים על ההגנות שצריך לתת לבן אדם שעומד בצד השני וזאת ההגנה העיקרית. אתה לא יכול להחזיק את החבל בשני הקצוות, גם מצד אחד לומר לו שאתה עושה לו בירור מינהלי, שאין לו זכות שתיקה, כללי הראיות מעודנים, ואז יום אחד אתה תאמר איזשהו משפט שנוגע לעניין ואני אבוא ואומר שאני מזהיר אותך עכשיו ואני מעביר אותך להליך פלילי. זה קצת יותר מדיי. כאן זאת הגנה מאוד מאוד משמעותית שאנחנו נותנים לבן אדם ואומרים לו שהוא עכשיו בנתיב האזרחי ושלא יחשוש, לא נעביר אותו למסלול הפלילי.

אנחנו גם משאירים אזור שבו הרשות יכולה להתלבט ולהעשיר את המידע שלה. היא יכולה לפנות לפי סעיף 56א ולעשות בירורים.

הסופיות הזו חשובה ביחס למפר, אבל השאלה אם הויתור הזה שאתה אומר שהרשות עושה, זה ויתור שהוא גם על חשבון היועץ המשפטי לממשלה.

תראי מה החלופה. היועץ המשפטי לא מוותר על כלום.

הוא לא שותף להחלטה הזאת. אין לו שותפות בהחלטה.

הוא לא היה שותף גם קודם.

הוא היה.

בפורום אכיפה אין שום מעמד ליועץ המשפטי לממשלה או לפרקליטות. ברגע שהתקבלה החלטה לא לפתוח בחקירה, הוא לעולם לא ידע מה היה שם, לא מינהלית, לא פלילית ולא כלום. הוא לא מוותר על כלום. התיק הזה נגנז. יש עשרות תיקים כאלה שנגנזים.

אבל כאן אנחנו לא במצב שאתה לא עושה כלום. אתה הולך להליך אכיפה מינהלי.

נכון.

ראיתי את הסעיף הזה כאשר עברנו בחטף על החוק וגם אותי הוא הטריד, אני מודה. שאלתי אתכם מה קורה אם במהלך הבדיקה מתגלה כאשר יש חשד לפלילים ממש וזה ראוי לכתב אישום. זה לא שהיום הדברים מגיעים לידי היועץ המשפטי לממשלה ולידי הפרקליטות והם מחליטים. היום אנחנו מדברים על אותו חומר שאלמלא הרשות הייתה פותחת בתהליכים של אכיפה מינהלית, הוא היה פשוט נקבר. הרשות הייתה מחליטה שהיא לא מעבירה את זה הלאה. אנחנו עוברים בדיוק על אותו דרג ביניים של עבירות שאתה לא סוגר עליהן תיק ואתה לא מעביר אותן להליך פלילי, שבשביל זה בכלל החוק הזה קיים.


לכן השאלה היא אם אנחנו מונעים את ה-SAY מהיועץ המשפטי לממשלה, היא לא רלוונטית כי ממילא אין לו SAY.

את זה הוא אמר.

נכון. אני אומר למה הסעיף הזה הטריד אותי. הוא מקל מדיי לטעמי על הנחקרים בנסיבות מסוימות אבל מצד שני אני חושבת שבאמת יש כאן המון הגיון כי יש כאן הרבה מקלות ואתה צריך גם גזר. אדם שנכנס להליך הזה, הוא צריך להיכנס כשהוא יודע שלא יהיה מעבר לפלילי וכך הוא ייכנס לזה עם יותר שיתוף פעולה וזה יהיה הליך שהוא יהיה יותר הליך מוסכם.


לכן, למרות הסתייגויות מסוימות, אני בעד הסעיף הזה.

גם אני התלבטתי רבות בסעיף הזה. אני שומע את דבריו של יושב ראש הרשות ואני מבין את הנימוקים שהם כבדי משקל. הוא משאיר את יכולת התמרון. בסופו של דבר הייתי רוצה שגם מישהו אחר יבחן לפני שנכנסים למסלול.

מי?

לפני שנכנסים למסלול, או מינהלי או פלילי, שיהיה עוד היבט ועוד עין.

זה לא קשור לסעיף הזה. מה שמציע עכשיו חבר הכנסת כהן זאת עוד ערכאה.

לא עוד ערכאה.

אבל היא לא קשורה לסעיף הזה.

ב-56ח אמרת שנדחה את הדיון כאשר נגיע לשם ואנחנו גם אמרנו שנהיה מוכנים שאמות המידה בקשר להכרעה בין הליך של בירור מינהלי לבין הליך פלילי, יעוגנו בחוק עצמו. אז בעצם שיקול הדעת של היושב ראש יצומצם בחוק עצמו בלי צורך להכניס עוד גורם נוסף לתהליך.

אי אפשר להכניס לתהליך בשלב הזה אף אחד.

אפשר לעשות העברת סמכויות. מה הסמכות של פרקליט מחוז בשלב הזה ומה הסמכות של הרשות.

אי אפשר להכניס בשלב הזה אף אחד.

זה ייתקע אצל פרקליט המחוז במשך שנים ולא תהיה אכיפה מינהלית. זה מה שיקרה.

אבל אם המקרה מתאים להליך פלילי?

איך הוא ידע את זה?

אם הוא מתאים להליך פלילי, הם יעבירו אותו להליך פלילי כפי שהם עשו עד היום. את רוצה לקחת את התיק הזה ולהשכיב אותו בערכאות משפטיות? זה מה שאנחנו מנסים למנוע.

אני אומר שאי אפשר להכניס לתהליך הזה אף אחד. אי אפשר סביב זה שהרשות באה ואומרת שיש תיקים שאנחנו זורקים לפח האשפה ולא עושים אתם כלום ויש הפרות, סביב זה שהרשות אומרת שנשפר ונשכלל את האכיפה כפי שקיים במקומות אחרים בעולם. סביב זה להיכנס ולהתערב בתוך תהליך שכבר קיים היום בתוך הרשות ועובד בצורה ראויה. מה זה אומר? שאני אכניס פרקליט לפורום אכיפה? זה מה שאתם אומרים כאשר אני יושב על החומר המודיעיני הכי רגיש? אני אכניס אותו לשלב הזה שהוא יגיד אם זה פלילי או זה מינהלי? למה היום סומכים עלי שאני אחליט שזה כלום או פלילי? מה ההבדל?

רציתי להוסיף לעניין המעבר. אנחנו עשינו את האיזון הזה והצעת החוק הזאת עושה הבחנה בין עיצום כספי פשוט לבין הליך מינהלי מורחב. כאשר העיצום הכספי הוא פשוט וההליך הוא לא כבד כלפי המפר, אנחנו כן קבענו שאם יש משהו שהוא פלילי, אפשר לעבור. אבל ההליך הזה שהוא ההליך המינהלי המורחב, הוא הליך כבד ואנחנו עובדים עליו עכשיו כי אנחנו רואים אותו כהליך כבד ואמרנו שאי אפשר לעשות את המעבר הזה בפלילי וכן עשינו את ההבחנה. זאת אומרת, אם ההליך הוא פשוט, כן אפשר לעבור לפלילי. כאשר ההליך הוא כבד, אנחנו רוצים את ההגנה הזאת על המפר שלא יהיה לו מעין סיכון כפול. זה לא סיכון כפול כי זה לא פלילי-פלילי, אבל יש כאן מעין סיכון כפול מבחינת המפר ולכן הלכנו על המודל הזה.

גד סואן.

אנחנו תומכים בסעיף הזה. נגיע לסעיף אחר, לסעיף 56, ונראה מה הם השיקולים, איפה הם צריכים להתפרסם ומי צריך לפרסם וכדומה. אבל כאן כאשר יושב ראש הרשות מחליט ללכת להליך הזה, על סמך מודיעין או לא מודיעין, כדי להביא לחקירה אמיתית של זה ולשיתוף פעולה עם המפר לכאורה, לכאורה הוא לא ישתף פעולה אם הוא ידע שחרב העבירה הפלילית מרחפת מעל ראשו.

זה גם לא הוגן כלפי הנחקר.

בוודאי שלא.

גד, אתה מסכים לזה?

אנחנו מסכימים לזה. אכיפה מינהלית זה דבר עדיף לכל מפר על פני אכיפה פלילית. אם אתה רוצה שבאמת העסק יצליח, אתה צריך להבטיח לו שזה לא יעבור באמצע להליך הפלילי כי אז הוא ייענש פעמיים, גם מינהלי וגם פלילי, ואת זה אתה בטח לא רוצה.

את זה אנחנו חוסמים.

לכן אנחנו מסכימים.

תודה רבה. הסעיף הבא.

62סב.
שינוי התוספת השביעית

שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את התוספת השביעית.


זאת רשימת ההפרות. זה דומה למנגנון שקבוע היום בתוספת החמישית.

למה זה כאן?

למה לא? אלה ההוראות הכלליות. זה חלק ההוראות הכלליות שנוגעות להליך המינהלי.

אני לא יודע מה זה התוספת השביעית.

התוספת השביעית כבר הוזכרה כמה פעמים קודם.

התוספת השביעית קובעת את כל ההפרות המינהליות.

סעיף הזה בכל חוק נמצא בסוף החוק.

לא.

בכל חוק שאני מכיר, סעיף כזה נמצא בסופו, אבל בסדר.

אצלנו בסוף הסימן של העיצום הכספי הפשוט, יש שינוי של התוספת. גם היום בחוק, ובסוף כל מקום שזה האזור שלו, יש שינוי בתוספת הרלוונטית ולא כל שינוי התוספות נמצא כאן.

לא איכפת לי, אבל אתם חשבתם ושמתם את זה כאן או שלא חשבתם?

בהחלט חשבנו. אני חושבת שחשבנו על כל דבר. דווקא כאשר קוראים את האזור, מחפשים לדעת איך אפשר לשנות.

52סג.
הליך מינהלי כנגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי

(א)
יושב ראש הרשות יידע את המפקח על הבנקים שמונה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941 (להלן – המפקח על הבנקים) על החלטתו לפתוח בהליך בירור מנהלי כנגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי.

(ב)
הוחלט על פתיח הליך אכיפה מינהלי כנגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי, ובכוונת יושב ראש הרשות לכלול בהודעה על פתיחת ההליך כנגד המפר את האפשרות להטיל עליו איסור כהונה כנושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי, יודיע יושב ראש הרשות למפקח על הבנקים על כוונה זו וישמע את עמדתו בעניין זה.

אני ממש לא מבין. אנחנו מתחילים עכשיו סוגיה חדשה שלא הייתה.

נכון, אבל היא הועברה לוועדה.

אין לי טענה, אבל זה ממש קטע חדש לחלוטין.

אני רוצה להסביר.

סתם, מתוך סקרנות. לא שזה מפריע לי.

הדבר הוא מאוד פשוט. כיוון שבתוך אכיפה מינהלית יש אפשרות לוועדה להרחיק מעיסוק גם נושאי משרה בכירה בתאגיד בנקאי, מתעורר הצורך לתאם את הפעולה הזאת עם המפקח על הבנקים. כל מה שיש בסעיף הזה, זה בהסכמה עם הפיקוח על הבנקים, מה יהיה הליך התיאום.

איך זה נולד? זה לא היה קודם.

בנק ישראל העיר על כך.

עם כל הכבוד לבנק ישראל, כמה זמן החוק הזה התנהל בממשלה?

אני מהפיקוח על הבנקים. בדיונים הראשונים בחוק בוועדה הזכרנו וזה נמצא בפרוטוקול שכל זמן שלא מושלמים הדיונים בין המפקחים לצורך התיאום ביניהם, אנחנו לא מתנגדים אך גם לא מסכימים. זה היה בפרוטוקול. הבטחנו לוועדה – חברת הכנסת שלי יחימוביץ ביקשה – שהוועדה תעודכן וכך עשינו.

את יכולה להסביר לי את התהליך כדי שאני אבין אותו? היה תזכיר חוק שהוגש, חוק גדול מאוד, ואתם ראיתם אותו.

היו דיונים בין המפקחים.

ראיתם אותו או לא ראיתם אותו?

ראינו את תזכיר החוק.

מה קרה? למה הערות שלכם לא נמצאות בחוק עצמו? בהצעה שאושרה בקריאה הראשונה, למה הן לא נמצאות?

אני חושבת שזאת שאלה שצריך לשאול את הרשות לניירות ערך.

למה הרשות לניירות ערך? אני שואל אותך.

מאחר שמדובר בנושאים שהם בתיאום בין הרגולטורים, היו דיונים ביניהם.

את זה הבנתי. אני רק שואל על הפרוצדורה. הפרוצדורה מאוד חשובה, כך שכאשר נגיע לסוף החוק, נדע איך זה מתבצע. בתוך הליך החקיקה, לפני שזה הובא לכנסת לקריאה ראשונה, הרי הכנסת צריכה לשנות דברים, הכנסת לא דנה במה שהממשלה דנה ואז הכנסת משנה. הוועדה דנה על הסעיפים ומשנה אותם. הממשלה לא רשאית לשנות עכשיו דברים. אתם הממשלה. למה יושב ראש הרשות צריך ליידע את המפקח על הבנקים על חקירה מהסוג הזה?

אלה שתי שאלות נפרדות אדוני.

אני אגיד לך למה אני שואל. אני לא רוצה להיות חושד בכשרים שלוקה בגופו, כמו שחז"ל אומרים, כיוון שאת זה כבר יש לי בין כה וכה, אבל יש לי חשד שבמהלך כל התקופה הזאת היו ניסיונות לכיפופי ידיים ובסוף הרשות נכנעה.

אדוני, אני לא חושבת שהמסקנה היא נכונה.

לא שאלתי אותך אלא אותה. אתה תוכל להגיב אחרי כן.

אני לא רוצה להשאיר אותה לבד בדבר הזה. הפעילות בין רשות ניירות ערך לבין הפיקוח על הבנקים נעשית בתיאום.

למה אין את הסעיף הזה בחוק הכתוב?

אני הייתי מציע לקרוא לזה שגגה.

שלחנו אותם להגיע להסכמה.

אני מציע לקרוא לזה שגגה.

את מבינה על מה מדובר? מדובר על הרשות לניירות ערך ובנק ישראל על חוק כזה שעובר את כל ההליכים עם הממשלה, מגיע לכנסת ומאושר בקריאה ראשונה, והיום, י"ז בתמוז, אנחנו מקבלים את הדבר הזה.

חבר הכנסת גפני, אני רוצה להזכיר שחוק בנק ישראל בינתיים עבר ובו ניתן טיפול בדיוק לסיטואציה דומה לזאת. לכן זה גם חידד יותר.

בישיבה שאני למדתי לא היו נותנים את התשובה הזאת, אבל אני לא יודע, אולי היו נותנים אותה בישיבה אחרת.

אני מבקש מהיושב ראש להסתכל על זה כעל שגגה.

בסדר., אבל אני לא מקבל את זה.

היינו צריכים להגיע להסכמה הזאת עוד קודם לכן.

אתה רוצה להוריד את הסעיף הזה?

אני לא רוצה שום דבר. אני לא רואה את זה כשגגה, עם כל הכבוד.

היו כאן שתי שאלות ויש להן מענה. בנוסף לכל מה שנאמר על ידי פרופסור גושן, וכמובן שאנחנו תומכים בכל מה שנאמר כאן, מדובר כאן במנגנון תיאום שבין רגולטורים. מאוד מקובל שכאשר יש סמכויות מפוזרות בין רגולטורים שונים, הם מקיימים ביניהם מגעים באופן שוטף. כיום קיימים באופן שוטף מגעים בין הרגולטורים, חלקם בחקיקה, חלקם מחוץ לחקיקה, חלקם בהסכמות, חלקם מופיעות באתרים כאלה ואחרים.

למה עובדי הבנק שונים מאשר גוף מוסדי אחר? למה כאן צריך הליך כזה? מה דמם סמוק יותר?

הבנתי למה, אבל כרגע זה לא פוגע בחוק.

אם אתה רוצה להרחיק מנכ"ל בנק וזה יכול לעורר שאלות של יציבות, מן הסתם צריך שלמפקח על הבנקים יהיה איזשהו SAY.

מה עם פקיד בבנק?

זה לא חל עליו. רק נושאי משרה בכירים.

גם לא יועץ השקעות. רק נושא משרה בכירה.

מה זה נושא משרה בכירה

הנהלה בכירה. החוק מגדיר. אלה סמנכ"לים, מנכ"לים ודירקטורים.

אדוני, צריך להבין שאין כאן אמירה לפוזטיב או נגטיב. נשאלו שתי שאלות ואני מקווה שלגבי השאלה הראשונה ענינו.


השאלה השנייה, לגבי הצורך בחקיקה. שוב, מדובר כן בהצעה. למפקח על הבנקים היה חשוב להיות מעורב בתהליך שנוגע לתאגיד בנקאי באופן ישיר, מאחר שמדובר בנושא משרה בכיר בתאגיד בנקאי. זוהי ההצעה שקיבלנו מהרשות לניירות ערך והמפקח הסכים לה. מבחינתנו ההצעה היא מקשה אחת וכל שינוי ממנה טעון הסכמה מחודשת בין הרגולטורים.


הנקודה השנייה אותה רציתי לציין היא השאלה של מדוע ומה הצורך מהטעמים היציבותיים. שוב, המפקח רואה ויושב עם כל אנשיו על התאגידים הבנקאיים על בסיס שוטף ויום יומי במגוון היבטים, בין אם אלה היבטים של ממש ביקורות, בין אם זאת הערכה מוסדית ובין אם זה גם באמצעות ההסדרה. בתקופה האחרונה היו לכך דוגמאות רבות. לא מדובר כאן דווקא במצב בו המפקח יבוא ויאמר שיזכו את האיש. יכול להיות מצב שבו המפקח יראה את הנתונים ויגיע למסקנה שגורם אחר, בכיר לא פחות, מתוך הנתונים שיש לפניו, הוא הגורם שבכלל עומד כאן על הפרק. כלומר, מדובר כאן במנגנון שבאמת מטרתו שיתוף פעולה והגעה לתוצאה טובה ביותר מבחינת יציבות בנקים מצד אחד והגנה על המשקיע מהצד השני. המפקח בהחלט רואה מול עיניו גם את הצרכן הפיננסי. המשבר האחרון לימד אותנו שהנושא של הגנה על הצרכן הפיננסי בשילוב עם הנושא היציבותי חייב להיות מתואם. זה משהו שמקובל בכל העולם , זה משהו שנכנס היום בכל העולם ורפורמות גדולות נעשות בעניין הזה. אנחנו פשוט צועדים עם העולם בעניין הזה. אין כאן חדש.

המפקח על הביטוח גם יוכל להיות?

אני שייכת לפיקוח על הבנקים ואני מייצגת את הפיקוח על הבנקים.

לגבי המפקח על הביטוח, זה לא כתוב בהצעה.

זה לא כתוב, אבל אולי נכניס? במה הוא שונה מהמפקח על הבנקים?

זה עניין של עצימות ההשפעה על יציבות המשק.

לסמנכ"ל בבנק מסוים יש סניגור ולסמנכ"ל בחברת ביטוח גדולה אין סניגור.

הסיבה היא מאוד פשוטה.

למה אם אני סמנכ"ל בביטוח אין לי סניגור? במה אני שונה מסמנכ"ל בבנק?

בבנק, כיוון ששאלת היציבות בסופו של דבר מתגלגלת לפתחה של הממשלה, להחזיק ולתמוך בבנקים, החשיבות בקיומו של תהליך – תקרא לזה סנגוריה אבל שיוודא שאנחנו לא משפיעים על תהליך היציבות של הבנק.

אם הוא יאמר שאתם משפיעים על יציבות הבנק? האיש עבר עבירה מינהלית. מה תעשה?

במסגרת השיקולים.

אני שואל ותענה לי על השאלה הזאת. זאת שאלה בהווה.

גפני, זה נראה לך סביר שבנק ישראל לא ירצה לחקור?

אין בעיה, אבל למה דווקא בנק ישראל? אני לא מתנגד לזה בכלל אבל תראי מה קורה.

אתה רוצה להוריד את הסעיף הזה?

לא. זוהר גושן תפס סמנכ"ל בנק שעבר עבירה, והוא החליט בסוף לא ללכת לפלילי אלא ללכת למינהלי. מגיע רוני חזקיהו ואומר לו שאם הוא לוקח עכשיו את הסמנכ"ל הזה לחקירה מינהלית או לאכיפה מינהלית, הבנק ייפול או תקרה תקלה במערכת הבנקאות בישראל. מה הוא מחליט אחרי הדברים האלה? אחרת אין זכות עמידה למפקח על הבנקים.

אבל אתה רואה סיטואציה בה המפקח יאמר לא לחקור?

אז מה הסעיף הזה הולך לעשות? לשם מה צריך אותו?

הוא לא קובע. אני רוצה שיהיה ברור, הוא לא קובע.

הוא לא קובע, אבל הוא יכול להפחיד אותך.

הוא רק יזהיר אותך.

יש שלושה שלבים שהוא יכול להתבטא. בשלב הראשון רק מיידעים אותו. יושב ראש הרשות מיידע אותו שהוא החליט ללכת על בירור מינהלי כדי שהוא ידע שיש משהו כזה בתמונה ולא יהיה מופתע ויקרא על זה בעיתונות.

זה בסדר.

זה שלב ראשון. השלבים הבאים הם השלבים שנותנים לו זכות להישמע כאשר יש כוונה לעשות מגבלת עיסוק על נושא משרה. מתי יש מגבלת עיסוק על נושא משרה בכירה? זה רק בהפרות החמורות ביותר.


אני מזכירה שהפרוטוקולים של הדיונים חשופים.

דניאל התחילה להזכיר את הפרוטוקולים החשופים וזאת נקודה שהושפה בדיונים האחרונים לגבי מידת החשיפה של פרוטוקולים בעת שנדונים עניינים רגישים. צריך יהיה לשים לב לנקודה הזאת מאחר שזאת נקודה חדשה מלכתחילה וההסכמה לא נגעה בזה.

זה טופל כי נאמר שהפרוטוקולים יהיו חשופים בכפוף לסעיף של המידע החסוי, ככל שנדונים אותם דברים שמשפיעים על שיטות חקירה, אבל זה לא מידע חסוי.

הכוונה הייתה שזה יהיה כמו הליך בבית משפט.

לחלוטין. מידע חסוי הוא לא פומבי.

הופעת המפקח בפני הוועדה זה מידע חסוי?

לא.

זה תלוי במקרה. זאת נקודה חדשה.

מה זה נקודה חדשה?

הנקודה הזו הוספה.

ועדת הכספים החליטה שהיא רוצה פרוטוקולים גלויים.

הישיבות שיתקיימו, לרבות שימוע המפקח על הבנקים, הן חשופות. בוודאי. הן יהיו בפרוטוקולים. רק באותם מקרים שמוקדו בוועדה בדיון הקודם, שזאת חשיפת שיטות חקירה, אם נגיד נפתחה חקירה על ידי גורם אחר, משטרתי, בקשר לנושא משרה בכירה בבנק.

אלא אם כן יש מידע שהוא חסוי מכוח סודיות בנקאית או אחרת. זה ברור.

מה זאת אומרת?

כלומר, במסגרת המידע החסוי, המפקח מפרט מידע סודי, מידע שיש עליו סודיות בנקאית. צריך יהיה לשים לב לאיזונים. זה ברמה של איזונים.

זה נמצא בסעיף בכל מקרה.

לא. הוסף תיקון.

מידע חסוי, יש לו הגדרה יחסית צרה ועוד ביקשו בוועדה לנסות לצמצם אותו.

אני אבהיר את זה. זה לא לגבי הטיעונים של המפקח בפני הוועדה. אם המפקח רוצה להעביר מידע במהלך הבירור המינהלי, יבורך ויעביר מידע. אם המידע הזה עומד בקריטריונים של מידע חסוי, כמו כל מידע אחר שנאסף במהלך הבירור המינהלי, יהיה עליו חסיון.


לגבי הטיעון בפני הוועדה ככל שיהיה כזה, הטיעון הוא שקוף לחלוטין.

אין חסיון בנקאי מיוחד בחוק הזה אלא אם כן המפקח על הבנקים יוותר לי על הסנגוריה שלו. אם הוא לא מוותר, הוא צריך לעמוד בכללים. הוא מקבל פריבילגיה שלא מקבל אף אחד אבל הוא לא יכול לקבל את כל הפריבילגיות.

זה יבוא לידי ביטוי בכתיבה.

(ג)
למפקח על הבנקים תהיה הזדמנות נאותה לטעון בפני המותב בטרם תתקבל החלטה על הטלת איסור כהונה כנושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי.

סעיף קטן (ג) תוקן כך שבמקום "ועדת האכיפה המינהלית" זה יהיה "המותב". ההופעה שלו תהיה בפני המותב שמטפל באותו הליך אכיפה.


דניאל, למה ב-(ב) זה רק יושב ראש הרשות?

שימי לב לשלב. ב-(א) הוא מחליט לפתוח בבירור.

זה בסדר.

ב-(ב) הוא מנסח את ההודעה שהסגל מכין כדי לשלוח למותב ולמפר. בשלב הזה, זה בפני היושב ראש. בשלב הבא כבר הם בתוך הדיונים ובאמת שוקלים להגביל עיסוק.

כבר באותו תהליך אתם יודעים שהתהליך שלכם היא להטיל הליך של איסור פעולה?

לא. אנחנו לא מנסחים כוונה.

אבל זה מה שזה אומר.

בהודעה למפר נשלח מה הם כלל אמצעי האכיפה הפוטנציאליים. אם ההפרה היא של נושא משרה בכירה והיא הפרה המנויה בחלק ג' של התוספת השביעית, היא כזאת שיכול להיות פוטנציאלית ולכן רק מספרים לו.

המותב הוא למעשה ועדת האכיפה המינהלית.

לא. ועדת האכיפה המינהלית היא כל חברי הוועדה. המותב, יש שני מותבים לוועדה. זה קצת שונה.

אדוני, אני רוצה להבין את המותב מול ועדת האכיפה המינהלית.

תבררי את זה אתם. לא כאן.

לילך, זה בסדר.

אם משרד המשפטים אמר לי שזה בסדר, מבחינתי זה בסדר.

בסעיף 53 -

(א)
בסעיף קטן (א) -

(1)
במקום הרישא יבוא "מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), ואם הוא תאגיד – פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור באותו סעיף".

(2)
בפסקה (2), במקום "הפר את הוראות סעיף 16(א) או (ב) או סעיף 18(א) יבוא "גרם לכך שבטיוטת תשקיף או בתשקיף יהיה פרט מטעה".


(3)
בפסקה (3), אחרי "בתשקיף" יבוא "בדוח, בה ודעה או במפרט הצעת רכש".


(4)
בפסקה (4), אחרי "לא קיים" יבוא "הוראה מהוראות סעיף 17(ג)".

(ב)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1)
מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי פרק ח4, דינו – מאסר שלוש שנים".

(ג)
בסעיף קטן (ב) -


(1)
במקום הרישא יבוא "מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד – פי שנים עשר וחצי מן הקנס כאמור באותו סעיף".


(2)
במקום פסקאות (1) ו-(1א) יבוא:



"(1)
לא קיים את הוראות סעיפים 5, 10(ב) או 45ג".



(1א)
הפר את הוראות סעיף 13.



(1ב)
הפר את הוראות סעיף 15".


(3)
במקום פסקה (2א) יבוא:



"(2א)
לא קיים את הוראות סעיף 17(ג).



(2ב)
הפר הוראות לפי סעיף 17ג".


(4)
אחרי פסקה (5) יבוא:

("5א)
לא קיים את הוראות סעיפים 36, 36ב או 37, או תקנות לפיהם, או לא קיים הוראה או הנחיה של הרשות לפי סעיף 36א".

(ד)
סעיף קטן (ג) – בטל.

(ה)
בסעיף קטן (ד), המלים "או תקנות לפי סעיף 35לא" – יימחקו ובמקום "בשיעור החלק החמישים של הקנס", יבוא "בשיעור של ארבעה אחוזים מן הקנס".


בגדול, באופן כללי, יש כאן החמרה של הענישה הפלילית. היום קבועות ארבע מדרגות בתוך הסעיף הפלילי והפכנו אותן לשלוש. ההחמרה מתבטאת בזה שאם הסנקציה המרבית היום היא עונש מאסר של שלוש שנות מאסר על עבירות המכונות כוונה, מודעות פלוס, או קנס של פחות מ-300 אלף שקלים, עוברים למאסר מרבי של חמש שנות מאסר וקנסות שהם דומים למה שנקבע באכיפה המינהלית – מיליון ליחיד או עד חמישה מיליון לתאגיד.

זה בפלילי.

זה בפלילי. יותר ממה שיש היום. זה דומה למה שיש היום בעבירות התרמית והאחרות.

למה אתם מחמירים?

אני מסבירה. אם מסתכלים היום על עבירות הכוונה האחרות – תרמית, מידע פנים, אם מסתכלים על עבירה של תרמית בחוק השקעות משותפות, כל הסביבה התרמיתית שיש בה כוונה היא סביבה שזו הענישה עליה, חמש שנות מאסר. אנחנו גם מיישרים ועדיין ביחס לעולם, אם מסתכלים על ארצות הברית ועל אנגליה, מדובר שם על עשרים שנות מאסר, על שבע שנות מאסר, על קנסות בגובה מיליונים. אנחנו חייבים להיות חלק מאומות העולם. היום הענישה המרבית הפלילית היא לא מספקת. היא ממש לא מספקת. גם להגיע אליה קשה מאוד כי בית המשפט מקבל חיווי דעת מהמחוקק שאלה עבירות לא מספיק חריפות בגלל תו המחיר שצמוד אליהן.

מה זה קשור לאכיפה מינהלית?

זה קשור. הקשר נוצר כך שלא ייתכן שוועדת האכיפה המינהלית, יהיה בידה להשית עיצומים. זה מרגיש לא טוב שוועדת האכיפה המינהלית, יהיה בכוחה להשית עיצומים כספיים של חמישה מיליון ומיליון בעוד בית המשפט לא יוכל להבחין בין תאגיד ליחיד ויהיה מוגבל עד 270 אלף שקלים כאשר 270 אלף שקלים על הכללת פרט מטעה בתשקיף בכוונה להטעות על ידי תאגיד גדול במשק, זה מגוחך. התאגיד עצמו הרי לא הולך למאסר.


הדבר השני שנעשה כאן זה שלאור תיקון 19 שנעשה לחוק העונשין אשר הכניס את רכיב המודעות לכל העבירות, מה שפעם היה רשלנות, יצא דיסוננס שיש עבירות, נניח הכללת פרט מטעה בדיווח שוטף, עבירה שנדרש להוכיח מודעות ויחד עם זאת, הקנס צמוד אליה. אין מאסר צמוד אליה והקנס הוא 38 אלף שקלים. זה הרי מצחיק. זה פשוט ליצור תמריץ לתאגיד לבצע עבירות.

למה לא תיקנתם את החקיקה הזאת?

תיקנו. הכל מתוקן כאן.

לא, למה לא תיקנתם את זה בעבר? למה רק עכשיו?

התיקון הזה, אני מזכירה, אנחנו עובדים עליו תקופה ארוכה ולא כל כך רחוק מאותו תיקון שנעשה לחוק העונשין.


אפשר לראות שיש כאן שלוש רמות. סעיף קטן (א) הוא הרמה הגבוהה ביותר אליה צמודים העונשים שהזכרתי. מה שהוספנו כאן מבחינת עבירות זה הבהרה שגם כאשר מצרפים חוות דעת מטעה לדוח הודעה, מפרט הצעת רכש, דינה כדין צירוף חוות דעת מטעה כזאת בתשקיף ואני חושבת שלמותר לציין את החשיבות בעולם של FRS להיעדר חוות דעת מטעות. הוספנו את סעיף 17(ג) שהוא המקבילה החסרה היום בחוק לסעיף 37, שאלה אמירות כזב של בעל עניין או נושא משרה בכירה כאשר הן נמסרו לחברה לצורך הכנת תשקיף. פסקה (2) היא שינוי נוסח.

הודעה סתם? אם מישהו מופיע במסיבת עיתונאים?

לא, אנחנו בתוך פרק א', אנחנו בפרק החריף שנדרש רכיב נפשי גבוה.

איפה אמירת הכזב?

כאשר בעל עניין או נושא משרה בכירה מסר מידע מטעה לחברה, לתאגיד, במסגרת הכנת תשקיף, הוא עשה את זה מתוך כוונה להטעות, הוא נתפס בסעיף (4).


החלק השני הוא (א1). חלק (א1), הוספנו את העבירה שהיא שיבוש מינהלי. זה בעצם איזושהי תצורה של סעיפים 244 עד 246 לחוק העונשין. לקחנו רק את העבירה המרכזית של השיבוש. מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלית, צמוד לעונש מאסר. כלומר, מקרה של אדם שמבצעים כנגדו בירור, הוא מעלים מסמכים, הוא בודה ראיות, הוא משפיע על עדים, הוא עושה פעילות כזאת, אנחנו נוכל לתקוף אותו באפיק הפלילי.

שאלה לגבי (א1). שיבוש הליכי חקירה, זאת אומרת שאנחנו מדברים על הליך אכיפה מינהלי.

נכון.

שהוא לא הליך שיפוטי לכאורה. זה מצדיק ענישה פלילית ורק מאסר? אין אפילו קנס.

אנחנו לקחנו את הסעיף כפי שהוא קיים היום בחוק העונשין.

סעיף שקיים בחוק העונשין ביחס להליך שיפוטי.

נכון. אני יכולה לומר שמתי מעט המקרים הם המקרים בהם החליטה הרשות לא לנהל הליך פלילי על העבירה עצמה והיא תחליט כן לנהל הליך פלילי רק על העלמת הראיות בקשר לאותה עבירה. ממילא חיוותה הרשות את דעתה שהיא מעדיפה לנהל את ההליך הזה במסגרת מינהלית, אבל עדיין למה צריך לשמר את זה? לאותו מקרה שאדם עושה במצח נחושה, מכשיל את פעולת הרגולטור ובירור ההליך המינהלי. הכלי המרכזי שנרצה, נגיד אדם לא הגיע, לא התייצב לדיון.

הבנו. הוא עשה את זה במצח נחושה. יש אחד שלא עושה את זה במצח נחושה והחוק חל גם עליו.

זה רק מאסר? אין כאן המרה לקנס?

כך זה קיים גם בחוק העונשין. אפשר לשקול להצמיד את זה אם משרד המשפטים יאות.

מדובר כאן בסעיף שהוא חדש ומרחיב נכון שהוא נשאב מחוק העונשין. אנחנו צריכים לראות על ועדת אכיפה מינהלית, שהיא מעין טריבונל שיפוטי, האם אנחנו נותנים לה סנקציה כל כך רחבה לשם עניין הכשלת בירור ההפרה. יכול בן אדם להכשיל בנושא של שמירה על זכות השתיקה. הרי אין נושא של שמירה על זכות השתיקה בוועדה מינהלית ויכולים לומר לו שהוא שמר על זכות השתיקה ולכן הוא הכשיל. אם הוא לא הביא מספיק מסמכים והיה צריך להביא עוד, הוא הכשיל. יכולים לומר לו שזה שהוא ישב בכל הדיונים של ועדת האכיפה המינהלית וסתם את הפה, מה שאולי קיים בהליך הפלילי, זאת יכולה להיות הכשלה ולכן הוא ילך לשלוש שנים מאסר. נכון שלא נתנו לו קנס, אבל שידע שיש לו במקום אחר שלוש שנים.

ולכן, מה אתה מציע?

צריך לדעת מתי זאת הכשלה ומתי זאת לא הכשלה. להביא מסמכים, אם ועדת האכיפה המינהלית תאמר לבן אדם – לא רק לבן אדם שנדון אלא לאדם אחר – שהוא הכשיל בזה שלא הביא מסמכים למרות שהוא לא נשפט בפניה.


אני לכן מציע לחדד כאן כך שזה אך ורק אם אותו המפר עשה את אותה עבירה ולא כולם. שנית, לא יתכן לתת את זה לקיצון של שלוש שנים, או להגדיר מתי זאת הפרה חמורה שניתן שלוש שנים ומתי זה קנס. יש כאן קיצוניות אחת לשנייה.

תאמרי לי בבקשה את ההליך. אני דיברתי בטלפון עם מפר, אני לא המפר, ואמרתי לו שלפי דעתי הרשות לניירות ערך הולכת אתו עכשיו לאכיפה מינהלית ואני חושב שכדאי לו שאת הניירות האלה והאלה הוא לא יביא לאכיפה המינהלית כי זה יכול להפליל אותו. כך אני אומר לו בטלפון. בחקירה משטרתית רגילה יכולים לקרוא לי לחקירה ולומר לי ששיבשתי הליכי משפט ואז אני הולך למשפט ואני אומר מה אמרתי בטלפון. במקרה הזה, מה קורה?

אותו הדבר.

כלומר?

יקראו לך לחקירה.

הרשות.

כן. יבדקו אם אכן מה שעשית מגיע כדי הכשלה של הליך בירור מינהלי.

זה לא היה במצח נחושה כמו שאמרת קודם.

בלי מצח נחושה.

עשיתי את זה כי האיש חבר שלי ואני חושב שיעצתי לו עצה שהוא לא ייכשל כי יש חוק חדש שוועדת הכספים מעבירה והוא עלול להיכשל. איך אני הולך לשלוש שנים?

יש כאן נקודה אחת שחייבים להבהיר אותה. על הליכי השיבוש לא עושים את האכיפה המינהלית. זה יהיה בנתיב הרגיל. הליכי השיבוש יהיו בנתיב הרגיל של תובע, של פרקליטות, של בית משפט.

הבנתי.

זאת עבירה פלילית. זה לא יהיה במסגרת ההליך המינהלי.

זה משהו שהוא חדש לגמרי. אני לא בטוח שזה קיים בדין הישראלי.

מרים, בהחלטה מינהלית, כאשר יש שיבוש של דיון מינהלי, זאת עבירה פלילית?

לא.

לדעתי זה לא קיים.

זה נשמע לי בעייתי ביותר.

סליחה, אני רוצה לתקן. בהליך מינהלי, אם הוגש תצהיר למשל, זאת עדות שקר.

כן, אבל זה כבר קיים בחוק העונשין. תצהיר שקרי מלכתחילה הוא עבירה על החוק.

עכשיו תפסתם אותי שדיברתי אתו בטלפון, ואנחנו מדברים על אכיפה מינהלית שזה לא הליך שיפוטי. בגלל שאני אמרתי לו שיביא את הניירות האלה ולא את הניירות האלה, אני עלול ללכת לכלא לשלוש שנים?

יכול להיות שתתבצע החלטה ברשות.

לא היה תצהיר שקר, לא היה שום דבר אלא היה שיבוש.

מחלקת חקירות תבדוק.

אמרתי לו שלא יביא את הניירות האלה אלא שיביא ניירות אחרים.

התשובה היא כן.

מחלקת חקירות תחקור והיא תעביר את חומר החקירה. מי שיחליט על זה, זה פרקליט המחוז. הוא זה שיחליט על בסיס חומר החקירה.

זה רחב מדיי.

הסעיף הזה הוא סעיף שמועתק מהדין הפלילי.

לפני זה. אנחנו עושים חוק של אכיפה מינהלית שהוא לא הליך פלילי. לדעתי אי אפשר להחזיק את המקל בשני הקצוות. אם זה הליך שהוא איננו הליך פלילי אלא הוא הליך מינהלי, צריכים לחול עליו כל הכללים שחלים על המקרים בהם אין הליך פלילי אלא הליך מינהלי.

שמותר לשקר?

לשקר לא. כאן מדובר על לשקר?

שמותר להעלים מידע?

להעלים מידע, אני מייעץ לו עצה.

זה להעלים מידע. אתה אומר לו לקחת מידע רלוונטי שהוא חייב לספק אותו ולא להביא אותו.

אז אני אלך למאסר שלוש שנים באכיפה מינהלית.

רשות ניירות ערך האמריקאית פתחה בהליך בירור מינהלי.

איך הגענו לרשות ניירות הערך האמריקאית?

במסגרת הליך מינהלי שהיה נגד מרתה סטיוארט על עבירה של שימוש במידע פנימי, היא בסוף שיבה בכלא על זה שהיא מחקה קבצים מהמחשב. היא לא ישבה על מידע הפנים. החשיבות היא לאפשר לרשויות החקירה לקבל את המידע בצורה נאותה בלי שאף אחד מנסה לשבש את זה.

מה המצב היום?

זה המצב היום.

אני מזכירה לך שגם היום, אם תפתחו את סעיף 53(ב)(10) תראו שהוא מספר על כך שאם אדם לא קיים דרישה לפי סעיף 56א. מה זה סעיף 56א? זה הרשות מבקשת מסמכים כדי למלא את סמכות הפיקוח שלה, את הסמכות האזרחית שלה. אותו אדם לא מילא את זה – אפשר לתקוף אותו בפלילי.

זה לא שיבוש הליכים. זה משהו אחר.

הוא שיבש הליכים. אני רציתי לקבל ממנו את פלט המחשב שלו לפי 56א. אני הזמנתי משהו לפי סעיף 56ג(2) לקבל מידע והוא לא הגיע.

את מרחיבה את הסעיף.

אנחנו מדברים על אכיפה מינהלית. אני אפילו חולם על זה בלילה. אכיפה מינהלית, זה לא הליך פלילי. באכיפה מינהלית, המקסימום שאני אקבל זה קנס בסך 5 מיליון שקלים, לתאגיד ויחיד מיליון שקלים. זאת אומרת, בגלל הטלפון אני יכול לקבל רק קנס בסך מיליון שקלים, אם אני אהיה המפר. בסדר. אם להביא ניירות או לא להביא ניירות, אני יכול ללכת לשלוש שנות מאסר.

זה שיתוף פעולה עם רשויות החקירה.

אגב, גם היום לפעמים חקירה מאוד מסועפת על מישהו במסלול פלילי, בסוף שיבוש הליכי חקירה.

אבל שני המסלולים הם פליליים. כאן אנחנו מדברים על אכיפה מינהלית שהמקסימום שאני יכול לקבל זה קנס בגובה של מיליון שקלים.

אבל אתה צריך להסתכל על זה כעל דבר נפרד, בלי קשר להליך שבו אתה משתמש. אתה צריך להסתכל על זה, על החובה של האזרח לשתף פעולה עם הוראות הרשות.

אני מקבל. קיבלתי. בואו נמחק את הסעיף. כמו רגיל. יש בחוק העונשין.

למה?

אם בן אדם משקר, הוא הולך למאסר שלוש שנים.

נכון.

אולי באמת לא צריך את זה.

אבל אין הליך של שיבוש. לא הייתה אכיפה מינהלית כאשר עשו את חוק העונשין והיום יש.

הבנתי. אם כן, זה לא כמו תמיד אלא זה משהו חדש. אנחנו עכשיו נדרשים להדביק את האכיפה המינהלית לשיבוש הרגיל בפלילי שנמצא בחוק העונשין.

אני רוצה לומר משהו כי אני רואה שמאוד מטרידה אותך הכניסה הפלילית לתוך ההליך המינהלי.

נכון.

ההצעה המקורית של הרשות, אני חייבת לומר, הייתה עיצום כספי על מי שמשבש הליכים. הם אמרו שהם בהליך מינהלי, הכל מינהלי, ולא נעבור להליך הפלילי. אנחנו, משרד המשפטים, נאבקנו שזה לא ייכנס. עכשיו אני צריכה להצדיק את זה. אנחנו אמרנו שאם אתה בתוך הליך מינהלי ואתה עושה הליך של שיבוש כזה, השיבוש צריך להיות מאוד משמעותי כדי שזה יהיה עד כדי כך פלילי.

כדי עזות מצח כפי שנאמר.

אם אדם עושה שיבוש במסגרת מינהלית שהיא לא עד כדי כך ולא בכוונה, על הדבר הזה לא נכון להטיל עיצום כספי. זאת הייתה העמדה של המחלקה הפלילית שלנו.

זה מטריד אותי כי על פניו זה נותן עוד כלי ענישה במהלך ההליך עצמו לרשות לניירות ערך.

לא לבד. ההליך עצמו יהיה בהליך פלילי רגיל עם פרקליטות ובית משפט.

אני הבנתי הכל. אני אומרת שעצם העברה של השיבוש להליך הפלילי, נותנת לכם כוח שבמקור לא אמור להיות בסעיף הזה.

את צודקת.

הרי יש הסכמה מלכתחילה שהוא נשאר בהליך המינהלי. נקודה. כאן יש המון צמתים שזה נותן לכם סוג של סמכות שלא הייתי רוצה לתת לכם מהרגע שאנחנו במסלול המינהלי. לא הייתי רוצה שיהיה את הנשק הזה לומר שאתה במינהלי, אבל תפסנו עליך משהו פלילי ולכן אנחנו מעבירים אותך לשם.

ההצעה הראשונית שלהם אולי הייתה יותר נכונה.

זה גם משאיר את הכוח בידיים שלהם.

צריך לתת לו כלים. לא מאסר אלא סנקציה כספית.

אני לא אומרת שלא תהיה סנקציה.

שלי, מה שאמרת זה דבר נכון. אנחנו נכנסים כאן לכל מיני צמתים שבעצם בצמתים האלה יש לך אפשרות להעביר את האיש במהירות רבה להליך פלילי עם עונש מאסר של שלוש שנים.

אם לא אותו, לפעמים את מי שקשור אליו.

יהיו שני הליכים מקבילים.

כן. באכיפה המינהלית ובאכיפה הפלילית.

השיבוש נכנס בתוך כתב האישום.

נכון. מה שקורה בשיבוש הליכי חקירה רגילים, בן אדם עומד לדין על עבירה פלילית, ובסופו של דבר יכול להיות שלא יצליחו להביא ראיות על העבירה הפלילית בה הוא נחשד, אבל שיבוש הליכי חקירה היה ברור. המהלך הוא כולו מהלך פלילי.

ובאותו כתב אישום.

כן. כל התורה שלימדו אותנו כאן בחוק הזה, מה שאמר לנו זוהר גושן כל הזמן, היא שאנחנו הולכים לאכיפה מינהלית, מסלקים את פרקליט המחוז ולא מערבים אותו, אומרים שבמקום לזרוק לפח, אנחנו הולכים למסלול שהוא לא פלילי, אבל כשהוא מגיע אלי לחקירה, אני אומר לו שהוא ילך לאכיפה מינהלית ושישתף פעולה, כי אם לא יהיה שיתוף פעולה, יש הליך פלילי של שיבוש הליכי חקירה.

גם, וגם יכול להיות מצב שבו ההליך המינהלי יסתיים במהירות, כמו שאנחנו מקווים, וההליך הפלילי יימשך לעוד 15 שנים.

מה הייתה ההצעה המקורית שלכם?

ההצעה המקורית הייתה להטיל עיצום כספי.

כמה?

אני לא זוכרת. זה היה לפני שנה.

בין פלילי לבין עיצום כספי, האיום של עיצום כספי הוא הרבה יותר חמור משום שזה יהיה הליך קצר שהוא יהיה בידי הרשות, בעוד שרמת ההוכחה שנדרשת בהליך פלילי היא גבוהה יותר. מבין הליך פלילי ועיצום כספי, אין ספק שהליך פלילי הוא נכון יותר. השאלה אם זה נכון כמו שזה מנוסח כרגע.

כל הצדדים מבינים שכאשר מגיע העד או המפר לפני המותב ומספר שקרים ואתה מגיע אליו הביתה והוא נועל את הכספת שלו ולא נותן לגעת בה, הוא מחביא, מסתיר ומזייף, צריך להתמודד עם זה. אפשר להציע כלי של עיצום כספי ואפשר להציע כלי של ההליך הפלילי. בכוונה נצמדנו למינוחים המקובלים.

מה את מציעה?

מה שאתם רוצים, אבל תנו לנו כלי למנוע שיבושים.

חייבים כלי.

השאלה אם העיצום הוא עיצום כספי נוסף או העיצום הכספי שקבוע בחוק.

גם זאת הייתה ורסיה.

ההצעה שלי היא למנות את העילות הספציפיות של השיבוש שבחוק העונשין ואז אין לנו את החשש שהובע כאן. בחוק העונשין יש סעיפים ספציפיים של שיבוש שזאת עדות שקר, בידוי ראיות, שבועת שקר, עדויות סותרות, סירוב להעיד, השמדת ראיה, ידיעות כוזבות והדחה בחקירה. חוץ מזה יש את הסעיף הכללי שאנחנו העתקנו אותו, של שיבוש כללי, ואז הטריד את האדון עצם זה שלא שיתפתי פעולה ושתקתי, שזה כשלעצמנו יהיה שיבוש. אם כן, זה לא יהיה שיבוש אם אנחנו נקרא את הסעיפים הספציפיים.

את יכולה לומר עוד הפעם מה הסעיפים הספציפיים?

עדות שקר, בידוי ראיות, שבועת שקר, עדויות סותרות, סירוב להעיד, השמדת ראיה, ידיעות כוזבות, הדחה בחקירה, הדחה בעדות.

זה בחוק העונשין.

זה בחוק העונשין. חוץ מזה יש את הסעיף הכללי ואנחנו העתקנו רק את הסעיף הכללי. אפשר במקום הסעיף הכללי, לכתוב את הפירוט שציינתי.

העונש יישאר שלוש שנים?

לקראת הישיבה הבאה נעשה על זה קצת יותר חשיבה. נבדוק את הסעיפים האלה יותר לעומק, אבל זה הרעיון הכללי.

מה העונשים שם?

אני צריכה לבדוק. חלק שבע שנים.

את אומרת להחמיר יותר?

לא, לא להחמיר.

להישאר בשלוש שנים לגבי העבירות הרלוונטיות לצורך ההליך הזה שהוא הליך מינהלי.

אני מדברת רק על ההגדרות. אנחנו נבחן את הסעיפים. אני לא מומחית בפלילי.

חשבתם גם על הרעיון שעלה כאן שזה יחול רק לגבי המפר?

זה לא הגיוני.

זה לא הגיוני.

אנחנו נותנים היתר לשבש הליכים.

אני מציע שתעשו חשיבה מחודשת לקראת הישיבה הבאה לגבי מה הם המקרים הספציפיים במקרה הזה. צריך לזכור שזאת אכיפה מינהלית. גם את העונשים צריך להתאים לעניין. זה לא חייב להיות בכל מקרה מאסר אלא הרבה פעמים זה יכול להיות עיצום כספי.

קנס.

כן. הכוונה לקנס.

הכוונה שלו שבית המשפט יטיל בכל מקרה.

הרי מדובר בהליך פלילי. ההליך הפלילי הזה צריך להתאים את המקרים. לא כל המקרים מתאימים למקרה הזה ולא כל העונשים מתאימים. אלה בוודאי יכולים להיות גם עונשי מאסר מופחתים ויכול להיות גם קנס כספי.


תמשיכי להסביר את הסעיפים.

את מסבירה עכשיו את סעיף (ג).

כבוד היושב ראש, היה סיכום?

לא. הם צריכים לבדוק אם אפשר להביא פירוט. לא סתם שיבוש הליכים אלא פירוט של המקרים.

להגדיר יותר.

להגדיר באופן מפורט וגם להתאים לו את העונשים כי לא העונשים שמתאימים לחקירה פלילית כללית, מתאימים גם לחקירה באכיפה מינהלית. באכיפה מינהלית זה יותר קל.

מרבית ההפרות שמנויות בחלק ב', בו עשינו החמרה של הענישה לשנתיים במקום שנה וקנס של 505 אלף שקלים ליחיד ו-2,5 מיליון שקלים לתאגיד, חלף 78 אלף שקלים שקיים היום, אם תשימו לב, זה בעיקר הכבדה שפניה נשואות אל עובדי הרשות מפני שההפרות שמנויות כאן הן למשל החזקה בתיק ניירות ערך בניגוד להוראות החוק על ידי עובד רשות, זאת הפרה של הוראות הסודיות שחלות על הרשות, ולצדן גם הפרה של הצעה שלא על פי תשקיף. הפרה של אי דיווח מטעה שקיים ב-5(א).

לא הבנתי. כל הדברים האלה לא היו עד היום?

לא, הם היו. כל ההפרות היו. אנחנו מגדילים את הסנקציה הצמודה ואנחנו מסבירים שדווקא האוכלוסייה שתסבול ממנה במיוחד, אלה הם עובדי הרשות.

למה יש העלאה כל כך גדולה לגבי תאגיד מפי שלושה לפי 12,5?

אמרתי, לגבי תאגיד, הסכום היום הוא 78 אלף שקלים. המקסימום שיהיה הוא 2,5 מיליון שקלים. תאגיד שהציע שלא על פי תשקיף. הוא הציע ניירות ערך לפרסום בעיתון, זאת ההפרה. תאגיד שדיווח ובדיווח שלו היה פרט מטעה כאשר פרט מטעה הוא פרט מהותי.

למה פי 12,5 ממה שקיים היום?

זה פשוט לפי הסדר המקורי. במקורי, בעבירות החמורות, היה פי 2 מאשר בעבירות האלה ואנחנו מגדילים בדיוק באותה פרופורציה.

אנחנו שומרים על פרופורציה בשלוש רמות. השיעורים הם שיעורים שהם דומים לשיעורים שיהיו במינהלי להפרות חמורות פחות.

בפלילי זאת בדיוק אותה פרופורציה.

כלומר, יהיה 2,800 מיליון לעומת מה שהיום היה 88 אלף.

2,5 מיליון וחצי מיליון, לעומת כ-80 אלף. ההפרות שהיו ברמה הנמוכה ביותר, אנחנו רצינו שסעיף פלילי יהיה רק עם עונש מאסר. שלא ננהל הליכים פליליים רק עבור קנס או עבור הפרות שהן זוטי הדברים. כל הפרות שהן היו נראות לנו מינוריות ולא מתאימות לאכיפה פלילית, ניכינו מכאן והעברנו לאכיפה המינהלית. אם זה שמירת מסמכים או דברים שנראים לנו לא מתאימים לאפיק הפלילי וגם מעולם לא משתמשים נגדם באפיק הפלילי.


התיקון ב-(ה) הוא בעצם תיקון טכני מכיוון שהוא מדבר על טיפול בהפרה נמשכת לעבירה בסיסית שהיא לא בסעיף העונשין.

תיקנו לגבי העיצומים הכספיים, שזה יהיה במקום 4 אחוזים, שזאת גם העלאה, 2 אחוזים. הרי דנו כבר בסעיף של עבירה נמשכת.

אפשר שיהיה 2 אחוזים.

כאן יהיה תיקון.

זה יהיה בשיעור של שני אחוזים מן הקנס, במקום ארבעה אחוזים.

בסעיף 54 –
(א)
בסעיף קטן (א) ברישא, בסופה יבוא "ואם הוא תאגיד – פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור באותו סעיף".

שוני, מה זאת הטכניקה הזאת של חקיקה? תכתוב סכום. מה זה פי 25? פי 25 ממה?

מהסכום שקבוע בסעיף 61(ג) בחוק העונשין.

יש כללים שכל החקיקה העונשית בכל החקיקה בישראל צריכה להיות לפי המדרגות שקבועות בחוק העונשין ומכפלות שלהן, מפני שכל פעם מעדכנים אותן ואז הכל מתעדכן באופן הרמוני. אנחנו מאולצים לכך.

זה קיים בכל החקיקה הפלילית.

כמה זה היום?

מיליון שקלים. לתאגיד זה עלה פי חמש.

היום זה פי חמש.

נכון. היום מיליון, מחר חמישה מיליון לתאגיד. אנחנו עשינו הבחנה בין תאגיד ליחיד. אמרנו שליחיד להישאר עם המיליון הקיים ולתאגיד נעשה קנס מרבי של 5 מיליון. זאת התאמה על כל מה שעשינו עד עכשיו. אלה החלטות שכבר דנו בהן במידע פנים.

(ב)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:


"(א1)
גורם מפוקח או משקיע בניירות ערך שעשה אחד מאלה, יראו אותו, לעניין פרק ח4, כמי שביצע הפרה של הוראה המנויה בחלק ג' לתוספת השביעית:

(1)
מסר לאדם אמרה, הבטחה או תחזית, בכתב, בעל פה או בדרך אחרת, היה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או העלים מאדם עובדות מהותיות, והיה עליו לדעת שיש במעשיו כדי להניע את אותו אדם לרכוש או למכור ניירות ערך.

(2)
עשה עסקה עצמית בניירות ערך, עסקה מתואמת בניירות ערך או ייצוב אסור של שער ניירות ערך.


(ג)
במקום סעיף קטן (ב) יבוא:


"(ב)
בסעיף זה -

"גורם מפוקח" – כל אחד מהגורמים המפורטים להלן, וכן בעל שליטה, דירקטור ונושא משרה בכירה בכל אחד מהם:



(1)
תאגיד מדווח.



(2)
תאגיד המציע לראשונה ניירות ערך שלו לציבור.



(3)
נאמן.



(4)
חתם.



(5)
מפיץ.



(6)
חבר בורסה.



(7)
מסלקה.



(8)
בעל רשיון לפי חוק הייעוץ.



(9)
מנהל קרן או נאמן.



(10)
משקיע המנוי בפרטים (2), (3) או (4) לתוספת הראשונה.



(11)
תאגיד בנקאי.

(12)
מי שמבצע את הפעולות שאותן רשאי לבצע גורם מהגורמים המנויים בפסקאות (3) עד (11) אף שהוא אינו רשאי לבצען.

(13)
מי שעוסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות אשר אינו טעון רשיון לפי סעיף 3 לחוק הייעוץ:

"ייצוב" – ביצוע פעולות רכישה ומכירה של ניירות ערך בידי צד מעונין, לפני פרסום תשקיף או לאחריו, אשר השפיע על שער ניירות הערך לטובת ההנפקה, והכל תוך העלמת מידע מהותי הנוגע לפעולות הייצוב במועד ביצוען.

"משקיע בניירות ערך" – מי שביצע במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד ההפרה פעולות רכישה או מכירה של ניירות ערך בבורסה, בכמות ובהיקף שאינם נמוכים מהכמות או מהיקף כמפורט להלן:

(1)
50 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של מיליון שקלים חדשים.

(2)
25 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של חצי מיליון שקלים חדשים, ובלבד שכיהן, בעת ביצוע הפעולות כאמור, במשרה בתחום הפיננסי הדורשת ידע בהשקעות בניירות ערך או בנכסים פיננסיים כהגדרתם בחוק הייעוץ, וזאת אף אם לא כיהן במשרה כאמור במועד ההפרה.




"ניירות ערך" – כהגדרתם בסעיף 52.

- מכירה וקנייה של אותו נייר ערך בידי שני אנשים או יותר שנעשו תוך תיאום מראש בין הצדדים והשפיעו על שער נייר הערך בבורסה, למעט עסקה תואמת, כמשמעותה בתקנון הבורסה, שבוצעה בהתאם להוראות לפי התקנון האמור.

"עסקה עצמית בניירות ערך" – מכירה וקנייה, בעת ובעונה אחת, של אותו נייר ערך, בידי אותו אדם או מי מטעמו, אשר השפיעה על שער נייר הערך בבורסה".


כאן בעצם יש שני תיקונים. התיקון האחד הוא החמרת הענישה שדיברנו עליה קודם בסעיף הפלילי, והשני, לצד הסעיף הפלילי של תרמית, יצרנו מקבילה מינהלית. סעיף התרמית כולל שני חלקים – סעיף ההנעה לרכישת ניירות ערך וסעיף המניפולציה. לגבי הראשון, השארנו את אותם יסודות עובדתיים אבל חלף מחשבה פלילית של מודעות הצמדנו רשלנות. לגבי החלק של מניפולציה, בעצם קראנו את הפסיקה הקיימת עד עכשיו, זיהינו שלושה מצבים של מניפולציה קלאסית בה אמרה הפסיקה שנסיבות ההפרה הן כל כך מובהקות שהן מעידות על פניו על קיומה של עבירה אפילו, לא כל שכן הפרה מינהלית, ואותן מיקדנו. זה המקרה של עסקה שבן אדם מבצע אל מול עצמו, עסקה מתואמת עם אחר בפלטפורמה הבורסאית או ייצוב ניירות ערך כפי שהוגדרו כאן.


רק את ההפרות ברמה המינהלית של תרמית, הגבלנו את עצמנו רק לגורמים מפוקחים. גורמים מפוקחים הם אותם אלה שהם או הגורמים הרגילים, תאגיד מדווח, חתמים, הפעילים הרגילים, או מישהו שלאור תדירות ההיכנסות שלו לשוק ההון או לאור נפח הפעילות שלו בשוק ההון, או נפחים נמוכים יותר ---

משקיע בניירות ערך, יש לו הגדרה מיוחדת?

כן. יש כאן הגדרה. קראתי אותה. זה לא כל משקיע אלא זה משקיע שיש לו תדירות או נפח פעילות גבוהים במיוחד. אלה צפוי שהם יכירו את העולם וייטלו על עצמם את האכיפה המינהלית. זאת הוראה מצמצמת.


אני חייבת לומר שמבחינת הרשות הסעיף הזה הוא המחיר הגדול ביותר ששילמנו כי לכתחילה ישנם מצבי עולם רבים אחרים שרצינו לטפל בהם. כל אותם מקרים של עסקאות אמיתיות שנעשות מתוך כוונה להשפיע על שער ניירות הערך, אדם שרוכש תמונה כדי לשדוד את המוזיאון ולא כדי לקנות את התמונה עצמה. בשלב הזה אנחנו מבינים את האילוצים, מבינים את החידוש בתיקון ומצטמצמים לגדר שלושת הפעולות שציינתי קודם לכן. לעתיד לבוא, אנחנו אולי נרצה להציע הרחבה.

תודה רבה. הערות.

שאלה לגבי משקיע בניירות ערך. האם ההגדרה הזאת מתואמת עם רשות המסים?

למה זה צריך להיות מתואם עם רשות המסים?

להבחנה בין משקיע לבין סוחר, האם יכולה להיות כאן איזושהי בעייתיות בעניין?

יש גם הגדרת בורסה בחוק ניירות ערך והיא לא זהה להגדרת בורסה לצורך הבחנה של רווחי הון במס הכנסה.

אני שואל אם נעשה איזשהו תיאום.

לא, לא נעשה. אנחנו לא מוצאים צורך בכך. זה לא קשור.

ברשות המסים יכולה להיות בעיה אם מישהו משקיע או סוחר בניירות ערך. לרשות המסים יש את ההגדרות שלה.

הרציונל שם שונה. הרציונל שם היא אם ההכנסה שלך היא מעסק או לא מעסק, וכאן הרציונל הוא האם אתה מתוחקר או לא מתוחקר. אם אתה אדם מן השורה שלא מבין בזה או כן מבין בזה. לכן ההגדרות לא בהכרח צריכות להתאים.

בחוק הרי יש עבירת תרמית, כך שבעצם ההבדל בין עבירת התרמית להפרת תרמית – שאני לא כל כך יודעת איך אפשר להטעות ברשלנות.

למה?

לרמות ברשלנות?

כן. מצג שווא הוא ברשלנות.

צריך כוונה כדי לרמות. זה למעשה זהה לעבירת התרמית כמו שהיא מנוסחת. בעצם מתי תחליטו שזה כך ומתי תחליטו שזה אחרת?

שוב אנחנו חוזרים ל-56ח. בואי נשהה את השאלה הזאת ל-56ח.

כאן היא מאוד מאוד מחודדת בעבירת התרמית.

ככל שהעבירה היא מסוג שהיסוד הנפשי הוא הגורם המבחין, אני מסכימה שהשאלה היא יותר חדה ולכן צריך לחדד את זה ב-56ח.


אנחנו הגענו לפרק של הסדר להימנעות מנקיטת הליכים ולהפסקת הליכים מותנית, סימן א', סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר.

פרק ט'1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים מותנית

סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר

54א.
הגדרות


בסימן זה –

"הוועדה" – ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי סעיף 52לא(א).

"הליכים" – הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי לפי פרק ח'4, או חקירה פלילית לפי סעיף 56ג, לפי העניין.

"הפרה" – כמשמעותה בסעיף 52מב(א) וכן הפרה כאמור בסעיפים 54(א1) או 54יא11.

54ב.
סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, מותנית

(א)
היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או יסוד סביר לחשד כי בוצעה עבירת ניירות ערך, רשאי הוא, לאחר ששקל את השיקולים שקבע יושב ראש הרשות לפי סעיף 56ח(א)(1) ובאישור הוועדה, שלא לקיים לגבי אותה הפרה או עבירה הליכים, ולהתקשר עם המפר או החשוד לפי העניין (בסימן זה – חשוד) בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים (בסימן זה – הסדר), ובלבד שסבר כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בנסיבות המקרה.

(ב)
במסגרת ההסדר, רשאי יושב ראש הרשות להתחייב להימנע מלנקוט הליכים או להמשיך בהליכים נגד החשוד, בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, אם החשוד יסכים, לעניין ההפרה כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור בסימן ג' בפרק ח'4 שניתן היה להטיל עליו בשל אותה הפרה, ולגבי עבירה – כל אחד מאמצעי האכיפה המנויים בסימן האמור (בסעיף זה – אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר. ההסדר יכול שיכלול גם הסכמה של החשוד כי יוטלו עליו אמצעי אכיפה נוסף על אמצעי האכיפה שלהם הסכים על פי ההסדר, אם לא ימלא את התחייבותו כאמור (בסעיף זה – אמצעי אכיפה מותנים).


(ג)
הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים הבאים:

(1)
תיאור העובדות שעליהן מתבסס היסוד הסביר להניח או החשד, לפי העניין, להפרה או לעבירה.



(2)
במידה שהופסק הליך לאור ההסדר – סוג ההליך שהופסק.

(3)
סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה – תנאי ההסדר).

(4)
פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר, אשר לא יעלה על שלוש שנים.

(ד)
יושב ראש הרשות רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.

(ה)
נוכח יושב ראש הרשות כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר או כי ההסדר הושג במרמה, רשאי הוא להורות על נקיטת הליכים נגדו לאחר שמסר לחשוד הודעה על כוונתו לעשות כן וניתנה לחשוד הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב – לבקשת הייעוץ המשפטי אנחנו נסיר את המילה "בכתב" – בתוך שלושים ימים ממועד מסירת ההודעה. הורה יושב ראש הרשות כאמור, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא למעט תנאים החלים עליו מכוח החלת אמצעי אכיפה מותנים על פי ההסדר.

54ג.
פרסום ודיווח מיידי


(א)
הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל אלה:



(1)
הודעה על התקשרות בהסדר ופירוט תוכן ההסדר.



(2)
הודעה על הפרת הסדר בידי חשוד.



(3)
הודעה על נקיטה בהליכים נגד חשוד בנסיבות כאמור בסעיף 54ב(ה).

(ב)
יושב ראש הרשות רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שלא לפרסם עניין מהעניינים כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסמו למועד שיקבע.

(ג)
התקשר יושב ראש הרשות בהסדר עם חשוד שהוא גורם מדוח כהגדרתו בסעיף 52ב(ב) או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח בדוח מיידי לפי סעיפים 36(ג) או 56(ג)(3), לפי סעיף 27(ז) לחוק הייעוץ או לפי סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות, לפי העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר, אלא אם כן החליט יושב ראש הרשות שלא לפרסם את דבר ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).

(ד)
יושב ראש הרשות רשאי להורות לבעל רשיון או לתאגיד בנקאי שחל עליו הסדר לפי פרק זה להודיע ללקוחותיו או כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר.

54ד.
הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי

הסכמת חשוד להתקשרות בהסדר לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי או מינהלי בשל ההפרה או העבירה נשוא ההסדר, וראיות שמסר לצורך ההסדר לא ישמשו כראיה נגדו בכל הליך פלילי או מינהלי.

תעצרי כאן. תגיד לוועדה, מה אתה עושה אם הפרק הזה מאושר כמות שהוא? אתה קורא לי, מה אתה עושה אתי? אתה אומר לי: תשמע, אתה צריך ללכת לאכיפה מינהלית אבל אני יכול להגיע אתך להסדר שלא תלך לאכיפה מינהלית. למה אתה אומר לי את זה?

בהסכמה. ההליך הזה הוא הליך של הסכמה.

אני רוצה להיכנס לראש שלך כדי להבין. אתה הולך לפי צבע המשקפיים שלו? איך זה קורה?

ברור שהוא מפעיל שיקול דעת.

כן, אני רוצה לדעת. כאן יש שיקול דעת ממשי שלוקחים בן אדם ואומרים לו שנגיע להסדר. מתי הוא עושה את זה? מתי הוא לא קורא לו ומתי הוא כן קורא לו?


אני חושב שזה פרק טוב, אבל אני רוצה להבין.

פרק חשוב.

כבוד היושב ראש, כל השאלות, גם השאלות שהעלתה שגית וגם השאלה שאתה מעלה עכשיו, כולן שאלות שצריכות להיבחן סביב סעיף 56ח.

אני לא שואל עכשיו משפטית.

יש כאן שלבים. בדיוק כמו שאתה יודע שהפרקליטות היום יכולה לקבל החלטה על סגירת תיק במסגרת הסדר טיעון או עסקת טיעון שהיא עושה עם הנאשם במסגרת התיק.

אני אכוון אותך. לא שאלתי עכשיו משפטית. פרקליטות, בניגוד לך, זה הרבה מאוד אנשים.

בסוף זה פרקליט מחוז. זה איש אחד.

אבל הוא יושב עם האנשים, ההחלטה שהוא מקבל בסופו של דבר היא החלטת צוות.

גם כאן זאת החלטת צוות.

לא. כאן בחוק כתוב יושב ראש הרשות.

גם בחוק כתוב פרקליט מחוז. אותו דבר. העובדה שיש לך אנשי צוות ואנשי מקצוע, זה תמיד מובנה בכל תהליך שאתה עושה, אבל בסוף יש מישהו אחד שהחוק מעניק לו את שיקול הדעת.

איך שיקול הדעת שלך עובד בעניין הזה? מתי אתה קורא לי ומתי אתה לא קורא לי?

אני אומר. בדיוק כמו שלפרקליט המחוז שיכול להחליט על חתימה על עסקת טיעון ולהחליט מתי הוא רוצה להגיע להסכמה עם הנאשם, אותם שיקולים חלים בשלב מוקדם יותר, בשלב של ההליך המינהלי כי אנחנו עוד לא הגענו לשלב של ההליך הפלילי, אז הפרקליטות לא נמצאת שם.


מה הם השיקולים, את זה אמרנו שאנחנו נדון כי השיקולים מתי לעבור מפלילי למינהלי, מתי לעשות סגירת תיק מותנית ומתי לא לעשות סגירת תיק מותנית, כל השיקולים האלה העברנו למקום אחד, קיבצנו אותם יחד, בסעיף 56ח. שם נוכל לפרט את השיקולים ולומר מה הם השיקולים שאנחנו שוקלים כאשר אנחנו רוצים להגיע למסקנה הזאת.

בהקשר של סגירת תיק מותנה שהיא במנדט של הפרקליטות, אני מבקשת להסב את תשומת לב הוועדה שבהצעת החוק הכללית של הסדר סגירת תיק מותנית, הסמכות לסגור תיק היא לתובע והיא לא מחייבת פרקליט מחוז. היינו, רשות ניירות ערך לקחה על עצמה, הגורם המוסמך ברשות ניירות ערך הוא גורם הרבה יותר בכיר מאשר בפרקליטות.


ההסדר הזה הוא הסדר שיש לו איזושהי עקביות עם ההסדר הכללי וניתן לרשות ניירות ערך במסגרת הליכים שהם הליכי אכיפה. אני חושבת שחשוב לשים לב לעניין הזה שבעצם הסמכות ברשות היא סמכות יותר בכירה.

מה את היית מציעה שיהיה?

היא אומרת שהחמרנו עם עצמנו.

אדוני הסב את תשומת הלב שלכאורה בפרקליטות יושב פרקליט המחוז עם צוות אנשיו ורק הוא יכול להחליט, אלא שההסמכה בדין תהיה לתובע, לכל תובע ולאו דווקא לפרקליט המחוז. זה בהקשר הפלילי.

אנחנו לקחנו על עצמנו שזה יהיה היושב ראש. החמרנו עם עצמנו.

עדיין עומדת שאלת היושב ראש.

אני מדברת על הצעת החוק הכללית, שם מדובר על תובע ולא על פרקליט מחוז.

בחוק ניירות ערך, פרקליט מחוז שתהיה לו הסמכות, זה יהיה רק פרקליט מחוז. מהבחינה הזאת ההצעה הזאת היא מחמירה יותר עם הגורמים הרלוונטיים מאשר ההצעה הכללית.

אדוני, ברור שכל הסעיף וגם הפרק עצמו הוא ראוי כי אותו נושא המקביל להסדר טיעון שנעשה מול ועדת אכיפה מינהלית. לצערי אני עוד פעם חוזר למשהו שאנחנו אמורים לחזור אליו וזה נושא ההרכב של ועדת האכיפה המינהלית. אם אנחנו מגיעים לאותו יושב ראש הרשות פעם אחת בכובע של בוא נסגור ופעם שנייה שהוא הולך לשפוט אותי – חס וחלילה כמובן, אני לא חושד בפרופסור גושן, אני מעריך אותו ואין לי שום דבר נגדו - אם אדם יבוא ליושב ראש הרשות ויאמר לו יושב ראש הרשות שיסגרו הסדר טיעון או יסגרו את הנושא הזה בקנס של 500 אלף שקלים, כי אם חס וחלילה הוא יחליט ללכת להליך של ועדת אכיפה מינהלית, שם הוא עלול לקבל קנס יותר גבוה, הוא יחשוב פעמיים ויאמר שאותו בן אדם שאמר לו עכשיו 500 אלף שקלים, אם הוא אומר לי שאזהר מוועדת האכיפה, ואני גם ככה אראה אותו שם, עדיף לו כבר לשלם.

מה הבעיה עם זה?

אני אספר איך נעשה הסדר טיעון בפרקליטות. אם אני סניגור ואני מייצג חשוד, אני בא לפרקליטות וסוגר עסקת טיעון, השופט לא יודע על עסקת הטיעון שסגרנו וגם אם מתנהל המשפט, השופט עדיין לא יודע על עסקת הטיעון בינינו. אנחנו יכולים להיות כל הזמן בדיונים על עסקת טיעון ובמקביל המשפט יכול להמשיך להתנהל. זה מה שקורה בהליך פלילי רגיל. כאן, ברגע שההליך מתנהל בוועדת אכיפה מינהלית, אפשר להפסיק אותו ואנחנו מחליטים ללכת על הסדר טיעון. לא יהיה ניתן לעשות את זה.

הוא אומר שזה בתיאום אתך.

זה בסדר שזה בתיאום אתי, אבל מצד אחד אני כבר מתחיל להישפט אצל אותו בן אדם ומצד שני הוא רוצה להתחיל לסגור עסקת טיעון ואני לא יכול.

עם כל הכבוד שהם רוחשים ליושב הראש הנוכחי של רשות ניירות ערך, עד היום הם לא העבירו את ההערות שלהם, דבר שגורם לבזבוז זמן כי יכולנו לשבת אתם. עד היום לא העברתם את ההערות. יש כאן הערות שאתם מעלים שלא הגיעו אלינו.

אפשר להביא טיעונים לוועדה. גם אתם מביאים וגם הם מביאים.

כן, אבל הרשות כן עשתה הליך מקדמי של פגישות עם כל הגורמים.

אין בעיה. זה בסדר גמור. את רוצה שהם לא ידברו בוועדה?

הרשות עשתה בעצמה לפני שהיא הגיעה אלינו את התהליך של הידברות עם כל הגורמים.

יש כאן הרבה מאוד דברים ואני מאוד רוצה לסיים את החוק הזה. אני יכול למנות לך כמה דברים הרשות שינתה, יותר נכון הממשלה, בחוק ובנוסחים. אני מבקש ממך, אל תספר לרשות המסים שיש להם כאן אפשרות להיכנס כי עוד מעט יביאו לנו גם תיקון של רשות המסים. אני לא רק מבקש, אלא אני רוצה שתגיד אם יש לכם הערה. זאת הערה מאוד חשובה.


אני לא עוסק בניירות ערך. צריך לאשר את זה, אבל אולי זה מצטייר כאן לא טוב. אני עוסק בניירות ערך ומכיוון שאני לא עוסק, אני יכול לומר על עצמי כמשל. אני עוסק בניירות ערך, אני מקבל טלפון מהרשות ואומרים לי שיושב ראש הרשות מזמין אותי כי רוצים לפתוח נגדי באכיפה מינהלית כי לא פרסמתי תשקיף או עשיתי משהו ברשלנות בלי כוונה ובגין זה אני עלול להיקנס במיליון שקלים. אני נקרא לחדר של יושב ראש הרשות.

לא. זה לא יקרה.

לאן אני הולך?

למותב. יש לך הזדמנות להופיע בפני המותב.

לא. את לא יודעת מה היה אתי. קיבלתי טלפון, אמרו לי שיושב ראש הרשות קורא לי. יושב מולי יושב ראש הרשות ואומר לי שאני אצטרך ללכת למותב כי אני פרסמתי תשקיף וכולי. הוא אומר לי שאם אני סוגר אתו עכשיו על 500 אלף שקלים קנס, סיימנו את העניין, אבל אם לא, אני הולך למותב. אני יצאתי החוצה והתקשרתי לאשתי. אמרתי לה שזוהר גושן אמר לי שאם אני הולך למותב, אני יכול לקבל קנס כזה וזה סיפור, אני אגמור ב-500 אלף שקלים. אשתי אמרה לי למה אני צריך את כל כאב הראש הזה ושאסגור את העניין. זה בניגוד לעסקת טיעון כאשר בעסקת טיעון אני יכול להחליט אם אני הולך למשפט. כאן זה אצלו בחדר.

אתה עדיין בא עם זה למותב. גם כאשר דיברת אתו בחדר, המותב צריך לאשר את זה. תסתכל בסעיף (ב).

כל הזמן מציגים את ההצעה הזאת כאילו היא מוסיפה סמכויות אבל במובנים אחרים, אם נחשוב על זה קצת יותר לעומק, היא בעצם ממשטרת סמכויות לא פורמליות שהיום קיימות.

מה זה ממשטרת?

מכניסה אותן למשטר. סמכויות לא פורמליות, שאם אתה באמת חושש מזה שיחליפו אותי ושתבוא מפלצת.

אני מדבר עליך, שאתה אדם נחמד. אני לא מדבר על מפלצת. אם אני אבוא, יאמרו לי לסגור את העניין.

היום יש לך סמכות לפתוח בחקירה פלילית. חקירה פלילית כשלעצמה היא דבר מאוד כואב.

הסמכות היא שלך.

כן, ליושב ראש ולא חשוב איך קוראים לו. יש לו סמכות.

אבל אתה לא תפתח בחקירה פלילית על דבר שאין לך ראיות. אם מה שאתה אומר נכון, הפכת לי את כל הטיעון אבל מה שאתה אומר, זה לא נכון מכיוון שאתה לא תפתח נגדי בחקירה פלילית בגלל שבחקירה פלילית אתה צריך להביא ראיות ויעשו ממך צחוק. מה זה אתה יכול לפתוח בחקירה פלילית? בחקירה פלילית יש כללים, יש דיני ראיות, יש עדים וכל מה שנלווה לזה.

אמת.

במקרה הזה שקראו לי אין עדים, אין ראיות, אין כלום. קראו לי.

ממילא אין לך דיני ראיות באכיפה מינהלית.

נכון. אבל הלכנו עוד שלב. אני רוצה לחדד את העניין הזה. הפרק הוא פרק לא רע אבל אני צריך לחדד את זה כי אנחנו מדברים כאן על מצב בו זוהר גושן ירצה לעשות לעצמו חיים קלים, יש לו המון עבודה, הוא באמת צריך לטפל בהרבה עבריינים ולא חשוב בכמה, ולכן הוא יקרא לי, ואני עבריין קטן שלא פרסמתי תשקיף, ויאמר לי שאגמור את זה ב-500 אלף שקלים. למה שהוא לא יעשה את זה? אני במקומו הייתי עושה את זה.

יש חזקה של תקינות מינהלית. אדם לא יקרא לאדם אחר.

מה לא תקין אם החוק הזה עובר?

הוא צריך איזשהו בסיס.

יש לו בסיס. לא פרסמתי תשקיף.

פרט מוטעה.

פרט מוטעה.

יושב ראש הרשות שקורא לאדם לחדרו, צריך לצאת מנקודת מוצא שיתכן מאוד שהאדם הזה יסרב ואז כל העמדה שלו וכל החזקות המינהליות שלו ---

הוא ייפגש אתו בוועדה.

לא בוועדה. במותב.

אבל הוועדה הזאת היא לא עומדת לבדה בעולם. יש על זה הליכי ערעור לבית המשפט. רשות ניירות ערך היא גורם שמבין כל הרשויות המינהליות מתדיינת בבתי משפט. הגורמים שאנחנו מתמודדים אתם בשוק ההון הם גורמים לא חלשים ויש להם באמת את הכתפיים הרחבות כדי להגיע לבתי משפט. אם רשות ניירות ערך תסטה מנורמות וסבירות וכולי, בית המשפט יפקח על הדברים האלה.

כן, זה לא איזה בן אדם אחד אומלל ומסכן.

אני רוצה להשלים את הדברים.

אני נותן לך, אבל אני רוצה שנדע מה אנחנו מחוקקים. כל הזמן מרחף מעל ראשי העניין הזה שאנחנו לא מדברים כאן על הציבור הרחב משכונת הארגזים אלא אנחנו מדברים על אנשים שמשקיעים, על חברות, על תאגידים, ועל אנשים שמתעסקים בדברים האלה ואלה על פי רוב אנשים שיש להם את היכולות הכלכליות. זה ברור לחלוטין. גם ברור לי שהרשות לניירות ערך איננה יכולה להתמודד עם מגוון רחב שקיים בתחום הזה של עבירות שנעשות גם כלפי הציבור וגם כלפי המשקיעים. זה ברור וזה עומד ביסוד הדברים כי אחרת לא הייתי דן בחוק הזה אלא הייתי אומר שאני לא רוצה לדון בו כי זה לא מעניין אותי. זה יסוד הדברים של החוק הזה. אני לא רוצה שאנחנו נעשה חוק שהוא פשוט יהפוך להיות דבר שהוא חסר הגיון. לכן אני מחדד את זה ואני רוצה להגיע לפתרונות.

העובדה שאתה יכול היום להחליט על פתיחה וחקירה פלילית, יהיו השיקולים שלך אשר יהיו, היא כשלעצמה יוצרת לך שוט. היום, יושב ראש שרוצה, יכול להזמין אותך רק מהחשש שהוא יכול לפתוח את החקירה ולנהל נגדך משא ומתן להסכמה שהוא לא שקוף, הוא לא עם זכות טיעון, אין עוד שני חברים בהרכב שמחליטים ואין זכות ערעור. הוא לגמרי אחד על אחד. כאן זה ממשטר את זה, זה מכניס את זה לתוך הליך מסודר, אתה יודע מה הזכויות שלך, אתה יודע לאן אתה תלך אם אתה לא מסכים, עדיין יש לך שימוע, אתה יודע שזה שקוף, אתה יודע שיש לך הרכב.

למה בחקירה פלילית אני לא יודע לאן אני הולך? למה זה לא ממושטר?

כך פועלת חקירה פלילית.

ועוד איך אני יודע. בחקירה פלילית אני לא יודע? צריך ראיות, צריך עדים וכולי.

כן, אבל התוכן של ההסדר שהיום הרשות יכולה להגיע אליו, הוא לא מוגבל.

בסדר. תמשיכי.

כתוב כאן שאת ההסדר אחר כך צריך לפרסם.

ודאי. אתה רוצה שלא יפרסמו?

לא, להפך, אני דורש שהוא יפרסם.

סימן ב': סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר

54ה.
סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להפסקת הליכים מותנית

(א)
על אף האמור בסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, רשאי פרקליט מחוז, גם אם ראה שקיימות ראיות מספיקות לאישום, שלא להעמיד חשוד בביצוע עבירת ניירות ערך לדין ולהתקשר עם החשוד בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים (בסימן זה – הסדר), ובלבד שסבר כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור, בנסיבות המקרה.

(ב)
במסגרת ההסדר רשאי פרקליט המחוז להתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד בשל העבירה נושא ההסדר, אם יסכים החשוד כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור בסימן ג' בפרק ח'4 (בסעיף זה – אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר.


(ג)
הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים הבאים:



(1)
תיאור העובדות המהוות את העבירה.

(2)
סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה –

תנאי ההסדר).


(3)
פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר.

(ד)
פרקליט המחוז רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.

(ה)
לא יועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירת ניירות ערך שהוא הודה בהן במסגרת הסדר, לאחר שהחשוד החל למלא את תנאי ההסדר, בין שסיים למלא את התנאים האמורים ובין אם לאו, אלא אם כן מצא פרקליט המחוז שההסדר הושג במרמה. כתב אישום בהתאם לסעיף קטן זה יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה.

(ו)
נוכח פרקליט המחוז כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר, יועמד החשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, אלא אם כן מצא שאין להעמידו לדין מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ז)
הועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא.

54ו.
פרסום ודיווח מיידי

התקשר פרקליט מחוז בהסדר, יעביר עותק של ההסדר לרשות, ויחולו לעניין פרסום ההסדר ודיווח עליו הוראות סעיף 54ג, בשינויים המחויבים.

54ז.
הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי


הוראות סעיף 54ד יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסדר לפי סימן זה".

על איזה מקרה מדובר?

זה כבר כאשר נפתחה חקירה פלילית. זה כבר לא בסמכות היושב ראש אלא זה עובר לפרקליטות.

חקירה פלילית על מה?

מה שאנחנו אומרים זה שיש בעצם שני שלבים שמגדירים את זהות המתקשר. עד השלב בו מועבר סיכום חומר החקירה לפרקליטות, הסמכות היא של יושב ראש הרשות באישור המותב.

זאת אומרת, מהרשות מועבר לפרקליטות.

נכון.

אני לא מבין. החוק הוא אכיפה מינהלית.

נכון.

אמרתם קודם שלא תיפתח חקירה פלילית.

לא, זה מקרה שלא הלך לאכיפה מינהלית.

אם כן, מה זה נוגע לחוק הזה?

כי נניח שכן נפתחה חקירה פלילית.

אבל מה זה נוגע לחוק הזה?

אני מסבירה. התחילו בהליך של חקירה פלילית, אפילו השלימו את החקירה הפלילית, הביאו את סיכום חומר החקירה לפרקליטות, מגיע המפר ואומר שהוא מבקש להגיע להסכם טיעון שכולל את חלק מהדברים המנויים כאן באמצעי אכיפה.

בסדר. יש חוקים במדינת ישראל.

הוא מבקש שלא יוגש נגדו כתב אישום, לא תהיה לו הודעה בדברים הכלולים.

למה?

זה מה שהוא מבקש.

למה הוא מבקש? הרי הייתה חקירה ויש כתב אישום נגדו.

נכון. הוא רוצה להסיר מעל ראשו את החרב המתהפכת של המאסר. מצד שני, מבחינת השיקולים של הרגולציה, נכון יותר לתת פומבי לדבר ההפרה, למצות את הדין עם המפר בכתובי זמן מהירים ולא להתגלגל בערכאות בחלק מהמקרים – כאשר בשיקול הדעת לגבי מה יהיו האפיונים של אותם מקרים נדבר בו כאשר נגיע לסעיף 56ח – באותם מקרים שהם פחות חמורים באופן טבעי, נכון למצות אתו את הדין.

אני לא מבין. אני לא מבין מה זה נוגע לכאן.

אנחנו מסבירים.

מה זה נוגע לאכיפה מינהלית?

אני אסביר.

היא מסבירה טוב, אבל אני לא מבין.

היא מסבירה הכי טוב. כל הרעיון של האכיפה המינהלית הוא שאתה מצד אחד מסנן מהפלילי לכיוון המינהלי ומהכלום לכיוון המינהלי.

את זה הבנתי. את זה הסברת לי.

מה שאתה רואה כאן, אתה רואה כאן ליטוש של ההליך הפלילי שהיום לא מאפשר חלק מהדברים להעביר למינהלי. מה שעושה הדבר הזה, זה סגירת תיק בהליך הפלילי שאנחנו בעצם רוצים לייצר כלי שם שהוא במהות שלו מינהלי. הוא אומר, חלק מהדברים שכבר עשית עליהם חקירה פלילית, הגשת סיכום לפרקליטות, עדיין תן עכשיו לפרקליטות את האפשרות להעביר את זה לנתיב מינהלי.

לחזור חזרה למינהלי?

לא, זה לא חוזר למינהלי. זה מקל עם החשוד.

בסעיף שלכם, בסעיף 54ב, בסמכות של יושב ראש הרשות להתקשר, אתם לא יכולים לעשות את זה במהלך חקירה?

אתה יכול לעשות את זה במהלך חקירה.

יש לכם מרוץ סמכויות עם הפרקליטות?

לא. אף פעם אין מרוץ סמכויות. לא נוצר מרוץ סמכויות.

אם עברת לפלילי. אם אתה בפלילי, הפרקליטות מחליטה.

זה לא במקביל. זה בטור ולא במקביל.

אלה סמכויות עוקבות. אלה אינן סמכויות מקבילות. אפשר ללמוד את זה משני מקומות.

שגית, היום, אם אמור להגיע כתב אישום נגדי, פרקליט המחוז יכול באישור היועץ המשפטי לממשלה לבטל אותו ולא להגיש כתב אישום?

היום אין חקיקה.

יש לו היום אפשרות במקרה שיש עניין לציבור.

יש הצעת חוק שפורסמה.

לא הצעת חוק אלא המצב היום.

במצב היום, לא.

גם היום אפשר.

ישנם הליכים שאפשר לעכב אותם. עיכוב הליכים על ידי היועץ המשפטי לממשלה, יש שני סוגים של עיכובים. יש עיכוב הליכים שנוגע לדין הכללי ויש עיכוב הליכים שנוגע לדיני המס. בדיני המס למשל ליועץ משפטי לממשלה יש סמכות לעכב את ההליכים עם קביעת סנקציות בדומה להליך הכופר. כאן אנחנו רואים שגם בהליכים הפליליים יש סוגים שונים שמתייחסים לתחומים אחרים. אנחנו כאן עוסקים בתחום הכלכלי ומה שרוצים זה לאפשר בתחום הכלכלי התייחסות מיוחדת לפרקליט מחוז, סמכויות מיוחדות לפרקליט מחוז, שתואמות את מה שגם אנחנו רואים היום בדיני המס במסגרת עיכוב הליכים.


בדין הכללי יש הצעת חוק ממשלתית, הצעת חוק סדר הדין הפלילי, הסדר לסגירת תיק מותנית שהיא דומה ואז השאלה שנשאלת היא לכאורה למה צריך לתת לפרקליט מחוז סמכויות מקבילות. הסיבה היא בכך שבאמת אנחנו עוסקים במטריה כלכלית אבל מטריה כלכלית כפי שמצאו לנכון, הסדר תיק מותנה ליושב רשות שליושב ראש הרשות יהיו סמכויות שמותאמות למטריה, מותאמות לתחום, כגון הפסקת עיסוק, כגון סנקציות כספיות, השבה וכולי. אותו הדבר מצאו לנכון שלפרקליט מחוז שעוסק בתחום הכלכלי, יהיו אותם כלים שהם כלים שנמצא שהם חיוניים.

זאת אומרת, מבחינתכם, גם אחרי שהצעת החוק תעבור בוועדת החוקה, שתסדיר את הנושא הכללי, אתם חושבים שיש מקום להסדר ייחודי בעניין הזה.

הוא מאוד מאוד דומה.

אנחנו לא יודעים מה יעבור בוועדת החוקה.

הוא בעצם נועד להגן באמת על הנאשמים ועל החשודים מהבחינה הזאת שייתכן שאלמלא סנקציות מסוימות שיכול להטיל פרקליט המחוז, הוא למעשה יצטרך להתמיד בהליך הפלילי במקום שבהליך המינהלי היו כבר מוותרים לו. יש כאן איזשהו סוג של התאמה, שבמסגרת נסיבות שהן מתאימות לעניין, גם אם אתה נמצא ברשות וגם אתה נמצא בפרקליטות, אותו שיקול דעת יוכל להיות מופעל.

העבירות הפליליות, אפשר להגדיר אותן כעבירות כלכליות בלבד?

עבירות ניירות ערך. אנחנו מדברים על עבירות ניירות ערך והן מוגדרות. בוודאי שהן עבירות כלכליות, אלה הפרות של החוקים שלנו והפרות של חוקים אחרים.

אנחנו נעצור כאן ונמשיך את הדיון בישיבה הבאה. הגענו לסעיף 54ז.


תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30