PAGE
17
ישיבה משותפת של הוועדה לזכויות הילד וועדת החינוך, התרבות והספורט
29.06.10

הכנסת השמונה עשרה




נוסח לא מתוקן

מושב שני
ישיבה משותפת של הוועדה לזכויות הילד

הוועדה לזכויות הילד – פרוטוקול מס' 56

ועדת החינוך, התרבות והספורט – פרוטוקול מס' 244

יום שלישי, י"ז בתמוז תש"ע (29 ביוני 2010), שעה 11:30

ניצול ילדים בעבודת חקלאות בדרום - דיון מהיר של חה"כ ראלב מג'אדלה

חברי הוועדה: זבולון אורלב – יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט

דני דנון
- יו"ר הוועדה לזכויות הילד

אורי אורבך

מסעוד גנאים

אורלי לוי-אבקסיס

ראלב מג'אדלה

אנססטיה מיכאלי

אלכס מילר

מוחמד אליהב
המפקח על המגזר הבדואי, משרד החינוך

יוסף רחמים
מפקח ביקור סדיר, משרד החינוך

מוחמד אלעתמין
מפקח מגזר בדואי, משרד החינוך

מרים בן-עטר
פקידת סעד מחוזית לתיק הנוער, מחוז דרום, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רפ"ק אייל אזולאי
מת"ח רה"ט, המשרד לבטחון פנים

יחזקאל אופיר
מנהל אגף האכיפה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד דארין דניאל
מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד סיגלית זהר
מנהלת מחלקה א' סיוע משפטי, משרד המשפטים

מרים זילקנד
סטודנטית, משרד המשפטים

ד"ר יצחק קדמן
מנכ"ל המועצה לשלום הילד

עאמר אלעתאקה
קצין ביקור סדיר, עיריית רהט

עו"ד יקיר חי
יועץ משפטי, עיריית רהט

עלי אלהוזייל
מנהל מחלקת החינוך, עיריית רהט

ראיד חאג' יחיא
מועצת התלמידים והנוער הארצי

צחי דבוש
מועצת התלמידים והנוער הארצי

עו"ד רות דיין מדר
רכזת רווחה, המרכז לשלטון מקומי

האן כאמל
המרכז לשלטון מקומי

איתן מנדלבאום
מרכז חי, איגוד מקצועי לנוער, הנוער העובד

דלית רייז
מרכז הדרכה, מועצה אזורית בנוער העובד

יהודה סקר
ארגון ההורים הארצי

דוד קאשני
עמותת קול בשכונות

שרון סופר
מרכז המחקר והמידע, כנסת

אתי וייסבלאו
מרכז המחקר והמידע, כנסת

רחל סעדה

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
ניצול ילדים בעבודת חקלאות בדרום - דיון מהיר של חה"כ ראלב מג'אדלה

שלום רב, אנחנו מתכבדים לפתוח הישיבה המשותפת של הוועדה לזכויות הילד בראשותו של חבר הכנסת דני דנון ושל ועדת החינוך התרבות והספורט שיש לי הזכות לעמוד בראשה.

על סדר היום, ניצול ילדים בעבודה חקלאית בדרום, דיון מהיר שיזם ידידנו חבר הכנסת ראלב מג'אדלה. הוועדות ביקשו ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת להכין את התשתית העובדתית לקראת הדיון הזה. תודה לאתי וייסבלאו על העבודה. אכן מתברר שיש רגלים לדבר, הסיבה שבגללה חבר הכנסת ראדב מג'אדלה ביקש את הדיון יש לה ממש.

על פי הממצאים של מחלקת מידע והמחקר של הכנסת, וכפי שאתי וייסבלאו מצאה, יש אומנם לפחות עשרות ילדים בגיל חובה שאינם נמצאים בבית הספר אלא מועסקים על ידי גורמים שונים, בין בידיעת ההורים ועידודם ובין שלא בידיעתם. הדבר הזה הועלה גם על ידי המועצה לשלום הילד, המנהל הכללי שלה דוקטור יצחק קדמן נמצא כאן.

אנחנו עורכים את הדיון הזה כישיבה משותפת, מאחר שהוועדה לזכויות הילד באה מנקודת מבט של זכויות הילד ואנחנו מגיעים משני חוקים שהסדירו במדינת ישראל את חובתם של ילדים ללמוד או יותר נכון את חובתם של ההורים לשלוח את הילדים ללמוד. הורה שאינו שולח את ילדיו בגיל חובה ללמוד זו עבירה פלילית. חוק אחד הוא חוק לימוד חובה, תש"ט 1948, וחוק השני הוא חוק עבודת הנוער תשי"ג שאוסר להעסיק ילדים פחות מגיל 15.

כעת מוגשת הצעת חוק של חבר הכנסת אלכס מילר, ואני אחריו, שעומדת לקריאה שנייה ושלישית שגם מחמירה ומחדדת את האיסורים להעסיק תלמידים בשעת הלימודים. כידוע אנחנו מרחיבים בהדרגה את חוק חינוך חובה עד כיתה י"ב. על פי חוק חינוך חובה היום חינוך י' – י"ב, הוא חינם ובחלקו חובה, ובכל שנה מוסיפים אחוזים נוספים.


אבקש מעמיתי חבר הכנסת דני דנון יושב ראש הוועדה לזכויות הילד לפתוח ולאחר מכן חבר הכנסת היוזם ראלב מג'אדלה. בבקשה.

תודה לחבר הכנסת זבולון אורלב, יושב ראש וועדת החינוך, התרבות והספורט. אני מבקש להתנצל בפני החברים כי הדיון היה אמור להתקיים לפני כשבוע אבל בגלל אילוצים פרלמנטאריים והצבעות שהיו במליאה והדיון נדחה למרות שהגעתם לכאן. חבר הכנסת זבולון אורלב ואני מתנצלים על עוגמת הנפש שנגרמה לכם בשבוע שעבר.


אין מקום לעבדות במדינת ישראל. נקודה. אנחנו בוועדה לזכויות הילד מדברים על זכויות הילדים, עבדות לא נכללת בזכויות של הילדים. אנחנו חתומים על אמנות בין לאומיות ועל חוקים. אני רוצה לקבל היום תשובות ממספר משרדי ממשלה, במקרה הזה ממספר רב של משרדי ממשלה. אם מסתכלים על המחדל הזה מעורבים בו משרד הפנים כי הרשות המקומית לא עשתה את המהלכים הנדרשים, נמצאים כאן נציגים שיתנו תשובות למה לא הוגשו כתבי אישום עד היום.

מדובר על משרד החינוך שאמור לדוח בזמן אמת על הכשלים האלה ולהציף את הבעיה, זה לא קרה. מדובר על המשרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה שאמור לאכוף ולתת קנסות לאותם מעסיקים שמעסיקים ילדים, וכמובן המשרד לבטחון פנים. בכל אותם משרדים זה כשל מערכתי והתוצאה שלו היא ילדים נמצאים בתנאי עבדות.


אני מבקש לברך את אותן אמהות שלא נמצאות כאן, אמהות מהמגזר הבדואי שאזרו את האומץ להתלונן למועצה לשלום הילד לדווח ולהציף את הנושא הזה, בזכותן אנחנו נמצאים היום כי אם אותן אמהות לא היו מדברות לא היינו יודעים מכלום. מתברר שבתוך המשפחה, הורים, דודים הם אלה שלוקחים את הילדים הצעירים ומשדלים אותם בדרך כזו או אחרת לעבוד בתנאי עבדות.

אני מבקש היום לשמוע תשובות מכל אותם משרדים מדוע לא נעשה דבר עד היום, מה הולך להיעשות בעתיד וגם לקבל תשובות היכן נמצאים היום אותם הילדים. מה קרה עם עשרות הילדים מאז פרסום הנושא הזה ואיפה הם נמצאים היום. אנחנו כוועדה משותפת נרצה לראות איך נהלים, גם יש חוקים בנושא, איך האכיפה והנהלים מתחדדים כדי למנוע את המראה שכשניסע בכבישים בדרום של ילדים בשדות. דבר שאולי חלפנו על פניו עד היום ומרגע זה אנחנו מחליטים שאנחנו לא ממשיכים לעשות את זה.

תודה רבה. חבר הכנסת ראלב מג'אדלה, יוזם הדיון המהיר. בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש וועדת החינוך התרבות והספורט זבולון אורלב וראש הוועדה לזכויות הילד דני דנון.

נמצאים פה נציגי המשרדים, נציגי מועצת התלמידים ומהנוער העובד, נציגי עיריית רהט,.

מכבודיי יושבי הראש, בתחילת דברי אני רוצה להודות לכם על כינוס הוועדה ועל ההיענות לפנייתי לקיים את הדיון הזה.



בעיר רהט יש לנו 18,805 תלמידים בגני הילדים, בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. בנגב בכל הישובים המוכרים יש 74,293 וזו ההזדמנות להודות למחלקת מידע ומחקר של הכנסת על הנתונים שהעמידו לרשותו.


נושא הדיון עלה בעקבות כתבה בעיתון הארץ. לצערי הרב זה באיחור רב ומזה מספר חודשים התופעה הולכת ומתעצמת. מהנתונים שנמצאים ברשותי עולה ש- 52 ילדים ברהט לא יוצאים ללימודים אלא לעבודה. הבוקר שמעתי מדוקטור יצחק קדמן שהתופעה קיימת, אומנם בשיעורים הרבה יותר קטנים, בגליל בישוב טובא זנגרייה, אני לא יודע מזה אני אבדוק את זה ואתם תבדקו בדרככם. התופעה הולכת ומחמירה, הולכת וגדלה, ואנחנו חייבים מכובדיי יושבי הראש לפעול בכל הכלים והאפשרויות העומדים לרשותנו כדי לוודא שמי שלא עשה תפקידו נאמנה עד ובמשך כמה חודשים ועד היום, שידעו שאנחנו לא רק דנים בנושא אלא גם מתכוונים להשתמש בכלים ובשוט שיש בידינו, שאנחנו מתכוונים להמשיך ולעקוב אחרי העניין כדי שנעקור את התופעה הזאת מהשורש.


אנחנו מכירים את הסביבה, אנחנו יודעים את הסיבות ואנחנו יודעים את המצב הכלכלי חברתי אבל לא נוכל להרשות לעצמנו שזה יגיע למצבים האלה. לא נקיים היום דיון כי אם נרצה לקיים דיון על המצב הסוציו-אקונומי ולברר מהם הגורמים והאספקטים ואיזה חסמים מביאים לתופעה אנחנו נסיים את הדיון אולי בערב. כוונתנו להתמקד בתופעה בכל כוחנו ויכולתנו כדי שנוכל גם לתת תשובה לאמהות ולנשים שמגיע שנצדיע להן, שהן נלחמו בתופעה בכלים הדלים שלהן באווירה הבלתי אפשרית סביבתן. הן לא נמצאות כאן אבל בזכותן אנחנו דנים היום בנושא. זו האמת.

מכובדיי יושבי הראש, אנחנו נבחן כאן האם אנחנו רואים את התופעה החמורה הזאת בעין נכונה או עוברים לסדר היום ומתייחסים אחרת אם היא הייתה בישוב יהודי ולא ערבי. בדרך כלל ולצערי הרב על תופעות חמורות דנים ועוברים לסדר היום. במקומות אחרים מפעילים את כל העולם ואשתו, את התקשורת, את האכיפה את המשטרה ואת כל המערכות הנלוות. כאן אנחנו צריכים לתת דוגמה ואני בטוח שיושבי שתי הוועדות יעשו את הכל כדי שמכאן נצא בתחושה מלאה שאנחנו מתמודדים בתופעה ועוצרים אותה על לאפס. אני אסתפק בכך כדי לאפשר לחברים הנמצאים כאן לומר את דעתם. כמובן בסוף אם תרשו לי אני אציע את הצעותיי.


כדי שיראו אותנו בשטח, וכדי שהאמהות תראנה אותנו למרות שאנחנו לא רואים אותן, נגיע בזמן מהיר לביקור במערכת החינוך ברהט גם כדי שיראו שחברי הוועדה לזכויות הילד וחברי וועדת החינוך, התרבות והספורט נמצאים בשטח, להגיע עם הרכב גדול עם כל המשרדים והגורמים הנוגעים בדבר. יש לנו שני יושבי ראש שיודעים להעריך נכונה מהי החשיבות להגעתנו לשטח. אני מציע דבר נוסף שיופיע בסיכום, אנחנו נוציא סיכום מהדיון היום לכל הנוגעים בדבר גם ברמה המקומית וגם לרמה המוסדית. זאת אומרת שדברנו יצאו כתובים ונציין איך אנחנו מתקדמים בכלים שלנו.

תודה רבה. חבר הכנסת אלכס מילר צריך לצאת, והוא ביקש לומר מילים קצרות. בבקשה.

תודה רבותיי יושבי הראש, ראשית אני מברך אתכם על קיום הדיון החשוב הזה. אנחנו מתמודדים עם בעיית הנשירה מבית הספר כבר שנים רבות ואני יכול להגיד שהתופעה קיימת בכמה וכמה מגזרים במדינת ישראל, לא רק במגזר הערבי אלא גם במגזר העולים. השתלבות העולים במערכת החינוך היא מאוד קשה מאחר ויש לעולים פרמטר נוסף מחוץ לפרמטרים האחרים כמו המצב הסוציו-אקונומי שלהם שבעקבותיו הילדים יוצאים לעבודה, יש גם הבעיות החברתיות וההשתלבות בשפה וכדומה.


אנחנו מקדמים הצעת חוק בנוגע להעסקת ילדים בשעות הלימודים. ההצעה עומדת לקראת קריאה שנייה ושלישית. אני מקווה שכך נוכל להחזיר כמה מילדי ישראל לספסל הלימודים. בהצעת החוק יש גם סעיף לענישה כי החלטנו ללכת לענישה חוץ מהקנס הכספי וגם להכליל עבירה פלילית של המעסיק. לדעתי אנחנו צריכים לחשוב היטב כיצד אנחנו נאבקים בתופעה זו, לא יעלה על הדעת שבגלל המצב שנוצר, אדוני היושב ראש אני מכיר את המצבים האלה והייתי שם, כשהגעתי לכאן בשנת 1992 אחרי שבועיים מצאתי את עצמי מכין פיצות.

באיזה גיל?

בגיל 15. אני כן חושב שבסופו של דבר גם אם המצב קשה וגם אם יש צורך קיומי ללכת לעבוד אז עובדים אבל צריך למצוא את הדרך ללמוד. לדעתי אם יש צורך יש אפשרות ללכת לעבוד אחרי שעות הלימודים, בקיץ ובחגים. אנחנו חייבים להעניק את המקסימום של החינוך לילדי ישראל. אנחנו רוצים שלכולם יהיה לפחות 12 שנות לימוד ושירכשו מקצוע, גם אם זה אחרי הצבא. אבל את הבסיס של הבסיס המדינה צריכה לתת.

גם עבור זה חוקק החוק אדוני היושב ראש, ואתה היית חלק ממנו, חוק חינוך חובה עד כיתה י"ב. מדינת ישראל החליטה שילדי ישראל צריכים ללמוד עד כיתה יב' וזו חובה. לא יעלה על הדעת שיגיע אדם ויכריח צעיר לעבוד בשעות הלימודים, יאים עליו שאם הוא לא יעבוד הוא יפטר אותו. אנחנו יודעים שאין הרבה מקומות עבודה שצעירים יכולים לעבוד. לדעתי מעסיק שעושה עוול כזה לילד צריך לשבת בכלא. על זה החוק מדבר.

תודה רבה. דוקטור יצחק קדמן, שהמועצה תחתיו חשפה את הבעיה הזאת, בבקשה.

תודה ליושב ראש הוועדה לזכויות הילד דני דנון ואדוני זבולון אורלב יושב ראש הוועדה לחינוך, תרבות וספורט יושב ראש שתי הוועדות. מאוד חשוב ששתי הוועדות משלבות ידיים ומשתפות פעולה בנושא הזה שיש לו השלכות גם בתחום החינוך וגם בתחום רווחת הילד, אני מודה גם לחבר הכנסת ראלב מג'אדלה שהעלה את העניין.


אני רוצה לתקן כמה דברים שהועלו כבר. ראשית למרות שהמוקד כעת הוא דרום הארץ ואולי העיר רהט, שלא תהיינה אשליות, הבעיה של העסקת ילדים, חבר הכנסת אלכס מילר אני רוצה להזכיר שלא מדובר כאן בהכנת פיצות בגיל 15, מדובר בעבודה קשה מאוד מבוקר עד ערב. ילדים בני 7, 8, ו- 9, שבכלל לא קשור אם זה יהיה אחרי שעות הלימודים, אסור להעסיק אותם על פי החוק במדינת ישראל. הבעיה אינה של רהט, היא עלתה עכשיו וצפה באמצעות אירוע ברהט.

אני מצטרף לדבריו של חבר הכנסת ראלב מג'אדלה, אני מצדיע לאמהות האלה שקמו. אתם צריכים להבין איזה קושי היה להן לקום והעיז להתקשר ולספר את הפרטים, באמת זה בלתי רגיל כי זה לא פשוט מבחינתן. אבל הבעיה איננה רק ברהט, איננה רק בדרום. רק לפני יומיים קיבלנו טלפון מאזרח ישראלי אכפתי מרחובות, יכול להיות שהפרסומים שהיו, עזרו לאזרחים לקום ולדבר על העניין הזה.

הוא אמר "מול הבית שלי בונים עכשיו בניין חדש, יש שם שני ילדים בני עשר שעובדים בבניין בעיר רחובות מהבוקר על הערב" הוא אומר "אני הולך לעבודה הם כבר עובדים על הפגומים, אני חוזר הביתה מהעבודה הם עדיין שם". אנחנו יודעים מדיווחם שקיבלנו שגם בצפון. הוזכר ישוב אחד אבל הוא לא הישוב היחידי בצפון. הילדים מועסקים בעיקר בעבודות חקלאות בוערות והרבה פעמים קורה שבתקופת הקטיף כשצריך לספק סחורה לבתי חרושת לשימורים מגייסים אותם.

אני רוצה לגעת כאן בבעיה שאולי משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה יתייחס אליה. אחת הבעיות הקשות בתחום הזה היא שהמעסיקים שמעסיקים את הילדים מעסיקים אותם באמצעות קבלני משנה. אז המחוקק לא מצא פתרון. אני קורא כאן למחוקקים, למצוא פתרון לבעיה הזאת, יש כאן חור בחקיקה.

בדרום מי שהעסיק את הילדים היו אנשים חקלאים במושבים וגם בקיבוצים, כשאתה שואל אותם איך הם עושים דבר כזה הם אומרים לך בין אם זה התחכמות, היתממות או אמת, הוא אומר "אני לא יודע כלום, אני לא מעסיק את הילדים, אני לא משלם לילדים, יש קבלן משנה שאני רק אותו מכיר, אני אומר לקבלן המשנה שאני צריך כך וכך עובדים, לי אין עסק עם העובדים, קבלני המשנה מעסיקים אותם". אתם תשמעו אחר כך גם ממשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה שיש כאן בעיה חוקית שדרך העסקת עובדים באמצעות קבלני משנה המעסיקים מתחמקים מהעניין הזה.

כותבת לי דוקטור שירלי אברמי, שהיא מנהלת מרכז המידע והמחקר, שחוקי העבודה חלים גם על המעסיק בפועל.

אתה תשמע אחר כך את משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה ותראה. יש כמה חוקים שהעניין הזה נאמר בהם מפורשות, כמו העניין של החוק למניעת העסקת עברייני מין, שם נכנס סעיף מפורש שאומר בין במישרין ובין בעקיפין. יש כאן בעיה.

תכף נשמע, ואם יש צורך יש כאן מחוקקים שייקחו יוזמה.

כפי שאמרתי הבעיה איננה רק בדרום. היא אולי בהיקף גדול יותר באזור הדרום. הדבר בוודאי הולך עם שני נתונים ברורים נוספים, זה מצב סוציו-אקונומי וברור שככל שהמצב הסוציו-אקונומי קשה יותר הפיצוי והלחץ גדול יותר. הוא קשור גם במידת ההקפדה על מניעת נשירה. יש קשר בין נשירה, שמענו ממשרד החינוך שבשנה האחרונה יש עלייה בשיעורי הנשירה, יש קשר בין הנשירה מבית הספר להעסקה בלתי חוקית, אלו כלים שלובים.


ממה שאני הבנתי, ברהט כולה עם מספר רב של התלמידים, יש רק משרה אחת של קצין ביקור סדיר, זה דבר שלא יכול לעמוד, אי אפשר לטפל בכל כך הרבה ילדים עם מעט כל כך כוח אדם. דיברתי גם עם מי שאחראי על מניעת נשירה וביקור סדיר במשרד החינוך, הם אומרים שהמספרים גדלים וכוח האדם לא גדל בהתאם, ולכן יש בעיה.


כאן אני רוצה לגלגל אתכם לפרשה שלנו עצמה. הפניה הראשונה אלינו נעשתה בסביבות ה- 13 באפריל, התקשרה אלינו אימא חצי בוכייה ואמרה "תעזרו לי, תעזרו לי, אני לא יכולה להגיד לכם איך קוראים לי כי יהרגו אותי, אבל לוקחים את הילד שלי בן ה-7, לוקחים אותו בשעה 05:00 בבוקר. כשאני העזתי להגיד למה אתם לוקחים אותו הוא צריך ללכת לבית ספר, איימו עלי קרובי משפחה שאם אני אפתח את הפה הם ידאגו לטפל בי" לטפל בי זה כמובן במובן העברייני.

היא אומרת "אני לא יכולה לראות את זה, לוקחים אותו בשעה 05:00 בבוקר ויש ימים שהוא חוזר בצהריים להפסקה ואחר כך לוקחים אותו שוב, יש ימים שהוא חוזר אחרי הצהריים. הוא עוסק בחקלאות, חלק בחממות, חלק בשדה, הילד אומר שמרביצים לו כי הוא לא עובד מספיק טוב, לא מספיק מהיר", היא אמרה "אני לא יכולה לראות את זה, תעשו משהו".


אני רוצה לדלג לכמה חודשים קדימה. כי אחרי שהעניין התפוצץ והראשונים לפוצץ את הפרשה היו ""ynet וכמובן אחר כך גם עיתון הארץ. אחרי שזה טופל וטופל בתקשורת, בתאריך ה- 16 ביוני, לפני זמן לא רב, האימא התקשרה פעם נוספת ואמרה "יופי עשיתם בלגן אבל הבוקר ב- 16 ביוני לקחו שלושה ילדים שלי, בני 7, 9, ו- 10, לקחו אותם לעבודה". האימא האמיצה הזאת שהיא כנראה בלשית חובבת אומרת "כדי שלא תגידו שאתם לא יודעים מי לקח אותם", היא מסרה לנו את מספרי הרכב של הטרנזיטים, שלושה טרנזיטים, העברנו את המספרים למשטרת רהט והם אמרו שהם יודעים על המספרים האלה ולפחות על שניים שלהם. "הנה מספרי הרכב, אלו מספרי הרכב שלקחו את הילדים שלי בבוקר". עם כל הטיפול הבעיה עדיין לא נפתרה.

זה היה בהסכמת האבא, איפה האבא?

האבא עודד את זה וקרובי משפחה אחרים מעורבים בעניין הזה, יש כאן עניין של כסף. אני רוצה לדלג על כל מה שקרה ואני רוצה לומר דבר אחד. אחת הבעיות הקשות שיש בנושא הזה כמו בהרבה נושאים אחרים, היא העובדה שהנושא מפוצל בין מספר לא קטן של משרדים ממשלתיים ושל רשויות. שיתוף הפעולה בינהם הוא לא אידיאלי אם להיות מאוד עדין. מעורבים בזה אנשי משרד החינוך, אנשי הביקור הסדיר, מעורבים בזה אנשי שירות הרווחה, מעורבת בזה המשטרה, ומעורב בזה משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה.

והרשות המקומית.

כמובן הרשות המקומית. שיתוף הפעולה הוא לא תמיד מוצלח. אני יודע בוודאות שעוד לפני שאנחנו קיבלנו את הפניה ופנינו לכל הגורמים האלה, הייתה ישיבה כבר שלושה חודשים לפני זה, ידעו מהעניין. אמר לנו מנהל בית הספר "אני העברתי את זה לרווחה כי זאת לא רק הבעיה שלי, זו בעיה של משפחות שלמות איך הן מתנהלות". הוא סיפר שהרווחה החזירה לו את הגלגל ואמרה לו "זה לא אנחנו, תפנה לקצין ביקור סדיר". אז זה המשיך להתגלגל. זה לא יכול להיות שכל הגורמים שבהם מדובר לא ישתפו פעולה. בלי שיתוף פעולה בין המשרדים השונים, בין הרשויות השונות אנחנו לא נצליח לטפל בעניין הזה.


לסיכום אני רוצה לומר, שהבעיה של העסקת ילדים וככל שהמצוקה הולכת וגדלה כבר היום היא תלך ותגדל יותר. אנחנו חייבים לתת כלים לגורמים השונים שלחלקם אין היום כלים להתמודד עם הבעיה. כשאנחנו מעבירים, יש לנו קשר נפלא עם אנשי משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה ועם מפקחי עבודת נוער, אנחנו מעבירים להם נתונים ואחרי יומיים הם מגיעים למקום עליו דיווחנו והם חוזרים אלינו ואומרים "באנו אחרי יומיים, הילד כבר לא היה שם", או אם הילד שם ברגע שמגיע פקח הוא בורח.

אגב לכל אלה שחושבים לנסוע, אני אברך אם ייסעו לרהט, אבל אני מציע ללכת חמש דקות מפה לשוק מחנה יהודה בירושלים, ללכת לשוק בבאר שבע, לשוק הכרמל, לשוק בפתח תקווה ולכל המקומות האלה. מבלי לנסוע רחוק עד רהט תלך לדוכנים ותראה מי מפעיל את הדוכנים האלה. כשמגיע פקח והילדים בורחים אין לפקח מה לעשות, הפקח אומר שמבחינה חוקית הוא צריך הוכחה פלילית שהילד עבד במקום.

אין תלושי שכר לילדים האלה שאפשר להביא אותם כראיה לבית משפט. יש לנו בעיה של אכיפה, בעיה לא פשוטה שצריכים לתת עליה את הדעת כי אחרת זה כמו בעולם שלישי, אם ילד בגיל 7 קם ב- 05:00 בבוקר לעבוד בחקלאות זה עולם שלישי.

תודה רבה. בעצה משותפת חשבנו שמן הראוי שהראשונים שידברו יהיו נציגי העירייה. אני מציע ללכת לפי המתווה שקבע חבר הכנסת דני דנון. אנחנו לא כל כך מעוניינים בסיפורים. אנחנו מעוניינים לדעת מה הרשויות עושות כדי למגר, לא לצמצם, כי אי אפשר להשאיר אפילו ילד אחד, זו חובתנו כמבוגרים. אנחנו רוצים לשמוע מה העירייה עושה כדי למגר את התופעה הזאת.

אני ראש אגף החינוך. אני מודה ומברך את כולם שמעבירים את תשומת הלב לרהט במיוחד בנושא הכואב שקשור לילדים. זומנו לוועדה ואני מבין שהרצון של כולם הוא לעזור לרהט. בשבילי כמנהל אגף החינוך במשך שנים אני שרואה בברכה שהגענו ל- 11% נשירה בחטיבות הביניים ובעל יסודי התקדמות מ- 70% בעבר, תופעה שהייתה אופיינת יותר בקרב הבנות. היום הנשירה בקרב הבנים גדולה יותר מהנשירה של הבנות.


העסקת הילדים אינה מקובלת. מדובר באוכלוסייה מיוחדת ברהט. בפעם הראשונה שהייתה לנו בוגרת תיכון זה היה לפני רק ארבע שנים. העסקת ילדים היא תופעה בדיוק כמו שהאימא תיארה ובהחלט משקפת את היקפה של הבעיה. שמעתי גם את מנהל בית הספר שאמר שהאימא "התקשרה ובכתה שהבעל לקח את הילד עוד שהוא היה רדום ושם אותו באוטו לישון עד שיגיעו למקום העבודה". זו תופעה שלא מקובלת על הרשות המקומית.


בזמנו איתרנו את הילדים מהאוכלוסייה והסביבה שמועסקים, מדובר ב- 52 ילדים שקציני ביקור סדיר ברהט עם מנהל בית הספר הגיעו למשפחות. אנחנו כעירייה זימנו את מנהיגי הקבוצה הזאת, לצערי יש ביניהם שני חברי עירייה. ישבנו איתם ואחד מהם התפרץ ואמר "אתם מתייגים את המשפחה שלנו ומדביקים להם סטיגמות כאילו אנחנו מעסיקים את הילדים שלנו בשביל כסף וזה לא נכון". הם לא המשיכו לשתף איתנו פעולה. אנחנו החזרנו את רוב הילדים ונשארו כ- 26 לטיפול. הנושא הועבר לטיפולו של היועץ המשפטי שנמצא כאן כדי לעשות עבודה יסודית ועל פי החוק. אין לנו כוונה לוותר לאף אחד. לנו חשוב מאוד שכל ילד יחזור למערכת הלימודים.


איתור הילדים מתבצע כל הזמן. בתי הספר מדווחים מידי כל חודש למשרד החינוך באמצעות מערכת ממב"ס, כל ילד שמופיע במערכת משרד החינוך תחת נושר מופיע גם אצלנו. משרד החינוך עורך לעצמו את הסטטיסטיקות ומעביר אלינו את הדוחות כדי לאתר את הילדים. אנחנו מעבירים את זה לקצין ביקור סדיר עאמר אלעתקאקה שהוא גם עורך דינו במקצועו, הוא מאתר את הילדים. התהליך לעיתים אורך זמן.

מתי נודע לכם שיש 52 ילדים מחוץ למערכת החינוך?

ב- 7 בפברואר 2010.

מה נעשה מאז? זה לפני כארבע וחצי חודשים, איפה אנחנו נמצאים היום? האם הגשת תלונות במשטרה?

מאז נעשו הרבה דברים אבל תופעת ההעסקה הופיעה באפריל. תופעת הנשירה ידועה לנו אבל העסקתם של הילדים עלתה עם התקשרותה של האם למנהל בית הספר.

האם עד היום נפגשו עם כל המשפחות?

בוודאי.

העמידו אותם על המשמעויות?

כן. גם על חומרת העניין, זה היה בכתב וגם בביקור. הכל נעשה.

לפי החוק אתה כראש אגף החינוך אמור לפנות ליועץ המשפטי שיושב פה בחדר, היועץ המשפטי אמור להגיש תלונה, התלונה אמורה לפתוח הליך פלילי. האם קרה מקרה אחד שעשיתם זאת? אתה היית אצל היועץ המשפטי והוא הגיש תלונה ונפתח הליך פלילי?

לגבי כל התלמידים שאמורים להיות בטיפול, החומר שלהם הועבר ליועץ המשפטי.

ב- 17 ביוני הועברו 16 תיקים, התיקים נבדקו על ידי. התיקים עצמם חסרים ולכן הם נמצאים בהשלמה. הבעיה בדרך כלל עם התיקים האלה היא השלמת כל התנאים האמורים בחוזר המנהל הכללי של משרד החינוך לגבי הגשת תלונות.


אני אציין שיש תופעה מאוד מאוד גדולה עם כל התיקים האלה כי הדואר הרשום שנשלח לא נלקח. באחד השלבים הראשונים אמור מנהל בית הספר לשלוח דואר רשום, כל הדואר הזה לא נאסף על ידי אותם הורים.

זאת אומרת, שעד היום חלקם של התלמידים לא חזרו ללימודים ולא הוגשה אף תלונה אחת.

לא הוגשה תלונה, בדרך כלל המצב הקיים מול המשטרה, יושב כאן מפקד התחנה, עיקר ההתמקדות היא מהכיוון האחר, קרי מכיוון המעסיקים. פתיחת הליך כנגד ההורים הוא הליך די בעייתי מבחינת החוק. הוא מאפשר מאסר עד חודשיים וקנס. אין אפשרות לפי חוק חינוך להשאיר בצו את הילדים בבית הספר. יותר מכך, צריך לברר מול אותם הורים מהי הסיבה שהילד לא הולך לבית הספר. מגיע הורה ואומר, אני מביא את הילד לבית הספר והילד הולך אבל לא מגיע.

אני מתרשם שזה לא טוב. אתה אומר לי שאם ההורים, האבא היה רואה שהמשטרה מגיעה וקצין ביקור סדיר מגיע ומזמינים אותו מהעירייה, מנהל בית הספר מזמין אותו ומתריעים בפניו, מאיימים עליו על פי חוק והתרעה, זה היה לוקח שישה חודשים אחרי שהסתובב סביב עצמו?

אמרתי שליועץ המשפטי זה הגיע ב-17 ביוני והועברו התיקים. הייתה בדיקה שערכתי, העניין הראשון הגיע מקצין ביקור סדיר של העירייה שאמר שהגיעו אליו ידיעות שילדים לא הגיעו לבית הספר. הוא ערך בדיקות וזה היה בחודש מרץ עוד לפני שהעניין התעורר. התקיימה ישיבה של עיריית רהט, עם נכבדים מאותה שכונה, פנו אליהם באמצעות אותם נכבדים על מנת להשיב את הילדים ללימודים. בעקבות אותה פעילות ובהתערבות של ראש העיר וממלא מקומו, שהוא אחראי על תחום החינוך הוחזרו ילדים.

הם לא מצאו לנכון להגיע לכאן.

הם היו פה בשבוע שעבר, ולא הצליחו להגיע היום בגלל פגישות הערכות לפתיחת שנת הלימודים הקרובה.


לאחר שהדברים האלה לא הועילו ניסנו לתת הוראות להעביר אלינו את החומר. חומר החקירות או התיקים כפי שאמרתי הועברו ב- 17 ביוני להשלמות.

אני מכיר קצין שעקב אחרי נהג שעבר עבירת תנועה שמונה קילומטר וסיכן אנשים ברחוב. אתה רוצה לומר לי שאם האבא היה רואה שבשעה 05:00 בבוקר מגיעים קצין ביקור ומשטרה עם נציג העירייה הוא מעיז לעשות את זה?

אדוני. אני עיריית רהט, אני לא משטרת ישראל. עיריית רהט מונה כ- 50,000 תושבים, 93% הם מתחת לגיל 18. יש לנו את מערכת החינוך כמעט כמו חולון ויש לנו את התקציבים ואת האמצעים ושלא נדבר שאנחנו עובדים עם אוכלוסייה מורכבת ורק לאחרונה יש שני קציני ביקור סדיר. רק לאחרונה יש שני קציני ביקור סדיר. לפי המפתח של משרד החינוך, אמורים להיות שבעה. לכל 3,500 תלמידים, אמור להיות קצין ביקור סדיר. כאשר אין את התקציבים האלה, אני אומר דבר נוסף, יש לנו שני קציני ביקור סדיר ואושרו לנו לאחרונה עוד שני תקנים לקציני ביקור סדיר שאותם אנחנו אפילו לא יכולים לקבל בגלל שאנחנו עם כאלה גירעונות וטרם הועברו כספים לתכנית הבראה מלפני שנה.

הבעיה היא לא התקנים. הסוגיה של ביקור סדיר, כמו שחבר הכנסת דני דנון אמר, זו בעיה מאוד יסודית וכמו שכולם מסכימים ואמר את זה חבר הכנסת ראלב מג'אדלה, היא זכות בסיסית של תלמיד. פשוט זכות בסיסית של התלמיד. לעניות דעתי זה הדבר הראשון שמערכת החינוך צריכה להתגייס עבורו. יש ידיעה כבר בחודש פברואר או ינואר שיש ילדים שלא מבקרים ביקור סדיר, לא ברור לי למה צריכים לעבור חודשים ארוכים כדי שרק ב- 17 ביוני יגיעו אליך תיקים. אני פונה גם למערכת החינוך וגם לקצין ביקור סדיר, נכון שיש הרבה תלמידים וחוץ מאלפי התלמידים יש כרגע עשרות תלמידים שלא לומדים וזה הדבר הראשון שצריך להתמסר לו.

לא ברור לי העניין הזה. צודק חבר הכנסת ראלב מג'אלדה שמטפלים כעת בביקור סדיר אבל כעת יש בעיה בסוגיה של העסקתם הלא חוקית של אותם ילדים, אם יודעים שיש העסקה לא חוקית למה רשויות האכיפה צריכים תיקים וכדומה. יודעים שיוצאים בשעה 05:00 בבוקר אז מתייצבים שם עם ניידת, אפשר גם למנוע את כל העניין. אני אומר משהו לא מבוסס, ההרגשה היא שיש כאילו חשש בעירייה לטפל, יכול להיות שיש כאן משהו סמוי שאני לא בקי בו. אולי בגלל ענייני משפחות או בגלל שמישהו מאיים על מישהו. יש כאילו חשש לטפל בבעיה הזאת. תגידו לנו שיש חשש ואולי צריך לקחת גורם מבחוץ כדי להיכנס לעובי הקורה וטפל בבעיה. מדינת ישראל לא יכולה להשלים עם זה שיש ילדים שאינם לומדים. זה בלתי אפשרי. למה זה לוקח חודשים ארוכים?

סיבות הנשירה שאנחנו מודעים להן זה לא רק כתוצאה ממצב סוציו-אקונומי קשה, זה גם הישגים נמוכים. פעם הייתה מסורת שבנות שעולות מבית הספר היסודי לחטיבות הביניים ומאחר ובית הספר רחוק ההורים לא מאפשרים להן לצאת לבית הספר. נתקלתי בתופעה כפי שנאמר כאן שההורה מאוד רוצה שהילד ילמד אבל הילד לא רוצה. זו תופעה שמגבילה גם אותנו וגם את כל הרשויות.

יש מסגרות לילדים האלה,ובסוף הילדים אשמים.

ראלב מג'אדלה


אם ההורים של הילדים היו מקבלים זימון לחקירה למשטרה על עבירה פלילית. אתה כותב: הינך מוזמן לחקירה פלילית במשטרה על הוצאת הילדים מבית הספר. המשטרה הייתה מביאה לו את זה כמו שהוא מגיע אליו הביתה בשעה 02:00 בלילה עם פקודת מעצר כשהוא לא משלם כסף. אפשר לעשות דבר כזה?

ההזמנה לחקירה מתבצעת על ידי משטרת ישראל ולא על ידי עיריית רהט.

התפקיד שלכם להגיש תלונות, עד היום לא הוגשה אפילו תלונה אחת. עכשיו אולי נשמע את המשטרה.

אני מבקש לומר דבר נוסף.

ראיתי במסמך שהכין לנו מרכז המידע והמחקר של הכנסת שהמשטרה פתחה בחקירה בעקבות תלונה של המועצה לשלום הילד בתחנת רהט ב- 2 באפריל 2010. אני מבקש ממפקד התחנה אם תוכל להתייחס. רב פקד אייל אזולאי.

אנחנו קיבלנו את פנייה מהמועצה לשלום הילד בתאריך ה- 2 במאי. כאשר המכתב הוא מכתב אנונימי על אותה אימא כפי שציין דוקטור יצחק קדמן, אותה אימא אמיצה מהמגזר הבדואי. למי שמכיר, לאישה במגזר הבדואי זה לא מהלך טבעי. המכתב הגיע ללא ציון שמות, ללא מספרי רכבים וגם ללא כתובות.


מרגע קבלת הפניה פתחנו בהליך, פתיחת תיק כולל עדכון המועצה לשלום הילד בפרטי התיק, קראנו לכל הגורמים כי כמו שנאמר כאן ישנם גורמים רבים שמטפלים בבעיה, יש את הרשות, יש את משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, יש כמובן את המשטרה והרווחה. ב-18 במאי זימנו את כולם לפגישה בתחנת המשטרה. דיברנו על הנושא, עשינו תיאום וחלוקת משימות. מבחינת המשטרה זה בעיקר להשלים את הפאזל.

מודיעין רהט שמתעסק ביום יום בעיקר במקרי אלימות ובדברים אחרים והשקענו את אותה רצינות במקרה והצלחנו להגיע לתמונה של כמה עשרות ילדים. אני מעריך, כי אני לא יכול למסור את הפרטים מתוך תיק החקירה, אבל אני אגיד שמתוך 700 ילדים שנשרו ממערכת החינוך ברהט אני מעריך שלפחות 10% מהם נמצאים בשוק העבודה, וזה מה שעולה בשלב הזה מהחקירה. מדובר בהרבה מאוד ילדים.


עברנו לפעילות אופרטיבית ובתאריך 3 ביוני בשעה 04:00 נפגשנו בתחנת המשטרה ברהט יחד עם גורמי משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה. נאמר כאן על ידי חבר הכנסת ראלב מג'אדלה בנוגע לעצירת הטרנזיטים, אנחנו לא יכולים לעצור טרנזיטים עם ילדים ביציאה מרהט כי הוא לכאורה לא ביצע שום עבירה.

הילדים בטח לא היו חגורים.

אני לא יכול להבין אותך, אתה לא יכול לעצור טרנזיט בשעה 06:00 בבוקר שיוצא עם ילדים מרהט בני 7 ולשאול לאן הוא נוסע?

אני יכול לעשות את זה, אבל כדי שאוכל להגיע עם העניין לתיק שבסופו ניתן להגיש כתב אישום אני לא עושה את זה.

תעכב אותו לחקירה ותביא אותו לתחנה. מה עושים ילדים קטנים בשעה 06:00 בטרנזיט שהם לא הילדים שלו אלא של השכן.

תפקידה של המשטרה בסופה של חקירה להגיש כתב אישום. יש לי סמכויות רבות לעשות הרבה דברים, אני יכול לעצור כל אדם, אבל אני לא עוצר אותו בשלב הזה כדי לאתר את הנקודה שניתן יהיה להגיש כתב אישום, אני יוצר הרתעה. זה בדיוק מה שעשינו, נסענו אחריהם עם חמישה צוותים, צריך לזכור שהטרנזיטים האלה לא יוצאים לנקודה אחת וזה לכל כבישי הדרום, חלק נסעו למועצה האזורית שדות הנגב וחלק נסעו לעוטף עזה וחלק נסעו למועצה האזורית מרחבים, הצוותים שלנו עקבו אחריהם וחיכו לרגע שהם התחילו לעבוד.

ברגע שהם התחילו לעבוד בעצם מבוצעת עבירה, כל העניין תועד ונכנסנו לפעילות של מעצרים. כמובן שהילדים הם קורבנות. אני רוצה לומר לכם שהילדים היו המומים והם ברחו כי היו בטוחים שאנחנו רודפים אחריהם.

מעצרים של מי?

מעצרים של מי שהביא אותם, מעצרים של מעסיק. הצלחנו לאתר את אחד מבעל טרנזיט אחד שהוא חלק מאותם האנשים. המסיע נחקר על ידי משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה. המעסיקים, אני מניח שנציג משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה יפרט כי התיק מתנהל על ידם. הילדים מסרו שהם עובדים במקום בין שנה לשלוש שנים. זה אומר שזה בעצם לא אירוע חד פעמי, זה אירוע מתמשך. זו לא תופעה שצצה רק עכשיו כמו שאמר דוקטור יצחק קדמן, מדובר על תופעה לאורך הרבה מאוד זמן.

חקרנו בחור בן 16 שמסר שהוא עובד שלוש שנים, זאת אומרת החל מגיל 13 וזה אומר שהוא שלוש שנים מחוץ למסגרת, הוא עובד יום יום. חמור יותר מזה שהוא עובד בניגוד לחוקי העבודה, אני רוצה לסבר את האוזן, הוא מקבל על יום עבודה שמתחיל בין השעות 05:00 או 05:30 בבוקר עד השעה 13:00 בצהריים 100 שקל. כלומר גם את שכר המינימום הוא לא מקבל. אם כבר העסיקו אותו אז לפחות שישלמו לו. אין ספק שיש כאן עבירות נוספות וזו תופעה שיש לטפל בה.


מבחינתו כמשטרה, אני חושב שמה שעשינו זה הדבר הנכון, לאסוף את כל הגופים שמתעסקים בנושא. זה לא פעילות חד פעמית ויש פעילות מתוכננת. יש רצף פעילויות מתוכננות שאני מעריך שלאורך זמן יתנו את ההשפעה.

כאמור יש לך בפתח כמה עשרות תיקים, גם של ביקור סדיר שתצטרך לטפל בהם.

ברגע שתוגש תלונה היא תטופל, אני רק מציין ששום תלונה לא הוגשה למשטרה.

ביקור סדיר תגישו תלונה, מכירים את שמות הילדים, הרי כל הדיון הזה ואתה שומע כאן את הפרטים אבל לא צריך לחכות. צריך לנצל את הקיץ כדי שב- 1 לספטמבר כולם יהיו בבית הספר.


אנחנו בלחץ זמן ולכן נאפשר לדוברים לדבר ברצף. משרד החינוך בבקשה תתמקד במה שאתם עושים כדי לצמצם את הסוגיה של ביקור סדיר.

ראשית אנחנו רואים בחומרה רבה את כל הנושא של הנשירה ברהט. אנחנו מודעים לא רק ל- 52 תלמידים, אנחנו מודעים על הרבה יותר תלמידים.

דובר פה על 700.

אפילו יותר. משרד החינוך כמובן אינו מונע מהתלמידים לממש את זכותם ללימודים. משרד החינוך בנה 16 בתי ספר יסודיים בכל השכונות השונות ברהט ועוד 6 בתי ספר על יסודיים. מבחינת ההקלות לתלמידים ולהורים להגיע ללימודים באופן סדיר זה נעשה. מאידך מנהלי בתי הספר, מחנכי בתי הספר מהיום הראשון שנודעה הבעיה הזאת ביקרו בימים הראשונים בבתי ההורים והודיעו לרשות. הרשות לא עשתה די מבחינת אכיפת החוק. משרד החינוך אומנם הקצה 4 תקנים נכון להיום, יש 2 תקנים מנוצלים ו- 2 עדיין לא מנוצלים למרות שהמשרד אישר ותקצב את התקנים האלה.


האחריות בנושא הזה היא אחריות ישירה על הרשות המקומית וגם על ההורים. שניהם לא דואגים לטיפול מעמיק בבעיה. אני מציע כאן לעשות בדיקה יסודית מדוע התלמידים האלה נושרים.

למי אתה פונה, לעצמך? מי כאן הסמכות? אתה ממונה על כך. מי שממונה על ביקור סדיר זה השר. הרשות המקומית היא כלי עזר, אבל מי שמופקד על חוק חינוך חובה זה השר. אתה מופקד על כך ולא הרשות המקומית בלבד. אתה מופקד על כך.

דובר כאן על תלמידים חלשים מבחינה סוציו-אקונומית. אנחנו הקצנו אלפי שעות תגבורים לטובת התלמידים החלשים כדי לחזק אותם - - -

כמה זמן ידעתם על המחדל הזה?

לי נודע רק לפני שבועיים.

על ה- 700?

לא. על הקבוצה הזאת של התלמידים המועסקים.

על הקבוצה של אלה שלא מגיעים לבית הספר.

המשרד דיווח על יותר מ- 30%.

למה לא הגשת תלונה למשטרה, למה לא התלוננתם?

אנחנו לא פונים באופן ישיר, אנחנו פונים לקציני ביקור סדיר שלנו ברשויות המקומיות ותפקידם לפנות למשטרה. לא הפוך, לא המשרד פונה למשטרה.

אני רוצה לומר לך שבמקרה של עמנואל משרד החינוך התלונן ישירות במשטרה על כך שהתלמידות שלא מקיימות את צו בית הדין הגבוה לצדק לא מקיימות ביקור סדיר. בדקת עם הלשכה המשפטית, ביררת? לפי דעתי מוטלת עליכם החובה אם הרשות המקומית לא מקיימת את החוק אתם צריכים לגשת ולהגיש תלונה ולומר שמאות תלמידים לא לומדים, להזמין את ההורים. חברים תתעוררו, תתעוררו ! תלמידים לא לומדים. זה דבר בסיסי. לא בסדר. כמו שאמר דוקטור יצחק קדמן כל אחד זורק את האחריות על השני.

בסופו של דבר תדע, מר מוחמד אלעתמין, האחריות בסופו של דבר זה על השר שלך גדעון סער, ואני לא צריך לשאול אותו והוא בטח רוצה שכל התלמידים ילמדו. הוא סומך עליך שאתה תעשה את כל הדרוש. שתיתן להם פטיש של חמישה קילוגרם על הראש למה הם לא עושים. אולי צריך לתבוע אותם. אולי אפשר לפנות לשר הפנים ולהדיח את ראש הרשות אם הוא לא יודע לאייש שני תקנים של קציני ביקור סדיר, יש בעיה עם הרשות המקומית.

יש בעיה חמורה מאוד, הוא לא כאן ואני לא יכול להגיד שלא בפניו אבל אם הוא היה כאן הייתי אומר לו דברים קשים מאוד. זה החובה הבסיסית ביותר ואני לא יודע מה הוא מאייש. ילד הוא חסר ישע, מה אתם רוצים שהוא יעשה? הילד אפילו לא יכול להצביע נגדו. את ההגנה הראשונה צריך לתת לילד.

אני המפקח על ביקור סדיר בדרום.

מה אתם עושים?

היינו שותפים לכל הדיונים שהתקיימו מהרגע הראשון שהעניין נודע, הוא נודע על ידנו. כלומר כשבית הספר התלונן מיד נכנסו לפעולה ואיתרו את התלמידים. לצערי הרב לא היה שיתוף פעולה עם ההורים, אפילו הם אוימו קצת . עד היום לא הוגשה אפילו תביעה משפטית אחת במגזר הבדואי נגד אף הורה.

כי לא הוגשה אף תלונה במשטרה.

לא צריך להגיש תלונה על ילד, בוא נפריד בין ילדים שההורים שלהם לא שולחים אותם ללמוד. כאן היועץ המשפטי של הרשות מחובתו להגיש תביעות משפטיות אחרי שנעשו כל ההליכים הנדרשים.

הוא קיבל רק ב- 17 ביוני את התיקים האלה.

הוא קיבל מקצין ביקור סדיר בתחילת הדרך מכתב שמתאר את התופעה של ילדים שאינם מגיעים לבית הספר בגלל שהם עובדים, יש כאן את המסמך. קצין הביקור הסדיר מהיום הראשון שעלה על התופעה הלך ונכנס ואפילו היה מאוים על ידי ההורים שלא יתערב ולא יתעסק איתם בעניין הזה.

מאיזה תאריך זה?

ב- 3 במרץ. זה היה די בהתחלה, אחרי שבוע שבועיים שהעניין הזה נודע בכלל. ב- 16 נשלח עוד מכתב לראש העיר.

אתה מדבר על הילדים העובדים?

עליהם אני מדבר ואני רוצה להפריד בין שתי הקבוצות. ילד שלא ללמוד משום שההורים לא שולחים אותו במקרה כזה הרשות המקומית צריכה להגיש תביעה משפטית.

אם היא לא מגישה?

אם היא לא מגישה על פי תקנון המשרד, צריך מנהל אגף החינוך להודיע, אני לא מסוגל - -

הוא לא הודיע, מה עושים?

אני אומר מה התקנון מחייב.

אני שואל אותך מה עושים אם הוא לא הודיע.

האפשרות היחידה היא, להפעיל את היועץ המשפטי של המחוז. אבל יש מאות ילדים כאלה, אתה תעסיק אותו כל היום בהגשת תביעות? לכן יש את הרשויות המקומיות.

הייתה התייעצות משפטית? נאמר שיש רשות, שאינה ממלאת את חובתה לביקור סדיר. אני אתן לך את הדוגמה של עמנואל, שהייתה בשבועות האחרונות. המשרד הגיש תלונה למשטרה, על אי ביקור סדיר. חבר'ה אתם מופקדים על החוק.

מה שכבוד יושב ראש הוועדה אומר, שאם אגף החינוך, זו לא מחלקה אלא אגף, ואם ראש העיר או ממלא מקומו מחזיק תיק החינוך, לא ממלאים את חובתם כלפי אזרחיהם על פי חוק, כשאזרח לא משלם את המיסים תובעים אותו, יש מחלקת תביעה.

אני לא בטוח.

אל תגיד לא בטוח, אני בטוח. אז מאיפה הם גובים יש להם 10% גבייה. מה מתוקף תפקידך לעשות נגד בעלי תפקידים שלא ממלאים חובתם כלפי הילד הזה, כלפי ההורים שלא שלחו את הילד?

לשבחו של עורך הדין יקיר חי אני רוצה להגיד שזו הפעם הראשונה שיוגשו תביעות במגזר הבדואי ויכול להיות שזה יהיה פתח לאחרים. גם במגזר היהודי עד שמוגשת תביעה משפטית זה הליך של חודשים, זה לא מהיום למחר.


בהקשר המניעה הכנסנו תכניות למניעת נשירה בכל המקיפים, בשנה הבאה יפעלו בכל חטיבות הביניים תכניות למניעת נשירה.

כל הכבוד, אנחנו מצדיעים לך. אני רוצה שהיועץ המשפטי יודיע בוועדה שהוא מתכוון לעשות את ההליך המשפטי הדרוש. שתוגש תביעה משפטית נגד ההורים.

אין בררה הוא יעשה את זה.

אני פקידת סעד מחוזית בדרום במחלקת הנוער, גם פקידת סעד למגזר הבדואי בדרום. אני אדבר גם בשם המשרד וגם בשם המחלקות לשירותים חברתיים. ברמה של המחלקות לשירותים חברתיים אין באפשרותה של מחלקה להתמודד בתופעת הנשירה כמו שאנחנו מכירים בחברה הבדואית בדרום. נשירה בממדים עצומים. אנחנו פוגשים את הילדים לא רק בשוק העבודה בחקלאות, אני יכולה להגיד שאנחנו פוגשים אותם במוסכים במשחטות לעופות ובכל מקום שרק אפשר. לא דיברנו כאן אפילו על עשרות הילדים שמשמשים כבלדרים לעבריינים לסמים ולעבירות אחרות ומנוצלים על ידי אותם אנשים ונמצאים במצבים הרבה יותר קשים ממה שמתואר כאן על ילדים שיוצאים לחקלאות.


כשאנחנו מאתרים ילדים, הבעיה של הנשירה היא אחת מהבעיות של המשפחה. המחלקה לשירותים חברתיים מתערבת ופועלת במסגרת טיפול בחוק הנוער, טיפול והשגחה. אני מוכרחה להגיד שהטיפול להחזרת ילדים למערכת החינוך באמצעות חוק הנוער הוא הרבה הרבה יותר מהיר מאשר באמצעות חוק חינוך חובה. אבל לצערנו אנחנו לא יכולים להפנות את כל מאות הילדים שלא מגיעים לבית הספר לבית המשפט לנוער, פשוט לא ישמע כזה דבר. צריך לנצל את האמצעים שעומדים לרשות כל המשרדים ובמיוחד של משרד החינוך כדי להחזיר את הילדים - -

התקיימה ישיבה ברמה המחוזית, כדי להתמודד עם הבעיה?

אני רואה במה שקרה ברהט, ובמה שקורה לא רק ברהט אלא בכל המחוז ובכל החברה הבדואית, בממדים לא פחות קטנים ממה שקורה ברהט, רק שלא מדברים עליהם עדיין. זאת הזדמנות של המשרדים לשבת ביחד ולהתייחס לנושא של נשירת הילדים בצורה רצינית במחוז כדי למנוע את כל התופעות הקשות שאנחנו רואים גם בשדות אבל גם בבית המשפט. מי שיגיע לבית המשפט יראה את החוש של העבריינים הצעירים הצעירים, אני לא מדברת על בני ה- 17 וה- 18 אלא על אלה שבקושי הגיעו לאחריות הפלילית. אלא שמתחת לגיל האחריות הפלילית שאפילו מגיעים לבית המשפט כי יש להם תיקים בכמויות שאי אפשר להתמודד איתם. זו ההזדמנות שלנו לגעת בסיבות שאדוני היושב ראש רמז פה על הקושי לטפל בתופעה מכל מיני סיבות. לנסות לפחות במחוזנו למצוא את הפתרונות.

תודה רבה. נציג משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה יחזקאל אופיר מנהל האגף האכיפה בבקשה.


אני חייב לומר, שאנחנו נמצאים אחרי הזמן המוקצב ואני לא יודע מי כבר לא ידבר ואני מתנצל בפני כל מי שלא יספיק לדבר.

מלאכתי קלה כי דוקטור יצחק קדמן שלא עובד במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה ייצג אותי נאמנה בפתח דבריו.


אנחנו אוכפים את חוקי העבודה כולם גם לגבי הנוער וגם לגבי ילדים. גם במקרה של רהט אנחנו כבר לפני כחודש נכנסנו לעניין. נזכור שאנחנו עוסקים בדיני עבודה שהם לא יפתרו את הבעיה החברתית הקיימת ברהט. אנחנו נתמודד עם זה ותזכרו מה שנאמר כאן, אנחנו פועלים נגד המעסיק של הילדים.


במקרה שתואר ודוקטור יצחק קדמן מעודכן, הגענו לרהט בשעה 04:30 בבוקר לרהט למקום העבודה שבו נמצאים הילדים. רצינו לגבות עדויות מהילדים האלה, הילדים האלה התפזרו לכל רוח ונשארו רק שני ילדים שמהם גבינו עדים. יש בעיה עם הילדים כי הילדים רואים את עצמם כמועמדים לעונשים. מבחינת דיני העבודה לא הילד עובר עבירה אלא המעסיק.

הגענו למעסיק הילדים ופתחנו בתיק פלילי נגדו, זו חברה קבלנית, לא נגד הקיבוץ ולא נגד המושב אלא נגד החברה הקבלנית שמעסיקה אותו. לא פעם אגב גילנו תופעה של מאעכרים, צריך לזכור שאין שם תלושי שכר, לא יומן נוכחות ואין שום דבר מובהק שמהווה מסמך. יש רק את העדות של הנער שנמצא ואם אתה לא גובה עדות ואתה לא מוכיח קשר בין הילד לבין למקום העבודה אין לך שום הוכחה. זה שאתה יודע שהוא עובד שם עדיין לא הופך את המקרה לעבירה פלילית שאתה יכול להרשיע אותו בבית משפט.


הבעיה קיימת ואנחנו מתמודדים איתה. אני רוצה לומר לכם למרות שזה לא הפורום בנוגע לנוער, אבל עם הנוער אנחנו מקפידים מאוד. ב- 2009 הטלנו על מעסיקים בגין הפרת חוק עבודת הנוער מעל 11 מיליון שקל קנסות, כאמור בגין הפרת חוק עבודת הנוער בלבד. הבעיה גדולה מאוד וגם יצאנו כעת לקראת החורף במבצע לאכיפת חוק עבודת הנוער. עם הקטינים זו בעיה ודיבר עליה דוקטור יצחק קדמן. ערכנו מבצעים בשווקים וכדומה ושם כל הנערים התפזרו וכשמצאנו איזה נער ליד דוכן המעסיק אמר "הוא בכלל לא שלי" ולמרות שאני יודע שהוא שלו אין לי שום יכולת להוכיח את הקשר בין הנער אליו.


אני אומר שוב, בתיק של רהט נפעל בו עד תום ולדעתי אנחנו גם נגיע להרשעה של הקבלנים האלה. אם הוועדה מחפשת למגר את התופעה אני בספק אם אנחנו הכלי המתאים למיגור.

אני הייתי מוכן להמשיך את הישיבה, אבל לצערי התברר שהוועדה לזכויות הילד חייבת להביא לסיום הדיון הזה ולכן ביקשנו מחבר הכנסת דני דנון יושב ראש הוועדה לזכויות הילד להכין הצעת סיכום.

לפעמים כשאתה מקבל הצעה לדיון מהיר, אתה אומר מה ראלב מג'אדלה מבלבל את המוח אם כמה ילדים עובדים. אני מודה לך, אני חושב שהילדים צריכים להודות לך. דרך דיון כזה מתברר שיש בעיה שורשית הרבה הרבה יותר עמוקה, אגב אותי מאוד מטרידה.

מדינת ישראל מצטיינת בשיעורי למידה בשונה מהרבה פרמטרים שאנחנו מפגרים מהעולם בסוגיות החינוכיות, בשיעורי למידה מדינת ישראל מובילה בצמרת העולמית. אין שום סיבה שההצטיינות הזאת לא תחול על הכל, ילד אובד הוא ילד אבוד ולכן אנחנו נמשיך בהתגייסות.

תודה. הצעת הסיכום המוצעת.


מקומם של הילדים במוסדות החינוך ולא בשדות.


וועדת החינוך, הספורט והתרבות והוועדה לזכויות הילד ראות בחומרה את אוזלת היד של הרשויות ושל משרדי הממשלה וכן של בעלי התפקידים השונים בטיפול בילדים.


הוועדה גילתה שקיימים מאות ילדים שלא מגיעים למוסדות לימוד ועשרות מתוכם מגיעים לעבודה בשדות.


הוועדה קוראת לעיריית רהט להגיש במיידית תלונות כנגד אותם הורים העוברים על החוק.


הוועדה קוראת לנציגי משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה ולמשטרה למצות את החקירה ואת הדין עם מעסיקי הקטינים.


הוועדה קוראת להקמת צוות בין משרדי בראשות המנהל הכללי של משרד החינוך ובהשתתפות כל נציגי המשרדים הנוגעים בדבר.


הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעיר רהט במהלך חודש ספטמבר הקרוב כדי לקבל דיווח על התקדמות הטיפול בנושא זה על ידי כל הצדדים. באותה ישיבה שתתקיים בעיר רהט הוועדה תרצה לקבל תשובות מהיועץ המשפטי של עיריית רהט על כמה תיקים הוגשו תלונות.


אני מודה לכל הנוכחים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45