PAGE
42
ועדת הכלכלה

26.07.2010

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 307

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום שני, ט"ו באב התש"ע ( 26 ביולי 2010 ), שעה: 10:30

צו הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (סיוע בשל רכישת ממיר) (הוראת שעה),



התש"ע-2010

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

כרמלשאמה

יעל שביט – סמנכ"לית בכירה שירות לקוחות, רשות המיסים, משרד האוצר

דוד הנהרט – ראש ענף בקרה ותשלומים, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

ז'אן פול גוטליב – מנהל מחלקת ניהול ספרים וחופש מידע, רשות המיסים, משרד האוצר

אילן צור – מנהל תחום בכיר פניות ציבור, רשות המיסים, משרד האוצר

עו"ד אסי קליין – הלשכה המשפטית, משרד האוצר

אורן משה – משרד האוצר

משה שלם – רכז תקשורת, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

יונתן רזניק – רפרנט תקשורת אגף החשב הכללי, משרד האוצר

דנה נויפלד – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מנשה סמירה – מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

דורון אבני – היועץ המשפטי לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

נעה אלפנט לפלר – ראש מטה, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

עו"ד תומר קרני – הלשכה המשפטית, רשות השידור

יואל נוה – מנהל בנק הדואר

עו"ד מיכל ריבלין – מנהלת מחלקת ערוצים ורגולציה, חברת הוט

עו"ד מיטל נעים – חברת יס

אתי בנדלר



גיא קונפינו - מתמחה

לאה ורון

אושרה עצידה

צו הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (סיוע בשל רכישת ממיר) (הוראת שעה), התש"ע-2010

בוקר טוב לכם. אנחנו פותחים את הישיבה הראשונה להיום בנושא: צו הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (סיוע בשל רכישת ממיר) ( הוראת שעה).


אנחנו דנו פה כבר פעמים רבות במערך ה-DTT, מערך השידורים הדיגיטאליים. ראיתי שבשעה טובה עלה לפני שבוע וחצי הקמפיין שמספר לציבור שהוא יכול לרכוש את הממיר. הוא לא מדבר על העלות, אבל הוא מדבר על העיקרון של מערכת "עידן פלוס" שאנחנו רואים בערוצי התקשורת.


כזכור לכם, אנחנו דיברנו פה רבות, לפני שנמשך על-ידי האוצר החוק במעבר מזיכיונות לרישיונות, על הרחבת ה-DTT. ה-DTT הוא בראש וראשונה הוא פעולה חברתית שנוקטת הממשלה. אנחנו מקווים להרחיב בסוף הישיבה הזאת היום את הצעד החברתי הזה של ה-DTT לסיוע למיעוטי יכולת. אני מבין שיש כמה רעיונות חדשים למי שהביא במקור את הצו – למשרד האוצר.


ברשותכם, אני רוצה להתייחס לכמה דברים שעלו לאחרונה בכלי התקשורת. אנחנו ראינו – וזאת עובדה שאי אפשר להזיז אותה ולשנות אותה –שמשיכת החבילה הצרה מחוק ההסדרים היתה פעולה מובהקת של שר האוצר ופקידי משרדו. אף אחד אחר לא טיפל בזה. זה קרה בלילה שבין חמישי לשישי. וזה לא יעזור, פקידי האוצר או שר האוצר בעצמו יכולים לתדרך פעם או מאה פעמים - זאת העובדה.


בפעם הקודמת טיפלנו פה, ואם אינני טועה, מר סמירה, אתה גם תמכת. אני לא זוכר בדיוק, תיכף נשמע את עמדתך המחודשת. בעיקר נשמע את עמדת האוצר. יש פתרון צרכני מצוין לחבילה הצרה. הפתרון הצרכני הוא הרחבת מערך ה-DTT – מאוד פשוט. אגב, הוא הרבה יותר חברתי כי הוא מתבסס על תשלום חד פעמי של בערך 400 שקל ל-20 שנה. הוא לא מתבסס על איזשהו מספר פרוזאי שמשרד האוצר אפילו לא ידע לנקוט בו לגבי החבילה הצרה, שבלאו הכי היה צריך לשלם עליו חודש בחודשו. לכן, בחישוב צרכני, בחישוב כלכלי, בחישוב חברתי, וגם בחישוב של שוק התקשורת, אין כל ספק שהדבר העדיף הוא הרחבה של מערך "עידן פלוס", המערך של ה-DTT על אותה חבילה צרה שבלאו הכי מי שמשך אותו היה משרד האוצר, ולא שום גורם אחר. אגב, ואילו משרד האוצר לא היה ממהר למשוך את חוק הזיכיונות-הרישיונות בתחילת מושב הקיץ, אם איננו טועה, היינו מגיעים להרבה מאוד הסדרים צרכניים וטובים. אבל, האוצר החליט לקיים את המשיכה בעצה שניתנה לשר האוצר על-ידי כמה מפקידיו. זו כמובן זכותו. לצערי, הוא עשה את זה, והבעתי את הצער הזה גם במליאת הכנסת.


מר סמירה, הצו הוא של משרד האוצר, הבקשה המקורית היא של משרד האוצר. אולי אתה רוצה לתת סקירה כללית על מה שקורה עכשיו במערכת "עידן פלוס", כמה כבר התחברו, מהי רמת הקנייה בעקבות הקמפיין שפצחתם בו בשבוע שעבר. אגב, טוב שכך. אני חושב שבעקבות הקמפיין הזה יש היום מודעות הרבה יותר גדולה ל"עידן פלוס" שלא היתה בכלל לפני כן, וזה דבר חשוב מאוד. בבקשה, בקצרה. אחר כך נעבור לקרוא, אלא אם כן מישהו רוצה להתייחס.

קודם כל, ברמת העובדות סקירה קצרה על תמונת המצב של "עידן פלוס", ה-DTT. הרשות השנייה הוסמכה להקים ולהפעיל את המערך. המערך עלה לאוויר החל מאוגוסט 2009 - הפצת השידורים קרקעית-דיגיטאלית בהתאם לנדרש. כידוע לכולם, הערוצים שמשודרים לכולם הם: 1, 2, 10, 33, ו-99, בהתאם לחוק. אלה הם הערוצים החופשיים הציבוריים הפתוחים. יש כל הזמן בקשות לשינוי ההרכב שלהם, וזה כמובן מחויב בשינוי חקיקה על מנת לפתוח אותו. היושב ראש התייחס לסוגיה הזאת, ואולי אומר בסוף משפט על העניין הזה.


חשוב לומר פה לציבור ולפורום היכן אנחנו נמצאים מבחינת שלבי ההקמה ושלבי השידורים. למעשה, אנחנו נמצאים עכשיו בתום שלב ב' בתהליך ההקמה. שלב א' – עלינו לאוויר כאמור באוגוסט 2009, כשנה וחמישה חודשים בדיוק לאחר תיקון החקיקה. עמדנו בלוח זמנים מאוד קצר, ומאוד יעיל. בתחילה העמדנו כ-15 אתרי שידור ברחבי הארץ, ואכן השידור הופץ, נקלט. בשלב ב' שהסתיים לפני כחודש שיפרנו והוספנו תשעה-עשרה אתרי שידור כדי לסייע לקליטת האות הדיגיטאלי, הסיגנאל, איפה שניתן, איפה שצריך, ובעצם גם עזרנו לו להיכנס לתוך הבתים והדירות, כי הכוונה היתה שהקליטה תהיה פנים תוך דירתית.


בתום שלב ב' אנחנו באמת נמצאים בפריסה טובה מאוד. יש לנו כ-24 משדרים פועלים, ורמת הקליטה והמשוב שאנחנו מקבלים השתפרה בצורה יוצאת מהכלל. בתום שלב ב' יצאנו למידע לציבור באופן נרחב. אני אפתח סוגריים ואני אומר שאנחנו עדיין נמצאים בשידורי ניסוי בחלק מהמרכיבים של המערכת, משום שהשיטה שנקבעה היא שהשוק באופן חופשי יציע ממירים ויציע ציוד קצה. ציוד הקצה צריך להיות מותאם למערכת הזאת, ויש תקופה של ניסוי וטעייה של היבואנים והספקים עד שהם מציעים לציבור הרחב גרסאות מותאמות ונכונות שמתחברות ומסתכרנות עם שיטת ההפצה הזאת, ועם התדרים, וכל מה שמשתמע מכך. אם כן, אנחנו עדיין בניסוי של חלק מהדברים. אבל, מרבית המערכת פועלת כבר כנדרש.


כאמור, יצאנו בתום שלב ב' לאיזשהו תהליך נרחב של מידע לציבור. יש תשדיר שירות שמשודר בחמשת הערוצים הפתוחים, מודעות בעיתונים. יש אתר אינטרנט, יש מוקד מידע טלפוני. אנחנו גם מפעילים ניידות – מעטות, אומנם – לצורך סיוע, בדיקות, מדידות.

כמה ניידות יש?

יש לנו כרגע שלוש ניידות שפועלות ברחבי הארץ. אנחנו שולחים אותן בהתאם לצרכים, בהתאם למיפוי.

איך יודעים לפנות לניידת הזאת?

לא פונים לניידת

האם היא עומדת ברחוב, וכמו אוטו גלידה נכנסים אליה?

ממש לא.

מה השיטה? כי, למשל, על הניידות לא יודעים. אני לא ידעתי על הניידות.

אני אסביר. הניידות הן כלי שירות שלנו. השיטה היא שהאנשים פונים למוקד המידע. אנחנו אוספים את האינפורמציות, וקובעים את המסלולים ואת המקומות שהניידת צריכה להסתובב על מנת למדוד, ולראות הכצעקתה, או מה הן הבעיות. אני חייב לומר שמאז שעלינו עם מרכז המידע ההערכה התגברו מאוד הפניות - לאו דווקא תלונות, אלא פניות כמו היכן רוכשים - ובקשות למתן מידע. אנחנו רואים באמת גידול. אנחנו גם מקבלים משוב מאותן רשתות השיווק על התעניינות גוברת, ועל כך שהן הוציאו את המלאים שלהן מהמחסנים. אני מאוד מקווה – ועל זה אנחנו מקפידים – שאכן יירכשו מודלים מותאמים עם גרסאות משופרות שקולטות EPG, ושהן מותאמות לכל הדרישות המקצועיות שהצגנו.

כאשר אתה סוגר את המערך האנלוגי, כמה ערוצים יוכלו להיות על ה-DTT?

יפה, אתה מעביר אותי לשלב ג'. אנחנו עכשיו בעיצומו של שלב ג'. סופו של שלב ג' הוא פברואר 2011 – סגירת המערך האנלוגי.

האם זה הקדמה של המועד, או שזה יוצא - - -

זה המועד המקורי. תהיה אפשרות לשרים להמליץ, לבקש לאחר אותו בעוד חצי שנה - אין סיבה. נכון להיום אנחנו כבר יודעים לומר מבחינה מקצועית. כמובן שהשרים, המשרדים יחליטו.

באחת הישיבות על חוק התקשורת אמרת שזה יאפשר להכניס עוד ערוצים.

בוודאי, אני אומר על זה מילה. אנחנו נערכים לסגירת המערך האנלוגי שהתכלית שלו היא חשובה ביותר הן מבחינת החיסכון המשמעותי לרשות השידור בהיקף בסביבות בין 30 ל-40 מיליון שקל. לרשות השנייה זה חיסכון של כ-20 מיליון שקל בשנה. הדבר הזה הוא מאוד משמעותי.


שנית, כל מי שמחובר היום לאנלוגי – ונא לא להתבלבל, לא אנלוגי באמצעות הוט ויס, גם שם כבר כמעט ואין. אנחנו מדברים על אנלוגי של קליטה חופשית מהאוויר עם אותה אנטנת ציפורים של פעם - כאן אנחנו יודעים שיש כ-100 – 120 אלף משקי בית שהיו כשיצאנו לדרך. כבר היום חלקם עברו כבר לטלוויזיה הדיגיטאלית. אבל, המסה הגדולה תעבור עם סגירת האנלוגי, ואז עוד כ-100 אלף פלוס מינוס משקי בית יחליטו אם לרכוש ממיר. זה לא להתחבר, כי אנחנו לא נותנים שירות מנוי כמו ברב-ערוצי. זה יותר רכישה עצמאית של ממיר, של ציוד קצה. אם כן, הם יחליטו האם להתחבר, או שיהיו כאלה שיחליטו לחזור או להתחבר לכבלים וללווין. בכל אופן, זהו שלב מאוד משמעותי. אנחנו גם נערכים להעביר את המסר לאותם משקי בית כדי שלא יקרה מצב שבוקר בהיר או ערב בהיר הם יראו פתאום רק שלג.

אם אתה מאתר אותם כ-100 – 120 אלף, אתה יכול ישירות לפנות אליהם.

אנחנו מנסים לאתר את האינפורמציה. בכל מקרה, תהיה גם כן איזושהי שיטה שאנחנו בודקים של רק להעביר אליהם שקופיות דרך השידור האנלוגי. אז הם יוכלו לדעת שממועד מסוים הם כבר לא יוכלו לקלוט, והם צריכים להתארגן.

כמה ערוצים אנחנו יכולים להוסיף?

יפה. עם סגירת המערך האנלוגי זה ישחרר לנו תדרים. ביקשנו כבר ממשרד התקשורת לשמור, להקצות תדרים ספציפיים שירחיבו את המערכת הזאת. אם תתקבל החלטה היום, צריך סדר גודל של שנה-שנה וחצי היערכות טכנית להרחבת המערך. בשעתו, בדיונים אצלך בוועדה אני אמרתי שעל מנת להיות מוכנים בינואר 2012 צריך לקבל את ההחלטה אתמול. בכל אופן, ניתן להרחיב את המערכת על-ידי הכפלתה. כלומר, לקלוט עוד כשש תוכניות או שישה ערוצים. אם נרצה יותר אז בוודאי. זאת אומרת, המערכת תהיה כבר.

זאת אומרת, חמישה ועוד שישה.

שישה ועוד שישה, כי כרגע יש תשתית לשישה. אנחנו לא מנצלים את כל השישה.

בסדר, אנחנו היום בחמישה. אנחנו ב: 1, 2, 10, 33 ו-99. אנחנו בחמישה בפועל.

אנחנו כרגע בחמישה בפועל, יש מקום לעוד אחד.

זאת אומרת, 12 בסך הכול.

כן, יש מקום לעוד אחד. אנחנו נערכים - - -

אם יעבו את המערך.

אורן, האם היתה לכם עמדה? אם אינני טועה, אתם התנגדתם לדבר הזה. אני רוצה לדעת מהי עמדת האוצר. הנה הפתרון, מצאנו את הפתרון למחלוקת הדרמטית על החבילה הצרה – 12 ערוצים.

במחליטים של הממשלה בחוק ההסדרים - שבוודאי האוצר עומד מאחורי זה, הוא הגיש את זה – מוקמת ועדה מיוחדת שעוסקת בהרחבת המערך הזה. יש החלטת ממשלה.

האם יש זמן סיום ומועד סיום?

יש מועד שצריך להגיש את ההמלצות – 31 בדצמבר.

הצוות: משרד התקשורת, משרד האוצר, הרשות השנייה, ומועצת הכבלים. אנחנו צריכים להגיש את ההמלצות ואת הסיכום עד ה-31 בדצמבר.

מי יופיע בפני הוועדה? הוועדה לא תהיה סגורה ומסוגרת. תבוא הטלוויזיה החינוכית ותבקש להיכנס, או לא להיכנס. יבוא ערוץ 24. אני מבין ש- 25 שעולה לשידור בקרוב. יבוא ערוץ אחר, או ערוץ חדשות יעודי, או ערבי יעודי, או אני לא יודע מה.

הוועדה תתכנס ותקבע את העקרונות. סליחה, הצוות. הצוות ימליץ לממשלה, לכנסת – איפה שצריך – איזשהם קריטריונים, ואיזושהי שיטה להרחבת המערך.

על כל פנים, זה לא יהיה כלול בתיקון החוק של מעבר מזיכיונות לרישיונות.

לא, לא – נכון.

במקור זה כן היה. בחוק הקודם, בחוק שנמשך, זה היה סעיף נפרד.

צריך לזכור שיש שני תהליכים שהם מתחברים להם יחדיו. הנושא של ההרחבה – אנחנו מדברים על גופים נוספים. אבל, ברור שההרחבה הבסיסית תצטרך להתרחש מינואר 2012 לגבי בעלי רישיונות חדשים.

אני שמח שהממשלה שינתה את עמדתה, כי הממשלה אמרה באמצעות משרד האוצר בפעם הקודמת לנציג הוט ויס, אם אינני טועה, שהביעו התנגדות דרמטית גם לחבילה הצרה וגם ל-DTT. הם התנגדו לשני הדברים הללו, והממשלה אמרה שיש הבטחה שלטונית על-ידי - - -

לא, לא.

סלחי לי, מר מוקדי ומר אילון דיברו על מר פרננדס, שעזב בינתיים את משרד האוצר, כמי שהבטיח להם. דנה, אפילו השתמשו בביטוי הבטחה שלטונית. אני לא יודע ממתי פקיד מבטיח דבר כזה. הבטחה שלטונית מבטיחים נבחרי הציבור, לא הפקידות. אני שמח שהממשלה שינתה את עמדתה, זו בשורה חשובה מאוד.

לא, רגע. הממשלה לא שינתה.

אה, משרד המשפטים לא שינה את עמדתו.

בכל הכבוד, אני רוצה בכל זאת שנדייק.

אז אני לא מברך את הממשלה, היא לא שינתה.

מר מוקדי יכול לטעון את מה שהוא טען. אני לא יודעת שהיתה הבטחת שלטונית או שהיתה הבטחה כלשהי.

אדרבה ואדרבה.

כל מה שכרגע מדובר בו זה צוות שבוחן. המסקנות כמובן הן בטח עוד לא נמצאות עוד לפני שהצוות בכלל התכנס. יבוא הצוות, הוא יקיים את דיוניו, ומה שיבוא בסופו של דבר לפני הוועדה יהיה לאחר שהממשלה תאמץ מסקנות ככל שתהיינה.

ברור כשמש, כי הממשלה בסופו של דבר תתכנס ותעסוק בדבר הזה, ותקבל החלטה. זה בסדר. אבל, העמדה הקודמת שהיתה, ואם אני לא טועה, אורן, אתם הבעתם גם עמדה שאומרת, ואתם הצדקתם את עמדת הכבלים והלוויין שהיתה סוג של הבטחה שלטונית שלא להכניס עוד ערוצים למערך ה-DTT.

לא דובר על הבטחה שלטונית, אלא דובר על זה שהדברים צריכים להיעשות בהדרגתיות, ותוך בחינה של הנושא. זה בדיוק תפקידה של הוועדה שמוקמת – לבחון את הנושא. צריך להבין שהמשמעות של הרחבת המערך הזה לא מסתכמת בהגדלת ההיצע למשקי הבית בחינם, אלא יש לה השפעות גם על שווקים מקבילים כמו שוק הטלוויזיה הרב-ערוצי. ולכן, נעשית הבחינה.

זה שהבחינה מתקיימת, ויש לה תאריך יעד כמו סוף דצמבר זה דבר שהוא חשוב כשלעצמו. זה דבר שלא היה במסגרת הדיונים על חוק המעבר מזיכיונות לרישיונות - - - שבעצם הממשלה לא אמרה את הדבר, וזה כבר שינוי בעמדת הממשלה, דנה. עובדה שהכניסו את אותה ועדה. זה דבר חשוב. גם נציגי כלי התקשורת יוכלו להופיע בפני הוועדה הזאת. רק אל תבקשו עוד זמן כמו בוועדת שישינסקי. כל הזמן מאריכים. כלומר, אפשר לבקש, אבל רצוי שלא. זה דבר חשוב.

אני רק מבקש להוסיף שכפי ביקשתי בעבר וגם בתוך מסגרת הבחינה, אנחנו גם סבורים שיש להיערך לנושא של שידור בטכנולוגיות מתקדמות כי למערכת הזאת יש את היכולת כבר היום אפילו. ולכן, צריכה להתקבל החלטה גם בעניין הזה שאין שום סיבה שהערוצים הפתוחים לא ישודרו, או ישדרו גם בטכנולוגיות מתקדמות איכותיות יותר. העולם כולו משתנה ומתפתח, וזה בוודאי צריך להיכנס לתוך המסגרת הזאת. יש לזה גם השלכה לגבי אופי ההרחבה, ומה יקרה עם הערוצים הקיימים והערוצים החדשים.


שנית, אנחנו גם סבורים שצריך לבחון שבאותה מידה שהיום משודרים ערוצי הרדיו בתוך הממירים של הוט ויס, גם זה צריך להיכנס במובן מאליו. זה obvious כזה שבהחלט יכול לשפר ולהגיע ולתת איזשהו מענה כפי שקיים היום ברב-ערוצי. זה נלקח בחשבון, וזה אפשרי, וכל המערכות האלה ערוכות לכך מבחינה טכנולוגית. צריך לקבל החלטות, ובלוח זמנים סביר לצאת עם זה, ולתת את השירות הזה לציבור כנדרש.

תודה. חבר הכנסת שאמה, ואחר כך נתחיל בהקראה.

אולי קודם להציג את התקנות לפני ההקראה ברמה העקרונית. ברמה העקרונית יש לי שתי מילים לפני ההקראה.

אוקיי, אז לפני כן. יש גם תיקונים. אנחנו יכולים להעלות את הסכום שנקבע כאן לעלות מרבית לסיוע. יש כאן כמה קריטריונים שיגרמו לכמה מהאנשים לכתת את רגליהם בין עשרות משרדי ממשלה שאולי צריך להוציא אותם, וכדו' וכדו'. את זה נכניס, ותוך כדי הקראה כמובן נקיים את התיקונים הללו - גם את גובה הסבסוד, וגם את הקריטריונים לקבלת סיוע. אני לא רואה אזרח אחד שיכתת את רגליו. אנחנו נוריד כמובן ונקצץ.


חבר הכנסת שאמה, בבקשה.

אדוני היושב ראש, תודה רבה ובוקר טוב. ראשית, כמובן שמערך ה-DTT הוא מערך מבורך. הוא נותן פתרון חשוב לאוכלוסייה שצריכה אותו. אבל, מצד שני, זוהי מאוד מאוד מצומצמת, לדעתי. מתוך מיליוני אזרחי ישראל, רובם רוצים לראות ולצפות ביותר ערוצים מאלו שקיימים ב-DTT. אבל, יש כאלה שלא יכולים לאפשר לעצמם יותר מכך. ולכן, הפתרון הוא חשוב.


הבאת המידע גם היא חשובה לציבור, כי עד לפני מספר שבועות קיומו של דבר כזה היה באמת אחד הסודות הכמוסים במדינת ישראל. עבודת ביטחון השדה שנעשתה פה היתה באמת משובחת. אבל, הקמפיין הוא ברור, הוא עושה את עבודתו, ואין לי ספק שתהיה לכך התקדמות מצטברת.


בישיבות הקודמות ניהלנו שיחה לגבי הרחבת ה-DTT. אני בטוח שיש לכך השלכות שצריך לבחון אותן בכובד ראש לגבי הפלטפורמות האחרות כי דבר קשור בדבר. ולכן, כמובן שהכיוון הוא רצוי. אבל, צריך לבדוק את המינון ואת התזמון, ואולי גם במקביל שינויים אחרים.


אבל, צריך גם להבחין, אדוני היושב ראש, בין פלטפורמה של ה-DTT לבין חבילה צרה. יש מינוס אחד ל-DTT והוא שאף אחד לא יכול להוסיף שם עוד ערוץ שהוא רוצה שהוא מאוד חשוב לו. למשל, ערוץ הילדים, ערוץ היסטוריה, ערוץ מוזיקה – כל אחד מה שהוא אוהב. זוהי מגבלה צרכנית ראשונה במעלה. ולכן, אלו שני מישורים נפרדים שצריך לתת עליהם את הדעת. כמו שאמרתי, ה-DTT הוא דבר מבורך, וחבילה צרה זו מדרגה אחרת. לא יכול להיות שאזרחי ישראל יהיו כבולים בחבילה בסיסית שהם צריכים לשלם עליה, ולמעשה זה משהו שהם לא צריכים. אבל, כמובן שעוד הכול צריך להיות נתון לדיון בדיונים עמוקים ורחבים, כי באמת יש לכך השלכות רחבות.


נקודה נוספת – רציתי לנצל את ההזדמנות מול אנשי הרשות השנייה, והזכרת את זה בסיפא של דבריך. אזרחי ישראל נחשפו בזמן המונדיאל לשידורי ה-HD, והתגובות היו כביכול כמו המהפך משחור לבן לצבעוני. אנשים פתאום גילו טלוויזיה אחרת. הם אהבו לשבת יותר מול הטלוויזיה, והרגישו נעים יותר. זו ממש הפכה להיות חוויה כיפית ואמיתית.


אני לא יודע מתי הפעם הבאה שניפגש, ולכן אני רוצה לנצל את ההזדמנות על מנת להעלות שאלה. הטענה שהובאה בפניי היא שמה שמונע לפחות מערוץ 2 ו-10 לשדר שידורי HD היום זה הצורך לעבור דרך המסננת של הרשות השנייה. אם יתנו להם לשדר ישירות כמו שהם רוצים ויכולים ללא הפיקוח של הרשות השנייה, הם יכולים לשדר תוך זמן קצר HD לאזרחי ישראל. אני חושב שאם כך הדבר, ואם אין איזה טעם מיוחד להמשיך בפיקוח של הרשות השנייה - ואני לא יודע אם נעשה בו שימוש עד היום, ואם אי פעם הורד השאלטר - לתת להם לשדר ישירות ולשדר HD לאזרחי ישראל זו גם תהיה בשורה. תודה רבה.

להערכתי, יש פה כאלה שמנסים לנצל כל הזדמנות וכל נושא כדי לדחוף דברים שלא רלוונטיים לעניין. ראשית, על פי חוק השידורים של ערוצי הרשות השנייה מועברים דרך הרשות השנייה, והראייה – העלות של הקמת ה-DTT והעברת הערוצים והשידורים באמצעותם, ויש לי פה נתונים יוצאים מהכלל שמראים על חיסכון דרמטי ועל יעילות גבוהה מאוד ביחס לאלטרנטיבות שנבחנו בשעתו על-ידי משרד האוצר ומשרד התקשורת על הקמת המערכת על-ידי גופים אחרים. אז קודם כל, זה נעשה בצורה מאוד יעילה.


לגבי המצב הטכני – כפי שאמרתי קודם, ניתן להעביר ולשדר את השידורים ב-HD. זה עניין של החלטה, גם תיקון חקיקה. חשוב שכולנו, וגם אתם – במיוחד חברי הכנסת, נציגי הציבור - נבין את התמונה לאשורה, ושלא נטעה. במדינת ישראל, נכון לרגע זה, על פי נתונים שפרסמו גם הוט ויס, וגם נתונים של הלמ"ס עד כמה שניתן - הם לא הכי מעודכנים - וגם סקר שאנחנו עושים עכשיו, יש כ-20% עד 25% ממשקי הבית בישראל עם אופציית קליטת HD.

האם האופציה זה הטלוויזיה או הממיר?

גם וגם.

האם חייב להיות גם וגם?

גם וגם – בדיוק. גוף משדר HD, ומי שאין לו הוא לא יראה את זה מטושטש, אלא הוא לא יראה כלום. כלומר, אם גופי השידור ישדרו רק ב-HD אזי 75% כרגע ממשקי הבית בישראל לא יקלטו כלום. אם אתה משדר ב-SD אז מי שיש לו HD יכול לראות. ה- SD הוא השידור הרגיל, המסורתי, שקיים כרגע. זאת אומרת, אם גופי השידור רוצים לשדר ב-HD הם חייבים לשדר בו זמנית גם ב-SD וגם ב-HD. זה מה שעשו רשות השידור בזמן המונדיאל. הם שכרו או קיבלו בחינם – לא משנה איך – בהסדר עם הוט או עם יס ערוץ, ושם הם שידרו ב-HD. אבל, כגוף ציבורי הם בוודאי היו מחויבים לשדר את השידור פתוח לציבור, ושידרו אותו גם ב-SD. הנתון הזה מכפיל ומייקר בצורה משמעותית את העלויות, קודם כל. לכן, צריך להיערך אליו. זאת אומרת, גם אם מחר לכאורה הכנסת פה תחוקק חוק חופשי, וכל אחד יעשה מה שהוא רוצה, אז זה לא יקרה מייד כי יש פה איזושהי היערכות משמעותית שיש לה עלויות, ויש לה גם תוכנית עסקית כזאת או אחרת שצריך לתת עליה את הדעת. אני לא רוצה להרחיב כאן, ולהלאות אתכם בפרטים יותר טכניים.


שנית, אין שום בעיה. אנחנו עכשיו בוחנים את העניין של לאפשר לערוצים שלנו – ל-2 ו-10 - לשדר ערוץ צל ב-HD באמצעות הפלטפורמות הקיימות. הוא יהיה חייב להמשיך לשדר SD, כי אחרת אתה לא מתכוון לסבסד מחר 2,000 שקל לכל משק בית כדי שיעברו ל-HD. אנחנו לא נמצאים במקום הזה. זה תהליך שצריך לתת לו זמן. גם בעולם זה עובד כך, משדרים במקביל, לאט לאט ובהדרגה. נושא הרשות השנייה - ברגע שאנחנו נפתור את הבעיות הטכניות וגם החוקיות, וברגע שהם יסכימו, ויהיה להם כדאי לתת ערוץ צל, ערוץ מלא, זהה - גם פה יש שאלה, ואני לא אלאה אתכם עכשיו – אז באמצעות אותו כבל שמגיע לרשות השנייה ויוצא להוט ויס, ויוצא לכל הגורמים, ככה זה ייעשה גם עם הדבר הזה. העניין הזה הוא פתיר, ויש לו עלויות. על זה מתנהלת עבודת מטה, ואנחנו נביא את זה לידיעת הערוצים הקיימים.

עבודת המטה היא אצלכם.

כן. לא תהיה חסימה. אבל, הם עדיין יהיו מחויבים על פי חוק לתת לציבור את השידור ב-SD. אני מזכיר לכולנו שיש עדיין 100 אלף משקי בית שעוד קולטים אנלוגי עם שני ערוצים מסכנים, בסך הכול. אנחנו הולכים לדבר כאן על 200 שקל סבסוד, ועל זה הולך להיות דיון סוער.

בוא נסייע לשכבות החלשות. הדיון לא יהיה כל כך סוער. אתי, בבקשה.

ברשותך, הצו ששר האוצר מציע לוועדת הכלכלה לאשר מותקן מכוח סעיף 51ג לחוק הרשות השנייה שנחקק בזמנו בד בבד עם כל הסעיפים הנוגעים למערך השידורים הדיגיטאליים. ברשותכם, אני רוצה לקרוא את סעיף 51ג לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו: "שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, סכומים" – ואני בכוונה אדגיש את מה שאני רוצה להדגיש לתוך העניין – "סכומים שיינתנו כסיוע מאוצר המדינה לאוכלוסיות נזקקות, לפי אמות מידה ובאופן שיקבע, לרכישת ציוד לקליטת שידורי טלוויזיה בשיטה הספרתית עקב המעבר מהפצת השידורים בשיטה אנלוגית להפצה בשיטה ספרתית, ובלבד שהסיוע לא יפחת מ-50 אחוזים מעלות הציוד כפי שקבע השר".


מה שמובא כאן, והצו שעומד לדיון כרגע בפני הוועדה, הוא צו שמאפשר סיוע אחיד, סכום אחיד – לא סכומים – של 50%. זה מה שעומד כרגע בפני הוועדה.

אני הודעתי שאנחנו נטפל מול האוצר והרשות השנייה בהעלאת הסכום הזה.

מדובר על עלות מרבית לסיוע – 380 שקלים.

זה יעלה.

אוקיי, ומדובר על 50% מהסכום שבו נרכש הממיר. דהיינו, מקסימום 190 שקל.

בסדר, אבל אם נעלה את סכום הסיוע הזה, נקבל - - -

אז אם התכוונתם כשעשיתם לעשות כך שזה סכומים, כי זה בעצם 50% ממקסימום 380 לפי מחיר הרכישה, אז תרשי לי להגיב: נו, באמת על הלא הזה.

לא, זה יהיה יותר.

זה דבר אחד. וכפי שאדוני כבר הזכיר, ראשית, מדובר על הסכום כאן שהוא נמוך להפליא כמעט בצורה מעליבה.

זה יטופל.

ודבר שני, על מסלול הייסורים שניסו להעביר את מי שמבקש את הסיוע.

גם פה נצמצם, תיכף נגיע לזה – אין ספק.

כבר היום בחקיקה במקום אחר, יש מנגנונים שנקבעו איך אפשר לזהות אוכלוסיות מוחלשות שנזקקות לסיוע בלי להעביר את כל הבירוקרטיה המטורפת.

את כל הבירוקרטיה המטורפת שמוצעת בצו.

אני רק מזכירה, לדוגמה, את המנגנון שנקבע בתיקון לחוק משק החשמל, למשל, לקבלת תעריפים מופחתים. שם נקבע שכל מי שמקבל קצבת זקנה בתוספת גמלה להבטחת הכנסה, יהיה זכאי אוטומאטית לתשלום של תעריף מופחת.

זה מה שנעשה פה בכנסת הקודמת, נכון?

כן. וזה על-ידי העברת רשימות ישירות מהמוסד לביטוח לאומי לחברת החשמל, בכלל בלי שאדם יצטרך להתייצב לצורך העניין הזה. לכן, אני מבקשת להביא בחשבון את שני הדברים האלה כפי שאתה כבר הצעת.

בהחלט. אנחנו נכניס תיקונים בצו שמבקש שר האוצר. אורן, האם אתה רוצה להקריא?

לפני ההקראה, אני רק רוצה לחדד את העניין של סכום וסכומים. אנחנו עשינו עבודה לגבי אומדן עלות של ממיר, כפי שיקבע השר כמו שכתוב פה, והגענו לעלות של 380 שקלים כאשר הגשנו.

עלות למי?

עלות לצרכן.

אנחנו יודעים כמה.

זה משמעותית פחות, המחירים ירדו.

האם הרשות השנייה יודעת שנמכרים ממירים במחיר שהוא פחות מ-380 שקלים? נדמה לי שהיו מספרים של 420.

לא. כמו בכל מוצר אלקטרוני יש ספקטרום. לא שזו אינדיקציה שמייצגת משהו. אבל, לפני חודש ראיתי במשביר לצרכן ממיר ב-300 שקלים, ואני יודע שיש מחירים נמוכים יותר. לא צריך להתאמץ, אפשר לגשת לאינטרנט ולרשום ממיר, ולראות את כל הספקטרום של המחירים. יש ממירים מקליטים שעושים כל מיני דברים חכמים אחרים, והם עולים הרבה יותר מ-380 שקלים.

האם אתה יודע בערך מה המחיר המקסימאלי של ממיר?

אני לא יודע.

סדר גודל, האם 450 – 500 שקל?

אני מניח שהיקרים באמת יכולים להיות אפילו יותר מזה – לא יודע.

האם לרשות השנייה יש מושג?

כן. בדיונים עם האוצר אנחנו אמרנו שגם אנחנו סבורים, ואני ראיתי חלופות אחרות של האוצר שהאוצר מסכים איתנו שיש. צריך להבין, יכול להיות באמת שמחירו של הממיר לבד הוא 380 שקלים. אבל, אנחנו מדברים על ערכה, והערכה הממוצעת יכולה לנוע בין 380 ל-450.

מה כוללת הערכה מעבר לממיר?

בערכה יש ממיר ואנטנה. באנטנות יש מרחב. יש אנטנה פשוטה, ויש אנטנה קצת יותר מורכבת. תלוי באיזה קומה אתה גר, ובאיזה מקום אתה בארץ.

זאת אומרת, אם אני רוכשת אנטנה מורכבת זה לא כדי שהספציפיקציות שלה יהיו יותר משוכללות, אלא לאפשר את עצם הקליטה.

יפה. זה לא שירותים נוספים.

חברים, הבנו. זה בסעיף הראשון, סעיף ההגדרות. עלות מרבית לסיוע תעלה מ-380. נקבע סכום אחר, ונחליט פה ביחד כולם.

וכדאי גם לשקול שבתוך הדבר הזה תתאפשר גם אפשרות, במיוחד לבתי הקשישים שיעברו מהאנלוגי, גם לעזור להם להתקין את הדבר הזה, להביא להם אותו הביתה.

מר אורן משה, תתחיל בבקשה להקריא.

את ההקראה תעשה עו"ד אסי קליין מהלשכה המשפטית שלנו. לפני ההקראה אני אעשה עדכון נוסף. בנוסח שהועבר אליכם היתה, במטרה באמת להקל על כל תהליך בדיקת הזכאות, התבססות הממשק מול המערכות של רשות המיסים. עוד מעט אני אמנה גם את התנאים לפני שנעשה את ההקראה של הנוסח, ובאמת נוכל להסביר יותר טוב.

זה בנוסח, אז בשביל מה צריך? - "אישור מרשות המיסים בדבר עמידתו..."

נכון, אבל בכל זאת כדי שיהיה ברור יותר. אבל, בתהליך שבמצטבר ארך יותר משנה, הגענו למסקנה שהניסיון הזה יקשה את התהליך מהסיבה הפשוטה שהפונה יצטרך כל מיני הצהרות, וגם להגיע ולהזדהות באופן אישי יחד עם כל בני ביתו מול מישהו שיזהה אותו פיסית, וזאת על מנת שהוא יוכל - - -

מי מציע?

הלשכה המשפטית במשרד האוצר.

לא. זה נכתב בשילוב כל הגורמים, וההצעה לפנות לרשות המיסים נעשתה גם בתיאום עם הרשות עצמה. אבל, כשהבנו את הסרבול שכרוך בתהליך הזה החלטנו לשנות את התנאי הזה, ולהעתיק מודלים שקיימים ברשויות אחרים כמו ברשויות מקומיות כשאתה נותן הנחה ומציג כנגד זה תלושי שכר מחודש ספציפי, או טופס 106 שמעיד על הכנסתך. זה מה שאנחנו נתכוון להציע - לערוך שינוי בטופס הזה.

האם אין אוכלוסיות שמלכתחילה אתם יודעים שההכנסות שלהן הן מאוד נמוכות, ולכן - - -

שנייה, יש לנו זמן מוגבל לישיבה הזאת. נתחיל להקריא, ונכניס את השינויים. חבל על הזמן.

אדוני היושב ראש, עוד הערה אחת ברשותך. אנחנו קבענו תנאי שמדבר על זה שאנחנו רוצים לסייע לנזקק, ואנחנו רוצים להקציב את הסכומים שהקצאנו לטובת הדבר הזה למי שבאמת זקוק לדבר הזה. אנחנו מזהים בגדול אוכלוסייה אחת שקלטה עד היום את השידורים דרך האוויר. למעשה, היא לא היתה מנויה. יתרה מכך, גם אתה נזקק, ונדרשת לעשות מנוי על הכבלים או על הלוויין כדי לקלוט שידורי טלוויזיה, הממיר והעלויות הנוספות מחזירות את עצמן תוך חודשיים מרגע שהתנתקת. ולכן, קבענו כלל שאם אתה מנוי אתה לא זכאי. כי אם אתה מנוי - או שאתה יכול להרשות לעצמך לקלוט שידורי טלוויזיה, לרבות הערוצים הפתוחים דרך המנוי. ואם אתה לא יכול ואתה מחליט להתנתק, אז ההחזר על הניתוק הזה קונה לך ממיר במהירות שיא. ולכן, החלטנו לקבוע תנאי כזה. בעקבות דרישה שהגיעה ממך, אנחנו נקל את התנאי הזה בצורה משמעותית. הדבר נעשה בתיאום כמובן גם עם הערות שהגיעו מהרשות השנייה.

במקום כל הוויה-דולורוזה הזאת, למה לא לקחת מסננות רשמיות שכבר קיימות? למשל, כמו ועדת הנחות של רשות מקומית שאליה מתנקזים כל המסכנים של העיר. אני ישבתי בוועדה כזאת שש שנים. הוועדה אוספת את תלושי השכר, את ההשתכרות בשנה שעברה, מסמכים רפואיים, ואת כל מה שאתה לא רוצה. היא גם לוקחת בחשבון נתונים שהם הרבה יותר לעומק לעומת מה שאני רואה פה בצו. כי פה אתם שמים סך הכנסה ברוטו. אבל, יכול להיות שמישהו מרוויח קצת יותר מזה, אבל יש לו שישה ילדים שאחד מהם הוא חלילה נכה, ויש הוצאות של טיפולים ותרופות. ראיתי מקרים כאלה שבהם היינו צריכים לאשר גם במשכורות של מעל עשרת אלפים שקל, כי לא נשאר כסף בשביל לחיות. לכן, למה לא לקחת מי שכבר עבר את המסננת הזאת, וקיבל הנחה? שם זה מ-0 עד 70%. אבל, צריך לתת איזשהו רף למקרים הקשים, ולהגיד שזה כבר פטור. הוא מביא כבר את האישור של ועדת ההנחות של רשות מקומית.

זה בדומה למה שהציעה היועצת המשפטית.

היא דיברה על הגמלאים. אבל, יש גם זוגות צעירים.

יכול להיות שנכניס את זה בשינויים. נתחיל להקריא, ונכניס את השינויים תוך כדי.

תהיה הקראה, אבל ההערה הבאה היא מאוד עניינית. בין היתר, בגלל הקושי שלנו עם רשות המיסים, אנחנו רוצים להציע נוסח שמאפשר לנו להסתמך על נתונים שקיימים במוסד ממוסדות המדינה, לרבות הוועדה הזאת שתיארת. יחד עם זאת, יש תנאים נוספים שהם לא בהכרח קיימים שם. למשל, תשלום אגרת רשות שידור. זה תנאי שאנחנו נדרוש בכל זאת, והוא לא קיים.

זה מאה אחוז, זה בסדר. גברתי, בבקשה.

"צו רשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (סיוע בשל רכישת ממיר) (הוראת שעה), התש"ע-2010.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 51ג לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

הגדרות סעיף 1. בצו זה -



"אגרה" – אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה בהתאם לחוק רשות השידור;



"בעל רישיון" – בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין, כהגדרתם בחוק התקשורת;



"הכנסה חודשית ממוצעת" – כהגדרתה בסעיף 1(א) לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), התשס"ח-2009;"

לא רק שזה יחייב אותך בהסבר מה זה, אלא גם להגיד לאיזה מטרה זה.

בסוף, תקראי עד הסוף.

אוקיי. לכן, עצרתי – אם אתם רוצים עכשיו הסבר או בסוף.


"המועד הקבוע – כמשמעותו בסעיף 51(א2) לחוק;


"ממיר – ציוד לקליטת שידורי טלוויזיה בשיטה הספרתית של הגופים המנויים בסעיף 51א(א) לחוק, אשר נרכש עקב המעבר מהפצת השידורים בשיטה האנלוגית להצפתה בשיטה הספרתית;


"מנוי" – מנוי של בעל רישיון;


"סכום הסיוע" – סכום בגובה 50 אחוזים מהתשלום ששולם בפועל עבור ממיר, או 50 אחוזים מעלות מרבית לסיוע, לפי הנמוך מביניהם;


"עלות מרבית לסיוע" – 380 שקלים חדשים."

פה נעדכן את הסכום. אורן, תסבירו את הסעיף הראשון.

בהמשך להערת חבר הכנסת שאמה, ובהמשך להערות הכלליות שהקדימו להקראה, מרגע שהחלטנו שאנחנו נוטשים את המהלך מול רשות המיסים, דיברנו על אפשרות לתלושי שכר. אבל, דרך פשוטה יותר לפונים יכולה להיות דווקא אם אתה לא שומר את תלושי השכר, או אם יותר נוח לך להראות טופס 106 שאתה מקבל באפריל כל שנה על ההכנסה הקודמת שלך, אז תביא את הטופס הזה, וזאת תהיה עדות לרמת ההכנסה שלך.

קודם כל, אנא הסבירו מה זה הכנסה חודשית ממוצעת לצורך העניין.

זה תנאי שלקחנו מחוק מס הכנסה שלילי. אפשר פשוט להקריא את ההגדרה.

"הכנסה חודשית ממוצעת – סך כל הכנסת העבודה של עובד בשנת מס כשהוא מחולק במספר חודשי העבודה בפועל של העובד בשנת המס, בתוספת סך כל הכנסתו מעסק או משלח יד באותה שנת מס כשהוא מחולק בשתים עשרה. ולגבי מי שפתח עסק או מי שהחל לעסוק במשלח יד במהלך שנת מס, או שחדל לעסוק בעסקו או במשלח ידו במהלך שנת המס, לגבי אותה שנת מס כשהוא מחולק במספר החודשים שבהם העסק היה פעיל".

נצמדנו להגדרה קיימת שבודקת מה הכנסתו של פרט מחוק מס הכנסה שלילי.

אנחנו נסכם את הסכום, ואת העלות המרבית לסיוע. האם אתם מסכימים להעלות ל-440 כי שמעתי שזה הממיר עם ההשלמה. לגבי העלות המרבית לסיוע, הממשלה מציעה 380, ואנחנו מציעים להעלות את הסכום ל-440.

אני הייתי שמח 450, אבל גם 440 זה - - -

האומדנים שלנו הם 380. אם היושב ראש חושב שחשוב להעלות את זה ל-440 אז נעלה את זה ל-440.

שמעתי 440.

לא, אני אמרתי 450.

אז אני מתקן ל-450. בסדר, יפה.

האם אתם לא רציתם להכניס הגדרה לטופס 106 בסעיף ההגדרות?

ככל שיקבלו את ההצעה שלנו להקל בתנאים של רשות המיסים, אז צריך להכניס הגדרת טופס 106. יש לנו נוסח שאפשר להקריא.

נוריד מסעיף אמות מידה לקבלת סיוע, ונכניס את 106, כי לכאורה עוד לא הורדנו אותו.

עלות מרבית לסיוע יהיה 450. השאלה היא, האם הסכום לסיוע יישאר רק 50% לכל היותר מ-450? החוק אומר לא יפחת. זאת אומרת, יכול להיות גם כל הסכום. ככל שאדם נזקק יותר, ייתכן שרוצים לתת לו סיוע במלוא העלות.

האומדנים שלנו שהתבססו בתחילה על 380, ועכשיו העלאנו ל- 450, מחושבים על פני השתתפות של 50%. זאת אומרת, 190, ו-225 עכשיו. ההעלאה של השיעור הזה מאוד מאוד מייקרת לנו את העלות, ומצריכה אותנו לעשות באמת בדיקה מחודשת.

מה האומדן שלכם סך הכול להשתתפות המדינה בסיוע?

סדר גודל של 40 מיליון שקלים.

40 מיליון שקלים על פני 18 חודשים.

עם אפשרות להארכה.

אנחנו נצטרך לדבר על 18 חודשים, כי המועד הקובע הוא בעייתי.

בסדר. אבל, לגבי הסכום והסעיף הזה - אם אינני טועה, מתבסס על החוק שאת הקראת.

מה?

סכום הסיוע, הסעיף הזה - סכום בגובה 50 אחוז מהתשלום- - -

לא, אדוני. סכום הסיוע אומר בסעיף: לא יפחת מ-50%. הם הפכו את זה כאילו כתוב 50%.

לא כאילו, שר האוצר בחר 50%.

הוא הלך על הרף הנמוך?

כן, כדי לאפשר כמה שיותר סיוע ליותר אנשים.

אני יכול לעשות את זה יותר, אבל אז ה-450 ירד ל-200.

אני מבקש להתייחס לשאלת היועצת המשפטית, אדוני היושב ראש. אנחנו גם סברנו יחד עם משרד האוצר שבעניין הזה עדיף להגיע לכמה שיותר משפחות. ולכן, מוטב להעמיד על 50%. אני גם חושב שחשוב שיהיה תשלום של דמי רצינות של כל משפחה. זה לא סכום שאי אפשר לעמוד בו. אבל, חשוב שיהיה פה סבסוד. הסכום של 450 משקף נאמנה יותר את המציאות, וטוב שיהיה 450 על פני 380. אבל, ב-50%.


הערה שנייה מתייחסת לסעיף הזה של סכום הסיוע. אנחנו אמרנו זאת לאוצר, ואני חושב שהאוצר מבין את זה. צריך לראות איך מתקנים את זה. אי אפשר לרשום ממיר. אנחנו חס וחלילה לא רוצים שמישהו יעשה פיקציות בחשבוניות. זאת ערכת ציוד, זה ממיר פלוס אנטנה. זה ציוד קצה, זה ערכת ציוד.

הצעת הרשות השנייה הוצגה בפנינו. אתי, נשמח לשמוע את דעתך. אנחנו חושבים שיש בעיה עם הסעיף המסמיך. הוא מדבר על הציוד, ולא על התקנה.

ציוד לקליטת שידורי טלוויזיה. הציוד ודאי כולל לא רק את הממיר, אלא גם את האנטנה.

אנחנו מפנים. ההגדרה כאן של ממיר מפנה לציוד כאמור בסעיף - - -

אנחנו מדברים על כך שזה יהיה ערכת ציוד. הכוונה היא ממיר פלוס אנטנה, כי זה לא יכול להיות רק ממיר. זה ברור לכולם, אז זה בסדר.

זה מכוסה בהגדרה.

זה מכוסה. שנית, אנחנו סבורים שצריך להשאיר אופציה לסייע בהתקנה בחלק מהמקומות בתוך הסכום הזה למי שיזדקק. כי יהיו עדיין משפחות מעוטות יכולת – במיוחד קשישים – שחשוב שיביאו להם את הציוד הביתה. צריך לראות איך ניתן לתת את האופציה הזאת. אני לא מדבר על הגדלת הסכום, אלא בתוך המסגרת הזאת. למשל, הדואר כן נכנס לתוך הפרויקט, והוא מוכר את ציוד הקצה. הוא גם מציע התקנה בתוכו. יהיה חבל מאוד שלא תהיה האופציה הזאת למשפחות מעוטות יכולות, ובמיוחד לקשישים שלא מסוגלים.

אני מהחשב הכללי, אנחנו אלה שנהיה אחראים על ביצוע או על יישום התוכנית הזאת. בכל הקשור להתקנה, אנחנו מתנגדים לנושא של סבסוד התקנה, מכיוון שהנושא הזה פרוץ בצורה בלתי רגילה. כל אחד יכול לסגור עם כל אדם אחר שהוא מתקין לו. נניח והוא קונה ממיר בעלות של 200 שקלים, ועלות ההתקנה היא 300 שקלים. יש בעיה מאוד מאוד קשה לבדוק את הנושא הזה, ואנחנו מוכנים להגיע לנושא של ציוד לקליטה, ואם האנטנה קטנה. אבל, התקנה זה כבר דבר שפורץ את כל הגבולות, ומקשה באופן בלתי רגיל. התקנה זה כרגע דבר מאוד בעייתי, אנחנו מתנגדים לנושא הזה.

יש לי עוד הערה בסעיף 1 לגבי המועד הקבוע, כי המועד הקובע בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו מדבר שזה המועד שבו החלה הרשות בהפצת שידורי טלוויזיה באמצעות תחנת שידור ספרתיות. אני מבין שכבר התחלתם.

אנחנו סבורים שצריך להאריך את המועד.

המקום הנכון לתקן את זה יהיה דווקא בסעיף 4 ששם מדובר עד מתי יחול תוקפו של הצו. אדוני צודק שבעצם כרגע הצו פג תוקפו במועד שבו יהיה את שיא הרכישות.

בסדר, אז אנחנו נאריך.

במקום לרשום 18, לרשום 24.

הבנו, מנשה. אין בעיה, נגיע לזה בסעיף 4.


אומרת מנהלת הוועדה, וזה דבר נכון לגבי הליכי החקיקה, שאת הבקשה שלכם לתוספת הגדרת טופס 106 צריך להכניס כאן. כי אם לא נסגור את הסעיף, אז נצטרך לפתוח אותו, וזה חבל. אולי כדאי לעשות את זה כעת.

אני אקריא - הצעה להגדרה לטופס 106: "טופס 106 כמשמעותו בסעיף 13 לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים, ניכוי ממשכורות ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים, התשנ"ד-1993".

פשוט מאוד, עכשיו כולנו יודעים. האם את מוכנה לקרוא לנו את ההגדרה של מה אומר כמשמעותו?

העניין היא שאין לנו את זה פה כרגע, אנחנו באנו עם השקית הלא נכונה. אני מתנצלת. אבל, אנחנו יכולים להשיג את זה תוך כדי הדיון. מדובר ברשימה של הטפסים של מס הכנסה, וזה טופס - - -

תנסו שיפקססו את זה לפה, או שיעבירו לכם. אם כך, אנחנו שינינו את העלות המרבית לסיוע, תוספת של טופס 106. איפה זה יבוא, האם בסוף? אחרי המועד הקבוע. בין המועד הקובע לממיר. אני מודיע שבין המועד הקובע לממיר, תיכנס תוספת של טופס 106 שהציע האוצר.למעשה, אפשר לאשר. מי בעד סעיף 1? תודה. הסעיף הזה אושר.


אנחנו ממשיכים הלאה לסעיף אמות מידה לקבלת סיוע. בשעה 12:00, ובשעה 13:30 יש לנו עוד ישיבות, ואנחנו רוצים לסיים היום.

"סעיף 2 - אמות מידה לקבלת סיוע


אדם שרכש ממיר יהיה זכאי לקבל סיוע מהמדינה בשל רכישת ממיר, ובלבד שנתקיימו לגביו התנאים הבאים:


(1) הוא הגיש בקשה לקבלת סיוע בשל רכישת ממיר (להלן – בקשה למענק) בטופס שיפרסם החשב הכללי במשרד האוצר באתר האינטרנט של משרד האוצר ובכל דרך אחרת שימצא לנכון, ואליו יצורפו כל אלה:


(א) חשבונית מס, כמשמעותה בחוק מס ערף מוסף, התשל"ו-1975, בשל רכישת ממיר;


(ב) אישור מרשות השדור בדבר תשלום מלוא סכום האגרה כאמור בפסקה (3) או הסכמה למסירת מידע מרשות השידור בדבר תשלום או אי תשלום מלוא הסכום כאמור;


(ג) הצהרתו בדבר עמידתו בתנאים המפורטים בפסקאות (2) ו-(4) עד (6), שלו ושל מי שמתגורר עימו דרך קבע;


(ד) אישור מרשות המיסים בדבר עמידתו או אי עמידתו בתנאים האמורים בפסקאות (4) ו-(4), ובלבד שבאישור האמור לא יימסר מידע בדבר גובה ההכנסה של המבקש, מקורותיה או פירוט בדבר המקרקעין;"

אז אנחנו מורידים.

בדיוק, כאן אנחנו נתנו הערה שאנחנו מציעים להוריד, ויש לנו נוסח חלופי שאנחנו רוצים להגיש.

מורידים את סעיף (ד).

ואת (ג) לא? אז אני חושבת שב-(ג) - - -

תיכף, תקראי בבקשה את (ה).

"(ה) הסכמה לאימות על בסיס תעודת זהות בלבד, מבעל רישיון כי במבקש מתקיים התנאי האמור בפסקה (6);

(2) הוא או מי שמתגורר עמו דרך קבע לא קיבל סיוע בשל רכישת ממיר;

(3) הוא שילם את מלוא סכום האגרה שהיה עליו לשלם בשל שנת הכספים שקדמה לשנה שבה הוגשה הבקשה;"

האם זה לא מופיע כבר?

לא. מה שקורה הוא שסעיף 1 מדבר על כל מיני אישורים שהוא צריך לצרף. לפעמים יש חזרה כי זה מפנה לאישורים שהוא צריך לצרף לפי אמות המידה. ואז (2), (3), (4) זה בעצם אמות מידה. אמת המידה היא ששילמת אגרה, ויש לך גם שאתה צריך לצרף אישור. לפעמים זה מפנה לאמות המידה.

"(3) הוא שילם את מלוא סכום האגרה שהיה עליו לשלם בשל שנת הכספים שקדמה לשנה שבה הוגשה הבקשה;

(4) סך ההכנסה החודשית הממוצעת שלו ושל כל מי שמתגורר עמו דרך קבע בשנת הכספים שקדמה לשנה שבה הוגשה הבקשה, יחד, אינו עולה על 4,317 חדשים;"


רצינו להציע כאן שנבהיר שמי שמתגורר עמו דרך קבע לעניין ההכנסה זה רק מי שטרם מלאו לו 18. זאת אומרת, שלא להוציא מי שטרם מלאו לו 18 – שלא יחשיבו ילדים.

אנחנו לא רוצים שיביאו אישורים על ילד בן חודש.

לחלופין, או ילד בן 16 שעובד גם לא.

כל האישורים הם לבגירים.

אתם רוצים להבהיר המון דברים. אבל, אני מוכרחה לומר שאני לא מקבלת את התמונה הכללית, בסופו של דבר.

זה הסוף, יש לנו עוד שני סעיפים.

"(6) במהלך התקופה שתחילתה 12 חודשים שקדמו - - -

לא, (5): "לו או למי שמתגורר עימו...". האם אתם מורידים את זה? זה נשמע הגיוני להוריד את זה.

אנחנו מורידים את זה.

כשקיבלתי את זה פשוט אני מחקתי את זה.

גם בהמשך להערת היועצת המשפטית, כל השינויים הם מחיקות של תנאים שבהתממשקות מול המערכת של הרשות המיסים קל להשיג אותם בשנייה אחת בלי להטריח את הלקוח, לצורך העניין. מרגע שהתנתקנו מהדרך הזאת אין לנו עניין לבדוק את הפרטים האלה. העלות של הבדיקה שלהם היא יקרה.

אבל, עדיין אתם רוצים את האישורים על הכנסות שנתיות שלו ושל בני משפחתו המתגוררים עימו שלא מלאו להם כך וכך.

אבל, עברנו למתכונת אחרת.

אבל, עדיין אין כאן התייחסות למה שהציע חבר הכנסת שאמה, ושגם אני הערתי, שיש אפשרות לא להמציא את האישורים האלה בכלל.

לקבוצות שקיימות כבר.

כן, ואני לא רואה שיש לזה התייחסות.

יש לנו איך להתייחס לאמת המידה. אז אפשר להוריד את (5).

הורדנו את (5).

"(6) במהלך התקופה שתחילתה 12 החודשים שקדמו למועד תחילתו של צו זה ושסיומה במועד הגשת הבקשה למענק, כולה או חלקה, הוא או מי שמתגורר עמו דרך קבע לא היה מנוי".

ואם הוא התנתק במהלך השנה שקדמה?

תסביר את זה במהירות.

למעשה, קבענו כאן אמות מידה שאומרות את הדבר הבא. בשביל לקבל סיוע אחד אתה צריך לקנות ממיר. לא נותנים סיוע למי שלא ביצע את ההוצאה. שנית, אתה צריך שיהיה לך מכשיר טלוויזיה בבית. החוק ברשות השידור אומר שמי שמחזיק כלי טלוויזיה או שהוא ישלם אגרה, או שיהיה פטור מתשלום אגרה. ועניין מבחן ההכנסה - כפי שנקבע אז בעת החקיקה בינואר 2008 שדובר אז על שני עשירונים תחתונים. הסכום שמופיע פה הוא הסכום שלפי נתוני הלמ"ס קוטם את שני העשירונים התחתונים. תנאי נוסף שהיה והחלטנו להוריד אותו מהסיבה שציינתי תוך כדי ההקראה הוא עניין הזכאות על מקרקעין. זה גם תנאי שהעתקנו אותו מחוק הכנסה שלילי, והוא לא רלוונטי עכשיו. ותנאי נוסף – וגם את זה הסברתי לפני ההקראה – התקופה שבה היית מנוי לטלוויזיה רב ערוצית. בהקשר הזה גם ציינתי שהתקופה הזאת תתקצר בתיאום עם הרשות השנייה, ובהתאם לבקשת היושב ראש, משנה לקודם פרסום הצו לשלושה חודשים בלבד.

איפה? האם בפסקה (6)?

כן.

במקום במהלך התקופה שתחילתה 12 חודשים, יבוא שלושה חודשים?

כן, שלושה חודשים.

אז למה לא להוריד את זה כבר לגמרי?

הסברתי את הרציונאל, האם להסביר פעם נוספת?

לא, את הרציונאל הבנתי. צמצמת את זה לשלושה חודשים, למה להשאיר עוד תנאי לעוד אי בהירות? אנחנו רוצים שהצו הזה יהיה כמה שיותר ברור ובהיר. לא שיחזיקו במקביל. אין לאף אחד אינטרס שבעולם להחזיק במקביל.

קודם כל, בוודאי שיש. אתה יכול לשים מקלט אחד כזה, ומקלט אחר כזה. שנית, באופן כללי, כשאתה נותן קצבאות - למשל, קצבת הבטחת הכנסה או אבטלה - לפעמים אתה קובע תנאים לעניין בעלות על רכב. יש כאן איזשהו עניין עקרוני שאומר שאם יש לך 200 שקלים לשלם בחודש, וכפול שנה זה 2,400 שקל, בוודאי שיש לך את אותם 200 שקלים לקנות את הממיר שנדרש. אני מעדיף לקחת את הכסף הזה, ולתת למי שאין לו. כי אחרת אני פשוט אוכל לתת פחות לאותו אחד שאין לו את ה-200 שקלים.

מה הם דמי המנוי למי שמשלם עבור ממיר אנלוגי היום?

יש פה נציגים של הוט.

המינימום בהוט ויס זה 200 שקלים.

בערך 176 לאנלוגי.

- - -

כמה? 189?

לחודש, לחודש.

כן, ברור.

מצד שני, כל מי שמחובר למנוי, יש לו גם עלות של התנתקות כמו שאנחנו מכירים.

מרבית הלקוחות האנלוגיים אינם מחויבים לנו.

בלי להיכנס למורכבות של הסכמי ההתקשרות שבעלי רישיונות עושים עם המנויים שלהם, ברור שאנחנו לא יכולים לקבוע את הרגולאציה, את הסיוע שנגזר ממנה.

לא, אני לא רוצה שנתערב בעלות ההתנתקות. אני אומר – אולי בגלל זה בוא נניח להם עם הסעיף הזה של השלושה חודשים שגם יבלבל אתכם, יבלבל את האנשים. למה הוא כל כך עקרוני?

ראשית, זה סעיף שמבחינה טכנולוגית מאוד קל לבדוק אותו. אתה רק צריך להצהיר, ואני עושה את ההתממשקות מול בעל הרישיון. אני לא רואה מחיר לבדיקה הזאת. שנית, ברמה העקרונית, כמו שאמרתי, אני חושב שאנחנו צריכים להעדיף את מי שבאמת אין לו גישה לשידורי טלוויזיה, אלא באמצעות ממירים בחינם. שלישית, יש גם עניין של מקורות מוגבלים.

זה לא שלושה חודשים, זה שלושה חודשים שתחילתן שלושה חודשים לפני תחילת הצו. דהיינו, נניח שזה יתפרסם בעוד שבועיים, זה שלושה חודשים אחורה, ועד למועד הגשת הבקשה לקבלת הסיוע. זאת אומרת, יהיה שנה וחצי של מנוי בלי טלוויזיה עד.

אתי, האם אני מבין שמי שיבוא בעוד שנה לבקש בקשה, יצטרך להראות שכבר שנה ומשהו הוא מנותק?

בדיוק כך.

הוא לא צריך להראות שום דבר. הוא צריך להגיד - - -

רק להצהיר, לא להראות.

הוא צריך להגיד: אני לא הייתי מנוי. ההיגיון לא משתנה גם בדוגמאות הספציפיות האלה. אם הוא שנה מנותק, סימן ששנה הוא חסך 2,400 שקל לשידורי טלוויזיה שהוא לא שילם לבעל רישיון, והוא יכול ללכת ולקנות.

אז אולי יש לו גם כסף לקנות את הממיר, אז אפשר לוותר על הצו.

ואם הוא מנותק חצי שנה, הוא לא יוכל לקבל.

לגמרי, נוותר על הצו. הוא חסך.

אני מוכן לעשות את זה שלושה חודשים למועד הגשת הבקשה.

זה בסדר.

וראוי לציין שהבדיקה כאן היא פשוטה.

יש לי עוד שאלה לגבי האישור לתשלום אגרה. למה לדרוש ממנו להביא אישור אם קל לך לברר את זה עם רשות השידור? למה להריץ אותו?

אתה צודק. זו בקשה שהגיעה על רקע של עניין של פרטיות. למעשה, אם הייתי מבקש את האינפורמציה הזאת מרשות השידור אז בגדול לרשות השידור היתה אינפורמציה על אנשים שפנו לקבלת סיוע. היה לה איזשהו דאטה-בייס מסוים.

זה אישור צודק - - -

עצם הבקשה לסיוע מהמדינה, תהיה לכאורה הרשאה לכם לפנות ולברר האם האדם הזה שילם.

הוא אומר שיש בעיה של חוקי הגנה על פרטיות. אבל, יש לך את החותמת שאתה שילמת. האם זה מספיק?

לא, אבל חבר הכנסת שאמה מבקש - - -

בבקשת התשלום של רשות השידור שהיא שולחת אליך הביתה, היא חותמת אם אתה משלם בדואר או בצ'ק, ויש כבר חתימה. זה במקרה פה אצלי בתיק אפילו. האם זה האישור?

כן.

אז זה לא עולה לך לבקש מרשות השידור.

ראוי להבהיר שבצו יש חלופה להסכמה למסירת מידע מרשות השידור, בסעיף (ב).

יש פה שני תנאים: או שיש לך את ה"צטלאך" עם החתימה, או שיש הסכמה למסירת מידע מרשות השידור.

על אותו טופס שהוא יחתום כשהוא יגיש את הבקשה, הוא חותם תעודת זהות ומאשר שאפשר לפנות לכבלים וללוויין, הוא מאשר שאפשר לפנות לרשות שידור. זו חתימה אחת לצורכי כמה אישורים.

הערה נוספת לגבי סעיף (4). בסעיף (4) אתה מדבר על סך ההכנסה החודשית הממוצעת, ואתה אומר 4,317 שקל. למה זה לא פרופורציונאלי למספר הנפשות?

כי זו הכנסת משק הבית הממוצעת.

אם קבעת רף מסוים, הרי לא הרי משפחה עם ארבעה ילדים עם הכנסה כזאת לבין משפחה עם ילד.

אבל, כשאתה בודק משקי בית, ואתה מסדר אותם בסדר מהנמוך לגבוה, ה-20% התחתונים נעצרים בסכום הזה. בין היתר, גם בגלל רמת המורכבות של הצו הזה. אני לא יכול לבנות כאן מבחני הכנסה של - - -

אבל, יכול להיווצר כאן עיוות שמשפחה של זוג צעיר שמרוויחה 4,317 תקבל את הסיוע, ומשפחה עם ארבעה ילדים שמרוויחה 4,500 שקל לא תזכה לסיוע הזה. זה דבר לא נורמאלי.

אני מבין מה שאתה אומר, אני לא יודע להציע לך פתרון.

אני אומר לך מה הפתרון. לך למסננות שכבר השקיעו את הזמן והאנרגיה ושכן עשו את העבודה הזאת. ועדת הנחות בעירייה היא ועדת סטטוטורית שהיא חובה בכל רשות מקומית. כשבאים לוועדת הנחות בעירייה מביאים בחשבון את מספר הנפשות, את מצבם הבריאותי, הוצאות רווחה, הוצאות מיוחדות, הוצאות בריאותיות. זהו מנגנון הרבה יותר חכם. אני מבין שאתה לא יכול להקים מנגנון לצורך העניין הזה, אין לך מנגנון כזה.

שוב, אני לא מכיר את המנגנון הזה מספיק טוב. אני לא יודע מה השונות בין רשות אחת לשנייה. אני יודע מה זה שני עשירונים תחתונים כפי שסוכם בוועדה, ואני יודע מה הסכום.

אני אומר לך. אני ישבתי בוועדה של העיר רמת-גן. בשנה שלמה אנחנו מאשרים 1,300 – 1,400 בקשות בעיר של 60,000 משפחות. כלומר, זה משהו כמו 2% בפרופורציה מהאוכלוסייה. או שתוריד את זה, או שתעשה ממוצע.

זה מבחן ההכנסה.

אבל, איך תתמודד עם משפחה שיש לה ארבעה ילדים? אדוני היושב ראש, יש לנו פה בעיה. כי זוג צעיר עם ההכנסה הזאת יקבל את ההשתתפות, ואילו משפחה מרובת ילדים עם עוד 100 שקלים הכנסה לא תקבל. הם לא לוקחים את ההכנסה הממוצעת לנפש.

זו דילמה שקיימת בהרבה מקרים כשאתה נותן קצבאות. בדיון בוועדת הכלכלה הנחו אותנו לתת פתרון למשפחות נזקקות בשני העשירונים התחתונים. הלכנו ללמ"ס ובדקנו מה זה שני עשירונים תחתונים. אני מזכיר גם את הקונטקסט – סיוע שבא לצורך דבר מאוד ספציפי ואחרי זה לא נשאר פה, עם מבחנים מאוד ספציפיים. אין לנו יכולת להמציא מנגנונים יותר מידיי משוכללים, מורכבים, חכמים. ברור לנו שבמבחנים שקבענו יכול להיות שמישהו שיש לו 3 וילות בקיסריה, אבל הוא לא מקבל הכנסה אז הוא נופל לי פה ומקבל סיוע, ואותו אחד שיש לו 20 ילדים אבל הוא 5,000 שקל, לא מקבל סיוע.

אני נותן לך פתרון יותר פשוט ממה שהצעתי. בסעיף (4) תוסיף עוד סעיפי משנה ותקבע במשפחה מרובת ילדים בת שש נפשות ומעלה יהיה כפול מהשכר הממוצע, או פעם וחצי השכר הממוצע.

אני לא יודע מה זה אומר, איך זה משפיע על ההוצאה כי אני לא יודע מה שיעור המשפחות הן מעל שישה ילדים ומעלה, ואיך מתפלגת ההכנסה שלהן.

אני נותן לך דוגמה: משפחה עם ארבעה ילדים, עם הכנסה של 6,000 שקל. עוד 1,700. הם צריכים לפרנס עוד ארבעה ילדים.

אני לא יכול לקיים את הדיון על זה כי אני לא יודע מה זה עושה לי בעלות של הדבר הזה – לא יודע.

אז בעצם אנחנו גוזרים על אותן משפחות שהן אולי כן צריכות את הסיוע, לא לקבל את הסיוע הזה. מה עשינו בזה?

אם הבנתי נכון, אומר מר משה, שאלו התנאים שהכתיבה לו ועדת הכלכלה הקודמת על-ידי קודמנו, השר כחלון והשר ארדן.

השר ארדן. זה דיון שנערך בראשות השר ארדן.

אני לא מאמין שכחלון הסכים לזה.

קודם כל, מה שאורן אמר - ההנחיה היתה בצורה של דוגמה. בואו נעשה קצת סדר. הסעיף הזה הוכנס בזמנו לבקשתו של השר ארדן היום, ודאז יושב-ראש הוועדה, שרצה להבטיח שכאשר אנחנו עוברים משיטת שידור אחת לשנייה, יוכלו כולם לקלוט. ומי שצריך להוציא כסף ואין לו בשביל לקלוט את אותם שידורים - חלק מההצעה תסובסד.


זה נכון שדובר, אבל זו היתה הנחיה בגדר המלצה, כי אף אחד לא יכול היה במסגרת הדיונים באותם דיוני ועדת הכלכלה להגיד מה המשמעות של ההנחיה הזאת, וכן מי ייפול בתוך הרשת הזאת שעליה אנחנו מדברים.


אני רוצה לבוא קצת לעזרת האוצר, ולהעיר שני דברים. היתה פה דילמה מאוד גדולה. מצד אחד, יש סכום מסוים שהוקצב לדבר הזה. מצד שני, היה צריך לנסות להקצות אותו ביעילות כמבחן סטטיסטי - וזה תשובה לך, אדוני - איך אנחנו מקצים את זה ביעילות, מצד אחד, בלי ליצור יותר מידיי בירוקרטיה. למרות שיש פה ביקורת, היו פה ניסיונות מצד כל הגורמים שהיו מעורבים בנושא - וזה לא הוזכר, ואני בכל זאת אתן קרדיט למי שזה מגיע לו, גם מצד הרשות השנייה, אני גם לוקחת את הקרדיט לאגף השכן בתוך משרד המשפטים - לנסות מצד אחד ליצור בירוקרטיה שהיא לא מגבילה מידיי, ומצד שני, לא לתת כסף, אלא למי שנזקק לו.


ולכן, זה נכון שאפשר לחשוב על עוד דוגמאות שבהן יש כל מיני תצורות של משפחות שהן לא נופלות לגדר הסכום שנקבע כאן, ועדיין הן משפחות נזקקות. זה מבחן סטטיסטי במובן הזה שכנראה מי שנופל אליו הוא כנראה נזקק. זה נכון שאפשר לחשוב על כל מיני דוגמאות שלא נכנסות פה, ועדיין נזקקות. יחד עם זאת, אם נלך עם השיטה שאדוני מציע שכל מיני אופציות – הרי יהיה מישהו שצריך לבדוק את האופציה הזאת – יצטרכו להביא אישורים על אישורים על אישורים נוספים.

נכון. אבל, גם מה המשמעות? 40 מיליון שקל הוא פחות או יותר הסכום שהמדינה מקציבה לסבסוד. אם זה נפרץ, השאלה היא האם לא מתחרטים בכלל, - - -

לא קשה לבדוק את מספר הילדים במשפחה. בצילום תעודת הזהות הילדים רשומים. אם אתה אומר שכל ילד יגדיל את הגבול ב-500 שקל, זה פשוט מאוד. ואז למשפחה עם ארבעה ילדים, במקום 4,000 יהיה גבול של 6,000. מה הבעיה עם זה?

מעבר לסיבוך הבירוקראטי, הבעיה היא שכרגע אורן צריך לדעת מה המשמעות. כמה משפחות כאלה יש, ואיך זה משליך. אין לנו כרגע את הנתונים פה לבוא ולהגיד מה המשמעות של הוספת הנתונים שאתה מדבר עליהם למסגרת.

האם הוא יכול לחזור עוד חודש, ולתת לנו את ה - - -

לא לחכות, לאשר. אם אתה רואה שקורה קטסטרופה, תחזור נעזור לך.

מאה אחוז, בהידברות ביניכם תביאו את זה.

אבל, אי אפשר לבוא ולאשר את זה ככה. להעלות את הגבול על כל ילד ב-X מסוים שאתם תקבעו. אבל, לא הגיוני שמשפחות עם ילדים יצאו מחוץ לסיפור הזה.

אפשר לבדוק בעשירונים של הלמ"ס בכמה ילדים זה מתייחס.

אם הצו יאושר אנחנו נעשה את הבדיקה הזאת, בכפוף לכך שזה לא מייקר לנו את עלות הסיוע. זאת אומרת, בסוף גם הכללים שנקבעו, נעשו בתיאום איתנו. לא סתם נקבע שני עשירונים תחתונים. עשינו את המכפלות, עשינו מכפלות על עלויות מסוימות, נמוכות יותר מאלה ששיניתם היום. הגענו לסכומים מסוימים. התחלתי את הדיון ב-40 מיליון שקל כשזה היה ב-380, עכשיו אנחנו קצת עלינו מאז. יש כאן גם עניין של הסתמכות על הוראות הוועדה. הוועדה שלחה אותנו לעשות עבודה מסוימת עם אומדנים מסוימים. אם הצו יאושר אנחנו נעשה בדיקה כזאת, וניצור איתך קשר.

שני עשירונים כוללים גם משפחות ברוכות ילדים.

רוב המשפחות ברוכות הילדים אינן מחזיקות מכשירי טלוויזיה. האוכלוסייה החרדית בלאו הכי לא תרכוש.

אבל, כולם נכללו באומדנים. יכולנו להגיד שני עשירונים אחרי שעשינו את הניקוד.

העבודה שנעשתה היא יפה. אבל, עדיין אנחנו מגיעים לתוצר המוגמר ואנחנו רואים שבחור רווק שמרוויח 4,317 שקל יקבל את הסיוע מהמדינה. לעומת זאת, ואני עכשיו אלך ואקצין, זוג עם שבעה ילדים שמרוויח 4,318 שקל לא יקבל את הסיוע. אני לא מוכן להרים את ידי בעד דבר כזה. זה חוסר ענייניות.

הדבר הנכון ביותר, בניגוד לדעתי למה שהוחלט קודם, היה ללכת על מנגנון של מקבלי הבטחת הכנסה. מבחינתנו, זה רעיון נכון יותר משני עשירונים תחתונים. שני עשירונים תחתונים הוא קו חותך.

אפשר לשנות את זה עכשיו.

האומדנים נעשו – וזאת עמדה משרד האוצר על כלל אגפיו – בהתאם להנחיות מסוימות שניתנו על-ידי ועדת הכלכלה.

אולי אתה מוכן להקריא את הנחיות של ועדת הכלכלה בנושא הזה?

קודם כל, יש פרוטוקול שאני חזרתי אליו כשעשינו את זה. הוא לא נמצא איתי פה, אבל יש.

האם אתה מוכן להקריא את ההחלטות? מלבד שני העשירונים התחתונים, נכנסו איתכם לשאלה משפחות ברוכות ילדים?

בוודאי שלא.

אתה לא יכול להחיל פה כל הקודם זוכה? כלומר, אתה מקציב סכום לביצוע הצו, וככה אתה יוצר תמריץ לאנשים ללכת ולרכוש את הממיר יותר מהר, ומגדיל את הפריסה שלו, וככה אתה מגדר את הסיכון שלך. אין לי בעיה שתגיד: אני הקצאתי כאוצר 40 מיליון שקל, וזהו. אני לא בא לסחוט ממך יותר כסף. הוא פוחד שההגדרות שאנחנו ניתן לו יפרצו לו. אני לא מחפש לפרוץ לו. אחרי 40 מיליון שקל נקיים עוד דיון. נרצה – נגדיל, נוסיף עוד תוספת. נרצה – לא. כי ממילא הוא הקציב 40.

לא. אבל, מי שירוץ קודם זה לא. אם אתה זכאי – אתה זכאי. כל הקודם זוכה?

אבל, פה אתם רוצים שאנחנו נאשר שמשפחה עם שבעה ילדים לא תקבל את הסיוע שלכם, וזה לא הגיוני. זה לא הגיוני. אני בא לקראתכם. אני אומר לך, אני לא מחפש שתוציא עוד כסף, אני מבין את המגבלה שלך. תגביל את תחולת הצו לסכום.

- - -לא יכול, חבר הכנסת שאמה.

מחקו אותנו מתוך הצו, וזה בסדר, לדעתנו. אני מסכים עם המחיקה הזאת. אני רק שואל, אחרי שהכניסו לסעיף ההגדרות את טופס 106, איך מתכוונים לבדוק את רמת ההכנסה של העצמאים? הם לא מוגדרים פה בתוך הצו. אם כך, מדובר פה רק על שכירים.

אנחנו נציע תיקוני נוסח בהמשך, וזה יענה על השאלה שנשאלה.

מתי זה בהמשך?

בהמשך הישיבה אתה מתכוון.

אדוני מרשות המיסים, מה שמך, בבקשה?

אילן צור, גברתי.

אנחנו מבקשים להבא לבוא לוועדת הכנסת ולהירשם תחילה במנגנון של הכנסת.

כשיזמינו אותנו, גברתי.

אורן, מכיוון שבשבוע הבא אנחנו גם מתכנסים כאן לכמה וכמה ישיבות, האם תוכלו להביא גם את הנושא הזה של עצמאים, וגם את הערתו? לא ניתן לכם עד חודש, נעשה את זה בשבוע הבא. תבדוק עד השבוע הבא. נאשר היום את הצו, ואת התיקונים - - -

- - - היום, ולאשר שבוע הבא.

אתי, אבל אפשר להצביע על חלק מהסעיפים, ואת סעיף אמות המידה להשאיר.

אם חבר הכנסת שאמה יגיש רביזיה נוכל להעלות שבוע הבא. ואז – אפשר. זה רעיון טוב.

אוקיי. אבל, שיכינו עד השבוע הבא.

ודאי, נקבע את הרביזיה לשבוע הבא, ואז הם חייבים להכין.

הערה טכנית – אנחנו בדקה התשעים מבחינת פרסום הצו המינהלי לקראת סגירת האנלוגי. ולכן, טוב שזה יהיה לכל היותר שבוע הבא.

מאה אחוז, הגענו פה להסכמה. אנחנו מאשרים כרגע, ואז יש רביזיה, ואז - - -

למה צריך רביזיה?

לא צריך רביזיה. לאשר חלק מהצו, ואת סיומו בישיבה הבאה.

אולי גם שיחשבו בינתיים על ההתקנה עד השבוע הבא.

עם ההתקנה יש בעיה. אני מוכרחה לומר שלמרות האמפתיה הגדולה שלי לבקשה שלך, אני חושבת שלשון החוק לא מאפשרת את זה. הסעיף המסמיך מדבר על סיוע לרכישת הציוד בלבד, ורכישה זה רכישת ציוד, זה לא התקנתו.

לא, זה אנחנו לא - - -

הערה קטנה ברישא לפסקה (1). מדובר על כך שאת טופס הבקשה אפשר או להוריד באינטרנט, או שזה ייעשה בכל דרך אחרת שהחשב הכללי במשרד האוצר ימצא לנכון. אני מבקשת שכבר עכשיו הוא ימצא לנכון, ושזה יבוא לידי ביטוי בנוסח הצו, שהטפסים האלה יהיו זמינים במקום כלשהו שאתם תפרסמו, משום שהאוכלוסייה הזאת היא לא בדיוק האוכלוסייה שמורידה טפסים באינטרנט.

או במשרדי הביטוח הלאומי, או באתר.

אולי במקומות המכירה של הממירים? האם זה יכול להיות?

אני רוצה להציע בסניפי הדואר, הם ממילא מקבלים כספים. הדואר נכנס לפעילות של מכירת הממירים.

אז אפשר במשרדי הביטוח הלאומי, ובסניפי הדואר. אגב, היא צודקת לגבי האינטרנט.

הכוונה היא לתת לזה פומביות מעבר לאתר האינטרנט – אולי בדואר, אולי בלשכות של משרד הפנים, שירות התעסוקה. יש לממשלה כמה זרועות שהיא יכולה.

אפשר גם וגם.

אפשר הכול.

אנחנו לא יודעים להגיד את זה עכשיו.

לא, אנחנו צריכים לכתוב את זה.

הוועדה נדרשת לאשר את הצו, והיועצת המשפטית מבקשת מכם להודיע מהי הדרך האחרת שתמצאו לנכון.

שדרך אחת תהיה מעוגנת בצו. יכול להיות שהחשב הכללי יחשוב על דרכים נוספות, כמובן ש- - -

בסדר, אז אפשר לכתוב את זה כך.

יש בעיה עם סניפי הדואר.

יואל, מה אתה אומר?

אנחנו רואים את יואל נוה מנהל בנק הדואר יושב פה. השאלה היא האם מדובר על בנק הדואר או על הסניפים?

לא. מר נוה, אתה מוזמן להסביר לנו.

אני מציע שאנחנו נבחן את נושא הפצת הטפסים בסניפי הדואר. לא הייתי כותב את זה בצו, כי לחייב אותנו בצו שהטפסים יהיו זמינים בכל 700 הנקודות בכל נקודת זמן היא קצת בעייתית מבחינתנו. אנחנו צריכים לבדוק את העניין הזה ברמה המסחרית גם מול החשב הכללי, או מי שאחראי. אם עושים את זה ברשויות השלטון או במשרדי הממשלה, זה בידיה של הממשלה. בעצם בצו הזה אתה עלול לחייב חברה פרטית להציב בסניפיה טפסים, ולדאוג במלאי.

- - -במשרדי הביטוח הלאומי ובשירות התעסוקה. הם באים כמעט כל חודש לביטוח הלאומי.

אגב, אני מעריך שברמה הוולונטארית יכול מאוד להיות שאנחנו נחזיק את הטפסים האלה אצלנו מפני שכמו שנאמר גם קודם אנחנו מוכרים היום ממירים בסניפי הדואר, ולכן זה יהיה אינטרס. אבל, לחייב אותנו בצו זה להחזיק את זה, זה קצת - - -

ולחייב אותנו להתקשר עם ספק שירות ספציפי זה גם לא דבר פשוט. יכול להיות שהכי פשוט שאני שולח בדואר לכל אזרח במדינת ישראל, וזה יוצא לי יותר זול – אני לא יודע. זו סתם דוגמה.

אורן, אני מציעה שעד להמצאת נוסח הצו המתוקן לקראת הישיבה בשבוע הבא, תחשבו איך אתם יכולים להפיץ את זה בצורה זמינה, ותכללו את זה כהצעה בנוסח המתוקן.

בסדר.

האם אתם תהיו מוכנים בשבוע הבא עם נוסח?

בכל דרך אחרת שימצא לנכון – הכוונה כן היתה לפתוח את זה כמה שיותר. הסיבה שהשארנו את זה פתוח היא מכיוון שהחשב הכללי והאגפים הרלוונטיים במשרד האוצר צריכים עדיין להחליט איך הם מיישמים את זה בפועל. הגוף שאיתו הם יבחרו להתקשר שיפיץ את זה שיבצע, שיסייע בבדיקות - כן חשבנו לשכות, ואפילו נבדקה חלופה של לשלוח את זה אפילו בדואר עם גוביינא. זאת אומרת, נבחנות חלופות שהן הרבה יותר רחבות מסניפי הדואר. אבל, אנחנו לא יכולים להתחייב עכשיו לעוד שבוע.

אתם יכולים וצריכים. יש רשויות ממשל שאתם בהחלט יכולים לחייב אותן. אם חברת הדואר אפשר היה, בתנאי שחברת הדואר היתה מסכימה לכך. אני לא שומעת שיש כאן הסכמה לכך.

המשמעות היא להחיל עלינו חובה, ואני לא חושב שניתן להחיל בצו חובה בצורה הזאת.

אפשר בהסכמתכם. אם אינכם מסכימים אז אי אפשר.

אז אנחנו נגיע להסכמה. אני גם אומר שיש לנו אינטרס במדיה מסוימת, רק שהחובה בצו תחייב אותנו לוודא בכל נקודת זמן שבכל אחד מ-700 סניפי הדואר הטפסים יהיו זמינים. זו חבות שהיא כבדה. אין ספק שמפני שאנחנו מוכרים ממירים, יש לנו אינטרס שזה יהיה שם.

תחשבו, נקיים כנראה ישיבה ב-3 לחודש. אנחנו בלאו הכי פה גם ב-2 וגם ב-3.

בכל מקרה, כנראה שלא נדע לסגור הסכם התקשרות עם גוף שיפיץ את זה. נדע להציע לוועדה מספר חלופות שאנחנו נבחן.

אוקיי, או באחד מכל אלה, ולפחות באחד מאלה.

בסדר, לרבות.

אתי, אם אנחנו מחייבים את עצמנו לאפיקי הפצה נוספים עם פומביות ברמה מסוימת שנסכים בינינו, למה אני חייב לתת שם שם של ספק?

כי כרגע אין לך שום התחיבות לכך.

אז אני אעשה את ההתחייבות הזאת.

בסדר, תביא את הנוסח ו - - -

מה הבעיה עם סעיפים 3, 4, 5 – מועד תשלום סכום הסיוע? חבל, השכבות החלשות פשוט מפסידות כל יום.

רגע, לפני כן יש לי עוד הערות. סעיף 1(ב) מדבר על אישור מרשות השידור מדבר על אישור מרשות השידור בדבר תשלום מלוא סכום האגרה כאמור בפסקה (3). האם תיתכן סיטואציה שזכאי פטור מתשלום אגרה?

כן. זה מעוגן בסוף סעיף (ב): "או אי תשלום מלוא הסכום כאמור". האישור צריך להינתן על התשלום, על אי התשלום, או הגובה אם יש לו סוג של הנחה, או פטור.

יפה, תודה.

אבל, יש גם חלקי, אסי. זה לא הכול או לא כלום.

או הסכמה למסירת חובה, זה מופיע ב- - -

מבחינה מהותית יש הסכמה. אם יש הערה לנוסח - - -

צריך להוסיף את זה גם בחלק הראשון. זה לא כתוב. החלק הראשון: אישור מרשות השידור בדבר תשלום מלוא האגרה כאמור בפסקה (3), או פטור מתשלום, או הסכמה ו- - -

זה נכון. אבל תשימי לב שבפסקה התנאי הוא: הוא שילם את מלוא סכום האגרה שהיה עליו לשלם. אם יש לו פטור, אז לא עליו לשלם את הסכום המלא. התאמנו את זה לזה.

זה התחכמות. זה לא מה שכתוב, זה מחייב תיקון.

בעיננו זה מובן. אם את רוצה שנחדד – נבדוק.

אסי, אבל יש גם תשלום חלקי. יש גם באמצע.

אורן, תעבירו נוסח לפני הישיבה הבאה.

את זה יהיה קושי לתקן מהסיבה שזה כתוב בצורה שמשקפת את הגמלאים שפטורים ב-50%, את אלה שפטורים ב-100%, ואת אלה שחייבים ב-100%. ו"את שהיה עליו לשלם" – המשמעות היא שאם אתה צריך לשלם רק 50%, שילמת 50% אתה זכאי. זה מה שהנוסח הזה אומר.

תיקון נוסף שאני מזכירה לכם שצריך להיות כלול בנוסח הצו זה לגבי ההגדרה של מי שמתגורר עימו שמלאו לו 18 שנים לפחות, ושאולי איננו חייל בשירות סדיר, כי בדרך כלל גם לאותו אחד קרוב לוודאי שאין הכנסות.

תכניסו את החיילים, אז לא אישרנו. בבקשה סעיף 3.

" סעיף 3 – מועד תשלום סכום הסיוע


נקבעה זכאותו של אדם לסיוע בשל רכישת ממיר ישולם לו סכום הסיוע בתוך 60 ימים ממועד קביעת זכאותו."

האם יש איזושהי התחייבות בתוך כמה זמן תקבעו את זכאותו מרגע שהוא המציא את כל המסמכים שהוא נדרש להמציא?

האם זה הכול ביחד 60 יום?

לא, לא. זה רק מרגע שנקבעה זכאותו. התהליך יכול לקחת חצי שנה.

החשב הכללי הוא הגוף שאמור לתפעל את האופרציה הזאת. הוא רצה לגדר את עצמו ב-60 יום.

כמה זמן זה ייקח בערך?

לא יכולים להתחייב כרגע על זמן, כיוון שהבדיקות האלה הן באמת בדיקות מורכבות מול גופים, מול אנשים. יכול להיות שיהיה גם מנגנון של חריגים. כלומר, מישהו שהוא הגיש טופס והוא לא נכון. יש כנראה בקשות חוזרות.

מרגע שהוא המציא את כל הטפסים שהיה עליו להמציא, תוך כמה זמן אתם מתחייבים לקבוע את זכאותו?

אני לא יכול להתחייב על זה, אנחנו בודקים את הדברים.

מדוע המדינה תמיד דורשת מהאזרחים לעמוד בפרקי זמן, והמדינה אף פעם לא מסוגלת לעמוד בפרקי זמן?

תעשה את זה ב-90 יום. האם אתה יכול?

אני לא רוצה כרגע לקבוע התחייבות.

90 יום, ואז יש לו עוד 60 יום לקבל.

משה, אבל זה באמת תשלום הסיוע. זה רק מהרגע שנקבע הסיוע.

נכון. היא שואלת תוך כמה זמן אתם תחליטו? היא שואלת, תוך כמה זמן נגיע למסקנה שהאדם הוא זה?

אה, זו שאלה. כי יכול להיות שהוא לא צירף טופס, ופונים אליו. הוא כן חזר, לא חזר.

זה מה שאמרתי.

אורן, אני אמרתי שיקבעו 60 ימים מהמועד שבו הוא המציא את כל המסמכים שהוא נדרש להמציא.

60 יום זה נשמע סביר, בסדר.

60 ועוד 60.

- - -עוד 60 ימים עד שהוא ימציא את כל המסמכים, ובתוך שלוש שנים הוא יקבל 200 שקלים.

סליחה, אין צורך ב-60 הראשונים. זה 60 יום – התשלום - מרגע שהוא המציא את כל המסמכים, וזה תלוי בו. אין צורך ב-60 הראשונים.

לא, זה 60 ועוד 60.

אני אתאר את הפרוצדורה כדי שכולנו נבין. מגיע אדם, וכרגע אנחנו עדיין לא החלטנו אם זה נעשה בידי גוף חיצוני שהמדינה תתקשר איתו באמצעות מכרז או בצורה כזאת או אחרת שהוא יעשה את הבדיקה של הבקשות, או באמצעות הזרוע של המדינה, או שהמדינה תעשה את זה באמצעות אחת מיחידות הסמך שלה. הגוף שיבצע את השירות יקבל את הפנייה.


תהליך הפנייה הזה הוא תהליך מאוד מורכב. צריך לבצע כל מיני בדיקות, ממשקים, הצגה של אישורים. יכול להיות שאותו אדם יחסיר איזשהו תלוש, או לא יביא טופס 106, והוא חוזר חזרה. יכול להיות שיתגלה שהוא לא זכאי, יכול להיות שיודיעו לו שהוא לא זכאי ואז הוא יגיש ערעור. זאת אומרת, זה תהליך מאוד מורכב שכנראה ייקח זמן. אני לא רוצה להתחייב. אבל, 60 יום זה נשמע סביר, וזהו.

- - -60 ועוד 60 – מהאישור הסופי - - -

60 ועוד 60. 60 לקביעה, ו-60 לתשלום.

60 לתשלום כי זוהי כנראה כמות פעולות מאוד גדולה שתהיה.

אז שזה יהיה גם כן בנוסח המתוקן, בבקשה.

כן. 4 - גם פה הכנסנו שינוי.

"סעיף 4 – תוקף


(א) תוקפו של צו זה עד תום 18 חודשים מהמועד הקובע.


(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם פורסם צו לפי הוראות סעיף 51(א3) לחוק יוארך תוקפו של צו זה עד תום התקופה שהוארכה לפי הצו האמור".

אמרנו שנטפל ב-18 חודש.

כן.

כן. אני רק רוצה להבין, מתי הצו יתפרסם, מתי זה מתחיל להתבצע?

משבוע הבא יהיה לו 60 יום.

למה?

לא, זו הצעת הממשלה.

לא, המועד הקובע זה המועד שבו - - -

משה צריך להיערך. הסיבה שהכניסה נדחתה – בגלל שהחשב הכללי צריכים להתארגן על מי יעשה את הבדיקה.

להעניק את הסיוע. עד היום, מכיוון שהצו הזה לא אושר, לא ידענו מה יהיו הקריטריונים הסופיים. אני לא מדבר על הזמן. לא ידענו אפילו מה יהיה הקריטריונים הסופיים. ברגע שהצו הזה מאושר, אנחנו צריכים להיערך לבחירת גוף שיבצע את הבחינה, ויתפעל את הדבר הזה. וגם פרוצדורה של פיקוח ובקרה, גם מנגנון להעברת הכספים.

האם אי אפשר 30 יום?

ממש לא, כי אנחנו לא נהיה מסוגלים לעמוד ב-30 יום.

כי זה מהלך שכרוך באפיון מערכות ממוכנות, בגיוס כוח-אדם והכשרה שלו. זה תהליך עם מורכבות מסוימת.

אנחנו גם נכנסים עכשיו לחגים.

יש לי רק בקשה – אם הוועדה תאשר את הצו בשבוע הבא, כך אני מקווה, תדאגו לפחות לפרסם את הצו בזמן מהיר ביותר כדי שגם ה-60 ימים האלה לא יוארכו בעוד איזה 60 ימים עד שהשר יחתום.

זה כמובן תלוי במשרד המשפטים. אבל, אנחנו נעשה כל מאמץ.

נעשה כל מאמץ זה המשפט הכי - - -

הגענו לסעיף התחילה, ולא סגרנו את סעיף התוקף.

לא, את זה אנחנו מאריכים.

צריך להאריך אותו בשני סעיפי משנה. לא רק בסעיף של ה-18 חודש, אלא גם את סעיף קטן (ב) בחצי שנה לאחר ההארכה שייתן השר.

נכון מאוד.

לפרוטוקול - צריך שהמערכת תהיה ערוכה לתת את השירות, משה. אם 60 יום, זה אומר מאוקטובר. חייבים מאוקטובר לתת את השירות. זה שלושה חודשים לפני הסגירה של האנלוגי. זה הדד-ליין. זאת אומרת, רוצים 60 יום - זה בסדר. אבל, באוקטובר המערכת נותנת מענה.

נכון.

זה יכול להיות קצת בעייתי לנו 60 יום שהצו ייכנס לתוקף מרגע אישורו, מכיוון שאם אנחנו הולכים לעולם של מכרז הדבר הזה לוקח קצת זמן - כדי להוציא מכרז, לבחור גוף שיבצע את פרוצדורת הבדיקה. אני מדבר על ההכנה לתחילת התשלום. זו פרוצדורה מאוד מורכבת. לוקח זמן להוציא מכרז ולבחור זוכה בתוך 60 יום, ולהתחיל פרוצדורה שתתחיל לשלם את הכספים. לוקח זמן להקים מנגנון פיקוח ובקרה אצלנו בחשב הכללי. קשה לי כרגע להתחייב על ה-60 יום.

תביאו גם זמנים, גם את זה – הכול יהיה בשבוע הבא.

מרגע אישור הצו יוסרו כל סימני השאלה לגבי מאפייני השירות והבדיקות, ואנחנו נעשה כל מאמץ להאיץ את התהליך עד כמה שניתן. כמה שיכולנו להתקדם לפני אישור הצו שזה הכנת האנשים, הגדרת מאפיינים לטופס ואיך שעושים את זה - כבר עשינו פנייה לגופים שאנחנו צריכים להתממשק איתם מיכונית. אבל, עדיין לא - - -. אתם תהיו אלו שתלחצו על כפתור ההפעלה באישור הצו, ובשביל זה אנחנו צריכים לדעת מה יהיה.


60 יום זה מאוד מאוד יומרני להתחיל להפעיל אופרציה שכזו, ולקחנו את זה על עצמנו.

מה שאומר שבהכרח יהיה צורך לדחות את המעבר לכיבוי השידור האנלוגיים.

נכון.

לא יכול להיות שבגלל היערכות מינהלתית יפגעו פה במהלך שעלותו רבה מאוד, ושיש לו השלכות נרחבות על כל ההיערכות והרחבת המערך. אני מציע לא למהר. האוצר עושה שיעורי בית שבוע? בבקשה בתוך שבוע ימים לשקול את העניין הזה. הצו הזה נמצא על השולחן שלנו כבר שנה.

בדיוק – חבל - - -

לגבי התוקף – ראשית, צריך להאריך אותו ל-24 חודשים ולא ל-18 כדי שיהיה עוד חצי שנה.

הסכמנו.

בוא נגיד, סוף אוקטובר לכל המאוחר, המערכת צריכה לתת שירות. זה לא בשמיים. האם לא נסגור את האנלוגי בגלל השטות הזאת?

תודה. אנחנו נעשה הכול ב-3 בחודש. תודה רבה. הישיבה הבאה תתחיל בעוד חמש דקות.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15.