PAGE
14
ועדת החינוך, התרבות והספורט

29.6.2010


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 243

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, י"ז בתמוז התש"ע (29 ביוני 2010), שעה 10:30

חדירת התנועה האסלאמית לתיכוניים ערביים בישראל – דיון מהיר

אברהם בלילא, דנון, מילר, פיניאן – ישיבת המשך

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר
מסעוד גנאים

דני דנון

עינת וילף

חנין זועבי

ג'מאל זחאלקה

ראלב מג'אדלה

אנסטסיה מיכאלי

אלכס מילר

ציון פיניאן

לילי רוסו

- היחידה לקשרי מגזר שלישי וקהילה עסקית, משרד החינוך

עו"ד לירן שפיגל

- לשכה משפטית, משרד החינוך

עבדאללה חטיב

- הממונה על החינוך הערבי, משרד החינוך

ד"ר אורנה שמחון
- מנהלת מחוז צפון, משרד החינוך

כאמל עטאלה

- דובר המגזר הלא יהודי , משרד החינוך

רות דיין מדר

- מ"מ מינהל חינוך ורווחה, מרכז השלטון המקומי

חני לידור

- יו"ר הסתדרות המורים חיפה והמרחב

יצחק דבוש

- סגן יו"ר הוועדה האתית משפטית, מועצת התלמידים והנוער הארצית

ראיד חאג' יחיא

- סגן דובר מועצת התלמידים והנוער הארצית

דוד קשאני

- עמותת קול בשכונות

יהודה סקר

- ארגון הורים ארצי

עודה אברהים אלעטרש - נציג הורים

חסון מחמד אלעטרש - נציג הורים

יוסף סלאמה אלעטרש - נציג הורים

טלאל פריז' אלעטרש - נציג הורים

ד"ר יחיאל שילה

יהודית גידלי

מירב ישראלי

נחמה - חבר המתרגמים בע"מ
חדירת התנועה האסלאמית לתיכוניים ערביים בישראל – דיון מהיר

אברהם בלילא, דנון, מילר, פיניאן – ישיבת המשך

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

על סדר היום, המשך דיון בסוגיה של חדירת התנועה האסלאמית לתיכונים הערביים בישראל. דיון מהיר של חברי הכנסת אברהם בלילא, דנון, מילר, פיניאן. ישיבת המשך.

אני מתנצל על שאני מפריע לכל אלה שמדברים.עליו אני לא יכול לצעוק, ואותו אני לא יכול להוציא. אבל אותך בקלות. אז את לא יכולה לדבר. ואני מדבר ברצינות גמורה. אפשר גם מאנשי התקשורת שמה לבקש קצת שקט? ידידיי בתקשורת! גלי ישראל. אנחנו שומעים אתכם עד לכאן. תודה רבה.


בשבוע שעבר, התחלנו את הדיון בקשר לטענות הקשות בדבר חדירת התנועה האסלאמית לתיכונים הערביים בישראל בהיבטים רבים של הסוגיה הזאת. אלא שבדיון הקודם הדיון לא היה מיוחד רק לסוגיה הזו של החדירה של התנועה האסלאמית, כיוון שהדיון היה קצת יותר רחב ועסק גם בסוגיות של גבולות חופש הביטוי, והוא למעשה שאב את כל זמן הוועדה, והיו דעות שבכלל היה צריך להפריד בין שני הנושאים האלה.

אני שקלתי שוב את הנושא, מאחר שלא מיצינו את סוגיית החדירה של התנועה האסלאמית לבתי הספר התיכוניים, אנחנו החלטנו לקיים דיון המשך ולסיים אותו בשעה הקרובה, כי על פי תקנון הכנסת אנחנו את הסיכום של הדיון הזה, אם זה דיון בפרוצדורה של דיון מהיר, חייבים לשים על שולחן הכנסת. לכן חשבתי שלא בחיפזון אלא נקדיש לזה עוד. אני גם מקדם בברכה את מנהלת מחוז הצפון, ד"ר אורנה שמחון, שבאה מהצפון הרחוק, מגבול הלבנון, לירושלים עיר קדשנו, ואני מאוד מודה לך, וגם מביע את הערכתי לממונה על החינוך הערבי, ששניהם לא היו בדיון הקודם, ולכן גם לא יכולנו לסכם את הדיון הזה.


חברי הכנסת שפתחו את הדיון הקודם, ואני אתן תיכף לציון פיניאן שייצג את חברי הכנסת האלה, טוענים טענה שיש עובדות המצביעות על כך שהתנועה האסלאמית, שהיא תנועה עוינת את מדינת ישראל, שהיא תנועה החותרת תחת אושיות קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, חודרת לבתי הספר גם במובן של השפעה על מורים, גם במובן של השפעה על תלמידים, גם במובן של תוכניות לימודים. ועד אנה אנחנו באים שהרי מערכת החינוך היא מערכת ממלכתית, שכל מי שבא בשעריה צריך לקבל את האישור של משרד החינוך והתרבות. והשאלה היא האם משרד החינוך והתרבות מקיים את כל הפיקוח הראוי במגזר הערבי על מנת שנהיה בטוחים שמתקיים שם חינוך ממלכתי על פי אמות המידה הממלכתיות כפי שמשרד החינוך קובע, ואין לנו מחלוקת לגבי אמות המידה שמשרד החינוך קובע.

כל השאלה היא באמת מה נעשה בתוך הכפרים הערביים. לצערנו רק אתמול התוודענו למעצר של מספר צעירים ערביים מהגליל, שבשלב זה הם רק חשודים. הם נעצרו. הם נחקרים בדבר הקשר בינם לבין ארגון אל קאעידה, שהוא ארגון טרוריסטי אסלאמי מהקיצוניים ביותר. אני רוצה להיות זהיר בדבריי. כרגע הם רק עצורים. הם נחקרים. עדיין לא הוגש כתב אישום. יש חזקת החפות לכל אדם. אבל אנחנו יודעים שזה לא המקרה הראשון. השאלה שוב האם מישהו הרעיל את נשמותיהם ואת דעותיהם, שהם צעירים, במגמות טרוריסטיות כדי לשבש את החיים במדינת ישראל. אני חושב שאחת ההסכמות החשובות שקיימות במערכת החינוך בדו-קיום בין המגזר הערבי-ישראלי לבין אזרחיה היהודים של מדינת ישראל, זה שמערכת החינוך צריכה להתנהל על פי אמות מידה ממלכתיות. שיש מנהיג אחד מחייב למערכת החינוך וזהו משרד החינוך בפיקוח של הכנסת, כאשר כל הצדדים, אני מדבר לא רק על המגזר הערבי, גם במגזר היהודי יש בעיות של כניסת גורמים שהם לא עולים בקנה אחד עם מטרות החינוך. המאבק הזה על שמירת החינוך הממלכתי הוא גם במגזרים אחרים, אך הואיל והדיון המהיר שביקשו ארבעת חברי הכנסת היה בסוגיה הזו, אז אנחנו רוצים להתרכז בה.


אני מבקש מחבר הכנסת פיניאן, שהיה מבין חברי הכנסת שיזמו את הדיון, רק בתמציתיות לומר מה הן הטענות העיקריות. נאפשר למנהלת המחוז וגם לממונה, מר חטיב. אתה גם כן רוצה לומר? וגם חבר הכנסת מילר יאמר כמה דברים. אבל ממש בקצרה.

תודה, אדוני היו"ר. אני מודה על דיון ההמשך. בקצרה מה שאמרתי בישיבה הקודמת, זה להכניס את תורתו או את השקפותיו של השיח' ראאד סלאח הידוע לשימצה בשנאתו למדינת ישראל, ופעולותיו באי הכרה במדינת ישראל בחזקת להכניס צלם להיכל. האיש הזה הוא פשוט עבודה זרה בתוך מערכת החינוך. כאשר אנחנו מטיפים לדו-קיום, אז השיח' ראאד סלאח במשנתו זה פשוט איום קיום לדו-קיום. לא ייתכן שבכספי מדינת ישראל בתוך מערכת החינוך אנחנו נגדל דמויות בסגנון של השיח' ראאד סאלח ותורתו. אנחנו משלמים למורים. אני אמרתי גם בישיבה הקודמת שמי שעושה זאת, ההקצנה, והיו"ר הזכיר מה שקרה אתמול עם שבעה עצורים. זה פשוט המשך תורתו של השיח' ראאד סלאח. לכן מקומם לא יכירם במערכת החינוך. אנשים כאלה צריכים לעזוב את מערכת החינוך לאלתר. אנחנו צריכים לשאוף וללמד חינוך. לשאוף ללמד אהבה ולא שנאה. אהבה בין הבריות. אהבה בין הדתות. אהבה בין המגזרים, ולא הטפה לשנאה יום יום, שעה שעה ובכל רגע במערכת החינוך.

תודה רבה. חבר הכנסת מילר.

תודה, אדוני היו"ר. אני גם בדיון הקודם התבטאתי בנושא. אני כן חושב, אדוני היו"ר, שאנחנו צריכים פה להרחיב את כל העניין של הפיקוח על החדירה של אותן התנועות אשר מזוהות עם פעילות, שהיא פעילות קיצונית כנגד המדינה. הלא עליה לדעת שדברים כאלה קורים במערכת החינוך שלנו. אני חושב שעצם העובדה שאנחנו הגענו למצב שלאף אחד אין מושג מה קורה בעצם בחלק מבתי הספר במדינת ישראל. שבאותן התנועות שמזוהות, כפי שאמרתי קודם, עם הקיצוניים ביותר במדינת ישראל, חודרות לתוך המערכת ועושות שם פעילות הסתה של אותם הצעירים. צעירים שלנו. צעירים במדינת ישראל כנגד האזרחים במדינה שבה הם חיים. כנגד עצם הדרך שמדינת ישראל בחרה לחיות בה, דרך החופשית, הדרך הדמוקרטית.

בסופו של דבר אנחנו רואים מה המקרים, כמו שדובר כאן קודם על אותם הצעירים, וזה לא המקרה היחיד. אנחנו גם רואים תופעות כאלה בהמשך, אחרי שמיצינו את מערכת החינוך הפורמאלית וממשיכים הלאה למערכת ההשכלה הגבוהה. גם במוסדות להשכלה גבוהה זה לא דבר חדש. זה לא שפתאום נופל על הצעירים הנושאים האלו. כל זה מתחיל ממערכת החינוך. אני חושב שהאנשים שהם אחראים על המצב בשטח צריכים לקחת אחריות. לא רק אחריות לבוא ולקבל איזו נזיפה או אחריות בסגנון לבוא ולדבר איתם ולהגיד: "תקפידו ותבדקו." אם יש מידע שנכנסה תנועה כזו או אחרת ונמסרו תכנים בתוך מערכת החינוך במסגרת שעות הלימודים, שמתוקצבים על ידי אזרחי מדינת ישראל, והם תכנים של הסתה, זה עניין פלילי, אדוני היו"ר, ומי שנמצא שם ומי שמנהל את בית הספר הזה, לדעתי, צריך לדבר ולקחת אחריות פלילית ולהוביל כנגדו מהלכים משפטיים. אנחנו צריכים לקחת את העניין הזה ולהוביל, אדוני היו"ר, כוועדה, אני חושב, ולהילחם בכל התופעות, וזה לא משנה מאיפה זה בא. מימין, משמאל. אבל כל הניסיון לבוא ולהשפיע ולהוביל את הצעירים לקיצוניות, להסית אותם כנגד המדינה, זה דבר שחייב להיפסק, וזה באחריותנו. כך אני חושב.

תודה רבה. אלה שני חברי הכנסת המציעים מבין הארבעה. חבר הכנסת מילר וחבר הכנסת פיניאן. אנחנו נאפשר עכשיו למשרד החינוך להתייחס, ואחרי זה חברי הכנסת הנוספים שרוצים. בסדר? שאלתי את מנהלת המחוז, עבדאללה, והיא אמרה לי שקודם אתה תדבר. עבדאללה חטיב, שהוא הממונה על החינוך הערבי במשרד החינוך. בבקשה.

ראשית, היו הנחיות בשטח והועברו הנחיות גם לי לגבי השימוש בחומרי הליבה שלא קיבלו את אישור המשרד. ההנחיות האלה קיימות ויש אכיפה. עכשיו, המשרד...

מה פירוש יש אכיפה?

כאשר יש אכיפה ואנחנו מגלים שמנהל באמת הגיע למצב שהוא השתמש או קיבל חומר והוא השתמש בחומר הזה שלא עבר את אישור המשרד, הוא מוזמן גם כן לשימוע אצל מנהל המחוז הרלוונטי.

איך מגלים? יש ביקורת שיטתית?

זה המפקחים. קיימים מפקחים בשטח שהם אמורים לאכוף את ההנחיות של המשרד. ברגע שהמפקח מיידע את מנהלת המחוז, היא מיידעת את המשרד, אז המשרד גם כן מזמין את אותו מנהל לשימוע ולבירור אצל מנהל המחוז, והיה דבר כזה בעבר. עכשיו אני רוצה להתייחס...

הם לא יודעים שזו עבירה על החוק לקיים פעילות שלא מקבלת את אישור המשרד?

אני עכשיו אתייחס לסוגיות האלה. עכשיו אני רוצה להתייחס לגבי הדיון שהתקיים אצל המנכ"ל ולגבי ההחלטות שהיו בנדון. קודם כל המשרד הקים יחידה למינהל הכשרה והשתלמות ברשותה של הגברת גילה נגר, כאשר היחידה תהיה אחראית על הפקת תו תקן לכל הגופים המורשים לכניסה לבתי הספר. זה דבר ראשון.


הדבר השני. במהלך התקופה הקרובה יפורסם חוזר מנכ"ל. חוזר המנכ"ל מנחה את המערכת בכל הקשור לכניסת גופים למערכת החינוך, ומגדיר באופן ברור את הנוהל של כניסת הגופים.


הנושא השלישי. כל גוף אשר ברצונו לפנות לבתי הספר עליו קודם כל לפנות לאותה יחידה, להגיש את התוכניות. התוכניות האלה יעברו בדיקה פדגוגית מקצועית, ואז יוחלט האם אותו גוף יוכל להפעיל את התוכנית שלו במסגרת בתי הספר.


דבר רביעי. המשרד יוציא רשימה לכלל בתי הספר במדינה אודות הגופים שהתוכניות שלהם אושרו להפעלה במסגרת בתי הספר. ויש הנחיה ברורה גם כן. מנהל שלא יפעל בהתאם לחוזר המנכ"ל, יוזמן לבירור ונגדו יינקטו גם כן הליכים בהתאם לכללי המשרד. אלה עקרונות הדברים שהמשרד יישם וגם כן הולך ליישם בתקופה הקרובה.


ועכשיו אני מעביר את הדיבור לד"ר אורנה שמחון, והיא תתייחס בהרחבה גם כן לדברים אחרים.

התכוונת שאני אעביר את רשות הדיבור, נכון?

כן.

תודה. בבקשה.

יו"ר הוועדה, חברי כנסת והמשתתפים בדיון. אני רוצה לומר כמנהלת מחוז, קצת לספר לכם מיומנה של מנהלת מחוז, שהוא מאוד מורכב. האוכלוסייה מאוד מגוונת. התפקיד שלי זה גם לקיים את מדיניות משרד החינוך, אבל גם לשמור על המרקם העדין מאוד שבין היהודים ובין הערבים במחוז שלי, ואני אשמור על זה מכל משמר. לכן אני לא מציעה להתלהם יתר על המידה לגבי פעילות כזאת או אחרת, אבל לנקוט מדיניות מאוד ברורה כדי למנוע מצבים של חדירה של תנועות כאלה או אחרות למערכת החינוך ולדבר ולחנך בגנות מדינת ישראל.


מה שאתה העלית, חבר הכנסת פיניאן וחברי כנסת נוספים, אני מרגישה את זה במחוז שיש ניסיונות בהחלט להיכנס למערכת החינוך ולחנך בניגוד לעמדת משרד החינוך ומדינת ישראל, ואני צריכה כמנהלת מחוז לקיים אכיפה מאוד גדולה על העניין הזה, ואני אתחיל דווקא מהגיל הרך. במחוז שלי שכאני נכנסתי לתפקידי מצאתי שיש 630 גני ילדים שהם במוכר שאינו רשמי. 103 מהם, 103 גני ילדים, מהם מנוהלים על ידי עמותות כאלה ואחרות שמקבלות רישיון ממדינת ישראל. אני באתי לשר החינוך ואמרתי לשר החינוך: "לא ייתכן שהם יקבלו רישיון.

בוא ביחד נחשוב על דרך איך לחסום את זה. שר החינוך תיקן תקנה שבה אם המשרד מוכיח, או מנהלת המחוז, שהיא המחסום הראשון, מוכיחה שפתיחת גני ילדים על ידי עמותות כאלה הן מחנכות לערכים בניגוד למדינת ישראל, סמליה וחוקיה, אם העמותה הזאת למעשה פוגעת או פתיחת הגן הזה פוגע בגנים הממלכתיים, יש באפשרותנו לסגור גנים כאלה, ואכן אני מודיעה לכם בזאת שבבדיקה מדוקדקת שעשיתי אף לא גן אחד, שמנוהל על ידי עמותה אסלאמית, מזה שלוש שנים לא קיבל על ידי רישיון. אנחנו מצאנו, אני אומרת בכנות...

ה-103 גנים שאמרת שפועלים על ידי עמותות, אלה עמותות אסלאמיות?

חלקם במסווה, ואחרי שאתה מתחקר ובודק מול הפיקוח וכד', שבחלקן הם במסווה של התנועה האסלאמית, ואנחנו חסמנו את המהלך הזה, ושר החינוך הוביל את המהלך, ואני מבצעת אותו. אנחנו לא מאפשרים.


דבר נוסף. אנחנו גילינו דרך אמצעי התקשורת. יושב פה כמאל, הדובר שלנו. גילינו שיש גן ילדים פרטי שבעקבות המשט הגננת הוציאה את הילדים עם סרטים ודגלים וקריאות עוינות כנגד מדינת ישראל, ואנחנו פעלנו מיידית לאיתור הגן על ידי הפיקוח ובקשה לשלילת רישיון. אנחנו נשלול את הרישיון לאותו גן ילדים פרטי.


אני רוצה להצביע על עוד נקודה אחת שאנחנו עובדים עליה מאוד קשה. עצם העובדה שהמדינה לא מממנת את גילאי שלוש לפחות בשני שליש מהמגזר הערבי אצלנו, ובעקבות העובדה שרשויות מקומיות הן כושלות ולא יכולות לנהל גני ילדים, הן מעבירות גם מטעמים לא ענייניים, לפעמים 'חמולתיים', לפעמים אשתו של ראש המועצה היא המנהלת את העמותה, וגם מטעמים לא ענייניים, מבקשים לפתוח גני ילדים ולהעביר אותם כדי להימנע מחובות. ואנחנו חוסמים את העניין הזה בכל דרך.


גם בתי ספר שמבקשים להיפתח, אני אומרת לך באחריות ואני עומדת על כל מילה שלי, ויעידו פה אנשים. היד שלי היא מאוד קשה על מתן רישיונות.

את מדברת על בתי ספר מוכרים של הרשות?

אני מדברת על בתי ספר שמוכרים שאינם רשמיים. אם אני מאבחנת שאכן יש פגיעה בממלכתי ואם אכן אותה עמותה שמנהלת היא עמותה שמחנכת או עלולה לחנך לערכים שהם בניגוד למדינת ישראל, ולכן אני לא מאשרת את העניין הזה.


מה אנחנו עושים במקרה שמורים או מנהלי בתי ספר או מורים שמלמדים מורשת בבתי ספר דתיים שהם שואפים לתנועה האסלאמית ובאים מהזרם האסלאמי ואומרים את זה, אבל הם מלמדים מורשת, איך אנחנו מתמודדים עם הסוגיה הזו. אני הבאתי לכאן, ואם רוצה יו"ר הוועדה שאני אמציא לו את זה, הבאתי לפה לפחות שישה מקרים אחרונים שטיפלתי בהם, שבהם הזמנתי אימאמים אליי למשרד שלימדו מורשת בבתי הספר, מורים ומנהלים שהובא לידיעתי, בין על ידי הפיקוח, בין על ידי אמצעי תקשורת, בין על ידי הלשנות, בין על ידי מסרים של מורים אחרים מעבירים, ואנחנו עושים בירורים נוקבים נגד המורים הללו.


עוד פירצה שיכולה לגרום לחדירת מסרים בלתי חינוכיים לתוך המערכת זה אותם גופים שנכנסים לבתי הספר תחת כותרת שהם רוצים לחנך לנושא ספציפי, כמו עמותה כזאת או אחרת וכן הלאה. העניין הזה הוסדר. אני מוכרחה לומר בשיא הכנות שזה לא היה מאוד מוסדר. ולכן אפשר חדירה של גופים כאלה ואחרים. והיום בהנחיית שר החינוך תקום יחידה מסודרת שכל גוף שהוא שרוצה להעביר מסרים חינוכיים כאלה או אחרים או לפקוד את מערכת החינוך או גני ילדים יעבור אישור מאוד מדוקדק ופיקוח מאוד מדוקדק.


דבר שמקשה עלינו את הפעילות וגם לזה השר נתן מענה, זה העובדה שאין לנו מספיק מפקחים במוכר שאינו רשמי, שיכולים לפקוד לעיתים תכופות את גני הילדים ובתי הספר, והשר נתן הנחייה מאוד ברורה להפשיר משרות פיקוח במוכר שאינו רשמי על מנת שאנחנו נוכל לאכוף את העניין הזה.

מתי התקבלה ההחלטה?

איזו החלטה?

היחידה?

היחידה? אולי עבדאללה תגיד.

היחידה – התקבלה החלטה לפני כארבעה חודשים על הקמת היחידה. היחידה כבר פועלת, ויש חוזר מנכ"ל שייצא בקרוב, ואני ציינתי את זה, על מנת להסדיר את הנושא של כניסת כל הגופים למערכת החינוך.

הסוגיה מאוד מורכבת.

מה הייתה השאלה?

במידה שאנחנו שוללים רישיון מה הלאה? אכן יש מוסדות חינוך שגם אחרי שאנחנו מוציאים צו סגירה בחתימת מנכ"ל משרד החינוך הם פשוט, סליחה על הביטוי, מצפצפים על הרישיון וממשיכים לפעול, ואז אנחנו יחד עם שמשון שושני נסענו למפכ"ל המשטרה וביקשנו מהמשטרה לעזור לנו לאכוף את צווי הסגירה, לא תמיד בהצלחה גדולה. אבל אני אומרת לך באחריות שאצלי במחוז מפקד המרחב הצפוני התגייס למשימה הזו ומסייע לי בחקירות פליליות כנגד גופים שפותחים ללא רישיון או לא מכבדים צו. הלשכה המשפטית שלנו מטפלת גם בסוגיה הזו, אך זאת בעיה שאני שמה אותה על השולחן. זאת בעיה שמקשה עלינו.

לא ידענו שצריכים להזמין לפה את משטרת ישראל וגם את משרד המשפטים.

ברגע שמקבלים החלטה לקחת את הרישיון (הקלטה מאוד משובשת)

אנחנו מורים לרשות המקומית, בתוקף הסמכות שלי כמנהלת מחוז, לפזר את התלמידים לגנים אחרים, ואם הם לא מבצעים, אני לפעמים גם נוקטת בסנקציות לא להעביר כספים לאותה רשות מקומית בכלל למערכת החינוך, מלבד שכר לימוד, על מנת שיוכלו לבצע את המשימה הזאת.

תודה רבה.

אני אתן לחבר הכנסת זחאלקה עכשיו את רשות הדיבור. רק לומר שחבר הכנסת זחאלקה, שאני בראשית הדיון הקודם שהשתתפת, נכון? לא השתתפת? בראשית הדיון הקודם, מלבד ההערות שצריך להפריד את הדיון בין חופש הביטוי לבין הכניסה, שדיברו חברי הכנסת, אף אחד לא הציג עובדות מוצקות ויסודות באמת לחשוב שהתנועה האסלאמית נכנסת לבתי הספר. אני מוכרח לומר שאני מופתע, אתה יודע מה, לא מופתע. באה מנהלת המחוז, שאני מאמין שהיא אמונה על כולנו שהיא יודעת את העובדות לאשורן, ואומרת בצורה גלויה שיש ניסיונות להיכנס למערכת החינוך ולחנך בניגוד לערכי מדינת ישראל. אני מתרגם את זה – בניגוד לחוק מטרות החינוך.

יש הרי חוק מטרות חינוך, שנדמה לי שאתה ואני, נדמה לי בכנסת החמש עשרה, נכון? אז אתה ואני הצבענו בעדו, כי החוק הזה עבר באחד בכנסת. לא הייתה מחלוקת כאן מכל המגזרים: החרדים, הדתיים, הערבים, יהודים. החוק הזה עבר פה אחד. הוא הוצע על ידי מי שהיה שר החינוך, חבר הכנסת אמנון רובינשטיין, ואני כיהנתי אז כיו"ר ועדת החינוך. כלומר, צריך כרגע להתייחס למציאות שבה יש ניסיונות, ואם יש ניסיונות, אז אני מניח שיש גם הצלחות, כי כמו שאתה שומע כפי שאומרת מנהלת המחוז, שעדיין מדינת ישראל לא יודעת לאכוף במאה אחוזים. רשויות האכיפה לא יודעות לאכוף במאת האחוזים מקרים שבהם מופרים צווי סגירה.


בבקשה, חברה הכנסת זחאלקה.

תודה רבה לכבוד היו"ר. אני חושב שהדיון היום הוא דיון מיותר. יש לגשת לעניין הזה בגישה אחרת לגמרי, בגישה של משבר החינוך הממלכתי והצריכה של בתי ספר פרטיים ולטפל בבעיה הזו בשורש שלה. זו בעיה שאכן קיימת. כל כולה נופלת במגרש של משרד החינוך. כאשר בתי הספר בחטיבות הביניים במשבר עמוק, כאשר יש מחסור גדול בגני ילדים, זו אחריות של משרד החינוך. בזה צריך לדון. והגורמים הפרטיים שנכנסים - הבעיה העיקרית היא לא הבעיה שמביאים אותה כאן. הבעיה כאן שיש כאלה שבאים ועושים 'חלטורות' ולא נותנים חינוך נאות לילדים. זו הבעיה. זו הבעיה שצריך לדון בה.


בעיה אחרת שצריך לדון בה היא אכן תוכנית הלימודים בבתי הספר הערביים, והיא בעצם יוצרת רגשות ניכור אצל הילדים ולא מטפלת ולא מנסה, אין בה את ההיסטוריה ואת הזהות שצריך להצמיח ולתת לילדים. מה שלא נותנים בבתי ספר בוודאי אנשים מקבלים בבית ובעיתונות ובקריאה מחוץ לבית הספר. ונוצר מצב שבו התלמיד יושב ואומר שהנה יש בתי ספר שמלמדים אותי, אבל מתכחשים לזהותי. זו בעיה שצריך לטפל בה, ואנחנו הצענו הצעות בנדון.


הבעיה השלישית זה עניין הפתיחות וחופש הביטוי בבתי הספר. בתי הספר הערביים לצערנו הרב, כבוד היו"ר, הם פתוחים היום פחות מבתי ספר יהודים. התלמיד הערבי חשוף לרעיונות ולוויכוחים פוליטיים ורעיוניים הרבה פחות מבתי ספר יהודים. מנהל בית ספר יהודי מרגיש בנוח. הוא יכול לעשות פעילויות שיש בהן דעות שונות בזמן שמרבית מנהלי בתי ספר ערביים פשוט מפחדים. מפחדים מגברת שמחון שהיא יושבת בתפיסת עולם כמו שהייתה בספרות ברוסיה הסובייטית, שהדברים צריכים ללכת לפי סטנדרטים מסוימים, ומה שמחוץ לסטנדרטים זה לא ספרות, זה לא תרבות.

הסטנדרט שהיא מדברת ושאנחנו מדברים עליו זה לא תפיסת עולם, זה חוק מטרות החינוך.

זוהי תפיסת עולם והיא מפקחת, היא מחליטה שהקבוצה הזאת היא כזו וקבוצה אחרת היא אחרת. והיא סומכת על הלשנות. היא ענתה על השאלה: "מאיפה יש לך את המידע?", היא אמרה: "אני מקבלת את המידע מהלשנות."

גם מהן.

ומעיתונות. ולפעמים גם מהלשנות. מלשינים הם איך אומרים הם נמושות שיש להם ברוב המקרים מטרות זרות.

אני לא מבין אותך.

התלמידים ייחשפו לכל הרעיונות שיש בציבור. כמו בכל מקום בעולם. אין דבר כזה. התלמיד ייחשף. השאלה אם עושים את זה. מלמדים את התלמידים את תרבות הוויכוח הפוליטי בבתי הספר. שישמעו את כל הדעות. זה העניין וזו הבעיה. אני חושב שפה יוצרים... אני לא נתקלתי בבעיות בעניינים כאלה. ואני אומר להיפך. אין מספיק כניסה. לא רק לתנועה. יש תנועה אסלאמית. יש תפיסות סקולאריות. יש שמאל, יש ימין, יש הכול, זו חברה נורמאלית.

אני חושב שבכל מקרה התלמידים ייחשפו. אני חושב שתפקידו של בית הספר במקרה הזה לתת לתלמידים את האפשרות לנהל ויכוח ולחשוב. ולא להגיד להם להטיל חרמות על זה ועל ההוא. אני חושב שבדיון הזה אנחנו צריכים להסיט אותו לעניינים שעלו כאן. והעניין הזה של אוזלת ידו של משרד החינוך בפיתוח החינוך הרשמי בבתי ספר וגני ילדים, המחסור החמור בגני ילדים, תוכנית לימודים שתענה על הזהות, שתיתן את האפשרות לתלמיד ללמוד את ההיסטוריה שלו, ללמוד את השירה שלו, ללמוד מאיפה הוא בא, ואת זה מערכת החינוך לא רוצה לעשות. עובדה שלמשל את המושג 'נאכבה' מחקו מבתי הספר. מה? מחקו אותו מתוכניות הלימודים? הילדים לא יידעו מה זה 'נאכבה'? אני חושב שיש פה מידה לא רק של רשעות, אלא גם של טיפשות. תודה רבה.

תודה רבה.

אני אשתדל להימנע מדעות פוליטיות מאחר שאני בא מגוף שהוא א-פוליטי, ממועצת התלמידים והנוער הארצית. אני חושב שקל מאוד להשפיע על דעתם וזהותם ועל אישיותם של בני נוער שעדיין לא הספיקו לגבש את הדעה הסופית שלהם ואת הזהות שלהם. אני חושב שצריך למנוע בעצם חדירה של תנועות כאלה ואחרות, במיוחד שהן שוללות את קיומה של מדינת ישראל, לבתי הספר במדינה ובעצם להשפיע ולהרעיל בצורה כזו או אחרת על בני הנוער. באמת אני קורא למשרד החינוך להמשיך בפעילות כנגד החדירה של התנועות האלה ולפעול בשיא החומרה כנגד כל מי שמשתף פעולה עם התנועות האלה.

תודה רבה. חברת הכנסת עינת וילף, ואחריה חני לידור.

הנושא הזה הוא דוגמה נוספת לסיבה שבגללה צריך לסגור ולהפסיק סופית את כל הסיפור הזה של המוכר שאינו רשמי. ברור שזה סיפור ענק וזה מאבק פוליטי ענק עם הרבה קבוצות בחברה הישראלית שכבר פיתחו אינטרסים בתחום. אבל אין מקום לזה. בכספי מדינה אנחנו בעצם מפרקים את מערכת החינוך הציבורית. אנחנו מאפשרים חינוך בלי פיקוח, בין אם זה בצד החרדי, בין אם זה של התנועה האסלאמית ובין אם זה הורים חילוניים שמוציאים את מיטב התלמידים ממערכת החינוך הציבורית, שוב תחת הדבר הזה של המוכר שאינו רשמי. צריך להיות אך ורק חינוך ציבורי במדינת ישראל. צריך לאפשר שיהיה מגוון מסוים בתוך החינוך הציבורי, אבל אין מקום שמדינת ישראל תממן את פירוק מערכת החינוך שלה, וזה מה שאנחנו עושים היום.


אני רוצה להביא לידיעתה של הגברת אורנה שמחון נושא אחד. אני אשמח אם הוא ייבדק. יצא לי לבקר לפני שלושה שבועות בכפר בענה בצפון. יש שם ראש עיר חדש ורצון מאוד גדול באמת לתמוך במערכת החינוך הממלכתית. יש שם גני ילדים של התנועה האסלאמית. הם מבכים על כך. הם מבכים וגם הם תוהים איך זה שמדינת ישראל מאפשרת מימון גני ילדים ולימודים שפועלים לחלוטין בניגוד לערכיה. הייתי שמחה אם הנושא ייבדק, ורישיונם אם צריך יישלל, וגם ייסגרו ולא רק יישלל הרישיון. תודה רבה.

תודה רבה. חני לידור יו"ר הסתדרות המורים בחיפה והמרחב.

תודה. ראשית אני רוצה לומר שבעיית ההפרטה היא בעיה כאובה וחמורה ביותר במדינת ישראל והולכת ומתעצמת. בעיקר ההפרטה במגזר הערבי, ההפרטה במגזר החרדי וההפרטה לצערי הרב בילדים החורגים לאלוהים בחינוך המיוחד. מערכת החינוך לא עושה מספיק, ומפריטים. על ידי כך שמפריטים, אני לא נכנסת כרגע לדעות הפוליטיות כאלה ואחרות, אני מדברת על כך שהמורים שמגיעים לכל אותן עמותות או לכל אותם גופים שמפריטים את מערכת החינוך, מגיעים מורים פחות מוכשרים, כי השכר שלהם הוא לא שכר. הוא לא עומד בקריטריונים של עובד מדינה.

מגיעים מורים לא בעלי תארים, או עם הרבה מאוד פשרות, וגם הם צועקים ופונים אלינו שנסייע בידם, וברגע שהם פונים, אותם גופים מפטרים אותם מיידית. אני לא אפרט ואומר, וזה אורנה שמחון מנהלת מחוז הצפון יודעת היטב, כי אנחנו עובדות בשיתוף פעולה בעניין, ותודה אורנה כאן. גננות רבות, מוסמכות, בעלות תואר ראשון או תואר שני שהשכילו, היום אנחנו עומדים לפני פיטורים של עשרות רבות של גננות, ולצערי הרב גם כבר מורים מתחילים להיות מפוטרים בעניין, כיוון שיש שרירות וכל עמותה כזאת או אחרת פותחת גן, ולצערי הרב גם בתי ספר נפתחים, וזה לא תמיד למטרות קודש, אלא לפעמים אלה מטרות כלכליות או מטרות אחרות שאני לא אכנס אליהן כאן, כי אני חושבת שהדבר העיקרי שצריך עכשיו לשים דגש ולהקציב לכך תקציבים, משאבי אנוש ואת כל הכוח האפשרי במשרד על מנת לעצור את התופעה ולחסל אותה.

גם בחינוך המיוחד. אלה ילדים שלא יכולים לדבר, ואני שומעת סיפורים קשים ביותר וכואבים ביותר, שמורים מועסקים או אנשים שמועסקים אפילו ללא תעודות הסמכה, ומה שקורה עם הילדים האלה. אין להם פה אחר כך לדבר. זה כנ"ל גם במגזר הערבי, גם במגזר החרדי וגם בחינוך המיוחד. אני לא רוצה להיכנס לסיפורים ששמעתי באמת כואבים, אבל הזמן הוא קצר. זאת להזדמנות אחרת.

תודה רבה, חבר הכנסת מסעוד גנאים.

תודה רבה, אדוני היו"ר. תחילה גם אני חושב שהדיון הזה יש בו הגזמה, יש בו 'עליהום'. למה? כי אין החשש במגזר הערבי לחדירת התנועה האסלאמית למערכת החינוך, במערכת החינוך היהודית יש מערכת חינוך שלמה, בתי ספר שלמים שהם שייכים לזרמים, שהם שייכים למפלגות. נדמה לי ששמה גם הרעיונות שלהם לא כל כך תורמים למדינה. זה מיותר גם, זה מיותר להזכיר שמי רצח ראש ממשלה פה. לאיזה מערכת חינוך הוא שייך. אני לא מכליל. אני לא כזה. אבל אם חוששים לחדירת תנועה אסלאמית במגזר הערבי, אז במגזר היהודי יש מערכת חינוך שלמה ששייכת לזרם פוליטי מסוים.


תנועות אלה, אם עמותות כאלה הן חוקיות, הן כפופות לרשם העמותות, לכל דבר, למה לשלול את הרישיונות שלהן? אני מתכוון לעמותות כאלה שיש להן גני ילדים. הן כפופות לרשם העמותות. יש ביקורת שמה. לשלול אותן רק בגלל שמלמדים בגנים שלהם קוראן או שפה ערבית. הקוראן זה ספר הקודש שלנו. אלכס, אתה תבדוק את מערכת החינוך שלך ואחר כך תבדוק אצלנו.

שלנו, סליחה, זה לא שלך, זה שלנו.

שלך לבד, שלך לבד.

נא לא להביא 'הנחתות' אחד על השני.

אני הייתי מורה בבית ספר. אני שייך לתנועה האסלאמית. אני ראיתי עמותות דתיות במגזר הערבי שתורמות המון לעשייה החינוכית של בתי הספר, במיוחד בלחימה באלימות, למשל. למה לא רואים את התרומה הזו? יש תרומה חיובית לעמותות דתיות. אני אומר לך, אני רוצה ויכוח, אבל בטח לא שלך, דני ולא של ישראל ביתנו. שהקווים האדומים שלהם, אז אני אתייחס, אני חושב שהם כפופים לחוק, ועדיין הם במסגרת החוק. אני חושב שהתנועות האלה הן במסגרת החוק. כאשר יהיו מחוץ לחוק, אז אתה יכול להעלות את הביקורת הזאת.


בקשר לעמותות שהוזכרו בדיון המהיר. יש עמותה בשם "אתרה". יש עמותה בשם 'קאלה'. אני בעצמי השתתפתי בהרצאות שלהם לפני תלמידים. אלה עמותות מקצועיות שכל ההרצאות שלהן מדברות על הדרכה מקצועית. (קריאות בינים ודיון לא ברור). אני השתתפתי בהן כמחנך וכמרצה איך לעודד.

מותר לשאול אותך? מה היה שהם יבקשו ויקבלו את האישור של המשרד להיכנס? הרי יש עמותות שנכנסות ומתערבות בתהליכים חינוכיים.

למה לא? עצם זה שהם נכנסים לבתי ספר, אני חשוב שיש להם את הסכמת המנהל והכול, אז יש להם את הסכמת משרד החינוך. וזה לא נוגד את החזון של כל בית ספר, לעודד את התלמידים שלו ללמוד לימוד אקדמאי ואוניברסיטאי. זו הגזמה ולפי דעתי מיותרת. תודה.

תודה רבה לך. גברת לילי רוסו, היחידה לקשרי מגזר שלישי וקהילה עסקית במערכת החינוך וממלאת מקום הסמנכ"לית, גילה נגר, שהיא ראש המינהל להכשרה והשתלמות והתפתחות מקצועית במשרד החינוך. הכול בקצרה. בבקשה.

אני רוצה להביא לידיעת הוועדה כפי שציינו פה, את הקמת היחידה לקשרים בין המגזר השלישי למשרד החינוך, ולציין בפניכם שבעצם ועדת היגוי של כל מטה משרד החינוך והנציגים של כל המטה ישבה במשך כמעט שנה כדי לעגן תבחינים מאוד ברורים ונוהל אחיד וברור של כניסה של גופים זרים לתוך מערכת החינוך. עמותה, גם אם היא רשומה ברשם העמותות. רשם העמותות מכשיר רק מבחינה משפטית וכלכלית.

אנחנו בוחנים את הדברים, את כניסתם של גופים למערכת החינוך, לכל מוסדות החינוך, מהגיל הרך ואילך, גם מבחינה פדגוגית. אנחנו בוחנים, אנחנו נבחן. עכשיו מתחיל לפעול כל מנגנון הבחינה והאכיפה של הנושא הזה. אנחנו נבחן גם את כוח האדם שנכנס. זאת אומרת שהבחינה תיערך בשני מישורים, גם מבחינת הארגון וכוח האדם שעובד, ואחר כך היחידות המקצועיות הפדגוגיות יבדקו את התוכניות שנכנסות. זה מעוגן כבר בחוזר מנכ"ל. הוראות הקבע של חוזר מנכ"ל ייצאו בנובמבר. כרגע מה שיצא בחוזר מנכ"ל בחודש יוני זה הפנייה למנהלים לא להכניס עמותות או קהילה עסקית ללא אישור של היחידה הזו.

תודה רבה. חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי.

תודה רבה ליו"ר הוועדה. קודם כל אני רוצה להגיד תודה לחברי הכנסת דני דנון וחברת הכנסת רוחמה אברהם וחבר הכנסת אלכס מילר שיזמו את הדיון.

וגם חבר הכנסת ציון פיניאן.

אני חושבת שהדיון הזה הוא מאוד חשוב. אמנם אנחנו שמענו כל מיני דעות של חברי הכנסת. מובן מאליו שהרי זו זכותם להגיד את המילים האלה, שזה מיותר והדיון הזה הוא הגזמה. אני חושבת שאנחנו כאן בכנסת ישראל נמצאים בשביל להציג את כל העמדות של כל המי וכל הבוחרים שבחרו בנו, בשביל שאנחנו נהיה כאן ונציג את עמדותיהם. אני רוצה רק להגיד ששמעתי כאן כל מיני דעות.

המגזר השלישי, הרביעי, ותבדקו את החינוך שלכם. חברים, אנחנו כאן בוועדה לא בשביל לצעוק ולהאשים אחד את השני. אנחנו כולנו גרים במדינת ישראל. לכל אחד יש את האזרחות של מדינת ישראל. אני רוצה עוד פעם לחזור לאותה מגילת עצמאות, מחוקי היסוד של מדינת ישראל, ספר שאני ממש פרק קטן אקרא: "אנו קוראים כעם ישראל לבני העם הערבי, תושבי מדינת ישראל, לשמור על השלום וליטול חלקם בבניית המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה הזמניים והקבועים." עד כמה שידוע לי, יש לפי הניסיון שלי כאימא, כאישה. נולד ילד, תינוק. הוא כרגע לא מזהה איפה הוא חי. הוא לומד לראות. הוא לומד לשמוע. הוא לומד לזוז. הוא לומד לשבת. הוא לומד ללכת.

בעצם כל הבסיס למקור הידע שלו – מי נותן? אימא ואבא. הסביבה. ברגע שהוא הולך לגן ילדים זה הופך להיות המטפלת או המורה שלו לדרך, הגננת של הגן, המחנכת של הגן. אחר כך הילד הולך לבית ספר ויש מורה. ואחר כך הוא הולך לאוניברסיטה. בעצם אנחנו כמבוגרים יש לנו אחריות מלאה לגדל את דור העתיד של מדינת ישראל. ואני אומרת אלו ערכים אנחנו כהורים יכולים לתת לילדים שלנו? ערכים של אהבת הארץ או של שנאת היהודים. ערכים של תרומה למדינה או שנאת העם היהודי. אני חוזרת לזה שוב ושוב. אני אישית חושבת שיש לנו כל כך הרבה מדינות בעולם, 53 מדינות שבעצם מלמדות את הדת המוסלמית. יש לנו כאן את העם היהודי שיש לו זכות קיום במדינת ישראל, ואנחנו 62 שנה חיים פה. יש לנו הרבה מאוד אנשים שנפטרו, קרובי המשפחה, הסבים שלנו, הנכדים של הסבים האלה, האבות שלנו, האמהות שלנו שפיצצו אותם בכל מיני אירועי טרור בבתי קפה. זה מאוד מאוד קשה. אנחנו כל פעם נלחמים על עצמאותנו ועל הזכות שלנו להגן על עצמנו. כשילד הולך לגן, כשילד גאה בזה שאימא שלו נפטרה כי היא פיצצה עוד מאה יהודים בבתי קפה, אני חושבת שזה מאוד כואב. ברגע שמנסים לקדם דת שונה ובתוכה יש ערכים של שנאה של העם היהודי, אני חושבת שהדיון כאן מאוד חשוב. זו צעקה של כל העם.

יש לך דוגמה אחת של משרד החינוך, דוגמה אחת? בית ספר שקרה דבר כזה?

מוקלט ב-YOUTUBE.

זה אין. אין!

מוקלט. יש הוכחה.

יש בית ספר שקרה דבר כזה?

בוודאי. בשידור חי.

(צעקות. היו"ר מנסה להשליט סדר)

באף מדינה מוסלמית אין גן יהודי שמנסה לקדם ערכים יהודים. באף מדינה מוסלמית אין בתי ספר שמלמדים יהדות ותורה. היו תולים אותם. ואותה מחנכת או גננת אפילו לפני שהיא בכלל הייתה מתכוונת להקים כזה גן, שוב אני מציינת, אנחנו מושיטים יד לשלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום את חלקה במאמץ משותף לקדמת המזרח התיכון כולו. אני מבקשת חברים לזכור – אנחנו יולדים כאן ילדים ומלמדים אותם להיות בארץ השלמה עם שלום. אבל אנחנו לא מגדלים ילדים בשביל שיהרגו את הילדים שלנו. וזה מאוד שלנו. חשוב שאנחנו נשמור על מדינה קטנה, ואנחנו נלמד על ערכיה של המדינה שלנו. תודה.

תודה רבה לחברת הכנסת מיכאלי. דברים אחרונים חבר הכנסת דנון, שהוא גם בין יוזמי הדיון הזה.

תודה, אדוני היו"ר. מכיוון שעוד שתי דקות יש דיון נוסף שאני ואתם מנהלים שקשור למגזר הערבי, העובדה שילדים מהמגזר הבדואי נלקחו לעבודה בגיל צעיר, אני אהיה קצר בדבריי בנושא הזה. אין לנו שום בעיה עם המגזר השלישי. אין לנו שום בעיה עם חינוך בלתי פורמאלי.

איזה שלישי?

המגזר השלישי בבתי ספר, עמותות וארגונים. יש לנו בעיה עם מי שמחנך ותומך במשטים נגד מדינת ישראל. למי שתומך ומחנך לתמוך בחמאס. למי שתומך ומחנך לתמוך בחיזבאללה. לזה אנחנו לא מוכנים, ולכן, אדוני היו"ר, אני מבקש שבהצעת הסיכום היום שאתה מגבש ברגע זה, ייכלל סעיף חשוב מאוד שמי שלא מפוקח על ידי משרד החינוך, יהודים וערבים כאחד, לא ייכנס בשער. אני לא רוצה לסמוך עליך, שאתה היית מחנך בית ספר, אולי הקפדת שלא יתמכו בחמאס או בחיזבאללה. אני מקווה מאוד שזה מה שקרה בכיתה שלך. אבל אני לא יודע מה קורה היום באום אל פחם כשנכנס נציג התנועה האסלאמית. ולכן מי שרוצה להיכנס לבית ספר, צריך לקבל אישור, להיות בפיקוח.

זה גם אותו דבר במגזר היהודי?

בפועל זה לא קורה היום.

תודה רבה. חברים, הואיל וזמננו תם, אני רוצה לנסות להציע סיכום, וכרגיל זו הצעה ואם יש הערות כאלה או אחרות, רק ממש בקצרה. אני בדרך כלל מנסה להשיג קונצנזוס, אם כי אני לא בטוח בפעם הזאת.

משפט קצר. אני ממינהל חינוך, מרכז שלטון מקומי. הרשויות המקומיות פועלות על פי חוק, והן מעוניינות לאפשר לכל בית ספר שפועל על פי חוק בהתאם להגדרת משרד החינוך להמשיך ולפעול. בהנחה שמשרד החינוך חושב שאותו מקום לא פועל על פי חוק, אנחנו נפעל יחד בשיתוף פעולה כדי להפסיק את פעילותו.

תודה רבה.

אני רוצה להציע וסיכום ולומר שהוועדה סבורה כי ראשית חוכמה מותר למשרד החינוך לחזק ולטפח את מערכת החינוך הרשמית, ובכך למנוע ואף לבטל את הצורך בהקמת מסגרות של חינוך מוכר שאינו רשמי.

בעיני הוועדה, חינוך מוכר שאינו רשמי מהווה פרצה בשדה החינוך שלעיתים נכנסים דרכו גורמים בלתי מוסמכים ובלתי מורשים דוגמת התנועה האסלאמית, המחנכים כנגד קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, חותרים תחת אושיות קיומה וסותרים לחלוטין את חוק החינוך הממלכתי, מטרות החינוך הממלכתי בסעיף 2.


הסוגיה השנייה, זו שהוועדה שמעה בדאגה רבה את הדיווח של נציגי משרד החינוך בדבר הניסיונות של התנועה האסלאמית להיכנס למערכת החינוך ולחנך בניגוד לערכים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ניסיונות אלה נעשים בהקמת גני ילדים פרטיים וגם בהקמת בתי ספר יסודיים.


הוועדה רשמה לפניה את הדיווח של נציגי המשרד על נקיטת אמצעי אכיפה נמרצים על מנת לשמור שכל בית ספר רשמי או מוכר יפעל אך ורק על פי הנחיות המשרד, וגורמי חינוך מתערבים יוכלו להיכנס לבתי הספר רק אם עמדו בכללים של המשרד ובאישורו כמתחייב.


יחד עם זאת סבורה הוועדה כי על משרד החינוך להמשיך ולהגביר את אמצעי האכיפה ככל הדרוש על מנת להבטיח כי כל תלמידי ישראל, ובכלל זה התלמידים במגזר הערבי, יוכלו ללמוד אך ורק על פי חוקי המדינה ובעיקר בדגש על חוק מטרות החינוך הממלכתי.


חבר הכנסת מילר.

אני אומר שאנחנו כן צריכים לשקול חקיקת חוק שיטיל אחריות אישית פלילית על אותם מנהלי בתי ספר שפותחים דלתות בניגוד לאישור של משרד החינוך.

אני מוכן להוסיף לסיכום שבמהלך הדיון הועלו דעות בדבר הצורך לחוקק חוק אשר יטיל אחריות פלילית אישית על מנהלים אם הם לא קיימו את חוקי החינוך כמתחייב. וכן הושמעו דעות נגד הדבר הזה.

אדוני היו"ר, אפשר להגיד בבקשה משפט אחד? אני חושבת שגם צריך לדעת גם מה עונשו של אותו בן אדם וצריך אולי להחמיר את עונשו. אני לא יודעת עד ייקח, ואני רוצה להזכיר את הבגרויות.


אנחנו מדברים עכשיו על גני ילדים ובתי ספר. חשוב מאוד לזכור שהוצגו בוועדת החינוך נתוני בחינות הבגרות...

אנסטסיה, אנחנו בסיכומים.

חשוב מאוד בבגרות לשמור על שפת אם. חשוב מאוד לשמור על שפת אם. השפה העברית.

רבותיי, אני מעלה להצבעה את ההצעה כפי שקראתי אותה, בתוספת שנשמעו דעות כאלה ואחרות בדבר הצורך לחוקק חוק שיטיל אחריות פלילית על מנהלים. אני גם לא מתלהב...

בוודאי אחריות פלילית!

אני לא יכול לשלול הצעה של חבר כנסת. אני לא שותף למהלך הזה. אני גם לא חושב שצריך לנקוט בהליכים פליליים, אלא אמצעים אחרים, אבל זה נשאר פתוח לדיון. אני מעלה זאת להצבעה.

הצבעה
בעד – רוב

נגד – מיעוט

התקבל ברוב קולות

אני קובע שהוועדה החליטה ברוב קולות.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:38