ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 06/07/2010

דיון בהצעה לרפורמה בשיקום נפגעי התמכרויות

פרוטוקול

 
PAGE
9
הוועדה למאבק בנגע הסמים
6.7.2010

הכנסת השמונה עשרה




נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 29

מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
יום שלישי, כ"ד בתמוז תש"ע (6 ביולי 2010), שעה 10:30
סדר היום
דיון בהצעה לרפורמה בשיקום נפגעי התמכרויות
נכחו
חברי הוועדה: מוחמד ברכה - היו"ר
מוזמנים
דבורה אלטוס
מפקחת ארצית בשרות לנפגעי סמים, משרד הרווחה ושירותים חברתיים

ד"ר פאולה רושקה
בריאות הנפש, משרד הבריאות

עו"ד שרונה עבר הדני
לשכה משפטית, משרד הבריאות

דני בודובסקי
רכז בכיר במחלקה להתמכרויות, משרד הבריאות

ד"ר חיים מהל
ראש תחם טיפול ושיקום, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

בני יעקב
ע. ראש תחום טיפול ושיקום, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

גנ"מ ד"ר עו"ד יוסי גובר
רמ"ח טו"ש, המשרד לבטחון פנים, שירות בתי הסוהר

תמר גוז’נסקי

יו"ר עמותת "אליס"

אירנה לווית
עמותת "אליס"

אסתר גרוס
עמותת "אליס"

בני אברג'יל
הפורום לקידום זכויות נפגעי התמכרויות

יעקב אילוז
הפורום לקידום זכויות נפגעי התמכרויות

מיכאל בורנשטיין
הפורום לקידום זכויות נפגעי התמכרויות

מיכאל ליטרמן
מתנדב, הפורום לקידום זכויות נפגעי התמכרויות

ד"ר גלעד נתן
מרכז המחקר והמידע (מ.מ.מ), הכנסת
מנהלת הוועדה
בת שבע פנחסוב
רשמה וערכה
יעל – חבר המתרגמים בע"מ
דיון בהצעה לרפורמה בשיקום נפגעי התמכרויות
היו"ר מוחמד ברכה
שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

ישיבה זו נדחתה לפני כמה שבועות וחשוב לנו לקיים את הישיבה לפני יציאתנו לפגרה לקראת סוף החודש. הנושא שעומד על סדר היום הוא לא נושא חדש במסדרונות הכנסת. לדעתי הגיע הזמן שנתייחס לנושא ברצינות גם בוועדה וגם במשרדים השונים. הדיון הוא בהצעה לרפורמה בשיקום נפגעי התמכרויות וקביעת סל שיקום שיכלול מרכיבים שונים שיבטיחו את היציאה מהתמכרות וכניסה לחיי החברה ולמעגל העבודה.


אתמול הייתה לי שיחה עם השר הרצוג בנושא הזה, ידוע לי שהוא יודע משהו בנושא אבל הוא מבקש לקבל את הפרטים באופן מלא. אני אומר כבר עתה שחלק מהסיכום היום יהיה קיומן של שתי ישיבות בנושא גם עם השר יצחק הרצוג וגם עם שר הבריאות. היום אגב אנחנו נפגשים עם סגן שר הבריאות בנושאים אחרים ואולי נעלה את הנושא הזה. אם לא נדון איתו היום בנושא נקבע פגישה אחרת. ישנה חשיבות רבה בהתקדמות בנושא הזה.


לפני כשבועיים, היינו בסיור בכלא חרמון ונפגשנו עם אסירים המטופלים בתוך בית הכלא. זה היה סיור מעניין מאוד. בסוף הסיור הנקודה העיקרית הייתה מה קורה עם אותם מטופלים/אסירים לאחר שהם יוצאים מהכלא ולמה הם יוצאים. נקודה זו מתחברת לדיון היום. ראשית אני רוצה לברך את חברת הכנסת לשעבר תמר גוז’נסקי שמכבדת אותנו בנוכחותה. אני לא אסקור את העניין ואתן את רשות הדיבור לתמר גוז’נסקי, שהיא אחת מהמחוקקות המרשימות ביותר בכנסת בכל מה שנוגע לנושאים וחקיקה חברתית. אנחנו שמחים שאת מתארחת אצלנו. בבקשה.
תמר גוז’נסקי
אני נמצאת כאן כיושבת ראש העמותה שיזמה ודוחפת ומנסה לדחוף את החוק שיקום נפגעי סמים ואלכוהול. אנחנו עובדים על הנושא הזה למעלה משלוש שנים. אני בהמשך אסביר למה זה לוקח כל כך הרבה זמן. קודם תרשו לי לדבר חשיבותו של החוק על ההבדל עם חוק לעומת המצב ללא חוק.


אנחנו יודעים שישנם שירותים שניתנים היום בעיקר על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד הבריאות, ישנם מרכזים שפרוסים במקומות שונים בארץ. הצוות צריך להעריך את האנשים שעובדים שם ואני יודעת שיש בעיות עם כמה מרכזים. אנחנו יודעים שבגדול קיים טיפול, וזה לא שאנחנו מתחילים מאפס. למרות זאת אני חושבת שחשיבותו של החוק הוא שאנחנו נעלה בחברה הישראלית באמצעות חקיקה עוד אוכלוסייה מאותן אוכלוסיות שכוחות שהחברה בכללותה מעדיפה לא לראות, מעדיפה לדחוק אותן לשוליים ולטעון שהאנשים האלה בעצם אחראים לגורלם ועל מה שנותנים להם שיגידו תודה.


השאלה הגדולה שעומדת היא שאלת הזכויות והזכות של אנשים לחיים הוגנים וסבירים למרות כל הקשיים. ההשראה לחוק הזה מגיעה מחוק שיקום נפגעי נפש בקהילה. החוק הזה חוקק בשנת 2000 ועד כדי כך הוא חשוב בתולדות החקיקה ובמצב הקיים היום, בסתיו עומדים לקיים כינוס בין לאומי ד לדון בהשלכות, בביצוע, ברעיונות וההשארה שקיבלו מדינות אחרות דרך החוק הזה.

גם בנפגעי נפש היו כל מיני גופים שטיפלו בהם. הרציונל בחוק היה שברגע שנכנס החוק שנלווה אליו גם סל שירותים ושנפגעי הנפש קיבלו מעמד, כבר לא עושים להם טובה שנותנים להם אולי משהו ואולי מישהו יתנדב לעזור להם. הם בעצם קיבלו מעמד של אזרחים בשל נכותם והם זכאים לשורה ארוכה של שירותים וזכויות כמו למשל הזכות לדיור, הזכות להשלמת השכלה וכדומה. התוצאה היא עם כל הקשיים והבעיות היא תוצאה מאוד חשובה לציבור הזה.


אני רוצה להוסיף ולומר שאחרי שעלה החוק של שיקום נפגעי נפש בקהילה, בהתחלה בשלב הראשון, משרד האוצר התנגד נחרצות בטענה "מזה בזבוז הכספים הנורא הצפוי הזה ושאנחנו נשלם את זה ואת זה". אבל בסופו של דבר משרד האוצר הוריד את ההתנגדות שלו כאשר הצלחנו להוכיח לו שכל הצעה כזאת מביא לחסכון הרבה יותר גדול מאשר ההוצאה, הן במיטות האשפוז, הן בתדירות האשפוז של המשוקמים ועוד דברים. בסופו של דבר נמצאו התקציבים ואולי לא מספיק ואולי צריך יותר.

בחשבון כולל השגנו שיפור חברתי וגם חסכון תקציבי בחישוב ארוך טווח, והוא משמעותי מאוד. צריך לזכור בתוך החישוב הזה משרד האוצר יודע לחשב כמה הוא מוציא למיטת אשפוז וכמה הוא מוציא לאשפוז. אבל קשה מאוד לחשב למשל איך משתפרת איכות החיים. את זה לא מודדים בשקלים ויש מדדים שאי אפשר לכמת כמה שקלים שווה איכות חיים של נכה נפש שקם בבוקר ויודע לאן הוא הולך. כמה שקלים זה שווה? או איכות המשפחה שלו שמצעיר שרובץ כל היום במיטה בחדר חשוך ולא מתקשר עם אף אחד למישהו שפתאום מתקשר, הוא מתקשר גם עם המשפחה ולא רק עם המעביד שלו. אלו דברים שקשה לכמת אותם כספית.


אני אומרת שבנוסף לחישובים כאלה ואחרים של כמה זה יעלה וכמה זה יחסוך וכן הלאה, צריך לבחון מהי זכותם של האנשים נפגעי סמים והזכות של המשפחות של האנשים האלה, צריך להכפיל תמיד במספר הקרובים שזוכים לחיים טובים יותר ועד כמה הם ממצים את עצמם ולא ממשיכים להיות רדופים, גם הנפגעים וגם המשפחות שלהם.


העבודה על החוק הזה נמשכה זמן רב. המשרדים גילו נכונות, גם משרד הרווחה וגם משרד הבריאות שיש לו קשר לנושא הזה, הם גילו נכונות לשבת ולחשוב יחד. מבחינה זאת חלק מעבודה שעושים אחרי החקיקה כבר נעשתה מראש ולכן אני חושבת שמה שיש היום בחוק מתקרב למה אפשר לראות כחוק מעובד ומקיף.


החוק משקף רצון של נפגעים שכבר עשו צעד בחיים, מה שנקרא מכורים נקיים. לדעתי זו קבוצה מאוד חשובה שהיא בעצם מקשרת בינינו לבין הנפגעים. הם בעצם נותנים את הדחיפה החזקה לכך. אני חושבת שכל חקיקת חוק זכויות חייב לכלול את הנפגעים, את האנשים בהם זה נוגע. זה היה אותו דבר עם נפגעי הנפש שהיו שותפים מלאים לעבודה שנעשתה. השאלה שעומדת היום היא האם משרד הרווחה והשירותים החברתיים יגיש את הצעת החוק בעצמו או שחברי כנסת יזמו את הצעת החוק הזאת. בעבר היה לניסיון לא פעם שחבר כנסת הגיש הצעת חוק ואחר כך המשרד הממשלתי הגיש גם הוא, גם זה אפשרי. אני מתארת שלמשרד הרווחה והשירותים החברתיים יש עוד נושאים על סדר היום. חשוב שתהייה הידברות ושתוסק מסקנה, ואם אפשר מהר ככל האפשר, להניח את הצעת החוק על שולחן הכנסת.

תודה רבה.
היו"ר מוחמד ברכה
תודה רבה. הנוכחים ואת יודעים שלפעמים צריך לדרבן את המשרד הממשלתי. כשמגישים הצעת חוק פרטית מגיע השר או מי מטעמו ואומרים שהממשלה חושבת על אותו דבר ומבקשים חודש חודשיים להגיש הצעה דומה. אני חושב שניתן לעשות גם את זה. ראשית נקיים שיחה עם שני השרים הרלוונטיים. שני המשרדים נוכחים כאן.
בני אברג'יל
בהמשך לדבריה של תמר גוז’נסקי, אני מבקש להדגיש את חשיבותו של חוק כזה. לדעתי כמה שלא מעוגן בחקיקה יכול להשתנות וזה מה שקורה פעמים רבות כשמחליטים לסגור שירות כזה או אחר או להפריד שירות כזה או אחר ולא משנה אם הוא טוב או לא. הרבה פעמים הפגיעה היא פגיעה באוכלוסייה עצמה.


לדעתי סל שיקום שכולל בתוכו מרכבים שאינם קיימים היום ויכולים לתרום רבות לאוכלוסייה של נפגעי התמכרויות, הוא דבר שלא יהיו בו הוצאות גדולות יותר למשרד האוצר ולמדינה, להפך הוא יחסוך הרבה מאוד כסף. כי בסופו של דבר כל מי שיקבל את השירות הזה יהפוך להיות אדם שמייצר יותר, עוזר יותר ותורם יותר ותהייה לזה השפעה ישירה על חסכון כסף לקופת המדינה.

צריך לדבר גם על העוול הנורא שנגרם למשפחות שמתמודדות גם עם מכור שכבר התנקה בחלק הפיזי ועבר איזה תהליך ראשוני ויותר מתקדם, אבל אין לו אפשרויות להמשיך ולהתקדם לא בגלל שאין לו את הכישורים אלא כתוצאה מהאפשרויות שעומדות בפניו היום, אפשרויות שהן מוגבלות ושאינן כוללות מרכיבים שחשבנו עליהם ועשינו עליהם חשיבה מקיפה, חשיבה שהולכת ומתפתחת בנוגע למרכיבים נוספים שלא קיימים היום. אני מדבר על אפשרויות לימודים, דיור מוגן, הוסטלים ודברים נוספים שישנם בסל.


כמנהל הפורום אני רואה בזה צעד מחויב שאי אפשר להמשיך ולהתעלם ממנו. האנשים ממשיכים לשלם את המחיר כי השירותים האלה אינם קיימים. משלמים מחיר יקר.


אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה על קיום הישיבה ואני חושב שזו הזדמנות שאתה מוביל היום את הוועדה לפריצת דרך בנושא הזה. אני רוצה להודות גם לתמר גוז’נסקי ולכל מי שעושה את המלאכה כבר מספר שנים, נציגי המשרדים, לרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, למשרד הרווחה והשירותים החברתיים, למשרד הבריאות שנותנים יד ועושים עבודה טובה ונותנים דחיפה. אני רוצה להודות לנציגי המשפחות, לחברים בפורום. אולי נשמע אחד מהם.
היו"ר מוחמד ברכה
היה ניסיון לקדם את החקיקה, תעדכן אותנו מה נעשה.
בני אברג'יל
אנחנו נפגשנו עם השר מספר פעמים.
היו"ר מוחמד ברכה
דרך המשרדים או דרך חברי כנסת?
תמר גוז’נסקי
דרך המשרדים ולא דרך חברי הכנסת.
בני אברג'יל
הייתה פגישה אחת מורחבת שהתקיימה גם עם תמר גוז’נסקי. אני רוצה לציין שעורך דין גלעד ברנע גם עוזר בנושא החקיקה והוא גם עזר בחוק נפגעי הנפש בקהילה, הוא עזר לתמר גוז’נסקי לקדם את החוק, גם דוקטור מאיר חובב ממייסדי הפורום שהוא מוכר, לצערי ממנו ברגע האחרון נבצר להגיע לכאן. ישנם כאן אנשים שעוסקים במלאכה. נעשו ניסיונות וישנה נכונות גם של השר - - -
תמר גוז’נסקי
אין תשובה ברורה.
חיים מהל
כשאני קורה את החוק הזה אני מוצא שיש בו דבר מאוד מאוד חשוב והוא החלק של השיקום ושל התעסוקה והדיור המוגן. היום יש דברים שאתה לא מאמין שהם קורים, למשל כשאנחנו מדברים היום עם שר הבריאות בנושא התחלואה כפולה, כשמישהו מאובחן פסיכיאטרית הוא זכאי בעצם לשיקום ולדיור אבל הוא לא מקבל את זה בגלל שהוא משתמש בסמים. כלומר גם מי שהוא מעוגן על פי חוק הוא נדחה בטענות כאלה ואחרות. על כן החוק הזה שאומר שהמכורים לסמים הם עם מחלה אבל אנשים ככל האדם. האמירה כאן היא מאוד מאוד חשובה. הרי אנחנו בונים כל הזמן פתרונות גם בתעסוקה, וצריך להיות משהו סיסטמתי וברור.
היו"ר מוחמד ברכה
הייתה לכם כבר ההזדמנות לעיין בהצעת החוק ברשות וללמוד אותה.
חיים מהל
נציג שלנו יושב שם ואנחנו שותפים.
יעקב אילוז
אני חבר בפורום, היזם והמנהל הכללי של "בית חם", עם 18 מטופלים למטרות גמילה, כאשר במרכז יש כ- 50 מטופלים.


אני נמצא בפורום כעשר שנים, טיפלתי במכורים רבים והידע שלי פחות מקצועי והוא יותר פרקטיקה מהשטח. אני מכור נקי. אין ספק שיש זעקה מהשטח לחוקק את החוק הזה. אנחנו נפגשים בפניות של מכורים שרוצים להיגמל ורוצים לשקם את חייהם. השיקום שלהם והמפגש שלהם בחברה היא מאוד בעייתיים.


אנחנו לא שוכחים שמדובר באוכלוסייה בעייתית מבחינה מנטאלית, זו אוכלוסייה שגדלה ללא כישורי חיים ושפיתחה מנגנונים כדי לשרוד בחיי הסמים והעבריינות. האנשים האלה זקוקים לתהליך ארוך ומיגע ויש צורך בהזדמנות כדי שיוכלו לשקם את חייהם.


אני מצטרף לדבריהם של תמר גוז’נסקי ובני אברג'יל, שמדובר בעצם בחסכון.
היו"ר מוחמד ברכה
זה מה שעשה משרד האוצר, הוא מאמץ אותנו לחשוב במושגים שלו. גם אם זה עולה כסף וזה פותר את הבעיה, אנחנו מוצאים את עצמנו מצטדקים בפני משרד האוצר.
יעקב אילוז
עושים עבודה בארץ ועושים עבודה מצוינת, רואים שבמדינה נמצאים במגמת התפתחות ורואים את זה, אבל או שמטפלים או שלא מטפלים ולוקחים את המטופלים ומכניסים אותם לעיר מקלט ולהגיד שהם לא יפגעו בחברה, וכאילו לתת להם איזה מענה אנושי אבל אפשר לטפל אחרת ולשקם אותם ולהחזירם לחברה.


יש מספר רב של דוגמאות של מכורים שהיו פגע רע ופגעו באחרים והפכו לאנשים ראויים ומוצלחים, ויש פה כאלה כאן באולם. אני חושב שהשיקום הוא חלק חשוב ואפילו יותר מתהליך הגמילה עצמו. צריך לתת את המענה הנכון גם למכורים עצמם וגם למשפחותיהם ולחברה בכלל.
יוסי גובר
נחשפתי להצעת החוק הזאת רק לפני הפגישה הנוכחית ולא ידעתי כלל על קיומה. אני רק יכול לברך שהיא עומדת כאן היום לדיון.


אני רוצה להזכיר לכולנו שמרכז הגמילה הגדול ביותר, ואני מניח שאף לא יחלוק על זה, זה שירות בתי הסוהר. אחת הנקודות בתהליך, וזו לא דווקא העבודה שלנו בשירות בתי הסוהר, בכל מה שקשור לגמילה מסמים זה באמת איך אנחנו מחברים את הדברים ברצף הטיפולי כשאנשים יוצאים החוצה. זו הפעם הראשונה שאני נתקל בניסיון חקיקתי לתת מענה לאותו רצף טיפולי הנדרש כדי לשמר את ההישגים שאנחנו רואים בתהליך העבודה אצלנו ולאפשר אותו גם בחוץ.


אני חושב שצריך לקשור לדבר הזה גם ארגונים אחרים כמו את הרשות לשיקום האסיר או ארגונים וולונטריים אחרים שעוסקים בשיקום ובטיפול אסירים. לא ברור לי איך הדברים הולכים להתבצע מבחינת החוק כמו מי מקבל את האנשים, מי יבצע את העבודה בחוץ. אני חושב שצריך לחבר גופים נוספים כמו הרשות לשיקום האסיר ובוודאי הרשות הלאומית למלחמה לסמים ואלכוהול ובוודאי ארגונים וולונטריים אחרים.
היו"ר מוחמד ברכה
אתה יודע שהם לא שותפים בהכנות?
יוסי גובר
אני יודע שלא ולכן אני מציע לחבר אותם.
היו"ר מוחמד ברכה
אני מציע שכבר עכשיו תעיינו ותלמדו את ההצעה ותעבירו את ההצעות שלכם גם לפורום וגם לוועדה.
יוסי גובר
בהחלט.
דבורה אלטום
אני מצטרפת לברכות של כולם על החוק.
אני משתלבת רק עכשיו בעניין ובשבילי זה המפגש הראשון, נכנסתי לנעליה של מרינה שעזבה את השירות ואני מחליפה אותה. אני מתכוונת ללמוד את הנושא ולעשות את כל מה שניתן.
היו"ר מוחמד ברכה
בשיחתי אתמול עם השר הוא עדיין לא עיין בהצעת החוק, אני מבקש אישית שתעבירי אותה אליו כדי שבשיחה הבאה הוא ידע לעומק על מה מדובר.
דני בודובסקי
כמה הערות קצרות. ראשית העלויות של השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים שהוא הנושא עליו אנחנו מדברים בכדי לצמצם אותם. יש שני מחקרים רציניים ומשמעותיים מארצות הברית, לצערי לא ידוע על עבודות רציניות שנעשו בארץ, הם מדברים על נזקי שימוש בסמים ולא על כל שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים , מדובר על סדר גודל של 180.9 מיליארד דולר לכל שנת 2002.


הנתון הזה מטעם נשיא ארצות הברית. נזקי שימוש בסמים ושימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים כולל אלכוהול, סמים וגם טבק, מעורכים בארצות הברית לשנת 2005 בסדר גודל של 467.7 מיליארד דולר. אלו עלויות נזקי השימוש. הסכום מורכב גם מנזקים בתחום הבריאות וגם בסוגיות רווחה, אכיפה במגוון התחומים.


אנחנו מדברים על תופעה שעלויותיה עצומות למשק ואני לא יודע מה קורה בארץ.
תמר גוז’נסקי
ועוד לא הבאנו את המשפחות בחשבון.
דני בודובסקי
זה כולל, וזו מערכת מאוד מורכבת. אנחנו מדברים על סכומים בלתי נתפסים מבחינת ההוצאות.


יש מערכת טיפול מאוד נרחבת אבל היא מערכת טיפול, כך מה שניתן לעשות זה לעצור או לצמצם את אותו נזק שאנשים גורמים, אבל אין את המשך השיקום שמאפשר בעצם להפוך את אותם אנשים ליצרניים ולתת איזו תקווה כדי לא לחזור לאותו מעגל. אם מתסכלים בראיה הרחבה ארוכת הטווח הנתונים היום לצערי הם נתונים לא כל כך טובים.

אנשים שנכנסים למסלול נקי, הם נכנסים למרכז גמילה של משרד הבריאות וממשיכים הלאה לקהילות טיפוליות במערכות אחרות. שיעור גבוה מהם לצערי הרב חוזר לשימוש. מי שמצליח ושורד ומצליח לעיתים בצורה מאוד יפה, אבל אנחנו במצב שאם יש מערכת שיקומית ראויה לאותם אוכלוסיות היא יכולה לצמצם את שיעורי החזרה ולתת אפשרויות שיקום. אותו דבר אנשים שנמצאים במסלול השני של טיפול תרופתי ממושך, באמצעות מתדון וסובוטקס, שהיום עבורם אין שירותי שיקום, השיעורים יחסית מאוד גבוהים והם מצליחים לשרוד ולא לחזור.
היו"ר מוחמד ברכה
האם בהצעת החוק ישנה התייחסות לטיפול?
דני בודובסקי
היא כוללת, אבל להם אין שירותי שיקום. כלומר להעביר אותם שלב כדי לתת איזו תקווה ולהפוך אותם לא לאנשים שלא גורמים נזקים אלא לאנשים שתורמים לחברה ופחות תלויים במוסד לביטוח לאומי, זה חלק שחסר. החוק בעצם נותן מענה למגוון גדול של צרות וקשיים שיש לאוכלוסייה הזקוקה הזאת.
פאולה רושקה
דני בודובסקי הוא הנציג שלו בפורום ואנחנו היינו מעורבים בכל ההכנה ונתנו הערות רלוונטיות. העניין הזה עדיין לא עבר באופן רשמי בתוך המשרד כדי לדון בכך. כאן מדובר בחוק תקציבי כך ש - - - -
היו"ר מוחמד ברכה
אתם מוכנים לעשות ההערכה תקציבית, במשרד הבריאות ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים?
תמר גוז’נסקי
ברגע שהשר יחליט שיש לו עניין בזה, המשרד יתקצב.
היו"ר מוחמד ברכה
כשאנחנו נבוא בדין ובדברים עם משרד האוצר הדבר הראשון שהם יעשו זו הערכת עלות והם בדרך כלל מפריזים בהערכות.
תמר גוז’נסקי
אם זה עובר במסלול של חבר כנסת לא צריך תקציב. אם זה עובר במסלול של השר כן.
היו"ר מוחמד ברכה
חשוב שתהייה לנו הערכה מהמשרדים החברתיים.
תמר גוז’נסקי
צריך להביא בחשבון גם את מה מוציאים עכשיו.
היו"ר מוחמד ברכה
בוודאי.
גלעד נתן
אפשר לבדוק אצלנו במחלקה ולראות כמה זה עולה.
היו"ר מוחמד ברכה
אתם תעשו את שלכם ואנחנו באמצעות מרכז המידע והמחקר של הכנסת נעשה את ההערכה שלנו, אחר כך נצליב את המידע.


אני רואה בחומרה רבה שנציג האוצר לא הגיע. אנחנו נעביר מכתב לשר עצמו על כך שהוא לא הגיע. בסופו של דבר נוכחותו של נציג משרד האוצר בדיון כזה חשובה ואפילו קריטית. אנחנו נתקדם למרות אי נוכחותם.
אירינה לווית
אני ראש עמותת "אלי"ס", אמהות למען ילדים בסיכון, אני מודה לכם מאוד על כך שכולם יושבים ומדברים על הנושא יחד. לדעתי שימוש בסמים זו מחלה סוציאלית.


הצעת החוק המדוברת חשובה וטובה מאוד. לדעתי צריכה להיות תכנית כוללת, וההצעה זה רק חלק מתכנית שצריכה לכלול את כל השלבים של המניעה, הטיפול והשיקום. משרד הבריאות צריך לקחת על עצמו את הטיפול הרפואי באנשים האלה. לדעתי חשוב שיהיו מרכזים במדינה כמו סניפי קופות חולים, מרכזים לאנשים משתמשים בסמים ואלכוהול. במקומות האלה צריך להיות משולבים גם הטיפול וגם השיקום. השיקום צריך להיות קשור יותר ולא להפריד אותו מהטיפול הרפואי.


צריכים לעבוד עם משתמשי הסמים עוד לפני שהם נופלים לחוסר מוטיבציה. המוטיבציה הנקודה הזאת חשובה מאוד והיא נקודה מרכזית ואין אף אחד שעובד עליה מספיק, גם מי שעובד לא עושה מספיק. העבודה הטיפולית בתחום הזה צריכה להיות גם היא במרכזים. היום יש לנו נערים שלא עזבו את הקהילה ולא קיבלו טיפול ושיקום כמו שצריך והם הגיעו למצב שכל הדרכים שלהם סגורות והם לא יכולים להמשיך לבנות חיים חדשים.


העמותה חושבת ומבקשת לתת דגש שתהייה תכנית כוללת של המדינה ולא שכל משרד יטפל בחלקו ובכך הוא ולא דואג למכלול התהליך. כמו שאנחנו תופסים את התופעה הזאת ובגלל שאנחנו חשובים שמדובר במחלה אז משרד הבריאות צריך להיות בראש התכנית הזאת.
היו"ר מוחמד ברכה
תודה.
מיכאל ברנטשיין
אני נציג הפורום וגם אני מכור נקי, בעזרת ה' השתקמתי ואני משלים כעת תואר שני בבריאות הנפש קהילתית. אני מכיר קצת את החוק של שיקום נפגעי נפש בקהילה. עד כמה שזכור לי לחוק הזה היה בסיס כלכלי של קצוץ מיטות אשפוז. זה היה מניע מאוד חזק ורווח מידי למשרד האוצר. קיצצו הרבה מאוד מיטות אשפוז וסגרו מחלקות.
תמר גוז’נסקי
הם התחילו בזה עוד קודם.
מיכאל בורנשטיין
הם העבירו אותם לקהילה.


השאלה שלי היא האם אי נוכחותו של משרד האוצר שאמור לאפשר את הכל, מצביע על חוסר התעניינות, זו שאלה. אנחנו מאוד שמחים מאוד מחוק שיקום נפגעי נפש בקהילה. השאלה אם יש לנו מה להציע למשרד האוצר בהצעה הזאת.
תמר גוז’נסקי
אם בארצות הנזק עולה 200 מיליארד, אצלנו 20 מיליארד, 2 מיליארד דולר בשנה נזק, זה לא כסף.
מיכאל בורנשטיין
השאלה אם זה ישכנע אותם. אני מציין את השאלה. כי בחוק הזה היה כוח דחיפה מאוד רציני.
היו"ר מוחמד ברכה
אם אין מישהו שרוצה לומר עוד משהו אני אסכם.


זה היה משחק במגרש ביתי כי כולם תומכים בהצעה. היום שמענו רק דברים חיוביים ומעודדים על הצעת החוק. אנחנו כאמור נבדוק ישירות את הנושא גם מול המשרדים וגם ישירות עם השרים. משרדי הבריאות ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים. לגבי משרד האוצר אנחנו לא נסתפק רק במכתב. קיבלנו כעת תשובה מדוע לא הגיעה נציגת המשרד, משרד האוצר קבע מי יגיע לכאן אבל מי שאמורה הייתה להיות כאן לא ידעה מה רוצים ממנה ולכן חשבה שאין בשביל מה לבוא. זה שיעור במינהל תקין. אנחנו לא נעבור על כך לסדר היום. אני חושב שבשלב מסוים צריך לדבר עם שר האוצר בעניין החוק וחשיבותו.


אין ספק שהטיפול בכל בעיה חברתית הוא חסכון, הוא חסכון גם חברתי לאדם ולחברה והוא גם חסכון כלכלי. שמענו כאן את על הסכום שהנזקים גורמים לקופה המדינה בגלל השימוש בסמים והעלויות של המלחמה בסמים, עלות הטיפול באנשים מתמכרים.


בשלב הראשון הוועדה תבקש את תשובתם של המשרדים. בד בבד נתייעץ עם הפורום על מועד הנחת ההצעה על שולחן הכנסת, גם כחברי הכנסת. אני בטוח שכל חברי הוועדה וגם אלה שאינם נוכחים ישמחו, על פי היכרותי אותם, ישמחו להצטרף לקידום הצעת החוק. זו הצעת חוק לא שגרתית של תיקון כזה או אחר אלא היא ביטוי של תפיסה מערכתית חברתית.


כמו שאמרתי בתחילת דבריי, קיימות מספר זרועות שמטפלות בנושא ההתמכרויות והמתמכרים, אבל ישנה נקודה שבה הכל נפסק ואתה צריך לחזור מהתחלה. כשדני בודובסקי דיבר על האחוז הגבוה של החוזרים להשתמש, לא מדובר על העלויות של בטיפול החוזר בהם, כלומר מה שהושקע בהם ירד לטמיון. הוועדה תשתמש בטיעון החשוב הזה, אבל המדינה כמדינה צריכה לשלם כסף כדי לפתור בעיות חברתיות.


הוועדה תתייעץ כאמור עם הפורום על מועד הנחת ההצעה על שולחן הכנסת, אולי נמתין עד סוף המושב הזה.
תמר גוז’נסקי
יהיה אפשר לפחות עד סוף המושב להניח את ההצעה?
היו"ר מוחמד ברכה
אפשר וזה תלוי בכם אם הנוסח הוא סופי.
תמר גוז’נסקי
הנוסח לקריאה טרומית בוודאי.
היו"ר מוחמד ברכה
במקביל אנחנו נערוך את הדיונים עם המשרדים.


אני מבקש לברך את הפורום ואת כל העוסקים במלאכה. אלה שנוכחים ואלה שאינם נוכחים. אני חושב שאתם עושים עבודה חשובה ביותר. המבחן כעת על שולחן הכנסת. הוועדה הזאת מחויבת לנושא ואנחנו מקווים שבעתיד הקרוב נוכל לבשר על המוגמר.

תודה רבה הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25

קוד המקור של הנתונים