PAGE
27
ועדת הפנים והגנת הסביבה

30.6.2010


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 223

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום רביעי, י"ח בתמוז התש"ע (30 ביוני 2010), שעה 9:30

הצעה לסדר היום, פניית חבר הכנסת איוב קרא, סגן השר לפיתוח הנגב והגליל, לדון בקביעת מועד בחירות ביישוב ירכא ותוכנית הבראה, והצעה לסדר-היום בנושא: "קביעת מועד לבחירות בירכא", של חבר הכנסת חמד עמאר.

חברי הוועדה: דוד אזולאי

- היו"ר

טלב אלסאנע

מגלי והבה

סעיד נפאע

חמד עמאר

ציון פיניאן

איוב קרא

נתן בביוף

- סגן בכיר ליועץ המשפטי, משרד הפנים

ששי דקל

- המנהל לשלטון מקומי, משרד הפנים

סעיד מועדי

- יועץ שר הפנים

יונתן בר סימן טוב
- רפרנט פנים באף התקציבים, משרד האוצר

דוד נחום

- יו"ר המועצה הממונה, מועצה מקומית ירכא

זיאד תקתוק

- גזבר המועצה המקומית ירכא

יוסף עבדו

- רואה חשבון, המועצה המקומית ירכא

מוחמד ראמל

- ועד איחוד ירכא

סאלח אבו ריש

- ועד איחוד ירכא

רפיק סלאמה

- ועד איחוד ירכא

מופלח מולא

- ועד איחוד ירכא

מעדי מוחמד

- ועד איחוד ירכא

מחמד חביש

- ועד איחוד ירכא

סלמן הנו

-

גלעד קרן

יפה שפירא

תמר פוליבוי

הצעה לסדר-היום, פניית חבר הכנסת איוב קרא, סגן השר לפיתוח הנגב והגליל, לדון בקביעת מועד בחירות ביישוב ירכא ותוכנית הבראה, והצעה לסדר-היום בנושא: "קביעת מועד לבחירות בירכא", של חבר הכנסת חמד עמאר

בוקר טוב לכולם, אני פותח את דיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה. הנושא שעל סדר היום הוא פנייתו של חבר הכנסת איוב קרא, סגן השר לפיתוח הנגב והגליל, לדון בקביעת מועד בחירות ביישוב ירכא ותוכנית הבראה, והצעה לסדר-היום בנושא: "קביעת מועד לבחירת בירכא", של חבר הכנסת חמד עמאר כבקשה מהנשיאות לדיון מהיר.


אני מקדם בברכה את סגן השר ידידי, חבר הכנסת איוב קרא, את ראש המועצה ואת כל הנכבדים שהגיעו מהצפון הרחוק.

יש עוד נכבדים.

אני יודע, שמעתי, אבל אין מה לעשות, אנחנו כבר באיחור של 20 דקות, ובהתחשב בעובדה שגם בשעה 11:00 אני חייב לסיים את הדיון, אי-אפשר לחכות יותר. השתדלתי, אבל לא מעבר לכך. אדוני סגן השר, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדים מירכא, ראש הוועדה הקרואה, ראש הרשות לשעבר נמצא כאן, אני החלטתי בפעם הראשונה להתערב בנושא שהיה תקופה ארוכה במחלוקת. אמרתי שצריך לשים סוף למחלוקת ביישוב ירכא. אדוני היושב ראש, נפגשתי עם הוועדה הציבורית למען ירכא, נפגשתי עם אישים שונים בתוך ירכא. מאחר שהיתה לי זכות גדולה בזמנו לפרק יחד עם אדוני את האיחוד עם ג'וליס ועם היישובים השונים, היה צורך לאורך תקופה ארוכה לגבות את ירכא. לצערי הרב, ירכא לא גובתה על ידי הממשלה. היה מצב אבסורדי במשך כמה שנים טובות, וכתוצאה מכך גם נפגע ראש המועצה האחרון וגם זה שלפניו אחרי הבחירות למועצה המקומית. הוא נפגע, כי לא קיבלו גיבוי כספי, לא קיבלו גיבוי מהממשלה. אני אומר בריש גלי, מינוי הוועדה הקרואה היה צריך להציל את המצב ולא להפך, ולצערי הרב, הוועדה שמונתה – וזה לא חשוב מי עמד בראשה – בגלל חוסר גיבוי שקיבלה גם הוועדה, המצב המשיך להידרדר. הוא המשיך להידרדר למרות גביית הארנונה, שעלתה לאין ערוך לעומת שנים קודמות. ב-2009 וגם ב-2008 היתה עלייה גדולה בגביית המסים. תושבי ירכא שילמו ארנונה, ואפילו הכפילו ושילשו את ההכנסות מארנונה למועצה המקומית, אבל לצערי הרב, הממשלה לא השכילה להעביר את תוכנית ההבראה של היישוב ולקבל גיבוי כספי מהמדינה, דבר שהיה בעוכריהם בתקופה האחרונה.

לכן אם המצב הוא כזה ואין התקדמות לחוף מבטחים, כמו שהיינו רוצים, לדעתי צריך פה – ואני מציע את זה – ללכת לבחירות תוך שנה מהיום, ומיידית ללכת לתוכנית הבראה, כאשר בראש הוועדה במשך התקופה עד לבחירות יכהן מישהו שיוכל ליישם את תוכנית ההבראה לפני הבחירות כדי להציל את ירכא. זאת ההצעה שלי, אדוני היושב ראש, שאני מציע אחרי בדיקה מקיפה עם כל הגורמים. אין לי טענות ליושב ראש. אני קורא לכם גם, שהבחור הזה ימשיך להיות במשרד הפנים, אבל לא בתוך ירכא, כי בירכא צריך כרגע מישהו שיוכל ליישם בשנה הזאת חלק מתוכנית ההבראה, כדי שראש המועצה שייבחר ימשיך את אותה תוכנית. אני חושב שההצעה הזאת יכולה בהחלט לתת מענה נכון וראוי לרצונות וגם לאווירה בתוך היישוב. תודה, אדוני.

תודה רבה, אדוני, אני מודה לך. חבר הכנסת חמד עמאר.

קודם כל אני רוצה להודות ליושב ראש על קיום הדיון הזה. הגשתי הצעה רגילה לסדר-היום ב-26 באפריל 2010, בעקבותיה הועבר הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה. היום אנחנו מקיימים את הדיון. אני רוצה גם להודות לסגן השר איוב קרא על פנייתו לוועדה לקיים את הדיון. הדיון הזה חשוב מאוד לתושבי העיר. הוא חשוב מאוד גם לדמוקרטיה.

אני מציע לחלק לשניים את הדיון הזה: אחד – תוכנית הבראה בירכא, ושניים – הבחירות בירכא. אני אתחיל בבחירות בירכא. הלב של הדמוקרטיה זה שלטון העם, ואפילו מבקר המדינה בדבריו על ועדות ממונות אמר כי מפלט אחרון לשר הפנים זה ללכת ולמנות ועדה ממונה, והעדיפות של נבחר מתוך היישוב היא העדיפות הראשונה של הדמוקרטיה ושל מבקר המדינה. אנחנו כנבחרי ציבור צריכים להאמין שהכי חשוב שבן המקום ינהל את היישוב.

אתן כדוגמה את עוספיה ואת דליה. עם כל הקשיים בעוספיה ובדליה, וכאן התנהלו דיונים על דחיית הבחירות בעוספיה ובדליה – ואני הייתי שותף לכך שרצינו לדחות את הבחירות כדי לייצב את המועצה – עמדנו על זה וקיימנו את הבחירות במועד שנקבע, והיום אנחנו רואים בעוספיה ובדליה התקדמות. יש ראש רשות של המקום, שרץ ממקום למקום, רץ ממשרד למשרד וגם התושבים דוחפים אותו כדי להגיע לתוכנית הבראה וכדי לקדם את היישוב. עם כל הקושי ועם הגירעון שהוא גדול יותר מירכא, ראשי הרשויות מצליחים היום להזיז דברים, לשלם משכורות ולתת את כל מה שהתושב צריך לקבל - גם ניקיון, גם פינוי אשפה וגם חינוך. ראשי הרשויות של המקום עושים את העבודה שהם צריכים לעשות.


אם ניקח את ירכא, נראה שבירכא יש ועדה ממונה מ-2007. הסיבה של הפיטורים בירכא היתה שראש הרשות הנבחר לא הצליח להוציא את ירכא מהגירעון, ואותו ראש רשות – כשנכנס ליישוב, הצליח בשנתיים שמילא את התפקיד להוריד את הגירעון בקרוב ל-19 מיליון שקל. הגירעון עמד על 89 מיליון שקל, כשראש הרשות פוטר עם חברי המועצה, ואמרו לו שמכיוון שהוא לא הצליח להורידו, יפטרו אותו. לעומת זאת, מי שקיבל מועצה עם גירעון אדיר, לא קיבל תוכנית הבראה, לא קיבל שום עזרה לא ממשרד הפנים ולא ממשרד האוצר, והצליח להוריד את הגירעון, למרות זאת אמרו שהוא לא תפקד כראוי ופיטרו אותו.

את ראש המועצה הנבחר?

הנבחר, כשעמד הגירעון שלו רק על 89 מיליון שקל. היום הגירעון בירכא – וראש הרשות הממונה יכול לתקן אותי – הוא יותר מ-89 מיליון שקל והגבייה בירכא יותר מזו שהיתה כשנבחר. היתה גביה של קרוב ל-21 מיליון שקל בשנת 2009. היתה גבייה קרוב ל-21 מיליון שקל והגירעון יותר מ-100 מיליון שקל. אני לא רוצה לתת מספר, כי אני לא יודע במדויק. המועצה חייבת קרוב ל-30 מיליון שקל משכורות ונלווים לעובדים. קרוב ל-30 מיליון שקל. היא עוברת על החוק, ומי שעובר על החוק זה משרד הפנים, כי משרד הפנים מינה את יושב ראש הרשות. קרוב ל-30 מיליון שקל רק משכורות ונלווים לעובדים, שעובדים במועצה עד היום וממשיכים לעבוד ולבוא לעבודה בבוקר.


לכן אדוני היושב ראש, אני חושב שכמו שחברי סגן השר הציע, אנחנו נלך על תוכנית הבראה בהקדם האפשרי, כי התוכנית מאושרת מ-2009. אני קיבלתי נתונים מ-2008, אבל הנתונים שנתנה לנו המועצה – קראתי אותם עכשיו מ-2009. תוכנית ההבראה מאושרת מ-2009 ודוח הרשות. נלך על תוכנית הבראה, ובהקדם האפשרי, כי כשהשר ענה לי בשאילתה שאני העליתי לפני שבועיים, הוא אמר שהכסף ממשרד האוצר הועבר למשרד הפנים, ויש מצב להתחיל להעביר כספים לירכא בקרוב. אני חושב שכאשר השר עונה מעל דוכן הכנסת, שהכסף הועבר מהאוצר וצריך כבר להתחיל להעביר את הכסף לירכא לפי תוכנית הבראה שאושרה - - -

מייד נשמע מנציגי משרד הפנים - -

אני אומר לך מה ששמעתי מהשר.

- - אם הכסף הועבר ואם יש תוכנית הבראה מאושרת, ואיך אפשר ליישם את תוכנית ההבראה.

דבר שני, גם בישיבה שלי עם השר, השר אמר שהוא רוצה ללכת על בחירות בירכא. אני חושב שכאשר השר אומר שהוא רוצה ללכת גם על הבחירות בירכא, דבר שני אחרי תוכנית הבראה זה לקבוע מועד בחירות תוך שנה מהיום בירכא ולהתחיל להזיז את היישוב קדימה. זה יעשה רק טוב למדינת ישראל וגם ליישוב ירכא.

תודה רבה לך, אדוני. אני רוצה לשמוע קודם כל את ראש המועצה. בבקשה, אדוני. אני מבקש להיות קצר.

אני רק אציג את המצגת, אדוני היושב ראש, סגן השר, חברי הכנסת. אני מתכוון רק להציג את המצגת, אני לא רוצה להיכנס לשאלת הבחירות. היישוב ירכא כולו על טהרת הדרוזים, 14,000 תושבים, 4,000 בתי אב. 50% מהאוכלוסייה היא מתחת לגיל 18, המצב סוציו-אקונומי 3. כמו שצוין פה, באפריל 2007 פוזרה המועצה הנבחרת ומונתה תחתיה ועדה ממונה. אני נכנסתי רק בסוף 2008.

ומה היה מ-2007 עד 2008?

היתה מועצה ממונה, אבל זמנית, ולא הצליחה לפעול.

היתה ועדה קרואה בראשות אריה טל. הוא עזב בגלל שנבחר לטירת הכרמל.

תוכנית ההבראה האחרונה אושרה ב-2005, ומאז שהוועדה הממונה נמצאת שלוש שנים, היו עשר פגישות עם המשרד, שסגר את כל הדברים כבר ביוני שנה שעברה, שהתוכנית מוכנה לצאת לדרך.

יש תוכנית הבראה מאושרת על ידי משרד הפנים?

מאושרת עקרונית כן, עם מכתב מסודר להתחיל לעבוד.

לפני כמה שנים התוכנית עברה?

שנתיים, היתה צריכה להיות 2009 ו-2010.

2009 כבר נגמרה.

גם 2010 עוד מעט נגמרת.

בתקופה הזאת עיצבנו את המערכת הכספית. כל חודש שילמנו משכורת ועוד שישה חודשים נוספים במהלך 19 החודש שאני ברשות. הדבר הזה יצר לנו אפשרות להתחיל לפעול ולהתקדם בכל התחומים האחרים. בשנה שעברה השקענו כשני מיליון שקל בחינוך – שיפצנו מוסדות חינוך והפעלנו את הילדים בכל מיני תחומים.

אמנם תוכנית ההבראה אושרה ביוני 2009, אבל אנחנו היום ביוני 2010 ועדיין היא לא אושרה, ולא שמעתי ולו מילה אחת - - -

מייד, זה יהיה בהמשך במספרים. אני רוצה לתת קצת פרטים. בשנה האחרונה השקענו כ-10 מיליון שקל בפיתוח פרויקטים, סידרנו שישה כבישים וכל מיני תחומים אחרים, גם בחינוך. נכון לעכשיו אנו מתכננים לבנות שלושה בתי ספר, כשכבר קיבלנו את כל האישורים, וארבעה גנים.

איפה זה?

אני מבקש, מי שרוצה לשאול שאלות, שיבקש רשות. כשחבר כנסת מבקש, זה משהו אחר.

בתחילת 2010 הצטרפנו לתאגיד המים, שהיה על פי חוק. כמה מילים על הנתונים - 2006 עד 2009. הגירעון השוטף 2006 היה קרוב לשישה מיליון, 2007 18 מיליון, 2008 כמעט 12 מיליון, ואנחנו ב-2009 הורדנו אותו לשני מיליון וחצי בגירעון השוטף, כאשר בתוכנית ההבראה שנבנתה היה צריך להיות כתשעה מיליון גירעון שוטף. למעשה, גמרנו את השנה הזאת בגירעון מאוד מאוד קטן. כתוצאה מהדברים שנאמרו על ידי סגן השר, למען הדיוק הנה הנתונים.


אותו דבר עם הארנונה ועם המים, ראו את התוצאות של 2007, 2008 ו-2009. ב-2009 הגענו ל-20.5 מיליון. אחוז הגבייה גם הוכפל, כפי שאתם רואים פה.


הגירעון בסוף 2009 היה 91 מיליון, 30 מיליון שכר עובדים ונלוות וספקים 61 מיליון.

כשאדוני מדבר על עובדים ועל נלווים לשכר, 30 מיליון זה הרבה כסף. בכמה עובדי עירייה מדובר?

יש לנו כ-200 עובדים, אבל רובם במוסדות החינוך, במוניציפאלי יש בערך 40.

30 מיליון זה הרבה כסף. לא העברתם את הזכויות הנלוות לעובדים?

לא, לא הועבר דבר מ-2004. מ-2004 היה עיכוב במשכורות. יש עובדים שלא קיבלו 17 משכורות.

אתם מקבלים את מענקי האיזון שלכם?

כן, מקבלים.

את זה כן מקבלים בשוטף?

כן, אבל במענקי איזון יש לנו הלוואות כ-24 מיליון בעיקר לנושא ביוב, אז חלק ממענק האיזון נלקח מייד בלי לשאול אותנו.

לאיזה תאגיד אתם שייכים?

לתאגיד האזורי, חמישה יישובים, שנקרא - - -

זה חדש.

הוא נכנס מינואר 2010.

ואתם חברים?

אנחנו חברים ועובדים מינואר.

באיזה אחוז אתם שם?

26%.

הוא חבר בתאגיד, הוא אפילו יושב ראש התאגיד. אנחנו קטנים קצת יותר מג'דיידה-מכר. אני דווקא רוצה להתייחס לנקודה של 13.5 מיליון. מתוך ה-20 מיליון שגבינו, שילמנו 13.5 לנלוות של העובדים משנת 2004 - ביטוח לאומי, מס הכנסה, קרן השתלמות, שילמנו למקורות, את כל זה אנחנו שילמנו. למעשה, בלי תוכנית הבראה אנחנו הולכים לסגור את החשבון עם מקורות. היו שבעה מיליון שקל. הכסף הזה הלך מהשוטף שגבינו, זאת אומרת: במקום להשקיע את זה בחינוך ובשיפור התשתיות בתוכנית הבראה, שילמנו על תוכנית הבראה בלי תוכנית הבראה, וזה מה שיצר את הקשיים לעשות את דברים יותר גדולים ברשות.


התוכנית שהוצגה במשרד הפנים ב-2009 היתה ש-92 מיליון שקל זה הגירעון, חוב מתגלגל 12% - יש מושג שנקרא שאנחנו משלמים אותו בשוטף, מגלגלים אותו, של 5.5. מיליון - הקטנת הסדר נושים בחמישה מיליון, גבייה ופיגורים לכיסוי גירעון שבעה מיליון. למעשה, לכיסוי 74.5 מיליון - זה כרגע עומד על הפרק.

איך תוכנית ההבראה היתה מחסלת את החוב הזה?

תוכנית ההבראה היתה סוגרת לנו את זה, והיתה יוצרת מצב שאת 13.5 המיליון ששילמתי לתוכנית ההבראה, לגירעונות, הייתי משקיע בחינוך ובתשתיות.

לכמה שנים תוכנית ההבראה - - -?

שנתיים.

אתם יכולים לעמוד בשנתיים?

בקלות, אנחנו משלמים נלוות לחובות ולכל מה שמסביב בערך שישה מיליון שקל. אם תוכנית ההבראה מסתדרת, אנחנו נחזיק גם בפק"מ כבר בשנה הראשונה כסף.

אדוני היושב ראש, בהסכם של ראשי הרשויות עם ממשלת ישראל, ירכא נכללת ומוקצה לה תקציב. התקציב הזה נכלל - - -

חוץ מתוכנית ההבראה?

לא, זה בתוכנית הבראה. אז ירכא נכללה בתוכנית.

נכללה בתוכנית, והיינו צריכים לקבל 6.5 מיליון שקל באותו הסכם, כולנו חתומים עליו. לא קיבלנו אגורה; למעשה, כולם קיבלו. אני רוצה להיות ממלכתי. חזית מאוד רחבה של היישוב הזה בהרבה קשיים, התשתיות הרוסות. כדי לסדר את היישוב הזה, צריך 300 מיליון שקל. יש שם כבישים שהם בגדר סכנת נפשות. לכן אם תתחיל תוכנית הבראה, בלעדיי או אתי, זה ויכוח פוליטי, אני חושב שאני עושה היום מלאכה נאמנה בתקופתי. למרות כל הקשיים, אפשר להגיע לתוצאות פנטסטיות.

שמשרד הפנים יתייחס לכל הטענות. שמענו את ראש המועצה, לנו יש נתונים - - -

גם משרד הפנים ידבר, גם אתם תדברו, רק סבלנות.

זה לא סוד שוועדה קרואה מגיעה בעקבות מצב קשה של היישוב וחוסר תפקודו, וזה לא סוד שוועדה קרואה מסיימת את תפקידה כשהיישוב עצמאי. אנחנו שומעים שהיישוב די עצמאי, למה הוא עצמאי? המערכת יציבה, תוכנית ההבראה אושרה כבר ביוני 2009, אחוזי הגבייה גבוהים.

פרקטית היא לא מתקיימת.

אם היא לא מתקיימת, הוועדה תימשך, זה מה שאתה אומר.

זאת אומרת לא מיישמים את הדוח.

אחוזי גבייה גבוהים זה שלב ראשון.

אתה אומר: למעשה, הכל בסדר, אבל - - -

הכול בסדר – לאחר מכן צמצום הפיגור בשכר, לאחר מכן שולמו תשלומים לספקים, אושרו חובות עבר, כשלכל עירייה במדינת ישראל, במיוחד בפריפריה, יש חובות עבר. לעיריית טבריה יש 180 מיליון חובות עבר, אבל יש לה ראש עיר ואין לה ועדה קרואה. לכן אני אומר שהגענו למצב מצוין, היישוב יכול לעמוד בפני עצמו, היישוב יכול לקיים את עצמו, אפילו שמעתי שיהיו יתרות של אג"חים, אני לא יודע לכמה עיריות במדינה יש אג"חים.

אתה צודק, כל היישוב ככה.

אם היישוב הוא כזה, הוועדה הזאת צריכה להפסיק את עבודתה ולהכריז על בחירות תוך חצי שנה עד שנה. שהשר יקבע תאריך לבחירות ויאפשר לתושבים לנהל את העיר מנקודת היציאה של הוועדה הקרואה, והעיר ברוך השם תתקיים ותהיה עצמאית. כי אם המצב של העיר כל כך גרוע, הוועדה תמשיך לתפקד, אבל ברגע שהעיר הזאת מתקיימת ומגיעה למצב טוב, עכשיו אתם צריכים לשלוט ולקיים בחירות ביישוב כדי לבחור מישהו מכם שימשיך לנהל את היישוב.

גוף חיצוני שעובד בגבייה או גורמים מחוץ לכפר, טוב להם שהמצב תקוע.

תודה רבה, אדוני. אני מבקש לשמוע את נציגי משרד הפנים. ששי, ברוך הבא, מזמן לא ראיתי אותך. שמענו כאן את דברי יושב ראש המועצה ושמענו כאן את דבריו של חבר הכנסת ציון פיניאן וגם ראינו את הנתונים. אם אכן יש תוכנית הבראה, למה היא לא מיושמת? הרי בכל זאת לא מדובר פה במועצה שנבחרה, מדובר במועצה ממונה שנשלחה על ידי משרד הפנים. השאלה היא אם אכן, לפחות כפי שהדברים הוצגו, לכאורה המצב טוב, למה אנחנו ממשיכים באותה מתכונת?

אני חושב שברור לכולם, שהוועדה הקרואה מונתה לירכא בגלל המצב הקשה שלה, לא בגלל הדברים האחרים, מצב קשה מאוד. היא מונתה בגלל המצב הכספי והניהולי הקשה שהיה במועצה. לצורך זה הוקמה ועדה, כדי שתתחיל לשקם. אני לא רוצה להתייחס כרגע לנתונים של שנת 2009, כי הם עוד לא נבדקו על ידינו, אבל אם באמת הנתונים האלה מראים שיפור, זה רק מראה על הצלחת הוועדה ועל התפקוד שלה.

על הצלחת הוועדה וסיומה?

זה לא תפקידו, זה לא התפקיד שלהם לקבוע, האם הוועדה צריכה לסיים את תפקידה. בשביל זה יש קובעי מדיניות במשרד. הם אנשי המקצוע שעובדים עם מספרים.

תוכנית ההבראה של ירכא, לאור הגירעונות הגדולים האלה, גם דורשת מקורות תקציביים אדירים, שלא עומדים כרגע לידי המשרד. כרגע המשרד בכל מקרה מנהל מול משרד האוצר דיונים על תוכניות הבראה של כלל הרשויות המקומיות שירכא תהיה ביניהם.

מה שאדוני אומר כרגע זה שבעצם תוכנית ההבראה של ירכא אושרה, אבל היא לא מתוקצבת?

לא אושר תקציב תוכנית ההבראה של ירכא. במסגרת ההסכם עם המגזר הדרוזי שהיה לאחרונה, ירכא לא נכללה בסיפור.

אבל זה לא מה ששמענו עכשיו.

מאיזה חודש? לאיזה הסכם אתה מתייחס?

האחרון.

האחרון? אתה יודע מתי היה?

יפה, והיא כן נכללת, לא שמעת את חבר הכנסת עמאר?

היא נכללת.

אני יודע שבמסגרת הכסף היא לא נכללה, במסגרת התקציבית.

תבדוק על מה חתמנו. ירכא נכללת שם, ואנחנו חתמנו על זה.

יש פה איש מקצוע, שמכיר את זה.

רוצים להגיד לך שחותמים על נייר שלא שווה.

מה שאומר פה נציג משרד הפנים זה שנכון שיש תוכנית הבראה, נכון שישבו עם הרשויות הדרוזיות, אבל לפחות לקטע של תוכנית ההבראה בירכא - וכרגע אני לא רוצה להתייחס לכלל התוכנית הזאת, אבל לגבי תוכנית הבראה נכון לרגע זה, אדוני ותאמת את הדברים - אין כיסוי תקציבי. מה אתם מצפים, רבותי?

בוא נשמע את האוצר.

אני שמעתי משהו אחר משר הפנים עצמו במליאת הכנסת. במליאת הכנסת שר הפנים אמר: אני יכול לבשר - - -

אני מאמין לך שזה מה שאמר נציג משרד האוצר, אבל כרגע כשאני יושב פה מול אנשי המקצוע והם אלה שמנהלים את ספרי החשבונות של המשרד, גם יש לי קצת היכרות עם ששי, אז אני גם סומך עליו.

אני סומך יותר על שר הפנים.

בוא נצא מנקודת הנחה שהשר אמר במליאה שאכן יש, ונצא מנקודת הנחה שיש, ומפה נמשיך קדימה, אם זה מאושר בנושא התקציבי. אם זה לא מאושר, זאת המלחמה של כולנו יחד.

נציג משרד האוצר נמצא פה?

דבר ראשון לגבי מסגרת תקציבית, באמת כמו שנציג משרד הפנים אמר, יש המון דיונים שנעשו כבר בנוגע לסיכום תקציבי, למסגרות בשביל תוכניות הבראה. הסיכום הזה בשלבי סיום.

שמעתי את זה לפני ארבעה חודשים.

תלוי במשרדים. אם שני הצדדים ירצו, אפשר לחתום עליו מחר בבוקר.

כן, אני יודע. אתה זוכר את הדיון האחרון שהיה בוועדת הכספים?

מחר בבוקר לוקח חודשים.

כבר התרגלנו, זה בסדר.

משרד האוצר העמיד שם מסגרת.

זה כמו הבטחת ראשי רשויות, שנה וחצי אנחנו דנים בנושא הזה, ועדיין לא קרה דבר.

אם שני הצדדים יסכימו, אפשר לחתום מחר, אז מי מעכב את זה?

שני השרים רבים ביניהם.

בלי קשר, גם בלי מסגרת תקציבית כוללת לתוכניות הבראה, משרד האוצר אף פעם לא אמר שהוא מתנגד לקדם בצורה פרטנית על בסיס דוח בודק תוכניות הבראה. בשנה שעברה היו תוכניות הבראה שקודמו, עם תוכניות הבראה על בסיס מתכונת פרטנית, על בסיס דוח ברודט כמו שאמרתי. אנחנו לא מתנגדים לקדם את זה.

היום אם יש תוכנית הבראה לירכא שהיא מאושרת - - -

אני לא יודע מה זה מאושרת.

אז אני אסביר לך. אם אתה לא יודע מה זה מאושרת, אני יכול להסביר לך.

אם אנחנו נקבל ממשרד הפנים בקשה, כולל דוח בודק מפורט ומסביר והמלצות ממשרד הפנים, משרד האוצר יבחן את זה בחיוב.

כשאני מדבר על תוכנית הבראה מאושרת, זה אומר שכאשר יושב הצוות המקצועי של המועצה יחד עם הצוות המקצועי של משרד הפנים, הם מכינים איזשהו תוואי לתוכנית הבראה והמועצה הכינה והגישה את זה.

אדוני שם לב שהוא אמר שני דברים מנוגדים?

המשרד אישר את תוכנית ההבראה, מבחינתי היא מאושרת וצריך לגשת לביצוע. כשזה לא מבוצע, בכל יום שעובר, אתם גורמים לכך שהרשות המקומית תיכנס לעוד גירעון ולעוד גירעון, כי מה יכול לעשות ראש המועצה? כמה הוא יכול לגבות, כאשר הוא לא מקבל? אני אומר לחברים, ירכא עדיין במצב טוב. אנחנו מכירים רשויות מקומיות, שגם את מענקי האיזון לא יעבירו להן. אני שומע, לשמחתי, שמענקי האיזון כן מועברים, הבעיה היא תוכנית ההבראה. אני שואל את אנשי משרד הפנים, אם משרד האוצר אומר - מבחינתם אין בעיה, או שאתם עושים הכל כעסקת חבילה אחת של כל הרשויות המקומיות, או שאתם הולכים לגבי ירכא באופן פרטני לאשר את זה, כי זאת מועצה ממונה, היא לא כמו כל המועצות האחרות. אלה נציגים של הממשלה שיושבים שם והם אמורים לנהל את המועצה. אדוני, השאלה מופנית לנציגי משרד הפנים, למה אתם לא מאשרים את תוכנית ההבראה ונותנים לה לצאת לדרך?

לגבי האמירה האחרונה, ביולי 2009 היה דיון על 12 רשויות במגזר הדרוזי, שתיים מתוכן הוצאו החוצה, ירכא ועיר הכרמל.

למה?

אל תשאלו אותו למה, תשאלו את מי שהוציא אותה.

אלה העובדות. הן הוצאו החוצה ולא דנו בהן בנושא תוכניות הבראה למגזר הדרוזי. לגבי האמירה הזאת של תוכנית פרטנית, אנחנו נבחן את זה. בעיקרון המשרד לא רוצה לעבוד עם תוכניות פרטניות לגבי אף רשות, אלא רוצה לעבוד עם מסגרת כוללת. ברגע שתאושר מסגרת כוללת לתוכניות הבראה, הוא יתחיל לעבוד עם כל הרשויות.

הבנתי, תודה רבה.

אדוני היושב ראש, זאת לא פעם ראשונה שהנושא של ירכא עולה על שולחן הדיונים, גם במליאה. היום אנחנו מנסים לדון על תוכניות האוצר, אם יש תוכנית הבראה והאם אושרה או לא. לגבי הסכסוך על 400 מיליון ש"ח שמדברים עליהם שר הפנים ושר האוצר, אנחנו כבר מלווים אותם יותר משמונה חודשים וגם היום שומעים אותה תשובה, זאת אומרת: זאת לא הבעיה כרגע אם תוכנית ההבראה של ירכא אושרה או לא אושרה.

יש פה מכתב ממשרד הפנים מהשני ביוני 2009, שמופנה ליושב ראש הוועדה: "הריני להודיעך כי תוכנית ההבראה למועצה מקומית ירכא אושרה עקרונית על ידי משרד הפנים והרשות נדרשת להחל ביישומה. נוכח אי אישור תקציב המדינה - אבל אישרו את תקציב המדינה - פועל משרד הפנים לגיוס מקורות המימון הנדרשים להסדר ההבראה של הרשות. עם קבלת מקורות המימון יוכן לרשות הסדר הבראה לחתימה".

אדוני, אתה שמעת את אחד המנהיגים, שאמר יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. זה כנראה מתאים לכל הממשלה, לא רק למשרד ראש הממשלה, ואלה דברים מוכחים גם בכתובים. אנחנו לא נערב את סגן השר, יש לו כוונות טובות, אבל זה אומר שהממשלה הזאת לא יודעת מה היא עושה.

בוא לא נדבר על הממשלה הזאת, נדבר על ירכא.

אם המטרה היא לסמן "וי" שקיימנו דיון על נושא ירכא, הצלחנו, ישבנו ובאנו לפה ושמענו את כל הצדדים, ואני אומר את זה לסגן השר וגם לחבריי. אם המטרה היא שתהיינה בחירות, אנחנו צריכים שתהיה לנו עמדה פה בוועדת הפנים והגנת הסביבה.

אני מצטער שאני מפסיק אותך, אבל שתדע, שכולנו יכולים להיות שותפים לאותה דעה ולאותו מצב, אבל ברגע שהרשות המקומית הולכת לבחירות, אני מודיע לך שמשרד הפנים ומשרד האוצר לא יעבירו שקל אחד לא לתוכנית הבראה ולא לשום דבר. ההוכחה היא דליה ועוספיה, ואני מפנה אותך לשם. תבדוק את הנושא ואת מה שאני אומר לך.

אני מסכים.

יש עוד הוכחה, שירכא כבר ארבע שנים לא קיבלה דבר, אז למי נאמין? לדליה ועוספיה או לירכא?

מה שאמר רפיק כרגע נכון.

לכן אני לא בכדי אמרתי, שעמדת הוועדה צריכה להיות ברורה וחד-משמעית בפנייה לשר הפנים. חבל שהוא שולח מישהו, שלא מעודכן במכתבים שהמשרדים מוציאים. אין לי טענות לפקידים, כל אחד עושה את העבודה שלו.

לא, הוא מעודכן. הוא יודע את זה.

אם הוא מעודכן, אני נורא מצטער – אנחנו חתמנו חברי כנסת - - -

אגב, נציג משרד הפנים היה פייר עד הסוף.

מאה אחוז, לכן כשחתמו על הסכם וירכא היתה בפנים, אני יודע שהוציאו את ירכא, דליה ועוספיה, כי היו שם ועדות ממונות או ראשי ועדות ממונות.

היה להם נוח לעשות את זה.

נכון, ואז הוציאו אותן. אם המטרה שלנו היא להביא לבחירות בירכא, זאת צריכה להיות ההמלצה של הוועדה, לקבוע מועד לבחירות. ציינת שירכא זאת דוגמה, אבל יש עוד המון רשויות שגם התחייבו להן ודיברו על התחייבויות ברורות, ולא עמדו בהתחייבויות. אנחנו צריכים לקבוע לנו רף, והרף הוא שאם אנחנו רוצים לטפל בצורה יסודית, כי לא בכדי כל מי שיושב פה - וזה חלק קטן מאנשי ירכא - יודע מה המצב בירכא היום לגבי הבחירות ולגבי שינוי המצב. אולי בכלל לא צריך דבר מהאוצר וכל אחד ינהל את חייו כפי שהוא רוצה? אני ממליץ שתהיה החלטה לקיום בחירות מיידי, לא תוך שנה. מיידית שילכו לבחירות ויחליטו מה גורלם.

זה מזכיר פושע שעשה עבירה, הכניסו אותו לכלא, וכשהוא יושב בכלא כל פעם גילו עוד עבירה והאריכו לו את המעצר. זה מה שקורה עם ירכא. התחלנו להמריא ב-2006 ודבר לא קרה.

עד איזה שנה אדוני היה ראש המועצה?

הוא הנבחר שפוטר.

כשהגירעונות התחילו להתגלגל, לא היינו שם. לא הודיתי לכבודו ולכולם על היוזמה לכנס את הוועדה ואת כל החברים. כשפיזרו את המועצה, בהתחלה לא רצינו ואחר כך אמרנו: אולי זה לטובה, אולי משרד הפנים באמת ייקח את המועצה ויוציא את ירכא מהבוץ. הרי כולנו נבחרנו ורצינו לשפר את המצב, ובגלל שלא יכולנו, חשבנו שמשרד הפנים הולך להאיץ, לא להחזיר את הגלגל אחורה. אני לא מבין מה עשו. בשנתיים וחצי הצלחנו לשפר יותר משלוש שנים וחצי. משרד הפנים הוא בעל הבית. אני חושב שקל להם היום להוציא אותנו מכל תקציב, כי אין מי שיעשה הפגנה ואין מי שיבוא ויתחיל לדבר. בירכא הוקם ועד מעקב אחרי כל התהליכים של המועצה, עם הרבה תיאומים, עם הרבה גיבוי לוועדה. הנה יושב הראש שיושב פה. אנחנו גיבינו אותו, עזרנו להם לגבות, כדי שירכא תצא מהבוץ הזה, אבל ירכא ממשיכה לשקוע. אנחנו כבר לא מאמינים שהוועדה הזאת יכולה לעשות משהו.


לפני שנתיים, שלוש לא חשבנו בכלל על בחירות. אתה יודע מה? חשבנו שאולי הוועדה תצליח לעשות משהו. פעם היתה תקופה של הוועדה שנתיים והם האריכו את זה. אם זה היה שנתיים, מה היו עושים? אני לא יודע, אותי אחרי שנתיים וחצי פיטרו. הם נמצאים שלוש שנים, אז שיפטרו אותם. אני הגעתי לאותה מתכונת כמו שלהם, אז שיפטרו גם אותם ויביאו ועדה מאלוהים, אני לא יודע. שמישהו יתקן את המצב הזה, או שיחזירו לנו את הכדור, כי מה שאנחנו הצלחנו לעשות גם הם עושים. אני חושב שאנחנו הצלחנו לעשות יותר. יש פה הרבה אנשים מירכא, שכל אחד יכול לקחת את השרביט עם תמיכה של כולם ולהוציא את העגלה הזאת מהבוץ.

אני חושב שבדיון הזה צריכים ללכת קצת מעבר לעניין של קביעת בחירות תוך שנה או לא וקצת יותר להעמיק בנושא, כי הרי המטרה המוצהרת מאחורי פירוקי המועצות היא המצב הכספי הגרוע של המועצה. אני זוכר שבכנסת שעברה היה דיון, נכח אז יושב ראש המועצה, לפני הפירוק, והוא צעק בהרבה יותר מאשר צעק עכשיו, והוא אמר: תנו לי הזדמנות, אני נבחרתי כיושב ראש מועצה חדש, ואחר כך תבדקו אותי. אם לא, נפרק, כי הגענו למצב "על הפנים" של המועצה מכל הבחינות.


עכשיו גם יתקן אותי יושב ראש המועצה הממונה, גם אם יעבירו את הכספים האלה לפי תוכנית הבראה, אם כבודו אומר שיש פועלים שלא קיבלו את המשכורות שלהם 17 חודש עם כל התשלומים הנלווים לזה עם הלנות השכר וכל מה שמתלווה לזה - ויתקן אותי גם יושב ראש המועצה הממונה - אני לא חושב שגם אם יתנו את ה-74 מיליון שקל זה יציל.

לא, זה יציל לגמרי.

לכן כבודו, אני חושב שהנקודה העקרונית במה שנאמר בתשקיף הזה בעמוד 3 לגבי אי אישור תוכנית ההבראה - את זה אי אפשר לגלגל לאנשי ירכא וגם לא ליושב ראש הוועדה הממונה. השאלה שהוועדה צריכה לשאול היא למה התוכנית מיוני 2009 לא אושרה, כאשר היום אנחנו ב-2010.

היא אושרה, לא תוקצבה.

לא תוקצבה. מה שמענו מנציגי המשרדים? שמענו דבר והיפוכו, במיוחד על ידי נציג משרד האוצר. נציג משרד האוצר אמר קודם: יש שני צדדים, ואם יחתימו, הכל ירוץ. מה ששמענו מנציג משרד הפנים: לא, יש לנו תוכנית כלפי משרד האוצר, שאנחנו נלך – ויתקן אותי אם אני טועה – על תוכנית הבראה כוללת, של כל הרשויות, לא נלך נקודתית על כל רשות ורשות.

אני חושב שכאן אפשר לקחת את ירכא, היות והיא נושא הדיון היום, ולנתק את זה מהמחלוקת הזאת בין שני המשרדים ולהגיד: יש תוכנית, בואו נדון בתוכנית הזאת ספציפית, בלי קשר. מה עוד שישנה הבטחה ממשלתית, אם יתברר - למרות שאני אמרתי את זה בזמנו - שהחוזה שהממשלה חתמה עם ראשי הרשויות הוציא את ירכא, אני חושב שיש פה מעשה תרמית רציני ביותר. אני אבקש שהוועדה תיתן את הדעת על הנושא הזה.


כבודו, אם יורשה לי להרחיב, אתמול יזמנו דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. לפי הנתונים שפורסמו, ראו זה פלא, שכאשר מדברים על כך שהדרוזים שמשרתים בצבא וממלאים את החובות ולכן צריכים לקבל את הזכויות, התברר לפי הנתונים, שבעוד שבסקטור היהודי כל מטופל מקבל כ-2,200 שקל, באופן כללי בסקטור הערבי זה 1,050 שקל והפלא הוא שאצל הדרוזים זה 880 שקל. כנראה שיש פה איזושהי מדיניות. לכן הזעקה שקמה לא מזמן - והנה אני מנצל את ההזדמנות שחבריי גם נמצאים פה - שיש צורך לקיים ועדת חקירה שתבדוק את כל מה שנעשה בעדה הזאת, אני חושב שהעניין הזה צריך להיות על סדר היום, כי איפה שלא תשים את היד, יש פה משהו שבאמת קשה להבינו.


כבודו, אני אסיים ואומר – אולי הדברים קצת לא ינעמו לאנשי ירכא, אבל על הוועדה לקבוע שתוך תקופה מסוימת, כמה חודשים, תתקיים ישיבת מעקב, אחרי כן יישום או לא יישום תוכנית הבראה, מה התקדם בנושא הזה, ואז תדון בעומק על עניין הבחירות, כי אני חושב שמה שיקרה זה שכולנו נבכה יותר מאוחר, אם המצב הזה לא יתקדם.


בלי שייפגעו חבריי חבר הכנסת סגן השר איוב קרא וחמד עמאר בהיותם חלק מהממשלה, אני לא יודע למה הוועדה צריכה לדון במקרה הזה, כאשר כפי שאנחנו מבינים, הבעיה במשרד האוצר ומשרד האוצר לא מפקיד כסף.

מאחר שהייתי מאדריכלי ההסכם הזה, אדוני היושב ראש, אני מרגיש בזוי. אני מצטרף אבסולוטית למה שאמר חבר הכנסת סעיד נפאע. חבר הכנסת נפאע אמר דבר נכון על פקידי הפנים והאוצר, זאת תרמית לשמה. אסור היה לכם לעשות את זה. ירכא, דליה ועוספיה היו צריכות להיות בתוך ההסכם הזה.

מה אתה רוצה מהם? תפנה לשר הפנים, מה אתה רוצה מהם? תפנה לממשלה שאתה יושב בה.

אני רוצה להבהיר את השאלה הזאת.

אני מכיר את הבעיה.

אדוני סגן השר, אני מפנה את השאלה הזאת לנציגי שר הפנים. אמרתם פה אמירה, אני רוצה לחדד אותה ולדעת אם היא נכונה. יש בידי כאן מסמך, שמראה את ההסדר של כל הרשויות הדרוזיות. ששי, אתה אמרת קודם שירכא, דליה ועוספיה הוצאו מההסכם הזה, האם זה נכון?

אני יכול לראות את המסמך?

בבקשה. תבדוק את זה ששי, תן לי תשובה ברורה לפרוטוקול. אני מוכן לחכות חמש דקות, תלמד את הנושא ותיתן לנו תשובה ברורה. אם זה נכון, זה מקומם.

בטח שזה מקומם.

אם זה לא נכון, צריך למצוא את התיקון.

אדוני היושב ראש, אני דיברתי עם מנכ"ל משרד הפנים, והוא אמר לי בהתחלת מאי: תוך שבועיים תהיה תוכנית הבראה בירכא.

אדוני היושב ראש, ראש הוועדה, סגן השר, חברי הכנסת וחברי הוועדה, קהל נכבד, אנחנו כמה שנים סובלים מכל המאבק הזה שנמצא בירכא. ממשלת ישראל החליטה לפרק את המועצה ולהביא ועדה קרואה. בירכנו את הוועדה הקרואה ועזרנו לוועדות הקרואות שבאו, והן לא תרמו ולא עשו דבר. להפך, הן העלו את גירעונות המועצה המקומית ירכא. הגבייה עלתה והגירעון עלה.

בירכא היו שתי מפלגות גדולות. היו 40 שנה מלחמות בינינו, והיום זה נגמר. אנחנו היום מאוחדים בירכא. היום כל ירכא קול אחד, אכפת לנו מדבר אחד, רק האינטרס של הכפר, ולא מעניין אותנו דבר אחר. ראש הוועדה שקיים עכשיו נכשל, ואנחנו עמדנו לצדו הרבה זמן. משרד הפנים חתם אתנו הסכם, שעד ה-30 ביוני כשמיישמים את תוכנית ההבראה יתנו לנו מועד לבחירות. לא זה ולא זה התקיים. אדוני ראש הוועדה שקיים היום, זה היום האחרון שלו. אנחנו מבקשים ממנו שיפנה את ירכא. אם משרד הפנים יחליט לשלוח ראש ועדה חדש, אנחנו נאפשר זאת – סליחה שאני מדבר כך – רק אם יש לו תוכנית הבראה לירכא כשיש מועד בחירות. אתם אילצתם אותנו לדבר ככה, אתם מעמידים אותנו לקיר והופכים אותנו לאנשים אלימים. אנחנו אנשים טובים, תושבים טובים, אל תכניסו אותנו לדברים שאנחנו לא רוצים להיכנס אליהם.

יושבים פה בשולחן הזה אנשים מכובדים, שכולם רוצים בטובת ירכא. הנימה הזאת של איומים - - -

לא איומים, אני מדבר בכאב לב.

אני מבין את הכאב, אבל זה לא מכובד ולא ראוי ליישוב ירכא. ואני מכיר את המקום הזה באופן אישי ויודע על מה אני מדבר, ולכן אני מציע פה לנושא הזה אל תיכנס.

אמר פה חבר הכנסת סעיד נפאע - ואני מקבל את מה שהוא אומר, הוא אמר אמירה נכונה, רבותי - שיש פה שני דברים, יש מה שנקרא תוכנית הבראה ותקציב וכל מה שקשור לזה, ויש נושא שני שהוא הבחירות. אני מקבל את הגישה שלך להפריד בין שני הדברים, כי אני חושב שזה הכי חכם להגיד שקודם כל היישוב צריך לעמוד על הרגליים, כי אם לא יעמוד על הרגליים, שום דבר לא יקרה. אז יבוא ראש מועצה חדש שייבחר, ואחרי כמה חודשים שוב פעם הולכים לבחירות חדשות. זה לא מה שהתושבים רוצים, התושבים רוצים קודם כל בראש ובראשונה יציבות. אחרי זה אני חושב שכדאי שנתקדם, כי יש פה עוד הרבה דוברים, שאני רוצה לאפשר להם לדבר.

אדוני היושב ראש, אורחים נכבדים, יש לי מספר הערות בעניין הזה. אל"ף, כבוד היושב ראש, לאחר הסקירה ששמענו מיושב ראש הוועדה הקרואה, נשאלת השאלה מה הוועדה הקרואה במציאות הקיימת, ללא תקצוב תוכנית ההבראה, מה היא עשתה מעבר למה שראש המועצה הקודם עשה או יכול היה לעשות, מה היא שינתה מבחינה מעשית.

שנית, חלפו שנים מאז שמונתה ועדה קרואה ועד היום. אנחנו יודעים שיש עיכוב שנגרם על ידי הוויכוח בין משרד האוצר לבין משרד הפנים. הכלל הוא בחירות, ועדות קרואות זה יוצא מהכלל, ואם ועדות קרואות הן יוצא מהכלל, הן צריכות להיות גם יוצא מהכלל במסגרת הוויכוח הקיים בין משרד הפנים לבין משרד האוצר. התקצוב שלהן - צריך להוציא אותו מהוויכוח הקיים, צריך לאשר את תוכנית ההבראה ולתקצב אותה ללא קשר לפתרון הכולל, שאמורים להגיע אליו לגבי איך מתקצבים את תוכניות ההבראה. הרי זו ועדה קרואה, מי שמינה זה משרד הפנים. מי שלא מתקצב אותה זה משרד הפנים, שהוא זרוע של הממשלה. יוצא שהממשלה מינתה ועדה, הממשלה לא מתקצבת אותה, מכשילים את הממשלה, והתושבים משלמים את המחיר, והיום באים ואומרים: אנחנו לא יכולים להכריז על בחירות. למה אי אפשר להכריז על בחירות? כי תוכנית ההבראה לא תוקצבה. מה התושבים אשמים? מה הם אשמים?

לכן אדוני היושב ראש, צריך להגביל זמן. קביעת מועד זה גורם חשוב, זה מדרבן את משרד הפנים, זה נותן תקווה לתושבים. לא יכול להיות ש-80% מהוועדות הקרואות הן במגזר הערבי, ואני העליתי בשבוע שעבר את התופעה הזאת של ועדות קרואות במגזר הערבי בכלל. פחות מ-20% במגזר היהודי, למרות שהמגזר הערבי, כולל הדרוזי, הוא 20% מכלל האוכלוסייה. לכן יש בעיה בעניין הוועדות הקרואות, אבל הבעיה היותר עמוקה היא שכאשר מקימים ועדה קרואה או ממנים אותה, לא דואגים להצלחתה, כדי שתסיים את המלאכה בהקדם האפשרי.


לכן לדעתי הוועדה והמנדט שיש לה, אל"ף יש פה התחייבות שהיתה לפני שנה, שלא יכול להיות שמשרד הפנים שולח לנו הודעה ביולי 2009 שאישרו את התוכנית, ושנה היא לא מתוקצבת, למרות התחייבות של הממשלה. שנית, כאשר יש הסכם לגבי כלל הרשויות, דווקא את הוועדה הקרואה מוציאים מיישום ההסכם? זה דבר שהוא תמוה לחלוטין.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, סגן השר, תושבי ירכא יקרים, אני רוצה להבהיר כמה נקודות. אחת, השר אלי ישי עד עכשיו במשך יותר משנה וחודשיים לא חתם על פירוק מועצה אחת, לא במגזר הערבי ולא במגזר היהודי.

למעט ינוח-ג'ת.

ברשותך, אני אבהיר גם את זה. אם היית מחכה עוד דקה, לא היית שואל את השאלה הזאת.

חשבתי שאולי שכחת.

מלבד המועצות שלא הצליחו להעביר את התקציב שלהן, ואז החוק מחייב את השר לפזר את מועצותיהן. אז השר מאוד מעריך את רצון העם, רצון הבוחר.

שנית, למה ירכא, דליה ועוספיה הוצאו מההסכם של הדרוזים, שהוא בסך הכול 319 מיליון שקל? כי הגירעון שלהן גדול מאוד.

אני אתקן אותך, 361 מיליון שקל.

לא משנה.

דבר על ירכא יותר טוב. אני מבקש ממך לדבר על ירכא.

הוא קיבל רשות דיבור, והוא ידבר על מה שצריך. בבקשה, אדוני.

מאחר שהתקציב שהוקצה להבראת הדרוזים היה קטן מדי והשר ממשיך ללחוץ על הממשלה ועל האוצר להגדיל את תקציב משרד הפנים – אם אנחנו נסתכל על מענק האיזון ב-2009, הוא היה 1.6 מיליארד, והיום הוא 2.4 מיליארד.

- - -

יש לתקן, ב-2009 זה שני מיליארד ו-500 מיליון, וב-2010 זה שני מיליארד ו-600 מיליון שקל.

סעיד, אל תיכנס למספרים.

יש פה חברי ועדת כספים שאישרו את זה.

אני מאוד מעריך את העבודה שלכם ואת מה שעשיתם, אבל הרשויות פורקו, עם כל הכבוד לכם.

לא, אתה אמרת מענקי איזון, מענקי איזון זה שני מיליארד ו-600 מיליון.

לגבי תוכנית ההבראה של ירכא, הרי יש הרבה תוכניות הבראה חדשות, שנמצאות על שולחן משרד הפנים. משרד הפנים לא יכול לתקצב את התוכניות האלה, כל עוד לא יועבר תקציב ממשרד האוצר. ברגע שיועבר תקציב ממשרד האוצר, תוכנית ההבראה של ירכא תהיה בין הראשונות שיאושרו ויקבלו את התקציב. תודה רבה.

ששי נציג משרד הפנים, אדוני, אני שוב חוזר אליך ושואל, אני רוצה הסבר מקצועי, למה ירכא הוצאה מהתוכנית של התמיכה ביישובים הדרוזיים.

באיזה רשות? מי החליט עליהם?

כמו שאמר סעיד, היקף הגירעונות והתקציב שהיה נדרש באותו רגע לא עמדו לרשות המשרדים. להסכם עם המגזר הדרוזי הוקצו 65 מיליון שקל, זה התקציב שהיה. במסגרת זאת לא היה ניתן לכלול את ירכא, שתוכנית ההבראה שלה דרשה סכומים אדירים, כמעט יותר גבוהים מכל התקציב שהוקצה לכלל הרשויות. לכן באותו רגע לא היו מקורות לנושא הזה, אז הוא הוצא.

איפה החתימות של השרים, של חברי הכנסת ושל האוצר? איפה החתימות שלהם?

אני חושב שצריך לעשות הסכם עם פקידים, לא עם שרים.

אל - - -

יש ממשלה אטומה ושני שרים שחתמו, והם מטעים את עצמם.

אדוני היושב ראש, אני תושב ירכא. מגיע לי כמו שמגיע לתושב ערד. פירקו את ערד ואת ירכא באותו יום. אני רוצה לשאול אותך, למה קיימו בחירות בערד לפני כמה חודשים. אני תושב ישראל, כמו תושב ערד. מגיעות לי בחירות כמו לתושב ערד. אני רוצה תשובה, למה קיימתם בחירות בערד ואצלנו לא. יושב ראש הוועדה הראשון הלך, השני הלך ויושב ראש הוועדה עוד קיים פה. אני רוצה לדעת למה קיימו בחירות בערד ואצלנו לא.

שאלה טובה.

יש לי הרגשה שאני לא תושב ישראל. למה לתושב ערד מגיע ולי לא? אני לא מבין.

אני בטח לא יכול לענות לך, יש שיקולים למשרד והוא זה שקבע. אדוני, שאלת שאלה, אני יכול להגיד לך ממה שאני יודע, שערד לא היתה הולכת לבחירות, אם המצב הכספי שלה לא היה משתפר. הלוואי שתגיעו לאיזון שהגיעה אליו המועצה המקומית ערד.

השתפרנו יותר טוב מערד.

אנחנו השתפרנו, אבל אין תקציבים שישפרו. הממשלה לא נותנת, משרד הפנים לא זורם אתנו, זאת הבעיה.

אדוני היושב ראש, סגן השר, חברי הכנסת, עוזר שר הפנים, תושבי ירכא הנכבדים, מכובדיי, סליחה על האיחור ועל כך שלא יכולתי להגיע קודם בגלל פקקי התנועה, כי רציתי להיות נוכח מתחילת הדיון. אני באתי להציג את עמדת הפורום. אנחנו נגד ועדות קרואות בכל היישובים הדרוזים מכמה סיבות.

וכשמועצה לא מעבירה תקציב, אתה גם נגד זה? אתה יודע שזה חוק.

זה נגד החוק, אנחנו לא הולכים נגד החוק. כשהמועצה לא מעבירה תקציב, גם אפשר לבדוק לפרטי פרטים מה הגורם לאי העברת התקציב, האם מדובר בניהול היושב ראש או בניהול המועצה עצמה בגלל כל מיני מניעים. גם זה ניתן לא לשיקול דעת של השר ולא של אף אחד, אלא של החוק.

אני חוזר לעניין של ירכא. ירכא, מאז שפירקו אותה לפני שלוש שנים וחצי, עוד מעט ארבע שנים, אנחנו לא רואים שיש שיפור במועצת ירכא, אלא להפך, יש רק הידרדרות מכמה סיבות, שאני לא רוצה להיכנס אליהן, אבל בעיקר זאת עמדת המשרד שאו שהוא לא תומך בוועדה שהוא מינה, או שיש לו אינטרסים אחרים ביישובים שלנו. אנחנו דורשים בתוקף להחזיר את מועצת ירכא לתושבי ירכא, שתושבי ירכא יחליטו מי ינהיג אותם ומי יהיה יושב הראש אצלם.


אני חושב שבירכא יש מספיק אנשים אחראים שיכולים לנהל את המועצה שלהם עם תמיכה וליווי של המשרד, כפי שקורה בחלק גדול מהרשויות. הם יכולים להגיע למצב יותר טוב. תושבי ירכא מספיק אחראים. כפי שאמרתי בתחילת דבריי, פירקו את המועצה בירכא בגלל הגירעון והניהול שהיה פי שניים מהתקציב. הגירעון היום רק גדל ולא קטן, עם כל התוכניות.


לגבי ההסכם של המועצות שנגעתם בו, בזמנו דובר על כל הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות, 13 רשויות, כולל דליה, עוספיה וירכא, ובהסכם עצמו כל הזמן דיברנו על כך שרשות ירכא, רשות דליה ורשות עוספיה הן חלק מהרשויות הדרוזיות ושאנחנו לא מוכנים לוותר עליהן. כל הזמן נגענו בגרעונות שלהן, ורצינו שההסכם יסגור את הגירעונות של היישובים האלה. משום מה המשרד השמיט אותם, וזה מצריך בדיקה מעמיקה. אני מודה לכולם.

האמת, כמו שאמרו החבר'ה, הגירעון גדל, ואז מינו את הוועדות, ואפילו אגורה אחת לא הוזרמה ממשרד הפנים. אפילו רזרבת הכפר, כל הכפרים הדרוזיים קיבלו, מלבד ירכא שלא קיבלה - לא רק ההסכם עם הדרוזים, גם מהרזרבה של השר אף אגורה לא קיבלנו.


אני רוצה להגיד עוד הפעם, וזה לא איום, שאם יוחלט – חתמנו הסכם עם המחוז, המנכ"ל יודע הסמנכ"ל יודע, מנהל מחוז יודע וקצין המחוז יודעים, שיש לו עד ה-30 לחודש. מחר הוא יגיד לדוד נחום: תהיה לנו בריא, אבל מלבדו אף אחד לא ייכנס לירכא. לכן צריכים לקבל תוכנית הבראה ומועד בחירות. אנחנו לא תחנת ניסיונות, שכל יום מנסים מישהו אחר. לא נרשה לאף אחד לעשות מאתנו תחנת ניסיונות.

מוחמד ראמל, בבקשה אדוני, בקצרה. אני מבקש לא לחזור על הדברים.

אני לא אחזור.

אני יודע, אני סומך עליך.

כבוד הרב, חברי כנסת נכבדים, אנחנו שמנו לכם על שולחן כל חברי ועדת הפנים והגנת הסביבה מכתב ברור ב-27 לחודש, המפרט מה אנחנו רוצים. אני לא אחזור עליו. אנחנו ביקשנו שתהיה נציגות בכירה של משרד הפנים ושל משרד האוצר, כדי שתוכל לענות על הדרישות שלנו. עם כל הכבוד לפקידות שנוכחת פה, אני חושב שזה זלזול ופגיעה, שלאף אחד אין סמכות לענות לנו על השאלות.

כבוד הרב, אני רוצה לומר לך אישית, אני מתפלא שאתה יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה במשך שנה וחצי, ראית את המצב ואתה לא עשית דבר, כי אתה מכיר את ירכא כמו את כף ידך. כדי לא לחזור על כל מה שנאמר, אני אדם קצת מסודר, אמנם לא בכל דבר, אבל כתבתי משהו, שגם קשור לכפר ירכא בפרט ולעדה הדרוזית בכלל: כבוד הרב דוד אזולאי, יושב ראש הוועדה, חברי הכנסת הנכבדים, נציגי משרד הפנים, חברים יקרים, באתי לכאן בלוויית חברי הוועדה לאחדות ירכא ונציגי ציבור מכובדים, ועד שחרת על דגלו מטרה אחת ויחידה, טובת הכפר ירכא ועתיד מבטיח לבניו.

באתי לכאן להשמיע את זעקת בניי ונכדיי, שהם בני ירכא, ולומר לכם בכאב ובצער רב: די, עד כאן, מספיק, מספיק להתעלל בירכא ובבניו. אנו דורשים את אשר מגיע לנו בזכות ולא בחסד. אחינו היהודים, אתם נכשלתם אתנו, אנו הדרוזים. 62 שנים אתם מרעיפים עלינו שבחים, על המסירות, על הנאמנות ועל השירות למדינה, ומצד שני הופקעו, וממשיכים להפקיע, את אדמותינו. מ-336,000 דונם ב-48', נשארו לנו 116,000 דונם. אני בכוונה מחדד את הדברים, כי הבעיה נמשכת יותר מ-60 שנה. מצב כפרינו הסוציו-אקונומי בתחתית הסולם, רמת החינוך וההשכלה בכל שלביה בתחתית - תשאלו את חבר הכנסת נפאע, הוא יודע את זה - לפי דעת המומחים והסקרים שנערכו. האבטלה הורסת את בנינו, במיוחד את בנותינו, בהיעדר מפעלים. מאז קום המדינה לא הוקם מפעל אחד בכפרים הדרוזיים או מקומות תעסוקה במיוחד לנשים ולבנות. הרשימה ארוכה. הדבר גורם לאווירת נכאים ולתסכול, ואפילו בקרב המנהיגים המקורבים ביותר לממשלה. נכבדים, אנא תאמרו לנו בבקשה מה עלינו עוד לעשות בכדי לזכות בזכויותינו האלמנטריות, שזוכה להן כל אזרח במדינה דמוקרטית ונאורה. אנא קבלו החלטות אמיצות למען עתיד טוב יותר לכפרינו ולתושבינו, הצילו, הצילו.


כששלחו את עמרם מצנע - והיתה לי שיחה ארוכה אתו לפני יומיים - לירוחם, נתנו לו צ'ק של 26 מיליון שקל לפני שנכנס לירוחם. ירוחם מכפר נכשל הפכה להיות פנינת הדרום או הנגב. מדוע כשמדברים על הכפרים הדרוזיים, כל הכסף של מדינת ישראל, 350 מיליארד שקל, נעלמים, ששי? למה כשמדברים על הכפרים הדרוזיים הכסף נעלם? בירכא יש יכולות, עובדה שבני ירכא הוכיחו עצמם בתעשייה, בהשכלה וגם במסחר, שהם היום גולת הכותרת של הכפרים. אנחנו מבקשים תשובה חד-משמעית. אנחנו רוצים תוכנית הבראה מיידית והכרזה על בחירות.

תודה רבה, אדוני.

אריק שרון אמר: הפקידים דופקים את המדינה - - -

ראש העיר לשעבר ירכא, ג'וליס, אבו סנאן, ינוח-ג'ת, סאלח אבו ריש, בבקשה אדוני.

בוקר טוב לכולם, כבוד יושב ראש הוועדה הרב דוד אזולאי, סגן השר חברי איוב קרא, חבר הכנסת וקרובי חמד עמאר, סעיד נפאע, מגלי והבה וציון ידידי, דוד אתה מכיר אותי מוועדות קודמות כשכיהנתי כראש עיר לשעבר. כשקיבלנו החלטה, אתה וגם חבר הכנסת לשעבר, היום סגן השר איוב קרא, באמת נתתם כתף. הבקשה שלי היום היא שכולכם תתנו כתף, על מנת להציל את המצב של ירכא.

אני אומר חד-משמעית, מדיניות משרד הפנים בזמנו של מאיר שטרית נכשלה לגבי מועצה מקומית ירכא, והמדיניות של הרב אלי ישי נמשכת גם בעת הזאת. לצערי, הם הכשילו את יושבי ראש הוועדה. הם כפו על המועצה המקומית, כתוצאה מניהול כושל וכדומה, שתהיה עם ועדה קרואה. הם שלחו אנשים. הם צריכים לגבות אותם, הם צריכים להזרים להם כספים על מנת לחסל את הגירעון של המועצה המקומית.

הדבר הוא הפוך, הגירעון הצטבר, היום בהערכה גסה מדובר ב-117 מיליון שקל, וזה הולך ותופח. כל עוד הגירעון כל כך גבוה, אין דבר כזה שיהיו בחירות בכפר ירכא - בקיצור, זאת מדינה דמוקרטית, ואתם שוללים את הזכות הדמוקרטית של תושבי ירכא, אתם מייבשים את היישוב מכל הבחינות, גם מבחינה דמוקרטית, גם מבחינה חברתית וגם מבחינה פיננסית. מה נחום, למשל, אשם? הוא יושב ראש ועדה, הוא אשם בדבר אחד, שאין לו עוצמה לבוא למשרד הפנים ולהפוך את השולחן של מנכ"ל משרד הפנים וגם של השר. אם הייתי במקומו, הייתי עושה את זה.

אבל הוא מעוניין להשאיר את המצב תקוע כדי לשרוד בירכא.

לא, לא נכון, אין לו שיניים. בקיצור, אין לו שיניים, אין לו עוצמה. אני מבקש, כתוצאה מהמצב הקריטי במועצה המקומית פה, קודם כל תוכנית הבראה לאלתר, הזרמת כספים, ואחר כך מועד בחירות, ואני לא רוצה לחזור על הדברים של חבריי.

תודה רבה, אדוני. רבותי, אין ספק שהדיון היום הוא דיון כואב. כמי שמכיר את תושבי ירכא, שנעשה להם עוול לא צודק, אני מודה שאני לא ידעתי ששלפו את ירכא מתוכנית ההסדר עם הדרוזים ביוני 2009, ועל כך אני בשם חבריי מביע מורת רוח. בגלל שיש להם גירעון גדול, שולפים אותם מהתוכנית? אתה כרגע לא נושם, אז את מעט החמצן שנשאר ננתק ובזה נגמור? אני חושב שזה לא יעלה על הדעת. לא זאת היתה המטרה, ואני אומר קודם כל לחבריי בוועדת הכספים: זאת לא היתה המטרה של הסיוע ליישובים הדרוזיים. המטרה היתה לתת להם לצוף, ופה המצב בדיוק הפוך.

- - - לממשלה. במקרה הזה אנחנו אתך.

אני יודע שאתם אתי, אבל חשוב מאוד שהנושא הזה יגיע לוועדת כספים, כי החברים בוועדת הפנים והגנת הסביבה – תדעו את המציאות, שלא תמיד חברי הכנסת מסונכרנים בנתונים כאלה. לכן אני חושב שבעניין הזה צריך לעשות הכול. אנחנו גם נפנה לשר הפנים ולשר האוצר, ונבקש להחזיר את ירכא, את דליה ואת עוספיה לאותה תוכנית שאושרה, ואי אפשר להתעלם מכך.


אני רוצה לגשת להקראת הסיכום:


הוועדה מחזקת את תושבי ירכא במאבקם הצודק למען היישוב שלהם.


הוועדה פונה למשרד הפנים לפעול ליישום תוכנית ההבראה מיוני 2009 ולתקצב אותה לאלתר.


הוועדה מביעה מורת רוחה מכך שירכא הוצאה מתוכנית ההבראה של הרשויות הדרוזיות. הוועדה פונה ודורשת להחזיר את ירכא לסיכום עם ראשי המועצות הדרוזיות מ-2009.


הוועדה פונה לשר הפנים לפעול לקיום הבחירות בירכא.

תוך זמן סביר.

אני לא רוצה.

צריכים לקבוע זמן.

הוועדה פונה לשר הפנים לפעול לקיום הבחירות בירכא בהקדם, בסדר. למרות שאני חושב שזה לא מקובל, קיבלתי את ההצעה. אני שוב חוזר ואומר, מוחמד ראמל, אני קיבלתי את ההערה שלך בעניין אי-קיום דיונים של הוועדה בנושא ירכא, וכמובן אני מסב את תשומת לבך שהיו פה כמה דיונים בעניין הדרוזים בכלל ובעניין ירכא בפרט. זאת לא פעם ראשונה, ויעידו על כך חבריי בוועדה.


רבותי, אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.