PAGE
23
ועדת הכלכלה

23.6.2010


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 269

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, י"א בתמוז, התש"ע (23 ביוני, 2010) בשעה 09:30

טרק 23

הצעת חוק להסדרת הטיפול באריזות, התש"ע-2010

חברי הוועדה: אופיר אקוניס- היו"ר

ישראל חסון

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן

יוסי ענבר – מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה

דלית דרור

ג'וש פדרסן – לשכה משפטית

אלעד עמיחי

יוסי חזאי

אהוד אורנשטיין – עו"ד מחלקה משפטית רשם האגודות

חנה מזור

רוני טלמור - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מוחמד ביאדסה – עו"ד, לשכה משפטית

אשר גושן – עו"ד

יונתן צויקל – עו"ד

איתן אטיה – מנכ"ל פורום ה-15

דורון ספיר – עירית ת

יהודה שגה- מנכ"ל

חזקיה ישראל

צביקה גולדשטיין

ניר קנטור

דן כרמלי - איגוד לשכות המסחר

רוני קוברסקי

מתן גורפינקל – אדם, טבע ודין

מאיה קרבטרי – מנהלת קשרי ממשל, חיים, סביבה

גלעד אוסטרובסקי – אדם, טבע ודין

הדס בן דב - וואוליה

לאה ורון

אתי בנדלר, ניר ימין

לאה קיקיון

הצעת חוק להסדרת הטיפול באריזות, התש"ע-2010

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום – הצעת חוק להסדרת הטיפול באריזות, התש"ע-2010. הצעת חוק ממשלתית שהביא בקריאה ראשונה שעברה ביום שני האחרון השר גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה. אנחנו ממשיכים. אני חושב שיש שיתוף פעולה יפה בין השר לבין הוועדה הזו שבאמת מעלה את נושא איכות הסביבה והגנת הסביבה. כזכור לך, אישרנו לכם את הצעת התקציב שלכם בשינויים קלים. הצעת החוק הזו תסייע לדעתך בוויכוח שהתעורר פה אתמול בנושא האריזות בשינוי לחוק הגנת הצרכן? שם התעורר ויכוח בנושא מה היא אריזה, אבל זה חוק אחר. זה דבר אחר, אריזות אחרות. אני מבין שזה גם בנפרד ממה שתביא בהמשך – הפרדת סוגי פסולת בבתי תושבים.

כן. לא מנותק, אני אסביר.

תסביר בבקשה את ההצעה.

קודם כל, אני מודה לך באופן אישי על כך שאתה מבין את חשיבותה של ההצעה וכבר קבעת והוועדה קבעה לוח זמנים לדיונים בה. ועדת הכלכלה היא זו שהחלה את כל נושא המחזור במדינת ישראל עוד לפני כעשור, בתחום של הפיקדון על הבקבוקים הקטנים – צעד קטן אבל חשוב מאד, בדרך למהפכת המחזור וטיפול בפסולת שמדינת ישראל, כמדינה קטנה וצפופה כל כך זקוקה לה. היום, במשרד להגנת הסביבה מתוך הכרה בחשיבות הנושא, שמנו אותו בראש סדר העדיפות של המשרד, מכל הנושאים, חשובים ככל שיישמעו לשומע. כשאנחנו מדברים על מהפכה ורוצים שכל אזרח ואזרח יתחיל להתנהג אחרת ולחשוב אחרת, הדרך להגיע אל מחשבותיו, ליבו וכיסו מתחילה קודם כל במה שהוא עושה כל יום וזה – לייצר פסולת. המודל, כמו שאמרת, שאנחנו מדברים עליו הוא מודל שבסיומו, בסיום הטמעתו, אנחנו רוצים שכל אזרח ואזרח יהיו לו בביתו שני פחים – פח אחד שבו הוא יזרוק את שאריות המזון, הפסולת האורגנית, וזה אמור ללכת לטובת דשן לחקלאים, בתהליך של קופוסטציה או להפקת אנרגיה במתקנים חדשניים שקיימים היום בעולם ולצערנו לא מספיק בישראל, וכל הפסולת היבשה, שחלק נכבד ממנה זה פסולת אריזות. עד היום מסיבות היסטוריות לא ברורות - מדינת ישראל אמרה, עשתה, דיברה, בקבוקים – בעיקר בקבוקים קטנים, אנחנו מעוניינים שכל הפסולת הזו שנמצאת בפח האשפה תיאסף באחריות אותם מייצרים או משווקים שמייצרים או מייבאים אותה לארץ.


אני לא קורא לזה "המזהם – משלם" כי בעצם כולנו מזהמים, אין מה לעשות. האדם, בחייו ובקיומו הוא מזהם, וגם הצרכן הסופי זורק את הפסולת בדיוק כמו שהיצרן והיבואן, אבל המודל של אחריות יצרן מורחבת הוא המודל שאנחנו מדברים עליו והוא המודל שקיים היום במדינות המתקדמות בעולם ובעצם, חוק האריזות, שהמנכ"ל יציג במצגת קצרה, מדבר על כך שאנחנו לקחנו מודל שבעיקרון מבוסס על המודל הבלגי, אבל הוא קיים בעוד מדינות באירופה, בניואנסים כאלה ואחרים, שאומר שאותן אריזות – בין אם של מוצרי חלב, בושם או נייר – שניתן לאסוף או למחזר, התעשייה הישראלית, ואני אומר את זה לשבחה, כי גם היא הבינה שהיא צריכה לקחת אחריות על הנושא הזה, שמעבר לתועלות הסביבתיות, שזה הדבר החשוב ביותר בעינינו, שזה ימנע את ההטמעה ובזבוז משאבי קרקע, ימנע זיהום מקורות מים, ימנע פליטת גזי חממה.


זה גם יצור שוק כלכלי חדש במדינת ישראל שכמעט לא קיים היום – שוק המחזור. נכון שבעקבות חוק הצמיגים כבר קמים מפעלים למחזור צמיגים שמעסיקים אנשים – יש באשקלון, יש בואדי ערה, החוק הזה ייתן תנופה אדירה לתחום המחזור במדינת ישראל. אנחנו צופים שהוא יביא אלפי מקומות עבודה- ואני לא מגזים עכשיו, מקומות עבודה חדשים כתוצאה ממפעלי מחזור שיקומו. ולכן, ההשלכות הכלכליות שלו, גם מול התעשייה, גם מול הרשויות המקומיות וגם מול המשק בכלל - הן השלכות כלכליות רוחביות שאי אפשר להפריז בחשיבותן. לכן חשבנו שגם פה זו הזירה הנכונה לדון באיזונים הנכונים.


המשפט האחרון – ובו אסיים, כי אני כבר מצליח לראות פה טענות מהשלטון המקומי, וקיבלתי ברמה האישית גם טענות מהתאחדות התעשיינים - יש איזשהו מודל שמנסים לפתח בשנים האחרונות בישראל והוא לא כל כך מקובל עלי – אולי לא מבינים את תפקידה של הכנסת. אומרים לכנסת כל פעם: לא דנו אתנו מספיק, לא כל פגישה ודיון שרצינו קרה, ולכן אסור שהכנסת תתקדם עד שלא יקיימו את כל מה שרצינו. זה בעצם להגיד - לא כל דרישותינו התקבלו, אז אל תסכימו לקדם את זה. אני חושב שקודם כל, זכותה של ממשלה להביא את עמדתה ואת החוקים שלה בפני הכנסת. הכנסת היא הגוף המפקח - -

זה יפה ודיפלומטי להגיד שהממשלה-תפקידה למשול.

זה מוזר? אז היום אומרים – לא, עד שהיא לא מיצתה את כל מה שאנחנו, הצדדים האינטרסנטיים חושבים, הכנסת לא תתחיל את הדיון הציבורי. עם כל הכבוד, זה בדיוק השולחן כאן שבו אמור להתקיים הדיון הציבורי. למרות זאת, רק שיהיה ברור, כדי שלא יחשבו שלא עשינו הרבה הרבה לפנים משורת הדין, החוק הזה הוגש לממשלה לפני כמעט חצי שנה, והוא הוגש לממשלה אחרי שנסענו ללמוד עם התאחדות התעשיינים, עם ארגוני הסביבה, עם הרשויות המקומיות - את המודלים הקיימים, לאחר ששכרנו יועצים חיצוניים, אקדמיים, מוסד נאמן, חברה כלכלית נוספת, ישבנו בשולחן עגול עם כל הנציגים שהיו - -

איפה נסעתם ללמוד?

בבלגיה, גרמניה והולנד.

הוועדה מוכנה להסתפק ב -- שלהם?

אם אינני טועה היתה הזמנה גם לחברי - - היו, אבל נבצר ממני, למשל.

אני אשמח שגם חברי כנסת יסעו ללמוד את המודלים הקיימים. אני אשמח אם זה יקרה במקביל להתקדמות הדיונים בוועדה, אני מצהיר כאן לפרוטוקול – התקיימו עשרות פגישות שלי, של נציגי המשרד,

שמענו את כל הגורמים, ישבנו סביב שולחן עגול, שבו כל אחד מהם יכול היה להביע את עמדתו, ועכשיו גם יתחיל כאן הדיון הציבורי שבו חברי הכנסת יכריעו איפה שאין הסכמות, ולא בכל דבר ניתן להגיע להסכמות מלאות - מה הדבר הנכון מבחינת החקיקה ומדינת ישראל, לעשות. אנחנו מציגים את המודל שבעינינו הוא המודל המיטבי אבל כמובן – ההכרעה מסורה לוועדת הכלכלה. אני שוב אומר – החוק נראה ארוך. חלקים ממנו הם חלקים שדי קבועים גם בחוקים אחרים - -

הוא ארוך, אני אתמול ישבתי - -אבל בסדר, אנחנו נקיים.

הוא ארוך אבל המודל לא מורכב. המודל נותן הרבה חירות פעולה לתעשייה הישראלית לקדם את היישום שלו בדרך שהיא תמצא לנכון.


ועכשיו אני אומר עוד משהו שאולי לא ישרת אותי בהמשך - כרגע, באיזון – בוא נגיד בין התעשייה לבין הרשויות המקומיות, ואני אומר את זה בצער, זה גם ביקורת כלפי עצמי וכלפי המשרד שלי - גופי המדינה לא עשו מספיק כדי לקדם את המחזור במדינת ישראל. גופי המדינה זה קודם כל אנחנו, הממשלה והמשרד להגנת הסביבה, אבל זה גם הרשויות המקומיות, כי יש גם חוקי מחזור שקבעו להם חובה של 25% מחזור, כאשר היום אנחנו עומדים על 12% מחזור בממוצע של פסולת עירונית. אז כאשר אנחנו רוצים להטיל חובה על התעשייה לאסוף ולמחזר את הפסולת שלה, לדעתי – באיזון הנכון צריך לאפשר לה גם מרחב פעולה רחב ככל שניתן מול הרשויות, כי צריך לזכור, וגם זה יוצג – ברגע שהחוק הזה ייכנס לתוקף ויש כבר מצגת של אגף תקציבים שנרצה להציג כאן - היישום יוריד מהרשויות המקומיות עלויות נכבדות בטיפול שלהם בפסולת. למרות שפסולת האריזות היא סדר גודל משקלי של 15% מהפסולת, היא בנפח תופסת הרבה יותר, וזה אומר שהרבה מאד שינוע של פסולת למקומות רחוקים והטמנתה, תרד מהרשויות המקומיות וזה יחסוך להן עשרות מיליוני שקלים כל שנה. לכן אני חושב שאנחנו צריכים לאפשר לתעשייה מרחב תמרון נכבד ביישום של החוק.

האם יש התקדמות בנושא תקנות הרעש, ששם היתה התנגדות של השלטון המקומי, שאני פשוט לא מצליח להבין אותה? גם מי שעובד בשלטון המקומי סובל מאותם רעשים, כולל המפוחים המטורפים שיש ברחבי הערים וזיהום האוויר שנובע מהם.

אני חושב שהכתובת של אדוני היא יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה,אני לא יכול לכפות על אף אחד להעלות עניין להצבעה, למרות שהסכמתי שהוא יעלה כל סעיף לחוד בתקנות ונכניס אותו לתוקף לחוד, כי אין לכאורה קשר הכרחי בין סעיפי התקנות.

אני בהחלט מתכוון לעשות את זה ולבדוק אתו מדוע הדבר לא עולה על סדר היום בוועדת הפנים.

היו שני דיונים אבל גם בשני לא היתה שום הצבעה, לצערי.

שלום לכם, במצגת אני אתן רקע, אציג מודלים קיימים, מה קורה בעיקר באירופה, מה הנחות היסוד להסדר באריזות ועיקרי הצעת החוק. אני רוצה להודות לאדם שהוביל את הנושא במשרד, עו"ד ג'וש פדרסון, שיושב כאן, הוא השקיע בנושא לילות כימים.

זה שחוק התחילו בו דיונים – זה לא אומר שהם אי פעם יסתיימו. אז אולי נתחיל את הדיונים. אני מאד מעריך את העבודה של ג'וש פדרסון וכולם עשו. אני לא עשיתי הרבה בעניין, אבל זה לא רלבנטי. אני מציע שנתחיל להשקיע את הזמן בזה, והברכות יבואו כשנשלים את המלאכה.

מה שאנחנו רואים פה – זה שמרבית מה שאנחנו , בסופו של דבר אנחנו מוציאים כפסולת. באופן כללי שאנחנו מורידים מהמדף בסופר, בחנות, וזורקים לפח. מרבית מה שאנחנו זורקים זה אריזות, בטח ברמה הנפחית. לדוגמה, בקריקטורה פה – אתם רואים אריזה של טרנזיסטור, כמה הוא ארוז עד היום בהיקף אריזות גדול.


נעבור לצד הרציני יותר של המצגת - אנחנו מייצרים בארץ כמעט כ- 6 מיליון טון פסולת, שזה כולל פסולת ביתית, מסחרית ותעשייתית. משקי הבית מייצרים קצת מעל ל – 4 מיליון טון פסולת בשנה. בממוצע כל אזרח מייצר 580 ק"ג פסולת לשנה. מסך הכל הפסולת – 75% עדיין מוטמן, 25% ממוחזר, זה כולל, שוב – ביתית, מסחרית, תעשייתית. משקי הבית בישראל ממחזרים אך ורק 13% מתוך הפסולת הביתית.


אפשר לראות בגרף כאן, בפאי, המרכיז העיקרי בפסולת, מבחינה משקלית זה החומר הארוגני ובו אנחנו מטפלים באמצעות סיוע בהיטל ההטמנה דרך הרשויות המקומיות, זה דיון אחר. כל שאר הפסולת, מבחינה נפחית – הקרטון, הפלסטיק, מתכות, זכוכית וכדומה – זה פסולת שרובה ככולה זה אריזות.


בשקף קצת קשה לקרוא, יש פה סטטיסטיקה מהעולם, משנת 2006, מאירופה. המספרים – מי שירצה נציג. אני אקפוץ ישר להשוות מה קורה בממוצע, בין אירופה לישראל. בממוצע, כמות הפסולת די דומה בין אירופה לארץ. בארץ – קצת יותר, 580 לעומת 520, בוצע באירופה. אריזות – מבחינת ק"ג לנפש, זה 140 בארץ ו – 160 באירופה. הנייר והקרטון – אנחנו קצת יותר גבוהים בקרטון. בזכוכית אנחנו נמוכים יותר, אבל אפשר לראות שכמות הפלסטיק גבוהה יותר יחסית לממוצע האירופאי. כמובן, ממוצע – זה שונה ממדינה למדינה, אבל מי שרוצה להתעמק יש את המספרים.


אנחנו לקחנו את המודל של הדירקטיבה האירופאית שמדברת על טיפול בפסולת לאריזות, שנכנסה לתוקף בשנת 94. עיקרי הדירקטיבה –וחשוב להציג את זה פה כי זה משליך על מה שאני אומר בהמשך לגבי החקיקה המוצעת שלנו. הדירקטיבה מגדירה מה זו אריזה, ניכנס לזה בהמשך, והיא קבעה יעדי מחזור והשבה לפסולת אריזות, והיעדים של מדינות אירופה עד סוף שנת 2008 מדובר על 55% ו – 5% הנותרים,שמביאים אותנו ל – 60% השבה. השבה זה בעיקר הפקת אנרגיה מהפסולת, מהשארית, מסך כל המכלול, כך שמדובר באירופה על חיוב ל – 60% השבה, שכוללים בתוכם מחזור והפקת אנרגיה. נקבע יעד מיוחד לכל זרם של פסולת- זכוכית, נייר קרטון, מתכת, פלסטיק ועץ. כל מדינה באירופה חייבת לקבוע מנגנון ייעודי לאיסוף פסולת אריזות. זו המסגרת של אירופה, שאסור לחרוג ממנה.


רק לשים מספרים פה – תסתכלו על הקו העליון, זה הקו של ה- 60%, ואנחנו רואים שמדינות כמו בלגיה, צ'כיה, דנמרק- עוברות, ומגיעות אפילו ל – 90% השבה של פסולת האריזות. מרבית מדינות אירופה עומדות ביעד הזה של 60%, וכמו שאמר השר, אנחנו עדיין לא שם. דוגמה לתשתיות שיש באירופה לאיסוף: הפרדה של זכוכית לפי צבע, יש בגרמניה בעיקר מיכלים ייעודיים לאיסוף אריזות מהרמה הביתית, מיכלים צהובים, יש מיכלים לאיסוף נייר בדומה למה שיש לנו פה, ובמדינות מסוימות יש פח שמטפל בכל שאר הפסולת שהיא לא אריזות ולא חומר אורגני. יש מפעלי מיון שאנחנו רוצים לראות מול העניים – למיין את חומרי הגלם. המפעל שנראה פה בתמונה בצד ימין, זה מפעל שביקרנו בו, מפעל שיודע להפריד 7 או 8 סוגי פלסטיק .

זה בבלגיה?

לא, בגרמניה. זה נעשה בצורה אוטומטית לחלוטין.


יש פה בחוק הזה פיתוח של תעשייה שעדיין לא קיימת בארץ, מקומות עבודה. המדיניות של הטיפול בפסולת מוצקה, בארץ כמו בעולם, עוברת לפי ההררכיה מלמעלה למטה. השלב הראשון זה מניעה וצמצום, והמטרה היא שחלק מהאריזות לא ייוצרו בכלל אם לא חייבים, ואותן אלה שנוצרו – צריך למזער את המשקל שלהן, בעיקר, היכן שאפשר – שימוש חוזר, אחר כך – מחזור. רק לאחר מכן, כמעט בתחתית הרשימה, זה הפקת אנרגיה מהפסולת. בסוף, מה שנשאר- הולך להטמנה. זו ההרכיה שקיימת כבר שנים, וכל העולם המתקדם והמערבי מתכוונן לכיוון הזה.

הנחות היסוד להסדר האריזות בארץ – אז כמו שאמרתי, את המדיניות זיהיתי. ציינו בחוק שאנחנו שואפים לאפס הטמנת פסולת בשנת 2020. זה מה שעומד, בין השאר, מאחורי החקיקה. עדיפות למחזור על פני השבה לאנרגיה, ואני מניח שיתפתחו פה דיונים בנושא בהמשך, עדיפות להפרדה במקור, ככל שמתקרבים לפתח הבית הפסולת הממוינת תהיה נקיה יותר ואחר כך יהיה קל יותר לשווק אותה ולטפל בה, למיין אותה. אנחנו מדברים על הסדר ארצי, כי אנחנו מדברים פה על אריזות – לא יעלה על הגעת שיאספו היכן שהשמנת, בגוש דן, ולא יגיעו לקצוות, לפריפריה. לכן החקיקה המוצעות מדברת שהשירות שיינתן – גם בחוק הפיקדון דיברנו על זה- בכל חלקי הארץ.

עידוד הקמת תשתיות מחזור בישראל – התועלות למשק, כפי שכבר הזכרתי יהיו מודלים מתקדמים יותר לטיפול בפסולת ברשויות המקומיות. תהיה תעסוקה, ייעול וחיסכון בתהליכי הייצור ואימוץ סטנדרטים בינלאומיים.

להקטין במידה מירבית את ההשפעה השלילית הסביבתית של אריזות ופסולת אריזות באמצעות צמצום כמות הפסולת, ומניעת הטמנת פסולת אריזות. הגדרה של "אריזה" – דיברת קודם על הגדרות - -

אני ביקשתי להשאיל את המונחים שלכם לוויכוח שהתעורר פה אתמול עם משרד התעשייה המסחר והתעסוקה ועם חלק מהאנשים שישובים פה סביב לשולחן הזה בנושא מה זו אריזה. זה עלה בחוק של משרד התמ"ת להחזרת כסף מזומן ללקוח. אני מקווה שעד השבוע הבא נגיע להגדרה, ולא ההגדרה הזו.

ממש לא.

אריזה – יש פה הגדרה של אריזה כללית, זה החל מאריזה ראשונית שבה מוכרים את המוצר דרך אריזה קבוצתית , שבה אורזים מספר מוצרים יחד – אם זה קרטונים ושרינקים, יש אריזת הובלה – משטחים, למיניהם, ויש מושג שהכנסנו פה: אריזת שירות. למשל – הכוס הזו היא אריזת שירות, המיכל שבו אורזים את המזון - -

המקדונלדס. מקדונלדס בתוך החוק.

סייגים לתחולת החוק – מיכלי המשקה הקטנים, אני מדגיש – הקטנים, שבחוק הפיקדון.

לא כל כך הבנתי מה ההבדל בין אריזת מכירה לאריזת שירות, אבל נעבור על זה אחר כך.

אריזת מיכלי משקה שבתחולת חוק הפיקדון – אני מדבר על עד ליטר וחצי – לא בחוק. אריזה של מוצר שהוא חומר מסוכן, חומר רדיואקטיבי, ציטוטוקסי וכדומה – לא בחוק. אפילו חומרי נפץ לא בחוק.


מי אחראי למחזור פסולת האריזות? לאחרונה הכנסנו פה את המושג של אחריות יצרן -

Extended producer responsibility. זה מושג שהולך בדירקטיבות האירופאיות. עיקר החוק -היצרן והיבואן אחראי למחזר את פסולת האריזות שהוא מכר. זה הלב של החקיקה הזו. היצרן והיבואן - כמו שאמרנו – לקחנו מהחקיקה האירופאית ומדובר ב-60% מסך האריזות בשוק, וניתן יהיה להשיב 5%, קרי – להפיק ממנו אנרגיה.


יעדים – קבענו יעדים לפי סוגי החומרים: דובר על זכוכית, נייר וקרטון - -, מתכת – 50%, פלסטיק זה אחד לאחד מה שכתוב בדירקטיבה האירופאית – 22.5%, ועץ – 15%.

אולי רק תסביר למה בדירקטיבה האירופאית נקבעו יעדים נמוכים, לכאורה, לפלסטיק ועץ?

פלסטיק זה חומר שיחסית קשה למחזר אותו. החומרים מורכבים, יש הרבה סוגי חומרים, קשה גם למיין אותם לפי הסוגים, ולכן, יחסית, האחוז המשקלי נמוך, כשמתרגמים את זה לנפח זה עדיין נפח אדיר. ועץ – משטחי עץ, לא ברור לי למה המספר באירופה נמוך כי היום משיבים את זה ואפשר להעלות את האחוזים האלה. מדברים היום על ההעלאה של האחוזים האלה.


לגבי הפחתה במקור של ייצור באריזות – גם חוק יש כאן תקנה שמדברת על כך שהשר יכול להתקין תקנות שהיצרן ייצר אריזות בעלות משקל ונפח קטנות יותר. אפשר להראות פה דוגמה מפיליפס, שלקחה אריזה, כפי שנראה בצד שמאל – גדולה יחסית, הקטינה אותה לאריזה קטנה, ובכך חסכה 35%, 34% משקל אריזה. אנחנו חושבים שהחוק הזה, בגלל שהיצרנים והיבואנים יצטרכו לשלם לפי משקל, יכניס אותם לתמריץ להפחית.

בשונה מחוק הפיקדון בעבר, ואני מקווה שאני לא מתבלבל עם החוק החדש- נדמה לי שפה אי אפשר יהיה להוריד יעדים, אלא באישור הוועדה ניתן יהיה להעלות יעדים. זה היפוך לגמרי ממה שהכנסת חוקקה בעבר. אנחנו קובעים יעדים מינימאליים לסוף תהליך ההטמעה של החוק, שהם היעדים של הדירקטיבה האירופאית, כאשר השר באישור ועדת הכלכלה יוכלו גם ליזום העלאה של היעדים, כמובן- בהתאם להתפתחות של הטכנולוגיות בשוק, של היכולת למחזר, וכו' וכו'.

החוק הזה מדבר על הרשויות המקומיות. כל רשות מקומית חייבת לקבוע הסדר מחייב להפרדה במקור. זה לא שיצרני האריזות יגיעו לרשות המקומית והם יסגרו להם את הדלת. הם חייבים, לפי החוק, לפתוח להם את הדלת ולאפשר את ההפרדה במקור לכל תושב. אני לא מדבר כרגע איך יפעל המנגנון. הרשות המקומית תקבע חוקי עזר. אם רשות מקומית לא תקבע חוקים ולא תקבע הסדרים אזי המשרד בעצם יכול לקבוע את ההסדרים.

בתיאום עם משרד הפנים.

אני מקווה שאנחנו לא נגיע למצב הזה, כי המטרה היא להגיע לשיתוף פעולה. יש פה זרוע של שלטון מקומי ויצרני ויבואני האריזות.


הסדרי האיסוף, כמו שאמרתי – בכל הארץ, ההגדרה של התאגדות המחזור הזו, שם זמני, השם שבחוק קבענו זה – גוף מוכר, להלן – גוף מוכר, זה מושג חדש שוודאי ירחיבו עליו את הדיבור בהמשך.


יש פה את כל ההסדר כיצד הגוף המוכר הזה קיים. הגוף המוכר הזה קיים בארצות אירופה. אנחנו רואים מודלים שונים, כאשר הגוף המוכר הזה יהיה אחראי לקיום חובות היצרנים והיבואנים לפי חוק. זו בעצם התאגדות של כולם יחד, כי אנחנו לא רואים שכל יצרן אריזה יכול לרוץ ולאסוף את האריזות של עצמו. זה לא יעבוד. אני ממש רץ, כי זה נושא מורכב וידונו בו, לגבי ההסדרים בהתאגדות, כיצד הוא מתארגן, הגוף הזה. הכרה של הגוף הזה תהיה ל – 5 שנים, ואם הגוף לא עובד כמו שצריך אז מנהל האריזות יהיה ראשי לבטל את ההכרה של הגוף המוכר.


חובה על יצרן ויבואן למימון כל העלויות של הגוף המוכר הזה, כאשר הגוף המוכר יצטרך לקבל גם מי שלא היה חבר ראשוני בהתארגנות, לתת לכל אחד להצטרף בתנאים שוויוניים. אני לא נכנס, כי זה נושא מורכב, עליו יהיו פה דיונים מורכבים. אנחנו רואים את המשרד, את הגוף המוכר הזה, עומד במרכז, כאשר הוא עובד מול השלטון המקומי וקולט ממנו את הפסולת שתהיה מופרדת במקור - יקלוט רק את פסולת האריזות, כאשר ברשות המקומית יפרידו חומר רטוב לקומפוסטציה, - - וכדומה. זה לא עניינם של היצרנים והיבואנים. הם יקלטו את המקטע היבש שיכיל בתוכו את האריזות. החומר הזה יגיע למפעלי מחזור. גם נצטרך להכיר במפעל מחזור, החוק מכיר במפעל מחזור, מה שהיום לא קיים בחקיקה, אין בחקיקה הגדרה של מפעל מחזור. בסופו של יום בעצם ככה התאגיד יתחשבן מול המפעל.

איך זה יכול להיות – לא קיים - - ?

היום יש ברישיון עסק, לא בחקיקה.


יצרני האריזות, היצרן הראשוני של האריזות, חברות שלא אורזות אלא רק מייצרות אריזות, להוציא, נדמה לי, בנושא של אריזת המשתמש – הם לא במשחק.


כמה זה עולה- זו אחת השאלות שבסוף. לפי הניסיון המצטבר באירופה העלות הצפויה לאריזה בודדת בממוצע, החל מאריזה של מקרר ועד אריזה של סוכרזית, וזה 1.4 אגורות לאריזה. העלות הזו היא פחות מפרומיל ממחיר המוצר. בניתוח עלות כלל שמקי מדובר על עודף תועלת של עלות שנתית של מעל 100 מיליון שקל לשנה. בעיקר בגלל שני דברים: אחד, זה הערך של החומר כחומר גלם והשני – יש תרומה חיובית לתעסוקה, ועוד דברים.

אתה השווית את התועלת הכללית, המשקית אבל לא הדגשת את העלות הישירה לצרכן. 1,4 לאריזה- וכמה אריזות, בממוצע צורך כל צרכן? כמה זה יעלה לכיס של הצרכן הבודד?

50 שקל לשנה.

אנחנו צופים שכיוון שהיצרנים בעולם – וזה תהליך שקורה – מעוניינים כמה שפחות לייקר בגלל עלויות נוספות מוצרים לצרכן, זה אחד התמריצים שייווצרו, וגם שאנחנו, אחרי שהחוק יתחיל לרוץ, ניתן את דעתנו איך לחייב במדינת ישראל , או – אם לא יהיה צורך לחייב וזה יקרה לבד מה טוב – שיהיה גם כמו שיש בארצות הברית שיש אפילו חנויות שמתמחות באריזות משפחתיות או אריזות גדולות יותר. פה אנחנו הולכים לכיוון של גמדים וננסים, זה נחמד אבל מבחינה סביבתית זה לא הדבר הנכון. אנחנו מעוניינים, כמובן, שהאריזות יהיו כמה שיותר משפחתיות וכמה שיורת יעילות. יכול להיות שהיצרנים יהיו גם מעוניינים להשתמש בהן גם כמקום לפרסומות ודברים אחרים, שזה לא האינטרס שלנו.

למרות שאדוני מודע לאיזושהי כתבה שפורסמה בזמנו שעשתה השוואה בין מחיר פר משקל בין אריזות קטנות לגדולות, שהצפי היה שככל שהאריזה גדולה יותר המחיר לצרכן, ליחידת משקל תהיה נמוכה יותר ולא זו היתה התוצאה.

זה רק בגלל הממשלה, זה רק בגלל שאנחנו פה חוקקנו חוק של מחיר ל – 100 גר'. אני לא זוכר ששמעתי על העמדות של דין. חולשת האכיפה של הממשלה גורמת אחר כך גם לשוק לא להתנהג כמו שמצפים כשמחוקקים משהו. זה לא הנושא היום.

אחד התמריצים פה לתעשייה שיש עיצום על אי עמידה ביעדי המחזור ש 5000 ₪ לכל טון פסולת אריזות של מוחזר בהתאם ליעדי המחזור, ובעצם, זה התמריץ העיקרי, כפי שאנחנו רואים, שיניע את התהליך.


ההצעה היא שתחילת החוק תהיה מה – 1 לינואר, 2011, עם תקופת התארגנות של שלושה חודשים, יעדי ביניים ליעדי מחזור עד 2014.

מה זאת אומרת, שזה יחול בעצם ב- 1 לאפריל?

שחלק מההוראות יחולו ב – 1 לאפריל.

צריך זמן התארגנות כי היום עדיין הם לא יכולים להתארגן בגלל סיבות כאלה ואחרות שיידונו בהמשך. ואנחנו מדברים על להגיע ליעדים שהדגשנו, של 60% מחזור עד שנת 2014.

תודה. אנחנו נפתח את הדיון.

בהחלט מהפכה. התאחדות התעשיינים והתעשייה בישראל ניסתה להוביל את התהליך הזה לפני למעלה משנתיים. ביקשנו לפני למעלה משנה להתאגד לצורך העניין הזה ולצאת לדרך, בלי לחכות למשרד להגנת הסביבה. לצערי הרב, חלק מאותם משרדים שכנראה היו צריכים להשתתף באותו סיור שארגן השר לא השתתפו, ואת התוצאה אנחנו רואים בהצעת החוק. בעיקרון, הצעת החוק מוסכמת עלינו. יש שני נושאים מרכזיים שאני מבקש מיושב ראש הוועדה לקיים עליהם דיונים מקצועיים, כי אני חושב שהצעת החוק התרחקה מהדירקטיבה ומהמודלים שראינו, ומהמודלים האירופאיים. הנושא האחד – הגוף המוכר או התאגיד בלשון של הצעת החוק ובנוסח של הצעות החוק הקודמות - יש פה התרחקות מהדירקטיבה האירופאית. אני אגיד לכם מניתוח ראשוני. לצערי הרב את הנוסח בתחום הזה קיבלנו רק לפני יומיים, יש פה התרחקות, בתחום הזה יש פה שינוי מהותי בין הנוסח הזה לנוסחים שראינו לפני יומיים. מהסתכלות ראשונית – נהיה עצובים לשבת על הגדר ולראות מי היזמים שישקיעו עשרות רבות של מיליוני שקלים בשביל להיכנס לסוג כזה של הרפתקה. הגוף המוכר הזה – יש בו הרבה מאד ליקויים וחבל מאד שהתרחקנו מהמודלים שאנחנו חושבים שצריך לאמץ אותם. ברוב המדינות מדובר בתאגיד אחד או שני תאגידים. בטח שמדינת ישראל הקטנה לא צריכה להיכנס לעולם תחרותי בתחום הזה. זה תחום אחד שנבקש להציג אותו בצורה מקצועית ומפורטת, והכנסת תקבל החלטות בהתאם לראות עיניה.


הנושא השני הוא היעדים. אני חושב שאנחנו חייבים עדיין בעבודה כלכלית על מנת לכייל את הפריסה של היעדים. אין לנו דיון על היעדים הסופיים. יש לנו דיון על הפריסה. גם על המועד שמופיע בחוק. אתם יודעים מה? רק הביורוקרטיה הישראלית לפתוח חברה ולקבל את כל האישורים – אני רוצה לראות מי עושה את זה בשלושה חודשים. לא הגלל התאגיד, אלא בגלל מי שאנחנו צריכים לקבל ממנו את האישורים ולוח הזמנים. יש ועדה אחרת בראשותו של חיים שני שעוסקת בעניין של הקמת חברות, שמראה איזה מכשולים ניצבים לפתיחה של חברה במדינת ישראל וכמה זמן זה לוקח, אבל אני מניח שעל הפריסה הוועדה, המשרד, מכיילת את העניין.

שאלה קטנה- בתחילת הדרך, לפני למעלה משנה, אמרתם לי כשישבתי אתך ועם שרגא, שלקחתם את אותה חברה שהטמיעה את המודל הבלגי שפגשנו אותה, Fost plus כיועצת שלכם להכין את כל אותה עבודה כלכלית. אני מניח שבוודאי יש לכם גם עבודה כבר שתציגו למה זה אמור לקחת יותר זמן, וכו' וכו'.

אני אשיב - שתי נקודות- נקודה ראשונה, אכן לקחנו יועץ כלכלי שאתם הראתם שהוא הגיע ליעדים של למעלה מ- 90%. את הטוב ביותר. דבר שני – כשאנחנו הראנו לו את הרגולציה הוא חזר אלינו במייל ושאל אולי טעינו בתרגום של הצעת החוק ששלחנו לו, כי הוא לא הבין איך זה יכול להיות שזו הצעת החוק שהמדינה הציעה, במיוחד בתחום של ההגבלים העסקיים. אבל אני לא רוצה לפרט, ברשותך.


אני לא יודע מתי יסיימו לחוקק. , לצורך העניין, שיסיימו לחוקק בעוד שלושה חודשים או בעוד חודשיים. תקבלו את ההחלטה להפעיל את המערכת הזו ברגע שאישרתם את התאגיד, או את הגוף המוכר. לצערי הרב שיניתם את השם שלו. מהרגע שהחלטתם על הגוף המוכר- תקבעו לוח זמנים. אנחנו תלויים בכם, אתם לא תלויים בנו. זה, לסוגיה הזו.


יתר הדברים - -

בסדר, זו לא דרמה.

יתר הדברים – אני חושב שזה נגזרת שניה ושלישית, אבל את הנושא של התאגיד המוכר- אני מבקש דיון רציני ומעמיק על הנושא הזה.

אדוני היושב ראש, אדוני השר. איגוד לשכות המסחר בהחלט מברך על המהפכה המבורכת, אבל כמו כל מהפכה, צריך להיזהר שהיא לא תהיה מהירה מידי כי בסופו של דבר היא תהפוך ממהפכה חיובית למהפכה של מלחמה, שתוביל אותנו לחוק שהציבור לא יוכל לעמוד בו.

זה כמעט מה שאמרת אתמול.

ואתמול אדוני הסכים אתי, בחלק מהדברים, אני חושב.

זה מקום שבו יתבררו חלק מהדברים שלכם, חלקם, אני מניח, אפשר יהיה לשנות, וחלקם – לא. כל הדיון פה, וגם ראית אתמול - ואני אומר את זה באותה הזדמנות גם לעורך הדין כרמלי, מאד ענייני ומאד איכותי. כאשר עלו על השולחן הזה בעיות שראינו שבאמת יכולות להוות בעיה צרכנית או בעיה לאחד הגורמים – אנחנו נביא אותם. ביקשנו ממשרדי הממשלה לחזור להתייעצות נוספת. אבל גם אמרתי אתמול שלא נאפשר פיליבסטרים. הסתפקנו השבוע באחד.

אין לנו שום כוונה כזו.

לא אמרתי שלכם יש כוונה כזו. אמרתי שלי אין כוונה לאפשר עוד פיליבסטר.

אנחנו חושבים שבעיקרון, הרציונל שצריך לעמוד בבסיס הצעת החוק הוא שמי שמחזיק בפסולת האריזות – עליו תוטל האחריות. אני שמח קודם כל, שמחתי לשמוע מהשר ארדן באופן אישי, שהשר להגנת הסביבה לא רואה במגזר העסקי כמי שמזהם, תחת הכותרת שמאד אוהבים לנפנף בה - "המזהם – ישלם" . אז אם המגזר העסקי בישראל אינו המזהם - -

אפילו שמנו במצגת - אחריות יצרן מורחבת.

אני מבקש לברך על כך כפי שגם נשיא איגוד לשכות המסחר אמר לך באופן אישי בעניין הזה. אבל אם מי שמחזיק בפסולת האריזות, שהוא שולט בה, שהוא יכול לאסוף אותה, צריך יותר ויותר להגדיר את האחריות שלו בצורה מדויקת בהצעת החוק. דומני שבנוסח הצעת החוק שהונח כאן על שולחן הוועדה לא מוטלת אחריות אמיתית על הרשויות המקומיות שהן, עלפי חוק, אמורים לפנות – יש להן את השליטה בטריטוריה המוניציפאלית שהן יושבות בה. הן בוודאי לא יוכלו או לא יסכימו לתת לגופים עסקיים אחרים להיכנס פנימה. נכון הוא שבהצעת החוק יש איזושהי סמכות לשר ולמשרד להגנת הסביבה להטיל בתקנות להורות לשלטון המקומי ולרשויות המקומיות לאפשר את פינוי הפסולת, אבל בעצם, מדוע שהמגזר העסקי יפנה את הפסולת? מדוע שהרשויות המקומיות שאמונות על כך מלכתחילה לא יעשו זאת? מה לגבי התשתיות שאמורות להיות מוקמות לצורך ההפרדה הבסיסית אצל הצרכן הביתי? זה תהליך ארוך, יקר, שצריך לדון בו, וצריך להטיל את האחריות על מישהו. ברור שהמגזר העסקי לא יוכל להקים את התשתיות בתוך הרשות המוניציפאלית. האם צריך, לחלק מהתשתיות האלה לקבל היתרים? ברור שאם לא יהיה שיתוף פעולה ואחריות שתוטל על הרשות המקומית, לא נוכל לקיים את הוראות החוק בפועל.


אני רוצה לסיים ולהתחבר לדבריו של מר יהודה שגב בעניין הזה – ברור שהצעת החוק הזו הונחה על שולחן הוועדה מבלי שבוצע סקר פסולת עדכני ואמיתי במדינת ישראל ואם בוצע כזה - לפחות אנחנו לא ראינו נתונים שלו. אני לא מבין איך הגיעו ליעדים, ללוחות הזמנים, ואם יש סקר כזה, כששאלנו אם הוא קיים – אף אחד לא נתן לנו נתונים בעניין הזה. יש חשיבות אדירה בעניין הזה בדיפרנציאציה שבין היצרנים, היבואנים והאנשים השונים שפועלים בתחום לרבות לעניין סוגי האריזות השונות, יש לנו כאן הרי דיפרנציאציה בין סוגי אריזות – זכוכית, נייר, עץ, פלסטיק. אנחנו לא יודעים היום על נתונים קיימים. התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר פועל לקיום סקר כזה אבל ברור שלפני שיהיו תוצאות של סקר מסודר כזה אי אפשר לקבוע יעדים, אי אפשר לקבוע לוחות זמנים, ואי אפשר להקים תשתיות. ראיתי קודם שקף נפלא שמנכ"ל המשרד הציג, מאד סבוך, עם קשרים מאד סבוכים –בין הרשויות המקומיות, מפעלי מחזור, התעשיינים, הגופים המוכרים. לי לא ברור כיצד, אדוני היושב ראש, אפשר את זה להקים בשלושה חודשים, בחצי שנה או בשנה. אין לנו מפעלי מחזור במדינת ישראל היום. אין לנו תשתית למחזור שתיתן את הפתרון המעשי למה שאנחנו רוצים להגיע בסופו של יום. אנחנו רוצים להגיע לתוצאה הרצויה בסופו של יום. היא צריכה להיות תהליך מדורג, מחושב ומדתי.

אולי הוא יכול להגיד מה כן, בלוחות זמנים שהוא חושב לנכון? מה לא – הבנו.

בהחלט יש כאן תהליך מדורג. אנחנו צריכים קודם כל לבצע את הסקר הפיזי לעניין אריזות, ואני מייד אתן את המועדים לעניין. אנחנו צריכים אחר כך לבצע איזשהו סקר כלכלי כדי לחשב איך לבצע את הדברים, כמה יעלו התשתיות, איך לבצע את התשתיות, ואחר כך אנחנו צריכים, חבר הכנסת חסון, לעשות פיילוט.

ואתה זוכר מה תוחלת החיים הממוצעת בארץ.

כן. ואנחנו חושבים שבהליך מדורג של 8 שנים אפשר להתחיל אולי לבצע את הדברים. להתחיל בצורה מדורגת, ולהגיע לעמידה ביעדים תוך כ- 8 שנים.

מה הפער בין - -

אנחנו דיברנו על 4 שנים.

אנחנו לא מסכימים ל – 4. הערכתנו אחרת לגמרי. יש שתי שיטות לבדוק את העניין הזה. האחת – ללכת לעבודה כלכלית, ואנחנו נעשה אותה. השניה – לעשות bench mark מה קרה באירופה. הצטרפו לתהליך הזה למעלה מ-15 מדינות בתהליך של זמן. צריך לראות מה קרה במדינות אירופה, כמה זמן עד שהם הגיעו ליעדים האלה. תטילו עלינו מקדם של 10% וזו צריכה להיות, פחות או יותר, הנוסחה של

הפריסה.

ה- 10% - זה מבוסס על משהו מדעי-כלכלי? אני מחזיק מכם כתעשייה אחת מהמתקדמות והיעילות בעולם, אני שם עליכם מקדם של 100%, למה 10%?

אבל אנחנו לא יותר מתקדמים מהספרדים והאיטלקים וההונגרים ו – you name it.

בהרבה תחומים אנחנו כן יותר מתקדמים מהם.

אתה מנסה להגדיר מה זו אריזה. בדירקטיבה האירופאית זה מוגדר. למה להמציא?
יושבים 32 מדינות, ממציאים, ועכשיו אנחנו - -

עורך הדין כרמלי ייתן לך תקציר את הישיבה של אתמול שהיתה מרתקת ביותר.

זו היתה הטענה של אותו אדם שהשתתף בדיון ערב המצאת הגלגל - למה להמציא. אני אומר לך, זו לא תשובה. אני מבין עכשיו מהתשובות של שניכם, שבעצם, אנחנו לא מדברים על פערים שהם בשמיים. הם לא בשמיים. את תהליך ההתכנסות של הפערים האלה אפשר לעשות תוך כדי הדיון בחוק.

אני מסכים עם מה שיהודה שגב אומר שלוח הזמנים כאן ליישום בישראל הוא קצר יותר מהתהליך שקרה באירופה. אלא מאי? אל"ף, כיוון שזה קרה באירופה כבר לפני עשרות שנים יש לנו חובה להביא את זה יותר מהר בישראל. בי"ת – הנכונות של הציבור לשתף פעולה והחשיבות שהציבור מייחס לנושא, בעיקר הדור הצעיר - אנחנו לא מתחילים בנקודת אפס כמו באירופה לפני 20-30 שנה, שלא הבינו מה רוצים מהם בכלל והיה צריך להטמיע את הצורך בנושא. היום הציבור זועם עלינו שאין תשתיות במדינת ישראל עדיין, למחזור. אני מגדיל פי 6 את התקציב של המשרד לחינוך סביבתי לבתי ספר ירוקים ועדיין הביקוש רב על ההצעה, לתהליכי הסמכה של בתי ספר. אנחנו לא באותו מקום שאירופה היתה כשהתחילה להטמיע את זה לפני עשרות שנים. לכן, להערכתנו אפשר לעשות את זה בלוח זמנים הרבה יותר מהיר, לא לדבר על כך שבישראל מרחקי השינוע של הפסולת הם הרבה יותר קצרים מאשר באירופה. אתה לא מדבר על ללכת על שוק של 60-70 מיליון איש במרחקים של אלפי ק"מ אחד מהשני.

אנחנו מדינה שמצמצמת במהירות פערים בתחום מסילות הברזל, דברים שנעשו בארצות הברית ב- 1865 או באירופה באותם שנים – גם כן נעשים עכשיו בישראל. אז אנחנו גם בתחום הזה נעשה את זה במהירות. אגב, אנחנו עושים ב- 15 שנה בתחום מסילות הברזל מה שנעשה על פני מאות שנים באירופה.

ובלבד שאתה לא לוקח את דגם הרכבת הקלה בירושלים.

לא, אני מדבר על מסילות הברזל של הרכבת הכבדה.

פה- מה היתרון? כיוון שהם אמורים לעשות ולא הממשלה, אני יכול לדרוש גם לוח זמנים קצר יותר. אם זה היה דברים שהממשלה היתה צריכה - זה ארוך יותר.

אני רוצה לומר שאני מצטרף למה שאמר השר שזה יום חג. חוק האריזות הוא דבר ראוי והתעשייה הישראלית רוצה להצטרף ולבצע אותו. רק דבר אחד קורה פה שלא קורה בשום מקום אחר. אחריות וסמכות זה בדרך כלל דברים שהולכים ביחד. לומדים את זה באחד השיעורים הראשונים בכל קורס בניהול. אומרים ככה: קח את האחריות, ולגבי הסמכות – נעביר לאחרים. במה הדברים אמורים? בעיקר בנושא של הגבלים עסקיים. הרי אנחנו ראינו מודל שהעלות תהיה 1,4 אגורות לבקבוק, - -

צא מהבקבוקים כבר. אריזה. אתה רוצה? נחיל את זה רק על הבקבוקים.

מה שאני אומר – 1,4 אגורות לאריזה ו – 50 שקל לאזרח במדינה לשנה. אלה תוצאות שבאו מצורת עבודה של תאגיד בלגי שהצגנו אותו, והיינו שם וראינו – שבעיקרו מתבסס על כך שכל היצרנים, גדולים כקטנים, מתאגדים בתאגיד אחד, ופועלים על מנת להפחית עלויות. בבלגיה לא שמענו עדיין על העניין שמגלה הרשות להגבלים עסקיים בחוק הזה. כשהם התאגדו, כולם קיבלו ברכה, אמרו – תתאגדו, כל התעשייה יחד, ותפעל לעשות דבר אחד ומרכזי, להפחית את העלויות. עכשיו, הצעת החוק, אחרי שגורמים לדבר יפה, אני קורא בה שרוצים לפעול להקמת כמה גופים כאלה, שכל הגופים האלה גם יוקמו למטרת רווח. רק בוא נחדד לכולם – מה אומר רווח לתאגידים האלה?

איפה כתוב - -

כתוב.

שיניתם את זה אתמול. כתוב שם הגופים האלה יוקמו למטרת רווח. הרווח היחידי שהגופים האלה יכולים להגיע זה לקבל יותר כסף מהתעשייה.

עצם העובדה שלא כתוב שזה חייב להיות מלכ"ר אתה מסיק שזה בהכרח למטרת רווח.

כתוב, כבוד השר – למטרת רווח, כתבו כלשונו.

-גם לא בעלי המניות יחלקו - -

אני רק רוצה להסביר דבר אחד, שהרווח היחידי שהגופים האלה יוכלו לעשות זה בכך שהם יקחו יותר כסף מהתעשייה, שתגלגל את זה על ראשו של האזרח. כולנו פה באים ואומרים – המטרה של כולנו היא אחת, שהאזרח ישלם כמה שפחות. התעשייה בא ואומרת: תנו לנו להתאגד, לעשות את זה, נעשה את זה זול ככל האפשר, לקחנו את האחריות על עצמנו. מה אומר המחוקק? המחוקק אומר: האחריות שלקחתם על עצמכם, יפה עשיתם. איך לפעול על מנת לממש את האחריות הזו? – אנחנו נגיד לכם. עם כל הכבוד, אנחנו קצת מתבלבלים כי מראים תוצאות שהושגו בדרך אחת, ומכריחים את התעשייה ללכת ולעבוד בדרך אחרת. ואם שואלים אותי היום כמי שהיה דמות מובילה בהתאחדות התעשיינים בגיוס הסכמה של כל חברי התעשייה, אז אני אמרתי להם: זה יעלה לכם כך וכך. היום, כשיקראו לי חבריי לישיבה, אני נבוך הם יגידו לי - אתה הובלת אותנו לסיטואציה שאנחנו צריכים לתת צ'ק פתוח . אנחנו לא יודעים כמה זה יעלה לנו. מי שיקבע זה הרשות להגבלים עסקיים באיך שהיא תורה לנו לעבוד, כך וכך יהיה. התוצאה הסופית תהיה – תהיה התערבות רגולטורית עם השנים הבאות שבה יבואו להפחית עלויות, כפי שהיום אתם עושים בהרבה תחומים אחרים שבהם היתה התערבות שגרמה - -

מה כן? מה כן?

כן – המודל הבלגי, לתת לתעשייה להתאגד בתאגיד אחד, ולבצע את הדברים כמו שצריך בעלות נמוכה, זה הסיפור.


נושא שני שהוא לא נושא ה- -בתחום הבקבוקים, רק להגיד דבר אחד: אנחנו, התעשייה, התחייבה להגיע ליעדי איסוף גבוהים ולאסוף באיסוף וולונטרי את בקבוקי הליטר ווחצי ב- 4שנים הקרובות. אנחנו מדברים על מה יקרה אחרי אותן 4 שנים. אחרי אותן 4 שנים, בתפיסה שלנו ולפי מה שקורה באירופה –הבקבוקים הגדולים הם חלק מחוק האריזות, כך שאין שום סיבה שהבקבוקים הגדולים, בעוד 4 שנים מהיום, יפעלו תחת שני חוקים שונים בסיפור הזה.


לכן אנחנו רואים מצב שאחרי שנעמוד במשימה שהוטלה עלינו, הבקבוקים הגדולים יהפכו להיות חלק אינטגראלי של חוק האריזות, כפי שזה קיים בכל המודלים באירופה.

אני רוצה להגיד ממש בקצרה כי עוד יידון- קודם כל צריך להבין שהחוק הזה, הייתי מאד רוצה שהמשרד שלי יהיה בעל הבית של הממשלה. הוא עדיין לא.

אם תהיה במשרד אחר – אולי

לא. אז יש דברים שאולי יש לנו מחלוקות עם משרדים אחרים והממשלה הכריעה פעם לטובתנו ופעם לא לטובתנו. בהחלט יש פה 4 שחקנים מרכזיים גם במשרדי ממשלה שהם שותפים שלנו, גם בגלל ההשלכות – משרד הפנים, בגלל ההשלכות על השלטון המקומי, משרד התמ"ת בגלל ההשלכות על התעשייה, משרד האוצר, כמובן, בגלל ההשלכות הרוחביות על המשק בכלל, וכמובן – רשות הגבלים עסקיים, שיש שלה את ההיבט המקצועי שלה. כשאתה מדבר על יצירת שוק חדש במדינת ישראל בהיקף של מאות מיליוני שקלים ואולי יותר מזה, בוודאי שיש לה מה לומר והיא הגוף המקצועי בעניין הזה. אז אני חושב שמצד אחד הם היות שותפים אתנו בדיונים, הם לא סרו על התאגדות והם מבינים והם למדו והם מבינים את הצורך שכיוון שיש פה אלפי ועשרות אלפי יצרנים ומשווקים של אריזות, באופן ישיר או אגב הסחורות האחרות של המוצרים שהם מייצרים, הם לא אסרו על ההתאגדות הזו. מצד שני הם שכנעו אותנו וחשבנו שאולי זה נכון - לא לקבוע חד משמעית שבמדינת ישראל יהיה אך ורק תאגיד אחד. אומר רוני בצדק, ואני תומך בעמדה הזו – כשיש רק תאגיד אחד מרכזי בוודאי שהעלויות שלו שמתבזבזות על מנהל מחלקת - -

יתרון הגודל.

כן, יש יתרון לגודל בעניין הזה, שהוא מפחית מהעלויות, והעליות האלה – דרך אגב, פה יש קצת סתירה בדברים של רוני כי הוא אומר שזה יוריד עלויות מהציבור. אף אחד לא אמר לכם, אתם לא חייבים לגלגל את זה על הציבור. אם זה 1,4 לאריזה אתם מוזמנים לספוג את זה בעצמכם. גם ככה הציבור בישראל משלם מחירים שהם בדרך כלל יקרים יותר מול חבריו באירופה, גם מול כח הקניה, עלפי הרבה מחקרים שראיתי.

כשזה יגולגל על הציבור זה יהיה 14 אגורות.

בסדר. אנחנו גם לא נאפשר בטוענה כזו – ואם צריך נציג מול הציבור גם האם השתמשו בחוק הזה.

חבר הכנסת חסון, לא היה פה דיון בשנה האחרונה שבו נציגים שאמורה לחול עליהם רפורמה כל שהיא לא השתמשו בטיעון שזה יגולגל על הציבור. כמעט בכל תחום.

המציאות אבל הראתה לכם שזה גולגל על הציבור.

אם אתה מדבר על דבר ספציפי - -

אבל אם אפשר לספוג 1,4, אי אפשר לספוג עלויות יותר גבוהות.

אולי אני טועה אבל פה, אם יווצר מונופול אחד גדול כיוון שאין פה פיקדון שהמחוקק קבע, יכול להיות שבכלל זה ייתן סמכויות לממונה לקבוע לו בדיוק ולהתערב לו בכל דבר כמעט שהוא עושה. אם אתם בוודאות מעדיפים את זה, אז בסדר, יכול להיות ש - -

אני חושב שברוב המדינות באירופה שבדקנו, ובטח במודל הבלגי, הרשות להגבלים עסקיים והמחוקקים היו נבונים מספיק להבין שבמקום שבו אתה מתאמץ לחסוך כסף למדינה, כי בסך הכל חוקי אריזות וחוקי סביבה לא נועדים לעשות את כסף אלא ששם, במקומות שרוצים לעשות כסף, יש עניין גדול לממונה על הגבלים עסקיים להתערב. במקומות שכולם רוצים לחסוך כסף היה ברור - -

אני חולק עליך. חולק עליך.

- - גם לממונים על עסקיים במקומות רבים בעולם ש - - אבל עובדה שהם לא התערבו. עובדה.

אם מה שאתה אומר נכון, הרי שהשוק, בוודאות, ייצור ממילא, באופן אוטומטי, תאגיד אחד. כי אם באמת כל היצרנים שעכשיו נופלת עליהם החובה לאסוף ולמחזר, רוצים להפחית לעצמם עלויות, הם בעצמם יבינו ששווה להם להתאגד בתאגיד אחד ארצי וגדול שנותן שירות בכל רחבי המדינה, אם זה נכון. לעומת זאת, אם הם ישתכנעו שאולי בתאגיד כזה יכולים להשתלט עליו רק כמה מפעלים גדולים בגלל היקף נתח השוק שלהם והם ימנו שם דווקא מקורבים אליהם שדואגים יותר לאינטרסים שלהם, אז יקום תאגיד מתחרה, וזה בדיוק מה שהצעת החוק רצתה ליצור. לא לאסור על התאגדות אבל גם לא לחייב התאגדות אחת שאולי יהיה שם ניצול לרעה של כוח השוק. ודרך אגב, זה שגוף לא רוצה לעשות רווח כדי לחלק אותו עוד לא אומר שלא יכולים להיווצר בו אינטרסים אחרים. כמו, לדוגמה –מינוי אנשים מטעם החזקים יותר שחברים באותו גוף. אני חושב שפה גם ייצגתי את עמדת הרשות להגבלים עסקיים. תקן אותי אם אני טועה.

שני דברים – על מנת שלא נובן לא נכון. האחד, בנוסח הקיים, האפשרות להקים תאגיד אחד שבו יתאגדו כל היצרנים לא קיים.

למה? תסביר.

למה? אי אפשר להגיד את זה באוויר. כן קיים.

זה כתוב.

מה כתוב, כתוב שחייב להיות יותר מאחד? לא. זאת אומרת שהחוק מאפשר שיהיה קיים יותר מאחד, אם זה מה שייווצר. זאת כלכלה חופשית.

אז היה כדאי לשמוע, מהם שהם מוכנים ל - - - הם עד היום לא אמרו.

אתה כבר נותן פה נתון שני שזה ברמה של קביעה, ומאחר ואני הייתי רוצה להתבסס על הנתונים שאתה אומר, אז בוא תדייק. הרשות להגבלים עסקיים יש לה עמדה, זה לא כתוב בחוק. אני מבין את מה שאתה אומר. אני שואל את עצמי האם הדיון עכשיו הוא הדיון נכון על הדבר הזה. האם נכון שתפתח פה כרגע את הדיון הזה. אנחנו אמורים להגיע לסעיפים האלה ואז תצטרך לעשות את זה ברזולוציה גבוהה, ולפי דעתי חבל שנעשה את זה בשלב הזה של הדברים.

קיבלתי את ההערה, אני אוסיף בכל זאת עוד דבר: אחד, שאם כבוד השר ציין אפשרות של מונופול – לנו אין שום בעיה להיות מפוקחים על ידי כל גורם אחר.

אם תהיה מונופול זה לא אם יש לך - -

האחריות שלהם זה לפקח על מונופולים.

תודה, נגיע לזה.

אני מדבר כאן בשם השלטון המקומי - -

כתוב כאן – מנכ"ל פורום ה- 15.

כן, זה תפקידי, אבל אני גם מייצג את מרכז השלטון המקומי. ראשית – אנחנו רוצים להגיד באופן מפורש וברור שאנחנו מברכים על היוזמה, מברכים את השר והמשרד ואת העובדים המקצועיים במשרד על העבודה, מברכים על הרצון להסדיר את הנושא הזה וכמובן להביא אותו לחקיקה. עוד יותר שמחנו היום לגלות שהכוונה היא לאמץ את הדירקטיבות האירופאיות, שביניהן יש דירקטיבה שקובעת אחריות יצרן מורחבת. אנחנו שמחים שזו הכוונה, ללכת עליה עד הסוף. זה באמת כרקע כללי וכהקדמה, חשוב לנו לציין את זה.


שלוש הערות קצרות – ראשית, יש לנו, מטבע הדברים, הערות לניסוחים השונים של סעיפים שונים, נציג את זה כשנגיע להקראה. הערה שניה – והיא בעינינו מאד חשובה ומרכזית: כדי להצליח להביא את החוק הזה כדי שהוא לא רק יהיה חוק יפה לתפארת מדינת ישראל אלא גם ייושם באופן המיטבי והנכון, ועד כמה שניתן ככתבו וכלשונו, לא ניתן לעשות את זה מבלי שתהיה הסכמה וסדרה של הסכמים בין השלטון המקומי לתעשיינים על אופן התפעול וההפעלה של החוק הזה ביום יום, שעה שעה בשטח. אנחנו נמצאים עם התעשיינים במשא ומתן בעניין הזה. זה משא ומתן שלא התחיל היום, הוא כבר מספר חודשים. התהליך הזה עוד לא הסתיים. מה שאנחנו מבקשים מהוועדה- שתביא את זה בחשבון, מבלי שאנחנו נגיע לסיכום הזה על התפעול של העניין מול התעשיינים, אדוני היושב ראש, אנחנו חושבים שמבלי שאנחנו נצליח לסכם קודם כל את הנושא של הפן התפעולי מול התעשיינים, אנחנו חושבים שזה לא יהיה נכון להשלים את חקיקת החוק ובטח לא להביא אותו לכיוון של הפעלה. חשוב לזכור בהקשר הזה - -

עד מתי?

אנחנו בעיצומו של תהליך. אני מעריך שזה עניין של שבועות עד חודשים ספורים.

לא, לא. אני מודיע לכם: אל תחשבו שפה יוצאים לפגרה. אני גם לא מבין איך יוצאים לפגרה ב- 22 ביולי אבל זו שיחה שלי פה בתוך הכנסת. לא מובן. אני לא יוצא לפגרה. אני ממשיך פה דיונים עד כמעט - -

חכה. אל תגיד דברים - -

מליאת הכנסת לא תתכנס החל מה – 22 ביולי, אבל אני מודיע שאנחנו מקיימים פה דיונים עד לפחות מחצית אוגוסט ואפשר להמשיך את החקיקה מבלי להביא אותה לקריאה השניה והשלישית, אבל אפשר לסיים אותה ולהביא אותה לקריאה שניה ושלישית מייד עם פתיחת כנס החורף של הכנסת. אז שלא ייקח לכם חודשים, תעשו הידברות מהירה.

לא ביקשנו גם, אבל בד בבד צריך להבין שקיימת להתקיים הידברות לגבי היישום, אחרת לא ניתן יהיה ליישם את החוק.

רק נתתי לך לוח זמנים, אגב, לידיעתך –הכנסת איננה כפופה להידברות בין השלטון המקומי לתעשיינים.

ברור שלו. אני מנסה להבהיר שיש פה פן מעשי, תפעולי מאד כבד. אתה, אדוני היושב ראש יודע שבישראל יש 200 ומשהו רשויות מקומיות כולל מועצות אזוריות. אתה מכיר את רמת השונות. לא ניתן לייצר הסכם אחד לפרדסיה, לבאר שבע, לירושלים , לתל אביב ולירוחם. לכן אנחנו מנסים לבנות פה הסכם גמיש יותר, או כמה הסכמים מקבילים, וצריך להביא את זה בחשבון, זה לא דבר פשוט ליישום. זו היתה הערתי השניה.


הערתי השלישית והאחרונה- תראו, חשוב לזכור שבסופו של דבר, החוק הזה, מתוך סך הכל 100% הפסולת שאנחנו אמורים להתמודד אתה, החוק הזה בסוף יטפל ב- 15% עד 20%, יפחית לנו מכמות הפסולת במשקל.

ובנפח?

אני לא מנסה להוריד - -

· - -

בסדר, הם יפקעו מתי שהוא. חוק זה לא להסכם עם הקבלנים הנוכחים.

זו אמת המידה, המשקל.

בכל אופן, אדוני היושב ראש – 15 עד 20% מסך משקל הפסולת במדינת ישראל. צריך לטפל והמשרד יודע ובודק את זה עכשיו ומכין, אני מניח, גם תכניות איך מטפלים ב- 80% האחוזים הנותרים. כדי לעשות את זה, גם כדי להפעיל את החוק הזה וגם כדי להצליח להתמודד עם יתרת 80% הנוספים – חייבים להקים בפריסה ארצית מתקני קצה, מתקני טיפול, הפרדה ומיון של פסולת. את זה, השלטון המקומי לא יכול לעשות אך ורק מכיסו. בדיוק בשביל זה יש את קרן הניקיון, כספי היטל ההטמנה שאנחנו מעבירים חודש בחודשו. אמרת מקודם, ואני הקטן חושב שזה בצדק- אמרת שתפקידה החוקתי של ממשלה הוא באמת לשלוט , אז גם תפקידה החוקתי של הכנסת הוא לא רק לחוקק אלא גם לפקח. אנחנו חושבים שכדאי לקיים דיון בשאלה לגבי קרן הניקיון, לגבי הכספים הרבים שבה, כספי השלטון המקומי, בשאלה – מדוע עד עכשיו זה לא הועבר לטובת מתקני הפרדה ומתי זה כן יועבר.

תגיד לי – מה אתם מתנגדים כל כך להפסיק את הדבר המטורף הזה- המפוחים שמזהמים את הסביבה, מעבירים ממקום למקום - -

מוזיל להם עלויות – מה יותר זול לעשות עם מפוחים או עם מגרפות? הכל כסף.

זה לא הצעת חוק, זה תקנות. אפשר בפעם אחת.

קודם כל – אני מניח שהשלטון המקומי ירצה לגמור כמה שיותר מהר ולעזור לנו לקדם את החוק כפי שאמרנו על פי הערכות האוצר הוא יוזיל בעשרות מיליונים את עלויות השלטון המקומי בטיפול בפסולת. מול מה שנאמר קודם כאילו כל אריזה עלולה להתייקר לאזרח ב- 1,4 אג', אלא אם כן התעשייה תספוג חלק מזה, כפי שאני הייתי מצפה – אמור להיות גם תהליך של הוזלת עלויות הטיפול בפסולת באופן משמעותי לרשויות, כשבאופן מעשי זה גם אמור להיות מתורגם מתי שהוא, כשהרשויות תתנהלנה – יש רשויות שמתנהלות טוב יותר,יש כאלה שפחות – גם זה יכול להתבטא לחיוב מול האזרח בעלויות הארנונה שלו.


בכל מקרה, שוב אני אדגיש – זה נכון שפסולת האריזות, משקלית היא בין 15% ל – 20%. לגבי הפינוי – לא מזמינים משאית פסולת כאשר המשקל מגיע ל – X, הפינוי מתבצע כאשר הפחים מלאים, ומה שגורם לפחים להתמלא –הנושא של פסולת אריזות תורם לזה הרבה יותר מ- 15-20% בגלל הנפח של זה, כי הפסולת האורגנית, שאריות המזון, למרות שהן 40% הן הרבה יותר דחוסות ופחות תורמות – כל אחד מכיר מביתו מה גורם לפח האשפה שלו להתמלא, ולחייב את הרשות לשנע משאיות ולפלוט זיהום אוויר, וכו' וכו'. לכן, ההשלכות של החוק הזה, כפי שאמרתי, הרבה יותר משמעותיות, ואני מקווה שהוא יעבור במהרה.

גם אני מבקש להתייחס בקצרה, ולעומקם של דברים נגיע בסעיפים. ראשית, החוק הזה נושא עמו ברכה גדולה ואני שמח לברך את המשרד ולברך את השר להגנת הסביבה, לחזק את ידיכם ולעמוד על המשמר שהעקרונות החשובים שמיושמים לראשונה בחוק הזה אכן יהיה בחוק. ואלה הם העקרונות: אחריות יצרן, שהפך כבר לנורמה שגורה באירופה, למי שמכיר, ולא נפתח עוד פעם את הדיון הזה עוד פעם לגבי מי אחראי ומי לא, יעדים מחייבים עם מנגנון העלאה – חידוש מרענן ויפה בחוק, והעיקר השלישי - דיווח שהוא גם שקוף לציבור בליווי סנקציות. שלושת הדברים האלה יחד נותנים חבילה מאד יפה ומעבירים מסר ברור שיש פה כוונה רצינית להגדיל את המחזור באופן גדול. לכן אנחנו רואים בזה מהלך מכונן וחשוב מאד.


כמה הערות עקרוניות – גורם המפתח שיוביל לחקיקת החוק וליישום ומענה לכל הבעיות שהועלו פה זה חקיקה מהירה של החוק. בלי חקיקה מהירה אנחנו נמשיך לדשדש. אני, שאני במקצוע, כבר ראיתי מצגות של התאחדות התעשיינים לפני שנתיים, שמדברים על סקר שהושלם לפני שנה. אני לא אומר את זה בביקורת כלפיהם כי אני מברך על ההירתמות. אני רק אומר שדרכו של עולם שאם אין חוק ותאריך מחייב, כולם עובדים הרבה יותר לאט. כל הבעיות יבואו על פתרונם כאשר יידעו שבתאריך מסוים – והוא צריך להיות מהיר מאד- יתחיל החוק ביישום. אז זה חשוב ביותר. אני מציע גם לכל השותפים לא להלך אימים. כולנו למדנו וראינו, זה אפשרי, הציבור מוכן וכדאי לא להתחיל להעלות עוד פעם כל מיני סימני שאלה ולחזור 20 שנה אחורה.


לגבי הסקרים וההכנות – נכון, נדרשות הכנות אבל חלק מההכנות כבר בוצעו. חלק מהדברים כבר ידועים, ואני רוצה להזכיר לכולם את התשובה ששמענו בבלגיה, שגם הם התחילו בהכנות אבל התמונה המלאה התגלתה להם רק כאשר הם התחילו לעבוד, כאשר החוק נחקק. כך זה יהיה גם פה. לגבי הגוף המוכר- אין ספק שצריך להיות גוף מוכר או תאגיד, אני לא הבנתי בדיוק מה מטריד את התעשיינים. אני רק רוצה להזכיר שמי שקרא את החוק הבלגי וקבל כאילו יש פה איזה עודף ביורוקרטיה, בחוק הבלגי יש פי שלושה עמודים שמתארים חובות וסייגים ואת הדיווחים של הגוף המוכר, FOT PLUSולכן צריך להעמיד דברים על דיוקם. זה חוק טוב מאד שמיישם עיקרון חשוב מאד והוא יכול להקפיץ את 13 אחוזי המחזור, בשלב ראשון כבר להכפיל אותם, ועם הפסולת האורגנית, שתבוא כמהלך משלים ומרכזי של הפרדה במקור, סוף סוף נצטרף למשפחת העמים המתקדמים.

אנחנו כמובן נקיים דיונים נוספים, אבל לא נספיק, לדעתי, להקריא. בדיון הבא נקרא ואז נקיים דיון בסעיפים, ויישמעו הערות.

אני רק רוצה לומר להתאחדות לשכות המסחר – אתה כנראה לא מבין את העיקרון של החוק, לא קראת אותו. אנחנו כן עבדנו עם האנשים שלכם, אנחנו עובדים בצמידות.

איזה אנשים שלנו, אדוני המנכ"ל?

החל מהמנכ"ל לשעבר שהיה בסיור - -

דסקל, נמרוד הגלילי – עובדים אצלכם, או שאני אחראי גם על תחלופת האנשים בלשכות המסחר?

אבל אתה יודע, אדוני השר, שלא ניתנה תשובה עניינית ל - -

אנחנו מברכים אותך על תפקידך החדש אבל לא יכולים לייצר רטרואקטיבית דיונים אתך בתפקידך הקודמים.

הגבלים עסקיים לא אמרו כלום.

אתה צודק. כאשר נגיע לסעיף שהעלית - - -אני מבקש להאריך את הישיבה ב- 10 דקות, להודיע ללשכת יושב ראש הכנסת שאני מאריך אותה. כך החלטתי עכשיו.

נשמעו פה הרבה הערות, חלק מכם קיבל את הצעת החוק רק אתמול או שלשום.

אין שום חלק כזה. אני מצער.

את הצעת החוק, לא את התזכיר.

השינויים, ככל שהם קיימים בינה לבין מה שהופץ לממשלה לפני חצי שנה הם אולי בשניים או שלושה סעיפים. אין שינויים דרמטיים.

מה שאני מבקש – להעביר את ההערות בשבוע הקרוב.

אני היום מודיע על סדר היום וזה לא יהיה במושב הבא. זה יהיה בהקדם – בין השבועיים לשלושה הקרובים יהיה הדיון הבא.

אז אנחנו מבקשים לקבל הערות.

לא לחכות עד הדיון.

במהלך 10 הימים הקרובים להעביר הערות בכתב למשרד ולוועדה, על מנת שנוכל להיות מוכנים וייעל את הדיונים בהמשך.

אני חושב שלצורך השלב הזה של הדיון, באמת –השר להגנת הסביבה השיב לדברים כהלכה, גם מבחינתנו. כוונת החוק כפי שאנחנו מבינים אותה אינה למנוע מצב של תאגיד אחד או גוף מוכר אחד אלא לאפשר מצב שאם מישהו ירצה להקים גוף שני מסיבה כלשהי, כמו- שהוא לא מרוצה מהשירות שהוא מקבל מהגוף הראשון, הדבר יתאפשר, וזה גם כפוף לקבלת הכרה מאת השר, זה משהו שיצטרך לקרות בצורה מבוקרת. נראה חשוב שתהיה אפשרות כזו.


בכל מקרה, יש מצבים באירופה – יכול להיות שבבלגיה יש רק אחד, אבל יש מקומות שיש יותר מאחד –אז הדבר אפשרי.

בגרמניה יש אחד באזור גיאוגרפי .

בכל מקרה, רק כדי לסיים את דברי -כיוון שאנחנו עומדים לעבור בישיבות הבאות על הסעיפים ולדון בדברים יותר לעומק, מן הסתם יהיה לנו עוד מה להוסיף, אז. אני חושב שבשלב הזה הצגנו את הדברים - -

אני מבקש שהדיון הבא יתחיל בהערות לסעיף הראשון, סעיף המטרה. נקרא את הסעיף הראשון.

מי מקריא?

אני מהלשכה המשפטית במשרד להגנת הסביבה. אני מתכבד להתחיל לקרוא את הצעת החוק להסדרת הטיפול באריזות, תש"ע, 2010.

"פרק א' מטרה והגדרות

מטרה 1. מטרת חוק זה לקבוע הסדרים לעניין ייצור אריזות וטיפול בפסולת אריזות, שנועדו לצמצם את כמות פסולת האריזות, למנוע את הטמנתה ולעודד שימוש חוזר באריזות, לשם הקטנת ההשפעה השלילית הסביבתית של אריזות ופסולת אריזות, ובכלל זה –

(1) הסמכת השר לקבוע הסדרים לעניין אמצעי הפחתה במקור, שעל יצרנים של אריזות לפעול לפיהם;

(2) הטלת אחריות מורחבת על יצרנים של מוצרים ארוזים, על יצרנים של אריזות שירות, ועל יבואנים של מוצרים ואריזות כאמור, בכל הנוגע לסימון האריזות ולביצוע מיחזור מוכר של פסולת האריזות הנובעת מהן, לרבות קביעת יעדים מחייבים למחזור כאמור, והסדרת גוף מוכר שיפעל בשמם של היצרנים והיבואנים האמורים;
(3) הטלת אחריות על אחראים לפינוי פוסלת לקבוע הסדרים לעניין הפרדה של פסולת אריזות מפסולת אחרת ולעניין איסוף ופינוי של פסולת אריזות וקביעת איסור על השלכת פסולת אריזות ועל איסוף או פינוי של פסולת אריזות שלא על פי ההסדרים האמורים;
(4) קביעת איסור על הטמנה של פסולת אריזות".

אני מודה לך, אנחנו נתחיל את הישיבה הבאה מהערות לסעיף הזה. אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15