הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
13
ועדת הכנסת

22.6.2010


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 98

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי, י' בתמוז התש"ע (22 ביוני 2010) שעה 13:45

1. ערעור על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעה לסדר היום

2. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 4), התש"ע-2010 (מ/506)

3. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעת חברי ועדת קלפי), התש"ע-2010 (פ/2110/18), הצעת חברי הכנסת דליה איציק, יריב לוין וזאב אלקין. הכנה לקריאה ראשונה.

חברי הוועדה: יריב לוין – היו"ר

זאב אלקין

רוברט טיבייב

יעקב אדרי

אלכס מילר

עו"ד אורלי עדס


- מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית

אהוד שילת


- היועץ המשפטי של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת
עו"ד סהר פינטו

אתי בן-יוסף

ארבל אסטרחן

יפה קרינצה

1. ערעור על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעה לסדר היום

שלום, אני פותח את ישיבת ועדת הכנסת. על סדר היום ערעור של חבר הכנסת אדרי על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעה לסדר היום. בבקשה, חבר הכנסת אדרי.

תודה. אדוני היושב ראש, נדיר מאוד שאני מגיע אליך אבל אני חושב שהנושא מאוד חשוב - ציון ארבע שנים לשבי של גלעד שליט. אני חושב שזה חשוב לכולנו וטוב שהכנסת תקדיש לזה שעה-שעתיים לדיון, ואני מבקש שתהיה תמיכה בעניין הזה.

בכל מקרה מדובר בהצעה לסדר-היום. חבר הכנסת מילר, בבקשה.

ראשית, אני חושב שאתה צודק בכך שהנושא חשוב. אם אנחנו מדברים על נושא ציון היום, אני יודע שהייתה בכנסת שדולה מאוד גדולה בנושא של גלעד שליט, הייתה ועדה משודרת. כידוע לך, אנחנו מדברים כרגע על הצעה דחופה, שמסגרתה שלוש דקות. אתה מדבר על דיון של שעה-שעתיים, לדעתי זה צריך להיות במסגרת אחרת.

אנחנו, בנשיאות, ביום רביעי הקרוב, חוץ משאישרנו את ההצעות הדחופות לסדר-היום – חמש או שש הצעות שהגישו חברי כנסת בנושאים מסוימים - מדובר גם על יום לא רגיל, יום עם 40 חתימות. זה יום שהולך להיות ארוך מאוד. זאת אומרת, לדעתי אנחנו מדברי על שעה מאוד מאוחרת שבה הנושא הזה יעלה על סדר היום. מכיוון שאתה מדבר על דיון של שעה-שעתיים, אני מציע לחשוב על מסגרת אחרת.

איזו מסגרת יש? או הצעה רגילה או הצעה דחופה.

אני חושב שניתן לפנות בצורה מסודרת ליושב ראש הכנסת ולבקש ממנו לערוך דיון כדיון מיוחד, ואז תקבל אפשרות שגם ח"כים אחרים יוכלו לשאת דברים בנושא הזה.

האם זו יכולה להיות פניה של ועדת הכנסת - אם אני מקבל את ההצעה שלך ויריב יצטרף?

אני פשוט מנסה למצוא דרך להגיע למצב שאנחנו מעלים את הנושא הזה על סדר-היום בצורה מסודרת.

אני ממשיך לשיטתך. נגיד שאחרי שדוחים את הערעור ועדת הכנסת פונה ליושב ראש הכנסת ומבקשת לקיים דיון.

לדעתי זה צריך להיעשות בצורה מסודרת בוועדת הכנסת, כאשר חבריה נמצאים. אני לא חבר ועדת הכנסת והיושב ראש לבד - - -

אני חושב שהנושא חשוב.

קודם כול, לא אחרוג מסמכותי ולא אקבל החלטות לפנות לנשיאות. הסמכות שיש לי היא לאשר את ההצעה כמו שהיא, לא אשיא הצעות לנשיאות הכנסת.

יותר מזה, באופן עקרוני אני בדעה שאנחנו לא צריכים להתערב בהחלטות האלה, אלא במקרים באמת חריגים. מצד שני, אני מוכרח לומר לך חבר הכנסת מילר שלו היה יושב כאן מישהו שהיה פחות מקפיד בכללים של הגינות מאשר חבר הכנסת אדרי, הוא היה מקווה שהערעור שלו יידחה או אפילו לא היה מגיש ערעור אלא היה מיד יוצא עם איזושהי הודעה לתקשורת שהכנסת מסרבת לדון בדבר הזה. חבר הכנסת אדרי לא כזה, והוא רוצה לקיים דיון אמיתי בסוגיה. גם אם העניין נדון בכל מיני מסגרות, כשבא חבר כנסת ומבקש להגיש הצעה לדון - לא סתם, אלא בעיתוי של ארבע שנים, כאשר מתקיימת אותה צעדה וכאשר הנושא מעסיק ומטריד כל בית בישראל - לא נראה לי נכון שלא נאפשר לו את הדבר הזה.

לכן הייתי רוצה לבקש ממך - כי הסיטואציה כאן פשוטה; מאחר שחבר הכנסת אדרי איננו יכול להצביע בעניין של עצמו, אז ההצעה, בהתנגדותך, תידחה.

אני לא הולך להצביע מסיבה מאוד פשוטה, משום שאני לא חבר ועדה.

לא הייתי רוצה לקבל כאן החלטה שמבטלת את עמדת הנשיאות. הייתי מעדיף שזה ייעשה מתוך איזושהי הסכמה שלך נוכח המצב שנוצר כאן.

אני הרי לא התייחסתי למה שדיברנו בנשיאות. התייחסתי למה שהציג חבר הכנסת אדרי, כאשר הוא הציג את המטרה שהוא להשיג בדיון. אני חושב שהדיון הוא כל כך חשוב, שאם היינו מוצאים דרך לעשות את זה בצורה הרבה יותר רחבה, שכל חבר כנסת יוכל להשתתף זה עדיף. אני פשוט חושב שנפספס.

אני חושש שבסוף לא יהיה לא אני ולא מה שאתה מציע.

אני יכול להציע לך, אדוני היושב ראש, אם אנחנו לא יכולים לעשות פה דבר שיכול לקדם את הנושא במסגרת שהיה רוצה חבר הכנסת אדרי – אם נאשר את הנושא הזה, הייתי מציע לחבר הכנסת אדרי לפנות ליושב ראש הכנסת, כאשר יש את הנושא הזה לדיון, ולבדוק אפשרות לעשות את זה בצורה יותר רחבה.

פניתי ודחיתם את זה בנשיאות.

העניין הוא שפנית בבקשה להצעה דחופה, שזו מסגרת של שלוש דקות. אין שום דרך להרחיב את זה.

והצעה רגילה?

בהצעה רגילה אתה מקבל עשר דקות.

זה חשוב, עשר דקות זה גם טוב.

אבל זה עדיין לא שעה-שעתיים שרצית.

אז לא שעה-שעתיים. עשר דקות זה גם טוב.

אבל אנחנו לא יכולים לאשר פה הצעה רגילה לסדר-היום. זה בא על חשבון סיעתך.

חבר הכנסת אדרי, אני אומר לך שלא אצביע נגד הערעור, כי אני לא חושב שוועדת הכנסת יכולה לקבל החלטה שהיא לא רוצה לדון בנושא של גלעד שליט.

אם זה יעלה בשעה 8:00-7:00 בערב - - -

כן, לא חשוב.

בסדר. זה מבטיח שאשאר פה עד 7:00 בערב.

לא באתי להביע פה איזושהי עמדה כנגד הנושא. המדיניות בנשיאות היא שיש כמות הצעות מוגבלת שאנחנו יכולים לאשר.

זה בדיוק המקרה שצריך להכיר בו כחריג.

אתה יודע שאת הנושא הזה מגישים כמעט כל שבוע.

אני מדבר על השבוע.

אני חושב שהשבוע הזה איננו - - -

מבחינתי, מה שתחליטו תחליטו. אבל במקומך הייתי פונה ליושב ראש במקביל ובודק אפשרות להעלות את זה בצורה יותר רחבה.

חבר הכנסת מילר, אז אני יכול לומר שעל דעתך ובהסכמך, נוכח הנסיבות החריגות, אתם מסכימים - לפנים משורת הדין וכל ביטוי דומה - לאשר את העניין הזה? כדי שלא נעמוד במצב שהכנסת לא דנה - - -

אדוני היושב ראש, אני מייצג פה את עמדת הנשיאות. אני לא יכול להגיד שעמדת הנשיאות היא לתמוך או לא לתמוך.

אני מדבר על עמדתך האישית, לא כעמדת הנשיאות.

העמדה האישית שלי – אין לי שום בעיה. אתה מעלה את הנושא בוועדה, מצביעים וממשיכים הלאה. אין פה שום בעיה.

מה ההתנגדות?

הוא לא התנגד, הוא רק הציע מתכונת אחרת.

רבותיי, אני שוב אומר שזה בדיוק המקרה שבו אני לא רואה איך ועדת הכנסת יכולה להחליט שהיא לא דנה בעניין, חרף העובדה שאני בהחלט ער למה שאומר חבר הכנסת מילר, שאולי דווקא מפאת חשיבות הנושא לא בטוח שזו המסגרת הנכונה לדון בו. אבל כל עוד חבר הכנסת אדרי מעלה את העניין ומבקש שהנושא הזה יידון, אני לא חושב שאנחנו יכולים למנוע את זה, ולכן הייתי מציע שבנסיבות האלה נקבל את הערעור. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד קבלת הערעור – 2

נגד – אין

נמנעים – 1

הערעור נתקבל.

שניים בעד, נמנע אחד. הערעור התקבל. תודה רבה.

2. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס'4), התש"ע-2010 (מ/506)

אני עובר לנושא השני על סדר היום: הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 4), התש"ע-2010.

נשמעו הצעות להעביר את ההצעה לוועדת החוץ והביטחון או לוועדת הפנים והגנת הסביבה. יו"ר ועדת החוץ והביטחון מבקש להעביר אליו את הצעת החוק משום שהחקיקה הראשית ואישור הוראות השעה נדונו בוועדת החוץ והביטחון. יו"ר ועדת הפנים סבור גם הוא שההצעה שייכת לוועדת החוץ והביטחון. לפיכך, אני מציע שנחליט שההצעה תידון בוועדת החוץ והביטחון.

מי בעד העברת הנושא לוועדת החוץ והביטחון? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון אושרה.

אושר פה אחד, תודה רבה.

3. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעת חברי ועדת קלפי), התש"ע-2010 (פ/2110/18) – הכנה לקריאה ראשונה

אני עובר לנושא השלישי על סדר היום: הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעת חברי ועדת קלפי), התש"ע-2010, של חברי הכנסת דליה איציק, יריב לוין וזאב אלקין, הכנה לקריאה ראשונה.

בהמשך לכתב המינוי שנתתי לסהר, בתור החבר ה-18 בוועדה, ביקשתי שהוא יציג בקצרה את הצעת החוק.

הצעת החוק מבקשת לאפשר לחברי ועדת קלפי, אותם נציגים של המפלגות שיושבים – בדרך כלל שלושה – בכל קלפי, להצביע באותה קלפי שבה הם מכהנים. היום הם לא יכולים, אלא במקרים מיוחדים שאושרו על-ידי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, להצביע בקלפי שלהם. הם נדרשים להגיע לקלפי שבאזור מגוריהם. לא פעם הקלפי מרוחקת. נתתי דוגמה לאבא של אשתי, שגר במגדל העמק, אין לו רכב ובבחירות האחרונות הוא ישב בקלפי בקרית טבעון יום שלם, מבוקר עד ערב. הוא נמצא בדילמה שהוא מוותר על זכותו הדמוקרטית להצביע - הוא יושב בוועדת קלפי, שומר על טוהר הבחירות, הוא חלק מהמערכת אבל הוא לא מצביע - או שהוא נוטש את הקלפי.

איך תהיה ההצבעה? במעטפה כפולה?

בדיוק כמו מזכיר הקלפי. ממילא בכל קלפי מזכיר הקלפי כבר מצביע במעטפה כפולה. כלומר, עצם הפרוצדורה והניוד של המעטפה הכפולה זו מערכת שכבר קיימת. יש מספר סייגים שוועדת הבחירות המרכזית העלתה, ושאנחנו ערים ומכירים אותם גם מתוקף תפקידנו.

לאור מה שקראתי כאן, אין שום ספק שהרעיון לפתוח את זה ברמה הזאת, שכל דכפין ייתי, יישב חמש דקות בקלפי ויצביע לא בא בחשבון. אנחנו מסכימים, אין צורך להסביר את המשמעויות של זה. זה לא סביר.

זה צריך להיות הקבוע והמחליף שלו?

הם העלו הסתייגות, שלא יקרה מצב שיהיו עשרה חילופים.

אני אומר חד-משמעית שלא סביר העניין.

אין יכולת מטעמי - - -

אין ויכוח.

יש ארבעה טפסים מלכתחילה שניתן להחליף במהלך היום. המשמעות היא שניתן להחליף ארבעה אנשים על מקום אחד. אנחנו מניחים שבבוא הזמן, כשייחשפו יותר לאפשרות הזו, אז כמות המעטפות - - -

זה לא בבוא הזמן, זה יהיה בבחירות הקרובות. זו תהיה השיטה. אפשר לחסוך את ההסבר הזה, כי העניין הזה ברור לגמרי ואין ויכוח. מצד שני, בעיר שלי, במודיעין, ניהלתי מערכות בחירות של הליכוד כמעט מאז שהעיר קיימת, כ-15 שנה, יחד עם העוזרת שלי, לילך, שהיא תמיד ממונה על הנושא של הקלפיות. אני יכול לומר לכם שאצלנו אין קשישים להסיע, האנשים היחידים שאנחנו מסיעים זה יושבי הקלפי, שתמיד נזכרים ב-6:00 בערב שהם לא הצביעו. עכשיו מה תעשה? תוותר על הקול שלו או תוציא אותו מהקלפי ותביא אותו? ואתה מתחיל באופרציה. יש בכל זאת רצון לעודד את ההצבעה, להקל על האנשים האלה שלוקחים חלק בתהליך הזה.

יש הרבה מאוד מקומות שבהם אנשים יושבים יום שלם. יש בעיה של ניוד אנשים. למשל, מפלגות שמבקשות לשלוח נציגים שיפקחו על קלפיות במגזר הערבי. במצבים האלה אנשים נמצאים שם יום שלם. על רקע כל הדברים האלה, אשמח אם תוכלו לעזור לנו להתכנס לשביל ביניים שאתו אפשר יהיה להגיע לתוצאה סבירה.

יש לנו כמה הצעות, אבל לפני כן יש לי תוספת קטנה לגבי ההערכה של שעות העבודה של מבצע ספירת הקולות. זה נתון שלא היה לי אתמול, קיבלתי אותו הבוקר. המשמעות היא שבתוצאות הסופיות – לא הרשמיות, שנמסרות שמונה ימים לאחר מכן - יהיה עיכוב, בהנחה שיהיו 40,000 מעטפות נוספות. אם נמשיך בשיטות הקיימות, יהיה עיכוב של בערך חמש שעות נוספות עד שפרסום התוצאות.

השאלה היא נגיע ל-40,000. אנחנו לא מדברים על 40,000, אני לא רואה איך הגענו למספר הזה.

יש הרבה חברי ועדה שהם תושבי המקום ויצביעו במקום.

החישוב הוא כזה: מדובר על 9,500 קלפיות כפול שלושה חברים בכל קלפי. סהר הסב את תשומת לבי לעניין שיש בערך אלף ומשהו קלפיות של מוגבלים בניידות, שממילא כנראה מצביעים בה גם חברים. אז נניח שיהיו 8,500 וזה גם קצת יגדל. בהנחה שיהיה חילוף אחד לפחות בחלק מבעלי התפקידים, אנחנו מניחים שזה יהיה מינימום 40,000.

אבל לא כולם 100% יצביעו שם. אני, למשל, לוקח את הילדים ביום של הבחירות. אני מביא אותם לקלפי להראות להם איך מצביעים. אני לא חושב שהמספרים יהיו כאלה גדולים. אנחנו יודעים את זה, תפעלנו את זה ביומיום כל כך הרבה פעמים.

אם אין מנוס, ואני מבינה שאין - - -

אנחנו לא רוצים שתעשו את זה כי אין מנוס, אנחנו רוצים שתעשו את זה כי אתם רוצים שתהיה הצבעה. גם לכם יש אינטרס שיצביעו יותר אנשים. יש לזה גם פלוסים.

ודאי. אבל יש מקום להגביל את זה ולא לאפשר ניצור. אני מזכירה לכם את הדברים של השופטת בייניש, וציינתי את זה, שהיא התייחסה לסוגיה הזו של פריצת כלל הריתוק. הכלל כבר הופך לבלתי רלוונטי עם כל קבוצות החריגים, והיא קראה לזה "חריגים בני חריגים" כפותחים כל פעם קבוצה חדשה של אוכלוסייה.

האפשרויות שאנחנו חשבנו עליהן הן לאפשר את ההצבעה בקלפי למי שמכהן לפחות שמונה שעות ברציפות במהלך היום. בנוסף, אפשר לקבוע שלא יהיו חילופים למעלה מפעם אחת במהלך היום, ואז המשמעות היא שצריך לתקן את תקנות הבחירות כי יש הוראות אחרות לגבי כתבי המינוי.

זה הצעות חלופיות, אם אני מבין נכון. אין צורך בשניהם.

לא הייתי מציע להגביל את החילופים.

האפשרות הנוספת מתקשרת למה שאתה הצגת, וזה לאפשר את זה רק למי שמכהן בתפקיד כחבר ועדת קלפי מחוץ ליישוב בו הוא מתגורר והוא רשום בו. אחרת אין סיבה אמיתית. זה כמו הסיבה שסהר נתן, שאם אתה גר בקריית טבעון וממלא תפקיד בתל אביב, אז יש בזה - - -

מצד שני, אם אתה גר בפסגת זאב וצריך להיות בגילה יום שלם, אתה נמצא בערך באותה סיטואציה.

ואז איך זה ייעשה? זה יירשם בפרוטוקול?

יהיה רישום בפרוטוקול, אני מניחה שמשנים גם את כתב המינוי. אני מודעת לזה שזה עשוי ליצור לחץ על המזכירים. אבל אני חושבת שאפשר יהיה לעשות את זה.

זה יעודד דיוק ברישום הפרוטוקול.

ניצור איזשהו מנגנון, אני מניחה.

מבחינת הרקע, בשנת 2005 הוצע תיקון דומה לחוק על-ידי קבוצה גדולה של חברי כנסת. הם הציעו אז שמי שישב יום שלם – הגדירו את זה לא פחות מתשע שעות – בקלפי, כחבר ועדת קלפי, יוכל להצביע, בדומה לתיקון שעשו כמה שנים לפני כן לגבי המזכיר. ועדת החוקה דנה אז בהצעה ובסופו של דבר החליטה, בגלל החשש מהקשיים של ועדת הבחירות לבצע את הספירה של המעטפות הכפולות – דיברו אז גם כן על כמות של כ-40,000 – והחשש שזה יעכב את פרסום התוצאות, הם החליטו ללכת על מנגנון אחר. מה שנקבע בסופו של דבר - שזה מה שקיים היום בחוק - אומר שיו"ר ועדת הבחירות, בהתייעצות עם הסגנים, יכול לקבוע שחבר ועדת קלפי יצביע בקלפי שבה הוא משמש חבר אם נוכח שקיימות נסיבות מיוחדות הקשורות למילוי תפקידו, שבשלהן נבצר ממנו להצביע בקלפי באזור מגוריו.

עשינו שימוש בבחירות האחרונות ו-55 יישובים הצביעו בהם חברי ועדות.

אבל ברור לך שזאת פרוצדורה. כבר יותר קל לנסוע אפילו עד קריית טבעון מאשר לעבור אותה.

האפשרות קיימת, אבל רק בנסיבות מיוחדות שקשורות במילוי התפקיד. בעיקר דיברו על נושא של יישובי פריפריה, יישובים ביטחוניים, שיש קושי להגיע באמצע היום ולהחליף. אבל נדון בדיוק העניין הזה, עלו השיקולים השונים וזאת התוצאה שאליה הגיעו.

אני לא יודע מה עמד אז לנגד עיניהם, אבל אני יכול לומר לכם שבעניין הזה ההצעה חוצת מפלגות. כולנו למודי ניסיון של ניהול בחירות ויודעים כמה זה מקשה ורוצים לנסות לעודד הצבעה. בסופו של דבר, הפרצה האמיתית נמצאת דווקא בקלפיות של המוגבלים בניידות, ששם נוצר מן מצב אבסורדי, שכל מה שאתה צריך כדי להצביע איפה שאתה רוצה זה רק להיות מוכן לרמות.

זה בגלל שאתה לא יכול לשאול אפילו מה הבעיה.

לו דעתי הייתה נשמעת, יכול להיות ששם היה צריך לייצר איזשהו מנגנון אחר, של אישור או משהו אחר, שהיה מאפשר לתחום את הפרצה העצומה הזו. אבל נדמה לי שהשינוי הזה – כל מי שעוסק בנושא הזה ביומיום יודע שהדבר הזה יהיה הקלה משמעותית והוא גם נכון. בסך הכול הוא נכון גם מבחינת ההצבעה וגם מבחינת היכולת לבוא לאנשים שנוטלים חלק בבחירות ויושבים בקלפיות – אמנם מקבלים איזשהו תשלום - ובכל זאת אתה אומר להם: לא תקופח זכותך להצביע בגלל העובדה שאתה ממלא התפקיד הזה.

נדמה לי, מתוך הניסיון – ונדמה לי שיעקב, שיש לו עוד יותר ניסיון מאשר לי, לא חולק עליי - המספרים לא יהיו כאלה נוראים. אנשים, מטבע הדברים, לא אוהבים להצביע במעטפה כפולה. הם תמיד בחשד שאולי מישהו יידע. לא עלינו, חלק מיושבי הקלפיות מטעם המפלגות לא תמיד מצביעים למפלגה שבשמה הם יושבים.

ממילא היום לא מעט מהם מצביעים בקלפיות למוגבלי ניידות, כך שהתחזית היא פחות קודרת.

כן. אני כבר אומר שאם יתברר שקרס העניין בגלל זה אז זה בטח יתוקן. אבל אני לא חושב. אם נלך על הקונספט של שמונה שעות, שמונע את זה שזה יהפוך - - -

ב-2013 נדע איך זה עובד.

הנושא של שמונה שעות מקובל?

הקלפי עובדת מ-7:00 בבוקר עד 10:00 בלילה.

אמרנו שמי שלא עובד המון שעות – שילך להצביע בקלפי שלו.

מי שעובד פחות משמונה שעות – אין היגיון, כי יש לו את כל היום.

אולי נעשה את זה שבע שעות, כדי שתהיה אפשרות לשתי משמרות. יושבי הקלפיות של הערב בדרך כלל מתחילים יותר מאוחר משום שהם נגררים מעבר ל-10:00 בלילה עם סגירת הקלפי וכל תהליך הספירה . לכן המספרים מרמים, כי שעות ההצבעה פחותות משעות ישיבת הקלפי בפועל, וכולנו יודעים שאת משמרת הערב אנחנו משבצים תמיד יותר מאוחר מנקודת החצי כי הם יושבים לספור. לכן, אם את לוקחת לפי מפתח של שעות הצבעה לא תגיעי - - - דווקא יושבי הערב, ששם זה יותר חשוב, לא ישבו שמונה שעות כי הם צריכים לשבת לתוך הספירה. הם תמיד מתחילים יותר מאוחר.

אם הוא בא אחר הצהרים יש לו את כל הבוקר.

נכון, רק הם לא עושים את זה. אני אומר לכם מה קורה הלכה למעשה. ואז אנחנו מתחילים להסיע אותם ולסובב אותם. זה מה שקורה בפועל.

באותה מידה הוא יכול לא להצביע ולבקש שתסיע אותו גם אם הוא לא עובד. מי שלא רוצה להצביע לא מצביע.

לא, לא. מה הוא יגיד לי? יגיד לי: לא הצבעתי? אגיד לו: תצביע אצלך בקלפי, מה אתה רוצה ממני? לא אסיע אותו למקום אחר כשהוא יכול להצביע אצלו. אפשר לעבוד עלינו, אבל לא בכזאת קלות. אני חושב שהסיכום הסביר הוא שבע שעות רצופות, בשעות שבהן פועלת הקלפי, שעות ההצבעה. ככה זה לא יותר משניים.

לפי הסעיף שאומר שלא יכולים להתחלף יותר משניים. זה מתייתר.

יש קלפיות שנסגרות גם ב-8:00, ביישובים קטנים. כמה שעות הצבעה יש שם, אם מתחילים ב-7:00 בבוקר? זה 11 שעות.

ברוב רובם של המקומות האלה ממילא האתר הוא אתר יחיד והם יכולים להצביע באותו מקום. צריך רק לעבור חדר. זה יחסית פשוט.

זו פריצה משמעותית של עיקרון.

אני מציע שנלך למהלך של שבע שעות, אם זה מקובל עליכם.

שבע שעות ברציפות, בשעות שבהן פתוחה הקלפי, יוכלו חברי הוועדה להצביע בקלפי שבה הם רשומים. אם הוא ישב בשתי קלפיות פחות משבע שעות – אין לו מה לעשות.

אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם לכך שיש הרבה מקומות שבהם יש כמה קלפיות באותו מתחם. מה קורה אם הוא עובר מקלפי לקלפי באותו מתחם, באותו מקום?

רק בקלפי שבה הוא נמצא. לא ניתן משחקים.

רק באותה קלפי. גם אין סיבה אמיתית, וגם לא ניתן יהיה לבדוק את הפרוטוקול.

צריך להבהיר שזה חל על שלושת חברי הוועדה – יו"ר, סגן וחבר - ולא חל על המשקיפים. מה שאומר כבר היום סעיף 16יט לחוק, שאותו לא משנים: הוא מצביע במעטפה כפולה שעליה מציינת הוועדה את שמו, מספר זהותו ומענו. מי שמציין את זה היא ועדת הקלפי, למעט אותו חבר שמצביע. הוא שם את זה בתיבת הקלפי לעיני חברי הוועדה הנותרים. הספירה נעשית כמו שנעשית הספירה של המעטפות הכפולות של המזכיר.

סוג נוסף של מעטפה.

המזכיר צריך לזהות אותו, כמו כל בוחר.

מי בעד ההצעה?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה התקבלה פה אחד.

ההצעה התקבלה פה אחד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה אושרה להבאה לקריאה ראשונה במליאה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:20.