PAGE
12
הוועדה המיוחדת למאבק בנגע הסמים

22.6.2010

הכנסת השמונה עשרה




נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס ' 28
מישיבת הוועדה המיוחדת למאבק בנגע הסמים

יום שלישי, י' בתמוז תש"ע (22 ביוני 2010), שעה 11:00

תחלואה כפולה – ישיבת מעקב מיום 12.1.2010

חברי הוועדה: מוחמד ברכה – היו"ר

ד"ר חיים מהל – הרשות למלחמה בסמים

ד"ר גד לובין – ראש שירותי בריאות הנפש , משרד הבריאות

דר' פאולה רושקה – מנהלת המחלקה לטיפול בהתמכרויות, משרד הרווחה

איריס פלורנטין – מנהלת השרות לטיפול בהתמכרויות , משרד הרווחה

ד"ר קפצן אלכסנדר – מנהל המחלקה לתחלואה כפולה, ב"ש

ד"ר ויס מרדכי – סגן מנהל המרכז לבריאות הנפש באר יעקב ונס ציונה

עדית סרגוסטי – ארגון בזכות

גלעד רדק – מרכז המחקר והמידע בכנסת

בת שבע פנחסוב

טלי רזניק, חבר המתרגמים בע"מ

תחלואה כפולה – ישיבת מעקב מיום 12.1.2010

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

על אף ההצבעות שמתקיימות במליאת הכנסת עכשיו, אנחנו נקיים ישיבה קצרה ברשותכם. יו"ר הכנסת, הודיע לפני כמה דקות מעל הדוכן, שישיבות הוועדות מתקיימות כפוף להצבעה שתארך עוד זמן לא קצר. אני חשבתי, מתוך הערכה וכבוד לאנשים שהגיעו ולהערכה לעבודה שנעשתה ע"י הועדה ומתוך החשיבות של הנושא, ברשותכם אנחנו נקיים ישיבה, קצרה ככל האפשר, כדי שאחזור למלא את תפקידי שם וגם כדי למלא אחר הוראות יו"ר הכנסת.


הישיבה הזו היא כאמור ישיבת מעקב מה -12 בינואר 2010, כאשר החלטנו על הקמת הועדה כדי שתבחן את כל מה שנוגע לתחלואה כפולה. הועדה הגישה דו"ח, ועל כך יש להודות לכל האנשים החשובים שעסקו במלאכה. אני לא יודע אם היו דוחות קודמים, שבאו והגדירו את הנושא הזה בצורה מקצועית, ממצא ומקיפה, ולכן אין ספק שהדוח שמונח בידינו הוא דוח חשוב.

אני מבקש, ממר מהל חיים להציג את בדוח, אם זה מקובל על הוועדה, ולאחר מכן אני אגיד איך להמשיך. זהו דוח חשוב אבל הוא לא צריך להיות על המדף אלא הוא צריך לקדם גם כן דרכי ביצוע. על כן אני אציע כבר עכשיו שבסוף הישיבה צוות הוועדה בשיתוף עם הרשות, נפנה לכל משרד ממשלתי את הסעיפים הנוגעים אליו כדי לקבל תגובתם, מה הם מתכוונים לעשות ואך הם מתייחסים לאותן המלצות. לפי התשובות אנו נחליט איך להתקדם.

אולי יהיה מקום לקיים ישיבה נוספת, בהשתתפות סגן שר הבריאות ושר הרווחה, כי אני מניח שהדברים נוגעים לשני המשרדים האלה, אם אני לא טועה. אנחנו לא נקיים ישיבת מעקב כדי לקבל דוח, אלא נקיים ישיבות מעקב כדי לעקוב אחרי הביצוע, על פי תשובות המשרדים הרלוונטיים.

מר מהל, בבקשה.

ראשית תודה לחברי הוועדה שהיו שותפים: ד"ר מוטי משיח, שלא יכול היה להגיע בגלל ניתוח במשפחה שהיה היה שותף מאד חזק פה בכתיבת הדוח, ד"ר לרנר, ד"ר קפצן שנמצא פה, ד"ר פאולה שגם לה יש חלק בזה.


אני רוצה להגיד דבר לגבי ההסתמכות על דוחות קודמים. במבוא הסתמכנו גם על דוח שכתבה המנהלת וצוות המחלקה לתחלואה כפולה של בית החולים "אברבנאל", השתמשנו קצת בהגדרות שלהם. צריך להגיד בשני משפטים, שכשמדברים על תחלואה כפולה אנחנו מדברים על שימוש בסמים ועל תחלואה נפשית שאינה תחלואה מינורית, לא על אנשים שיש להם התקף חרדה פה ושם, ולא גם לגבי הפרעות אשיות שכמעט כל מכור לסמים הוא עם הפרעת אשיות.

אנחנו מדברים על הפרעות מז'וריות, סכיזופרניה, מניה דפרסיה, וכיוצא בזה, שמחייבות הרבה פעמים אשפוזים, שיש החמרה במצב וכן הלאה. האוכלוסייה הזאת היום, אנחנו מוצאים אותה הרבה פעמים, נופלת בין הכיסאות, כי זה אומר היא שלהם וזה אומר זה שלהם וכו' . בכל העולם יש היום שינוי בהתייחסות לנושא וצריך להזכיר שהייתה ועדה של פרופ' שני, לרפורמה בבריאות הנפש שהמליצה בזמנו על מתן 72 מיטות, אני מקווה שאני לא טועה במספר המדויק, להקצות בתוך הפסיכיאטריה של התחלואה הכפולה ז"א שאנחנו באים על סמך שני דוחות קודמים.


הנושא הוא מאד ברור היום, כל מי שעוסק בפסיכיאטריה היום נפגש בנושא. ההמלצות שלנו היו במגזרים השונים של הפסיכיאטריה. דבר ראשון, אנחנו המלצנו שבכול בית חולים פסיכיאטרי תהיה מחלקה אחת שמיועדת לנושא הזה. צריך להבין שזה לאו דווקא, אני לא אומר שאין לזה משמעות תקציבית, אבל לא מדובר בבניית מחלקות חדשות.

אנחנו חושבים שצריך להקצות אחת מהמחלקות הקימות להגדיר אותה כעבור תחלואה כפולה. המשמעות של זה היא שהמחלקה הזאת בבית חולים תהייה נקייה מסמים. זה לא שבאחרות אין בהם אנשים שמשתמשים בסמים, אלא אותם אנשים שאנחנו חושבים שמאוד חשוב להם הנושא הזה יהיו מקובצים במחלקה המסוימת הזו שהיא תתמקצע בנושא הזה. דרך אגב זה כבר קורה בפועל בכמה בתי חולים שכבר עשו את זה ביוזמה ספונטאנית שלהם כמו מזרה, פרדסיה ואברבאנל, בנוסף למחלקה הרשמית לתחלואה כפולה בבאר שבע שמשרד הבריאות הקים.


האם המחלקה תהיה מחלקה פעילה או מחלקה סגורה או פתוחה בהתאם להגדרות היום? האם היא תהייה כזאת צריך להיות נתון לדעתנו להחלטת מנהל בית החולים ואנחנו היינו שואפים שבארץ יהיו כמה כאלה וכמה כאלה בהתאם לצרכים. כאשר המטרות הם מאד ברורות. הערכה, צריך לדעת שהאבחון בנושא הזה, הוא בעייתי.

לאחרונה נתקלתי בפציינט שהגיע בגלל בעיה של התמכרות לאופיטים, אתה מוריד את האופיטים מחכה ארבעה שבועות ומגלה שמתחת יש כנראה סכיזופרניה שכוסתה קצת ע"י השימוש באופיטים. בכל אופן, צריך פה לחשוב על הערכה, אבחון ותלוי זמן גם, בנושא הזה. טיפול בשימוש לרעה בהתמכרות כולל הגמילה במחלקה הזאת ואיזון המצב הנפשי.

זה אומר המחלקה תהייה מיועדת לעשות בו זמנית את שני התפקידים כאשר היום אתה דורש ממנו ללכת לטיפול פסיכיאטרי פה ולסמים שם, והוא בדרך הולך לאיבוד. צוות המחלקה צריך להיות מתוגבר בהתאם. נתנו פה המלצותינו בהתאם למחלקות הקיימות היום, בעיקר המלצותיו של ד"ר קפצן על שניים שלשה מדריכי גמילה. על שינוי קצת בהרכב של הצוות, יתכן שזה ידרוש עוד משאבים אבל אני מזכיר, אנחנו לא מדברים בבניית מחלקה חדשה אלא תגבור מחלקה קיימת.


זהו דבר אחד, שלדעתי הוא היותר קל לביצוע. אתה צריך הסכמה של ראש שירותי בריאות הנפש, של מנהלי בתי החולים, אבל אנשים מודעים לזה היום. הבעיה היותר גדולה היא ההמשך הטיפול. אנחנו נתקלים היום באנשים שבאים לאשפוז נמצאים חודש או חודשיים , בהתאם להחלטה, יוצאים מאוזנים, עברו גמילה ואז אין להם המשך טיפול. ברגע שאין המשך טיפול אז או שהוא נהיה פסיכוטי או שהוא חוזר להשתמש בסמים. זוהי שיטת הדלת המסתובבת הוא חוזר שוב ושוב.

לכן כיום יש מצב שההוסטלים ודירות הלוויין שישנם לחולי הנפש בקהילה בהתאם לחוק סל אשפוז. יש שם הגבלה שעד היום ההגבלה הייתה שהממונה על היישום של החוק הזה במשרד הבריאות קבע שאדם יכול להגיע לשם רק אם הוא נקי שישה חודשים . אם הוא נמצא בבית החולים חודשיים, והוא נקי חודשיים, איפה הוא יחכה את הארבעה החודשים בינתיים? זאת אומרת שנוצר פה פער. לאחרונה יש לפחות במקומות מסוימים הקלות מסוימות.

מה ההצעה?

ההצעה היא, שלאנשים עם תחלואה כפולה יתייחסו אליהם כמו לאנשים עם בעיות פסיכיאטריות.

לבטל את השישה חודשים או לייצר מסגרת מעבר או לקצר?

לקצר זה סביר, חודשים או משהו כזה, שניתן לבנות משהו מציאותי.

לקצר בחוק?

להסדיר את זה.

החוק לא אומר שישה חודשים.

החוק לא מוחק את האוכלוסייה הזאת. שישה חודשים זוהי מדיניות של המשרד, החוק לא מגביל.

לכן שאלתי אם זה חוק או תקנון השישה חודשים.

לא, לא החוק זה המדיניות של המשרד. כאמור החוק לא מגביל ולא מוחק את האוכלוסייה הזאת.

אז אנחנו מבקשים שלא תהייה החרגה.

זוהי החלטה אדמיניסטרטיבית

כן , אבל ברגע שאתה מיעד דירה כזו לאנשים שהם פוסט התמכרות אין ספק שאתה צריך שזה יהיה קצת שונה מבחינת הצוות. אתה צריך לחשוב גם על הנושא הזה.

לי אין התנגדות שהרבה בעלי הוסטלים, עמותות שמפעילות את ההוסטלים, יקלטו את האנשים האלה. תמיד יש להם את זכות הסירוב לקלוט את האנשים האלה. אתה לא יכול לכפות על בעל הוסטל או עמותה שמפעילה ההוסטלים האלה לקלוט את האנשים האלה.

אנחנו לא מדברים רק על הוסטלים לתחלואה נפשית בלבד, אלא על דירות לוויון לאנשים שסובלים מתחלואה כפולה. אז צריך סל שיקום שכפוף בזה ששישה חודשים הוא צריך להיות נקי. אלו תנאים של ועדה לסל שיקום. שם זה תקוע.

פה יש תיאור של הבעיה אבל אני לא מרגיש שיש הצעה מוסכמת לפתרון.

שאלה אחת שאני חושב שהיא מאד רלוונטית, בישיבה מקצועית, מה הדבר העדיף? אכן ליצר קבוצה הטרוגנית מהסוג הזה או ליעד הוסטלים מסוימים לתקפות מעבר ואילך?

אני חושב שרוח הוועדה הייתה ליעד הוסטלים ספציפיים.

גם אני חושב כך. בעל הוסטלים יסרב לקבל את האנשים האלה.

אנחנו גם נתקלנו בבעלי הוסטלים שמוכנים לקבל והמשרד לא מאשר. זה לא חד וחלק העניין.

גדי, אם נאמר הכיוון יהיה ללכת ליעוד ספציפי של הוסטלים הדבר ריאלי? זה דבר שאתם בריאות הנפש תגידו בסדר נעשה את זה. ואז תוך חודשיים, שלושה, ארבעה, אפשר לעשות זאת?

זה לא חודשיים שלושה, אבל זה ראלי. אבל אני חושב שזה צריך להיות הכיוון.

וכמה זמן יעבור בזמן שתהייה ההחלטה שלכם?

אנחנו התחייבנו להגיש איזשהו תוכנית על פי ההנחיות של הוועדה הזאת בסוף השנה הזו. אנחנו עובדים ונעבוד על זה. עד ה 31.12 השנה , כך רשום פה.

חסר פה משהו. הועדה עשתה יופי של דבר אבל מה שחסר פה זה כל המטופלים שלא צריכים הוסטל, שחיים בקהילה.

חכי לסעיף הבא.

גם ארבעה מרכזי יום לא פותרים את הבעיה של מי שנמצא בקריית שמונה. צריך להיות פסיכיאטר שיהיה מוכן לראות אותו וללוות את התהליך. זה לא כתוב פה, חייבים להוסיף את זה.

בואי נגיע לזה כשנגיע לאוכלוסיה הזו.

אני רוצה להגיד שעצם העיסוק בנושא כנראה עשה את שלו. אנחנו התבשרנו לאחרונה על פתיחת דיור מוגן במסגרת החוק לדיור מוגן לתחלואה כפולה בצפון הארץ שהדרישה היא כבר רק לשלושה חודשים של ניקיון. ששוב אני אומר שאם הוא חודשיים נקי מהבית חולים למה לי להשאיר את החודש הזה להשאיר אותם בחוץ? זה כבר הליכה לקראת. זאת אומרת עצם העיסוק בנושא לדעתי עושה את הלחץ שלו.

בראשון לציון יש כמה הוסטלים המיועדים לזה.

המסקנות הישירות בסוף 2010?

העבודה המשמעותית כן, זהו תאריך היעד.

נושא הבא. כמו שאמרה חברתנו איריס, זה קשור גם למשרד הרווחה לדעתי, החלק הזה. המשך טיפול לא תמיד דורש הוסטל, יש כאלה שחוזרים הביתה. אנחנו צריכים מרכזי יום ומרפאות מעקב.

יש לנו קומפלקס שנבנה לנושא הזה באשדוד, בשיתוף עם עריית אשדוד של משרד הבריאות כשותף עיקרי. גם הרשות למלחמה הסמים תמכה בזה תקציבית, באופן חלקי. וזה קיים שם. הדבר הזה צריך לעבור עוד עיבוד כי למשל יש שם מרכז יום ומשהו, כמו שאת אמרת, שהוא גם לא במרכז יום. אז סוכם לאחרונה שיהיה טיפול מרפאתי גם לאנשים האלה במסגרת מרכז היום. אנחנו חושבים שזה נכון שבכל הארץ יהיה פתרון אך שבשלב ראשון, שיהיו חמישה מרכזים כאלה.

יש מרכז אחד כזה באשדוד. יש מרכז יום בירושלים של משרד הבריאות לתחלואה כפולה שאפשר להגדיל אותו למטרות שפה הוגדרו. שייתן גם פתרון של מרכז יום ושייתן גם פתרון מרפאתי. בבאר שבע יש חלק פתרון במסגרת המחלקה יש בצמוד אליה. בתל אביב ובחיפה אין פתרונות בכלל. ורק אתמול פנו אלי מחיפה אנשי הרווחה שאין להם פתרון בכלל של תחלואה כפולה.

זאת אומרת שפה צריך לייצר שני פתרונות חדשים לגמרי ולהרחיב את שלשת הפתרונות הקיימים על מנת שיהיו חמישה מרכזי יום כאלה, עם ליווי מרפאתי לאותם אנשים שגרים בבית ושיש להם תחלואה כפולה ושהם פונים היום למרפאה הפסיכיאטרית הם לא מקבלים מענה, מפני שעל אף שעל פי חוק הם צריכים לקבל ואף על פי שתמיד אומרים לנו למה אתם לא פונים ולא מתלוננים. העובדה היא שהאנשים האלה מגיעים למרפאה הפסיכיאטרית ואומרים לו אתה מכור אתה לא תקבל פה טיפול. זוהי עובדה. זה קיים. ופה אנחנו צריכים את משרד הבריאות כשותף בכלל להכפיף את האנשים לעניין הזה. אני לא רוצה לציין מקומות אבל יש מקומות למשל של מרפאות לנוער שבא נער שהוא מכור לסמים והוא לא מקבל את הטיפול הפסיכיאטרי. ופה אנו צריכים את משרד הבריאות לעניין הזה.

אני בכל זאת רוצה, לצורך הפרוטוקול, להגיד שצריכה להיות פה הרחבה. גם אם מוקמים פה רק חמישה בשלב הראשון , צריך להגדיר זאת כאזורי ם כי אם יהיה מטופל בראשון ויפתח רק בתל אביב שלפחות שתל אביב יקבלו אזורית שיהיה איזשהו מענה. בנוסף לזה כשלב ביניים אני חושבת שכן משרד הבריאות צריך להיערך, לתת איזושהי הנחייה . אני לא יודעת תחת איזו הנחייה אתם רוצים לעשות את זה אבל שיקלטו את האנשים האלה. אנחנו יכולים לעשות את החלק הסוציאלי אנחנו לא יכולים כשאין את המעקב הפסיכיאטרי והאבחון, וצריך לקחת את זה בחשבון.

אנחנו בוחנים גישה חלופית. אפשר לעשות משהו אינטגרטיבי, מטרי ציוני. אבל יש עוד קו חשיבה חשוב בהקשר הזה וזה פעולה מאד משמעותית של הכשרת רופאים ועובדים סוציאליים לטיפול בתחום. כי אחת הסיבות להסתייגויות הוא חוסר הידיעה לא רק תחושה. מה שעשינו העברנו מספר השתלמויות של ארבעים שעות לעובדים סוציאליים. יש איזושהי תוכנית שאי אפשר לברך את הסיום עליה אבל של שנת לימודים לרופאים באוניברסיטת בר שבע לטיפול בסוגיה של תחלואה כפולה. לרופאים פסיכיאטריים בעדיפות. אנחנו רוצים קודם כל שתהיה שם כיתה. זו גם דרך בסופו של דבר. שתייצר זמינות יותר גדולה לקהל שהוא ממילא קהל בולוטוני, לצערי אנחנו בחיתולים של הכיוון הזה.

יש פה בעיה קשה של כוח אדם של למצוא רופאים פסיכיאטריים . לא רופאים כלליים אולי רופאים אולי רופאים כללים אין לי מושג. לגבי רופאים פסיכיאטריים אנחנו בתקופה של מצוקה קשה בכוח אדם רפואי של רופאים פסיכיאטריים. אני במרכז הארץ יושב מנס ציונה ויש לי תקנים פנויים ואני לא יכול לאייש אותם. גם בבאר שבע אני יודע שיש מצוקה כזו, במזרע יש מצוקה כזאת, בפרדסיה ובהוד השרון, ובאברבאנל. היום אנחנו נמצאים בסיטואציה של מחסור חמור של מתמחים ומומחים בפסיכיאטריה.

האנשים לא הולכים ללמוד את המקצוע?

יש מצוקה בנושא במדינת ישראל. היום כל אחד יכול ללכת לכל דבר אבל בפסיכיאטריה הולכת וגוברת המצוקה . אני יודע שיש לי תקנים פנויים במחלקות רגילות, יש לי תקנים ביחידת של מב"ת של בית הסוהר. אני לא יכול לאייש שאותם. אני מפרסם מכרזים וכלום.

אי אפשר לחשב על מהלך ארוך טווח עם המועצה להשכלה גבוהה בעניין הזה? משרד הבריאות והמועצה להשכלה הגבוהה.

יש היום מחסור בפתולוגים, ברנטגנולוגים, במרדימים, בפנימית, בכירורגיות.

בבניין, כשחסרים מהנדסים אז מוציאים המון מלגות שילמדו הנדסת בניין.

ההערה טובה ולדעתי רלוונטית אבל אני מדבר להעשיר בידע את הקיים.

השאלה היא, האם אפשר להכשיר רופאים כלליים לדבר הזה והאם יש טעם לעשות את זה? לא לדרוש את המומחיות בפסיכיאטריה.

יש מקומות בעולם שרופאים כלליים שמטפלים בהתמכרויות, במסגרת המרפאה שלהם אבל לא בתחלואה כפולה. דווקא את התחלואה הכפולה כן מטפלים פסיכיאטרים. זה הרבה יותר בעייתי.

זו מצוקה של כוח אדם לאייש את הדברים האלה.

אבל יחד עם זאת בקורס שנפתח באוניברסיטת תל אביב ללימוד ההתמכרויות יש הרבה רופאים פסיכיאטריים. ובאו רופאים פסיכיאטריים מומחים כי יש התעניינות בתחום.

עובדים פה ושם בקליניקות פרטיות

אני מציע את סעיף 6א'. דבר ראשון, אני מקבל את ההערה של איריס שהפתרונות יהיו אזוריים. החמישה המרכזים יהיו אזוריים. דבר שני, אני ממליץ להכניס פה את הסעיף שד"ר לובין הציע שאת ההכשרה אפשר להטיל את זה על הרשות במלחמה בסמים, ניזום את זה עם משרד הבריאות. הכשרה של הסגלים במרפאות הפסיכיאטריות. זה באמת אי ידיעת המטריה גורמת לרתיעה וזוהי נקודה מאד חשובה וזה מה שאנחנו בשלב זה יכולים. את נושא חוסר הרופאים אנחנו לא נפתור פה. אנחנו רק יכולים ליזום את העניין. אנחנו גם רוצים להגדיר שהקמת שני מרכזים בתל אביב ובחיפה, אנחנו מבקשים שבריאות הנפש יכירו בצורך להקים מרכזי יום לתחלואה כפולה בחיפה ובתל אביב. אנחנו מוכנים לסייע כמו שסייענו באשדוד.

זוהי אבן בסיס. אני מסכים עם איריס שהנושא הזה, רוב האנשים לא נשארים באשפוז או בהוסטלים הם רוצים משהו אחר.

אני יכולה להעיר משהו? חוץ מאשפוז הוסטל או מרכזי יום, יש במסגרת חוק שיקום נכי נפש ניתנים עוד מגוון של שירותים למשל בתחום התעסוקה שאני חושבת שזה יכול להיות מאד משמעותי. אני חושבת שזה לא רק להקים הוסטלים אלא לפתוח את כל מגוון השירותים הקיימים היום גם לאוכלוסיה עם אנשים עם תחלואה כפולה.

הקומפלקס שאנחנו הצענו של מרכז היום, אם תשימי לב כמו באשדוד, זה מרכז יום פלוס מרפאת מעקב פלוס מועדון תעסוקה.

בסדר, אני אומרת ספציפית בנושא הזה של שיקום האוכלוסייה הזאת.

סעיף 7 נוגע למשרד הרווחה. יש כיום 33 מכסות טיפוליות לנושא של תחלואה כפולה. אנחנו מבקשים בשנים הקרובות לנסות ולהגדיל את זה ל לשישים .

את זה צריך לסכם עם משרד הבריאות.

נכון, בהדרגה, במכרזים הקרובים כי הרי זה לא מחר בבוקר. זה עניין של הגדרה.

עכשיו אני מגיע לנושא שהוא כאוב. וזה נושא בני נוער וצעירים. בחלק הזה אנחנו בעצם נמצאים במדבר. אנחנו חושבים שחייבים להקים, לא לשנות, להקים מחלקה פסיכיאטרית ארצית ללא עבר תחלואה כפולה. זוהי גם המסה הכלכלית העיקרית של ההצעה שלנו. זה לא קיים היום, אנחנו שומעים כל הזמן פניות ושאלות. גם מבתי המשפט של מה שקורה היום. מגיע נער כזה לא מיישמים איתו שום דבר. זאת אומרת הוא לא הולך לא לטיפול ולא למאסר ולא לשום דבר כי אין מה לעשות איתו והוא בחוץ.

זה אני חושב צריך לתת קדימות לטיפול בבני נוער וילדים לתת קדימות על פני מבוגרים.

זו ההתחלה של הדברים האלה ואחר כך לקבל את הבחור בגיל שלושים ארבעים כשהוא יסיים עם סכיזופרניה או לא יודע מה, זה נורא.

מבחינה כלכלית זהו החלק הכי חזק פה בעניין, מבחינת הצרכים. הדבר הנוסף הוא הטיפול בקהילה. צריך לדעת שיש פה כבר שיתוף פעולה בין משרד הרווחה לבין משרד הבריאות ושיש כבר ארבעה יועצים פסיכיאטריים אזוריים שנותנים יעוץ בחלקי משרה והוועדה חושבת שצריך להגדיל את זה למשרה לכל מחוז שיהיו ארבע משרות. אנחנו רואים למשל שבאזור הצפון זה נותן שירות מצוין. יש הרבה פניות אבל הן מקבלות פתרון. אנחנו פשוט צריכים להגדיל את זה, לעובד במשרה מלאה ,שזה לא בשמים, הדבר הזה. לדעתי בשנים הראשונות לפרויקט כזה אפשר לפנות לראש המלחמה בסמים שתהיה שותפה במימון.


הדבר הנוסף הוא, רתיעה של רופאים פסיכיאטריים לנוער ושל מטפלים אחרים לנוער לטפל שנערים עם תחלואה כפולה, היא דבר שצריך להתגבר איתו על ידי הכשרות.

שוב פעם תחום שיש בו מחסור בכוח אדם. אין מקומות התמחות לבני נוער.

לפעמים נער מגיע ונמצא בטיפול במרפאה.

אותו אשדוד לילד רגיל להגיע למרפאה לבריאות הנפש זה שנה, שנה וחצי. כל בעיה נפשית שהיא ללא קשר לסמים ולהתמכרויות.

הוספנו עכשיו שלושים ושניים תקני התמחות לבני נוער בגלל המחסור הזה אבל אלו פירות שנראה לא לפני שלוש שנים.

זה לא שלוש שנים זה חמש שש שנים.

הסעיף האחרון הוא הסבת מכסות בקהילות טיפוליות לטובת נוער. צריך לדעת שבמלכישוע משרד הרווחה נתן מכסות רבות בחסות הנוער, נתנו מכסות רבות לבני נוער מכורים. בין נוער שהוא מכור היום יש לו לאן ללכת זה לא שאין מקומות. צריך להסב חלק מהמכסות האלה לטובת נוער עם תחלואה כפולה ואולי צריך ליעד את הקהילה הטיפולית החדשה שנפתחת בזמן הקרוב בנגב "רוח מדבר", גם לנושא הזה ולהקצות לזה מכסות שהיא תתמחה בנושא הזה.

אני רוצה להגיד, שאנחנו פה לא נתנו התייחסות תקציבית לכל התכנית שהצגנו, עשינו את החיים קלים, אנחנו נתנו רק את החלק המקצועי. אני חושב שתהייה תגובה ממשרד הבריאות איך הם רואים את זה.

בהמשך יכול לבוא ראש שרותי בריאות הנפש ויגיד שסעיף תשע ועשר זה יופי אבל אנחנו לא צריכים את זה.

אני רוצה להודות לחברי הוועדה שהיו פה.

תודה לכל חברי הועדה על העבודה הרצינית שנעשתה. אנחנו צריכים לגעת בשלושה דברים לסיכום, לדעתי. ותגידו מה אתם חושבים.

דבר ראשון, אני לא יודע עד כמה זה ראלי. מהם פתרונות הביניים עד שהדוח הזה אם וכאשר יהפוך למציאות.

דבר שני, צריך לעשות לדוח הזה הערכה תקציבית.

הדבר השלישי אני חושב שיש מקום לקיים ישיבה עם סגן שר הבריאות או אפילו ללכת אליו להעביר את הדוח הזה לשר הרווחה, למשרד הרווחה וגם לשר הבריאות במשרד הבריאות, לקבל התייחסות ולקבוע את ישיבות ההמשך עם המשרדים הרלוונטיים.

אנחנו לא רוצים שיבצר מצב שיש לנו דוח חשוב ומקצועי אבל הוא מונח על הדף. יש לנו הרבה כוונות טובות והרבה הנחיות טובות אבל אנחנו דורכים במקום. הועדה צריכה למלא את תפקידה בכך שהיא תקדם את הביצוע ולא רק לתת המלצות. כמובן שמי שצריך לבצע זה משרדי הממשלה, כמובן שלא אנחנו. אנחנו צריכים לשמש מין דוחף, מאיץ ומעודד.


לא התייחסתם לתקופת הביניים או שאתם לא רוצים להתייחס? תקופת הביניים יכולה להיות למשל בעניינים מסוימים של הסבה של מקום מסוים שישה חודשים, במקום אחר זה שלוש שנים ובמקום שלישי זה חמש שנים.

אם הועדה תאמץ את הדוח ואם משרד הבריאות יאמץ את הדוח או את רוחו של הדוח אז אנחנו יכולים להגיד שבשנה שנתיים הקרובות נעשה מאמץ לכוון לכך.


ראשית נאמר לפרוטוקול שהוועדה מאמצת את הדוח הזה בתוספת של ההערה של איריס בעניין של ההוסטלים. אני חושב שאתה ענית על זה אבל צריך לכלול את זה בדוח.

לפני כמה שנים הוטל עלינו להקים ועדה בנושא מזעור נזקים בנושא החלפת מזרקים. יצאו פה המלצות ומכיוון שגם משרד הבריאות וגם הרשות אמצו את הדוח. עם השנים אתה רואה עברו ארבע חמש שנים אבל היום יש מערך להחלפת מזרקים תגיד יותר טוב פחות טוב אבל הוא קיים. אני חושב שגם פה, אם תהיה הסכמה של השותפים ננסה להתכוונן לעניין הזה.

האמת שנושא הזמן הוא מאד לוחץ כי היום ההצבעה היא על תקציב לשנתיים ועוד חודשיים תהייה הצעת תקציב על השולחן, כנראה באוגוסט או ספטמבר, הממשלה תאשר אחר כך זה יובא לכנסת באוקטובר, הקראה ראשונה ואחרי כן יהי האישור לקראת סוף השנה. לכן אנחנו צריכים להתאמץ לעשות את הדברים מהר ככל האפשר על מנת שהדברים יכללו בתוך התקציב. אם זה לא יקרה אז אנחנו נחכה עם הנייר הזה זה חומר מדף מצוין. לכן נלך בדרך הזו . ראשית, נעביר זאת למשרד הבריאות ולמשרד הרווחה ואנחנו נקבל את ההתייחסות והדבר השלישי אנחנו רוצים הערכה תקציבית. מי עושה זאת, אתם?

אנחנו צריכים לאשר את זה.

ובמקביל, לא לחכות, אנחנו ננסה לקבוע ישיבות עם השרים.

יש מקום שאני אדווח משהו שחשוב שהועדה תדע?

אנחנו סיימנו אתמול תהליך של שנה עבודה של סגירת קהילה טיפולית שתפקדה במצב מזעזע. קהילה זוהרים הייתה איתנו בתהליך משפטי של כמעט שנה ונכון ליום חמישי הבאנו יחד עם משרד הבריאות צו סגירה ופינינו את המטופלים. נכון לאתמול קיבלנו מבית המשפט דחייה של העתירה שלהם. כדי שתבינו על מה מדובר זו קהילה שהמטופלים לא קיבלו טיפול. מטופלים בתחלואה כפולה היו שם ולא היה להם שום רישיון לעשות את זה הם לא קיבלו תרופות.

הם פעלו על פי מכרז שזכו בו.

במרכז האחרון שהוצאנו בספטמבר הם הגישו עתירה שהמכרז נתפר נגדם. השופט דחה את העתירה ואמר להם שהמכרז לא נתפר נגדם , מה שהיה ברור. במכרז הראשון הם לא זכו ואז הם הגישו עוד עתירה לבית המשפט שהם לא זכו במכסות כי משהו התנגד להם.

השופט, בהסכמת שני הצדדים, פסק אם אפשר להגיד את זה שזה יחזור לוועדה נוספת לבדיקת נושא המבנה וניסיון שלילי של המשרד עם המציע. החזרנו את זה פעם נוספת לוועדה. המבנים נבדקו שוב. העברנו לכל הקהילות דוחות פיקוח של שנה שלמה של עבודה, יצאנו לבדוק את כל המבנה מחדש זה חזר לועדת המכרזים. ב28 לאפריל הם לא זכו שוב בועדת המכרזים למכסות שוב הם תבעו אותנו לבית משפט, זה עבר לשופט אחר השופט הזה אסף את כל המסמכים.

איפה היו המטופלים בכל הזמן הזה?

שם, נעולים בפנים. לא נתנו לפיקוח שלי להיכנס. היו משאירים אותם בשער שש שעות ומיבשים אותם עד שממש היו צריכים בכוח להיכנס. נכון ליום חמישי הצלחנו להוציא את כל המטופלים משם אחרי שהיה תהליך הזוי של נעילת הצוות שלי בחוץ ונעילת המטופלים בפנים . היה נורא. והוצאנו אותם , זה היה מאד קשה.

בצורה של פסק דין?

הלכנו לבצע את זה, זה היה מאד קשה לבצע את זה.

יש רשויות אכיפה.

הם לא באות כשצריך. המשטרה לא הסכמה להגיע.

יש החלטה של בית משפט מה זאת אומרת?

זה לא עזר. כרגע אין מטופלים יש לנו את כל הפסיקות, כולל שהשופט טען שהם צריכים להחזיר את כל עלות בתי המשפט למשרד ולכל הגופים שנתבעו. אף אחד לא יגבה את הכסף אבל השופט פסק עשרים אלף שקל למשרד הרווחה שזה הרבה מאד כסף. הקהילה כרגע סגורה המטופלים נמצאים במסגרות אחרות. הדיווחים שאנחנו מקבלים מהמסגרות החדשות הקימות מהמטופלים הם מאד קשים. הרעה על העדר טיפול.

איפה הם עכשיו?

הם פוזרו בכל הקהילות.

זה לא להיום אבל צריך לבדוק איך יכול להיות שיש רגולאטור שמגלה מקום שהפעולה שלו תקינה וזה לוקח שנה שלמה עד שהוא מסוגל בכלל להוציא את האנשים מהמקום הזה.

רבותי, יש עוד חזקה עלינו שהחלטת בית המשפט היא החלטה נכונה .

אנחנו נפעל על פי הסיכום והדברים צריכים להיות במקביל גם הערכה התקציבית וגם הפגישות עם המשרדים וגם תגובות המשרד. והמשרדים הנוגעים בדבר.

עוד שבועיים יש לנו תחלואה כפולה לקהילה לראות מה מעקב של זה לקראת הטיפול בקהילה.

אני מודה לכולכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:35