ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 21/06/2010

החינוך באופקים

פרוטוקול

 
com_alex

2010-08-10Liraz



הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 237

מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט

יום רביעי, ט' בתמוז התש"ע (21 ביוני 2010), שעה 9:00

סדר היום: החינוך באופקים
נכחו
חברי הוועדה
זבולון אורלב – היו"ר

עינת וילף

אלכס מילר

ציון פיניאן
מוזמנים
עמירה חיים - מנהלת מחוז דרום, משרד החינוך

יגאל צרפתי - מנהל מינהל פיתוח, משרד החינוך

זאב אלדר - מפקח במחוז דרום, משרד החינוך

צבי יהודה פז - מנהל מח' פיתוח מוסדות חב"ד בישראל

צביקה גרינגולד - יו"ר ועדה ממונה, עיריית אופקים

יאיר דהן - גזבר עיריית אופקים

ראובן כהן - עיריית אופקים

אבי ביתן - מנהל מינהל החינוך בעיריית אופקים

אבנר בן-גרא - ראש המועצה המקומית מיתר

הרב אפרים שפר - החינוך העצמאי

אלחנן גלט - מנכ"ל מרכז ישיבות בני עקביא

משה אוחיון

מנהלת הוועדה: יהודית גידלי
קצרנית פרלמנטרית
החינוך באופקים
היו"ר זבולון אורלב
אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בסוגיית החינוך באופקים. זכיתי לפני חודשים אחדים להיות אורח העיר אופקים, וראש העיר, צביקה גרינגולד, שהוא גם גיבור ישראל, קיבלני בסבר פנים יפות, בקבלת פנים ראויה וזכיתי לבקר במערכת החינוך וגם להיפגש עם הורים, וגם להיפגש עם תלמידים בפגישה מאוד מעניינת. מאחר ונתקלנו בבעיות שונות, אני הבטחתי להם שבבוא הזמן, לאחר שנעשה פעולת הכנה כזאת ואחרת, נקיים דיון בוועדת החינוך עם אנשי משרד החינוך על סוגיית החינוך באופקים.

אני מציע שנאפשר לראש העיר להציג את העניין. נמצא אתנו גם מנכ"ל מרכז ישיבות "בני עקיבא", אלחנן גלט. נאפשר לאנשי המקום וגם לידידי משה אוחיון, ראש הגרעין התורני שם, להציג את הסוגיות השונות.

אני מציע שראש העיר יפתח ויציג את הסוגיות השונות, שלדעתו ראויות להתייחסות וראויות לתשומת לב. מותר גם לפרגן להישגים. יש הישגים למערכת החינוך באופקים אבל אני מייעץ לך בעיקר להתרכז בבעיות, שלפי דעתך, ראויות לפתרון. בבקשה.
צביקה גרינגולד
בוקר טוב. קודם כל, אני רוצה להודות לך, יושב ראש הוועדה, ידידי ועמיתי. גם אתה גיבור. אפילו הופענו יחד על במות משותפות. אני מודה לך על זימון הדיון הזה, ולא רק על זימון הדיון אלא על מעורבות אישית במערכת של אופקים, כולל ביקור וקשר אישי אתנו.

אני רוצה להודות לחברי הכנסת שנוכחים פה, חלקם או לפי דעתי כל מי שנוכח פה מכיר את המערכת של אופקים באופן בלתי אמצעי. אני גם רוצה לברך את עמירה, מנהלת המחוז, שאני מגדיר להגדרה שהיא, יחד אתנו, מנהלת את מערכת החינוך באופקים. להוסיף את יגאל צרפתי, בגלל שלמדתי מהמורשת היהודית שכתוב על רבי יהודה הנשיא, ש"רבי מכבד עשירים היה". גם אני מצטרף לזה.

אחרי כל הברכות האלה, אני רוצה לומר כך: אופקים היא עיר במשבר. היא מנוהלת מזה 3 שנים על ידי ועדה קרואה, דבר שיש בו גם אלמנט של משבר אבל כמו בכל משבר, הוא גם מייצר הזדמנות. על אף שקשה להשיג קונצנזוס אפקטיבי לניצול ההזדמנויות האלה כדי לשפר את מצב ערי הפריפריה ולהוציא מהז'רגון את המושג של "עיר פריפריה" או "עיר פיתוח", אני חושב שעלינו לשקוד ולעסוק בזה יום יום ובאינטנסיביות. אני אומר לכם, אני גם מצטט את מה שאמר עמרם מצנע לראיון בעיתון לפני כחודשיים: זה לא הר שאי אפשר לטפס עליו. אפשר במשאבים, יחסית לא גדולים, בעיקר בתשומת לב ובריכוז מאמץ נכון לגרום לזה שהפריפריה לא תפגר אחרי המרכז.

היום הנגב רוחש הזדמנויות. אני לא יודע אם זה שייך למעבר צה"ל לנגב, שזו סיסמה שכולם אוהבים להשתמש בה או אולי בועת הנדל"ן באזור המרכז, שדוחקת צעירים ואוכלוסיות איכותיות או בגלל קבוצות אידיאולוגיות בציבור הישראלי, שמוכנות לבוא ולגור בנגב. אופקים לא החמיצה אף הזדמנות להחמיץ הזדמנות. עומדת בפנינו ההזדמנות לקלוט אוכלוסיות חזקות, אוכלוסיות איכותיות, שבאות היום לנגב. אנחנו צריכים להסדיר לטובת הענין הזה את התשתיות המתאימות. אנחנו צריכים להתמודד – יושב פה עמיתי וידיד אבנר, ראש המועצה המקומית מיתר, שהוא גם ידיד אבל מבחינה מסוימת הישובים עומר ולהבים ומיתר - -
היו"ר זבולון אורלב
רגע, יושב פה ידידך, מי?
צביקה גרינגולד
אבנר בן-גרא, ראש המועצה המקומית מיתר.
היו"ר זבולון אורלב
נא לרשום אותו. דרישת שלום לידידיי שם...

בבקשה, צביקה.

צביקה גרינגולד

אנחנו עומדים בתחרות עם ישובים חזקים מבחינה סוציו-אקונומית, ושנבנו, בזמנו, על ידי מדינת ישראל. יש ויכוח על הקונספט, אם הוא נכון או לא. על כל פנים, התחרות לא פשוטה, ואנחנו צריכים לנצל את חלון הזמן הזה שבו אופקים לא רוחצת בפוליטיקה ועוסקת בצורה עניינית בלימוד מצבה וניסיון לשנות אותו כדי לקחת את ההזדמנות הזאת קדימה. מערכת החינוך בתוך הענין הזה היא עמוד התווך.

הייתי אומר שבהסתכלות שלנו על מערכת החינוך, הציפייה שלנו היא להבדיל אולי מגישה שהיתה שוררת עד לא מזמן, שבואו ניקח את ילדי הפריפריה, ילדי עיירות הפיתוח, וניתן להם הזדמנות שווה. זאת אומרת, נהפוך את הפרטים לפרטים שמקבלים הזדמנות לרכוש השכלה ולהגיע להישגים ואכן, ילדי אופקים, יש להם הזדמנות שווה. אפשר לרכוש באופקים השכלה ברמה הגבוהה ביותר, ולהגיע להישגים אישיים ברמה הגבוהה ביותר. יש הרבה מאוד פרטים שנמצאים בעמדות מפתח ברחבי המדינה, אם זה באוניברסיטאות, בבתי חולים, במערכת הממשלה, המשפט, בכל מקום אבל זה לא מספיק כי האנשים האלה, הפרטים, שמגיעים להישגים, עוזבים את העיר ומשאירים מאחור אוכלוסייה חלשה ובעצם, אנחנו, כקהילה, לא מתקדמים. אנחנו רוצים להתחיל להתקדם כקהילה ולא רק כפרטים, ולחזק את אופקים כעיר ולא רק לתת הזדמנות לפרטים שבתוך העיר להגיע להישגים ולמימוש עצמי מלא.

אני חושב שיש בזה איזו שהיא אמירה קצת שונה במשהו מהאמירות שהיו עד עכשיו. אנחנו, במסגרת תכנית כוללת וגיבוש חזון לעיר, שעוסקת בעיקר בכיוון הזה, של חיזוק המארג החברתי בתוך העיר, אגף החינוך בעיר יחד אתי, פנינו למחוז, שכמו שאמרתי, הוא שותף מלא בניהול מערכת החינוך בעיר. אמרנו: בואו נראה איך מערכת החינוך מקבלת תכנית שבה היא מבצעת את התפקיד שלה, שהוא תפקיד מרכזי בכל מה שאמרתי. כמובן שיש תשתיות אחרות, פיסיות ואחרות, אבל מערכת החינוך, ללא ויכוח, עומדת במרכז הענין.

ואכן נעשתה עבודה משותפת והתגבשה תוכנית חומש לחיזוק מערכת החינוך בעיר, שבעיקרה עוסקת בששת הנושאים הבאים: 1. חיזוק מאוד משמעותי של הגיל הרך, 0-6. אתם יודעים שאוכלוסיות צעירות, זה סיגמנט הגילאים שמאוד מעניינן אותם. 2. הנושא השני – לא תיארתי אולי את המצב הדמוגראפי בעיר, יש לכם את זה בניירות שקיבלתם אבל באופן משמעותי אנחנו רואים שברמות של הגיל הרך ובתי הספר היסודיים, האוכלוסייה החרדית הולכת ותופסת מקום מאד דומיננטי. אנחנו רוצים לא פחות מזה לחזק גם אגפים אחרים, בעיקר את החינוך הממלכתי-דתי, כדי לתת אפשרות לתלמידים שרוצים את החינוך הזה, לקבל אותו בחינוך הממלכתי-דתי. אני אומר פה במאמר מוסגר - -
היו"ר זבולון אורלב
שאלה שאני מוכרח לשאול אותה: האם הגידול הדרמטי – אגב, בין 2000 ל-2010 זה גידול של 61% בחינוך המוכר שאינו רשמי, האם הגידול הזה הוא בגלל אורח חיים, השקפת עולם או בגלל שהחינוך המוכר שאינו רשמי מצליח למשוך את ההורים בגלל תנאים, הזנה, הסעות, והחינוך הרשמי עומד חסר אונים? זאת השאלה הבסיסית.
צביקה גרינגולד
על זה רציתי לענות, זה בדיוק הענין. אם יש אוכלוסיה חרדית שרוצה ללמוד במוכר – זכותה. אבל לנו יש בעיה של תלמידים מסורתיים ודתיים, שהם לא מוגדרים כחרדים, שזולגים לתוך המערכת החרדית בדיוק על הרקע של הדברים שמנית, שזה תנאים מועדפים גם בנושא שעות, גם בנושא עלויות, גם בנושא הזנה, שיש במוכר ולא קיים במערכת הממלכתית-דתית.
היו"ר זבולון אורלב
גם בנושא ההסעות?
צביקה גרינגולד
גם בנושא ההסעות.
עינת וילף
מה המקור הכספי לתנאים הטובים האלה?
היו"ר זבולון אורלב
תקציב המוכר שאינו רשמי.
צביקה גרינגולד
כידוע לך, הרשת המוכרת שאינה רשמית מממנת את הפעילות באופן ישיר, ולה יש את המקורות שלה.
היו"ר זבולון אורלב
תקציב המדינה.
עמירה חיים
תקציב המדינה הוא 55%.
היו"ר זבולון אורלב
לא, זה מוכר שאינו רשמי, זה 100%.
עמירה חיים
- -
היו"ר זבולון אורלב
מוכר שאינו רשמי מקבל מהמדינה 100% ומהעירייה 75% באופן פורמאלי.
קריאה
יש הסכם על הסכם. הסכם עם הממשלה והסכם עם העירייה.
צביקה גרינגולד
הם ממומנים באופן מלא על ידי הרשת שלהם. זאת אומרת, כל מה שיש שם מבחינת שעות, הזנה, הסעות - -
עמירה חיים
הזנה אנחנו לא משלמים, הם משיגים מהעמותות.
צביקה גרינגולד
הנושא השלישי הוא חיזוק המערכת העל-יסודית. חלק מההסתכלות מערכת חינוך היא בערך התוצאות של בגרויות ודברים מהסוג הזה. ההסתכלות על אופקים היא כמובן מעוותת כי כשמסתכלים על הנתונים העירוניים בלי לנתח את זה, לוקחים בחשבון תלמידים שלא לומדים בכלל לבגרות. יש לנו בית ספר לבנות, "בנות יעקב" שעכשיו בחדשות. 450 בנות שמגיעות לתוצאות מצוינות במבחני הדסה, הן נספרות כתלמידות תיכון ולא מקבלות את המשמעות באחוזי הבגרות. אבל אי אפשר להסתתר רק מאחורי סטטיסטיקות. שני המוסדות העל-יסודיים שלנו, גם במוסדות של בני עקיבא, שמורכבים מ-3 אלמנטים: ישיבה, תיכון ואולפנה, וגם במקיף הממלכתי "עמל", התוצאות הן לא מספיק טובות וצריך להתרכז בשיפור משמעותי כדי לשדר לאותן אוכלוסיות, שהן גם מבני אופקים וגם מאוכלוסיות חיצוניות, שבאופקים ניתן ללמוד ולהגיע להישגים.

יש לנו אוכלוסייה חרדית לא קטנה, כ-15% מבתי האב בעיר הם אוכלוסייה חרדית והם בין 25% ל-30% מהאוכלוסייה הכללית. ההבדלים נובעים, כמובן, מהעובדה שהמשפחות מרובות ילדים. אנחנו בדיאלוג חיובי עם הקהילה החרדית שלנו. אנחנו חושבים שבמעורבות והשקעת משאבים אפשר להגיע לתוצאות טובות של מעורבות ופתיחות, כולל הכנסה הדרגתית של מקצועות ליבה לתוך מערכת החינוך של המוכר שאינו רשמי. אני מדבר על יסודי א'-ח'. אתם רואים לפי הסטטיסטיקה, שכשעולים לעל-יסודי – ט'-י"ב, אחוז התלמידים שלהם יורד כי אין הרבה מוסדות חינוך על-יסודיים חרדיים בעיר. יש לנו ישיבת בנים אחת ובית ספר לבנות אחד - -
היו"ר זבולון אורלב
למרות הנתון שאמרת, ש-15% מהמשפחות וכ-30% מהנפשות בחינוך הקדם יסודי הם 875 תלמידים מול החינוך הרשמי שהוא רק 622.
ציון פיניאן
כי הסבסוד בגילאים האלה הוא 100% ולכן, המשפחות מעדיפות ללכת בחינם מאשר לשלם בחינוך הממלכתי-דתי.
היו"ר זבולון אורלב
זאת אומרת, הכל מתקציב המדינה. המדינה דואגת להעצים את החינוך - -
ציון פיניאן
נכון. אם במצב טוב. למשל, בטבריה יש 40%. בנושא הפוליטי, מתוך 15 חברי מועצה בטבריה יש 6 חרדים.
צביקה גרינגולד
חבר הכנסת עשה שיעורי בית והוא היה אתמול באופקים ולמד על מערכת החינוך באופן בלתי-אמצעי.
עינת וילף
האוכלוסייה החרדית בעיר היא אוכלוסייה עובדת?
צביקה גרינגולד
לא. היא אוכלוסייה שמתפלגת מבחינת אברכים ותלמידי כולל ועובדים באופן שמקובל בקהילות כאלה בארץ.
היו"ר זבולון אורלב
בבקשה, תמשיך.
צביקה גרינגולד
- - מעבר לחיזוק של התוצאות במערכת העל-יסודית, אנחנו רוצים גם לחזק את המערכת הערכית. אחד הערכים שאנחנו רוצים לדבר עליהם הוא חזרה לחזון של הרצל, שבשביל להקים מדינה היהודים צריכים חלוצים. החלוצים צריכים להקריב וללכת לפני המחנה. להקים בית באופקים זה מעשה חלוצי, והחברה בישראל צריכה להעריך את החלוצים ולתגמל אותם. אני לא מדבר בכסף. גם בכסף אבל לא רק בכסף. אני מדבר על זה שידענו בזמנו, בעברנו, לתגמל קבוצות חלוציות בהערכה חברתית ובהעמדתם בראש סולם ההערכה החברתית, כי חשבנו שהם עושים דברים חשובים. אני חושב שצריך לחזור לדבר הזה. אני לא יכול לדבר על כל המדינה אבל באופקים אנחנו רוצים לעשות את זה.
היו"ר זבולון אורלב
אני מאוד תומך בדבריך. אני חושב שהמצב האבסורדי הזה, של מערכת החינוך והחלוקה בין החינוך הרשמי לחינוך המוכר, אין לי רבע טענה לחינוך המוכר. אני לא חושב שהם עושים משהו שלא כדין ולא כחוק. אני מלא הערכה על מסירות הנפש. הבעיה היא החולשה הנוראה של החינוך הרשמי. זאת הבעיה. אני חשוב שבעבר זה לא היה מפני שהחינוך הרשמי היה יותר חזק, ויכול היה להציע להורים מענים ופתרונות חינוכיים באופן שהם לא הרגישו שהם צריכים לרעות "בשדות זרים". זאת הבעיה העיקרית. אגב, בימים האחרונים קיבלתי טלפונים מחברי כנסת חרדים. הם שאלו אותי האם הדיון הזה יהיה דיון כאילו נגד החינוך החרדי. אמרתי להם שבכל מה שקשור בי, לא. אין לי שום דבר נגד החינוך החרדי אבל יש לי טענות קשות מאוד נגד עצמנו, נגד אלה שרואים את עצמם חלק מהחינוך הרשמי שלא עושים מספיק ולא עושים די, ולדעתי חוטאים בכך שנוצר מצב שבו החינוך המוכר שאינו רשמי מציע פתרונות ומענים חינוכיים, במובן הרחב של המילה, יותר טובים מאשר החינוך הרשמי, וההורים מצביעים ברגליים. עובדה שההורים מצביעים ברגליים. אם אדוני, ראש העיר, אומר שהוא מכיר את האוכלוסייה יותר טוב ממני, שהיא אוכלוסיה מסורתית שבמהותה היא איננה חרדית, היא שייכת לחינוך הרשמי והולכת לחינוך המוכר שאינו רשמי כי הוא נותן מענים ופתרונות יותר טובים לדעת ההורים, זה דבר שאומר דרשני ולדעתי, מדליק נורה אדומה לחינוך הרשמי, ואין לי טענה לאופקים. אני לוקח את אופקים כרגע כמשל. יושב כאן המפקח זאב אלדר. ביקרנו לפני ימים אחדים בדימונה ושם ראינו מצב קצת שונה. כלומר, במקום שבו החינוך הרשמי, יש לו יכולת גם לממלכתי וגם לממלכתי-דתי, לתת מענים ראויים, שם התופעה הזאת לא באותה עצמה כמו שמתרחשת באופקים. אופקים, מבחינה זאת, משקפת בעיה ארצית. זאת לא בעיה של אופקים, היא משקפת בעיה ארצית. החינוך המוכר שאינו רשמי החרדי והחינוך הפרטי המוכר שאינו רשמי והחינוך הממלכתי-דתי הם ראי של הבעיות של הזנחה, של קיצוצים, של בעיות שיש בחינוך הרשמי. אחרת, עמירה, ההורים לא היו מרגישים שהם צריכים ללכת לחינוך המוכר שאינו רשמי. אין שום סיבה שהורה, שהוא מסורתי ואינו חרדי או שהוא דתי לאומי... אלא מה? פה מציעים לו יום לימודים יותר ארוך, פה מציעים לו כיתות יותר קטנות, פה מציעים לו הסעות, פה מציעים לו קייטנות וכל מיני הטבות שלהורים זה נראה חשוב.
עמירה חיים
אני לא חולקת על דבריך, רק רציתי להגיד שלא רק אלה. יש עוד היבט של הזרמים ותתי הזרמים שהציונות הדתית שואפת.
היו"ר זבולון אורלב
אני מקבל את הדברים.
עמירה חיים
אתה יודע, עברנו את זה בקרית גת. כל אחד רוצה בית ספר, כל רב רוצה בית ספר.
משה אוחיון
דווקא באופקים זה לא רלוונטי.
עמירה חיים
לא דיברתי על אופקים. הוא דיבר באופן כללי על החינוך - -
היו"ר זבולון אורלב
אבל ידענו להכיל בקרית גת בעזרתך ובסיוע תבונתך, ואני אומר מקצת שבחך בפנייך, ידענו להתגבר על זה בקרית גת. זה חלק משגיאות העבר של החינוך הדתי שלא ידע לעשות את המהלכים שנעשו בקרית גת. זה חלק מהשגיאות, אני מסכים אתך. אמרתי שאם הציבור לא מוצא פתרונות או רעיוניים תורניים או פיסיים בחינוך הרשמי, הוא מוצא את הפתרונות האלה בחינוך המוכר שאינו רשמי, ברשתות האלה.

צביקה, אתה מתקרב לסיום?
צביקה גרינגולד
כן. אני רוצה לדבר על עוד שני נושאים: אני רואה במערכת החינוך את הכלי הכי חזק בעיר ולכן, אני קושר גם את החינוך הלא-פורמאלי למערכת החינוך, דבר שצריך לחזק אותו.

אחד הדברים הקשים לנו זאת העובדה שהתקצוב בעיירות הפיתוח מותנה מענקי איזון. בשנתיים האחרונות, מאז קום הממשלה הנוכחית, הוא נפגע בצורה רצינית, דבר שמקשה מאוד על הרשות המקומית להעמיד אמצעים, החל ממדריכי נוער. אנחנו, למשל, במדריכי נוער מעסיקים בעיקר בנות שירות וחיילים בתקופת משימה ו"ש"שינים" מכיוון שאין לנו, וכתב על זה גם מבקר המדינה, הוא בא אלינו בטענות, אין לנו מספיק כסף בשביל להשיג מספיק מדריכי נוער מקצועיים, ועוד כהנה וכהנה.

אני רוצה לסיים בבעיה מאוד מעיקה, אולי זה כל הנושא הפיסי. חלק ממערכת החינוך באופקים נשענת על מבנים בני 40 ו-50 שנה, שהושקעו בהם כספים והם עברו שיפוצים אבל מה לעשות? הם בעייתיים. חלק ממערכת החינוך נשענת בייחוד במוכר שאינו רשמי אבל לא רק, יש לנו שלושה בתי ספר שעדיין לומדים בקרוואנים. יש לנו בעיות תשתית קשות בשני בתי ספר. מערכת החשמל לא תואמת את הצרכים כדי לאפשר מיזוג אוויר לחימום בחורף וקירור בקיץ. הדברים האלה מאד מעיקים.

לסיכום הדברים, אחרי שכל הנושאים האלה נדונו במשותף עם מערכת החינוך והקיץ אנחנו מקבלים, יחסית, משאבים מוגברים גם לנושאים הפיסיים, אבל אנחנו מדברים על תוכנית ל-5 שנים, שדורשת משאבים בתחום הפדגוגי ובתחום המבנים, שמתקרבים למשהו כמו 12 מיליון שקל בשנה, גם פדגוגי וגם פיסי. אני חושב שזו מעמסה שצריך לשאת אותה, צריך למצוא לה את המשאבים וצריך לתת דחיפה למערכת החינוך באופקים לסגור פערים ולעלות על דרך המלך, ולשרת את החזון העירוני שהזכרתי קודם. תודה.
ציון פיניאן
אני פשוט רוצה לומר שכל ההערות של היושב ראש זה "דברי אלוהים חיים" בנושא של החינוך המוכר. אני רוצה לקרוא מודעה שהיתה באחד המקומונים בעיר טבריה: "קייטנה ב-50 שקל ל-14 יום לכל ילד בגיל כיתה א'". ומי מפרסם את זה? החינוך המוכר הבלתי רשמי. זה אומר שלוקחים את זה בינקות, בכיתה א', נותנים להם את הקייטנה ומשם, כולם נרשמים לכיתה א'. היושב ראש מכיר בן אדם שקוראים לו יגאל ביבי, שהיה ראש עיריית טבריה. באותה תקופה שהוא היה ראש עיריית טבריה, ואני מקיש לאופקים, 50% מילדי טבריה היו בחינוך הממלכתי-דתי. זכרונו לברכה, מאיר חי. 50% מילדי טבריה היו בחינוך הממלכתי. חלה מהפכה וזה פשוט הכיס. בין רצוי למצוי בגימטרייה זה כסף, זה ההפרש ביניהם. נותנים לנו חינוך בחינם, לא משנה אם מדברים על הליבה, כן ליבה, לא ליבה, זה לא משנה. האדם מסתכל בכיס. אבל עושים דברים שאנחנו, בחינוך הממלכתי, לא מתירים לנו. כל מוסד שנסגר בשל העדר תלמידים, זה עובר אליהם וזה מתמלא.

אני רוצה לומר שהייתי באופקים ואני גם איש חינוך לשעבר, לפני ש"אתקלקל". אני אומר שהכל מתחיל ונגמר בחינוך. אם ניתן חינוך טוב, גם המדינה תיראה אחרת. ברוך השם, יום יום, לא בגלל שאני עם כיפה סרוגה או משהו כזה, היום אני מתגאה בכיפות הסרוגות ומה שהם עושים למען ארץ ישראל, למען מדינת ישראל ולמען תורת ישראל. אני גאה בהם. אני לא רוצה להמעיט, אבל כל אחד מאתנו יודע מה הם עושים. אנחנו צריכים לעשות מהפך במיוחד באופקים. אופקים זו עיר שאני מקווה שעולה על דרך המלך, בעזרת השם, וניתן לעשות הרבה הרבה בנושא של החינוך. יש לי גם זכויות שם כי האחיינית שלי היא מנהלת בית ספר. ביקרתי בבית הספר שלה אתמול וזה ממש לתפארת מדינת ישראל. צריך לעשות משהו, לא יודע מה, להחזיר את אותם אנשים ואת אותם הורים שלא כל מה שבחינם הוא טוב. יש גם ערכים, וחלילה מבלי לפגוע בחינוך החרדי, גם להם יש זכויות ואני לא פוגע והם חברים טובים שלי ושל היושב ראש, ואנחנו יושבים ביחד בוועדות משותפות מדי פעם, ואנחנו עוזרים להם להעביר חוקים, הם עוזרים לנו להעביר חוקים אבל באופקים צריך לעשות מהפכה בחינוך. אם תעשה מהפכה בחינוך, הכל יבוא מאליו. הכלכלה והכל. הכל צריך להיות קודם כל בחינוך.

אני שמח שהכנתם תכנית חומש ושאתם מדברים גם על הנושא של הגיל הרך, זה חשוב מאוד כי "גירסא דינקותא גירסא", וצריך לעשות את המהפכה הזאת. שוב אני אומר, אדוני היושב ראש, אני יודע שאופקים בנושא הזה אתה בין אלה ש"את עלית על כולנה", בין אלה שיש להם סדר עדיפות עליונה אצל היושב ראש. אני חושב שזו עת רצון, זו שעה טובה של עת רצון. גם שר החינוך שיש לנו, בנושא הזה יש לו הרבה מאוד פתיחות ואני לא רוצה להגיד מה פורסם היום בעיתון, לכל המרצים שמחרימים את ארץ ישראל או ששותפים לחרם על מדינת ישראל, מה דעתו בנושא הזה.

אני חושב שועדת החינוך והיושב ראש, נחליט על איזה על הנושא של אופקים ונקדם אותו, וניקח אותו כמודל לחיקוי בדרום. הייתי אתמול בקרית מלאכי, בנתיבות, והתחנה שלפני באר שבע היתה אופקים. ראיתי דברים שאין בקרית מלאכי ולא בנתיבות, שיש משהו ייחודי לנושא החינוכי של אופקים. כדאי לעלות על דרך המלך, זו הזדמנות פה שאם נפספס אותה, בואו נסגור את השערים של אופקים ונלך הביתה. תודה רבה.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. אלחנן גלט, מנכ"ל מרכז ישיבות בני עקיבא, בבקשה.
אלחנן גלט
תודה רבה. לפעמים אנשים נמצאים בתחושה שלבוא לכנסת זו לא תמיד חוויה חיובית. אני רוצה לומר, כאחד שעוסק בעשייה היומיומית במערכת החינוך, לבוא לדיון כזה ולקבל לשעה קלה, עוד מבלי שנדבר על התוצאות את הרוח החיובית, המאמינה, האופטימית, זה גם שווה בפני עצמו ו"יישר כוח" על עצם קיום הדיון והעלאת הנושאים החשובים בחברה הישראלית לראש סדר העדיפויות.

אנחנו, מרכז ישיבות "בני עקיבא" נמצא בעיר אופקים מעל 10 שנים, בהפעלת החינוך העל-יסודי הדתי בעיר במסגרת של ישיבה תיכונית, אולפנה לבנות ובהמשך, גם התיכון הדתי פועל במסגרת מרכז ישיבות בני עקיבא. זה נעשה בשיתוף פעולה יוצא דופן גם עם משרד החינוך, מחוז דרום, וכבר עמירה הוזכרה פה וגם עם ראש העיר, שכבר יש לנו שותפות כמה שנים כי היו חילופים שלא הקלו על הענין וכמובן גם אבי ביתן, שעוסק במינהל החינוך שם. העשייה הזאת מחד הצליחה ליצור גאוות יחידה, שילדים באופקים יודעים שלא סתם רשתות חינוכיות בחינוך הדתי ובחינוך הממלכתי נמצאות בעיר אלא הן מביאות אתן רוח של איכות, רוח של עשייה חינוכית ברמה גבוהה ואין שום סיבה לילד שרוצה לקבל חינוך ברמה גבוהה לעזוב את אופקים. הוא יכול לקבל, תיאורטית, את מה שהוא יכול לקבל בכל מקום אחר כאן, באופקים. זאת אמירה חשובה, ואני גאה שכשאני ביקרתי בעבר באופקים ושאלו תלמידים ותלמידות באופקים: במה אתם רואים עצמכם דומים למוסדות חינוך איכותיים בארץ? התשובה שלהם היתה: הגיע הזמן שתלמידים ברחבי הארץ ובמקומות אחרים יגידו: הלוואי ונהיה כמו החינוך באופקים. זאת אומרת, יש גם אמון בעצמם, ביכולת שלהם כי בסופו של דבר כל ילד מסוגל וזה תלוי בנו, מה ניתן להם, החל באמון וכלה במשאבים.

אנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה עם הגרעין התורני שיושב בעיר, ושניים מהחברים שעבדו אתי בבני עקיבא, מזכ"ל תנועת הנוער בני עקיבא, שניים מחבריי שעבדו אתי בצוות בתפקידים שונים, הם לא ילידי אופקים, הם לא גדלו באופקים, אין להם משפחה באופקים. הם עברו כחלק מתפישת עולם של בני עקיבא, לחיות באופקים בשותפות עם בני המקום. יושב כאן משה אוחיון והרב עדי פלח יושבים כאן, ואם דיבר ראש העיר על חלוציות – זאת החלוציות של בני עקיבא, של ישיבות בני עקיבא. פרויקט "שלף", שבני עקיבא מפעיל, ששולח שמיניסטים מבתי ספר מדושני עונג ברחבי הארץ לחיות באופקים. וכששר החינוך בזמנו, יוסי שריד, ביקר באופקים הוא שאל את הילדים האלה: מה אתם נותנים לאופקים? אז הם קמו ואמרו: אנחנו לא באים לתת לאופקים, אנחנו באים לקבל מאופקים. הדבר הזה זאת אמירה נוקבת לגבי התפיסה החינוכית שאנחנו מנסים לתת לילדים האלה לגבי מקומם בחברה הישראלית. עד כאן הכל טוב.

שני הקשיים שאנחנו מתמודדים אתם, וזה לא מחליש אבל זה יוצר קשיים בלתי רגילים הם: 1. בעיית המבנים שיוצרים תשתית רעועה ביותר לעשייה החינוכית. אפשר ללמד גם בצריף, אפשר ללמד גם ללא תנאים אבל בכל זאת, רבותי, אם רוצים לתת לילדים את ההזדמנות, הם רשאים לשאול בבוקר חם שכזה, איך אין להם מזגן בכיתה? ואני בוש ונכלם, ואין לי עבורם תשובה. אני רוצה לקבור את עצמי באדמה. אני אומר את האמת. זאת מציאות בלתי רגילה, ראש העיר אמר את זה, ראש העיר צודק ואנחנו לא יכולים להמציא משאבים שהמדינה לא תיתן לנו. המבנים ישנים מאוד. מרכז ישיבות בני עקיבא לא אחראי על הפעלת התשתיות של המבנים האלה, ומדינת ישראל צריכה באפליה מתקנת, באיזה שהוא מאמץ גדול של תכנית חומש כזאת לסייע כדי שהתשתית המינימאלית הזאת תעמוד לרשות כל ילד וילדה באופקים. גם, בסופו של דבר, שעות הלימוד, שהעירייה עושה מאמץ גדול ומשרד החינוך עושה מאמץ גדול, הוא עושה מאמץ עם מה שעומד לרשותו. העובדה שאנחנו לא מספיקים לתת את מה שראוי שניתן, עם כל המאמצים של כל השותפים, היא קושי שאנחנו מבקשים באיזושהי תוכנית ארוכת טווח לנסות לפתור. נותנים הרבה, משקיעים הרבה, וזה עוד רחוק מלספק את מה שצריך.

הערה אחרונה , וחבר הכנסת ציון פיניאן העיר על זה: החינוך העל יסודי זאת בבואה של מה שקורה בחינוך בגיל הרך ובחינוך היסודי. אנחנו מאבדים חיילים שם, כשהחינוך החרדי מוצא את הדרכים, כפי שהוזכרו פה, לקבל תלמידים ותלמידות כבר בגיל הזה ואנחנו מאבדים אותם שם. גם בזה חייבת להיות תוכנית ארוכת טווח כדי שהבעיה הזאת תיפתר.

אני מסכם את הדברים: מצד אחד, אנחנו מקבלים שותפות מאוד מאוד משמעותית מעיריית אופקים וממשרד החינוך. אנחנו משתדלים לתת את שלנו בגיוס משאבים נוספים דרך תורמים. יש הרבה מאוד קשיים שנובעים הן מהצורך בעמודת משאבים נוספים והן משדרוג המבנים, כפי שאני יודע שהוכנו תכניות ונעשו מאמצים, ואנחנו מקווים שגם הישיבה הזאת תעשה מאמץ לא לסחוט את תקציב המדינה אלא להעמיד בראש סולם העדיפויות את הצרכים האלה כדי שאנחנו נוכל להמשיך לשדרג את העשייה החינוכית שלנו באופקים.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. נזכרתי שכשדיבר אלחנן על התנאים הפיסיים כשביקרתי באופקים, נכנסנו לחדר המורים הצר והצפוף עם כל הפמליה וכל המורים. לפתע כבה האור. אז התברר שרצו להדגים לי את הבעיה שאין רשת חשמל מספיקה לקיים שם את כל צרכי החשמל, וגם אין מזגנים. אז נזכרתי שכשהייתי בנח"ל, בהכנסה של הגרעין באחד הקיבוצים הדתיים, אצלנו, בצריפים, היה שאם רוצים להדליק את המאוורר צריכים לסגור את החשמל ואם מדליקים את החשמל, צריכים לסגור את המאוורר כי אחרת אין מספיק חשמל להכל.
משה אוחיון
אותו דבר.
היו"ר זבולון אורלב
זה נשאר אותו דבר. אני נזכרתי בביקור הזה, ואם אתם משערים את גילי, הדבר הזה כבר היה לפני כמה ימים...
עינת וילף
קודם כל, ברכות על הכנת התכנית. אני רואה את הפרטים פה אבל אשמח לדעת איפה זה עומד. כלומר, האם זה משקף משהו שאושר, מתוקצב, רצון של מה צריך לקרות בין הרצון לבין זה שזה יקרה. כשאתם כותבים "תכנית הצטיינות", יש תכנית או אין תכנית? מה עומד מאחורי הדברים האלה, וכמובן נושא התקציבים.

נפגשנו כמה פעמים ועסקנו בדברים האלה. מאוד חשוב שאותם דברים שעוסקים בתכניות בינוי ושיפור התשתיות ילוו גם בכל הדברים שדיברנו עליהם מבחינת כללים ותרבות וונדליזם. כלומר, שיהיה ברור שבית ספר אינו זוכה להשקעה בתשתיות שלו אם הוא לא מוכיח שהוא פיתח תרבות שמבטיחה שמרגע ששיפצו וצבעו, הדברים גם ישמרו כך לאורך זמן. תודה.

אני כמובן ממשיכה לעמוד לרשותכם.
עמירה חיים
אכן, את החינוך אנחנו עושים במשותף כי לנהל בתי ספר עושים במשותף עם משרדי הממשלה, משרד החינוך עם הרשות המקומית כי כשיש ועדה ממונה, קרואה, אנחנו מרגישים מחויבות גבוהה יותר בתוך ניהול המקום כי למעשה, המדינה מנהלת את היישוב. אני, כפקידה ממשלתית, מרגישה את המחויבות הגבוהה יותר והסיוע לאותן רשויות שבאותה תקופה נמצאות בניהול המדינה. לכן, המשפט הזה שצביקה אמר, שאנחנו מנהלים יחד, כך אני גם מרגישה וזה המסר שאני מעבירה לאנשיי בענין הזה.

אתמול אני מקבלת טלפון, 21:30 בלילה, אני מרימה את השפופרת ועל הקו תקליטור שאומר לי: מוסדות חינוך... האם אתה רוצה, כדאי... אנחנו, אנחנו, תלחצי אפס, לחצתי אפס. אמרתי, כמה שאני עייפה ורצתי מברכות לברכות אני עונה. לחצתי אפס, עוד פעם תקליטור, אם אתה מעוניין, תלחץ 1, לחצתי 1. ענתה לי בחורה חמודה והתעניינתי, שאלתי אם יש מוסדות כאלה בבאר שבע ובדרום, ומי הרב שעומד מאחורי כי כל רב נמדד... אין לי כלום נגד רבנים אבל היום רב נמדד כלפי הקהילה שלו בכמה בתי ספר וגני ילדים יש תחת חסותו, וזה דבר שלא היה בעבר. חשוב לומר את זה. אומרים לי: הרב אורי זוהר. שאלתי מה אני מקבלת, מה אני לא מקבלת. אמרו לי: מגיל 3 עד גיל 18, ומקבלים אוכל. אין לי כלום נגדם, אני בעד חינוך לילדי ישראל ואם זה חינוך חרדי טוב, שיקבלו אותו. אני יושבת בבית ומתחילה להתלבט, כאמא, לאן לשלוח את ילדיי, דבר שבעבר לא עשיתי.ידעתי שיש חינוך ציבורי, ידעתי שיש בית ספר. תסתכלו על המצב בעולם, כל המהפכה הגלובאלית. אז אי אפשר רק להאשים את המערכת הציבורית שנותנת. אם אתה מסתכל על התמונה בכל העולם, אז יש ביזור, ושי את הנושא של רצון לבתי ספר פרטיים ולחינוך עצמאי כזה או אחר, כך שזה מתלבש על הרצון של האנשים לשלוט יותר במה שקורה להם בחיים.

מה שקורה באופקים: אני רוצה לומר שההישגים של בתי הספר היסודיים הם הישגים מאד גבוהים, והם אפילו עולים על הממוצע הארצי בחלק מהמקצועות. אנחנו יכולים לראות את זה במתמטיקה, במקצועות אחרים. תסתכל על בית ספר "אביר יעקב". בית ספר במבנה חדש, הילדים מגיעים שם להישגים. אני מסתכלת על הישגי המיצ"ב באקלים בית ספרי, ובשבילי זה איזה שהוא מדד. חברת הכנסת ציינה את הנושא של הוונדליזם וכולי. זה לא קיים. יש שם אווירה חינוכית, תרבותית בכל בתי הספר הממלכתיים והממלכתיים דתיים. את יכולה לראות כאן את הצבע הירוק על הטבלה, שמראה שכל אלה הם מעל לממוצע בכל הציונים של המיצ"ב. נכון שמלמטה התחלנו במהלך מאוד אינטנסיבי לשיפור ההישגים של האקלים, בראש וראשונה, ואחר כך ההישגים הלימודיים. לא הגענו עדין לשיפור משמעותי בהישגי הבגרות, גם בגלל שתקופה מסוימת ילדים נשרו למוסדות אחרים בסביבה והיום סגרו את זה, וגם בגלל בעיות אחרות של בניה של תשתית מלמטה למעלה. אני מאמינה שאנחנו בשלב של שיפור. היום יש הנהלה לעיר שעובדת בצורה מאוד נכונה. אני רוצה לציין את אבי ביתן, מנהל אגף החינוך, שעושה עבודת קודש יוצאת מן הכלל. אני מניחה שאנחנו כן מתקדמים לכיוונים נכונים. נכון שצריך השקעה כספית גדולה יותר. זה נכון, אבל זה נכון בכל המערכת.

אני רוצה לומר משהו על השקעות כספיות של אנשים שמגיעים לתוך הישוב: נכון שבני עקיבא נמצאים שם ונכון שהם נותנים רוח, אבל רוח זה לא מספיק, צריך גם חומר. כל עמותה שנכנסת, של חינוך עצמאי, מביאה אתה גם את הכסף ואת החומר. אז בסדר, יש בעלויות. אז הבעלות באה עם הרוח ועם הנשמה, ויש לזה משמעות מאוד גדולה, אבל כספים אין לה. אין לה מצ'ינג לתת סיוע ליישוב. רוח זה דבר נפלא, וזו רוח טובה. לא חלילה שיש לי משהו נגד אלא להיפך. אנחנו בחבירה אחת עושים עבודה משותפת נהדרת, אבל צריך גם את המשאבים התוספתיים, הם לא קיימים. כאן באמת מדובר על משאבים כספיים נוספים. האנשים נפלאים, אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה, המפקחים הכי טובים, המנהלים טובים, הרשות המקומית מובילה כאן מהלכים טובים, לא הורסים את בתי הספר ושומרים על כל מה שיש. מאוד חשוב לומר את זה. בשלב הזה, זה מספיק.
היו"ר זבולון אורלב
אני רוצה להתייחס ולומר לגבי הסוגיה של חלוקת המשאבים: אני עבדתי במשרד החינוך בראשית שנות ה-90, כששונה חוק יסודות התקציב והתקבלה טענת החינוך החרדי שאין שום סיבה לקפח אותו ולתת לו פחות מ-100% מתקציב משרד החינוך. אני יכול להעיד שהסיבה העיקרית להיענות לבקשה הזאת היתה הידיעה שמשפחה חרדית לא תלך בכל מקרה לחינוך ממלכתי או ממלכתי דתי, ולא עלה על דעתו של איש שמשפחה שהיא לא חרדית תלך לחינוך חרדי. כל הענין הזה של התחרות וניסיון לרשום עוד ועוד תלמידים לא היה קיים. אני חושב שלו היו יודעים אז מה שאנחנו יודעים היום, זה לא היה מתקבל. זה בלתי מתקבל על הדעת שמדינה אחת מקיימת שתי מערכות חינוך, כשלאחת היא קושרת את הידיים ולשנייה לא. אם הרשתות החרדיות רוצות לתת מענה לכלל ילדי ישראל, אז אין שום סיבה שמדינת ישראל תאפשר להן לעשות את מה שמדינת ישראל עושה היום. זה פשוט לא מתקבל על הדעת. אם הכוונה היא שמשפחות חרדיות, שמקיימות אורח חיים חרדי – זה בסדר גמור. אבל איש לא התכוון שמשפחה תעמוד בפני דילמה, כפי שאת ציינת אותה, בטלפון. למה אני צריכה ללכת לכיתה א' לחינוך של בית ספר ממלכתי או ממלכתי-דתי אם מציעים לי פה תנאים מצוינים.
ציון פיניאן
הכל כלול...
עמירה חיים
יש להם גמישות תקציבית שלא קיימת בחינוך המערכתי.
היו"ר זבולון אורלב
זה לא רק גמישות תקציבית. תראי, בית ספר ממלכתי-דתי לא יכול להקים עמותה ולגייס משאבים, זה אסור על פי התקנון.
עמירה חיים
גם אם הם לא מגייסים כספים, הם רשאים לקחת תלמידי חכמים שיתנו תגבור לימודי, והם עושים את זה בהתנדבות. אז במקום שעה שבועית שמשרד החינוך נותן, הילד מקבל 3 שעות ועם התקציב קונים אוכל לילדים ובגדים לילדים.
היו"ר זבולון אורלב
משה אוחיון, ראש הגרעין התורני והאיש שהביא אותי לאופקים.
משה אוחיון
אני רוצה להתחיל בכמה נקודות ואז, לקחת את הבן שלי כמשל למה שקורה היום בחינוך, שהוא צריך לעבור באופקים. אני גדלתי במרכז הארץ, למדתי במוסדות שמעולם לא ידעתי שיש בעיות של חוסר. היינו 13-14 ילדים בכיתה והיה לנו מגרש כדור-סל תקני והיו לנו כל הדברים. זה היה בתוך מושב קטן שהיה בו הכל. היתה לי ספריה בבית ספר. לבן שלי אין ספריה בבית ספר. אבל, אני חושב שיש פה כמה בעיות: בעיה אחת היא שכל מי שרוצה להיות "טיפש" כמוני, ולעבור לגור בדרום ולא להקים לעצמו בית ספר סקטוריאלי פרטי, תורני, חרדי, צריך לשלם את מחיר הרגולציה של המערכת. אני אגלה סוד: בקיץ האחרון גם אני הייתי כל כולי בתוך הסיפור בקרית גת מטעם הגרעין. מוניתי כיועץ מטעם הגרעין לעזור להם להתערות בתוך התהליך הזה. היה מאוד מעניין, והסיבה שמוניתי כיועץ כי אני זה שמאמין שצריך לעבוד בתוך המערכת, אז ביקש ממני שם אחד החברים, ממשפחה שעברה מאופקים לקריית גת, בא תעזור לנו לשכנע את המתנגדים והיה שם מאבק פנימי.

אני רוצה להגיד לכם שלאורך כל המאבק הזה אמרתי בתוך תוכי לעצמי: אני לא בטוח שאני נותן להם את העצה הטובה. אני לא בטוח שלא צריך להקים בתי ספר סקטוריאליים, פרטיים, בתוך המערכת כדי לקדם את המערכת. אני אומר את זה אחרי 10 שנים בנקודת שבירה, לא בנקודת אידיאל. אתן לכם דוגמה: צמוד לבית ספר של הילדים שלי, שאין בו כלום – לא ספרייה, לא מתקני ספורט, לא אולם, לא כלום, בית ספר "מורשת ישורון". אגב, אם המעמד קצת עלה בשנים האחרונות, זה בבית ספר הזה כי ברגע שהגרעין נכנס לפני 7 שנים והיו 117 תלמידים, היום יש 250 תלמידים. זאת עבודה אידיאולוגית יומיומית. כשאני יושב בבית של איש קבע ואומר לו שכשהבן שלו הולך ללמוד היום בבית ספר חרדי, מחר בבוקר הוא לא יעשה צבא כמו אבא שלו. אנחנו עובדים על זה, לא כי אנחנו רוצים עוד ילדים בכיתות. נהפוך הוא. אני רוצה כיתות יותר קטנות אבל אני מאמין שאם יש ידע או תורה או משהו שאני מאמין בו, אני צריך להחיל אותו לאחרים. בבית הספר ליד, יש 4 ילדים בכיתה בחב"ד. תבדקו אותי, זה עולה בנתונים פה, זה עולה כאפס. יש להם סמל מוסד, יש להם תקציבים ויש להם את אותן שעות כי צריך להחזיק מערכת כושלת, אבל אם אני אעשה דבר כזה, בגלל שאני רוצה להיות אזרח טוב, בגלל שאני רוצה להחיל על עצמי את הרגולציה ולא את העזרה של המערכת, אני אשלם מחיר מאוד יקר. אגב, זה מוסד רשמי, זה לא מוכר שאינו רשמי. זה מוסד רשמי עם 4 ילדים בכיתה, המערכת תומכת ומתקצבת והילדים שם מקבלים יותר ממה שהבן שלי מקבל מעבר לגדר. אז אפשר "להאשים" את העולם החרדי אבל המערכת תומכת בהם - -
היו"ר זבולון אורלב
אני במפורש לא מאשים.
משה אוחיון
אני לא סתם אומר את זה, אמרתי שזה ממלכתי-דתי, יש לו סמל מוסד.
עמירה חיים
לפני שנה הפכנו אותם חזרה לרשמיים.
משה אוחיון
בסדר גמור, אבל האם אני, במהלך הזה, יבקש שהישיבה התיכונית, יהיה לה סמל מוסד נפרד מהאולפנה, יגידו לי: לא, כי אין כמות תלמידים נכונה.
קריאה
לא כדאי לך.
משה אוחיון
הכל לא כדאי לי, אצלם אני רואה, בינתיים, שזה כדאי. לכן, אני רק נתתי דוגמאות מה כדאי ומה לא כדאי. 4 ילדים בכיתה – כדאי, 20 ילדים או 15 ילדים בישיבה התיכונית – לא כדאי. תסבירו לי איך זה מסתדר, כי אני רוצה ללמוד. אני אצמצם את הכיתות בישיבה התיכונית ליותר קטנות, ואז זה יהיה כדאי. קורה משהו שהוא לא הגיוני.

אני רוצה להגיד – צביקה דיבר על להביא אוכלוסיות. הגרעין פועל תקופה ארוכה מאוד להביא אוכלוסיות וגם לבנות שכונה. השלטון היום בעיר אופקים מבין את הרעיון, תומך ורץ ובאמת, גייסנו קבוצה גדולה של משפחות שתגיע בקרוב לאופקים. אף אחד לא שאל אותי לאורך כל השנה וחצי שאני מפרסם ומסתובב ברחבי הארץ, על מקומות תעסוקה. אף אחד. לא הסטודנטים לרפואה, ששתי משפחות עוברות בקיץ הקרוב, לא מהנדסי תעשיה וניהול ולא איש עסקים שמגיע מדולב, עם כל המשרד שלו לאופקים. השאלה היחידה שתמיד שאלו אותי ותמיד ברחתי ממנה היא: מערכת החינוך. והיה לי תירוץ, ואגיד לכם מהו: אמרתי: פה אתם יכולים להשפיע. לא היה לי מה למכור להם. אני לא אמכור להם בית ספר שאין בו תשתית. יש מערכת טובה. אין שום מקום שבו אתה לא הולך עם הבעיה של המורה שושנה למנהל מחלקת החינוך והוא מטפל בזה. בשום מקום אחר אתה לא הולך לראש העיר עם בעיה של מזגן, והם עובדים על זה. זה היתרון שאני משווק אבל אני אומר לכם, בינינו, זאת הבעיה.

עכשיו, בואו ניקח את הבן שלי, שנכנס לכיתה א' לפני 6 שנים, כי אבא שלו אידיאליסט. הבן הזה, בהתחלה לא היתה מורה לאנגלית. היו מאבקים גדולים, היו צריכים להביא מורה בחצי משרה. לילד הזה אין שום מתקן שבו הוא יכול לפעול ספורטיבית בבית ספר. כלום. הוא לא יכול לזרוק שם לסל. אין שום מקום מאושר. לילד הזה אין ספריה בבית ספר. אני נוסע להחליף לו ספרים בספריה של ספיר, במועצה האזורית פעם בשבוע. עכשיו יש ספריה באופקים אבל היו שנים שגם זה לא היה. נכון, התקדמנו. הוא הולך עכשיו לחטיבת הביניים בחטיבה התיכונית. ילד מוכשר, שכבר אני יודע שלא בטוח שהוא ילמד 5 יחידות מתמטיקה. יש רק מגמה אחת שבית הספר מציע לו, זו מגמה ספרותית - -
היו"ר זבולון אורלב
למה?
משה אוחיון
כי אין תקציב, אין שעות, אין תקנים. הבן שלי אמור ללמוד בישיבה תיכונית כמו שאני למדתי, שאמור להיות בה סדר, שאמור להיות תגבור של שעות תורניות ואין שם כלום. הלימודים מסתיימים שם בשעה 16:00, זו לא ישיבה תיכונית. אני באמת אומר שאפשר להיכנס לעוד ועוד ועוד דברים. המציאות היא שאנחנו רוצים ללמוד בבית ספר, אנחנו רוצים להיות באופקים, אנחנו רוצים לא להיבדל מהמערכת. דיברו קודם על ההבדלה של הציונות הדתית. אנחנו חלק בסיסי מכל המערכת באופקים ושום דבר לא דרשנו. לא הפרדה, לא סינון, לא שום דבר ואפשר לבדוק את זה לאורך השנים. אני אומר את האמת: היום, כשאני מסתכל על הגרעינים האחרים באזור הדרום, אני מרגיש טיפש. לו הייתי הולך בכיוון אחר, הייתי מרוויח בשביל הילדים שלי יותר. עוד לא דיברתי על הבינוי ואיך נראים המבנים ועל מיזוג ועל הכל. אבל במצב הקיים היום, אנחנו מפקירים את החינוך של הילדים שלנו בשם האידיאולוגיה להתיישב בדרום, והמערכת לא עוזרת לנו.
היו"ר זבולון אורלב
תודה. אם מורת לי להגיד משהו, כמי ששייך ברמה כזאת או אחרת למנהיגות של הציונות הדתית, שהסוגיה של החינוך הרשמי אצלנו, היא חלק מהאמונה והשקפת העולם המאוד בסיסית. כלומר, אני מסכים אתך שלו הציונות הדתית היתה מקימה רשת מוכר שאינו רשמי, כדוגמת החרדים, יכול להיות שהמצב הפיסי וכל ייתר הדברים האלה היה יותר טוב, וזה מה שכואב לי. זה בהחלט כואב לי אבל אצלי זה לא עומד על הפרק, אני מודה.

עוד שאלה אחת: כשביקרתי, עלתה שאלת התמריצים.
צביקה גרינגולד
של מורים.
היו"ר זבולון אורלב
אולי אחרי זה גם נתייחס אליה. דיברו אתי על הסוגיה הזאת.

אנחנו נעבור עכשיו ליגאל צרפתי, וכמו שאמר וציטט ראש העיר, טוב שיש לך חברים עשירים. כידוע, יגאל הוא סמנכ"ל וראש מינהל פיתוח במערכת החינוך. אני מודה שאני ביקרתי באופקים וגם העברתי את הפניה שפנה אלי אבי ביתן, מנהל מינהל החינוך בינואר, למינהל הפיתוח. המבנים, גם במסמך שהכינה מחלקת המחקר של הכנסת, יש בעיה עם מבני החינוך באופקים. לצערנו, לפני 50 שנה לא בנו באיכויות ראויות וכדומה, אז יכול להיות שזה עומד בקריטריונים של קורת גג וכדומה. ב-9 בתי ספר קיימים מפגעי בטיחות שקשורים לתשתית רשת החשמל. אני יודע שבמכתב שכתב אבי ביתן בינואר הוא אמר שרק בישיבת "אפיקי ארץ" דרוש סכום של בערך כ-730 אלף שקל להסדרת מערכת החשמל. אני מניח, כמו שכתוב כאן, שיש בעיה ב-9 בתי ספר ולא רק שם. אין אולמות ספורט. ב-10 בתי ספר אין כלל אולמות ספורט. ב-4 מתוכם אין גם מגרש ספורט פתוח או חצר המאפשרת פעילות ספורט. ב-5 בתי ספר נוספים יש אולם ספורט אך לפי העירייה, הוא לא ראוי לשימוש. לכן, אני שואל את ראש מינהל הפיתוח: יש לנו ענין גדול לקדם את מערכת החינוך. אם אנחנו רוצים לראות את אופקים כמדגם של מערכת החינוך בישראל וקשיים שצריך להתגבר עליהם מול זרמים אחרים ומול בעיות אובייקטיביות, איך אנחנו מתמודדים? יגאל, בבקשה.
יגאל צרפתי
קודם כל, אני שמח שישבנו הבוקר על נושאים אחרים, ודנו בעיר אחרת, שהיא מבחינת גודל פי 2 מהעיר אופקים. סיפרתי לך ששם, לנושא שקרוי "חידוש מבנים" הקצנו סכום של כ-3 מיליון שקל בשנה החולפת. אני חייב לדווח שגם בעיר אופקים הקצבנו סכום של כ-3 מיליון שקל לטובת כל הנושא שקרוי "חידוש מבנים". יש בזה אלמנטים של החלפת אסבסט, יש פה שיפוצים למבנים ישנים וכולי.

אני אומר שמבחינת פרופורציות, וישמע אותי ידידי אבנר, ותאמין לי, שהוא, במקרה הטוב מקבל את ה-200 אלף שלו, ולא רואים אותו אחר כך שנתיים ועוד דורשים ממנו מצ'ינג. זה ישוב חדש ועשיר. אז בגדול, אני רוצה להגיד שבתוך סכום של 3 מיליון שקל, שהוקצה ברובו בחודש דצמבר האחרון, מדבר על מזגן של 7000 שקל וזה קצת חסר פרופורציות כי זה יכול לקבל מענה גם דרך הדברים האלה אבל אני אומר עוד דבר - -
קריאה
זה היה תשתית חשמל ולא המזגן.
יגאל צרפתי
בסדר. אנחנו, מינהל הפיתוח, הוא גוף שנמצא בין הרשות לבין משרד האוצר. וכשרשות מקבלת תקציבי פיתוח היא גם מחויבת לנצל אותם בזמן סביר. אם אני, לפני מספר חודשים, הקציתי סכום של 3 מיליון שקל והעיר חייבת לדווח באיזה שהוא שלב שהיא נקיה מאסבסט כי התופעה הזאת קיבלה מענה הולם, אז אולי שידווחו גם מה קצב ההתקדמות כי אני לא יכול להמשיך ולהקצות כספים כל עוד אני לא רואה ניצול מהותי של הכסף. למשל, בית הספר "הגבעה" קיבל באוגוסט אשתקד 200 אלף שקל כדי לפתוח את שנת הלימודים הקודמת ואצלי, בדיווחים, 0% תקציב. כלומר, הרשות עוד לא משכה אגורה וזה דבר שצריך לתת עליו תשובות. יכול להיות שהעבודות נעשו אבל כל עוד אני, מבחינתי, רואה שאצלי שוכבים 3 מיליון שקל, אני מנוע מלהעביר סכומים נוספים. לא יודע, אולי יש הסברים שאני לא בקי בהם כרגע. או למשל, יש צמד גני ילדים שתוקצבו ב-2008 ועד עכשיו נלקחו רק 79% מהמזומנים. זאת אומרת, אצלי שוכב הייתר.

למעשה, אנחנו רוצים לראות את אופקים ולראיה, הנה, ההקצאה לא פרופורציונאלית כי אני נותן סכומים כאלה לערים בסדר גודל הרבה יותר גדול. אז זה לתשומת לב, אני לא אומר את זה כטענה כי אגב, מי שיעיין באתר האינטרנט שלנו יראה שכל נושא ההקצאה, והיום אנחנו הולכים על פי קריטריונים, מותנה בכל הנושא של ניצול תקציבי.

דבר שני – חלק מהמסגרות לא מוסדרות באמצעות סמל מוסד עצמאי. אני צריך לגלות שמסגרת איקס סמוכה על שולחנה של מסגרת אחרת, והדבר הזה מקשה עלינו כי צריך להסביר את ענין הישות החינוכית הזאת. זאת אומרת, אתה רואה בית ספר, אתה רואה מבנה, אתה רואה ילדים, אתה רואה תלמידים אבל למעשה אין לו סמל מוסד, הוא לא קיים אצלנו. הוא סמוך על שולחנה של מסגרת הרבה יותר גדולה, ואחר כך אפשר לפרט. אז אני, כמינהל פיתוח, לא רואה את הדבר הזה.

בנוסף, מה שכן טוב - -
היו"ר זבולון אורלב
לא הבנתי מה שאמרת עכשיו...
עמירה חיים
הוא מדבר על הישיבה התיכונית שהיא סניף. אנחנו רצינו לתת סמל לישיבה, לי אין בעיה, מחר בבוקר אני אתן סמל. גם דיבר על זה אוחיון - -

היו"ר זבולון אורלב

אז מה הבעיה?
עמירה חיים
הבעיה שיש שם מעט ילדים, שאם אני אתן סמל, בני עקיבא לא יוכלו להפעיל את זה. לדעתי, צריך להיות שם סמל וצריך לשפץ את המקום הזה, אבל זה צריך להיות כמו שצריך.
זאב אלדר
אולי כדאי להסדיר את זה באמצעות שלוחה מוסדרת כי מוסדות בני עקיבא טוענים שלא כדאי לישיבה התיכונית להפוך לסמל מוסד בגלל בעיית המוחזקות, שאין לך 90 ילדים בחטיבה העליונה, י'-י"ב, המוחזקות נעלמת ולכן, זה משמעותי מאוד לתקצוב השוטף של הישיבה. אבל אם מסדירים את זה באמצעות שלוחה, ופה יגאל מביע נכונות, אני חושב שזה הדבר הטוב ביותר.
עמירה חיים
זה הכיוון שאנחנו הולכים עליו בשנה הבאה.
יגאל צרפתי
נקודה אחרונה היא שהעיר, ביוזמה שלה, יצאה לאחרונה בגיבוש בתוכנית אב, לרבות הנושא הפיסי. זאת אומרת, איש שלנו יהיה בפנים ואנחנו, בסופו של דבר, נלמד את התכנית ונעבוד על פי תכנית. אנחנו לא יודעים לעבוד באופן אקלקטי מתוך יזומה כזאת או אחרת בכל מיני מוסדות. נראה את התכנית, נראה איך זה נראה לאורך זמן ואז נגבש תכנית עבודה.
צביקה גרינגולד
אני מתפרץ כי אני לא רוצה להשאיר את הדברים של יגאל ללא מענה: בנושא של הישיבה – ענו לו. בנושא ניצול תקציבים - אנחנו הולכים להפעיל החל מה-1 ביולי, החופש הגדול, 11 פרויקטים במערכת החינוך, חלקם מתוקצבים על ידי משרד החינוך, חלקם מתוקצבים על ידי העירייה באמצעות תקציבי "מפעל הפיס". לקחנו השנה יותר משני שליש ממכסת התקציבים של "מפעל הפיס" שלנו, ושמנו אותם בתוך מערכת החינוך.
היו"ר זבולון אורלב
בתוך זה מסדירים את מערכת החשמל?
צביקה גרינגולד
אמרתי לידידי אלחנן: אני מביא מ"מפעל הפיס" 350 אלף שקל, שים אתה את ה-350 אלף שקל מהצד שלך. לא נענינו עד היום.
היו"ר זבולון אורלב
מרכז ישיבות בני עקיבא הוא לא הכתובת הנכונה להעמיד תקציבי פיתוח לבתי הספר. כל רשתות החינוך, "אורט", "עמל" וכדומה, יתרונם בהעשרה חינוכית וכן בהסדרים שלהם עם משרד החינוך, שבתי הספר האלה, כמערכת, מקבלים יותר מאשר בתי ספר שאינם נמצאים במערכת. אלה שני היתרונות של רשת. צביקה, למה אי אפשר מתוך ה-3 מיליון שניתן לחידוש מבנים?
צביקה גרינגולד
ההקצבות האלה הן ספציפיות. זה לא שנתנו לי תקציב ואמרו לי: תבחר.
היו"ר זבולון אורלב
וביקשו עבור מערכת החינוך ולא נענו?
אבי ביתן
רגע... בוקר טוב לכולם. אני רוצה להצטרף לדברים שאמר יגאל וכמובן מנהלת המחוז. יש לי דלת פתוחה אצל יגאל, וזאת לא הבעיה. אני רוצה להציע מסלול, לפני שאתייחס לחלק מהנקודות שעלו פה. המדינה, ביוזמתה, לפני עשור שנים החליטה על תכנית שהוגדרה כטיפול נקודתי. לקחו ישוב באופן נקודתי וטיפלו בו באופן יסודי, וכתוצאה מהענין הזה נעשו שינויים מפליגים, שינויים משמעותיים בתוך מערכת החינוך ובעיר בכלל. אם באמת רוצים, הדבר הזה אפשרי. התכנית שאנחנו מציעים אותה פה היא תכנית שיש לה את הבסיס לעשות את זה.

דבר נוסף, בתחום הזה של הבינוי, הדרך היחידה לעשות שינוי זה בדרך לא קונוונציונלית. היא לא יכולה להיות בנוסחאות הרגילות של מערכת החינוך כי הבקשות שלנו הן על כל מערכת החינוך. אז האם אני מגיש בקשות בסדר גודל של 3 מיליון שקל לבית ספר עבור 9 בתי ספר, ברור לי שאני לא אקבל 30 מיליון שקל כי הוא לא יכול. עם כל הרצון של יגאל לעזור, הוא לא יעמוד בזה. אבל אם רוצים ליישר קו באותם מוסדות שהם בני 50 שנה ויותר, אין דרך אחרת לעשות את זה זולת הדרך הזאת. הרשות, כפי שהיא היום, ואמר ראש העיר, היא במשבר. גם במשבר כלכלי. לא תהיה אפשרות להניע את זה ללא התערבות של מדינה. לכן, הלכנו על מהלך מובנה, יסודי, משותף. זו לא גחמה של אופקים אלא זה מהלך שיש בו כדי לעשות שינוי ומפנה משמעותי במערכת החינוך.

עוד מילה אחת על החינוך הדתי: אני טוען, ולא רק אני, שללא החינוך הדתי בעיר, אין סיכוי לעיר הזאת להתפתח. חד משמעית. החינוך הדתי הוא אבן יסוד משמעותית בעיר הזאת כדי לקדם אותה, אבל בגלל המספרים הקטנים של התלמידים לא ניתן לעשות. אם בית ספר היום עומד על 150 ילדים, אז מה קורה בפועל? אני מממן את המזכירה בלמעלה מ-50%, כל המינהל עובד עלי, המחוז מחזיק על גבו כל מיני מורים מכיוון שהוא לא יכול לעשות העברה ואז, הסיפור הזה הוא כמו כדור שלג מתמשך. זה מה שקורה לי בישיבה הביום. אני היום לא מפעיל ישיבה באופן המשמעותי של ישיבה. זו לא ישיבה באופן רגיל. ילד מסיים ב-13:30, זו לא ישיבה תיכונית, ובזה אני כן מסכים עם משה אוחיון. זה לא יכול להיות מהכספים הקיימים. אם לא יהיו הקצאות של שעות באופן כזה שמעמיד ישיבה על הרגלים, ושיתחילו לזרום אלי מכל מיני מקומות באזור ואוכל להחזיק את עצמי, וזה יקרה רק אם אני אתנהל כמו ישיבה – אז אני אעמוד בזכות עצמי. כדי שזה יקרה, צריך הנעה, צריך "סטארט". את ה"סטארט" הזה אנחנו מבקשים בעזרה שלך, של הוועדה הזאת, וכמובן שהמשרד, כמשרד, יכיר בצורך הזה וייתן את ההתנעה הזאת כי אני חושב שהיא הסיכוי היחיד והמשמעותי לעשות שינוי בעיר. תודה.
אבנר בן גרא
תודה לאדוני היושב ראש. לנו, במיתר, אין חינוך מוכר שאינו רשמי עדין, והדגש הוא על "עדין", אז אני אנסה לעזור לצביקה, ידידי, שעושה עבודה מצוינת באופקים, ואני רואה את זה מאז שהייתי שם במילואים, איך היא נראית היום, הרבה יותר טוב. אני אעשה את זה דווקא באמצעות "השחרה" נוספת של מערכת החינוך הרשמי. בישוב קטן קל מאוד לראות את מה שלא רואים בעיר. יושבת פה עמירה, שהמחוז שלה הכי גדול, לדעתי, ועושה עבודה מצוינת. "אמה-מה"? יושבים כל מיני הורים שמחליטים שהמערכת לא מתאימה להם בעיקר מסיבות טכנולוגיות. לדוגמה: עמירה מתחבטת עם הסיפור של כיתות חכמות, שהיה מחזור אחד בנגב ועכשיו אין או בפנאי וקהילה, ומוצאים לעצמם דרך אחרת. חלקם הולכים לחינוך ההתיישבותי, האחרים מחליטים לעשות מה שנקרא "למידה מהבית". את זה אנחנו רואים אצלנו באזור. מערכת החינוך הרשמית, לצערנו, לא מסוגלת להתמודד עם הדברים האלה כי אי אפשר להשוות למה שאחרים נותנים. אז נוצר מצב שאצלי האנשים מנסים לעזוב את בתי הספר, ללכת לבתי ספר התיישבותיים כי יש שם "לאפ-טופ" לכל אחד, ואצלנו, לדוגמה, נלחמים אם יעברו מבית ספר יסודי אחד לאחר בגלל הסיפור של כיתות חכמות. אני בטוח שאותו סיפור הוא גם באופקים. זאת אומרת, המפתח לכל הענין זה התמיכה בחינוך הרשמי, החיזוק של החינוך הרשמי. מה שהחבר'ה החרדים עושים, שיעשו, שימשיכו לעשות אבל אנחנו מוצאים את עצמנו שאנחנו פשוט לא יכולים לעמוד בתחרות הזאת. אם לא נלך לכיוון המדעי, הטכנולוגי, שבו יש לנו יתרון יחסי, ונשלים את הפערים הדיגיטאליים בעיר כמו אופקים, אנחנו כנראה לא נגיע רחוק.

נושא נוסף זה הענין של הרצף. החרדים מאפשרים את הרצף החינוכי מגן והלאה, אני לא יודע, אין אצלם צבא. אצלנו, מה שהיה פעם מודל של בתי תלמיד, היום בתי הספר נסגרים בשעה 13:30, 14:00,15:00, ונשארים שוממים וריקים. אין אפשרות לתת תכניות רצף ולהחזיק את כל האוכלוסייה בפרויקט קהילתי.

מבחינת בינוי, הזכיר פה צרפתי, אמרו שיש לו דלת פתוחה. לדעתי אין לו דלת בכלל כי הוא באמת מקבל את כולנו בסבר פנים יפות, אבל לי אין את הבעיות האלה אבל אני מאמין שיגשרו.
יו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. זאב אלדר, המפקח על החינוך הדתי.
זאב אלדר
רציתי להתייחס לשני דברים: האחד, הנושא של חב"ד. היתה התלבטות מאוד גדולה האם לצרף את חב"ד לחינוך הדתי חזרה, כי זה באמת בית ספר קטן. צריך לזכור שגם "נעם מורשת ישורון", לפני 10 שנים, כמו שהציג משה, היה בית ספר מאוד קטן והמחוז תמך בו והוא ממשיך לתמוך בו עד היום בלא מעט שעות, בכל החינוך הדתי. הוא תמך בו כדי להגדיל את החינוך הדתי בתוך העיר. אותו דבר אנחנו מנסים לעשות עם חב"ד. אנחנו מתפללים ומקווים שבעזרת השם זה יצליח כי הדרך להחזיר תלמידים מהחינוך המוכר שאינו רשמי, ושוב, אני מדבר על תלמידים שעל פניו שייכים ומזוהים עם החינוך הממלכתי-דתי. הדרך להחזיר אותם היא באמצעות מתן מגוון של מענים לטובת הילדים האלה. חב"ד זו אחת הדרכים. אנחנו מקווים שזה יצליח.

לגבי הגרעינים התורניים בדרום: אני לא יודע על עוד גרעין תורני בדרום שיש לו מוכר שאינו רשמי. לפחות מאשדוד עד אילת - -
משה אוחיון
לא, אבל יש תורני א', תורני ב', תורני ג'.
זאב אלדר
זה נכון. אז אני אומר שוב וכבר נאמר "אלמלא המשתגעים היה העולם חרב". אנחנו מלאי הערכה למה שעושה הגרעין התורני באופקים. אני חושב שזה באמת - -
משה אוחיון
לא צריך הערכה, זו דרך חיינו אבל - -
זאב אלדר
אני חושב שבענין הזה צריך גם להודות על התמיכה שהתקבלה עד היום, ובשיתוף פעולה נמשיך ונעשה גם בהמשך.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה.
צביקה גרינגולד
עוד כמה מילים קטנות: לגבי העל-יסודי, אמרנו שיש תמיכה של המחוז במשרד החינוך בשעות תקניות כדי לאפשר להחזיק מסגרות שאין בהן תקן מלא של ילדים. אני נמצא תחת לחץ של המחוז, ובצדק. אומרים: תראה, אפשר לתת שנה, שנתיים, שלוש, עד ש... ואנחנו רוצים לראות התפתחות. צריך לעשות בענין הזה עבודה ולראות התפתחות שבתי הספר היסודיים גדלים. אני מדבר על הממלכתי-דתי.

לגבי הישיבה התיכונית: דיברו שלא יהיה חינוך ממלכתי-דתי באופקים בלי ישיבה תיכונית. אז אפשר להגיד: יש סמל, אין סמל. צריך למצוא לזה פתרון. זה חייב להיות וזה מוסכם על כולם ללא ויכוח. צריך לפתור את זה. הנושא שיכול מאד לעזור זה שילוב אזורי. ב"מרחבים" למשל, אין להם פתרון של לימודים תיכוניים ממלכתי-דתי, והם שולחים את הילדים שלהם לבאר שבע. תעזרו לי. אני דיברתי כבר עם אבנר מור ועם מנהל מערכת החינוך שלו והם היו מאוד מנומסים אבל לא נראה לי שהם התייחסו לענין ברצינות. אם יהיה ריכוז מאמץ בתוך אופקים, אנחנו יכולים להגיע למספרים אחרים לגמרי. זה גם קשור ברמה, וזה גם קשור בלחצים שמופעלים על המערכת. למשל עכשיו, אנחנו מתחברים לשדרות באדיבות עמירה בנושא בית ספר עתיד. לא דיברנו עליו. בית ספר שהקמנו אותו לקליטת עולים ונהפך לבית ספר טכנולוגי עם הישגים מרשימים.

תכנית אב פיסית, אנחנו בשלבי גיבוש. נראה שבחודשיים שלושה הקרובים היא תסתיים ונוכל לבוא מסודרים על התכנית העתידית למרות שהצרכים המיידיים נמצאים גם בחוברת הזאת.

דבר אחרון שאני רוצה להגיד, וחשוב לי שהוא ירשם בפרוטוקול: נושא המיגון. מוסדות החינוך באופקים לא ממוגנים. לא באופן גורף. אני מדבר על המבנים הישנים יותר. גם גני ילדים - -
היו"ר זבולון אורלב
איך קוראים לבית הספר הזה שבאמצע יש - -
קריאה
"אשלים".
צביקה גרינגולד
"אשלים" נבנה לפני 50 שנה או יותר. נבנה בו מקלט מהתקופה של אז. המקלט הזה לא בטיחותי ולא תקני. אני לא מדבר על מיגון כמו בעוטף עזה, שלא תטעו. אני לא מדבר על זה ש-100% מהתלמידים ישבו במקומות ממוגנים. אני מדבר שלכל תלמיד יהיה מטר או מטר וחצי מרובע, ממ"ד תקני להסתתר בו כאשר יש אזעקה. אין את זה. כל הדיבורים עם משרד הביטחון אומרים גם שלא יהיה את זה, ואני חושב שצריך לדעת את זה, שמערכת החינוך מרמת הגנונים, דרך הגנים, בתי הספר, לא ממוגנת.
עמירה חיים
אנחנו נגיש בקשה – זה סוכם עם יגאל ודיברנו על זה כבר לפני מספר שבועות, לאשר את השלוחה של הישיבה כרשמית, בלי סמל.

שאלת על התמריצים?
היו"ר זבולון אורלב
כן.
עמירה חיים
אז כך: המורים הותיקים באופקים ממשיכים לקבל תמריצים והחדשים לא יכולים לקבל תמריצים בעקבות הפנייה של עדאללה לבג"ץ והעצירה של כל התמריצים במדינת ישראל בטענה שזה לא שוויוני. משרד החינוך מסיים לכתוב את הקריטריונים החדשים. החריגו את אילת והערבה אבל בכל שאר המדינה מחכים וממתינים, ולכן אין תמריצים. אנחנו מושקעים בהשקעה מאוד רחבה והעדפה מתקנת או לא מתקנת של שעות תקן, כפי שראיתם. אנחנו מתחייבים לעשות את זה גם בעתיד, בשנים הקרובות, לפחות בשנה הבאה אנחנו נמשיך בהשקעה הזאת. החיבור לממלכתי-דתי של כל המסגרות, אנחנו נמשיך להשקיע בזה. בקרית גת חיברנו בית ספר, באופקים חיברנו את חב"ד לפני שנה, כפי שציין כאן זאב.

הנושא של בית ספר "מרחבים", לחבר אותו לישיבה: אנחנו כבר בדיון 5 שנים עם "מרחבים". הם לא רואים איזו שהיא השקעה, שהם יכולים לקחת את התלמידים ולהגיע לשם. ההורים לא מרגישים שהם רוצים להגיע לשם.

אני רוצה לומר עוד מילה כי אם הישיבה תתארך, יש לי ועדת שרים בנושא ההתנתקות.
היו"ר זבולון אורלב
היא מסתיימת עוד כמה דקות.
עמירה חיים
כאן צריך להגיד שוועדת מצא בנושא דוח המפונים, אולי זה לא קשור לעכשיו, מצאה את משרד החינוך כמשרד היחיד שעמד בכל הדרישות - -
היו"ר זבולון אורלב
זה בוועדה אחרת שאני עומד בראשה...
עמירה חיים
זו אותה אוכלוסיה שקלטנו.
משה אוחיון
שתי הערות לגבי התמריצים: 1. הערה אידיאולוגית, כללית: מהפניה שלנו למשרד החינוך נאמר לנו ששם מכינים תמריצים, רק לא באופן כללי אלא באופן של מקצועות נדרשים, מורים מצטיינים. זה בדיוק כמו הדיאלוג על בריחת המוחות, שפה גם היה דיון על זה. מה יקרה עם המצטיינים בהיסטוריה, באזרחות? אנחנו נפגע בתלמידים שלנו כי נשקיע במורים למדעים, למתמטיקה, לאנגלית, כמו שקורה בחוזים האישיים ולא בטוח שנחנך אותם לאותם ערכים שהרוח רוצה לחפש.

נקודה אחרת: מה שקורה היום הוא קצת אבסורד. מורה שמגיע לאופקים או שהגיע בעבר לאופקים מקבל תמריצים כל עוד הוא לא בונה את ביתו. כל עוד הוא תושב בשכירות בעיר אופקים הוא מקבל תמריצים. ביום שהוא יהפוך להיות תושב העיר אופקים, הוא יפסיד את התמריצים. אנחנו רוצים להביא עיירות חזקות לעיירות הפיתוח או לא רוצים?
היו"ר זבולון אורלב
אני מבטיח לך שברגע שמשרד החינוך יגבש את התמריצים אנחנו נקיים על זה דיון. אני תומך תמיכה מלאה בגישה שלא צריכים לעשות אבחנה. בוודאי שמי שאחרי תקופה מסוימת גם רוכש את ביתו, אני לא רואה שום סיבה אחרת זה יכול להיות אבסורד שהוא קנה את ביתו באופקים אבל הוא מלמד עכשיו בשדרות והוא ישכור דירה בשדרות אז הוא יקבל תמריצים. יש כל מיני אבסורדים שלא מתקבלים על הדעת. אני בטוח שעמירה ערה לזה.
אפרים שפר
אני מהחינוך העצמאי. רציתי רק להגיב לנושא שאמרו שהחינוך העצמאי נותן הסעה חינם, אוכל חינם. החינוך העצמאי באופקים, בכל בתי הספר שיש, נותן הסעות שהוא מקבל ממשרד החינוך כדת וכדין, ולא נותן אוכל חינם. לא "ייסדת עוז", לא "בית יעקב", לא "תורה לשמה". אני מתפלא מאוד שלא הזכירו מה עושה "תורה לשמה" בחינוך המיוחד באופקים, ומה עושה בעל-היסודי, סמינר "אופקים", שהוא אחד הסמינרים הכי טובים בארץ ישראל, שמכל הארץ באות בנות ללמוד באופקים. תודה רבה.
היו"ר זבולון אורלב
הרב שפר, רק לומר לך שעל פי התקנות של משרד החינוך, ילדים עד כיתה ג' או ד' זכאים להסעה רק אם הם גרים מעל 3 קילומטרים, ומכיתה ד' ומעלה 4 - -
קריאות
הקטנים 2 והגדולים 3 קילומטרים.
אפרים שפר
הילדים מוסעים לפי המערכת של מערכת החינוך.
היו"ר זבולון אורלב
תרשה לי להביע ספק בענין הזה. אני רק מטיל ספק כי אני מכיר את העובדות ממקום אחד שכרגע אנחנו בודקים אותו - -
אפרים שפר
דיברתי על החינוך העצמאי.
היו"ר זבולון אורלב
כן, החינוך העצמאי ולא "אל המעין". אני בודק כרגע גם בעיר אחרת. יש לנו כאן תמיהה מאוד גדולה. אמרתי כבר בראשית הדיון שאין לי שום טענה לחינוך המוכר שאינו רשמי. הטענות הקשות שלי זה כלפינו, כלפי מדינת ישראל, כלפי משרד החינוך, כלפי עצמי.

אולי אתחיל את הסיכום ואומר שעל פי השקפת הוועדה מערכת החינוך הרשמית במדינת ישראל חייבת לקבל עדיפות ברורה על פני כל מערכות החינוך האחרות, בהיותה מערכת שקולטת ללא כל מיון כל תלמיד שנמצא באזור, באשר היא ממלאה באופן מלא אחר תכנית הלימודים המלאה של משרד החינוך והתרבות, ובאשר היא מקיימת אינטגרציה מלאה, כפי שקובע משרד החינוך.

מבלי לפגוע בחינוך מוכר שאינו רשמי, שבעבר ניתנו לו המשאבים השוויוניים, מתוך הכרה שהוא מתרכז או הוא אמור לתת מענה לאוכלוסיות שאופיין עולה בקנה אחד עם השקפת בית הספר. לפי מיטב הבנתנו, לפחות בחלק מרשתות החינוך המוכר שאינו רשמי המצב לא כך. שוב, מבלי שיש לנו איזו שהיא טענה כלפי החינוך המוכר.

הוועדה סבורה, נוכח הדיווחים של ראש הרשות ומנהלת המחוז, מנכ"ל מרכז ישיבות "בני עקיבא" והגרעין התורני כי יש צורך להקפיד בעתיד להעמיד את המשאבים הדרושים כדי להעצים את החינוך הרשמי הן בהיבט הפדגוגי והן בהיבטים הפיסיים.

הוועדה רשמה לפניה את ההסכמה העקרונית של משרד החינוך להגדיל את תקציב חידוש מבנים, ובלבד שזה ייעשה בדרך העונה על הקריטריונים ותוך כדי ניצול התקציבים הקיימים. אני אומר באופן לא רשמי, עוד סדר גודל של כמיליון שקל, שאני מבקש מאוד שינתן לדברים האלה, שדיברנו עליהם כאן כדי שייתן להם מענה נוסף.

הוועדה גם רשמה לפניה את נכונותו של משרד החינוך לאשר את הישיבה התיכונית כשלוחה רשמית, על מנת שניתן יהיה לפתור את בעיותיה הפיסיות.

כמו כן, הוועדה תקיים דיון נפרד בסוגית התמריצים מיד כאשר משרד החינוך יגבש את הקריטריונים החדשים למתן התמריצים.

יש עוד סוגיה?
יגאל צרפתי
אולי להגיב לעניין המיגון: כל הנושא הזה מאז ומעולם היה ועדין בתחום האחריות של פיקוד העורף.
היו"ר זבולון אורלב
הוא קובע את הפרוגראמה, והביצוע הוא 50% משרד הביטחון ו-50% משרד החינוך. אגב, היה לנו דיון - -
צביקה גרינגולד
אנחנו פה מדווחים מהשטח. אני לא ציפיתי שיחליטו - --
היו"ר זבולון אורלב
צביקה, היה לנו דיון עם מתן וילנאי, סגן שר הביטחון, לפני שבועיים בסוגיית מיגון מערכת החינוך. אני גם הופתעתי שהיום הערכת המצב היא שהמיגון במוסדות החינוך הוא לא הדבר הקריטי ביותר מפני שבשעת מלחמה לא ילמדו. אני, אגב, חולק מאוד על הגישה הזאת. אני אומר את זה כאן במשפט פשטני. זה נושא שכרגע יהיה בבירור הואיל ואני גם חבר בוועדת המשנה לביטחון של הוועדה לביקורת המדינה. אני מעביר את הדיון לפורום ההוא כדי שנוכל לדבר בדברים יותר ברורים שבמיקרופון פתוח אי אפשר לדבר עליהם.

רבותי, תודה רבה....
אבי ביתן
סליחה, אפשר להוסיף משהו? אנחנו הכנו תוכנית חומש למערכת החינוך. אני אשמח אם הוועדה תתייחס לזה או לפחות תיתן לזה ביטוי בדיון.
היו"ר זבולון אורלב
הוועדה רשמה לפניה את תוכנית החומש לחינוך של עיריית אופקים ומברכת עליה וקוראת למשרד החינוך, למרכז ישיבות "בני עקיבא" ולכל יתר הגורמים לתת יד כדי לקדם תכנית זאת.

תודה רבה רבותי.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:35)

קוד המקור של הנתונים