PAGE
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
13
19/7/2010

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 102
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
‏יום שני, ח' באב התש"ע (‏19 ביולי, 2010), שעה 11:00

1.
אישור הדוח הכספי של מבקר המדינה לשנת 2009, על-פי סעיף 25 לחוק

2.
פגישת הכרות עם מנכ"ל משרד מבקר המדינה, מר מוטי בסר

חברי הוועדה: יואל חסון – היו"ר

אמנון כהן

גאלב מג'אדלה

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס

מוטי בסר
-
מנכ"ל משרד מבקר המדינה

שמואל יונס
-
משנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה

רמי סלמה
-
חשב משרד מבקר המדינה

צחי סעד
-
ראש המטה ועוזר בכיר למבקר המדינה, משרד מבקר המדינה

אילן לוין
-
הממונה על השכר, משרד האוצר

עו"ד ענבל רונן
-
הלשכה המשפטית, אגף השכר, משרד האוצר

רעות קלימי
-
מתמחה, הלשכה המשפטית, אגף השכר, משרד האוצר

ד"ר שירלי אברמי
-
מנהלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת

עמי צדיק
-
מנהל המח' לפיקוח תקציבי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

תמיר אגמון
-
כלכלן, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

חנה פריידין

אירית שלהבת
אישור הדוח הכספי של מבקר המדינה לשנת 2009, על-פי סעיף 25 לחוק

פגישת הכרות עם מנכ"ל משרד מבקר המדינה, מר מוטי בסר

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא אישור הדוח הכספי של מבקר המדינה לשנת 2009. בהמשך גם נתוודע למנכ"ל החדש של משרד מבקר המדינה, מר מוטי בסר.

אולי נתחיל אתו. נברך אותו קודם.

אשלב בין השניים.


קודם כול, אני מבקש לומר באופן עקרוני שהדיון הזה הוא חלק מתהליך חוקי שמתבצע בוועדות הכנסת בכל הקשור לנושא תקציב מבקר המדינה, שכידוע לכם מאושר בוועדת הכספים והביצוע מדווח לוועדה לענייני ביקורת המדינה. צריך לומר כבר בתחילת הדיון, העובדה שהכנסת, שהיא הגוף היחיד שגם מאשר וגם מפקח, עושה את זה כלפי משרד מבקר המדינה, זה הדבר הנכון וכך ראוי שיהיה מבחינת שמירה על עצמאות משרד מבקר המדינה. הכנסת כריבון, כגוף בלתי תלוי, היא הגוף שצריך וראוי שיפקח ויאשר את הביצוע והתכנון של תקציב משרד מבקר המדינה. כל דבר אחר עלול להוות פגיעה בעצמאות גוף מבקר המדינה, שבעיניי עצמאותו היא מהותו והעצמאות הזאת צריכה להישמר. התהליכים הללו בוועדות הכנסת, גם בוועדת הכספים וגם בוועדה לענייני ביקורת המדינה, פתוחים ושקופים מהתחלה ועד הסוף. כך הם היו בעבר, כך הם עכשיו וכך יהיו גם בעתיד.


עדכן אותי מבקר המדינה על החלטתו למנות את מר מוטי בסר למנכ"ל המשרד באישור ועדת הכספים של הכנסת.

אישרנו את המינוי בוועדת הכספים פה אחד.

קודם כול, אני מבקש לברך אותך בשם הוועדה לענייני ביקורת המדינה ולאחל לך הצלחה.

תודה רבה.

עדכן אותי המבקר על תפקידיך בעבר ועל הניסיון הרב שאתה מגיע אתו. לנהל משרד כה משמעותי וגדול כמו משרד מבקר המדינה זה משימה גדולה שיש בה אחריות כבדה. אולי תוכל להסיר קצת מן הנטל שנושא על גבו מבקר המדינה עצמו ולסייע לו בניהול המערכת הכל-כך חשובה הזאת.


אני מעריך שתגלה כבר בזמן הקרוב את הקשר החשוב, המיוחד וההדוק שיש בין הוועדה לענייני ביקורת המדינה ובין מוסד מבקר המדינה. גם כאשר הופעתי מול עובדי משרד מבקר המדינה, הפחתי בהם תקווה כאשר אמרתי להם שאנחנו בוועדה לענייני ביקורת המדינה עושים מאמץ שהעבודה הקשה שהם עושים ביום-יום כאשר הם מכינים את הדוחות הכל-כך חשובים, אנחנו מציפים אותם לציבוריוּת הישראלית ומביאים אותם אחר-כך אל מול הממשלה ומוודאים, ככל שרק אפשר, שהליקויים יתוקנו ושהביקורת תהיה משמעותית. זאת משימה של כולנו, כי ביקורת היא כלי ניהולי משמעותי.


חבר הכנסת כהן, אתה מבקש לומר דבר מה? אחריך מבקר המדינה.

תודה, אדוני היושב-ראש, כבוד המבקר, ראשית, אני רוצה לברך על המינוי של המנכ"ל, ידידי מר מוטי בסר. כבוד המבקר, בחרת איש ראוי, בזמן ובמקום הראוי. דיברנו לפני כן ונזכרתי שנפגשתי עם מר מוטי בסר גם בתפקידיו הקודמים שעשה אותם על הצד הטוב ביותר. מר מוטי בסר, אין ספק שזה לא סתם תפקיד אלא בתפקיד הזה יש אכן שליחות אמיתית בעיניי כל הציבור, כל המדינה שנושאת עיניה למוסד מבקר המדינה. הוא למעשה גוף שנמצא בודד, וטוב שכך, שלא מושפע מאף אחד, וגם את התקציב שלו אנחנו מאשרים בדרך שונה ואף שואלים אותו אם הוא זקוק לתקציב נוסף, כי עיסוקיו רבים ואנחנו תמיד תומכים ועומדים לו לעזר.


התפקיד שלך, ידידי, הוא אחד התפקידים החשובים במדינת ישראל, כמנכ"ל שמרכז עובדים מוכשרים, עובדים שעוסקים בציפור הנפש של הדמוקרטיה במדינת ישראל ועושים את מלאכתם נאמנה תחת הנהגתו של מבקר המדינה.


פעמים רבות אנו נחשפים לביקורת ממש אד-הוק, כדי שלא נאחר את הרכבת. בדרך כלל ביקורות נערכו בדיעבד, אבל בהנהגתו של מבקר המדינה הנוכחי, השופט בדימוס מר מיכה לינדנשטראוס, מושם דגש גם על ביקורות אד-הוק. הוא אמר שהוא רוצה לבדוק את הדברים בעודם בתוקף, כדי שלא יעשו טעויות, ופעמים רבות הוא עוצר משגים. אנחנו מברכים על כך. אנו סבורים שאתם עושים עבודה מצוינת, ויש עוד הרבה לעשות.


באשר לתקציב, אדוני היושב-ראש, בזמנו אישרנו את תקציב משרד מבקר המדינה בוועדת הכספים, ובקרוב נתחיל לדון בתקציב החדש. אדוני המבקר, אני כבר אומר לך כחבר ועדת הכספים, תכין תוכנית עבודה טובה, רחבה יותר, ובוועדה לענייני ביקורת המדינה יראו את הליקויים ויציפו אותם במטרה לתקן אותם, כביקורת בונה, כי בסך הכול מי שעובד לפעמים טועה ולכן צריך לתקן את הדברים. אתם עושים עבודה מצוינת. אדוני המנכ"ל, תסתכל בראייה רחבה יותר אם צריך תקציב נוסף לפרויקטים שלא נגעתם בהם עד כה. אנחנו בוועדת הכספים נעשה את מרב המאמצים לאשר לכם את זה בעזרת-השם.


עלה והצלח בהמשך עשייה טובה למען הציבור.

תודה רבה.

תודה רבה. אני מבקש ממבקר המדינה להציג את התקציב.

רבותי, אתחיל בסקירה משפטית כדי להעמיד דברים על דיוקם, בעיקר מכיוון שבתקופה שלא הייתי בארץ, השבוע ובשבוע שעבר, כאשר הייתי בשליחות של משרד מבקר המדינה ראיתי שהיו פרסומים, שמישהו עומד מאחוריהם, זה ברור, אבל אני לא נוגע בזה, אבל הם היו מוטעים לחלוטין, ולא רק שהיו מוטעים אלא היו גם מטעים.


לכן אפתח קודם כול בצד המשפטי של הנושא, באשר לעצמאות מערכת מבקר המדינה. מבחינתי זה העיקר. אם יש ניסיונות לפגוע בעצמאות הזאת, הציבור לא יקבל את זה, הכנסת לא תקבל את זה וזה ייגמר באיזה מקום צדדי, שולי וייעלם מן העין, ואם הנבואה לא ניתנה אלא לשוטים, במקרה הזה אני מוכן להיות שוטה.


הנושא המרכזי של מדינת ישראל כיום הוא המאבק למען מדינה טהורה, למען מדינה נקייה, למען מדינה שכל הצדדים השליליים שבה ייעלמו מן העם. במשך השנים האחרונות נערך מאבק יום-יומי בעניין הזה על-ידי ציבור גדול של עובדים שראה לנגד עיניו דבר חשוב אחד: שהמדינה הזאת תהיה טהורת מידות. טוהר המידות, מבחינתנו, הוא הנושא המרכזי שאנו עוסקים בו. אני יכול לומר לכם בגילוי-לב גמור, לא הייתי עוזב את תפקידי כנשיא של בית-משפט אילולא ידעתי שזה יהיה המקום שבו אני אלחם למען טוהר המידות.


מה שאני אומר הוא לא רק עניין דקלרטיבי, אלא הוא עניין קונסטיטוטיבי. החוק בעצם מדבר על התקציב ועל הנושאים הנוגעים בו בשני מקומות. יש חוק-יסוד, שהוא הדבר העיקרי, ויש חוק מבקר המדינה.

מבקר המדינה, שהוא החוק הבכיר יותר מבין השניים בהיותו חוק-יסוד, קובע בסעיף 6 כדלקמן: "במילוי תפקידיו יהיה מבקר המדינה אחראי בפני הכנסת בלבד ולא יהיה תלוי בממשלה". רבותי, דעו לכם, ואני אומר את זה על-פי הניסיון הבין-לאומי הלא מועט שיש לי היום, זה הדבר שקדוש בכל מדינה. אני חוזר: "במילוי תפקידיו יהיה מבקר המדינה אחראי בפני הכנסת בלבד ולא יהיה תלוי בממשלה".


סיפור קטן. סיפר לי אחד מנשיאי בית-המשפט העליון על תופעה שקיימת אצלו ומחייבת תיקון. הוא מספר: 'בבוקר אני שומע בג"צים. מופיע בפניי נציג משרד האוצר של מדינת ישראל ואני צריך להכריע בבג"ץ שבין האזרח ובין משרד האוצר. אני קובע את עמדתי על-פי מיטב שיקוליי. והנה, מה קורה אחר-הצהרים? אני צריך להתדיין עם אותו נציג של משרד האוצר לגבי התקציב של בית-המשפט העליון'.


לא רק להתדיין איתו, אלא גם חזות פני הדברים לא טובה. כי מה אומר לעצמו אדם? לא כל אזרח במדינת ישראל הוא משפטן. יש משפטנים רבים, אבל לא כל אחד הוא משפטן. מה הוא אומר לעצמו? שבעצם מבקר המדינה כפוף למשרד האוצר. נשיא בית-המשפט העליון כפוף בסופו של דבר למשרד האוצר וצריך את הסיוע של משרד האוצר. אילו פנים יש לצדק במקרה כזה ואיך מתקבל הצדק בעיני הציבור במקרה כזה? הפקפוקים הללו קיימים.


לכן, לטובתנו בעניין הזה לעומת גורמים אחרים, וגם לעומת גורמי משפט, עומד סעיף מיוחד בחוק-יסוד: מבקר המדינה, שקובע: "במילוי תפקידיו יהיה מבקר המדינה אחראי בפני הכנסת בלבד ולא יהיה תלוי בממשלה".


אני מתקדם הלאה ועובר לסעיף 10 – תקציב. תקציב הוא אחד הדברים החשובים ביותר בקביעת דרכו של מבקר המדינה. העצמאות שלו בעניין התקציב היא העצמאות הפונקציונלית שלו. בלי העצמאות הזאת הוא לא יכול לפעול.


קובע המחוקק בחוק-היסוד, שכידוע לכם דרגתו גבוהה יותר מחוק רגיל, בסעיף 10: "תקציב משרד מבקר המדינה ייקבע לפי הצעת מבקר המדינה בידי ועדת הכספים של הכנסת, ויפורסם ביחד עם תקציב המדינה". קראתי לכם סעיף קודם לגבי השחרור של מבקר המדינה מכבלי הממשלה במקרה כזה, ובסעיף הזה נאמר שהתקציב – שהוא סדר הפעולות שעושה מבקר המדינה, דהיינו הפעלת העובדים שלו בביקורת, והתקציב כולל שכר כמובן. ככל שאני זוכר, לפי הנתונים 70% מן התקציב הוא שכר – אני לא צריך להרחיק לכת ולומר לכם שאם התקציב על-פי חוק-היסוד ייקבע בידי מבקר המדינה אז חובה לקיים את החוק ככתבו וכלשונו. אי אפשר לעשות כאן הפרדה ולהגיד: 30% מהתקציב יהיה בידי המבקר ו-70% מהתקציב לא יהיה בידי המבקר. לא ייתכן אפילו לומר את הדברים האלה, אלא רק על-ידי מישהו שלא מבין או שלא רוצה להבין או שרוצה להטעות, ואני מקווה שלא רוצה להטעות.


אני מתקדם הלאה. נעזוב לרגע את חוק-היסוד, שהוא החוק המחייב אותנו והוא חוק-על, אם ניתן להגדיר אותו כך. אני עובר לחוק מבקר המדינה שנחקק בתשי"ח-1958 והוא מחייב אותנו. הוא קובע: "תקציב משרד המבקר ייקבע על-ידי ועדת הכספים של הכנסת על-פי הצעת המבקר ויפורסם ביחד עם תקציב המדינה. ועדת הכספים רשאית על-פי הצעת המבקר לאשר שינויים בתקציב משרדו". שוב חוזרים על מה שנאמר בחוק-היסוד, שהתקציב של משרד מבקר המדינה נקבע על-פי הצעת מבקר המדינה, ונקבע על-ידי הכנסת, על-ידי ועדת הכספים של הכנסת.

'הכנסת היא כנסת, אבל אנחנו נקבע עכשיו נהלים חדשים, בניגוד לחוק, בניגוד לחוק-היסוד'.


ואז בא מה שבעצם התכנסנו לדון בו עכשיו, דוח כספי לוועדה. "אחרי תום שנת הכספים יגיש המבקר את הדין וחשבון הכספי של משרדו לאישור" – לא אישור משרד האוצר, לא אישור גורם ממשלתי אחר – "לאישור הוועדה". אנחנו, הכנסת, אנחנו הקובעים.

איזו ועדה?

הוועדה לענייני ביקורת המדינה. לא ועדת הכספים. האישור של הדוח הכספי מתקבל כאן. הדיון בתקציב נערך בוועדת הכספים.


מה נותנת העצמאות הזאת? אני אומר לכם בגילוי-לב גמור, יש לזה בסיס קונסטיטוציוני. רוצים שמבקר המדינה יהיה משוחרר מכל מיני השפעות ויוכל לקבוע את עמדתו על-פי מיטב שיקולו המקצועי והמצפוני. רבותי, העצמאות הזאת היא לב ליבה של הביקורת. כל מי שפוגע בעצמאות הזאת, ואפילו עם כל מיני תרגילים ועם כל מיני רעיונות שאינני יודע מאין נולדו ומתי נולדו, כל מי שעושה זאת פוגע בעצמאות של מבקר המדינה ומונע בכך את ביצוע העבודה שהוטלה עליו על-ידי המחוקק, שכוללת בין השאר שמירה על טוהר המידות, בחינת חוקיות הפעולות, שמירה על מינהל תקין ומניעת בזבוזים. זה תפקידו של מבקר המדינה.


תחליטו שהחוק הזה לא בסדר – מאה אחוז, מליאת הכנסת תדון ואולי תחליט לבטל, ברוב מיוחד, את חוק-היסוד. אין בעיה, הכנסת תחליט. אבל לא יהיה פקיד במשרד ממשלתי כלשהו שיקבע מסמרות לגבי עצמאות מבקר המדינה. לא יהיה פקיד, ולו בדרגה הבכירה ביותר, שיעשה דין לעצמו בעניין הזה.


טענה לי לא קלה כלפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני מקבל את זה שמרכז המחקר והמידע של הכנסת תיקן את הנתונים – ראיתי את זה הבוקר לראשונה – ואמר שנפלה טעות בנתונים שפורסמו, או לא הוצגו מרב הנתונים. אני מכבד אותם בעניין הזה משום שבסופו של דבר הם הגישו דוח מעודכן שבו הנתונים שאני רואה לנגד עיניי שונים לגמרי מהנתונים שפורסמו בעיתונות, שמישהו עמד מאחוריהם, ולא אגיד מי כי מחר ייתכן שאצטרך לבדוק אותו במסגרת העבודה של מבקר המדינה, אותו, את משרד האוצר, את כל הגורמים האחרים. אבל הטעות שנפלה כאן, שתוקנה, מצביעה על העיקר.


אני לוקח את הנתון שקיבלתי מן הדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ובודק אותו. אני רואה את הנתון הבא במסמך המעודכן בעמוד 9, בטבלה 8 שכותרתה "השינוי בשכר הממוצע של משרד מבקר המדינה לעומת השכר הממוצע במשק (בש"ח שוטפים)". שכר ממוצע במשק – 3.8%; שכר ברוטו ממוצע במשרד מבקר המדינה – 3.1%. זה נתון רשמי. תראו את החוברת לנגד עיניכם.


אני חוזר ומברך את אנשי מרכז המחקר והמידע של הכנסת שמצאו צורך בעניין הזה להבהיר את הדברים. נקרא לכך הבהרה לצורך העניין. אבל מי שהפיץ את דבריכם ורצה לפגוע בעצמאות מבקר המדינה – ואני אומר את זה בגלוי – השתמש בנתונים לא נכונים, לא מדויקים והטעה את הציבור באמצעים הללו. בעיניי הדבר הזה פסול לחלוטין, כי המטרה היתה פסולה. המטרה היתה פגיעה בעצמאותו של מבקר המדינה ומניעה של כל התהליך של הדברים שנעשו במשך 5 שנים. אנו רואים מאחורינו מה עשינו, מה המאזן של הדברים שעשינו, ויש במאזן הזה כדי להתפאר. סליחה שאני משבח את משרד מבקר המדינה בעניינים הללו, אבל הרי כולכם קוראים עיתונים, כולכם רואים מה קורה, כולכם יודעים. יש הרי שר אוצר בכלא, הלא כך?


מר מיכאל בן יאיר, עם כל הכבוד לו, הוא עורך-דין טוב ואנחנו שירתנו יחד במערכת אחת במשך שנים ארוכות, אבל איפה כל היועצים המשפטיים שבאו אחריו? לאן הם נעלמו? אז עכשיו אנחנו "נתפוס" את מר מיכאל בן יאיר שאמר בשנת 1991-1992 דברים שלפי דעתי אין להם שום בסיס, ובסך הכול אמר את דעתו בעניין הזה כיועץ המשפטי לממשלה דאז? אבל היכן כל מי שבאו אחריו? לאן נעלמו כל היועצים המשפטיים לממשלה שפעלו לאחר מכן? מה קרה כאן במשך 19 שנים?


אם אני דן כבר בהיסטוריה, אני הולך אחורה, ואני מודה לכם על שהארתם את עיניי בעניין הזה - - -

לכן בדקנו את הנושא הזה.

טוב עשיתם. מי שעיוות את הדברים שלכם צריך לקום ולהתנצל. אבל לא חשוב, נשאיר את זה כך.


אני קורא מדוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת: "עוד יש לציין כי בדיון בוועדת הכספים של הכנסת ב-25 בנובמבר 2002 בנושא בקשה לתוספת תקציב לשם מימון הסכם השכר עם העובדים, טען מר קובי הבר" – השם בוודאי מוכר לכם, ישבנו אתו כאן זמן רב בדיונים רבים – "הממונה על התקציבים דאז במשרד האוצר כי" – וכאן מופיע ציטוט מתוך פרוטוקול הדיון – "כי: 'הנקודה לדיון היא לא אם אנחנו מסכימים או לא מסכימים לבקשת המבקר. האוצר לא מתערב, ואין לו זכות, לא חוקית ולא במהות היום-יומית, לקבוע אם אנחנו בכלל צד לנושא הזה. הממונה על השכר קיבל את ההסכם ואין על זה ויכוח'. כמו כן, בהמשך הדיון ציין מר הבר כי כל תוספת תקציב למשרד מבקר המדינה עליה תחליט ועדת הכספים של הכנסת, מחייבת את משרד האוצר". הקטע הזה אומר את הכול.


לכן אני אומר לכם – והתבטאתי בזהירות המרבית שיכולתי להתבטא בה – צר לי שהטעו את הציבור בנתונים לא נכונים מתוך מגמה פסולה לחלוטין, ועוד אתייחס אליה בעתיד, של ניסיון לפגוע בעצמאות של מבקר המדינה, ומשתמשים בעניין הזה בטיעונים לא מדויקים, או חסרים. לכן אני אומר לכם, רבותי, קחו את זה בחשבון. העצמאות היא לב ליבה של הביקורת. אין דמוקרטיה בלי ביקורת, אין עצמאות שאין בה ביקורת. תודה רבה.


אבקש ממר יונס להציג את פרטי הדוח הכספי לשנת 2009 של משרד מבקר המדינה.

אני מפנה את הוועדה לדוח שהגיש מבקר המדינה לוועדה. מדובר בדין וחשבון כפי שמופיע בעמוד הראשון בחוברת. אני קורא את הנתונים הכספיים לשנת הכספים 2009.


ההוצאה למעשה בשנת 2008 הסתכמה ב-208.579 מיליון שקלים. התקציב המקורי לשנת 2009 הסתכם ב-237.486 מיליון שקלים. הרשאה להתחייב היתה בסך 157 מיליון שקלים. מדובר למעשה בהרשאה להתחייב שניתנה למבקר המדינה על-ידי ועדת הכספים להקמת מבנה המבקר בקריית הלאום. עודפים שנותרו לנו בתקציב 2008 הסתכמו בסך של 114.115 מיליון שקלים. העברות תקציביות היו במהלך השנה בסעיפים פנימיים, אבל הסך הכול התאפס. סך כל התקציב המאושר של משרד מבקר המדינה לשנת 2009 הסתכם ב-351.601 מיליון שקלים. ההוצאה למעשה באותה שנה הסתכמה ב-228.564 מיליון שקלים.


יתרת ההרשאה, העודף שנשאר לנו באותה שנה, הסתכמה ב-118.382 מיליון שקלים. יצוין בהקשר הזה שמבקר המדינה החליט, כאשר הוא דן בהעברות התקציב לשנת 2010, להעביר לשנת 2010 סך של 99.785 מיליון שקלים, כלומר למעשה מבקר המדינה החליט לוותר על סך של 18.597 מיליון שקלים שהוחזרו לאוצר המדינה.


בהקשר הזה יצוין שמבקר המדינה נהג כך גם בשנת 2007, וזה כדי להתאים את העברת העודפים משנה מסוימת לשנה שלאחריה בהתאם לצרכים של המשרד, ובנוסף לסכום של 18.597 מיליון שקלים מבקר המדינה גם החליט לא להעביר עוד סכום של 4.655 מיליון שקלים שהיו הרזרבות של שנת 2009. כלומר, בסך הכול מבקר המדינה החליט שלא להעביר לשנת 2010 כ-23 מיליון שקלים.


אני מפנה את הוועדה לעמוד 8 בדוח ביצוע התקציב, לטבלה בסעיף 3. בטבלה הזאת יש פירוט של אחוזי ההוצאה לפי הסעיפים העיקריים שבתקציב. התקציב של משרד מבקר המדינה מתחלק לכמה סעיפים עיקריים: שכר, רכישות, הוצאות חד-פעמיות ורזרבות. בטבלה בעמוד 8 מוצגת סך כל ההוצאה מול התקציב.


שכר: התקציב היה 157.098 מיליון שקלים וההוצאה היתה 160.387 מיליון שקלים. למעשה מדובר כאן על הוצאה של 102%, אבל אין כאן חריגה מכיוון שמבקר המדינה בשנת 2008 העביר עודפים לשנת 2009 וזה התכסה באופן טבעי.

סך כל הביצוע הסתכם ב-73.65%.


סך כל הביצוע של ההוצאה מן הסעיפים השוטפים היה בשיעור 93.21%. לכל הדעות זה שיעור הוצאה גבוה מאוד וסביר מאוד כאשר מדובר בהוצאה מהתקציב השנתי.

הסתכמה בשיעור של 352%. כאן מבקר המדינה לאורך השנים, גם בשנת 2008, אישר העברת עודפים מהתקציב החד-פעמי, כך שההוצאה שהסתכמה ב-15.680 מיליון שקלים למעשה כוסתה על-ידי עודפים שהועברו משנת 2008.

מה היא ההוצאה החד-פעמית?

בהוצאות החד-פעמיות מדובר בסעיפים הבאים: ביקורת על הבחירות, סעיף שמסתכם בכ-1.896 מיליון שקלים;

כאן הפירוט הזה לא מופיע. הוא מופיע בטבלה 5 בעמוד 5 בדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. רק אקדים ואומר שבסעיף ההוצאות החד-פעמיות יש סעיפי הוצאה שהם דמויי פיתוח. מדובר בהוצאות שמיועדות לפעולות ספציפיות של משרד מבקר המדינה, שלא חוזרות מידי שנה בשנה באופן שוטף.

כדוגמת מה?

למשל מבנה משרד מבקר המדינה בקריית הלאום, שבשנה הזאת תוקצב בסך של 3 מיליון שקל; דוגמה נוספת, ביקורת בחירות. הכנסת פנתה אל מבקר המדינה בבקשה לקיים ביקורת על הפריימריז והקציבה לו סך של 1.896 מיליון שקלים. מבקר המדינה לא שילם את ההקצאה שוועדת הכספים אישרה לו לצורך הפעולה הספציפית הזאת מסעיף ההוצאות השוטפות של המשרד, כדי שלא יקרה שמידי שנה הסעיף הזה יתחדש. לא נכון שזה יילקח מסעיף ההוצאות השוטפות מפני שזאת הוצאה חד-פעמית לביקורת מסוימת בבחירות מסוימות; באופן דומה יש גם ביקורת על מימון מפלגות. כאן הכוונה לביקורת על הבחירות ברשויות המקומיות, בהיקף של 4.315 מיליון שקלים; מדובר גם בדיור ובינוי, בהיקף של 22.725 מיליון שקלים. כאן מדובר על הקצאה שניתנה למבקר המדינה באופן ספציפי להקמת מבנה בלשכה בחיפה, הוצאות לשימור מבנה קיים שהמשרד קיבל מן המדינה ולהקמתו. גם כאן מדובר בהוצאה ספציפית ולכן זה מופיע בסעיף ההוצאות החד-פעמיות.

באיזה שלב נמצאת הבנייה בקריית הלאום?

בקריית הלאום, לפני חודש בשעה טובה נגמרו ההליכים של אישור התב"ע. התוכנית עברה את כל ההליכים, גם בוועדה המקומית וגם בוועדה המחוזית. לפני כחודש קיבלנו הודעה שהתב"ע אושרה וכעת אנו נכנסים לתהליך של הקמת הצוותים וקידום הפעולות, בתיאום עם מינהלת קריות הלאום ועם בתי-המשפט. אנחנו בתיאום להקמת צוותים להקמת הפרויקט הזה.

בשעה טובה.

התכנון לוקח 5 שנים.


אני חוזר לטבלה בעמוד 8. מדובר על ביצוע לפני רזרבות של כ-98.17%, שזה לכל הדעות שיעור גבוה מאוד שמתקרב מאוד ל-100%. סך כל ההוצאה עבור הביצוע בתקציב מבקר המדינה לשנת 2009 הסתכם בשיעור של 96.24%. בדוח ביצוע תקציב שנתי זה שיעור גבוה מאוד, ולדעתנו סביר בהחלט.

תודה לך, מר יונס. אדוני המבקר, ביקשת לומר עוד דבר.

בלהט הדברים שלי על עצמאות משרד מבקר המדינה, שכחתי לספר לכם דבר חשוב מאוד בעיניי. לפני כמה חודשים הקמתי צוות בראשות נשיא בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט אורי גורן, שהוא עכשיו שופט בדימוס. בצוות נמנים כמה חברים, ביניהם מר יחזקאל פלומין שהיה בעבר סגן שר האוצר, בתקופת השר ארליך. פניתי אליו, ופניתי לפרופ' רמי פרידמן, שגם הוא מוכר לכם היטב בוודאי. פניתי בעניין זה גם למר יצחק רוטמן, שהיה נשיא לשכת רואי החשבון בישראל במשך תקופה ארוכה. ביקשתי מהם להיות חברים בוועדה שתבדוק ותמליץ בפניי בנושא דור ב', העובדים שטרם הצטרפו ויצטרפו בעתיד למערכת. אני שמח להודיע לך, אדוני היושב-ראש, שהוועדה סיימה את תפקידה. היום דיברתי עם כבוד השופט הנשיא גורן. בתוך חודש ימים הדוח של הוועדה יונח על שולחני, ומייד יונח גם על שולחנך ועל שולחן הוועדה.

אני שמח לשמוע. אני מבקש מנציגי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ד"ר אברמי, מר אגמון, מר צדיק, להציג את הדוח שהכנתם לוועדה.

מר עמי צדיק, שהוא מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי, יציג בקצרה את הממצאים שנמסרו לוועדה וגם למבקר המדינה.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת נתבקש לבדוק את הדוח הכספי של משרד מבקר המדינה לשנת 2009. אנו עושים את זה כבר בערך 4 שנים, לבקשת הוועדה.


הפעם ראינו שכמה דברים שעקבנו אחריהם בשנים האחרונות חל בהם שיפור, למשל במועד הגשת הדוח. בשנה הראשונה שבדקנו הדוח הוגש בחודש אוקטובר בשנה העוקבת והשנה הוא הוגש בחודש מאי, כפי שסוכם עם הוועדה.


ראינו שיש בשנת 2009 שימוש במנגנון הרשאה להתחייב, והזכיר את זה מר יונס, בנושא תקציב הבנייה הרב-שנתי, כמקובל במשרדי ממשלה אחרים. זה צפוי בשנים הבאות להקטין את העודפים שנגררים משנה לשנה, כי לא יכניסו את כל התקציב בשנה אחת אלא רק חלק ממנו בכל שנה.


ראינו גם שעדיין יש חוסר-תאימוּת בין הדוח הכספי של משרד מבקר המדינה, שהוא לשנה קלנדרית, ובין הדוח לפי חוק חופש המידע, שהוא מקיץ לקיץ. אם בעתיד מישהו ירצה להשוות בין התוצרים ובין התשומות הוא יתקשה לעשות כן, כי זה לא נוגע לאותה תקופה.


באשר לעודפים, כחצי מן ההוצאה של המשרד היא למעשה עודפים שנגררים משנה לשנה. אם ההוצאה למעשה בשנת 2009 עמדה על 229 מיליון שקלים, כפי שציין מר יונס, העודפים הם כמעט מחצית מן הסכום הזה. זה גורם לכך שאמנם שיעור הניצול מן התקציב המקורי הוא כפי שצוין כאן, קצת למעלה מ-96%, אך לעומת זה שיעור הניצול מן התקציב המאושר, שכולל את העודפים, נמוך בהרבה ועומד על 65%, שהוא שיעור ביצוע נמוך מאוד.


שמענו כבר את ההודעה של המשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה על הפחתת חלק מן ההוצאות הללו משנת 2009 לשנת 2010. חלק מן העודפים הופחתו. נעקוב אחרי זה גם בשנים הבאות.

מר לוין, הממונה על השכר, אתה מבקש להתייחס?

בוקר טוב. ראשית, אני מבקש לברך את מר מוטי בסר לרגל כניסתו לתפקיד מנכ"ל משרד מבקר המדינה. מר מוטי בסר היה המפקד שלי בצבא וככזה תמיד הקפיד לדרוש מאתנו מקצועיות ללא פשרות, גם כשהדברים לא נעימים. אני, לצערי, נאלץ לעשות כך גם הבוקר.


בראשית דבריי אני מבקש לומר שאנחנו מכבדים מאוד את מוסד מבקר המדינה ורואים חשיבות עצומה לשמירה על חוסנו של משרד מבקר המדינה. הטיפול ברמות השכר של משרד מבקר המדינה לדעתי מחויבות על מנת לשמור על חוסנו של המשרד, ללא קשר אם יפקחו או לא יפקחו על השכר במשרד המבקר.


היום במשרד מבקר המדינה יש רמות שכר שיוצרות, לראייתי המקצועית, בעיה. רמות השכר שם, לדוגמה, של מִשְנִים למבקר המדינה נעות בין 41-45 אלף שקלים, בעוד השכר, לדוגמה, של שופט מחוזי עומד על 40,000 שקל, של מנכ"ל חברה ממשלתית רמה 8 – 35,000 שקל, של שר – 37,000 שקל, ושל ראש הממשלה 42,000 שקל. אני סבור שרמות השכר אליהן הגיע משרד מבקר המדינה לא סבירות בשירות הציבורי, ואני מודע לצורך לשמור על משרד מבקר המדינה.


אני מבקש לחלק את ההתייחסות שלי לשלושה פרקים. ראשית, אקרא מכתב של ראש הממשלה דהיום בתפקידו כשר האוצר, כרקע. שנית, אתייחס מקצועית לבעיות בשכר עובדי מבקר המדינה כיום. ודבר שלישי, אבקש מעו"ד ענבל רונן מן הייעוץ המשפטי להציג כיצד אנו רואים את הדברים.

מי זה אתם? באיזו רשות אתם בכלל נכנסים לכאן? מתי משרד האוצר, במשך כל השנים, השתתף בדיוני הוועדה לענייני ביקורת המדינה ודן בנושא מימוש תקציב משרד מבקר המדינה? מעולם לא הייתם כאן. זאת הפעם הראשונה. אתם שוברים עכשיו מסגרת ומגיעים לכאן, ואתה עוד מעז להגיד נתונים שבינם ובין המציאות אין כמעט שום קשר. על סמך מה? מה אתה עושה בישיבה הזאת? בתור מי אתה מדבר? משרד האוצר איננו צד בקביעת שכרם של מבקר המדינה ושל עובדי משרד מבקר המדינה, איננו צד בקביעת תקציב משרד מבקר המדינה. אתם לא צד כאן בכלל. גם אם אתה רוצה להגיד את הדברים, כל הכבוד, אבל תחשוב על כך: במשך כל שנות קיום משרד מבקר המדינה לא קרה כדבר הזה, שהממונה על השכר במשרד האוצר יופיע בפני הוועדה לענייני ביקורת המדינה. תראה לי מקרה אחד כזה. לא כאן ולא בוועדת הכספים מעולם לא הופעתם. פתאום אתם מגיעים עכשיו. מאז שנת 1950 לא הייתם כאן בדיון על הדוח הכספי של משרד מבקר המדינה.

אדוני מבקר המדינה, לא הגעתי לכאן ביוזמתי. התקשר אליי אתמול יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת יואל חסון, ואמר לי: אילן, אתם מוזמנים לכאן, אין שום מניעה שתתייצבו כאן, הדיון פתוח. לכן אני נמצא כאן. לא באתי לכאן כדי לפגוע במשרד מבקר המדינה.

מר לוין, צריך להבהיר מדוע אמרתי לך את הדברים הללו, כי אליי הגיעו פניות מעיתונאים ומגורמים אחרים שטענו שמנעתי מכם להגיע לדיון הזה. זאת היתה הטענה, ואני רציתי להבהיר שלא מנעתי מאף אחד להגיע לדיון הזה. גם לא הזמנתי אותך באופן פורמלי. לא קיבלתם זימון פורמלי, אבל התקשרתי להגיד לך שאני לא מונע ממך להגיע ואם יש לך רצון להגיע לדיון, אתה מוזמן לבוא לדיון. פשוט קיבלתי פניות בטלפון מעיתונאים שטענו שמנעתי ממך להגיע לדיון הזה, או שהחלטתי שהדיון הזה סגור. הדיון הזה מעולם לא היה סגור, לא לתקשורת, לא לציבור ולא לאף אחד, והוא גם לא סגור בפניך. לכן התקשרתי אליך ואמרתי שאם אתה רוצה לבוא, אתה יכול לבוא.

גם אליי התקשרו עיתונאים ועניתי להם שאני לא מתכוון להגיע לדיון ואני לא מוזמן אליו, ושלפי מיטב ידיעתי הדיון סגור.

הוא לא סגור.

לא באתי לכאן כדי לפגוע במוסד מבקר המדינה. אם לדעתך המשך הדיון יפגע במוסד מבקר המדינה, חבר הכנסת יואל חסון, אני מבקש שתעצור את זה ואנחנו נחזור למשרדנו. אין לי שום כוונה לתת יד לפגיעה במוסד מבקר המדינה. כל שאני אומר, אני אומר מהלב כאיש ציבור וכמי שסבור שחשוב לשמור על החסינות של מוסד מבקר המדינה. כאשר רמות שכר יוצאות מפרופורציה, לראייתי המקצועית – ואפשר להתווכח על כך – פירוש הדבר פגיעה במוסד ובלגיטימציה שלו בטווח הארוך. לכן חשוב לי לומר את הדברים, זה בדמי, כי מוסד מבקר המדינה הוא האמצעי המשמעותי ביותר של אגף הממונה על השכר לטפל בכל נושא השכר במגזר הציבורי. אני מעביר לך את ההחלטה. אשמח עם כל החלטה שתמצא לנכון לקבל.

מבקר המדינה ציטט ואמר בתחילת הדברים, וכך אמרתי לך גם אתמול בטלפון, שאני סבור שלא ראוי ולא נכון שתופיעו בדיון הזה. גיביתי את הממונה על השכר בנושאים אחרים. בנושא הזה אני סבור שהפיקוח שלכם על השכר במשרד מבקר המדינה לא נכון, לא צריך להיות, והחוק גם לא מאפשר את זה. אמרתי לך את עמדתי בעניין הזה גם אתמול בטלפון. אתה רוצה להגיד אמירה, אתה יכול להגיד מה שתרצה. אתה יכול להחליט גם לא להגיד.

אני מבקש, על מנת לשמור על מוסד מבקר המדינה ולאור האמוציות שאני שומע כאן, לסיים בזאת ולהשאיר אתכם להמשך הדיון הפורה, אני מקווה, מבחינתכם.

אני מודה לך, אדוני הממונה על השכר. למען הסר ספק, שום דבר מן הדברים שנאמרו כאן לא מקיש כמובן על תפקודך כממונה על השכר, על המחויבות ועל המקצועיות שאתה מבטא. תודה רבה לך.

יום נעים.


(הממונה על השכר ואנשי אגף השכר במשרד האוצר יוצאים מחדר הוועדה.)

חברי הכנסת רוצים להתייחס?

אני סבור שלא היינו צריכים להגיע למצב הזה. על כל הכבוד לעיתונות ולעיתונאים, צריך להגיד להם מה קובע החוק. כולנו כפופים לחוק, אף אחד לא עומד מעל החוק. אם החוק לא מאפשר את מה שקרה כאן, לא צריך לאפשר את זה. צריך להגיד לעיתונאים שיש חוק. האם העיתונאים הם מעל לחוק, עם כל הכבוד להם? אם העיתונאים רוצים לשנות את החוק, שיפנו אלינו כמחוקקים ונהיה מוכנים לבדוק את זה.

ניסו להציג מצג כביכול אנו רוצים לערוך כאן דיון במחשכים, לא שקוף, סגור, שאף אחד לא מוזמן אליו. להיפך, הכול פתוח, הכול גלוי.

צריך להפריד בין שני דברים. העיתונאים מוזמנים לבוא בכבוד הראוי. הגורם שיצא כרגע, משרד האוצר, על-פי חוק אסור לו להשתתף בדיון, והחוק הוא מעל משרד האוצר ומעל מבקר המדינה ומעל העיתונאים ומעל הוועדה. כבוד היושב-ראש, צריך לדבר איתם באופן ברור, בצורה מכובדת, ולומר מה החוק מאפשר ומה אינו מאפשר, וכולנו כפופים לחוק. העיתונאים מוזמנים. החוק לא מונע מן העיתונאים להופיע בישיבה, וגם לא מונע מהם לכתוב את דעתם הביקורתית. אני מסתכל על כולם. צריך לתת כבוד לכולם. את זה היה צריך להבהיר ולהימנע ממה שקרה כאן.


אנחנו לא מונעים ממשרד האוצר לקחת מסמכים ודוחות ולעיין בהם ולומר את עמדתם הציבורית-המקצועית הראויה. אנחנו לא מונעים מהם, אלא להיפך, הם יכולים לעשות את זה.


לפי דעתי עלינו להתמודד עם המהות, עם התכנים. אף אחד לא רוצה לעבור על החוק. אף אחד לא רוצה להתערב לכבוד מבקר המדינה ולמוסד מבקר המדינה בעניין תקציבו, אבל במקביל צריכה להיות רגישות למה שמתרחש במשק מבחינת שכר. דווקא מבקר המדינה הוא הראשון שצריך להיות רגיש לזה, כי מחר הוא יבקר אותנו ויבקר אחרים. מי שירצה מחר לבקר את שכרנו צריך קודם כול להיות עם החוסן הכי רב, שלא יוכלו לבוא אליו בטענות. היות וכבוד מבקר המדינה מדבר ערבית ויודע ערבית מצוין, הוא בא מעיר מעורבת שבה חיים לתפארת ולדוגמה שני עמים, אני יכול להגיד פתגם בערבית (אומר פתגם בערבית).

משמעות הפתגם: "לא זורקים אבן על בית מזכוכית".

אני דווקא רגיש מאוד לעניין הזה, כי אני רוצה שכבוד מבקר המדינה תמיד יהיה סמל ודוגמה לדברים האלה.

עוד מישהו רוצה להתייחס לפני שאסכם את הדיון ונצביע?

כבוד היושב-ראש, אני מצטרף לברכות לכבוד המנכ"ל, מר מוטי בסר. שיהיה לך בהצלחה, לטובת כולנו.

תודה רבה.

אני רוצה להתייחס קודם כול לתהליך. התהליך שמגדיר החוק בכל הקשור לתקציב משרד מבקר המדינה הוא תהליך נכון וראוי. הראייה הבסיסית הראשונית של המחוקק היתה לשמר ולוודא שמבקר המדינה נותן דין וחשבון רק לריבון, שהוא הכנסת. אני סבור שזה נכון.


גם אתמול בשיחתי עם הממונה על השכר הבהרתי לו את עמדתי בעניין הזה, וגם בתקשורת הבהרתי את עמדתי בעניין הזה, שאני סבור שפיקוח של משרד האוצר על השכר, או על כל דבר בהקשר הזה, הוא פיקוח לא נכון, הוא דבר לא נכון, ומלכתחילה לא היה צריך להיות כאן שום רצון שלהם להתערב או להציף את הדבר הזה בציבוריות הישראלית. ההצפה של הדבר הזה עיוותה את המציאות ויצרה מצג שווא כאילו יש כאן איזה תהליך סודי, איזה מועדון סגור שמנסה לעשות דבר באופן לא ציבורי ולא פתוח. נגד זה נלחמתי, והיה לא פשוט, כי מראש הגישה היתה כאילו אנו כן הולכים בכיוון כזה, וזה לא נכון. לכן אמרתי אתמול גם לממונה על השכר שאם הוא רוצה לבוא ולהגיד את דבריו לא אמנע ממנו להגיד אותם. הוא לא מוזמן לדיון, הוא לא נמצא ברשימת המוזמנים, אבל אם הוא רוצה לבוא לדיון בכנסת לא אגיד לו לא להגיע, זאת בחירה שלו והחלטה שלו. קיבלנו היום הודעה שהסגן שלו יגיע, אך בסופו של דבר הוא הגיע. שוב, זה החלטה שלו, הוא הגיע וגם בחר ללכת בשלב כלשהו. אני סבור שהוא עשה את הדבר הנכון.


אז קודם כול לגבי התהליך, אנחנו עושים את התהליך הנכון והראוי. הוא תהליך שמבקר, שבודק ובוודאי מוודא ביצוע.


אני רוצה להתייחס לעניין השכר. כאשר רואים את משרד מבקר המדינה ומקבילים אותו למוסדות דומים מבחינת רמת המומחיות, מבחינת אנשי המקצוע, מבחינת העצמאות וכיוצא באלה אז הוא נמצא באיזה מקום טוב באמצע, הוא לא נמצא במקום גבוה מאחרים. נכון, בהשוואה לעובדי המדינה או לשירות המדינה הגדול השכר במשרד מבקר המדינה נראה הרבה יותר גבוה.


אבל אני סבור שזה צריך לבוא דווקא ממקום אחר. אני סבור שמבנה השכר היום בשירות הציבורי במדינת ישראל מעוות בפרמטרים רבים ביותר. הוא מעוות קודם כול בכך שיש בשירות המדינה היום המון עובדים שמרוויחים מעט כסף. הדבר הנכון לשירות המדינה, שהיו פחות עובדים שמרוויחים יותר כסף, כי אז שירות המדינה היה נראה הרבה יותר טוב, היעילות שלו היתה טובה בהרבה, היתה משתפרת היכולת לגייס עובדים טובים יותר. מכאן מגיע כל העיוות. העיוות נמצא הן בדרג המקצועי והן בדרג הפוליטי. גם בדרג הפוליטי נוח לאנשים לבקר כל הזמן את שכרם של הנבחרים, אבל באופן עובדתי שכרם נמוך בהשוואה למדינות מקבילות. כל נושא השכר בישראל מחייב רפורמה משמעותית שצריכה להעלים מן העולם כל מיני תופעות שלדעתי פוגעות בעובדי המדינה, תופעות קיבוציות שבטווח הארוך פוגעות ולא מועילות.


כפי שאמרתי, בהשוואה לגופים המקבילים משרד מבקר המדינה נמצא באיזה מקום טוב באמצע, ובמסגרת דור ב' ובמסגרות אחרות יש למבקר המדינה את השיקולים שלו לראות איך לטפל בסוגייה הזאת, בעיקר בראייה העתידית, וכפי שאמרת זה נמצא מול עיניך.


בעניין הכללי, כאשר מבקרים נושא של שכר באופן עקרוני אי אפשר להתעלם מן העיוותים שקיימים היום במבנה השכר במגזר הציבורי במדינת ישראל. לפני שבאים לעשות עבודה שהיא טלאי על טלאי ולפקח על זה ולפקח על זה ולפקח על זה ראוי, בין השאר, שהממונה על השכר יהיה אמיץ באמת ויעשה רפורמה מקיפה שמחייבת, אגב, התמודדות מול ארגוני עובדים ומול ועדי עובדים ומול גופים רבים. יש מקום לעשות רפורמה כללית בשכר במגזר הציבורי במדינת ישראל ולפי דעתי אז גם תשתפר צורת העבודה בשירות הציבורי וגם יתוקנו עיוותים שקיימים היום במערכת השכר הציבורי במדינת ישראל.


אני סבור שהדוח שהוצג בפנינו ושקראתי אותו בעיון, ניתן לאשר אותו. לכן אני מבקש, ברשותכם, לקיים הצבעה. מי בעד אישור הדין וחשבון הכספי לשנת הכספים 2009 של מבקר המדינה שהובא לעיוננו? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההצעה לאשר את הדין וחשבון הכספי לשנת הכספים 2009 של מבקר המדינה – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה נתקבלה.

ההצעה נתקבלה פה אחד.

אני מבקש להוסיף דבר מה אחרי שהדוח התקבל וסיימנו את הדיון. אני מברך אותך על הדברים שאמרת ושהתפרסמו גם ברבים. קיבלתי קטעים מהם לחוץ-לארץ וראיתי את הדברים, והם מקובלים עליי לחלוטין.


אני מבקש שתבין מדוע דיברנו על דור ב'. מה זה דור ב'? דור ב' מבחינתי הוא האנשים שיתקבלו לעבודה מעתה ואילך. למה? כי לגבי דור א' אין אפשרות חוקית – ואני אומר לכם את זה כמשפטן – להתערב בשום דבר. זה אושר בוועדת הכספים של הכנסת, זה עבר תהליך של בית-הדין לעבודה, זה היה בבג"ץ, זה עבר את כל המסגרות האפשריות, וזה הפך להיות הסכם קיבוצי. במילים אחרות, אי אפשר להתערב במה שקורה עם דור א', עם האנשים שמכהנים כיום. לכן חשבתי לתומי שאם אטפל בעניין הזה, אטפל לגבי העובדים החדשים שיתקבלו, ועליהם הלכתי, על דור ב'. זאת היתה המטרה בקביעת הסדרים לדור ב'.


על כך יש לנו תשובה. הוועדה שבחנה את נושא דור ב' סיימה את תפקידה ובתוך חודש ימים יוגש הדוח שלה.

אגב, אפשר להגיד אותו דבר גם על תחומים אחרים. כאשר נערך כאן דיון על נושא השכר באוניברסיטאות, גם שם דובר על חוסר היכולת לשנות את השכר של דור העובדים הנוכחי.

וגם בבנק ישראל דובר על דור ב'.

כך נאמר גם על גופים אחרים שכבולים להסכמים הנוכחיים. העתיד הוא שקובע.


אני מבקש ממך, אדוני מבקר המדינה, להמשיך בעבודתך היעילה והטובה ביחד עם הצוות שלך ועם המנכ"ל החדש. אני מאחל לכולנו המשך עבודה טובה.

צריך להודות באופן מיוחד למר יונס על העבודה היסודית שהוא עשה.

מר יונס, תודה רבה על שמירתך על תקציב משרד מבקר המדינה וניהולו באופן שוטף. תודה רבה לכולכם על הדיון.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05
PAGE
13