PAGE
15
הוועדה לזכויות הילד

8.7.2010


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 66
מישיבת הוועדה לזכויות הילד

יום חמישי, כ"ו בתמוז התש"ע (8 ביולי 2010), שעה 12:00

סיור הוועדה במעון נעול מצפה ים

חברי הוועדה: דני דנון – היו"ר

אברהם דיכטר

ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד

עו"ד ורד וידמן, המועצה לשלום הילד

עו"ד יפעת בויאר, המועצה לשלום הילד

רחל שרביט, מנהלת אגף תקון, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

טלי יוגב, מנהלת רשות חסות הנוער, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עידית שער, מפקחת טיפול, חסות הנוער, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

נילי בן דור, מנהלת מעון מצפה ים

עינת שור, רכזת טיפול, עובדת סוציאלית, מעון מצפה ים

שחר ורדי, רכז מעון, מצפה ים

יצחק בטש, רכז בית הספר מצפה ים

עו"ד יפעת רווה, משרד המשפטים

עו"ד מיכל גולד, משרד המשפטים

חיים מויאל, מפקח קידום נוער וחסות נוער, משרד החינוך

טובה בן ארי, מפקחת ארצית ליישום חוק זכויות התלמיד, משרד החינוך

נאוה רחמים, מפקחת, רשות חסות הנוער, משרד החינוך

עו"ד רחל דניאלי, מחלקת נוער, הסנגוריה הציבורית הארצית

עו"ד נטע פת, מחלקת נוער, הסנגוריה הציבורית הארצית

עו"ד נוחי פוליטיס, מחלקת נוער, מחוז ירושלים

עו"ד שירן רייזברג, הקליניקה לייצוג בני נוער, האוניברסיטה העברית

צבי מהטבי, מורה למחשבים, אזרחות ותעבורה

אבי ביטון, מדריך ומורה להכשרה מקצועית בנאות ירושלים

אתי וייסבלאו, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

רחל סעדה

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
סיור הוועדה במעון נעול מצפה ים

שר הרווחה הכריז עלינו כעל מעון נעול כדי לתת מענה ואנחנו קולטים נערי מגן במרחב של קידום ויש הרבה בעיות כי קשה להם לחיות במרחב פתוח. על הרקע הזה גם נערים נעצרים ובורחים.

בכל מקרה, 12 לא יכול להכיל 48.

12 ו-12, ובנעול צריכים להיות רק 24.

מה עושים עם המקומות האלה של ה-24?

אנחנו קולטים.

הוא שואל מה עם הנערים שלא יכולים להיקלט, מעבר ל-24.

הם נמצאים בבית או באופק.

כרגע באופק ממתינים שישה בני נוער. זה נכון להיום.

הם בישוב. הם לומדים בבית ספר בקהילה, הם עושים את כל הפעילות שלהם בקהילה.

כמה יש שם?

שבעה נערים. מה שעושה את ההבדל זה שכאן הם מקבלים את כל השירותים שלהם. יש כאן בית ספר, יש כאן הכשרות מקצועיות, יש כאן חוגים וכל הפעילות. הנערים שבמעונית לומדים במתקן הרצליה.

הם מנותקים?

מנותקים. בעבר היו יחסי גומלין, אבל היום זה קצת השתנה. נער שעושה כאן טיפול, עובר לגור במעונית. באותה מידה גם נער שמידרדר שם, יכול לחזור בצו מיוחד לחיות כאן.


אנחנו נעשה סיור. קודם כל, אתם תשבו עם הנערים ואחר כך הם ילכו לאכול ואנחנו נוכל לשבת בינינו.

מה עם הנער שנמצא כאן?

הוא נמצא כאן מבחינת ההתנהגות שלו.

זה ברור. הוא לא יוצא מהבניין.

יש לו בית ספר, יש לו פעילויות בתוך הבניין. זה מתחם החיים שלו. הוא עושה איזשהו תהליך ואז הוא עובר למרחב הקידום.

אחרי כמה זמן?

אחרי שלושה חודשים. זה בתקווה.

אם הוא לא מסתדר שם, הוא חוזר.

הוא יכול לחזור לכאן.

התנועה היא כל הזמן מתמדת.

יש המתנה לחזור למרחב מגן. יש רשימת המתנה.

כרגע אין כאן בכלל.

באופן כללי אם מישהו נמצא במרחב קידום והוא צריך לחזור למרחב המגן, הוא נכנס לרשימת ההמתנה?

לא. יש לו זכות קדימה.

כמה נערים בחדר כזה?

יכולים להיות בין שניים לארבעה. זה תלוי בנערים, בסוג העבירות.

מה סדר היום?

בשגרה הרגילה, כמו במתחם השני. יש בית ספר עד אחר הצהרים ואחר הצהרים יש פעילויות וחוגים, וכמובן טיפול.

הם לומדים בערב או בלילה?

בלילה.

מתי הם הולכים לישון?

ב-9:30-10:00.

הם ממש ננעלים כאן?

אחרי אקט הנעילה, נשאר זמן?

יש כאן גם חדרים שהם חדרים לתת איזשהו מענה לנער עם השתוללות מאוד קשה.

אם הנער צריך ללכת בלילה לשירותים.

יש כאן.

יש מדריך לילה שהוא צריך לשמור עליהם. הם קוראים לו. אנחנו לא רוצים שהם יתעללו אחד בשני כי קרו מקרים. במבנים של הקידום יש להם מקלחת ושירותים.

הם צריכים להעיר את המדריך לילה?

לא להעיר. הוא ער. הוא חייב להיות ער. קם בקידום.

כמה מדריכים בלילה יש לכמה נערים?

12. יש עובד ישן שאם צריך, מעירים אותו. אנחנו מסודרים לקבוצות של 12. כל קבוצה של 12, יש לה עובד סוציאלי וארבעה מדריכים בחצאי משרות. אם ילד עושה משהו ואתה עסוק אתו, צריך מישהו שיתייחס ליתר הילדים.

אם כן, שניים כאן.

שניים בכל קבוצה של 12.

יש לכם בסך הכל שמונה מדריכי לילה.

הילדים הם מקסימים, אבל אתה צריך לראות אותם בשעת השתוללות.

בלילה הם סגורים בחדרים והם יכולים להשתולל בחדר.

מי אלה אנשי הצוות?

בדרך כלל סטודנטים למדעי התנהגות. השכר הוא כל כך נמוך שאנחנו מתקשים למצוא עובדים. 24 שקלים לשעה.

בלילה השכר הוא 50 אחוזים.

כאילו הם ישנים. אנחנו עכשיו במשא ומתן לעשות שינויים.


כאן אתם רואים מגרש לרכיבת אופניים אתגרי שהקימה לנו העמותה שמלווה אותנו. הנערים שלנו אחת לשבוע יוצאים לרכיבה אתגרית בשטח. הם כבר היו כמעט בכל הארץ. מעבר לזה, יש להם כאן את המגרש הזה בו הם נוסעים. מדובר באופני שטח. יש להם השנה קורס של מכונאות אופניים ויש מישהו שבא בהתנדבות ומלמד אותם מכונאות אופניים.

זה יוצא מן הכלל לראות אותם רוכבים כאן.

זה חדר רגיעה.

נכנסים לכאן בהתנדבות?

גם וגם. יש לנו יומן שהם כותבים אחרי השהייה בחדר על החוויה שהייתה להם. כל נער שרוצה להיכנס לכאן, יכול להיכנס. יש כאן מוזיקה.

זה לא עונש.

לא. להפך. יש כאן כל מיני אלמנטים אבל אני לא יכולה להפעיל את כולם. הם מפעילים רק את האלמנטים שגורמים לרוגע כמו מוזיקה. יש כאן מזרון מים.

אנחנו ממשיכים לקיים דיון קצר. עבור חלקכם זאת לא פעם ראשונה במקום אבל לנו זאת פעם ראשונה. חשוב מאוד שלא נשב רק בוועדות בכנסת ונשמע דיווחים אלא שנצא גם לשטח. ראינו כאן אחד מהנערים שקיימנו עליו דיון לפני מספר שבועות, הוא היה במעצר והוא הגיע לכאן עכשיו.


אני רוצה לומר יישר כוח גדול לכל העוסקים במלאכה.


יש מספר נושאים שאני רוצה להעלות בקצר. קודם כל, יש כאן מיטות פנויות ויש נערים שנמצאים באופק. רציתי לדעת למה לא מביאים אותם לכאן.

הם הושמו למערכת ועכשיו הם בהליך בדיקה. אני יודעת מעדנה שיש 13 דוחות של נערים שנמצאים כאן בתהליכי קליטה. זה יכול להתרחש בזמן הקרוב.

מבחינת התהליכים, כמה זמן זה אורך?

זה יכול לקחת ימים. אם היית בודק נתונים של לפני שבוע, לא היו בכלל נערים שהיו בבתי מעצר. נער שנמצא כאן, חייב שתהיה לו מוטיבציה. הרבה פעמים הנערים אומרים שהם לא רוצים אלא מעדיפים להיות בכלא, לסיים את התקופה שם בלי דרישות, לדעת שזה נגמר וללכת.

הבחור שהיה כאן, שהוא לא יודע כמה זמן הוא כאן. איך זה עובד?

בית המשפט דחה את ההחלטה.

זה יכול לקחת חודשים או שנים?

זה לא יאריך לו את השהות כאן. גם הם יחליטו שבסופו של דבר הוא צריך להיות כאן שנה וחצי, זאת המלצה שלנו.

בעצם יש לו החלטת ביניים ובית המשפט אומר היכן הוא יימצא עד שיתבהר מצבו המשפטי. זה בעיקר בגלל מצבו ההתנהגותי, האישי, המשפחתי שהוא חייב להיות במעון נעול. זה בעצם סוג של צו ביניים שבית המשפט נותן. אי אפשר לשלול חירות של מישהו מבלי שיש החלטה משפטית.

על איזה עבירות מדובר?

אלימות. בית המשפט עדיין מתלבט אם הוא ראוי למסגרת טיפולית או לבית כלא.

תעשי לי את ההבחנה – בלי שמות – באיזה מקרים בית המשפט שולח לכאן, באילו עבירות, ובאילו עבירות הוא לא מתלבט.

קודם כל, מרבית הנערים מגיעים ובית המשפט נותן להם ניסיון במסגרת טיפולית. אם זאת עבירת רצח או הריגה, כמעט ולא מגיעים לכאן. לאורך השנים – אני כאן 14 שנים – לא היה לנו נער שהגיע לכאן על עבירת רצח או הריגה. זה לא בהכרח ילד שאי אפשר לעזור לו. יש כאן המון עברייני מין והם מאוד מסוכנים. אני חושבת שהשאלה לגבי ההמתנה, אולי כדאי לחדד אותה מעט. המגן שראיתם שהוא בשיפוצים כבר סגור שנתיים. יש לפעמים אשליה שיושבים ומדברים עם נערים שהם באמת מאוד מתוקים, הם מתנסחים יפה, אבל זאת לא ההתנהגות שלהם ביום יום.


בעיניי חשוב לחדד שני דברים. מי שנמצא כאן היום, שראיתם אותו, אלה נערים שמסוגלים להיות במסגרת כזאת פנימייתית שיש בה סכינים, שיש בה דברים מסוכנים, שיש בה מספריים חדות, שיש בה סיכות שהם מכניסים לפה, שיש כאן גגות שאפשר לעלות עליהם, שיש סלעים שאפשר לזרוק. אלה נערים שמסוגלים לעמוד בזה ועדיין לקבל סמכות צוות בתוך מרחב מוגן עבורם. המעון הזה ריק בהרבה מאוד מובנים כי מרבית המועמדים היום למעון – אני קוראת את כל החומרים של המועמדים, אנחנו קצת מנסים למיין אותם גם עבורנו – אלה קודם כל נערים שיכולים להחזיק מעמד. נער שהוא מתפרע מאוד, שתוקף צוות, שהוא מאוד מסוכן לעצמו ולסביבה, זה לא אחראי להכניס אותו למסגרת כזאת. אלה הדילמות שלנו ובאמת עדנה שמש יושבת עלינו לקלוט נערים. נער שאנחנו מחזיקים אותו כבר די הרבה זמן – הוא לא לקח חלק בשיחה – בשבוע שעבר נילי הורידה אותו מחבל תלייה. צריך להבין את הסיטואציה. אותו מדריך שרץ כאן וחיפש אותו ונילי חיפשה אותו בחדר האוכל וחשבה איפה הוא יכול להיות, כי הוא אמר: אתם תמצאו אותי תלוי, ומצאו אותו כבר עם חבל, הוא לקח את הסולם, הוא כבר התחיל בזה והצוות צריך לבוא, לקחת את הסולם, לראות ילד סוער, לוקחים אותו לבית חולים שלוותה והם כותבים שהוא מאוד מסוכן והם מאוד מודאגים ומחזירים אותו לכאן להשגחה מלאה כאשר שום השגחה במסגרת מאוד פתוחה – אין כאן סוהרים, אין כאן אנשים עם אזיקים – זה מאוד מאוד מורכב.


צריך להבין את הדינמיקה של המעון הזה מעבר למה שרואים בשיחה.

לגבי השיפוץ. בוועדה קיבלנו התחייבות.

כשאתה מביא מספר נערים גדול, אתה צריך גם צוות. זה תהליך. אי אפשר לאסוף כאן אנשים טובים באמצע הדרך שיעבדו בסיטואציות כל כך קשות ומורכבות. אין הרבה התעניינות בנושא של עבודה במקום הזה. אי אפשר להביא נערים רק כי יש מתקן. המתקן הזה חייב לספק מוגנות מלאה וטיפול בנערים.

לגבי השיפוץ. הייתה התחייבות שלכם באוקטובר, אם אני לא טועה.

יכול להיות שנגיע גם לפני מבחינת השיפוץ.

זה היה ב-1 ביולי.

לא, 1 ביולי זה שיפוץ סיום. דובר על סיום השיפוץ ב-1 ביולי. הם עכשיו במרוץ נגד הזמן כי אמרתי שגם לחץ הוועדה וגם המנכ"ל יושב להם על הזנב ומבקש דיווח כל שבוע מה מתקדם, אבל אל תשכחו שאנחנו עוסקים באנשי מקצוע וההוא לא הגיע ההוא והשני לא יגיע מחר.

צריך אישור שאין לו עבירות מין כי אחרת אסור לו להיכנס למסגרת חינוכית. על כל רצף חולה, צריך להביא רצף אחר ויומיים מחכים לאישור אם יש לו עבירות מין או אין לו עבירות מין. זה לא פשוט.

דיברנו על אוקטובר, אבל יכול להיות שזה יהיה קודם. אנחנו מקווים שבאוקטובר באמת נעבוד בהתחייבותנו.

שאלת התקנים. באוקטובר יש כאן 48 מיטות.

כן.

זה מספיק?

ההערכה שלנו, לפי כל התחזיות, שאנחנו יושבים ומנתחים כל הזמן, היא כן. זאת ההערכה שלנו. אם מצפה ים עובד בתפוסה מלאה – וגלעם, אפילו שהוא לא עובד בתפוסה מלאה כי יש שם ביתן ריק ומשופץ ואי אפשר לאכלס אותו - עקרונית זה יספיק, אבל אנחנו לא יכולים לשער מה קורה.

הבעיה היחידה היא שיש כאן שליש תפוסה בגלל עבודת השיפוץ?

יש בעיה של כוח אדם.

יש לנו ריבוי בעיות.

יש קושי לגייס עובדים ומדריכים למסגרות בכלל ולמסגרות חסות הנוער בפרט. זה מאוד משמעותי. מעונות עם מרחבי מגן בהם כוח האדם הוא גדול, אבל גם בהוסטל שלכאורה הוא עם פחות מדריכים, כמעט אין לנו.

את היית מוכנה לעבוד ולקבל 24 שקלים לשעה?

לא. לא כולם מרוויחים 24 שקלים לשעה וגם אם מישהו מרוויח 35 שקלים לשעה, יש קושי למרות שיש מקומות שמשלמים גם את זה. יש קושי למצוא מדריכים. אני עוברת את זה. אני כל שבוע מקבלת עדכונים מכל המסגרות ואין כמעט מסגרת אחת שהיא בתפוסה מלאה.

השכר כאן מקביל למה? לאיזה תפקידים?

סטודנטים.

מאבטח מקבל 20 שקלים לשעה.

אתה אחראי על המדריכים. מה המשכורות של המדריכים כאן?

המשכורת מאוד נמוכה והאנשים מקבלים שכר מינימום.

השכר הוא כל כך נמוך, ששלחו אלינו נער שאי אפשר היה להחזיק אותו במעון גלעם אפילו, נער בן 12, שפשוט ברגע שהמדריך הוריד ממנו עין, הוא תקע מזלג בצוואר של ילד, לקח וחידד מברשת שיניים והשתמש בה על מנת לדקור בני נוער. החלטנו שבתוך המעון הנעול אנחנו צריכים להצמיד לו צל, מישהו שלא יוריד ממנו את העיניים כי אי אפשר היה לזרוק אותו לרחוב. שישים שקלים לשעה רצו עבור מאבטח. זאת העלות להחזיק ילד.

בנושא הזה תצטרכו יותר להתמקד. אתמול התקדמנו רבות בנושא של חוקרי ילדים. כולנו מעורבים ובסוף הצלחנו לחבר את האוצר ואת כל מי שצריך ואני מקווה שנמצא פתרון לבירוקרטיה גם התקציבית.

זה הגיע למשבר קריטי.

גם הצלחנו למקד. אם כאן תצליחו למקד את הבעיה ולהעביר אותה אלינו, נוכל לעשות מאמצים מול האוצר ולנסות לסייע. כרגע זה קצת כללי מדיי.

יש גם בעיה. אנחנו רוצים לעבות את התקינה של מספר המדריכים. טלי התחילה להעלות את הנושא בפני האוצר. יש לנו הרבה דיונים אתם על הרבה מאוד נושאים וזה לא נושא ייחודי. בינתיים אנחנו רוצים להגיע אתם להסכמה. והיה ולא נגיע להסכמה, נגיע לפיצוץ.

כמה משלמים לאותה עמותה שמעסיקה את המדריכים כרגע?

התקציב הוא כולל על הפעלת הפנימייה. התקציב הכולל הוא 24 מיליון שקלים. זה כולל את כל הפעלת הפנימייה ולא רק המדריכים. זה ההסכם שלנו מול העמותה. יש בעיה ספציפית בנושא של מדריכים. עובדים סוציאליים מאוגדים תחת פרופסיה מקצועית עם סולם שכר, אבל מדריך מקצועי הוא לא מקצוע פרופסיונלי. כאן יש סוגיה וזאת סוגיה שצריך לתת עליה את הדעת. גם אם המדינה תחליט שהיא מקצה לזה חמישים שקלים לשעה, האם על פי החוקים במדינת ישראל היא יכולה לחייב את העמותה לשלם את חמישים השקלים לשעה? אלה נושאים שהיועצים המשפטיים עוסקים בהם.

אם תשלמו לעמותה יותר, היא תוכל לשלם למדריכים יותר.

השאלה אם את יכולה לחייב אותה לעשות את זה. החוק שהיא צריכה לעמוד בו, זה חוק שכר מינימום ובזה היא עומדת והיא נותנת מעבר לזה.

אם יש את הרצון, זה יכול להיות.

יש רצון ובסך הכל העמותות מאוד מחויבות לנערים כי אחרת הם לא היו אתנו. האוכלוסייה של בני הנוער האלה, חוץ מיצחק קדמן אין לה יותר מדיי מסנגרים בארץ. אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון. העמותות האלה הן רוצות לעשות, הן רוצות לעשות את זה והן גם נותנות כמה שהן יכולות.

כמה נערים יש במסגרות כאלה בכל הארץ?

בנקודת זמן, 960 בכל המערכים של חסות הנוער.

בנים ובנות.

בנים ובנות. זה כולל גם מרחבים נעולים, גם מעונות פנימייתיים, הוסטלים, קהילות טיפוליות, חלופות מעצר.

אלה שישים מסגרות.

לאנשים חסרי קורת גג. אלה שישים מסגרות שיש בהן את כל המגוון הזה. בעצם, כמו ששמעתם כאן מהילדים היום, הם נעים על פני הרצף.

מה התקופה הממוצעת שהם שוהים כאן? מינימום או מקסימום.

בסביבות שנה וחצי בממוצע.

בין הבוגרים יש שמתגייסים לצבא. כמה אחוזים מתגייסים?

מעט.

הצבא לא רוצה אותם.

הצבא לא רוצה את מרביתם.

גם בגלל שמדובר בעבריינות מין.

מבחינת המיון אין דחייה אוטומטית.

אנחנו מטפלים בנערים שיש להם תיק תלוי ועומד, אפילו לא הורשעו, ולא מגייסים אותם.

הם אומרים שיתכן והם יגיעו למאסר או יישלחו לאיזו מסגרת ולכן לא כדאי להם להתחיל הליכים. הם מחכים שההליך יסתיים.

אמרת שאת כאן 14 שנים.

כן.

את יכולה לומר לנו שלושה-ארבעה דברים מרכזיים שעברו כאן שינוי משמעותי ב-14 השנים האלה? באיזה תחומים היו כאן שינויים דרמטיים. דיברתי על שינויים ולא על שיפורים או הרעות.

אני אגיד לך. אני מאוד מאוד אוהבת את המקום הזה ואני מאוד מאמינה בו . התחלתי בו כעובדת סוציאלית והיום אני רכזת השירות הטיפולי. אני מאוד מאמינה. יש הרבה שאלות אם אכן צריך נעילה או לא, האם זה רלוונטי או לא רלוונטי, אבל אני חושבת שיש משהו בנעילה, בתפיסה טיפולית, לא ענישתית בכלל, שהוא מאוד מאוד חשוב. אחוזים הרבה יותר גבוהים של בני נוער, אפשר לסייע להם ואפילו להחזיק אותם תקופות מסוימות. אני לא יודעת אם שמתם לב, אבל מרבית הנערים שמופנים לכאן הם נמוכים שכלית. יש כאן נערים שלא דיברו כאן היום והם מאוד נמוכים שכלית. חלקם גבוליים. העובדה שהם מסוכנים, הם לא מוכרים למערכות השיקום. צריך זמן וצריך יכולת להחזיק אותם עד שהם עוברים תהליכים, עד שהם יוצרים קשר, עד שהם סומכים. אני מאוד מאוד מאמינה בנעילה כחלק מתהליך.


אני חושבת שמבחינה טיפולית – ואני לא מעידה על עצמי חלילה למרות שאולי זה נשמע כך – חל שינוי מאוד גדול. עובדים כאן אנשי חינוך וטיפול שאני גאה בכל אחד ואחד מהם. מדובר באנשים איכותיים. מי שעובד, לא עובד כאן בשביל כסף. אלה אנשים שנותנים את כל מה שיש להם, אנשים שלומדים על חשבונם, כל העובדות הסוציאליות עם תואר שני, סיימו בית ספר פסיכו-תראפי, באמת אנשים איכותיים ואני חושבת שזה מאוד חשוב.


כשאני התחלתי לעבוד כאן כעובדת סוציאלית, אני לא חושבת שהטיפול היה כזה איכותי. היו הרבה יותר אקטים לא פשוטים עם נערים. אני חושבת שיש היום הרבה דוחות. אני חושבת שעם השנים למדנו כאן לנתח אירועים חריגים ולהיות הרבה יותר יצירתיים במענים לנערים האלה. שוב, זה לא פשוט להתמודד אתם. אתה לוקח סטודנט שלומד מינהל עסקים ורוח רווחה נושבת בקרבו, ואתה אומר לו שיתמודד עם הילד הזה שיורק לו בפנים לפעמים, וזה ממש ולא באופן ציורי, שלא מקשיב לו, שעושה מה שהוא רוצה, שמקלל אותו, את ילדיו, את אשתו בקללות מאוד מאוד איומות שלפעמים בן אדם מן השורה, מאוד קשה לו לעמוד מול זה. הם לא לומדים את התחום. אתה לא לומד להיות מדריך במקום כזה. זה מקום שאין בו סוהרים ואין אזיקים. אני חושבת שבסך הכל נכון להיום עובד כאן צוות שאני מאוד גאה להיות חלק ממנו.


אני חושבת שעדיין יש בעיות שהמשרד לא משכיל להתמודד אתן. יש עובדים בתוך המערכת שלא מאפשרים לעבודה כאן להתקדם ולצמוח, עובדים שאי אפשר להזיז אותם ואני בטח לא אכנס לשמות ולא אפרט.


זאת תפיסתי. אני מתריעה עליה, אני כותבת מכתבים, באיזושהי סיטואציה כתבתי איזשהו מכתב כזה או אחר, גם לשר וגם למנכ"ל, שאני כרכזת טיפול באמת מתריעה על משהו. אני חושבת שזה שמדברים מאוד יפה על פתיחת המגן, שאני מחכה לו, זה מה שצריך, אבל צריך שגם העובדים ירגישו שכאן בטוחים. אי אפשר שכל יום שני וחמישי יצלמו כאן עובדים תופסים נער כזה או אחר, עושים אחזקה לנער, מאיימים להפיץ את זה בעיתונות, כותבים עליהם כל מיני כתבות בעיתונות, מאיימים עליהם בהגשת תלונות במשטרה. התנהלות מאוד מאוד קשה. זה ידוע במשרד וזה לא משהו חדש.


אני חושבת שהמערכת הזאת קודם כל צריכה לתת מענה טוב וזאת אחת הסיבות שאנחנו כאן.

אלה שסיימו כאן לפני שנים, אני מניח שחלק מהאנשים האלה שומרים על איזשהו קשר אתכם.

אתה מתכוון לנערים.

נערים שהיום אני מניח שהם כבר הורים. אלה שסיימו, השתלבו ובנו את עצמם, בנו משפחה וכולי, אתם נעזרים בהם בעבודה שלכם?

לא. אין כאן התנהלות של הוסטל, מפגש לא אמצעי. אלה נערים שמגיעים לכאן והם נכשלו כבר בהרבה מאוד מקומות אחרים. אנחנו חייבים לתת כאן משהו אחר. זאת הזדמנות אחרונה לפני שמחליטים על מאסר או לא. אני חושבת שבמקום הזה אנחנו צריכים להיות אחראים. היה כאן לא מזמן איזשהו בוגר מלפני שלושים-ארבעים שנים שבאמת עבר תהליך ריפוי אמיתי ובא קצת לדבר, אבל צריכים להיות כאן אנשי צוות עם ערכים, אנשים עם גבולות, אנשים שמסוגלים לעמוד מול הנערים האלה בביטחון, שלא עסוקים בהזדהות, דיבור בגובה העיניים. יש לנו מדי פעם מתנדבים כאלה שמייצרים קשר מאוד יפה עם הנערים, אבל לא בהכרח קשר שיקומי שיכול להצמיח אותם.

את מרגישה בפרספקטיבה שיש שינוי באוכלוסיית הנערים בהשוואה לאוכלוסיות?

כן, למרות שתמיד היא מאוד מגוונת ומאוד הטרוגנית. אני יכולה לומר מה גורם לנערים להשתנות. יש לנו הרבה יותר נערים נמוכים שכלית, ממש גבוליים. נתתי הרצאה על עברייני מין ואמרתי שאני לא יודעת אם יש שינוי בגלל שיש יותר מודעות והחברה הרבה יותר ערה לזה, אבל יש הרבה מאוד עברייני מין.

בעיקרון בהחלט יש שינוי באוכלוסייה שמגיעה למעונות הנעולים כי יש שינוי כללי בכל הדיאלוג בבית המשפט וגם במענים שניתנים. יש מענים אחרים. אוכלוסייה שפעם הייתה מגיעה לכלא, היום לא מגיעה וגם בית המשפט נוטה כמה שפחות לשלוח לכלא וזה טוב אבל זה מחמיר את מצב האוכלוסייה שמגיעה לכאן ומצריך שהכלים ידביקו את השינוי.

גם במעוניות היום נקלטים נערים יותר קשים.

ודאי.

אני רכז בית ספר. יש לי הרבה ניסיון והרבה עבודת שטח בכל השנים שאני נמצא כאן. אני חושב שאחד הדברים בהם יש שינוי במהלך השנים זה בית הספר. התוכניות הבית ספריות הן תוכניות והם עוברים כאן מאמץ אינטנסיבי. הם באים באופן מאוד מסודר לאבחון. מרבית הנערים כאן, רוצים שהם יצאו מכאן אחרי שהם עברו איזשהו תהליך ושבחוץ יהיה להם במה למנף את עצמם. שישים-שבעים אחוזים מהנערים כאן יוצאים אחרי 10 שנות לימוד לפחות. בשלוש השנים האחרונות יש מסלולי לימוד 11 ו-12 שנים ותעודות בגרות, ובשנתיים האחרונות יש שלושה נערים שהשלימו כבר תעודת בגרות מלאה.


חשוב לי מאוד לומר שכל הנערים, עם כל הקשיים שהם סוחבים, עם כל הרקורד הטיפולי הבעייתי, אתה צריך לנהל שגרת בית ספר שעוקפת את היחידים וזה מאמץ מאוד מאוד אינטנסיבי. היום יש מגמה מאוד רצינית סטטיסטית שאפשר להוכיח אותה, שנערים שיצאו עם תעודות להכשרה מקצועית, והם רוצים בהמשך לתהליכים שהם עוברים כאן למנף את עצמם ולהמשיך, זה אפשרי.


כדי להתגאות, הבאתי לכאן צילום של תעודות הבגרות של הנערים שקיבלו אותן כאן. שניים עשו השנה ואחד בשנה הקודמת.

יפה מאוד.

חלק מהמעונות מתפקדים בתקן חסר ואם זה לא היה כך, הם היו יכולים לקלוט יותר. כך זה בגלעם שם שליש מהמעון לא מתפקד למרות שהמקום קיים והתקציב קיים. כך זה גם במקומות אחרים כולל צופיה שנאמר לנו שאין בעיה.


רק אתמול דיברתי עם עיריית אשדוד ויש להם שש נערות במצב קשה שאומרים להם שאין מקום, כולל נערה אחת שעכשיו המשטרה מחפשת אותה כי אבדו עקבותיה כבר חודש ימים ולא יודעים אם ימצאו אותה בחיים בכלל.


שלא תהיה אשליה שיש מספיק מקומות כי אין.


הערה שנייה, גם אם היא לא שייכת ישירות לוועדה, אני רוצה שנדע. הנערים שמגיעים לכאן נושאים אתם כישלונות של מערכות קודמות שלא תפסו אותם בזמן, החל מבית ספר שמוותר עליהם בקלות יתרה והם נפלטים מבית הספר כצעד ראשון כדי להגיע לכאן. לא נלחמים עליהם בבתי הספר, אין להם יכולת לקבל אבחון בקהילה ולכן חלק מופנה למעונות נעולים כי זה המקום היחידי שאפשר לקבל אבחון כמו שצריך. זה אבסורד. אולי זה לא תלוי בוועדה ואולי זה נוגע גם לוועדת העבודה והרווחה ולוועדת החינוך, אבל צריך לדעת שאם אנחנו רוצים שיגיעו לכאן פחות נערים, לא יכול להיות שזאת לפעמים התחנה האחרונה שהיא גם התחנה הראשונה שמתייחסת לנער.

תודה. אני רוצה לסכם את הדיון. ראשית, אני רוצה להודות לכל העוסקים במלאכה, ולא רק למי שנמצא כאן אלא גם לכל המערך התומך שנמצא במטה, לכל המשרדים השונים, לסנגוריה הציבורית ולכל הגופים שנמצאים כאן בחדר. כולנו שותפים לאותה משימה.


מבחינת החלטות, אנחנו קודם כל מבקשים לזרז את הטיפול בהעברת הילדים שנמצאים כרגע באופק. שנית, אנחנו נבקש לקבל דיווח ברגע שהבניין נפתח. רשמנו בישיבה הקודמת אוקטובר. ברגע שהוא נפתח, אני מבקש לקבל דיווח על כך שהוא נפתח, הבניין המשופץ.


לגבי הנושא של הצרכים, אני מבקש מהמשרד לקבל אולי איזשהו מיפוי או בקשה לצרכים לעיבוי תקנים והשכר, כמו שעשינו אתמול עם חוקרי ילדים, שיהיה לנו משהו שנוכל לתקצב אותו ונוכל להתקדם אתו.

תבקש גם יכולת קליטה מול קליטה בפועל.

בהחלט. אין בעיה.


אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה