PAGE
22
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
15.6.2010

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 300

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, ג' בסיוון תש"ע (15 ביוני 2010), שעה 10:30

הצעה לסדר היום (דיון מהיר). הנהגת שעון גמיש לאמהות והורים במשרדי הממשלה ואי קיום הוראות התקשי"ר בנושא של חה"כ אורית זוארץ.

חברי הוועדה: אורלי לוי אבקסיס – מ"מ היו"ר

אורית זוארץ

אילנה רביד
- ממונה על מעמד האישה, משרד החוץ

יעל קאפמן
- סגנית מנהל אגף משאבי אנוש, משרד הבינוי והשיכון

מרגלית ימיני
- מנהלת אגף משאבי אנוש, המשרד לקליטת העלייה

אמירה נחום
- מנהלת אגף משאבי אנוש, משרד הפנים

מלי מתוק
- מרכזת משאבי אנוש ורווחה, משרד התשתיות הלאומיות

הרולד בר
- ממונה הסכמי שכר, משרד הבריאות

מלכי אסולין
- מנהלת אגף משאבי אנוש, משרד החינוך משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה

עזרא כהן
- מנהל משאבי אנוש, משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה

עו"ד ג'נט שלום
- נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה

הניה מרקוביץ
- מנהלת אגף בכירה תכנון ובקרה, נציבות שירות המדינה

עו"ד מאירה בסוק
- יועצת משפטית, נעמ"ת

אהוד מנור
- מזכיר איגוד מקצועי, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

אייל ממיה
- מתמחה באג"מ, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

דורון קרני
- מזכיר ארצי, ההסתדרות הכללית החדשה

עו"ד שירלי בבאי
- מנהלת המחלקה המשפטית, שדולת הנשים בישראל

רותי הורניק
- הרשות לקידום מעמד האישה

אורלי אלמגור לוטן
- מרכז מחקר ומידע (מ.מ.מ), כנסת

וילמה מאור

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
הצעה לסדר היום (דיון מהיר) - הנהגת שעון גמיש לאמהות והורים במשרדי הממשלה ואי קיום הוראות התקשי"ר בנושא - של חה"כ אורית זוארץ

אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.

על סדר היום, הצעה לסדר היום (דיון מהיר), הנהגת שעון גמיש לאמהות והורים במשרדי ממשלה ואי קיום הוראות תקנון שירות המדינה (תקשי"ר), בנושא. את הדיון ביקשה חברת הכנסת אורית זוארץ.


ניתן לאורית זוארץ לפתוח ולהציג את הנושא, כמובן שנדון בו בהרחבה וגם נתעמק במחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ונבחן איך זה מתנהל בפועל.

בוקר טוב לכולם, ותודה לכבוד ממלאת מקומו של יושב הראש, על קיום הדיון. לאור העיסוק שלי בהתאמת עולם התעסוקה להורות בכלל ולנשים בפרט, בקשנו לבחון את יישום ההחלטות שמתקבלות ברמה האופרטיבית והתחלנו במשרדי הממשלה. כיושבת ראש השדולה לנשים ואמהות בעולם התעסוקה פנינו למרכז המחקר והמידע של הכנסת וביקשנו שתיבחן הסוגיה בנושא של הפעלת שעון עבודה גמיש להורים ולאמהות ומידת יישומו. מצאנו שאין אחידות או פיקוח על קיום הוראות התקשי"ר – תקנון שירות המדינה, במשרדי הממשלה. לצערי הוראות התקשי"ר לא ממש מיושמות ברוב משרדי הממשלה, ובראשם משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה. לכן ביקשנו לקיים דיון מהיר בוועדה.


חלק מהעשייה שלנו כנבחרי ציבור היא לפקח על יישום החלטות שמתקבלות. אני חושבת שזו הדרך שאנחנו צריכים לפעול באמצעותה כדי להביא לכך שהחלטות שמתקבלות כאן בדיונים, בפרומים השונים והאקדמאיים לפעמים, שאכן ייושמו. בעיניי המערכת הציבורית היא מערכת שמובילה וחייבת להיות מודל למערכות תעסוקה נוספות. כשאנחנו באים לסקטור הפרטי לפעמים בטענה על נושאים שהסקטור הציבורי לא מיישם יש כאן קושי. נשמח אם אורלי אלמגור לוטן תציג את המסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ואת הממצאים שלו.

אחת הבעיות שעלו בדוח ורציתי שניגע בה היא הנגשת המידע. אנחנו עוסקים במקרים רבים מאוד בהנגשת מידע לציבור ולאזרחים. אני רואה שגם במשרדי הממשלה הדבר הזה לא נעשה. אם אנחנו מדברים על נושאים כמו הטרדות מיניות, במקרים רבים עובדות לא יודעות, אומנם זה לא קשור לנושא אבל אני רוצה לחדד את החשיבות של הנגשת המידע דרך הדוגמה הזאת, שעובדות לא יודעות על הממונה, לא מכירות את הממונה. קיבלנו גם פניות, ורק ביום שישי התקשרה אלי עובדת מאחד המשרדים שהוטרדה והיא לא ידעה למי לפנות. לדעתי יש כאן נושאים שחייבים לחדד. בעייני הנגשת מידע זה לא רק הנגשה על איזה לוח במקום העבודה אלא גם באמצעים אחרים שעומדים לרשות מקום העבודה. אנחנו בשלטון המקומי השתמשנו בשוברי התשלום לארנונה, אני חושבת שתלושי השכר יכולים להיות איזו דרך שאפשר לממש את הסוגיה הזאת שלא כרוכה בעליות גדולות. העברת המידע בשפות אם זה בנושאים שלאו דווקא קשורים לעובדים ולעובדות אלא בכלל לגבי השירותים שמשרדים נותנים. הנגשת המידע זה הקושי המרכזי שאני זיהיתי.

לפני שאנחנו נפנה לאורלי אלמגור לוטן, שחיברה את הדוח שמונח לפנינו, כולכם מוזמנים ומוזמנות לעיין בו, אחד הדברים שאני שמתי לב ונורא משך את תשומת ליבי, ראינו שבמשרדים שונים, בחלקם יש כאלה שאינם מקיימים בכלל את ההוראות, וכאלה שלא מביאים לידיעת העובדים ובעיקר לציבור העובדות, אבל יש חלק מהמשרדים שפועלים לפי מה שהתקשי"ר דורש ויש משרדים שאפילו הרחיבו את הדרישה, לא נותנים רק את המינימום הנדרש אלא היו מאוד יצירתיים ובהסכמים הקיבוציים הרחיבו את הדרישה לרמה שמגיעה להם על כך הצדעה. זה הזמן לפנות לאורלי אלמגור לוטן ממרכז המחקר והמידע ולשמוע בעיקר על הממצאים הבולטים.

אנחנו התמקדנו בנושא בהתאם לבקשתה של חברת הכנסת אורית זוארץ. סוגיה אחת שנוגעת להורים עובדים בשירות המדינה היא הגמישות בשעות העבודה. סעיף 31 לתקשי"ר דן בכל מיני זכויות בעיקר של אמהות, אבל בתנאים מסוימים אלו גם אבות בשירות המדינה. אחד הסעיפים איתו אין בעיה ואותו לא בדקנו, אבל כן חשוב להגיד אותו שהוא קובע שעות מקוצרות לאמהות עובדות. בעצם מורידים להן חצי שעה מיום העבודה. את זה לא בדקנו ואנחנו לא חושבים שיש עם זה בעיה גם לפי התשובות שקיבלנו מהמשרדים השונים.


הסעיף שהתמקדנו בו זה סעיף שדיבר על הגמישות וקובע "שהעובדת תוכל לסיים את יום העבודה בשעה 15:05 במקום השעה 15:35 בחלק מימי השבוע בתנאי שתשלים את השעות החסרות עד למכסה השבועית שלה בימים אחרים באותו שבוע." כלומר נותנים כאן איזה מרווח גמישות לעובדת. פנינו למשרדי הממשלה השונים ולחלק מהיחידות וביקשנו לדעת האם יש שעון גמיש במשרדים האלה ואילו הוראות אחרות יש שמתייחסות לעניין של הורים עובדים. בכוונה לא שאלנו על הסעיף כי רצינו לראות את מה שחברת הכנסת אורית זוארץ ציינה, בין השאר את העניין של המודעות, האם המשרדים עונים לבד על הסעיף הזה.


אני רוצה לומר לפני שאני מדווחת על התוצאות, פניתי לממונות למעמד האישה במשרדים השונים ובחלק מהמקומות הממונות ענו וחלק שלחו אותנו למשאבי האנוש של המשרד. קיבלנו בעצם את התשובות הפורמאליות. התשובות יכולות ללכת לשני הכיוונים, בחלק מהמשרדים אנחנו מניחים וגם שומעים על כך מהעובדים ומהעובדות בעיקר, שהמצב בפעול הוא הרבה יותר גמיש ממה שהכללים הפורמאליים קובעים. בחלק מהמשרדים אנחנו מניחים שיש ההפך, כלומר הכללים קובעים משהו אחד ובפועל, בין השאר מה שחברת הכנסת אורית זוארץ אמרה, שזה יידוע העובדים, עובד יכול שלא לדעת על כך ואז הוא לא מממש את זכותו לזכאות.


גם בעניין הגמישות שאינה כתובה באופן פורמאלי בעצם יכולה להיות בעיה וזה תלוי בדינמיקה שבין העובד למעביד, כלומר עובד שמחובר יותר למעביד שלו או לכוח אדם ומכיר אנשים ידע וינצל את הזכות, ועובדים אחרים לא. אנחנו חושבים שזה צריך להיות משהו פורמאלי שהעובדים יידעו עליו. אלו היו ההסתייגויות.


המשרדים וכמו שחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס ציינה, חלק מהמשרדים ממלאים את דרישות התקשי"ר כפי שהן, כמו שכתוב, חלק אינם מקיימים. כשאנחנו אומרים שהמשרד אינו מקיים את דרישות התקשי"ר כלומר התייחסנו לזה כמשרד שלא מאפשר גמישות בשעות העבודה. משרד שכתבנו שמקיים את דרישות התקשי"ר זה או משרד שנותן את מה שכתוב בדיוק בתקשי"ר, כלומר אפשרות לשנות בקצת את שעות העבודה בחלק מימות השבוע, ומה שלא אמרתי קודם להשלים את השעות באותו שבוע.

כלומר יחידת הזמן היא שבוע. משרד שכתבנו חלק, חלק מהמשרדים כתבו שצריך להשלים את זה על בסיס יומי, כלומר אפשר לסטות אבל ההשלמה צריכה להיות על בסיס יומי בעוד שהתקשי"ר קובע שבוע. אז כתבנו שהם ממלאים את זה באופן חלקי. לחלופין יש משרדים שמתנים את האפשרות בוועדה מסוימת, באישורה, ולא נותנים את האפשרות באופן אוטומטי. גם כאן ניסינו להבין אם זה אישור על ידי וועדה פורמאלית בלבד והאישור ניתן לכל מי שמבקש, אם כן קראנו לזה "עונה לדרישות התקשי"ר" או שמדובר במקרים מיוחדים ואז כתבנו שלא. חלק מהמשרדים לא מצייתים בכלל לעניין הגמישות.


כמו שציינת, חלק לקחו את זה מעבר למה שהתקשי"ר קובע והם הכניסו מנגנונים שנותנים עוד יותר גמישות לעובדים. זה המקום לציין שבחלק מהמקרים ובעיקר במשרדים שלקחו את זה יותר רחוק, לא מדובר רק על הורים עובדים אלא מדובר על עובדים בכלל.

אולי צריך לחזור להדגיש שברוב המקרים האלה בעצם נעשו הסכמים עם וועדי עובדים. יכול להיות שעובדי העובדים כאן דאגו יותר לאינטרס של העובדים. אבל לא משנה כי התוצאה היא תוצאה מבורכת.

אחת השאלות ששאלנו את המשרדים היא "האם אתם מרוצים מהסדרים האלה" משרדים שזה קיים אמרו שהם מרוצים מזה. אני לא מדברת על הפחתת שעות עבודה. כלומר המנגנון של המשרדים שלקחו את זה ליתר גמישות, בין היתר זה משרד התחבורה, משרד הבריאות, משרד המשפטים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועוד כמה.

משרד הבינוי והשיכון, המשרד להגנת הסביבה.

הם קבעו בעצם שעות ליבה, שעות גרעין ושעות גמישות. יש שעות ליבה שהן לרוב בין 08:30 או 09:00 עד השעה 14:00 בערך, זה משתנה בין משרד למשרד, ואלו הן השעות שהעובדים חייבים להיות נוכחים במשרד, ויש את השעות הגמישות, אלו שעות שבמהלכן העובד יכול להשלים את מכסת שעות העבודה שלו כשלרוב ההשלמה לא חייבת להיות על בסיס יומי, בחלקם היה גם אפשר לצבור מאגר של שעות אקסטרה.

או חוסר של עד עשר שעות ולמלא אותן בהמשך.

אני חושבת שעל זה הגברת הניה מרקוביץ מהניצבות יכולה להרחיב, לאו דווקא לגבי הורים כי יש מנגנון אחר. אז לקחו את זה קצת יותר רחוק ולא שמענו תלונות.

דווקא בעניין של גמישות שעות העבודה ההסתייגות שעולה זה העניין שזה לא מתאים לכל העובדים. בעצם יש עובדים שחייבים להיות בעבודה. בחלק מהמשרדים עושים את ההבחנה בין עובדים שהם עובדי משמרות ועובדים מקבלי קהל שנדרשים להיות בשעות מסוימות לבין שאר העובדים. לא כל העובדים במשרדים הם עובדים מקבלי קהל או עובדי משמרות. בצעם עשו הבחנה בתוך ההסדר.


אני מבקשת לומר מלה בהקשר לדבריה של חברת הכנסת אורית זוארץ בנוגע לציות הוראת התקשי"ר, וגם על זה הגברת הניה מרקוביץ יכולה להרחיב. יושבת בערך שנה וועדה בנציבות שירות המדינה שמדברת על התאמת שירות המדינה לטובת המשפחה. אני חושבת שאולי לפני שמדברים על צעדים הלאה בתוך שירות המדינה צריך לחשוב על דרכים ליישם את הכללים שכבר קבועים בשירות המדינה.

נלך צעד צעד. בואו נראה שזה מתקיים, ואחר כך נראה איך מרחיבים.

זה בדיוק הרעיון המרכזי מאחורי מילוי הוראות התקשי"ר, והבחינה שלהן לפני שהולכים הלאה עם כל הנושא הזה. אני שוב אומרת שהסקטור הציבורי בהחלט יכול להיות פורץ דרך בתחום הזה, קודם כל ביישום הוראות התקשי"ר וכמובן בשלב הבא בהרחבתן - התאמת מקום העבודה לבני אדם, בואו נתחיל עם המקום הזה.

אני חושבת שמשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה מדליק אורות שדווקא הוא לא מקיים.


אנחנו נפנה לגברת הניה מרקוביץ מנהלת אגף בתכנון ובקרה בנציבות שירות המדינה. נשמח לשמוע כי אולי המצב יותר טוב ממה שנדמה לנו.

אני מנהלת אגף בכיר בנציבות שירות המדינה, ונמצאת כאן כי אני מופקדת על תנאי השירות של עובדי המדינה.


אני מאוד מצטערת לראות שיש משרדים, לדעתי ההוראות מיושמות בדרך כזאת או אחרת. פשוט השאלות שהוצגו לדעתי לא הובנו או לא הגיעו למקום הנכון.

את מפקחת באופן שוטף או רק כאשר יש תלונות בודקים?

אין לי תלונות.

את יודעת שלפעמים חוסר בתלונות, כמו שאומרת כאן מנהלת הוועדה וילמה מאור, לפעמים חוסר מודעות גורמת לחוסר תלונות כי כשלא יודעים מהן הזכויות לא יודעים מה לדרוש. אבל יתכן שיש כאן מחסומים פסיכולוגיים למה להפוך להיות הטראבל מאכר של המשרד או להפנות את אור הזרקורים. אנשים רוצים לשמור על מקום עבודתם.

יש זכות אחת נוספת שלא מופיעה כאן, עובדים יכולים לבחור ב- 6% פחות למשרה.

זה מופיע בדוח?

זו זכות שאנחנו נשענים עליה הרבה מאוד במשרדים ואנחנו כן מוסרים אינפורמציה, ויצאו חוזרים של טלילה רוזנפלד הממונה על מעמד האישה בנציבות שירות המדינה. רק לאחרונה הרחבנו את קיצור יום העבודה לאמהות לילד יחיד, הרחבנו את קיצור יום העבודה לילד עד גיל 12 כשקודם היה עד גיל 8.

קיצור יום העבודה ופגיעה בשכר שלו?

בלי פגיעה בשכר.

אם היא מוותרת על עוד חצי שעת עבודה אז יש פגיעה בשכר. אם לא חצי שעת עבודה אז זה ה- 6%.

אנחנו שואפות להגיע למקום הזה.

אמא לילד יחיד עד גיל 12 נהנית מקיצור יום עבודה, היא קודם נהנתה עד שהוא היה בגיל 8. הרחבנו את זה עד לגיל 12 רק לילד יחיד.

זוג עם ילד יחיד?

במיוחד לאמהות חד הוריות.

גם למישהו שיש לו ילד אחד.

בכל המשרדים ואולי כמעט בכולם מונהג יום עבודה גמיש במתכונת יומית. כלומר העובד יכול להגיע, אלא אם זה תלוי ממונה או תלוי עבודת משרד שהדבר לא מתאפשר. במשרד הפנים אי אפשר להגיע אחרי תחילת העבודה. האנשים שעוסקים בקבלת קהל שנפתחת בשעה 08:00, אי אפשר להגיע בשעה 09:00 כדבר שבשגרה. למרות זאת היטבנו לעובדות ולעובדים שבימי קבלת קהל ארוכים, כשיש קבלת קהל בשעות אחר הצהריים, הם מתחילים לעבוד מאוחר יותר, בסביבות השעה 10:00, מקבלים תוספת משמרות ומקבלים עוד תוספת ייחודית תמורת ההסכמה לבוא לעבודה בשעות מאוחרות.

וזה 150%.

לא. תוספת משמרת זה 120% ועוד 60 שקל ליום, אולי אמירה נחום תעדכן את ההסדר שקיים במשרד הפנים.

זה גמיש על בסיס יומי?

על בסיס יומי.

שזה בעייתי.

כמה עובדים מקרב עובדי נציבות שירות המדינה מקבלים קהל?

בנציבות שירות המדינה אין קהל.

בסקטור הציבורי בכלל, כמה מקבלים קהל וכמה הן אמהות? בואי נכניס את הדברים לפרופורציה כי שם לא הבעיה.

יש עוד כמה תפקידים שאי אפשר איתן.

אנחנו צריכים למצוא את האיזון בין לתת את השירות לאוכלוסייה הכוללת לבין ההקלות לאמהות העובדות.

800 קלדניות שופטים לא יכולות להגיע לעבודה אחרי השעה 08:00. השופט נמצא והוא צריך להתחיל במשפט. אם העובדת מגיעה ב- 08:30 אז המשפט לא מתחיל והוא מתעכב. זו לא קבלת קהל אבל זו עבודה פרונטאלית מול קהל. זה מותנה בהסדרים סגורים ומאוד ברורים. במקומות שזה גמיש יותר לפעמים זה פרטני מול ממונה או בכלל במשרד. יש ממונה שמבקש שהעובדת תתחיל בשעה 08:00, יש ממונה שאומר שהיא יכולה להגיע מאוחר יותר. המזכירה שלי למשל, אני שואלת אותה אם יש לה יום השבוע בו היא מוכנה לעבוד מאוחר, יש לי ישיבה בשעה מאוחרת ואם אפשר שהיא תגיע מאוחר יותר לעבודה.

זה בעצם תלוי בחסדיו של הממונה.

בהסדרים.

מי שמקורבת יותר לממונה.

אני מדברת על צרכי העבודה ואני לא מדברת על חסדים. ביום שיש לי ישיבה בשעה מאוחרת אחר הצהריים ואני חושבת שאני רוצה שהמזכירה תהייה בה אני מנסה לעשות הסדר איתה שהיא תישאר בשעה מאוחרת ותתארגן עם הבת שלה.

את מבינה שכאשר ההסדר הוא על בסיס יומי אין הרבה משחק, איך שלא נהפוך את הקערה אין הרבה משחק. אבל כאשר ישנה אפשרות צבירה שבמהלך השבוע לאזן את זה, ואם את קוראת לה לשעות אחר הצהריים למשל היא תוכל להתפנות בשעות הבוקר ואולי באיזה אופן לעשות את הסידורים שלה וכדומה. זה הרבה יותר גמיש.

נכון, ואלו בדיוק ההסדרים שעושים מול ממונה פרטני ולא כהסדרים כלליים.

זה הרבה יותר קשה לפיקוח?

זה הרבה יותר קשה לפיקוח אבל באופן כללי בגלל שאני נמצאת בלשכה לתלונות המדינה, ואנחנו עם היד על הדופק בנושאים האלה, אני מקבלת בקשות לדעת איך פועל ההסדר של ה- 6% פחות לאלה שרוצות לקצר את היום. לצאת בשעה 15:05 במקום 15:35 והן מוותרות על 6% משכרם אבל לא בזכויות. כל הזכויות נשמרות באופן מלא.

למרות שהן זכאיות לחלופה?

הן כנראה לא יודעות ולכן הן מבקשות.

הן יודעות, היו חוזרים, והן יודעות.

למה שמישהי תסכים?

איזו אופציה יש? בואו נסדר את העניינים.

אנחנו לא יכולים לעבוד לפי שבוע עבודה גמיש. ההסדרים בתקשי"ר מאפשרים את השלמת השעות של שעתיים כאלה במשך השבוע. במיוחד ביום שישי. ביום שישי אנשים לא מגיעים לעבודה, לא באים להשלים שעות. יושבים כאן נציגים מהרבה מאוד משרדים תשאלו אותם אם מישהו פנה אליהם אי פעם ואמר "אני רוצה לבוא להשלים ביום שישי את השעות החסרות". כלומר אין דרישה כזאת מהשטח. הדרישה שקיימת בשטח היא במהלך השבוע ולהגמיש את הנושא במתכונת שבועית ולא מתכונת יומית.

יש כאלה שטוענים שלקחו את זה למתכונת חודשית.

זה לא משנה לי אם זה שבועית או חודשית.

זה משנה.

אני מודיעה לכם שעדיף לנו לא לתת את האופציה, היא תגיד "בסדר אני אשלים את השעות בסוף החודש".

זה לא נכון מה שאת אומרת, כי במשרדים ששם נהוג מסתבר שזה לא רק משיג את המבוקש, רובן משלימות את השעות כמו שצריך, הן גם לא צוברות יותר מדי כי הן יודעות.

זה בדיוק, ואין ביקוש להסדר הזה.

למה? יש חוות דעת טובות איפה שזה מתקיים.


אנחנו נעזוב את זה לרגע. אני רוצה לפנות למשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה. הפעלנו עליהם כמה הערות. הייתי רוצה לשמוע אתכם כי מה שעולה מהדוח, "מתשובת המשרד עולה כי בפועל הזכאות המוקנת מתוקף התקשי"ר אינה מיושמת במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, בין אם מחוסר מודעות ובין אם מסיבות אחרות. הממונה על מעמד האישה מסרה כי בכוונתה לרענן את הנהלים". זו כמו תשובה לתקשורת שעושים כתבה והתגובה "נלמד את החומר ונפיק את הלקחים ונתקן את הליקויים" זה מה שאתם אומרים?

בוקר טוב. שרית בן-גויה לוי הממונה על מעמד האישה במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה. ראשית אני מבקשת למחות על הקביעה שמשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה אינו מקיים את דרישות התקשי"ר. נמצא לפניי מכתב שהועבר לגברת אורלי אלמגור לוטן ב-22 במרץ, כאשר בפירוש מצוין במכתב "אגף משאבי אנוש במשרד פועל בהתאם לתקשי"ר נציבות שירות המדינה" מצוין כאן הפרק 31.15. כלומר משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה פועל בהחלט על פי הוראות התקשי"ר.

איך אתם מביאים את זה לידיעת העובדים לגבי הזכויות שלהם בנושא של השעון הגמיש?

נושא שעון העבודה הגמיש, בזה אני מצטרפת למה שאמרה הגברת הניה מרקוביץ, יתכן שבשאלות זה לא היה ברור מכיוון שבמשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה שעון עבודה גמיש התייחסנו לשעות גרעין. הסדר זה אינו מיושם במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, אך, ואני רוצה להדגיש שהנושא חשוב ושאנחנו בהחלט פועלים בהתאם לתקשי"ר. הקביעה שהמשרד אינו מקיים את דרישות התקשי"ר אינה נכונה. המכתב מונח כאן לפני. הקביעה הזאת ממש פוגעת במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה מכיוון שאנחנו בהחלט פועלים על פי התקשי"ר. עובדי משרד מודעים להוראות התקשי"ר ופועלים על פיהן.


אכן אין הסדרים מיוחדים אחרים, אנחנו פועלים על פי הסעיף בתקשי"ר.

על פי מה? בסיס שבועי, חודשי.

על בסיס חודשי. זה פועל במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה. נמצא איתי גם מר עזרא כהן שהוא מנהל מחלקת משאבי אנוש במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה ועורכת הדין ג'נט שלום מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה והם גם יכולים להעיד מקרוב. בבקשה.

אני אחזור בחזרה למחברת הדוח כדי שתוכל להגן על עצמה וגם כדי להאיר את עיננו כי יש התנגשות בין מה שאתם אומרים למה שמצוין בדוח.

כל משרד שענה לנו שהוא מקיים את דרישות התקשי"ר בלי לפרט מה הוא מקיים, צלצלתי ושאלתי האם מקיימים ספציפית העניין של השעון הגמיש והאם משתמשים בו. איתך דיברתי פעם או פעמיים.

נכון, וגם הייתה התכתבות במייל.

אחד הדברים שנאמרו לי בשיחת הטלפון, שכרגע לא עובדים על זה ונאמר, סליחה שאני אומרת את זה ככה כי היה פה ערעור על מה שכתוב, ובשונה מהודעה לתקשורת ואני לא תקשורת, אני לא צריכה לקחת את מה שנכתב לי ולכתוב שאם המשרד אומר שהוא מקיים אז המשרד מקיים. הרושם שלי משיחת הטלפון איתך הייתה שהמשרד לא מקיים את זה. כי כשנאמר לי שאף אחד לא ביקש כזה הסדר בפועל ושאת תרענני את הזכאות בקרב העובדים. מה שאני מבינה מזה ואני עדיין עומדת מאחורי זה, שזה לא קיים במשרד. וגם אם זה קיים בתיאוריה העובדים לא מיודעים לגבי זה ולכן הם לא יכולים להשתמש בזה. כי אחרת אני לא הייתי מקבלת תשובה "עד כה טרם התקבלו בקשות של עובדים לעבודה על פי הסדר זה על אף שהנשים מודעות לזכאותן" אם בכוונתך לרענן את הנהלים זו תשובה שאומרת שכרגע יש בעיה ועכשיו את מודעת אליה ולכן זה יתוקן.

אני מבקשת לתקן את הרושם, מכוון שבמכתב הראשוני שהועבר אליך כתוב במפורש שמהשרד פועל בהתאם לתקשי"ר נציבות שירות המדינה. בשיחת הטלפון שלנו דובר על סעיף מסוים.

אנחנו נעצור את הפינג פונג הזה, נצא מתוך נקודת הנחה שמה שהיה לא יוסיף להיות והוא ישתנה לטובה, כך לפחות אני מקווה, גם אם זה לתיקון, גם אם זה לרענון ובעיקר יידוע של העובדים ובעיקר את העובדות על זכותם הנגזרת מהתקשי"ר שיש שעון עבודה גמיש.


אני אמא לשלושה ילדים, נכון אני עכשיו בעיסוק שגם אם אני אצא בזמן אני לא אספיק להגיע. אבל רוב הנשים העובדות הן עובדות בעיקר בעיר שלהן. כי להוציא את הילד מהגן, כדי לדאוג לו למסגרת אחרת הנשים צריכות לצאת מהעבודה, ובעיקר בעיר גדולה, בסביבות השעה 15:00, אלא אם כן מישהו אחר עושה את. לא תמיד זה קל ולכן אני חושבת שראו את הצורך להנהיג בין היתר את השעון הזה. אם אנחנו לא מיישמים את ההוראה ואנחנו לא מבינים ולא נותנים את הזכות הזאת לנשים, אז אנחנו באיזה אופן או זורקים את הילדים או מקלים ראש בנושא הזה.


ישנן הוראות שבאמת באות לתת פתרון נקודתי לבעיות האלה. אבל אם אנחנו לוקחים ושומטים את זה מתחת לרגליים לא עשינו בזה כלום. השאלה מכאן והלאה, אני באמת אשמח שתאמרי שגם אם יש חוסר מודעות את תדאגי לכך שהאנשים ידעו את זכותם וגם לבקשות תינתן תשומת לב ובאמת יש שעון חודשי, אנחנו בכלל מברכים על שעון חודשי יותר משעון שבועי, אנחנו נשמח אם נקבל ממך את ההתחייבות הזאת.

חשוב לי לציין, שאכן הנוהל הזה מיושם במשרדנו. אנחנו פועלים על פי הוראות התקשי"ר.

את אומרת שאף אחת לא פנתה?

אני מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. קודם ברמה האישית, אני יכולה להגיד שמניסיוני האישי, אני לא הורה, אבל מופעל שעון גמיש באמצעות קיזוז שעות חודשי לגבי ימים שבהם אני עובדת 8.5 שעות, לגבי ימים שאני עובדת פחות ולגבי ימים שאני עובדת יותר. זאת אומרת שאם אני עובדת פחות ויום אחד עבדתי יותר זה מתקזז וזה מחושב בשכר ואני לא מאבדת שעות. אני לא יודעת מהם הנהלים ואני לא יכולה לומר לגבי הנהלים במשרד אלא שברמה האישית אני ניהנת משעון גמיש.

זו הבעיה, את לא יודעת מהם הנהלים. על זה אנחנו מדברות, והמטרה שלנו שגם אישה שאינה אמא זכאית לדעת מהן הזכויות שלה.

אני אשמח לסיים.

אולי תשבנה יחד, אתן באותו משרד ותראו איך אתן מביאות את זה לידיעת כלל העובדים.

העובדים יודעים. אנחנו עובדים על פי הוראות התקשי"ר, והעובדים זכאים ומודעים להוראות התקשי"ר.

אני באמת חושבת שרוב העובדים והעובדות במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה מודעים לכך.


אני מבקשת לדבר קצת ברמת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. השיח כאן וגם בכותרות הרשמיות הוא על שעון גמיש להורים. אבל אני יכולה לשים לב, וכולנו שמנו לב, כשמתחילים לפרוט את זה מדברים על אמהות עובדות. אני חושבת שצריך להיות שינוי מהותי גם בדרך שאנחנו משוחחים בעניין וגם בדרך בה אנחנו מיישמים. כל עוד לא תהייה חלוקה של נטל הורי במשפחה לא באמת יהיה שינוי אמיתי במשק. כל עוד נמשיך לדבר במושגים של "בואו נקל על אמהות עובדות", אז הן תשארנה אמהות עובדות בעיני הבוס שלהן והגברים במשרד יהיו העובדים האמיתיים.

זה מתחבר אולי לעובדה שזה מתייחס בעיקר לאמהות ולהורים כי הזכויות של ההורים, תתקן אותי הגברת הניה מרקוביץ אם אני טועה, הזכויות בשירות המדינה ניתנות לאמהות באופן אוטומטי ולאבות תלוי בתנאים מסוימים. לכן גם אם באופן תיאורטי זה אמור להתייחס להורים, בפועל זה לא כך. אני מקבלת את זה אוטומטית, עובדים שמבקשים כאן לנצל את זכויות האבהות שלהם, אם בכלל הם עונים לקריטריונים, הם צריכים לעבור ממש שבעה מדורי גיהנום.

אנחנו נתקדם בדיון כי אני שמה לב שיש כאן קצת בעייתיות.

אני רוצה לשאול את הגברת הניה מרקוביץ או משהו מטעמכם. האם אי פעם ערכו מחקר לראות כמה נשים בשירות המדינה מפסידות מהשכר שלהן בגלל הימים והשעות שיורדים להן כתוצאה מחוסר השלמה, או מבעיות שציינת כמו ימי המחלה, האם אפשר לראות את זה באיזה סקר.

אפשר. זה לא ירידה מהשכר, כי הן לוקחות את זה כנגד ימי חופשה.

היא מדברת על האופציה של נשים שאומרות שהן מוכנות לוותר על חצי שעה ולוותר על ה- 6% מהשכר.

זאת אומרת שבסקר שהייתי רוצה, זה אם אפשר לעשות, לראות את הבעייתיות האם נשים מפסידות ימים. הרי כל הזמן אנחנו מדברים על כך שבשירות המדינה נשים מרווחיות פחות כסף מגברים, אז אנחנו רואים שהן מפסידות את הכסף בגלל ימים חצויים, היא יוצאת בשעה 14:30, היא לא מספיקה.

גם אין לה בהרבה פעמים להשלים את זה.

זה מה שאני רואה. זה שכתוב בתקשי"ר וכל הזמן ההיצמדות, אנחנו כמו בתקשי"ר לא משנה לאמהות כי הן עושות את זה ומרווחיות פחות.

את צודקת. אבל אם אמא התקבלה למשרה מלאה וצריכה לעבוד עד השעה 15:30, היא עובדת באופן קבוע עד השעה 14:30 והיא לא משלימה את השעות.

זו הכוונה שהיא רוצה להשלים ואין לה אפשרות להשלים אותן.

יש לה אפשרות. מורידים את השעות לאלה שלא משלימות. אני כמעט בטוחה של- 95% מהעובדות והעובדים מאפשרים להשלים שעות חסר. האמהות על בסיס יומי, שבועי. אני חושבת שהבעיה היא לא בהתנהגות שלנו כמעסיק כלפי ההשלמות ואפשור הזכות להשלמה, אלא שנשים יוצאות מוקדם יותר מהעבודה ולא משלימות את השעות. גם אם תתני להן את הזכות להשלים ביום שישי שהיא אפשרות קיימת הן לא משלימות בימי שישי.

בואי נתחיל עם זה, אנחנו נוכל למדוד את זה כאשר תהייה אחידות ותהייה את האופציה להשלים, אם אנחנו מדברים על יומי אנחנו כבר חותכות חצי מהאופציות להשלמה. אבל בואו נתקדם וננסה אחר כך לגזור מזה איזו מסקנה.

אני כבר יכולה לומר לך, יש לי כאן מסקנה אחת. אני הולכת להוציא הודעת נציבות חדשה שמרעננת את כל הנושא הזה, מסבירה את הכל למשרדים עם כל הזכויות, ונרענן את הנוהל.

זה נהדר. בבקשה, דורון קרני.

אני מייצג את הסתדרות עובדי המדינה. חלק מהבעיות כאן יכולות להיפתר, וזו השאיפה שלנו, זה לעבור לשבוע עבודה של 40 שעות, זה יפתור חלק גדול מהדברים. לדעתי כולנו צריכים להתכוון לשם. אנחנו כמובן בעד כל דבר שהוא לטובת העובדים.


ראשית אני רוצה לברך את גברת הניה מרקוביץ על מה שהיא אמרה כעת, את זה רציתי להגיד לשכנתי לדיון שלא מספיק להגיד "העובדים יודעים". צריך להודיע להם גם אם את חושבת שהם יודעים זה בסך הכל להוציא נייר.

סליחה ברשותך, ועל כך האמירה "נרענן את הנהלים" שהזכירה כאן הגברת הניה מרקוביץ.

ועל כך אני מברך את הגברת הניה מרקוביץ.

אבל נשים עובדות 40.5 שעות. שבוע העבודה של אמהות עם ילדים הוא 40.5 שעות.

אנחנו מדברים על הורים ועל בכלל. אני חושב שצריך לברך, זה עולה כאן במחקר ויושבת הראש הזכירה את זה, אנחנו צריכים לברך כל הסדר שנעשה בין עובדים לממונה פרטני. צריך לעודד את ההסדרים האלה. לדוגמה משרד התחבורה. השאלות האלה לא עולות והן נפתרות ברמה המקומית וזה הטוב ביותר.

אני אשמח לשמוע את נציג משרד הבריאות כי ראיתי את ההסדרים שלכם שהם מרחיבים. אולי תיתן כאן דוגמאות איך אתם עשיתם את זה.

אני מנהל יחסי עבודה במערכת הבריאות הממשלתית.


ההסדרים שאנחנו העברנו לידיעתכם לאור הפניה מצביעים על כך שקודם כל עשינו את ההסדר הזה בשיתוף הסתדרות עובדי המדינה ואנחנו פועלים בשיתוף העובדים. זה חשוב שההסדרים יהיו בתאום עם העובדים ובתאום עם הנציגות של העובדים כי כך יש גם מערכת יחסי גומלין ויידוע גם מהצד שכנגד, זה חשוב ליחסי העבודה. זה בנוגע לרקע של ההסדרים.


ההסדר בעצם מצביע על שעות גרעין בכל המקומות שהדבר ניתן לביצוע. להוסיף למערכת המורכבת של משרד הבריאות באותם המקומות שצריך לפתוח את דלפק העבודה, או לפתוח את משמרת העבודה בשעה 07:00 בבוקר כשזה תלוי הסעות וכדומה, אתה מתקשה לבצע את הגמישות המתבקשת שהיא מבורכת לכשעצמה. אנחנו מיישמים את הגמישות בכל אותם מקומות שהדבר ניתן לביצוע. הגמישות הזאת באה לידי ביטוי בימי העבודה השבועיים כך שההסכם הוא צופה פני עתיד שאם ישתנו שעות העבודה, כמו שחברי ציין, הדבר יוכל לבוא לידי ביטוי ללא צורך בהסכם חדש.

זה לא ממש הכביד עליכם כל הנושא של הרחבת עקרון השעון הגמיש.

הוא לא הכביד ואנחנו הבאנו את זה לידי ביטוי כך שבכל המקומות שזה ניתן לביצוע.

נשים משלימות את השעות?

יש כאלה שמשלימות ויש כאלה שרואות בזה דבר סביר שהן יוצאות מוקדם יותר. הגמישות הזאת מקובלת וידועה ואפילו סדר הורדת השעות מבוצע בצורה מסודרת ללא פרשנויות שונות ומשונות.

יפה. המשרד לתשתיות הלאומיות, איך אצלכם זה עובד?

אני מרכזת משאבי אנוש ורווחה, במשרד התשתיות הלאומיות.


אנחנו עברנו למערכת "מרכבה" מערכת שפועלת במשרד ומחשבת על בסיס חודשי, לרוב האמהות משלימות. לומר שהיו פניות להשלמה בימי שישי למרות שהאפשרות ידועה, בספק. ברמת הידוע אנחנו כן אחת לכמה זמן משתדלים לרענן את הנוהל לפחות אחת לחצי שנה ולהוציא חידושים ועדכונים. אין פניה ומי שמשלימה זה בסדר ומי שמכירה את הנוהל שזה מנוכה קודם מהחופשה ואחר כך מהשכר.

היא יודעת שיש לה את האופציה להשלים.

אני מנהלת משאבי אנוש במשרד החינוך. אצלנו זה מיושם על פי התקשי"ר על בסיס חודשי. אני לא חושבת שיש עובד שיש לו חוסרים בימי מחלה או בימי חופשה, אני לא חושבת שיש מצב כזה. העובדות יכולות בהחלט להשלים את השעות. אני רוצה לומר שזה מיושם גם לגברים ולא רק לנשים. השעון הגמיש מתאפשר ואני חושבת שאם אנחנו רוצים שהעובדים הגברים יצאו גם הם להביא את הילדים אז צריך לאפשר גם להם את השעון הגמיש.

כאשר שני ההורים, בני הזוג גם העובד וגם העובדת בשירות המדינה, יש אפשרות לחלוקת השעות ולפצל את הימים? שזה גם דבר מבורך.

אצלנו אין שום בעיה, זה מפורסם במידעון לעובדים, אני מרעננת נהלים.

בכל כמה זמן המידעון לעובדים יוצא?

המידעון מפורסם באתר האינטרנט וכאשר יש חידושים אני מעדכנת.

ומי שנכנס רואה את כל הזכויות?

את כל הזכויות והחובות שלו.

אני מנהלת אגף משאבי אנוש במשרד הפנים. ראשית הדוח שהוגש אינו מדויק. השעון הגמיש השתנה עד לשעה 09:00 בבוקר. שנית כמו שהניה מרקוביץ ציינה הרבה דברים לא מצוינים ובמתבצעים ודברים אחרים שאנחנו כן עושים אינם נכללים כאן.

לרגע אני לא רוצה שייוצר כאן מצב או שיוצג מצג שווא שמי שמחבר כאן את המסמכים הוא לא מספיק אחראי. יכול להיות שיש בעיה בהעברת הנתונים שזה באחריות המשרדים. פנו למשרדים עם שאלות זהות, לא יתכן שמחלק מהמשרדים התקבלו תשובות ויגידו שהתשובות בסדר ומחלק מהמשרדים יגידו שמי שחיבר את הדוח אינו בסדר. זו אותה מחברת ואלו אותן שאלות. יכול להיות שאתם צריכים לעשות בדק בית ולבדוק מה קורה אצלכם במשרדים, אני מבקשת את המסמכים האלה וזו לא הפעם הראשונה שנעזרים במחלקת המחקר של הכנסת ואנחנו מאוד מרוצים. התשובות כאן זה בהתאם למה שנתקבל מהמשרדים, תעשו בדק בית. וכעת לעניין הדברים ולא על אמינותו של המסמך בבקשה.

ישנה אוכלוסייה מסוימת שעובדת בשטח. למשל יש כ- 100 עובדים שעובדים בשטחים, יש להם שעות הסעה ושעות יציאה וחזרה. כמובן שהאמהות לא יכולות לסיים בשעה גמישה לפני הזמן. עובדים שעובדים בנמל התעופה בן גוריון עובדים במשמרות לפי שעות מסוימות ואי אפשר להוציא אותן מהקבוצה ולהגיד שניתן להן שעות גמישות.

אני רוצה לומר לך שעל פי המחקר פה, מדובר כאן שיש אצלכם שעון גמיש אבל על בסיס יומי. זה מעורר את כל הבעיות שדנו בהן קודם.

זו אוכלוסייה מסוימת שאת לא יכולה גם לתת לה אפיון מיוחד לצאת בשעות גמישות לפני סיום המשמרת.

אנחנו מדברים על גמישות של שעת הבוקר, שעת אחר הצהריים. באמת אולי זה המקום לקרוא למשרדים כי אני רואה שרוב הבעייתיות איפה שמונהג שעון גמיש על בסיס יומי אין משחק. ככל שאנחנו מרחיבים את היריעה יש לנו הרבה יותר אפשרויות.

עורכת הדין שירלי בבאי משדולת הנשים. אני רוצה לברך על הדיון כי יש כל כך הרבה זכויות שכתובות על הספר, אם זה בחוקים, אם זה בתקשי"ר. אנחנו מקבלות מהקו הפתוח שלנו פניות של כל כך הרבה נשים וכמובן גם מאבות שלא מבינים ולא יודעים. לא יודעים איך זה באמת מיושם אצלם ולכן מאוד מאוד חשוב לעלות את הנושא.

מהי הצעתך?

קודם כל הודעת נציבות בעניין חייבת להגיע לעובדים ולא רק למשרדים. למשל באמצעות תלוש השכר כמו שהנושא של הטרדה מינית יועבר דרך תלוש השכר, אפשר גם את הנושא הזה. אולי לרענן מדי תקופה כי עובדים נקלטים ויוצאים, אולי במדי תקופה להוציא דברים כאלה מצורים לתלוש. אני בטוחה שתהייה חשיפה מאוד גדולה.


הנושא של הגמישות הוא קריטי לאמהות וצריך להבין אותו. זה גם לצאת ולאפשר להיות עם הילדים. אבל הרבה יותר חשוב אם אפשר להשלים את זה ברמה שבועית או חודשית זה אומר שנשים יכולות להיות בעבודה יותר אחר הצהריים ולהיות נראות יותר בעבודה, אנחנו יודעים שזה מאוד מאוד חשוב שהן תהיינה בפגישות שמתקיימות אחר הצהריים. הן תהיינה חלק מהעשייה ותוכלנה להתקדם ולהיות בשעות החשובות. זה נושא מאוד חשוב.


אני רוצה לציין את הוועדה תומכת משפחה של הוועדה לקידום מעמד האישה שקיימת למעלה משנה. אנחנו שותפות לוועדה הזאת. נכון שצריך ליישם קודם את מה שקיים. אני חושבת שבמסגרת התוצרים שיהיו לוועדה הזאת בנושא המודעות לחשיבות הנושאים האלה וגם ליישום מה שקיים וגם לשדרוג ולהוספה אלו דברים מאוד מאוד חשובים. בין השאר צריכה להיות הסברה על חשיבות הנושא, ההסברה לא פחות חשובה.

אני מנהלת אגף משאבי אנוש במשרד הקליטה.

אתם מקיימים את התקשי"ר.

בוודאי. לנו יש בעיה אחרת. המשרד שלנו ברובו מקבל קהל וברובו אלו נשים. 80% מהעובדים שלנו במשרד הקליטה הן נשים.

איך אתם עושים את זה?

ועדיין אתן מצליחות לעמוד בזה.

יש לנו הסדר עם עובדים במשרד שפעמיים בשבוע,
בעיקר עובדות שהן באות גם בשעות אחר הצהריים, מהשעה 16:00 ועד .18:00. במקרה כזה התקשי"ר מחייב אותנו לעבוד החל מהשעה 07:30 ועד 18:00. הן חייבות להשלים 10 שעות עבודה כדי להינות מהמענק בסכום של כ- 100 שקלים. כולן רוצות את זה ויחד עם זאת יש בעיה. אנחנו נתנו אפשרות לעבוד גם בימי שישי ואפשרות להשלים בימים שאין קבלת קהל, זה לא מיושם בשטח משום שאמהות לילדים בפירוש - - -

את אומרת שמאופי העבודה במשרד שלכם יש בעיתיות בגלל קבלת הקהל וגם בגלל שרובן הן עובדות אפילו יש לכם שרה.

רובן מקבלות קהל וצריכות את הכסף הזה. עבור עובדת כזאת זו תוספת של כ- 150 שקל אם לוקחים את השעות הנוספות, כלכלה, תוספת ליום. זה הרבה כסף לעובדת כזאת, והן נשארות. יחד עם זאת אנחנו מורידים את השעות החסרות קודם מימי החופשה ואחר כך מהשכר. הקמנו וועדה לשעון גמיש, הפניות בדרך כלל נענות בחיוב כשיש נימוקים וכמובן באישור הממונה. אם הממונה יאמר לי "אני לא מוכן שהיא תגיע בשעה 08:00 או 08:30 חשוב לי שהיא תהייה בשעה 07:30 " אנחנו לא מאשרים, הוא כמובן חייב לנמק למה הוא צריך שהיא תגיע מוקדם. זה יהיה משיקולים עניינים, בדרך כלל ב- 99% אנחנו מאשרים.

מה קורה עם תחילת העבודה בשעה 07:00? לא הייתה כאן שום התייחסות לשעה מוקדמת. אולי בהסדר בין בני הזוג שאחד מוציא את הילדים והשני מגיע יותר מוקדם, הבנתי שזה לא כל כך מתאפשר. יש לי חברים שעובדים בתחום ההייטק והם מתחילים לעבוד בשעה 06:00. אחי עובד בהרצליה, גר בצפון, הוא בשעה 06:00 בעבודה.

תלוי אם יש שמירה בתוך הבניין, לפעמים עובדי חברת השמירה לא עובדים.

נכון, וזה אומר התאמת מקום העבודה לבני אדם.

אבל מי שעובד בקבלת קהל וצריך להשלים את התיקים לקראת קבלת הקהל צריך לשבת מול המחשב.

למה לא פותחים את המחשבים?

אני חושבת שבמשרד הפנים כך זה עובד, מכינים את התיקים לבית המשפט, ויש אפשרות לעבודה גם מהבית וזה נחשב .

זו אופציה שקיימת רק לפרקליטים, אנחנו לא הרחבנו את האופציה ליתר עובדי המדינה. יש על כך המון דיונים.

יש סיכוי שזה יתרחב למקומות נוספים בהם אפשרי לעבוד מהבית?

לא. אנחנו מנסים להפעיל את זה כעת ביחידה ממשלתית אחת שבה העבודה של העובדים היא קבלנית, הם צריכים לתת הספק יומי והוא מדיד. אצל עובדים שזה לא כך קשה מאוד לפקח על העבודה שהם צריכים לתת. יש לנו בעיה קשה של ביטוח, יש בעיה קשה של ביטוח מקום העובדה, יש בעיה עם הביטוח הלאומי כי תאונה בבית תחשב כמקום העבודה, יש בעיה של ביטוח הבית כי אם תפרוץ מחר שריפה בגלל המחשב, האם הבית מבוטח.

הבנו שעם הפרקליטים זה כן מבוטח.

השאלה הייתה למה לא להתחיל לעבוד בשעה 06:00?

אי אפשר כי יש משרדים כמו שאמרה מרגלית ימיני שאין שמירה בבניין. אני לא יכולה לפתוח בניין בשביל עובד אחד. זה להרים מערכות של מיזוג אוויר והכל בשביל עובד אחד.

ההוצאות גדולות מדי. ההיגיון הזה מקובל עלי. אנחנו לא נגייס את כל המשרד בשביל עובד אחד שנוח לו לעבוד בשעה 06:00. אנחנו צריכים למצוא את האיזונים.

גם השעה 07:00 היא שעה סבירה

אני ממונה על מעמד האישה במשרד החוץ. אני מצרה שלא ענינו אבל לא בגלל שאנחנו לא מקיימים חלילה.

למה לא עניתם? אנחנו מצפים לקבל תשובות לשאלות.

האמת היא שלא כל כך הבנתי את המהות.

ברור שלהבא זה לא קורה.

בוודאי שלא. זאת הסיבה שהניה מרקוביץ אמרה שהיא לא כל כך מבינה איך צוין שמשרד החוץ לא פועלים, כי אצלנו מקיימים הכל.

תסבירי מה זה הכל, שבועי, חודשי, יומי?

בגלל שאנחנו עובדים עם חוץ לארץ והשעות שונות, לכן יש אפשרות לעבוד משמרת שנייה. זאת אומרת שעובד או עובדת שעובדים מול חוץ לארץ יכולים לעבוד החל מהשעה 11:30 עד 19:30 ויש אפשרויות של פיצוי כספי וכדומה.


נושא ה- 6% הוא באמת לא היה ידוע במשרד. הבאתי את זה לפני כחצי שנה שמוניתי - - -

השתמשו בזה? היו נשים שביקשו?

היו נשים שוויתרו.

ויתרו על תוספת בשכר כדי לצאת מוקדם הביתה. אנחנו נדגיש, כמו שאומרת מנהלת הוועדה וילמה מאור, בלי לוותר על האחוזים בפנסיה, הפנסיה לא נפגעת וגם הזכויות האחרות.

פנסיה, רכב וכל הדברים האלה לא נפגעים.

אני חושבת שאחרי הקיץ, בדיוק דיברנו על זה, תתווספנה נשים נוספות כי הן אומרת בהתחלה שיש להן עדיין ימי חופשה.

את אומרת שכשתסתיים להן המכסה הן תתחלנה להתמודד.

במשרד יש את החודשי ויש את המשמרת השנייה ויש גמישות בשעות והכל מיושם.

והן יכולות להפסיק את אותו הסדר?

כל חצי שנה. הגבלנו את זה ויש תחנות יציאה מההסדר. אצלנו הכל מיושם.


אני רוצה לעלות בעיה אחרת, יש את העניין של מחלת ילד. מדובר על כך שלא משנה כמה ילדים יש זה 8 ימים.

יש לנו הצעת חוק שהונחה בנושא הזה וזה יהיה פונקציה של מספר ילדים כדי שההורים יוכלו לממש את חופשת ההורות ולא רק 8 ימים. יש הצעת חוק שלי בעניין.

לצערי אני נתקלת ביותר באמהות שחולות אחר כך ואין להן ימים.

לכן אני אומרת שצריך להרחיב את זה.

ה- 8 ימים נלקחים ממחלת ההורה ואז נוצר מצב חוסר, צריך לחשוב גם על הדבר הזה.

אנחנו נותנים ימי מחלה יותר מהחוק, שירות המדינה לא נותן רק 8 ימים. זכות הצבירה היא אינסופית, אנחנו נותנים 30 ימים בשנה ולא 18 כמו שהחוק אומר. אנחנו משלמים מהדקה הראשונה.

זה משהו שלא ידעתי וטוב לדעת.

אלו ההוראות.

זה רק בשירות הציבורי.

אתם יכולים להיות מודל נהדר באמת לשוק הפרטי. חבל שאנחנו לא יכולים ממש להתפאר - - -

יש הרחבה של ימי המחלה לילד עם מוגבלות, יש הרחבה לימי מחלה לילדים במחלות קשות, לא רק ממאירות.

תתקני אותי אם אני טועה. זה על חשבון ימי המחלה של האם.

זה מהמכסה, לצערי כשהעובד מגיע לגיל 50 והוא נעשה חולה ואז כשהוא זקוק לכסף לא תמיד יש לו. צריך מאוד מאוד לפקח. יש לנו גם וועדה מיוחדת בנציבות להתחשב במקרים חריגים. אבל תדעו שימיי המחלה הם לעובד. כשאני רואה אותם בגיל 50 עם מחלות מאוד מאוד קשות ואין להם ממה לחיות המצב מאוד קשה.

אנחנו נשמח שתעלו כמה אופציות כדי לתקן את המצב הזה. אולי רצועות בטחון, הצעות שאולי יצפו את העתיד לבוא.

אני הייתי רוצה שיהיה בלם שאסור לעובד לנצל יותר מ- 40% או 50% מהמכסה הצבורה שלו. צריך לעשות בלם.

זה משהו שצריך לבחון ולדון בו. אני בטוחה שלכל דבר יש את המינוסים והפלוסים וצריך לדון בהם. זה לא הנושא שלנו כעת.

מהרשות לקידום מעמד האישה. כמו שהוזכר כאן הוועדה לבחינת מקום עבודה תומך משפחה, פועלת כבר שנה וחצי ועומדת להגיש את הממצאים שלה לנציב שירות המדינה.


הפעלת שעון גמיש הוא אחד המקודים שהוועדה דנה בו והכל תוך כדי חיפוש התאמה מיטבית בין הדרישות הלגיטימיות של הצרכים בעבודה לבין הצרכים הגם לגיטימיים מאוד של הורים. הוועדה הזאת עובדת תוך הדגשת ההורות השוויונית ולא כפריווילגיות לאמהות. התהליך גם כדי להטמיע את השוויון ולהגיע לכך שהחובות והזכויות או התפקיד ההורי משותפים לשני ההורים. בזה יש לקדם את מעמד האישה, וכמובן בשוויון.


כל מהלך הגשת ממצאי הוועדה יהיה מלווה גם בהטמעה, גם בהסברה באמצעות קמפיין הסברתי, כך שתהייה תרומה לעבודת הוועדה.

ותהייה מודעות, שזה אחד מהדברים החשובים ביותר.

יש חוברת זכויות מאוד מדויקת של כל הזכויות.

עורכת דין מאירה בסוק מארגון נעמ"ת. ההצעה האופרטיבית היחידה שאני רואה אחרי הדיון כאן זה לנסות ולהעביר את משרדי הממשלה שעובדים לפי הסדר יומי ל להסדר חודשי ולתת איזו הקלה במשרדי הממשלה שלא עובדים על הבסיס הזה כדי לעזור.

אני חושבת שהרוב כאן יהיו מרוצה מסיכום הישיבה.

אני רוצה להתייחס קודם כל לכותרת של הדיון. כותרת הדיון "שעון גמיש להורים עובדים" ובואו נתמקד בנקודת המוצא שלנו וחשוב לחדד את ההתייחסות.


השאלה שלי אליך הגברת הניה מרקוביץ, כמה אנשים נשארים לעבוד מעבר לשעה 17:00 במקום העבודה, והאם השומר והמאבטח נשארים גם אם נשאר אדם אחד במשרד נניח שהוא המנהל הכללי או סגן המנהל הכללי, משאירים את כל המערכות פועלות?

יש משרדים שמכבים את האורות בשעה מסוימת.

אבל עדיין יש עובדים שנשארים וגם השומר נשאר.

באגפי המיסים מורידים את הכפתור בשעה 19:00.

ראיתי שבמשרד האוצר לא מפעילים שעון גמיש.

שאלתי את השאלה כי אם משאירים את האור שעה אחת נוספת ניתן להדליק את האור שעה אחת קודם.

אין ביקוש.

אין אופציה.

לא. אין ביקוש.

בואו נפתח את האופציה ונראה אם יש עובדים שירצו. אולי אפשר להוסיף עוד דבר לסיכום שאולי נקיים דיון בתחילת המושב הבא כדי לראות לאן הגענו.

את יכולה להגיש בקשה בהתאם לסדר הדברים שמתוכננים, יש לנו מנהלת וועדה ואני בטוחה שהיא תיקח את הדברים לתשומת ליבה. אנחנו נבדוק אם נוכל לחזור לזה אחר כך ואם יש תקציבים, את מבינה שיש כאן המון עבודה. אני חושבת שמעצם קיום הדיון כאן השכלנו. אני רוצה לברך אותך.


סיכום הישיבה מיום 15 ביוני 2010.


הוועדה רואה חשיבות רבה בהתאמת שירות המדינה למשפחה ונקיטת שעות עבודה גמישות להורים.


הוועדה קוראת לנציבות שירות המדינה להקים מנגנון פיקוח על ביצוע הוראות התקשי"ר – תקנון שירות המדינה, במשרדי הממשלה ולהבטיח את ישומן.


הוועדה קוראת לכל משרדי הממשלה להנהיג לכל הפחות שעון עבודה גמיש על בסיס שבועי כפי שקובעות הוראות התקשי"ר ולא על בסיס יומי.


הוועדה קוראת לנציבות שירות המדינה לפעול להנגשת הוראות התקשי"ר בדבר השעות הגמישות של ההורים בשירות המדינה באמצעות תלושי השכר ובמספר שפות, ערבית, רוסית ואמהרית וכמובן עברית.


הוועדה מברכת את הודעת נציגת נציבות שירות המדינה כי נציבות שירות המדינה תפרסם הודעה בדבר ההסדרים הקיימים להורים לשבוע עבודה גמיש, יום עבודה גמיש.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40