ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 15/06/2010

מצבם של הסופרים והספריות בישראל

פרוטוקול

 
äëðñú äùîåðä-òùøä

äëðñú äùîåðä-òùøä

p_shoshana

2010-07-01Liraz



הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 234

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ג' בתמוז התש"ע (15 ביוני 2010), שעה 13:00
סדר היום
מצבם של הסופרים והספריות בישראל
נכחו
חברי הוועדה
זבולון אורלב – היו"ר

מסעוד גנאים

ניצן הורוביץ

דב חנין

יוליה שמאלוב ברקוביץ'
מוזמנים
שרת התרבות והספורט לימור לבנת

אורלי פרומן - מנכ"לית משרד התרבות והספורט

צח גרניט - ראש מינהל תרבות, משרד התרבות והספורט

ויקטור בן-נעים - המחלקה לספריות, משרד התרבות והספורט

ד"ר משה דקלו - סגן מנהל המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

שלומי פרזיט - רשות ההגבלים העסקיים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד אשר גושן - רשות ההגבלים העסקיים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ד"ר שירלי אברמי - מנהלת מרכז המחקר והמידע (ממ"מ), כנסת ישראל

יוסי נשרי - ראש עיריית קריית אונו

אמנון בן שמואל - מנכ"ל איגוד המו"לים

ירון סדן - איגוד המו"לים

הרצל חקק - יו"ר הוועדה לקשרי חוץ, אגודת הסופרים העבריים

מנחם פאלק - סגן יו"ר, אגודת הסופרים העבריים

שמאי גולן - אגודת הסופרים העבריים

יהושע בן ציון - מנכ"ל אגודת הסופרים לשעבר

לילי פרי - סופרת

רות ירדני כץ - סופרת ילדים

שמחה סיאני - סופרת ילדים

אמיר אור - מייסד ועורך ראשי –הליקון העמותה לקידום השירה בישראל

שמואל שם טוב - מנכ"ל מרכז הספר והספריות בישראל

איריס פראל - מנכ"ל סטימצקי

עודד מודן - מנכ"ל מודן

רוני מודן - סמנכ"ל מודן

אתגר קרת - סופר

ליעד שוהם - סופר

יורם רוז - מנכ"ל מו"ל

ערן זמורה - מנכ"ל מו"ל כנרת-זמורה-ביתן-דביר
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
ייעוץ משפטי
מירב ישראלי
רשמה וערכה
נחמה - חבר המתרגמים בע"מ

מצבם של הסופרים והספריות בישראל
היו"ר זבולון אורלב
צהריים טובים לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

אני קודם כל מודה לשרת התרבות והספורט שנתנה את הסכמתה להשתתף בישיבה מיוחדת שאנחנו מקדישים לרגל שבוע הספר. אנחנו עושים זאת באופן מסורתי – לקיים ישיבה – ואני גם רוצה לנצל את ההזדמנות ולהתנצל לפני השרה, שזו הייתה לנו כבר תקלה שנייה שקבענו את המועד הקודם, מבלי שיכולנו לוודא שהשרה יכולה להשתתף. אני מודה לך על נכונותך להשתתף.

כידוע אנחנו באמצע פעילות שנתמכת על ידי השרה להסדיר בחקיקה את מצבו של הספר ואת מצבם של הסופרים בישראל, ועל פי החלטה של ועדת השרים לחקיקה הוקמה ועדת שרים בראשותו של השר יוסי פלד ששוקד עתה על המלאכה, וכולנו ממתינים לסיומה של הועדה וגיבוש המלצות, כדי שנוכל להתקדם. זאת הצעת חוק שבבסיסה יזם אותה חבר כנסת ניצן הורוביץ, ובאיזשהו שלב אנחנו חברנו ועברנו לנוסח שהוא נוסח מתוקן יותר, שזכה לברכתה של השרה לבנת.

אנחנו נקדיש ישיבה של שעה למצבם של הסופרים והספריות בישראל. כידוע בשעה שתיים מתקיים פרויקט בטרקלין, שהחל אותו חבר כנסת אורי אורבך בשנה שעברה של שרים וחברי כנסת שמקריאים קטעים נבחרים מתוך סופרי ישראל כדי לרומם ולחזק את מעמדם של הספרים והסופרים במדינת ישראל.

צר לי שאני היום כבר מקיים ישיבה שנייה בסוגיית הספר, כי קיימנו דיון חירום על סוגיית סגירת הספרייה הציבורית בקריית שמונה, ואני מקווה שהבעיה שם תיפתר. ואנחנו נקדיש את הדיון הזה למצבם של הסופרים והספריות בישראל. כאמור אנחנו עושים הכול באופן תמציתי, ואני אכבד את השרה לבנת לפתוח את הדיון. בבקשה.
השרה לימור לבנת
תודה רבה, אדוני יו"ר הוועדה. אני חושבת שאכן טוב שוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת מתכנסת בנושא החשוב הזה. זו לא הפעם הראשונה, אבל הפעם הזו היא במועד קרוב לשבוע הספר, במסגרת חודש הקריאה והספרות במסגרת "ישראל קוראת", ואכן הנושא הוא יותר מאשר ראוי.

בגלל מסגרת הזמנים הקצרה, אנסה להיות מאוד תמציתית. בקשר לנושא הספרייה בקריית שמונה, לא הייתי בדיון הקודם. אני רוצה לציין כאן שהספרייה בקריית שמונה למעשה נסגרה בגלל סגירת המתנ"ס בקריית שמונה, בגלל בעיות שקיימות שם ברשות המקומית. אין לזה דבר וחצי דבר עם הספרייה עצמה, שהיא ספרייה מצוינת, פעילה, מקבלת את תקציבה במועד ממשרד התרבות, וזאת איננה הבעיה. אבל זה כרגע לא נושא הדיון, אז אני אולי אתייחס לשלושה נושאים לפני שאתייחס לחוק להגנת הספרות והסופרים בישראל.

אנחנו נמצאים בעיצומו של מיזם (כדי לא לומר את המילה פרויקט) חדש, אשר נעשה על ידי משרד התרבות והספורט, מרכז הספר והספריות בישראל. מדובר בחודש ימים של אירועי ספרות ועידוד הקריאה ברחבי הארץ ובספריות הציבוריות. זה כולל גם בתי קפה, זה כולל טיולים ברחבי הארץ, ביחד עם גורמים שונים: החברה להגנת הטבע, ועוד כהנה וכהנה, בכל רחבי הארץ, מקצה הארץ ועד קצה. זה זוכה להצלחה אדירה. בשנה הבאה אני מאמינה שנוכל להרחיב את הפעילות משום שממש אין מקום. בטיולים למשל "בעקבות ספרים וסופרים" ההרשמה מיד בהתחלה נסגרה. צריך היה להוסיף עוד טיולים כאלה, וגם בהם אין כבר מקום. אני מזמינה לעוד אירועים.

עדיין לא הסתיימו כל האירועים, אפשר עוד להצטרף. הציבור באמת כולו נוהר בהמוניו. אני עצמי השתתפתי כאן בירושלים באחד מהאירועים כאן בבתי קפה עם שהרה בלאו. זה היה פשוט אירוע מדהים. באמת יוצא מן הכלל. ישבו כמה עשרות אנשים. באתי בלי לקבוע מראש. פשוט הגעתי. זה היה מדהים ויפהפה. זה אירוע ראשון שרציתי לדווח עליו לוועדה. לא כולם עדיין מכירים אותו. הוא ימשיך גם בשנים הבאות. חברי הכנסת יקבלו מחר במייל את לוח האירועים. אני מקבלת את ההערה. היינו אולי צריכים מלכתחילה לדאוג שחברי הכנסת יקבלו את לוח האירועים. בשנה הבאה נתקן את הדבר הזה.

אדוני היו"ר, אני מבקשת לעדכן את חברי הוועדה לגבי המחלקה לספריות ציבוריות. כידוע הספריות הציבוריות היום על פי חוק ניזונות מתקציב שגדל מדי שנה. הביקור בספריות הציבוריות כיום הוא חינם. אנחנו מתכוונים בקרוב לצאת בקמפיין על מנת שהציבור יידע. לא כל הציבור יודע. אבל גם כך יש היום גידול במספר הקוראים הפעילים במהלך השנים האחרונות. תקציב הספריות הציבוריות ב-2010 הוא 50 מיליון ו-700 אלף שקל. כל שנה על פי חוק הסכומים עולים ב-11 מיליון שקלים. אני לא רואה שיש נתון מעודכן ל-2010 לגבי מספר הקוראים, עוד לא עשינו סקר.

מספר הקוראים בשנת 2009 היה 832 אלף קוראים לעומת 716 אלף קוראים ב-2007, כך שאנחנו רואים שיש כל הזמן עלייה. מספר המשתתפים בפעולות תרבות בספריות הציבוריות, אנחנו מקיימים היום הרבה פעולות תרבות, ב-2007 הוא היה 283 אלף, בשנת 2009 הוא כבר היה 450 אלף. כך שחל גידול מאוד מרשים בפעילות הזאת. אני אסתפק כרגע בנתונים האלה. אבל הכוונה כיום היא שיותר ויותר אנשים וצעירים יגיעו לספריות הציבוריות, ולזה אנחנו מגיעים גם באמצעות כמובן פעילות תרבות בתוך הספריות הציבוריות.

אנחנו נעלה כל דבר נוסף כמובן. גם המנכ"לית אורלי פרומן וגם ראש מינהל תרבות צח גרניט שנמצאים כאן, במידת הבקשות של היו"ר וחברי הוועדה.

לעניין הצעת החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל. כפי שאמרת, ועדת השרים לחקיקה החליטה להקים ועדה בראשותו של השר יוסי פלד. הוועדה הזו ישבה על המדוכה כבר חמש ישיבות, אם אני לא טועה. ישיבתה הלפני אחרונה התקיימה בשבוע שעבר. למעשה אנחנו סיכמנו שאנחנו נשב עוד ישיבה או חצי ישיבה אחרונה בימים הקרובים, ובה נחליט כיצד אנחנו נתקדם. היו למעשה שתי הצעות. הייתה הצעה שאנחנו נבקש עוד חומר מקצועי, לבדיקה מקצועית. זה יעכב עוד קצת, בחודשיים.

אנחנו נצטרך לקבל החלטה למעשה כיצד אנחנו פועלים. לוועדה צורפה גם הצעת חוק פרטית שנוגעת לבעלות הצולבת, נוספת להצעת החוק הזאת. בסוגיה הזו-בנושא הבעלות הצולבת - עלו שאלות לא מעטות מצד השרים חברי הוועדה. הממונה על ההגבלים העסקיים עמדתה שונה מעמדת הרוב המכריע של חברי ועדת השרים. אבל אני מעריכה שהדיונים כבר מגיעים לכלל השלמה. אני אינני יודעת להגיד ברגע זה מה יקרה, אבל אני מרשה לעצמי להעריך שהנושא לא יורד מעל הפרק.

מה יהיה הפתרון? איזו צורה הוא ילבש? אני כמובן לא יודעת לומר ברגע זה. אבל אני בביטחון כמעט מלא, ליתר זהירות, מרשה לעצמי לומר שהדברים יבואו לכלל פתרון כזה או אחר. אני לא יכולה להגיד בוודאות שבחקיקה. אם לא בחקיקה, אז בצורות אחרות, אבל בוודאי ובוודאי המצב כפי שהוא כרגע לא ימשיך להתקיים. יהיו כאן שינויים. יכול להיות שזה ייקח עוד זמן מסוים. לא מדובר בנושא פשוט. מדובר בנושא מורכב, ללא ספק. העובדה שהממונה על ההגבלים העסקיים מתנגד התנגדות נחרצת נלקחת בחשבון, אבל אנחנו חופשיים להחליט כמובן על אף עמדתה. עד כאן. אלה הדברים. בגלל קוצר הזמן קיצרתי מאוד.
היו"ר זבולון אורלב
תודה. אני הצעתי גם לשר פלד, שאנחנו, חברי הכנסת יוזמי החוק, מוכנים לפנות למרכז המידע והמחקר של הכנסת במידה שיש צורך לאסוף נתונים ולאסוף מידע, לעשות מחקר משווה וכד'. במקרה יושבת פה מנהלת המרכז, ד"ר שירלי אברמי. באמת הם עושים עבורנו עבודות בלתי רגילות ומסייעים לנו גם בתהליך הפיקוח על הרשות המבצעת וגם בתהליך החקיקה, ואני גם אומר לשרה שהם יכולים להיעזר בנו, ואני בטוח שמרכה הממ"מ יסכים, לעשות בלוח זמנים יחסית מזורז, כי אנחנו סך הכול עוסקים בדבר שהוא, בלי מליצה, ממש בנפש האומה. כלומר אם יש איזו הסכמה מאוד רחבה זה על היותנו עם הספר, ורצוננו להמשיך להיות עם הספר, ואין עם ספר בלי שיש לו סופרים, וכל שרשרת הפעילויות שקשורה עד שהספר מונח על המדף.

אנחנו מודעים לחלוטין לכך. כרגע הדיונים מתנהלים רק בין שרי הממשלה. כלומר, הציבור וחברי הכנסת מודרים מהדיון הזה. לכן אם היה אפשר באמצעותך לבקש, שאת הסכמת ברצון להיות מובילה וסנגורית של העניין הזה, ואני מברך אותך על כך, בכל זאת לשכנע את ועדת השרים. גם אם ההמלצות לא תהיינה מלאות, להסכים להעביר את זה בטרומי, תוך כמובן התחייבות שאנחנו ממשיכים את החקיקה בתיאום, ואז הדיונים יכולים להתנהל בשולחן שהוא פתוח, שהוא שקוף, שכולם יכולים להביע, ושכולם שומעים את כולם. כי כרגע זה בהליך פנימי של הממשלה, שאני תמיד רואה בו בעיה.

אם זה הצעת חוק ממשלתית, אז יש תסקיר חוק ממשלתי שרץ לאיזה 60 גורמים. אם זו הצעת חוק פרטית, הוא לא רץ לכל הגורמים האלה. הוא רץ רק לתשעה עשר שרים, לוועדת השרים לחקיקה. עכשיו זה צומצם עוד יותר. יש כאן איזשהו פגם בתהליך השקוף שבו מחליטים. אגב, לא כל החוקים שעוברים בטרומי מגיעים לחקיקה מלאה. נדמה לי שלפי הסטטיסטיקה של הממ"מ רק כ-50% מהחוקים שעברו בטרומי הבשילו להיכנס לספר החוקים, להשלים את כל תהליך החקיקה הארוך והמייגע. כך שזה לא דבר נדיר שמעבירים בטרומי, ואז עושים את כל הבירורים בדיונים, ורואים שאי אפשר להתקדם הלאה בחקיקה.
השרה לימור לבנת
כיוון שוועדת השרים סיימה לשמוע את כל הגורמים ואת כל ההערות וכד'. היא קמה בעצם משום שלא הייתה הסכמה בוועדת השרים ואפשר היה בעצם להצביע, רוב ומיעוט וכד'. אבל הוחלט בכל זאת בגלל רצינות הנושא להקים אותה. אני מסכימה איתך שאפשר היה להעביר זאת בקריאה טרומית. הישיבה האחרונה שלנו תתקיים רק בינינו לבין עצמנו, ללא גורמים חיצוניים בכלל, רק כדי להחליט באיזה צעד לנקוט כרגע. האם להזמין חוות דעת חיצונית או לעשות כך או אחרת.

אחת ההצעות, ואני אציע את זה, להעביר את זה בקריאה טרומית, ואז לבוא לשולחן הזה. אני לא בטוחה שהיא תתקבל. כי כאמור מדובר בעשרים. כל אחד יש לו עמדה כזו או אחרת. אנחנו נראה לאן זה יגיע.

יש לנו בעיה של תקציב לאגודת הסופרים ו"גנזים". הנושא הזה עלה גם בוועדת הכספים בשבוע שעבר, כשהמשרד הופיע שם על פי בקשת ועדת הכספים בהקשר לפנייה תקציבית שלנו, שהיא שגרתית. הוא ביקש שאנחנו נבוא כדי להישאל כמה שאלות, ואנשי המשרד, כמובן המנכ"לית ויו"ר מינהל התרבות כמובן השיבו על השאלות.

הנושא כרגע נמצא אצל החשב הכללי באוצר. הוא לא בידנו. החשב הכללי מעכב את המשך ההקצבות לסופרים בגלל כל מיני סוגיות כאלה ואחרות ושאלות כאלה ואחרות וכד'. אנחנו לא הצלחנו בשלב הזה לחצות את הרוביקון הזה. יו"ר ועדת הכספים, חבר הכנסת משה גפני, הבטיח לטפל בזה. אתמול דיברתי איתו שוב. הוא אמר שהוא ינסה לטפל בזה. אם הוועדה הזו, ואתה בראשה, או אתה באופן אישי תוכל לדבר עם החשב הכללי באוצר, אני חושבת שתהיה בזה משום תועלת. הכסף ישנו. אנחנו בוודאי רוצים להעביר את זה, אבל אנחנו לא מצליחים להתגבר על המכשלה הזו.
היו"ר זבולון אורלב
ברצון רב. אני מניח שקיבלת דיווח, כי אנחנו קיימנו דיון וקבענו מתווה לפתרון הבעיה, ואני מזמין אתכם. רק תעדכנו אותי מה התקלה שם. אני ברצון רב נענה לפנייתך. אני אנסה קודם כל בלי ישיבה מיוחדת.
השרה לימור לבנת
ישיבה מיוחדת בעניין זה לא תמיד עוזרת. צריך להגיע לחשב עצמו שהוא ייתן או סגניתו כדי שהם ישחררו את זה. ישיבה מיוחדת לא תמיד עוזרת בעניין הזה.
היו"ר זבולון אורלב
ניתן לאחד מאנשי הסופרים או הספרים ולאחד מחברי הכנסת. כך שיש לנו 40 דקות וכל אחד ידבר שתיים, שלוש דקות, ונוכל להכיל כמה שיותר. ביקשה ממני באופן מיוחד מסיבות אישיות מנכ"לית סטימצקי, איריס. בבקשה.
איריס פראל
תודה שאפשרת לי. אני מסיבות אישיות צריכה לרוץ חזרה לתל אביב. אני מברכת על דברי השרה. זה מעורר תקווה. אני אדבר כמה שיותר קצר.

נמצאים פה הרבה מאוד סופרים, סופרים שנמנים עם ידידיי הטובים. אתגר קרת פתח לאחרונה את החנות החדשה שלנו. סופרים שמדינת ישראל יכולה להיות גאה בכל אחד מהם. אבל רבותיי עם כל הכבוד לכל הסופרים שיושבים כאן, הם לא מייצגים אפילו במעט את הסופרים בישראל. נמצאים פה רק הסופרים של הוצאת כנרת. ולמה? למה אנחנו לא רואים פה סופרים של עם עובד? למה אנחנו לא רואים פה סופרים של מטר? למה אנחנו לא רואים פה סופרים של כתר? הם לא נמצאים פה לא בגלל שהם עצלנים. הם לא הגיעו לפה לא בגלל שאין להם דעה. להפך. הם לא נמצאים פה, כי הם מפחדים. הם מפחדים שאם הם ידברו בעד החוק, מה שכולם חושבים שהם בעד החוק, לא יציגו את ספריהם ברשת צומת ספרים.

הם מפחדים שהם לא יוכלו למכור. והם מפחדים שעבודה גדולה תרד לטמיון. השתיקה שלהם ואי הנוכחות שלהם צועקת חזק יותר מהנוכחות, במידה שהם היו מגיעים. השתיקה שלהם מראה שמשהו נורא קורה לספרות בישראל, והוצאת ספרים אחת לא יכולה להתקיים. אני נמצאת פה כפה לכל הסופרים השותקים. כל מי שמעיין בחוק מבין שהחוק פועל אך ורק לטובת המו"לים במדינת ישראל ולטובת הסופרים. אין בו שום דבר האוסר על המשך המבצעים ברצפת המכירה. נהפוך הוא. אנחנו נוכל להמשיך בכל מבצע שנרצה.

אני קוראת לכם בית המחוקקים לגרום לשתיקה הזו להיעלם, ולהחזיר לדמוקרטיה ולענף הספרים את הדמוקרטיה שכל אחד מהסופרים יוכל להביע את דעתו. ביכולתכם לסייע לספרות המקור שלנו, ושהסופרים יוכלו להתפרנס בכבוד. בכל העולם, במדינות שהשפה איננה אנגלית, המדינות דאגו באמצעות חקיקה לספרות המקור שלהם. האם השפה העברית חשובה משפה אחרת? אתם נבחרי הציבור שלנו, ואתם אלו שאמורים לדאוג לטובת המדינה בכלל. אם לא תפעלו עכשיו ומיידית, יישאר מו"ל אחד, מונופול אחד במדינה. איזו תרבות תהיה לנו אם הספרות תיקבע על ידי מו"ל או על ידי ועדה?

לכם הסופרים המכובדים שנמצאים כאן, אני חושבת שיש מעט הזדמנויות בתקופת חיים, שהאדם הבודד יכול לעשות משהו לטובת הכלל ולטובת החברה. אני קוראת לכם להתעלות מתשלומים רגעיים ולדאוג לאחיכם הסופרים שלא נמצאים כאן ולא נמצאים בהוצאה שאתם נמנים עתה, כי גם אתם תסכימו שגם להם קיימת זכות חיים. תודה רבה.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה לך. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.
דב חנין
תודה רבה. אדוני היו"ר, גברתי השרה. ברכה אחת והצעה אחת. הברכה מתייחסת למה שמתרחש בתחום הספריות. אני חושב שהתחום הזה שבמשך שנים היה קצת בשוליים, אפילו לומר בצער קצת, קפא על שמריו, אפילו נסוג אחורה. בשנים האחרונות הוא חווה עלייה, ואני חושב שזו גם עבודה שנעשתה בכנסת וגם העבודה שלכם. אני מאוד מברך על כך. במיוחד חשובות הספריות השכונתיות, שהן ממש מוסדות, ואני מכיר את זה בלא מעט מקומות, שהספרייה השכונתית נהפכת למין מוסד קהילתי, של מפגש. לא רק המפגש עם הספר, אלא גם מפגש של בני אדם. הספריות הן פשוט מוסדות תרבותיים שהחשיבות שלהם היא עצומה. לכן כל מה שצריך לסייע למפעל הזה, אם הדברים תלויים בנו, אני משוכנע שאנחנו נשמח להתגייס ולעזור. זה בעניין הברכה.

בעניין ההצעה, היא נוגעת לצד השני, לצד של הסופרים. אני לא רוצה כרגע להיכנס לדיון החשוב על החוק, שהוא באמת דיון חשוב, והחוק הוא חוק חשוב, אלא להתייחס להיבט נוסף של הבעיה. אנחנו יודעים שהשוק ליצירות בעברית הוא שוק מצומצם, בסופו של דבר. גם אם נייצר את כל המנגנונים הטובים ביותר של תיקוני שוק או תיקוני כשלי שוק או תיקוני התנהלות של מבצעים וחנויות ומשווקים, עדיין רוב הסופרים יתקשו מאוד להתפרנס מהספרים שלהם. זה יהיה המצב ככל שאנחנו יכולים לראות בשנים הקרובות.

כמובן שסופרים שמאוד מצליחים מצבם טוב. אני מניח שאולי אפילו קצת יכולים להתפרנס מהספרים שלהם. אבל רוב הסופרים לא כאלה. והאינטרס שלנו לעודד יצירה וכתיבה ספרותית גם של אלה שלא מצליחים למכור 20 או 30 או 40 אלף ספרים. לכן ההצעה שלי היא לשקול ולבחון תוכנית של מלגות. מלגות כתיבה. יש היום פרסים. אבל הפרסים, שוב, מגיעים לאותם אלה שכבר מצליחים והצליחו. אם אנחנו רוצים לעודד באופן יותר רוחבי, אנחנו צריכים לייצר אולי משהו יותר מצומצם מבחינת ההיקף הכספי שלו, אבל כן מאפשר לסופרים איזשהו סוג מינימאלי של תמיכה כספית, שתאפשר להם בכל זאת לקבל איזשהו סוג של הכנסה, בעצם מהמדינה ומהחברה, על התרומה החברתית החשובה שהם עושים, כאשר הם כותבים, וכותבים בעברית. תודה רבה.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. אתגר קרת, בבקשה.
אתגר קרת
רק נכנסתי, ואני כבר מרגיש צורך להתגונן. אני באמת סופר של הוצאת 'כנרת'. מי שהביא אותי לכאן זה ירון סדן מ'עם עובד', ויסלחו לי המו"לים שלי מ'כנרת'. הביאו אותי באוטו. אני שוב חייב להגיד. אני מבין קטן מאוד בתחומים האלה, אך יש לי כמה דברים שאני רוצה להגיד.

לדעתי, כל התרבות הזו של המבצעים וההנחות הגדולות זה משהו שאני חושב שהוא לא טוב לאף אחד. זה לא טוב למו"לים, זה לא טוב לרשתות, זה לא טוב לסופרים ואולי אפילו זה לא טוב גם לאדם שקונה את הספר. אבל אני חושב שמצבים כאלה לא נוצרים יש מאין. לדעתי, איכשהו התגלגלנו לכל השיטות האלה של מבצעים בגלל שמלכתחילה המחירים של הספרים הם יקרים בצורה לא נורמלית.

היום ספר קריאה שרוכשים אותו בחנות הוא עולה קרוב למאה שקלים. מדובר בספרים בכריכה רכה. ספר בכריכה רכב בארצות הברית המחיר שלו הוא חצי. לפעמים אפילו פחות מחצי. אני חושב שכשמדברים על איזה סוג של רגולציה של השוק או של איזה שינוי בשוק, אז קודם כל הדבר שהייתי רוצה שנגיע למצב כזה שמחיר ספר מלכתחילה יהיה כזה, שתלמיד תיכון או חייל או מישהו שאין לו הכנסה גבוהה יוכל לרכוש אותו, וברגע שאנחנו נפתור את הבעיה הזו, אני חושב שגם הצורך במבצעים יקטן באופן טבעי. ואני חושב שכל דבר שאנחנו יכולים איכשהו ליצור אותו באופן טבעי, אז הוא עדיף.

לגבי התערבות הכנסת והממשלה. אני מסתובב הרבה בעולם. אין כמעט מדינה באירופה שבה גובים מע"מ מלא על ספרים. אנחנו במדינה שלא גובים מע"מ על ירקות. אנחנו לא עם המלפפון. אנחנו עם הספר. אצלנו גובים מע"מ מלא על ספרים. לדעתי, שוב, אני לא אומר בהכרח שיפסיקו לגבות מע"מ, אבל אם היו יכולים להקציב חלק מסוים מהמע"מ שגובים למלגות, כמו שדב חנין דיבר עליהן, או אפילו לעשות איזה משהו שיהיה מקביל לאיזה סוג של ביטוח לאומי משלים לסופרים.

דיברתי הרבה עם ירון על זה, וירון אמר שהוא די מתנגד לכל תוכניות התמיכה לסופרים, כי סופרים הם לא מסכנים. סופרים הם אנשים שתומכים ועוזרים, אבל מה שקורה זה שהרבה סופרים, וגם באמת אני אומר שיש יותר מדי סופרים שמכניסים לעצמם פחות כסף. הדבר הראשון שהם סובלים ממנו זה חיסכון פנסיוני. כי בן אדם שאין לו הכנסה קבועה, הוא מוציא ספר כל כמה שנים. המספר של השנים משתנה לפי המוזה. סכום הכסף שנכנס לפי זה, קשה לו להפריש לפנסיה.
השרה לימור לבנת
כמו האומנים בכלל?
אתגר קרת
כמו האומנים בכלל. זו בעיה גורפת. ואז אני אומר שאם מחלק מהמע"מ הזה הוא היה עושה משהו כמו ביטוח לאומי נוסף, זה דבר שהיה יכול לעזור.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. חברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ'.
יוליה שמאלוב ברקוביץ'
אדוני היו"ר, בערב שבוע הספר העברי בשנת 2010, אין ספק שהסופרים העבריים מתקשים לשאת בנטל הכלכלי ולהתמודד במאבק המתמשך בהוצאות הספרים הדרקוניות. הגיעה השעה שעם הספר ישיב עטרה ליושנה ויקדיש את המשאבים הנדרשים ויעלה על סדר יומה של הכנסת את מצבם העגום של סופרי ישראל.

אני, ברשותך, כבר פניתי אל מחלקת המחקר והמידע של הכנסת לפני כחודש על מנת לקבל סקירה מקיפה על הנהוג במדינות סקנדינביה, האיחוד האירופי וכיוצא בזה, הפועלים להבטיח זכויות ותנאים סוציאליים לסופרים ואומנים בולטים שהוכיחו קבל עם ועדה את תרומתם להעשרת הרוח והתרבות. אני מחכה לתוצאות, כי זה מחקר לא פשוט. אני כמובן אשמח להעביר אותו אחר כך הלאה. אסור לנו לראות בכל הנושא הזה כאיזושהי פרה קדושה. אני באתי כרגע מאיזו ועדה אחרת, ועדה מאוד קשה, ולכן אני מעדיפה לקרוא ולא לדבר.

אני מבקשת להודות לך, אדוני היו"ר, שקיבל את בקשתי ושילב בסדר היום של הדיון, אשר נקבע ממילא כדיון חגיגי לרגל שבוע הספר העברי, גם את הצדדים הפחות חגיגיים של תעשיית הספרים בישראל. והוזמנו לכאן כמה סופרים שידברו עוד מעט ויגידו בעצמם את מצבם.

לדעתי, הבעיה הקריטית היום שאנחנו נמצאים בה היא עידן הרייטינג והטלוויזיה והכול מאוד מהר, והסיפוקים צריכים להגיע מאוד מאוד מהר. כשאנחנו רואים שספר במדינת ישראל, ואני לא פוסלת את העובדה שאכן המחירים הם גבוהים מלכתחילה, אבל כשאני רואה ספר בשקל או בשקל תשעים, אז זה היחס שלי למוצר. זה צריך להיות מוצר שאני קונה אותו, מחבקת אותו ובאה הביתה עם הילד שלי ומראה לו שקניתי לו מתנה יקרת ערך, ובסך הכול אני יכולה לבוא ולומר: "יאללה, אחד בשקל." אני חושבת שזו בעיה מאוד חמורה שאנחנו צריכים להתייחס אליה. אני רציתי לתת כמה רעיונות, אדוני היו"ר.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. שמחה סיאני, סופרת.
שמחה סיאני
שלום לכולם. אני רוצה לומר שמניסיוני כיו"ר ועדת ערבות הדדית שנים מספר באגודת הסופרים העבריים, אני נתקלתי במצבים נוראים של סופרים שלא היה להם מה לאכול. ואני באמצעות חברת "לתת" דאגתי שזה יגיע לכל קצוות הארץ. אנשים התביישו, אבל לא הייתה לי ברירה. אני דובבתי אותם, ממש דאגתי לכך שיהיה להם מה לאכול. זאת אומרת – מזון בסיסי אליהם הביתה בחשאי, שאף אחד לא יידע, רק אני והם והיו"ר שהיה בזמנו.

המזל התגלגל גם אלי. אמנם לא לפת לחם. הספרים שלי זכו במצעד הספרים של משרד החינוך, ואני את כל ספריי מוציאה בעצמי, וזה עולה לי הון עתק. אני צריכה כדי לממן את הספרים שלי כהשלמת הכנסה אני גם מנקה חדרי מדרגות אחרי העבודה שאני עובדת במשרד החינוך. אני מצטערת להודות בפורום כזה מכובד, אבל רק כדי להראות לכם איך המצב שלנו קשה להוציא ספרים לאור. זה מה שרציתי להדגיש.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. חבר הכנסת ניצן הורוביץ.
ניצן הורוביץ
תודה רבה. אדוני היו"ר, גברתי השרה, ראש מינהל תרבות, חברי כנסת, אורחים. אהיה מאוד קצר. אנחנו כבר עם החקיקה הזאת עשינו דרך ארוכה של כמעט שנה, בעצם כבר יותר משנה. התחלנו בשבוע הספר העברי הקודם. עקרונות הבסיס שעמדו במהלך הזה, והם עדיין קיימים, זה בראש ובראשונה הבטחת גמול הולם והוגן ליוצרים, לא רק לסופרים. חברים, יש גם יוצרים אחרים, מתרגמים, עורכים, מגיהים ואנשים נוספים שעובדים בהוצאות לאור.

עידוד היצירה העברית במדינת ישראל, שמירה על מגוון ספרותי ותרבותי וכן שמירה על חנויות הספרים עצמאיות ועל מגוון של הוצאות לאור. העקרונות האלה נכונים לכל ארץ, ועל אחת כמה וכמה לארץ כמו ישראל, שהיא ארץ קטנה מאוד עם שוק קטן מאוד, והיא הארץ היחידה בעולם שבה יוצאים ספרים בעברית. אם אנחנו לא נדע לשמור על זה כאן, אף אחד אחר לא ישמור על זה במקומנו.

לצורך הבטחת העקרונות האלה, שאני חושב שעליהם לא צריכה להיות מחלוקת ואין מחלוקת, קבענו כמה מנגנונים. בראש ובראשונה איסור על בעלות צולבת של רשת חנויות ספרים והוצאת ספרים. עיקרון שני של מחיר קבוע כנהוג ברוב מדינות אירופה לתקופה מסוימת. ודבר שלישי-הבטחת תגמול למוציא לאור ובאמצעותו ליוצרים. באמצעות הבטחת התגמול למוציא לאור-הבטחת גמול ליוצרים.

עכשיו, מה שקרה, ופה צריך להדגיש את העניין, שבמהלך תהליך החקיקה, כפי שאמרה השרה, שני העקרונות האלה של איסור בעלות צולבת ושל מחיר קבוע ירדו מהצעת החוק כדי באמת לנסות להשיג הסכמה רחבה ולהביא למה שיהיה מקובל על כל הגורמים בענף. אלה היו ההבנות שלנו עם הגורמים השונים בענף. לצערי נמשכה ההתנגדות למרות שהדבר היחיד והמרכזי שנשאר בחוק הוא הבטחת תגמול ליוצרים.

אם רוצים, ובזה אני אסיים, לנהל עכשיו מעתה והלאה את המלחמה על עצם העיקרון של הבטחת גמול ליוצרים, בבקשה. אמרה ועדת השרים בראשות השר יוסי פלד את דברה גם על הבעלות הצולבת ועל נושאים נוספים. יוסי פלד בעצמו אמר שהבעיה העיקרית בעיניו בשוק הספרים זו הבעלות הצולבת. הוא החזיר את הנושא לדיון, לשמחתי אני חייב לציין. אני מקווה שבסופו של דבר כולנו נתעשת ונבין שכדי שנגיע למטרות שציינתי בהתחלה, צריך להסכים על המטרה המרכזית של החוק הנוכחי, והיא המטרה היחידה שנותרה בו - הבטחת הגמול ליוצרים. אם על זה רוצים לנהל מלחמה, אם על זה רוצים עכשיו למשוך את העניין, אנחנו לא ניתן לזה לקרות.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. יוסי נשרי, ראש עיריית קריית אונו.
יוסי נשרי
ברשותך, אדוני היו"ר, השרה, המנכ"לית. כשאני מסתכל על השלישייה פה, אני רואה אנשים שבאו מתחום החינוך ונמצאים בחינוך, ואי אפשר להתנתק מהנושא של עולם הספר. אנחנו בשלטון המקומי חושבים שיש מקום לשתף אותנו בכל ההליך של חקיקת החוק. יש לנו הרבה מאוד ניסיון בתוך הרשויות המקומיות. אנו חושבים שיכולים להתייעץ ולתת לנו אפשרות להביע את דעתנו באמצעות החוק. לפי המידע שיש לי עד היום זה לא נעשה ואין לנו נציג שיושב שמה.
השרה לימור לבנת
זו ועדת שרים. אין נציג לאף אחד.
היו"ר זבולון אורלב
רק אם זה יעבור טרומית תהיו שותפים.
יוסי נשרי
מאה אחוז. ניקח את זה בחשבון שתשתף אותנו. אנחנו מבקשים שגם בכתיבת החוק בסופו של יום, הנושא הזה יתוקצב בסעיף בתקציב כשורה ולא כחוק ההסדרים, שיפיל על הרשות המקומית את העול הכספי.
היו"ר זבולון אורלב
יש לי בשורה טובה. החוק הזה הוא לא חוק תקציבי. בבוא הזמן נדבר על זה. השלטון המקומי תמיד יוזמן. חבר הכנסת מסעוד גנאים.
מסעוד גנאים
אדוני היו"ר, כבוד השרה. אני לא ידעתי שהדיון הוא על חוק הספרים. אני לא יודע את הפרטים של החוק, אבל למרות זאת יש לי שתי הערות. הערה ראשונה – אסור ליצור רושם שיש פרדוקס בין הסופרים לבין הקוראים. אסור בשום פנים ואופן, לפי דעתי. שתיים – הערכתי לספרות אינה נמדדת בכסף. שלוש – אני הייתי מורה בבית ספר לפני שנה וחצי, ורוב הספרים שקניתי היו במבצעים. אפילו אתמול. יש מבצע לרגל שבוע הספר העברי וקניתי ספר ונתנו לי שניים במבצע. אז לנסות ולרסן את התוהו ובוהו – זה כן, בטח. אבל לעשות רושם כאילו שיש איזה פרדוקס , איזה ניגוד, איזו איבה בין האינטרס של הסופר ושל הקוראים, אסור לפי דעתי. אני חוזר ואומר, אינני מכיר את הפרטים של החוק.

מהניסיון שלי גם כמורה בבתי הספר שלנו, אני מדבר על בתי הספר התיכוניים. אני הייתי מורה להיסטוריה וניסיתי פעם לעודד את הקריאה שמה. אז הקדשתי עשר דקות ראשונות לתלמיד שקרא איזה ספר, תמצת, יש לו הערה, ונתתי לו חמש נקודות בהיסטוריה. אבל זה הכעיס את ההורים, את ההנהלה. הנהלת בית הספר עודדה אותי כמורה מצליח, לא כי עודדתי קריאה או גיליתי איזה סופר או משורר, אלא אם הספקתי להעביר את כל החומר של ההיסטוריה ואם התלמידים שלי הצליחו בבגרות. אז במצב כזה לא מעודדים ספרות ולא סופרים.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. אמיר אור, שהוא מייסד ועורך ראשי של "הליקון", עמותה לקידום השירה בישראל.
אמיר אור
תודה. ראשית כל, אני גם משורר וזה, אני צריך להגיד, הנידחים של היוצרים בספרות העברית. זו ספרות שנוצרת רק פה, ושלא כמו מוסיקה או תיאטרון שאפשר להראות גם במקום אחר, אלא אם כן מתרגמים אותה.

ראשית כל אני רוצה לברך גם את השרה לימור לבנת וגם את ניצן הורוביץ על המהלכים האלה, שהם מאוד חשובים. אני חושב שהמהלך של הספריות הציבוריות וההתקדמות שם זה חלק מהחינוך, שהוא בעצם התשתית לתרבות פה בארץ. זו תעודת הזהות שלנו כבעלי תרבות פה בארץ. בלי החינוך לא יהיה למי לכתוב.

לגבי החוק, אני חושב שמאוד קובע יו"ר הוועדה לחזון תרבות 2000 למעמד היוצר והיצירה. במסמך הדק הזה, אם תרצו, יש מחקר השוואתי בסיסי לשאלות ששאלתם. מצב היוצר והיצירה קשור לא רק למשרד התרבות, לא רק למשרד החינוך. יש מדיניות מיסוי ובהחלט יש לו פן תקציבי. המטרה הגדולה באמת צריכה להיות חוק תקציבי כמו חוק הקולנוע מפני שהדברים שקשורים לזה, זה גם המעמד הציבורי של היוצר והיצירה, אבל גם כל המערכת ההיקפית שמאפשרת אותו, שכוללת למשל מדיניות מיסוי של חברות שרוצות לתמוך בתרבות.

לא רק מיסוי של היוצר עצמו. של מע"מ, של כל הדברים האלה, שלהם בוודאי יש צד תקציבי. יש כמובן כל מיני עזרים של צמיחת תרבות, דרך הספריות, אבל יש גם אפשרויות נוספות. אני חושב שהדבר היחיד שיושם מהדו"ח הזה היו חממות תרבות בזמנו. יש דרכים נוספות שלא אפרט אותן כאן. אנחנו לא עושים את עבודת הוועדה והכנה של איזשהו חוק, אבל אני מזכיר את קיומו של המסמך הזה, שאפשר להיעזר בו כי כבר נעשתה בו עבודת מחקר די רחבה.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. ליעד שוהם.
ליעד שוהם
ישבתי ושמעתי את כל הדברים שנאמרו כאן, ואני חושב שכולכם מסכימים כאן על מטרה שהיא חשובה וזו תמיכה בסופרים. אני בטוח שכולם תומכים בזה ורוצים להגיע ליעד הזה שסופרים ישתכרו והיצירה תשגשג. השאלה היא איך באמת הדרך שבה מגיעים לדבר הזה. רציתי להגיד דבר אחד קטן. אני מבין שעוד לא החלטתם בוועדת השרים לאיזו דרך לפנות. ההחלטה עוד לא התגבשה עד הסוף. אני חושב שכקונספציה הרעיון שפותרים בעיה חברתית באמצעות גופים פרטיים היא דבר רע. כשפותרים בעיה חברתית באמצעות זה שקובעים חקיקה שחלה על גופים פרטיים היא דבר רע.
השרה לימור לבנת
סליחה שאני מפריעה לך, אבל יש אין סוף חקיקה שחלה על גופים פרטיים.
ליעד שוהם
אני חושב, וגם אתגר קרת דיבר על זה, שהמדינה היא זו שצריכה לפתור את הבעיה. דובר כאן על ביטול מע"מ. אפשר לדבר גם על הפחתה במס הכנסה. אין ספק שאלה דברים שהמדינה, כמי שרוצה לתמוך ביעדים האלה שהם יעדים חשובים, יכולה להכניס את היד לכיס באמצעות למשל הפחתת מס הכנסה. אין ספק שהכנסות של סופרים יעלו. אני לא בטוח שפנייה לשוק הפרטי והסדרת כל מיני דברים בשוק הפרטי היא דווקא הפתרון. זה מה שרציתי להגיד ואני מקווה שאולי תשקלו את הדברים.
היו"ר זבולון אורלב
בהחלט. לשם כך אנחנו מקיימים את הישיבה. לשמוע עמדות ולשמוע דעות. עודד מודן, מודן הוצאה לאור.
עודד מודן
אני מייצג, בעצם אני הבעלים של הוצאה שקיימת. אני במו"לות כבר 37 שנים, וממשיך הוצאה שנוסדה בשנת 1930. זו הייתה הוצאת לוין-אפשטיין. במשך הזמן הייתי שותף בזמורה-ביתן-מודן ופרשתי מידידיי, ובעצם אני מנהל את הוצאת מודן.

לנו יש בקטלוג 5,000 כותרים חיים היום. אנחנו לא האויבים של הסופרים, והסופרים לא האויבים שלנו. אנחנו חיים כמו משפחה. הסופרים שלנו, אם הם כותבים ספרים טובים שמצליחים, יש כאלה שלא מצליחים, הם נהנים, הם חיים. יש לנו עשרות סופרים שזו הכנסתם היחידה, והם חיים באושר וביושר בעיקר. אז שיהיה ברור. אנחנו בעד כל חוק שייטיב עם הסופרים. יתרה מזאת, הצעת החוק המחמירה ביותר כאילו כלפי המו"לים היא פחות ממה שעכשיו אנחנו משלמים לסופרים שלנו. לסופרים שלנו, כל מי שמוכר ספרים בסופו של דבר מקבל יותר מההצעה הזו. זה בדוק. אפשר במסגרת המחקרים גם לבדוק. זה הנכס העיקרי שלנו, ובעצם של כל הוצאה לאור זה הסופרים. אין לה שום דבר אחר. הוצאה שיש לה סופרים טובים, אז שזה יהיה ברור. אנחנו מסכימים לכל הצעה שתיטיב ותשמור על הסופרים, הן החדשים והן הוותיקים.

לגבי הבעלות האנכית, אגב לא בעלות צולבת, חשוב מאוד לשנן את זה. מאד נתלים בזה. יש בעלות אנכית חוקית ויש בעלות אנכית מעשית. ידיעות אחרונות ורשת סטימצקי היום זה בעלות סופר - אנכית שלא תבוא לשום ביטוי חוקי. אתה נכנס לחנות סטימצקי 80%-60% מהמלאי שם זה ספרי ידיעות אחרונות. אתה נכנס לנתב"ג, אתה מבקש בחנות היחידה ספר, ממליצים לך על שני ספרי ידיעות אחרונות לפחות. אז כל חקיקה שהיא תיצור ישר עיוותים חדשים. זה חשוב מאוד לדעת את זה. יגידו חבריי שלא חברים בצומת, שמוכרים יגידו לכם בדיוק איך מכירותיהם מול ידיעות אחרונות, בשבוע הספר האחרון זה היה דוגמה לזה. רק להגיד לכם, סטימצקי כתנאי להכניס ספרים למבצע, היא ביקשה וקיבלה גם מאיתנו 78.5% הנחה. מכל המו"לים. יאשרו זאת חבריי המו"לים.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. ירון סדן, יו"ר התאחדות ההוצאות.
ירון סדן
שלום. תודה על ההזמנה, ותודה למשרד התרבות ולמרכז הספר והספריות על חודש "ישראל קוראת" הנפלא שמארגנים במקביל לשבוע הספר כל החודש. כל הכבוד. תמשיכו עם זה. אנחנו מאוד שמחים על זה.

עודד צודק במאה אחוז. הבעיה היא לא רשת אחת. הבעיה היא הדואופול של שתי הרשתות. שתי הרשתות מכתיבות למו"לים את ההנחות. שתי הרשתות מעדיפות אחת מו"ל כזה, השנייה מו"ל אחר. בדיוק בזה צריך החוק לטפל בעדיפות. צריכה להיות תחרות חופשית ולא שלטון של דואופול בענף הספרים.

אתגר קרת צודק במאה אחוז שמחירי הספרים, המחירים הרשומים על הספרים, גבוהים מדי בארץ. אין לי ספק. המחירים הגבוהים מיועדים כדי לממן את המבצעים, את הספרים הנמכרים בחמישה עשר שקלים במקביל. אין לי ספק, אדוני היו"ר, שאם יחוקק חוק או יימצא פתרון אחר שמחירי ספרים לא ירדו לחמישה עשר שקלים, המחירים הנהוגים הקטלוגיים ירדו בטווח של 20%. אבל אנחנו לא יכולים לדעת בדיוק כמה. אין לי ספק שהם ירדו אם תהיה רגיעה בתחום המבצעים. יש לי גם תחושה, אגב, שהעת בשלה וכל הגורמים, כולל מנהלי הרשתות, רק מחכים שייתנו להם סולם לרדת מהעץ הגבוה, והיצרים שהשתלטו עליהם בתחרות ביניהם.

עוד היבט אחד בנושא המבצעים. בואו לא נשכח גם שזה לא רק עניין של כסף. וזה ללא ספק עניין של תמלוגים של סופרים שראויים לשכר מינימום כמו שראוי לשכר מינימום כל עובד במדינת ישראל. אבל זה לא רק זה. בגלל המבצעים האלה חופש הבחירה שלנו כקוראים נפגע. אם אנחנו נכנסים לחנות, אנחנו לא בוחרים את מה שאנו רוצים, ובל נשלה את עצמנו. אנחנו בוחרים מה שהמוכר מוכר לנו. ומה שהוא מוכר לנו זה מה שבמבצע, ומה שמנחים אותו למכור ברוב המקרים. אני רוצה לחזור ולומר שהמציאו כבר באירופה את הגלגל. בואו נסתכל, נלמד מהם, נתאים את מה שמתאים לנו. אני סומך שוועדת השרים והכנסת ימצאו את ההתאמות הדרושות למדינת ישראל ומשם נצא חזקים ומחוזקים. תודה רבה.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. אחרון הדוברים, הרצל חקק, שגם יקצה זמן ללילי פרי.
הרצל חקק
קודם כל חשוב לי כאן שכולנו כאן נקרא להגדרת תקציב התרבות, כי ברור שהתקציב הזעום של משרד התרבות הוא חלק ממצבם העגום של הספרים ומצב הסופר. יש כמה דרכים שבהן אפשר לשפר את המצב של הסופר ושל הספרות העברית. למשל, לדוגמה בנושא המהלך המוצלח של הספריות הציבוריות אפשר להגדיר רכישה של ספרות עברית בספריות ציבוריות. אפשר למשל להגדיל תמלוגים לשאילת ספרים בספריות ציבוריות. זה חלק מהפרנסה של סופרים.

אפשר להזכיר את העניין של הקלות במיסוי, כמו שהזכיר כאן אתגר קרת. להפחית מע"מ על ספרות מקור. אפשר לשלב סופרים בכל מיני עיסוקים, למשל בהרצאות בבתי ספר בעיירות פיתוח. למשל להקים להם לשכה משפטית שעוזרת להם למאבק על הוצאות הספרים מול המו"לים. אפשר למשל לדאוג לכך שכל ההוצאות שלהם בזמן הכתיבה יוכר להוצאות במס כחלק מההתחשבנות עם מס הכנסה. כי זמן הכתיבה שלהם כמעט לא נחשב בנושא הזה. בעבר, אני רוצה להזכיר, שהוזכרו הצעות להקים קרן פנסיה. חלק הזכירו אותה כאן. משום מה הדברים האלה נשארו כאילו כמו דבר שלא הובא בחשבון ולא דנו בו. צריך לחשוב על זה להקים קרן של חיסכון פנסיוני, קרן פנסיה וגם קרן לתמיכה בסופרים במצוקה, ואם יש בעיה בשינויים בחקיקה עם המו"לים, אולי אפשר לבקש מהם שיקציבו חלק מהרווחים שלהם לתמיכה בסופרים באמצעות משרד החינוך והתרבות. את הכול אפשר לעשות, אבל יש דרכים שבהן אפשר לעזור לסופרים.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. לילי פרי. דקה אחת.
לילי פרי
אני רוצה להתייחס למשפט מאוד חשוב שדיבר עליו עודד מודן. בעניין המשפחתיות שבין סופר להוצאה. זה נכון. זה אולי נכון, עודד, כשאתה ייסדת את ההוצאה. היום אנחנו משמשים כמניות בבתי ההשקעות של ההוצאות לאור. וביחס אל המשפט הנהדר הזה על משפחתיות. חברה מאוד טובה שלי, סופרת שזכתה גם בפרסים של משרד החינוך, מאושפזת היום בבית חולים, כי היא קיבלה לפני יומיים תביעה מבית המשפט המחוזי מטעם ההוצאה, שלשמחתי אני יכולה להסתכל פה לכולם בעיניים. אני רוצה לקרוא לכם פסקה אחת, שתי שורות. תובעת ההוצאה את הסופרת. היא אומדת את הרווח שנמנע ממנה בגין הפרת ההסכם. הסופרת לא סיימה את הספר,והיא תובעת 600 אלף ש"ח מהסופרת על זה שהיא לא זכתה להרוויח אותם.
עודד מודן
עשבים שוטים יש בכל מקום.
היו"ר זבולון אורלב
סליחה, סליחה. כבוד השרה, בבקשה.
השרה לימור לבנת
בגלל קוצר הזמן רק אתייחס לכמה נקודות שהועלו כאן. קודם כל הדברים של ירון סדן הם ממש מילים בסלע. אין שום ספק. אני אומרת את זה גם בהקשר לדברים שאמרו אתגר קרת ואחרים כאן. מחירי הספרים גבוהים מאוד, גבוהים מדי אצלנו היום. אבל מחירי הספרים גבוהים כל כך כי נועדו בדיוק לממן את ההנחות האלה של ארבעה במאה ושל שניים עם קופסת נס קפה או אחד עם קופסה של שוקולדים של מקס ברנר, שבשבוע הספר כאשר חזרתי הביתה עם הספרים מצאתי פתאום. או שבוע לפני שבוע הספר כשקניתי ספר חזרתי הביתה ומצאתי עצמי עם קופסת נס קפה, ולא הבנתי למה השקיות שלי כבדות כל כך. אז בדיוק לזה זה נועד.

אני רוצה לקנות ספר, לא מקס ברנר. כשאני רוצה שוקולד של מקס ברנר, אני הולכת לחנות וקונה מקס ברנר. אני רוצה לקנות ספר, ולא נס קפה. כשאני הולכת לסופר, אני קונה נס קפה. כשאני רוצה לקנות ספר, אני לא רוצה לקבל עוד שלושה, שאני בכלל לא מעוניינת בהם. במקום במאה שקל אני רוצה לקנות ספר בחמישים שקל או בארבעים וחמישה או בשישים שקל, ולא ספר במאה שקל או בשמונים ושמונה שקלים או בתשעים ושניים שקלים. וזה מאוד נכון, והדברים שירון אמר בעניין הזה הם מילים בסלע. ברגע שיבטיחו תגמול סביר לסופר ויגנו על זה, מחירי הספרים ירדו ומחירי הספרים לא יעלו, והדברים האלה הם נכונים.

אני אומרת כאן לליעד שוהם וגם לאתגר קרת שאמר את זה קודם. אנחנו לא פותרים בעיה חברתית, ליעד שוהם, על ידי התערבות כאן בחברות פרטיות. אמר לך כבר יו"ר הוועדה שחלקה של הכנסת ולמעשה חוקי המדינה נוגעים כל הזמן במגזר הפרטי. אנחנו לא פותרים בעיה חברתית. אנחנו פותרים כאן בעיה של תחרות לא הוגנת. זאת הבעיה! הבעיה היא לא חברתית. אנחנו לא מתעסקים בכלל בעניין הזה של בעיה חברתית. הבעיה היא של תחרות לא הוגנת, ולמעשה בשוק הספרים מדובר פה בדואופול. קודם היה מונופול, וטוב שנכנס עוד גוף, ולכן הוא הפך ממונופול לדואופול. וכאן למעשה לב הבעיה ושורש הבעיה.

אנחנו הגדלנו את הסיוע לאומנים במצוקה. היה חצי מיליון שקל. אנחנו במיליון שקל היום. אנחנו עובדים יחד עם מפעל הפיס בקרן של מיליון שקל לאומנים במצוקה.

דבר אחרון. מועצת הספריות הציבוריות שלא הייתה פעילה. חידשתי את פעילותה. עומד בראשה החל מלפני כחודש פרופסור אורציון ברתנא, שהוא גם פרופסור לספרות ומשורר וכד'. והוא למעשה יחד עם המועצה החדשה יוכלו לקחת בחשבון גם רעיונות כאלה ואחרים, כפי שאתם הצעתם אותם קודם.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. אני רוצה לסכם.

הוועדה שמעה בתשומת לב רבה הערות והצעות שונות, הן של חברי כנסת והן של סופרים והן של בעלי תפקידים אחרים בתחום הספרות, בתחום הספרים והסופרים בישראל, ותעמיק את הדיון בהצעות אלה לאחר שוועדת השרים, אני מקווה, תחליט להעביר בקריאה טרומית את החוק ונוכל לקיים דיון ממצה עם זכות דיבור ארוכה לכל אחד, וכל מי שירצה יוכל לבוא לידי ביטוי, כך שהדברים האלה ישמשו אותנו לראשי פרקים לצורך הדיון.

הוועדה פונה באמצעות השרה ומבקשת מוועדת השרים גם אם יהיו חילוקי דעות כאלו או אחרים, או יהיו הערות כאלה או אחרות על החוק, להעביר אותו בקריאה טרומית, ולאפשר דיון ציבורי שקוף, פתוח ובהשתתפות כל הגורמים הרלוונטיים לתחום הספרים והספרות בישראל.
השרה לימור לבנת
אני מציעה שהוועדה תפנה בעניין הזה ליושב ראש הוועדה ולכל השרים חברי הוועדה.
היו"ר זבולון אורלב
אני מקבל את התיקון. הוועדה פונה לחברי ועדת השרים ולשרת התרבות, בכל זאת יש לכם מעמד מיוחד. בהחלט אני מקבל את התיקון הזה. וליו"ר ועדת השרים ולחברי ועדת השרים כדי להעביר בטרומי את החוק הזה. המטרה היא לאפשר את הדיון הציבורי הפתוח, ולא הסגור כרגע.

בעינינו, תחום הספרות הוא לא שוק. אין עוסקים במוצר צריכה. אנחנו עוסקים בתרבות, ובנושא תרבות למחוקק, גם ברמת הממשלה וגם ברמת הכנסת, יש הרבה מה לומר בתור מי שנבחרו לייצג את האינטרס הציבורי. מאחר שאנחנו סבורים שהיום קיימת בעיה בתחום הזה. לכן אנחנו שוקלים ובודקים את הדרך האפשרית על מנת להגדיל תורה ולהאדירה בתחום הספרים.

הוועדה מברכת את השרה ואת המשרד על המיזם החדש של "ישראל קוראת" – חודש הקריאה והספרות, וגם רשמה לפניה את הנתונים המבורכים בעלייה במספר הקוראים בספריות הציבוריות והמשתתפים באירועי התרבות.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00

קוד המקור של הנתונים