הכנסת השמונה עשרה

PAGE
20
ועדת החינוך
14.6.2010


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 230

מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט

שהתקיימה ביום שני ב' בתמוז התש"ע (14 ביוני 2010) בשעה 12:00

החינוך הממ"ד בת"א-יפו (גן ממ"ד ברמת אביב, בי"ס ממ"ד ביפו).

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

אברהם ליפשיץ – מנהל מנהל החינוך הדתי, משרד החינוך

דלית שטאובר – מנהלת מחוז תל-אביב, משרד החינוך

אסתר אורנבוך – מחמ"ד מחוז תל-אביב, משרד החינוך

דפנה לב – מנהלת מנהל החינוך, התרבות והספורט, עיריית תל-אביב-יפו

דרור לוטן – סגן מנהל מִנהל החינוך, התרבות והספורט, עיריית תל-אביב-יפו

דליה רוט – הסתדרות המורים

יובל אלפרט – ראש גרעין חברתי יפו

משה אליהו – גרעין חברתי יפו, ראש ועד יפו ג'

ערן יונגר – נציג הורי הגן ברמת אביב

אביתר שאקי – נציג ההורים, גן ממ"ד, רמת אביב

יעקב רפאלוב – נציג הורים, בית ספר "דיזנגוף", יפו

מארק רבין – פעיל חינוך, קריית שלום

איתי גרנק – מנהל גרעין יפו

יהודית גידלי

שרון רפאלי
החינוך הממ"ד בת"א-יפו (גן ממ"ד ברמת אביב, בי"ס ממ"ד ביפו)

צהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט בעניין החינוך הממ"ד בת"א-יפו. ננהל את הדיון בפרוצדורה של דיון מהיר. קיבלתי פניות של הורים שמעוניינים בחינוך ממלכתי-דתי באזור רמת אביב, ובשנה שעברה בסיוע פעיל ומבורך של העירייה, נפתח גן. לצערנו, השנה, כפי שהתוודענו, יש בעיה בקיום הגן הזה בגלל מיקומו. כמו כן יש גם רצון להקים בית ספר ממלכתי דתי ביפו בטענה שיש מספיק תלמידים, וזה לא על חשבון בתי ספר ממלכתיים-דתיים אחרים.

האמת היא שמאחר שאני מכיר את הגברת דפנה לב כמה ימים- -

כן, "כימים אחדים".

- - אמרתי שדווקא אחרי הנאום של ראש העיר שדיבר בשבח החינוך הרשמי ובשבח החינוך הציוני הייתה הרגשה שהחינוך הציוני דתי יקבל רוח גבית חזקה בעיריית תל-אביב ובעיר תל-אביב. אני מוכרח לומר גם שהואיל ובתוך עמי אני יושב אז יש פוטנציאל גדול של תנועת משפחות צעירות של הציונות הדתית שיכולות לחזור לתל אביב ולהחיות אותה מחדש. לכן העניין הזה ראוי לדיון.

אני גם מנהל דיונים ונמצא פחות או יותר בראש אחד עם שר החינוך כדי לחזק בכלל את החינוך הרשמי מול החינוך הפרטי. הניסיון הוכיח שבכל פעם שנכשלנו בחיזוק החינוך הרשמי התוצאה הייתה התחזקות החינוך המוכר שאינו רשמי. אין ואקום – זה "או-או", צריך לבחור. לכן אחרי שגם אני פניתי וכתבתי וראיתי שזה לא עוזר החלטתי לקיים ישיבה גם אם זה בפרוצדורה של דיון מהיר. אני מודה לכולם שהגיעו, בראש ובראשונה לדלית שטאובר שחונכת את הופעותיה בפני ועדת החינוך והתרבות. אנחנו מקדמים אותך בברכה ומאחלים לך הצלחה רבה מכל הלב. אנחנו יודעים שאת זקוקה מאוד להצלחה והאתגרים הם לא פשוטים. הגיעה גם דפנה לב, לשעבר מנהלת מחוז המרכז במשרד החינוך והתרבות. אז זה היה "חינוך ותרבות", לא רק "חינוך". יחד עם אסתר אורבוך המחמ"דית של המחוז, ואני מבין שצריך להצטרף אלינו גם אברהם ליפשיץ, ראש מנהל החינוך הדתי.


אני מציע שניתן לנוגעים בדבר לדבר בקצרה – הם לא יודעים כמה אני יודע לקצר אותם. לאחר מכן תדבר העירייה ולאחר מכן משרד החינוך.


נתחיל עם רמת אביב. ערן, בבקשה.

אני גר ברמת אביב, נולדתי ברמת אביב והתחנכתי בחינוך הממלכתי-דתי, בגני הילדים הממלכתיים-דתיים שהיו בתקופתי ובבית-ספר "אלומות". כשהילדים שלי הגיעו לגיל החינוך נוכחתי לדעת שאין לנו היום גן ממלכתי-דתי ברמת אביב בשנים האחרונות.

גן חובה או טרום חובה?

גן טרום-טרום חובה וגן טרום חובה, זאת אומרת לגילאי 4-3. אני אדבר על הצורך שלנו, על המענה שניתן, הבעיה שנוצרה והצעת פתרון. פנינו לעיריית תל-אביב, ועיריית תל-אביב ובראשה דפנה לב שיתפה פעולה ועזרה בצורה בלתי רגילה. פנינו בנובמר 2008, ובמאי 2009 קיבלנו מתחם של גן שהיה בעבר גן טרום-טרום ממלכתי שנמצא בנווה-אביבים, כלומר במרכז רמת אביב, כך שזה התאים מאוד כי זה גן אזורי שמרכז את כל הילדים שרוצים חינוך ממלכתי-דתי ברמת אביב. התחיל מאבק של הורים מהציבור הממלכתי בטענה שזה בא על חשבונם. אני לא אכנס פה לציטוטים, אבל עיריית תל-אביב לקחה מאתנו ונתנה לאוכלוסייה שמשתלטת על שכונתנו. גם אצא מנקודת הנחה שכולנו סובלניים אין מנוס מהכרה שעיריית תל-אביב הולכת להפוך - - -

ערן, אני לא הזמנתי את הציבור הממלכתי, אז אל תתייחס אליו.

הבנתי. בסופו של דבר אנחנו נותרנו השנה עם גן ממלכתי-דתי פעיל עם 25 ילדים שפעל בתש"ע ופועל עדיין בצורה משמחת ונפלאה.

בתחילת השנה, בנובמבר, הודיעו לנו מעיריית תל-אביב שהגן עומד לעבור מנווה אביבים לחלק הדרומי של השכונה, לרמת אביב הירוקה. המשמעות היא פגיעה מאוד קשה בגן כיוון שברגע שמעבירים גן שלושה קילומטר דרומה לא מאפשרים להורים להסיע. יוצרים מצב שרוב ההורים מרוכזים בחלק הצפוני של השכונה, ומעבירים את זה שלושה קילומטר דרומה. זאת הייתה פגיעה ראשונה.

אנחנו מחינו בתוקף, ביקשנו לא להעביר את הגן, אמרנו שהורים גם לא ירשמו לגן כי הם מפחדים שהגן לא יוקם, הם לא ראו גן בעיניים; ושנית זה רחוק מכל ההורים, אין אפילו הורה אחד שגר בסמוך. העירייה התעקשה לבנות את הגן בבית-ספר "אלומות" ולרכז את כל הדתיים בתוך המתחם הדתי, ובכך לפתור את הבעיות בשכונה. באפריל נודע לנו שהגן לא יוקם גם בבית-ספר "אלומות". אחרי שנודע לנו שהוא לא יוקם גם שם, פנינו נציגי ההורים להתעדכנות. אני מצטט את מכתבה של נציגת ההורים: "שוחחתי עם הגברת אורנה אבידן באפריל, ונמסר לי שהגן לא ייבנה ולא יהיה פתרון לילדים. צר לי על כך באופן אישי" – זאת אמא שמגדירה את עצמה לא דתייה, ושואלת שאלה כזאת: "למה אומרת לי בעלת תפקיד בעיריית תל-אביב שאני חילונית ולחילונים יש פתרון? למה תימנע ממני הזכות לזכות בחינוך שבחרתי בבתי? מה פשר הכוחנות והפטרונות הזאת של העירייה להפריד אותנו זה מזה? אני מצפה להגנה על זכויות המיעוט".

המשפטים האלה מייצגים בקצרה את התחושה הקשה של כולנו. יש לנו גן, יש 35 ילדים – יש פה רשימות מצורפות ואפשר לבדוק אותן. מתוכם 20 ילדים בגיל 4, 15 ילדים בגיל 3, והתשובה שאנחנו מקבלים היא כזאת: לגילאי 4 יש פתרון בבית-ספר "אלומות" – תשלחו לבית ספר "אלומות". תכניסו את הילדים לחטיבה צעירה, זאת אומרת את ילדי גיל 4 תכניסו לגן חובה עם ילדי כיתה א', ותפתרו בזה את הבעיה שלכם. כל אחד מבין שזה פתרון של בדיעבד שבדיעבד – להכניס ילדי גיל 4 עם כיתה א' ולהסיע לדרום השכונה. לילדי גיל 3 "אנחנו לא מחויבים". זאת אומרת שלילדי גיל 3 אין פתרון. מה בעצם קרה?

מה הצעת הפתרון שלך?

אני מסיים במשפט ונותן הצעת פתרון.

יש גן עובד לגילאי 4-3, מוציאים את הילדים משם, מכניסים גן ממלכתי לגילאי 3 בלבד ואומרים לנו שלגילאי 3 לא מחויבים - -

מה הצעת הפתרון שלך?

הצעת הפתרון היא פשוטה, וזה חייב להיות בבסיס הדברים, הרי אין פה התנצחות, אלא רצון לפתרון משותף. ראשית שעיריית תל-אביב תכיר בכך שהיא צריכה לתת מענה לילדים שרוצים חינוך ממלכתי-דתי. זה ליבת הפתרון. אם ראש העיר היה אומר שזאת אחריותו, ושזה גן קיים ופעיל שהוא רוצה להמשיך אותו, הוא היה מוצא פתרון. לי יש הצעות פתרון, אני בטוח שיש לכם הצעות טובות יותר. למשל מצפון לבית-ספר "ארזים" יש שטח שבתב"ע שלו הוא שטח מבנה חינוך ציבור, ויש שם שלושה גנים ממלכתיים. זה שטח גדול. בשטח הזה אפשר לבנות מבנה יביל, אם באמת ראש העיר רואה בזה אחריותו. דוגמה אחרת – ברחוב יהודה הנשיא יש שטח - -

לא התכוונתי שתיכנס לשמות של רחובות, הוועדה לא תעסוק בשאלה אם זה ברחוב א' או ב'. זה לא תפקידנו. תודה רבה.


יש עוד מישהו מההורים שרוצה להתייחס לסוגיית החינוך בגיל הרך בצפון תל-אביב?

אני רוצה להדגיש שבפתרון הזה שהעירייה נתנה להעביר גן לא קיים למקום אחר – ואנחנו יודעים שעירייה יכולה להגיד ב-1 בספטמבר, לא הספקנו, לא עשינו – אין הורה אחד נורמלי שירצה לרשום ילד לגן לא קיים. בפועל הורים דתיים רשמו לגנים חילוניים, והיום העירייה אומרת שאין מספיק רישום. אז שמו אותנו ככה, ואנחנו נמצאים עכשיו בלי שום פתרון כשחלק היו חייבים למצוא פתרון במקום לא דתי.

יש הורים שנדחקו לגני חב"ד.

איך נעשה, שתי הבעיות יחד או בעיה-בעיה?

בעיה-בעיה.

עיריית תל-אביב. דפנה לב, בבקשה.

ראשית אני רוצה להדגיש באופן חד משמעי שאנחנו מקבלים את כל הורי הממלכתי-דתי ומחזקים מאוד את החינוך הציבורי, ממש ברוח הדברים שאמרת, ומשתדלים לתת פתרונות.

מונחת לפניך רשימה שההורים הגישו. גם אם אתה לא מבין את המשמעות של האותיות, אתה הרי יודע שהאותיות אלה גנים ממלכתיים. אלה הם הגנים שהתבקשו על-ידי ההורים. רובם קיבלו את הגנים שהם ביקשו- -

הם אומרים שההורים ביקשו את הגנים הלא דתיים כיוון שהעברתם- -

אני לא יודעת אם זה לא דתיים. כתוב כאן "ממ"ד" על חלק גדול מהם. אבל אני אומרת שוב, קודם כול לגבי הרשימה, אבל אני אחזור לרשימה בסוף. לרמת אביב לא חוזרת רק אוכלוסייה דתית, חוזרת גם אוכלוסייה ממלכתית צעירה שעולה במספרה כרגע פי כמה מהאוכלוסייה הדתית. הגן שניתן בשנה שעברה לקבוצה הזאת הוא גן שנגזר מתוך מתחם של בית ספר ממלכתי, כשכל ההוויה מסביב היא בית-ספר ממלכתי. צמוד לזה יש מבנה של בני עקיבא. האפשרות שלנו לתת את הגן בשנה שעברה הייתה מכיוון שהרישום הוכיח שיש לי מקום שאני יכולה לכנס את הילדים וגם לשלוח ילדים בני 3 שגרים מול בית הספר לרחבי רמת אביב, רחמנא ליצלן, שזה לא שלושה קילומטר, אלא במקרה המקסימלי זה 1.5 קילומטר, ויושב לידי דרור לוטן שהוא מנהל הפיתוח של עיריית תל-אביב.


השנה על אף העובדה שמילאתי את הגן הזה בילדים בני 3 יש לי עדיין כ-30 ילדים במגזר הממלכתי שאין עבורם תשובה, והם קיבלו בדיוק אותה תשובה שקיבלו כאן חמישה ילדים בני 3 מהמגזר הממלכתי-דתי. ברמת אביב אין לנו מחויבות לכיתות גן, ועל אף העובדה שחטיבה צעירה מיועדת לגילאים 6-5 אפשרנו החלטנו יחד עם משרד החינוך לאפשר השנה כניסה של גילאי 4 בגלל המצוקה. ממילא חלק מההורים רצו להיות איתם, והיו שם – אתה מכיר את המגזר הזה לא פחות טוב ממני. על אף רצוננו ואף על פי שפתחנו גן לפחות 6-5 משפחות הלכו לבית ספר "אלומות" בגיל 4. תכף אני אתן הצעת פתרון.


עיריית תל-אביב מכירה בכך שהאוכלוסייה הציונית הדתית נכנסת לצפון העיר, ואין לנו מספיק גנים בעבורם. עכשיו אנחנו בתהליכים מוגברים שכסף כבר יש, ותכנון מתחיל על קרקע חומה, קרקע שמיועדת למבני חינוך. ברחוב יהודה הנשיא שהוזכר כאן מתכננים שתי כיתות גן, שלפחות אחת מהן תהיה באופן מובהק לציבור הממלכתי-דתי. זה בתוך נווה אביבים, לא שלחנו אותם לגלות. תהליכי בנייה הם תהליכי בנייה. דרור לוטן עוסק עכשיו גם בנושא האישורים והתכנון וכל מה שכרוך בחלק הבירוקרטי של העניין. אנחנו מאוד מקווים שבתשע"ב יהיה לנו גן ממלכתי-דתי שם.

לפי הרשימות המונחות לפניי, יש כרגע חמישה ילדים בני 3 צעירים, כלומר ילידי הקיץ ואילך, שאין לי עבורם שיבוץ. יש עוד שלושה-ארבעה הורים שבכלל לא רשומים אצלנו ונמצאים פה ברשימה, אבל נניח שהם היו באים להירשם במהלך הקיץ. אנחנו סיימנו את השיבוץ, אנחנו מוציאים היום את ההודעות להורים אחרי כל ועדות הערר ואחרי כל הטיפולים שעשינו. כרגע אין לנו יותר מקום. הגנים, לשמחתנו ולשמחתך, מלאים עד אפס מקום. מספר הילדים בגנים הממלכתיים-דתיים במרכז העיר נע בין 33 ל-35 ילדים. בצפון יש לנו גן בהדר יוסף – מלא עד אפס מקום. אין לי כרגע מקום עבורם. בגלל מצוקת ההורים אני מוכנה להכניס לבית-ספר "אלומות" עוד סייעת ולעשות קבוצה קטנה של 6-5 ילדים שישבו בבית-ספר "אלומות" בשנה הזאת עד שייבנה הגן ביהודה הנשיא. זאת ההתחייבות שלנו, אנחנו כרגע פועלים בזה.

תודה רבה. משרד החינוך, בבקשה.

אני אוסיף ואומר שיש 60 אלף תושבים ברמת אביב, וזה לבד מתוכנית ל' ומתל-ברוך. לא יעלה על הדעת שיהיה גן אחד בתוך בית-ספר "אלומות". כל כך שמחנו השנה שנפתח גן- -

בעזרתה של דפנה לב.

בשיתוף פעולה הדוק עם דפנה לב, ברצונה ובהסכמתה. אנחנו מרגישים מאוד קשה. זה עוד לא קרה – יש ילדים, יש גן, הכול מסודר, יש גננת שהתאמנו – וגם כאן, דפנה, אנחנו - - - מתאימים לצוות מורים לא דתי- - -

אין לי ברירה. אם הייתה לי ברירה כמו שהייתה לי בשנה שעברה הייתם מקבלים אותו דבר.

- - הכול התאים, הגן לתפארת, ביקרנו שם, ופשוט לא ייאמן- -

העירייה אומרת שאין מבנה, מה את עונה על זה?

לגן הזה נכנסו ילדים בגילאי 3- -

נכון. וכל הילדים מגיל 4 ומעלה בכל האזור מממלכתי ומממלכתי-דתי – כולם קיבלו מענה סביר בהתאם ליכולת.

מאוד קשה לנו לתת מענה להורים, הם באים אלינו.

גם לי קשה, אז מה? הוא אזרח של עיריית תל-אביב. לא פחות קשה לי ממה שלך.

ההורים אכן רשמו את עצמם לחינוך הממלכתי כדי להבטיח לעצמם מקום כי הם נשארו בלי גן. אבל יש הורים שרוצים ממלכתי-דתי. לצערנו, חלק הלכו לחינוך הלא רשמי – חב"ד ברמת אביב לא מוכן להצטרף חינוך המוכר שאינו רשמי, וחבל, איבדנו קבוצה שהלכה לחינוך - - -

מנהלת המחוז, בבקשה.

אנחנו יודעים שמה שאמרה כאן נציגת עיריית תל-אביב זה צודק, וזה צודק. פה יש צורך, אבל אין מבנה- -

גם את צודקת.

אני יודעת שמה שעיריית תל-אביב אומרת אלה דברים שהיא תמיד מתכוונת אליהם.אם היא אומרת שיהיה גן בשנה הבאה, יהיה גן בשנה הבא. אני מבינה שזה פתרון זמני שהוא מאוד כואב לאוכלוסייה הזאת. לשמחתנו, העיר היא בגידול דמוגרפי, ויש שפע של הילדים, וזה יוצר קשיים לכל הגילאים בהקשר הזה.

אני שייך לתקופה שבה עוד נאבקנו על הצורך להקים גני ילדים ובתי ספר ממלכתיים-דתיים כשההורים רצו חינוך ממלכתי-דתי ולא היה ניתן פתרון. אני מדבר על התקופה שעד המהפך ב-77'. אז לראשונה התמנה גם שר החינוך זבולון המר, שאני לא רוצה להגיד שהוא ממלכתי-דתי – הוא ממלכתי וממלכתי-דתי. היו אז מקומות שבהם למדנו גם באוהלים. כלומר היינו נחושים, אמרנו, פה יקום גן. המקרה האחרון היה בבית-ספר "אוולינה דה-רוטשילד" בירושלים.

דפנה, אני כל כך מבין אותך, ומצד שני קשה לי מאוד לקבל כאזרח במדינה הזאת – כשאני רואה מה עושים למען הבדואים, ומה עושים למעל ילדי הזרים וכדומה – שבעיר ואם בישראל, כמו בתל-אביב, שראויה לכל שבח על מערכת החינוך שלה בראשותך, יש לך הרבה זכויות בעניין הזה – הורים לא יכולים לממש את הזכות האלמנטרית שלהם לבחור את מגמת החינוך בגיל 3.

יש להם זכות מלאה, הרשימה לפניך.

לא מופרך.

הרשימה לפניך עם כל הרשימה שהגישו ההורים. זה מופרך- -

אני רוצה גם שתשים לב לטבלה למעלה: זאת טבלה שמראה שמתשס"ח ועד היום הולך וגדל מספר התלמידים, עולה מספר כיתות הגן, ואנחנו עושים את זה בשמחה- -

מאה אחוז.

- - אבל במקום הזה אנחנו במצוקה.

דפנה, הרי שיבחתי את מערכת החינוך בראשותך.

אנחנו במצוקה זמנית במקום, ואנחנו הולכים לבנות.

למה אי אפשר לשים מבנה יביל?

דרור לוטן יסביר.

הרי אני יכול לתת לך את כל הפתרונות שנותנים במדינת ישראל.

דפנה, מאחר שאני מכירך כבר כמה ימים ועברנו כמה משברים, השאלה היא מה הערך המוביל, מה הערך המקודש יותר; האם הערך המקודש יותר הוא שהורים יוכלו ללמוד במגמה שהם רוצים גם אם התנאים שלהם יהיו מאוד קשים, כולל שכירת דירה, או שהערך המוביל יהיה הדברים הפיזיים וכדומה. בעיניי, הערך המוביל חייב להיות מילוי הזכויות של ההורים ללמוד במגמת החינוך שהם רוצים בה.

יש לי מענה בעבורם. אמרתי שאני מוכנה להוסיף סייג. יש לי מקום ב"אלומות", כי בינתיים הגן שם לא מלא. אני יכולה להוסיף את כל הילדים- -

אבל "אלומות" זה לא המקום. תני לסגן שלך לדבר. למה אי אפשר להקים מבנה יביל במרכז?

מאחר שהליכי הרישוי במדינת ישראל לא מאפשרים להקים גן בשלושה חודשים, כי רישוי של מבנה יביל כמוהו כבניין לכל דבר ועניין.

אני ממש חולק עליך. לו מדינת ישראל הייתה מתנהגת כמו שאתה אומר שנת הלימודים לא הייתה נפתחת ב-1 בספטמבר כי עומדים להציב כ-300 מבנים יבילים שעדיין הרשויות המקומיות לא יודעות איפה הם.

אני לא רוצה להגיב על מה שקורה ברשויות אחרות; בעיריית תל-אביב-יפו רישוי של מבנה יעיל הוא מבנה לכל דבר ועניין – התהליך יכול לקחת 8-6 חודשים רק התהליך של - - -

אתם רוצים לדחות אותם להקים אוהל? מה אתם רוצים לעשות?

לא, אותו מקום שהאדון דיבר עליו להקמת המבנה- -

אני לא יודע איזה מקום. אגב, לדעתי, הוא עשה שגיאת חייו שהוא מתחיל לתת לכם פתרונות של רחובות. הוא לא צריך לתת פתרון.

יש לנו פתרון.

לכן לא צריך לתת פתרון. אתם יודעים איפה, אתם מכירים את החוקים, אתם יודעים איפה בדיוק יש שטח חום, שטח ירוק – אתם צריכים לתת את הפתרון. הוא ברוב טובו התנדב להגיד לכם.

אנחנו מקדמים הקמת גן.

אני מברך על זה. אבל לשנה אחת – מדוע אי אפשר?

לשנה אחת נשארו חמישה ילדים ללא מענה, שאני מוכנה לתת להם מענה במרחק של 1.5 קילומטר מבית האנשים האלה. אנשים יעשו את השיקול בין הליכה של קילומטר וחצי – ואפילו להגיע איתנו להסדרי הסעות מסוימות – לבין להקים אוהל. בבקשה, אם זה הפתרון, זה הפתרון.

איך אני חי עם זה בשלום? אני מרגיש שאני חוזר לשנות ה-70- -

אני ממש מסרבת לקבל את האמירה הזאת מפני שהעיר מקבלת באהבה את כל האנשים שרוצים לגור בה, והם רבים מאוד עכשיו.

דפנה, כשלמדתי פיסיקה, למדתי ששרשרת שכל החוליות שלה הן מפלדה הכי חזקה בעולם, אבל יש חוליה אחת שהיא מקרטון – עוצמת השרשרת היא כעוצמת החוליה מהקרטון.

אין פה שום דבר מקרטון.

כלומר את יכולה שיהיו לך 100 חוליות חזקות מאוד – ויש לך; אבל תקלה אחת כזאת היא מאוד בעייתית. היא פוגעת מערך שבעינינו- -

אנחנו מדברים פה על חמישה ילדים- -

- - אולי מכיוון שהציבור הדתי-לאומי הוא מיעוט. אבל זה ערך כמעט מקודש שהורים יכולים לממש את זכותם בפתרון אופטימלי.

אני לא מונעת את זה מהם, ואני מאפשרת להם לעשות דבר שאני מאוד לא אוהבת, ואסתר אורנבוך יודעת את זה: אל"ף, להיכנס למקום שבו צריכים להיות ילדים בוגרים יותר, ובי"ת – שלושה גילאים שזה אחד הדברים שברמה הפדגוגית אני ממש מתנגדת להם. לכל הדברים האלה אני מוכנה ללכת איתם השנה עד שיהיה המבנה המתאים. הם גם צריכים לשתף פעולה, אי אפשר רק לבקש את מה שרוצים, יש גם מה שיכולים. זאת דעתי.

תודה. דליה רוט, אחראית על גננות בהסתדרות המורים הדתיים.

שלום לכולם. הבעיה שפספסנו קצת היא שזה לא רק חמישה ילדים שאותם ציינת. ישבו פה הורים שאמרו שבגלל חוסר הידיעה מה יעלה בגורל ילדיהם הם רשמו ילדים דתיים שזכאים בחוק לקבל חינוך ממלכתי-דתי, למסגרות של ממלכתי.

סליחה, אני חייבת להגיב- -

דפנה, אני חייב להגן עליה. זה הסתדרות המורים.

אבל זכויות חוק אין פה, יש פה- - -

דפנה, את תקבלי רשות דיבור.

קודם כול צריך לבדוק כמה ילדי ממ"ד נרשמו לגני ממלכתי ולראות אם כשאנחנו מצרפים את כל המספרים האלה אפשר לבנות קבוצת גן נוספת ולמצוא לה איזשהו פתרון. כי הילדים האלה תחת הכותרת "ממלכתי" לא יקבלו את מה שהם צריכים. בממ"ד אנחנו מחויבים לתת מסגרת ייחודית משלה. המסגרת הממלכתית לא נותנת מענה.

העיר תל-אביב ברמת אביב מחויבת, על-פי חוק, רק מגיל 5, ומגיל 5 יש לכולם פתרון של ממלכתי דתי. העיר עושה ברצון טוב וקולטת גם בני 4 וגם בני 3 ומוכנה ללכת לקראת הקבוצה הזאת ולקלוט גם בני 3. אז לא לדבר איתי על חוק, כי זה באמת מקומם.

זה לזכותכם ייאמר.

יפה, זה המצב.

רבותיי, אני אסכם בסוף.

אנחנו נעבור לנקודה השנייה – הקמת ממ"ד ביפו. רשות הדיבור לנציג הוועדים משה אליהו.

ראשית אני רוצה להודות לדפנה. השבוע היינו אצלה בפגישה חיובית. היא הבטיחה לנו שבשנה הבאה יהיה לנו בית ספר ממלכתי-דתי.

שנה הבאה זה תשע"א?

לא, תשע"ב.

יש עלינו לחץ גדול של ההורים; הם לא מוכנים לשמוע את זה בכלל, יש לנו בעיה גדולה. בתקופה הזאת חיפשתי מקום בעירוני ז', והם מוכנים לתת לנו שם מבנה. בעלות של כ-50 אלף שקל אפשר לשפץ אותו ואפשר לפתוח את המקום הזה אפילו השנה.

תודה רבה, מר אליהו.


הרב יובל אלפרט, בבקשה.

אני מצטרף לתודה גם על הפגישה וגם על הסיוע בעניין הגנים. בשם כל ההורים והוועדים אנחנו רוצים להודות גם על הגן בלב יפו וגם על הגן ביפו ג'.

הוספנו ממש בשבועות האחרונים.

מאה אחוז.

זאת הייתה ממש הצלה גדולה.

אמרתי לך, יש לך הרבה חוליות רציניות מאוד.

תודה גם על ההבטחה לשנה הבאה, ובאמת, יש צפי להמשך כי הגנים מלאים, כמו שאת יודעת. זאת אומרת הצפי הוא ברור. ביפו יש אוכלוסייה של 30 אלף יהודים שרובם מסורתיים, והם רוצים חינוך ממלכתי-דתי. לכן יושב פה הנציג של כל ועדי השכונות. הוא מייצג פה ארבע שכונות.

יש לנו בית ספר. אני מקווה שיחזירו לנו אותו- - -

הבקשה שלנו היא לראות מה אפשר לעשות לגבי השנה הקרובה. יש פה רשימה של 30 ילדים שרוצים, וזה עוד לפני הציבור האתיופי שאנחנו יודעים שמעוניין גם הוא. אם הם יתחילו במקום אחר המשמעות היא שהם יתחילו בממלכתי-דתי מחוץ ליפו או ב"מוכר שאינו רשמי". ואז הם יישארו שם. זאת הבקשה שלנו.

עוד מישהו רוצה להתבטא בעניין בית הספר ביפו?

אני נציג ההורים בבית-הספר הממלכתי-דתי "דיזנגוף" בקריית שלום. אני גר בתל-כביר, ובקריית שלום יש תושבים מסורתיים וגם בתל-כביר. יש בית ספר אחד שנותן מענה, ויש הרבה ילדים שיוצאים לבתי-ספר אחרים שלא שייכים למשרד החינוך ולא לעיריית תל-אביב, ויש זרמים אחרים שלוקחים אותם.

אתה מתכוון לחינוך החרדי.

כן. כנציג ממשפחה מסורתי אם עיריית תל-אביב הייתה נותנת מענה גם באזור שלנו, בדרום תל-אביב, לבתי-ספר ממלכתיים-דתיים, אז הייתה היענות גדולה יותר לילדים האלה שלא יגיעו לחינוך החרדי ויגיעו לבית-הספר הממלכתי-דתי. זה חשוב מאוד כי גם מתוך היכרות אישית שלי לפעמים יש קונפליקטים כאלה בין הורים לבין ילדים שמקבלים חינוך מסוים בבית וחינוך אחר בבית-הספר.

תודה רבה.

אני שמחה שאתה פה מתל-כביר כי הבשורה היא שבשנת הלימודים הבאה אנחנו מתכוונים לאחד שני בתי-ספר ממלכתיים בגלל מיעוט אוכלוסייה ממלכתית, ולפנות אחד מהם לגבול יפו-תל-כביר.

באיזו שנה?

בתשע"ב. לא הספקנו לסגור את זה השנה, אבל בעוד שנה יהיה בית-ספר – או שז"ר או ברנר. אנחנו נחליט לפי המבנים. אני אמרתי להורים.

אני מברכת את הגרעין שיושב ביפו, הוא עושה עבודה טובה גם בקהילה, והקהילה שמחה לארח אותו. רק שכחו להגיד שהקהילה הקיימת הודיעה שהם מוכנים לחכות עוד שנה ומבינים את זה, אבל זה לא העניין. העניין הוא שבשנה הבאה אנחנו בהחלט נפתח בית-ספר. הבטחתי- -

לא בשנה הבאה, בתשע"ב.

מבחינתי תשע"א כבר עברה.

שאלה של נודניק: למה אי אפשר להתחיל עם כיתה א' אם בית ספר צומח עם כיתה אחת באותו מבנה?

אין לנו מקום שם.

את הולכת לאחד שני בתי-ספר, ואין באחד מהם כיתה פנויה?

אנחנו נכנסים לשם עם גני ילדים. אנחנו במצוקה.

- - -

סליחה, אדוני, אין לך רשות דיבור.

בדרום תל-אביב יש שני בתי ספר ממלכתיים-דתיים שיכולים לעמוד לרשות האנשים האלה; האחד זה בית-ספר "דיזנגוף" שיש בו כרגע רישום של 42 תלמידים שהם בקושי שתי כיתות. אפשר בהחלט להרחיב ולהוסיף עוד ילדים. השני הוא בית-ספר, שלטעמי, אפילו זקוק יותר לעזרה ויותר נכון מבחינה ציבורית ומבחינת כספי ציבור – זה בית ספר שורשים שנמצא ב"שפירא". יש שם 37 תלמידים ונפתחות שם שלוש כיתות: כיתה לבנים, כיתה לבנות וכיתה מעורבת. כל זה על חשבון הציבור, מדינת ישראל והממלכה. אז אני מאוד ממליצה ש-30 התלמידים האלה יגיעו לשם, ובשנה הבאה נפתח להם בית-ספר באזור שלהם.

משרד החינוך.

זה מאוד מקובל עליי. ישבתי עם דפנה וסיכמנו שאם יש הבטחה לשנת תשע"ב אז אפשר לחכות שנה כי לא כדאי להיכנס כתנאי באיזשהו מקום, אני לא בטוחה שזה נכון. צריך להצמיח בית-ספר מהתחלה בצורה מפוארת, עוצמתית ונכונה. בינתיים נמצא פתרונות. השאלה היא רק באמת הסעות ל"שורשים".

בסדר, אנחנו נפתור את בעיית ההסעות.


הוזכרה כאן חטיבת הביניים. מדובר על חטיבת ביניים ממלכתית מעורבת – ערבים ויהודים והצעה לעירוני ז' ביפו. זה נראה לי מקום לא מתאים לתלמידים בכיתה א'. החטיבה לא מלאה, אבל זאת לא חטיבה בעצם, אלא בית-ספר על-יסודי שש שנתי שיש בו ילדים בני 18 וילדים בני 13 משתי הדתות. זה לא נראה לי מקום מתאים לפתוח כיתה ממלכתית-דתית, מה עוד שאנחנו מתכוונים ברצינות מאוד למה שנאמר.

הרב אלפרט, אתה רוצה להגיב?

לא נעים להתווכח.

היא אומרת שהסכמתם לזה.

אסתר הסכימה.

לא רק אסתר.

היא אמרה שגם הוועד.

חלק נכבד מנציגי הוועדים.

היא אומרת שנציגי הוועדים הסכימו.


הרב אלפרט, מה התגובה שלך?

אני אסביר לך בשפה שלי, מה היא אומרת: עיריית תל-אביב ומשרד החינוך שותפים להכרה שצריך לקום בית-ספר ממלכתי-דתי חדש ביפו. כל העניין כרגע הוא מתי הוא יקום – האם הוא יקום בתשע"א, שכנראה, אין פתרון פיזי ראוי לכך, או שהוא יקום בתשע"ב, והוא בעצם מתוכנן כבר למבנה ספציפי. יש מבנה ספציפי או אחד משני מבנים ספציפיים, וכשיתפנה מבנה הוא המבנה המיועד לבית-הספר הזה. החינוך הדתי, שאותו מייצגת אסתר אורנבוך, הסכים לדבר הזה, ולפי דבריה של גברת דפנה לב, חלק מהוועדים גם הסכימו לזה. איפה אתה עומד?

קודם כול שוב, תודה על ההבטחה לתשע"ב.

עכשיו זאת הבטחה לוועדת החינוך, והיא רשומה בפרוטוקול. אתה יכול ללכת למכולת לקנות ולקבל בהקפה כי זאת התחייבות לוועדת החינוך שאי אפשר לסגת ממנה.

אני מייצג פה את ההורים. הפתרון של הסעה מחוץ ליפו הוא לא פתרון, כי הם לא ייסעו, הם יעדיפו לשלוח ל"מוכר שאינו רשמי" או לצערי, חלק קטן מהם, לבתי-ספר ממלכתיים מעורבים שיש בהם לא יהודים, ואחרי כיתה א' הם לא יחליפו את זה. הבקשה היא למצוא פתרון ביניים.

אני אגיד לך את האמת, הרב אלפרט, אני מאוד לא אוהב את האיום של הקמת "מוכר שאינו רשמי". אני ציוני דתי שאין לי כזאת אלטרנטיבה. אני יכול להיאבק ולהיאבק, ואמרתי לך, אני אולי אציע להם להקים אוהל, אבל להקים ממלכתי דתי בו, לא להקים "מוכר שאינו רשמי" באוהל. יקימו "מוכר שאינו רשמי" – אני מחוץ לעניין, אני אומר את זה גלוי. זה בראש ובראשונה טעות אידיאולוגית חמורה. זה כמו שתגיד שהואיל ולא התקבלת ל"גולני" תקים צבא פרטי; או לא זכית בבית-משפט, תקים מערכת משפט "מוכר שאינו רשמי". אין הבדל בין שני הדברים האלה. זה לא אנחנו.

נמצא פה מנהל הגרעין שמגיע מצאלים לאימון. אני רב סרן במילואים, מ"פ בשריון, ומקבל את זה לחלוטין, אבל ההורים לא - -

שמע, גם חיילים ולוחמים עושים שגיאות אידיאולוגיות. מה אתה רוצה שאני אגיד לך? זה שהוא לובש מדים, והוא קצין – לדעתי, "מוכר שאינו רשמי" בציונות דתית זאת תקלה אידיאולוגית. זאת תאונה אידיאולוגית בעייתית מאוד, בעיניי.

אני רוצה להגיב על הדברים בקצרה. לדעתי, לא היה איום כלפי מערכת החינוך או כלפי ועדת החינוך. ביפו יש תופעה מורכבת שלא קיימת בתל-אביב ולא במקומות אחרים בארץ של הורים שמחפשים פתרון לילדים שלהם. אם מישהו לא יעשה בשבילם את העבודה, כמו שוועדי השכונות מנסים לעשות ואנחנו כגרעין תורני חברתי שבא לחולל שינוי ומהפך – אם אנחנו לא נבצע את העבודה הזאת – אף אחד לא יעשה את זה. כבר שנים זה לא נפתר. מישהו פעם זרק לי שפעם היו בתי ספר ממלכתיים-דתיים ביפו, וכנראה, הם נסגרו, כי לא נעים להגיד, אבל האוכלוסייה שם חלשה ולא נלחמת, אין לה הכוח להילחם, וחלקה אפילו התייאשה. לכן היא לא תשלח ל"מוכר שאינו רשמי" מתוך אידיאולוגיה, אלא משום שאין לה ברירה - לנסוע כל כך רחוק עד "שורשים", היא לא רוצה.

הגשתם בקשה ל"מוכר שאינו רשמי"? אתם לא תוכלו להקים.

אנחנו לא מדברים על הקמת "מוכר שאינו רשמי"- -

יש ביפו הרבה. היו שמונה בתי-ספר ממלכתיים-דתיים- -

מבחינת לוח הזמנים לא תוכלו להקים "מוכר - - - תלכו לש"ס ותגידו- -

יש רש"י של ש"ס, ויש ממ"ד חב"ד עם 16 בנות שנרשמו לכיתה א' שהוא משווע לתלמידים.

תודה. דלית, בבקשה.

למחוז יש מטרה מאוד ברורה לחזק את החינוך הציבורי לא רק באמירות. הוא שם על זה הרבה מאוד משאבים. כמעט חצי מהסל המצומצם מאוד של מנהלת המחוז מוקדש לחינוך הממלכתי-דתי אף על פי שהפרופורציה של האוכלוסייה הדתית במחוז היא פחות מ-20%. לכן אני מצפה מהציבור הזה שכמו שלי חשוב שהחינוך הציוני הדתי על כל פלגיו ימצא מענה בתוך הזרם הממלכתי-דתי, אני מצפה שהמנהיגות של הגרעין והמנהיגות שלכם כמי שמתיישבים כרגע באזור הזה, תדאג שהילדים ילמדו בזרם הממלכתי – המנהיגות המשותפת שלכם ושלנו. לעולם לא נצליח להתחרות בבתי הספר הפרטיים וב"מוכר שאינו רשמי" שנותנים הזנה ועוד מיליון ואחד דברים. זאת צריכה להיות עמדה ערכית, עמדה ציונית שאנחנו שותפים בה. ילדים בחינוך הממלכתי-דתי נוסעים בהרבה מאוד מקומות – העירייה תשתף פעולה, אנחנו נותנים את המשאבים. יש כיתות דלות, למה לא לתגבר אותן? למה לא לאכלס אותן, ונתחזק כולנו?

יש לי שאלה למנהלת המחוז ולדפנה לב: מדוע לא להקים את בית הספר בשנת הלימודים הקרובה ככיתה א' צומחת באחד מבתי-הספר הדתיים, ובתשע"ב כשייפתח בית-הספר ייפתחו כבר א'-ב'.

אין לי בעיה.

אבל גם לשם יצטרכו לנסוע.

לא חשוב, נסיע אותם.

אין לי בעיה לבודד אותם ככיתה.

אני מציע כזה דבר, ואז בשנה הבאה כדי לא לאבד מחזור בית-הספר ייפתח כ-א'-ב'.

הוסכם שב"שורשים" אנחנו נותנים כיתה נפרדת שתעבור בשלמותה אחר כך- -

אבל "שורשים" זה קצת רחוק מיפו.

מר רפאלוב, יש לי חדשות, יש פה רק מנהל אחד לישיבה. תודה.


הרב אלפרט, בבקשה.

אנחנו יכולים להסכים פה, אבל לצערי, בתחילת השנה אני אוכל לסמן את ההורים שאיבדנו. אני מסכים לגמרי עם כל מה שדיברת על הבעיה האידיאולוגית.

למה איבדנו אותם?

כי הם ילכו ל"מוכר שאינו רשמי" או ילכו לממלכתי- -

למה? אם מבטיחים להם כיתה שלהם, ושזה יהיה המחזור המייסד לשנה הבאה שבו ילמדו בתשע"ב- -

אני מוכנה לפגוש אותם.

אני גם מוכן לפגוש אותם. אני רוצה להבין את הציבור הזה שאומר על הצעה כזאת הוא אומר שהוא מקים "מוכר שאינו רשמי". לטובת מי אני נלחם? אני גם צריך לדעת.

נעשה פגישה.

מאה אחוז. אם יהיה צורך נביא גם את ראש מנהל החינוך הדתי; ואם יהיה צורך נביא את ראש מועצת המנהל. מה זה הדבר הזה? יש קושי אובייקטיבי, ואני לא רואה את הבעיה כאן. יסיעו, יסדרו הסדרים – אלה יהיו הסדרים זמניים.


אתם גרעין שאני עפר לרגליכם בחלוציות האידיאולוגית שבאתם ליפו. אתה יודע את זה. אתם עושים עבודה בלתי רגילה, אבל אתם לא יכולים להגיד בעניין אחר, שאתם מתבדלים.


ראש מנהל החינוך הדתי רוצה להגיד משהו?

אני רוצה לומר משפט אחד. ראשית אני מצטער שהגעתי באיחור. ההצעה שיושב ראש ועדת החינוך הציע אני הצעתי לרב אלפרט בנוכחותה של אסתר וגם לדפנה. רציתי לפטור מזה את המפגש כאן. הצעתי שאני אבוא לגרעין, ואמרתי שאני אשכנע אותם לקחת מורה של כיתה א', והוא יהיה המורה הממשיך בכיתה ב'. זה יהיה בית-ספר צומח. צריך ללכת בכיוון הזה.

אני מסכים לגמרי עם דפנה. לגבי גן הילדים יש פה שני דברים, ואני אומר את זה כמי שמבין. הכרתי את דפנה רק בשבועיים האחרונים – אולי זאת טעות, הכרתי אותה כל כך מאחור- -

הוא בא מהמחוז הלא נכון.

כן, הגעתי מהצפון. ראש הישיבה שלי הוא גאון גדול וצדיק גדול – קוראים לו הגאון הרב ד"ר ליכטנשטיין. הוא הוציא דוקטורט בספרות אנגלית בגיל 23. עילוי בהתנהגות שלו, איש רם המעלה. הוא שאל אותי פעם, מה נשמע. אמרתי לו, אצלנו בצפון הרחוק – הוא אמר לי, אברהם, בארץ ישראל אין "רחוק" ו"קרוב" – כולם קרובים, אז גם הצפוניים שווים משהו. אז הבנתי.


לכן אני אומר לדפנה לב בגילוי לב: אם אמנם יש פוטנציאל ל-15 הורים – לא ל-28 כפי שכתוב כאן – אני מבקש – אני לא יודע אם אני יכול לסכם בשמו של יושב ראש ועדת החינוך של הכנסת, הוא מנוסה, הוא המנכ"ל, הוא גדול הדור – יודע את כל החוקים והדברים. אני לא יודע, אני אומר כדבר איש אל חברו, מדבר מלב אל לב. לדעתי, את וזה שלשמאלך צריכים לעשות עכשיו מהפך, ולומר שבעניין גן הילדים אתם רוצים ללכת עם מה שהציבור רוצה.


אני אגיד עוד משפט שאני לא יודע אם מותר להגיד לפרוטוקול: אם עיריית תל-אביב רוצה, היא יכולה להקים ל-20 תלמידים.

הגן פעל בשנה שעברה, התחיל לפעול עם פחות מ-20 תלמידים. אני מחויבת לתת פתרונות לכולם. היושב ראש יודע שהממלכתי-דתי לא רחוקים מלבי; וגם לממלכתי, שמשם אני באה, אני מוכנה לתת פתרונות. לכן הממלכתי-דתי יקבל יותר כי אני מרגישה תמיד שחובת ההוכחה עליי.

שנית, אם יהיו 15 תלמידים, והם יואילו בטובם ללכת ל"אלומות" אני כבר אמרתי את זה, אתה פשוט לא היית בחלק הזה של הדיון שאני מוכנה להוסיף בן אדם. לא רק על חמישה עשר, גם על חמישה.

אתה רצית לומר משהו, ערן?

רק שני דברים קטנים: קודם כול אם הבנתי טוב, אתם מתכוננים לבנות גן בשאיפה לתשע"ב, ואולי לתשע"ג. אני צודק?

לא. אני מבקש ממך לא לקלקל. נמסר לוועדת החינוך שהעירייה פתחה בהליכים לבניית גן, והכוונה היא שהוא ייפתח בתשע"ב. ההתחייבות לוועדת החינוך היא לתשע"ב. איש לא הזכיר את תשע"ג.

סגני טוען שהוא רוצה לקחת טווח של זהירות, אבל אנחנו נמצא פתרון- -

זה מה שעשית עכשיו.

אני יודע בדיוק מה עשיתי.

עד שאתה הערת הייתה התחייבות לתשע"ב. בזכות הערתך יש גם הערה שזה יכול להיות גם בתשע"ג.

יש כאן 35 ילדים שמבקשים חינוך ממלכתי-דתי. אני עומד על זה. זה לא חמישה ולא שישה. 35 ילדים שמבקשים חינוך, ואפשר לבדוק את הרשימות ולהתקשר אליהם אחד-אחד.

בדקתי. ישבתי מול המחשב והוצאתי נתונים.

הם רוצים חינוך ממלכתי-דתי בנווה אביבים, ואתם מציעים להכניס אותם להקפאה לשנתיים, מר לוטן. אולי בתשע"ג ייבנה הגן. איזו מין הצעה זאת? אני לא מצליח להבין.

אני רוצה לסכם את הישיבה. ראשית בעניין הקמת בית-ספר ממלכתי-דתי חדש ביפו:

הוועדה רשמה לפניה את הודעות משרד החינוך ועיריית תל-אביב, שלפיהן יוקם בית ספר ממלכתי דתי חדש לתלמידים מיפו.

ומתל כביר.

בית-ספר צומח, נכון?

כן. מדברים על בית-ספר ממלכתי-דתי צומח חדש.


לדברי העירייה, יתפנה מבנה בשנת הלימודים תשע"ב. באשר לתשע"א מציעים יושב ראש הוועדה, ראש המנהל החינוך הדתי, עיריית תל-אביב ומחוז תל-אביב במשרד החינוך, שתיפתח כיתה א' של בית הספר הממלכתי הדתי החדש הצומח במבנה אחר של בית ספר ממלכתי דתי אחר בהסדרי הסעות למשך שנה אחת עד שיתקבל המבנה. לצורך כך ראש מנהל החינוך הדתי ייפגש עם חברי הגרעין כדי לסכם איתם נושא זה, וככל שיידרש, גם יושב ראש הוועדה מוכן להיפגש עם חברי הגרעין.

והוועדים.

והוועדים, כמובן.

והמחמ"ד גם, כמובן.

גם המחמ"ד.

לטענת ההורים, יש 35 ילדים המעוניינים בגן ממלכתי-דתי בנווה אביבים.

אני רוצה לציין: בגילאי 4-3.

בגילאי 4-3, בסדר גמור. צודקת.

לטענת העירייה, המבנה שבו פעל הגן בשנת תש"ע צריך לחזור לחינוך הממלכתי בגלל שיקולים דמוגרפיים. העירייה מציעה פתרונות בבית-ספר "אלומות", הנמצא בקצה הדרומי של רמת אביב תוך כדי מתן פתרונות סיוע לגנים.

לדעת הוועדה, יש בכך משום פגיעה בזכויות ההורים ללמוד במגמה הממלכתית-דתית שבה הם בחרו בשכונתם. לכן מבקשת הוועדה שוב מעיריית תל-אביב לשקול אפשרויות לפתרון כדי לקיים את הגן באזור נווה אביבים. יושב ראש הוועדה יבקר בשכונה בליווי עיריית תל-אביב, המחוז וההורים בימים הסמוכים כדי לבחון מקרוב פתרונות אפשריים.


הוועדה רשמה לפניה, כי העירייה מתכוונת לבנות גן ממלכתי-דתי בשכונה במגמה שהוא יפעל כבר בתשע"ב, תוך הערה שיכולה להיות אפשרות שהוא ייפתח רק בתשע"ג.

או במהלך שנה זו.

או במהלך שנה זו. עד כאן הסיכום. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ב-13:00