PAGE
28
ועדת הכלכלה

30.6.10


הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 281

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי,י"ח בתמוז, התש"ע (30 ביוני, 2010) בשעה 9:30

הצעת חוק תכנון משק החלב, התשס"ח-2008

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

דני דנון

יצחק וקנין

ישראל חסון

עמיר פרץ

כרמל שאמה

חכ"ל יורם מרציאנו

ערן אטינגר – יועמ"ש

איציק בן דוד – סמנכ"ל סחר חוץ

דניאלה גרא

לירז דמביץ כהן – עו"ד

לירון אדלר – מינקה - משרד המשפטים

שייקה דרורי – מנכ"ל

אפרי רייקין

לירון תמיר

שאול פלס – יועמ"ש

עלית סקפא לנדאו

יעקב בכר- מזכיר ההתאחדות

נטע שגיא

עוזי דובלין

ישראל בלוך

לאה רוזנטל- משרד רשם האגודות השיתופיות

סגל בלט

רוני קוברסקי

אוריאל פרידמן – מ. ארגון המחלבות הבינוניות והקטנות

ארן אלסנר- מנכ"ל טרה

בני רוטנברג- יועמ"ש

ישראל בליט – שטראוס

מישל בן וייס

עו"ד תימור בלן

אריק שור - מנכ"ל "תנובה"

אריאל עמינצח – יועמ"ש תנובה

עו"ד דוני טולדנו

רו"ח יוסי קדמי – מנהל כספים מחלבו גד

עו"ד אורי נוה- יועמ"ש מחלבות גד

אבשלום וילן – התאחדות חקלאי ישראל

איתמר שוויקה – התנועה הקיבוצית

עו"ד דן כרמלי- איגוד לשכות המסחר

רחמים אליהו – מזכיר מושב פרזון

יעקב פנחס – רפתן, מושב פרזון

יעקב ירמי- רפתן, מושב פרזון

צביקי פורת – מרכז ו. המשק של הקיבוץ הדתי

איציק כהן – אגף המשק, תנועת המושבים

שמואל פניני – כפר יהושע

דני לבל – תומר

אריה גוברמן – רפתן, כפר יהושע

יאיר ישראלי – רפתן, כפר יהושע

כהן ארזי יצחק - רבנות ראשית ישראל

לאה ורון

אתי בנדלר, ניר ימין

לאה קיקיון

הצעת חוק תכנון משק החלב, התשס"ח-2008

שלום לכם, אנחנו ממשיכים בחקיקת חוק הצעת חוק תכנון משק החלב, התשס"ח-2008, הצעת חוק ממשלתית שיש לה כידוע סעיפים רבים. אני מקווה שאתם מתכנסים להסכמות על הסעיפים שבמחלוקת, ואני מקווה שנשמע כמה שפחות מחלוקות, ואם תהיינה- כמובן נדון בהן.


אנחנו בסעיף 11, אם אינני טועה.

כן, אבל דילגנו על מספר סעיפים בדרך. השאלה אם מר אטינגר רוצה לחזור אליהם.

אנחנו קיבלנו שיעורי בית מהוועדה במספר סוגיות. אני מקווה שאנחנו מציעים פה פתרונות שהם גם מוסכמים וגם – יתנו פתרונות הולמים לבעיה.

התקיימה הידברות בחודש האחרון?

בהחלט. אני מציע שאקרא שלוש הגדרות חדשות בסעיף 2.

הוועדה אישרה את סעיף 1 למעט מספר הגדרות.

אז אני אקרא שלוש הגדרות חדשות שאנחנו מבקשים להוסיף לסעיף 2. להבנתנו, באמת – הן גם מ וסכמות וגם נותנות פתרון לבעיה. הגדרה אחת: "ארגון יציג" – ארגון שנקבע לפי סעיף 5(ד). מייד נגיע לסעיף. הגדרה נוספת: "חלב לצריכה עצמית". אני מזכיר שעלתה כאן סוגיה של צריכה עצמית. הוועדה ביקשה מאתנו להגדיר מזה זו צריכה עצית. הבטחנו שנוסיף הגדרה ואנחנו מבקשים להוסיף – "חלב לצריכה עצמית"- חלק שיוצר על ידי יצרן, בכמות שאיננה עולה על 1,000 ליטר בשנה ליצרן יחיד או 50,000 ליטר בשנה ליצרן שהוא אגודה שיתופית, שנועד לצריכת היצרן ובני ביתו או לצריכת חברי האגודה השיתופית ובני ביתם". אני אבקש ממועצת החלב להסביר בכמה מילים את הפתרון הזה.

ותסביר מדוע בכלל עלתה בעיה, מדוע הוועדה ביקשה להגדיר מה הוא חלב לצריכה עצמית.

עלתה פה הערה, מטעם חברי הכנסת, למיטב זכרוני, שהחוק עמום בנקודה הזו של מה זו צריכה, ויש צורך בהגדרה הרבה יותר ברורה וחדה שתסביר מה הן אותן סיטואציות שבהן הייצור איננו נספר במסגרת המכסה, הוא בעצם לא משווק החוצה, וההערה היתה שההסדר בנוסח הקודם עמום ולא ברור מספיק. מכאן נדרש הצורך בהגדרה חדה וברורה.

גברתי, היועצת המשפטית – אנחנו חוקקנו פה בוועדת הכלכלה חוק של מיזם תיירותי חקלאית.

חוות הבודדים.

או – מיזם תיירותי שיכול להיות בכל מקום. הם אינם מוכללים פה, בהגדרה שלכם.

זה יצרן שאיננו אגודה שיתופית. זה כמו כל מושב.

השאלה היא אם לא צריך לתת לו הגדרה אחרת משום שמיזם תיירותי חקלאי, בעניין הזה, הוא לא כמו כל מושבניק.

השאלה היא אם הם מקבלים מכסה או לא מקבלים מכסה. זו השאלה. באחד הסעיפים הבאים נגיע לזה. על כל פנים, העקרונות של חלוקת המכסות בהתאם לחוק המוצע מדברים על כך שתינתן קודם כל מכסה על בסיס המכסות שחולקו בשנים הקודמות, דהיינו - למגדלים ותיקים, ולכאורה, אם נשארת יתרה, אז באים בחשבון גם יצרנים חדשים. מכאן, שככל שיש היום יצרנים חדשים שאין להם עדיין מכסה, לא ברור שהם יקבלו מכסה ולא ברור אם מבין אלה הקיימים היום - ניתנה להם בעבר מכסה או לא. זו השאלה.

האם חברי הכנסת קיבלו את ההגדרה הזו של חלב לצריכה עצמית וארגון יציג? אני מציע שנחכה ונלמד את הדבר הזה, כולל הקראה מסעיף 11. אני לא מבין איך פתאום חזרנו לסעיף 2. גם בסעיף 1 אם אינני טועה יש לנו מחלוקת. לא נחזור עכשיו לדבר זה. כיוון שקיבלנו את הדבר רק ב – 24 השעות האחרונות - -


מה זה מפריע לנו להמשיך את סעיף 11 ואילך?

זו לא איזו הגדרה דרסטית.

אולי כדאי שנלמד אותה – מה אתה אומר?

אני לא יצרן חלב, אבל - - שהוא קריטי.

צודקת היועצת המשפטית. אם, בסופו של יום, אתה מכליל אותו בהגדרת הזכאים למכסות, כמוש אתה מגדיר יצרן שהוא מושב או אגודה שיתופית, אם יש לך התייחסות לזה בהמשך – אני יודע לחיות עם זה. ואז, השאלה היא למה אתה לא מכניס אותו גם בהגדרה של מה שנקרא - -

נשאל בצורה אחרת – האם אותו אחד יוכל ליצר חלב?

אם הוא יקבל מכסה. גם היום – מי מהם שמייצרים חלב, עושים את זה על פי מכסות.

זו השאלה - -

התשובה היא – כן, אני אפילו יכול להגיד שהם מופלים לטובה כי הם חיים לבד בתנאים פחות טובים. אני חושב שלא טוב להחריג אותם, ואנחנו חושבים שהם בדיוק כמו התיישבות אחרת, הם לא משהו מיוחד. מגיע להם מכסה, יש להם מכסות ואני מקווה שיהיו להם בעתיד יותר מגדלים. באזור הנגב יש 4 חוות עזים, 2 חוות של חלב בקר- הם מופלים לטובה, מותר להם 150%, מה שמותר למושבניק, כי הם גרים לבד, בצפון יש לנו משקים כאלה. התשובה היא – כן.

ואז, מבחינת הגדרת צריכה עצמית הם נופלים באותה קטגוריה כמו כל יצרן חלב, ולכן לא צריכה להיות בעיה בהגדרה הזו שאנחנו דנים בה כרגע.

לא צריכה להיות בעיה –זו אמירה יפה, רק שלפעמים, חלק מההגדרות שהצגתם כאן היוו בעיה גדולה, גם ליצרנים העצמאיים, גם לחברות, אז הממשלה לא קובעת מה היא הגדרה שהיא לא במחלוקת.

אבל ההגדרה הזו היא לא במחלוקת.

אני אשאל ואם לא תהיה מחלוקת – אין לי בעיה, אדרבא ואדרבא. אני ביקשתי את כל התיקונים שבישיבה הקודמת בדיוק למען שלא תהיה מחלוקת.

לא סתם אני מתעקש. אני יודע שהיום מונח בג"ץ בנוגע למכסות של העזים. זה מאד משמעותי לדיון הזה. התגובה של משרד החקלאות היא - אנחנו מקימים ועדה, זאת אומרת – הוועדה יכולה לקום מחר ולהגיד – אין מכסות לעזים. נכון? הוועדה יכולה להגיד?

להמליץ.

היא יכולה לומר את הדבר הזה. מה אני מחוקק פה היום, בעניין של המכסות שלהם?

קודם כל אנחנו נשאלנו לגבי העניין של הבודדים. אני רוצה לענות.

עזוב את הבודדים. אם הם מקיימים היום דיון על הצידוק לקיום מכסות או מקימים ועדה, זאת אומרת שיש להם דיון פנימי. מה הם מביאים לי כרגע לחוקק חוק שתכליתו קביעת מכסות, אם הוא יכול מחרתיים לענות לבג"ץ שאין לזה תכלית ראויה?

קודם כל – החוק נותן לנו סמכות ובסיס משפטי כן לקבוע מכסות. אנחנו מדברים בעיקר בשלוחה הגדולה יותר, שלוחת חלב בקר, שלגביה אין ויכוח. נושא חלב הצאן, חלב עזים, חלב כבשים – החוק הזה נותן לנו את הבסיס כן להחליט על מכסות או לא להחליט על מכסות.

יושב ראש הוועדה לא מקשיב לנו אבל הדבר הזה לוקח אותך לדיון הרבה יותר עמוק, שיהיה לך ברור. משום שאם אתה לא יודע להגיד תכלית ראויה על התחום של הצאן הוא התחום של העזים – משום שהוא לא מוצר יסוד, אז יבואו וישאלו אותך – כמה ליטראג' שלך מסך כל מה שאתה רוצה לחוקק עליו פה את החוקים הוא מוצר יסוד. אתה תגיע לאחוזים שהם קטנים. זה לא יהיה מיליארד ומשהו. זה יהיה פחות מחצי מיליארד. ואז ישאלו אותך – טוב, תטיל מכסות, על מה שהוא מוצר יסוד, ועל היתר – פתח. אתה רוצה את השאלה הזו או שאתה רוצה להסביר לנו פה - -

אני חושב שלגבי ההגדרה של חלב בקר –לא יהיה ויכוח שזה מוצר יסוד.

כמה אחוז מסך כל היצור שלך של חלב בקר הוא מוצר יסוד?

כל החלב - -

לא, סלח לי. אני מצטער להגיד לך – הוא לא בהגדרה של מוצר יסוד.

חלב הבקר משמש כחומר גלם לצריכה של מרכיב מאד גדול של מוצרי יסוד, שזה חלב שתיה, שזה 30% מהצריכה, לגבינות לבנות, ואפילו חמאה וגבינות קשות. האחוז - -

אני אסביר לחברי הכנסת. אני לא מתעקש על העניין הזה סתם. כל הסיפור של חלוקת המכסות והניוד של הדברים האלה זה נושא שהיתה התנהלות, היו כללים במועצת החלב. קם היום גורם, אגודה, לצורך העניין הזה, מגדל, והגישה בג"ץ ואמרה: אני לא מבינה למה צריכות להיות מכסות לתחום העזים, מול חופש העיסוק.

אפשר להגיד את זה על כל הענפים- על הביצים, על הפטם.

אבל לא מדובר על חלב בקר.

אני רוצה תשובה.

אתה שואל מדוע בכלל יש צורך לחלק מכסות לחלב עזים.

לא אני שואל. הוגש בג"ץ. משרד החקלאות אמר שהוא מקים ועדה לדון בעניין. אם הוא מקים ועדה לדון בעניין זאת אומרת שהוועדה יכולה להגיד אין צורך – יש צורך. לנימוק שאין צורך – אתה נכנס עכשיו לשאלה של התכלית הראויה, נכון? כי המכסות – יש להן תכלית ראויה. אם אנחנו פותחים את הדיון של התכלית הראויה, מטעם משרד החקלאות, אז הדיון הזה חל גם על משק החלב של הבקר, כי התכלית הראויה, הבסיס שלה זה מוצר יסוד. מוצר יסוד ועוד כמה ערכים. מוצר היסוד הזה הוא אחוז מסוים ממשק החלב גם של הבקר. אז אני רוצה לשמוע עכשיו ממשרד החקלאות, שלא לוקח לנו פה את זמן הוועדה ואת זמנו לדבר שיכול להיפתח בעוד שבועיים בבג"ץ.

היום יש משטר תכנון בבקר ובצאן. החוק נותן את הפלטפורמה המשפטית למצב הזה, גם קדימה. כמו כל דבר, מדי פעם הממשלה צריכה לשאול את עצמה האם משהו שהיא עשתה עשרות שנים, היא ממשיכה לעשות. במקרה הזה, בעקבות עתירה, היא עתידה לבחון את עצמה בענף של הצאן. ככל שיתקבלו החלטות שענף הצאן איננו מצדיק המשך תכנון, יש בחוק הנוכחי את הפלטפורמה המשפטית להתנהג גם לפי המצב הזה. לכן, השאלה שעומדת בפני עצמה – האם יש הצדקה להמשך התכנון בענף הצאן – איננה צריכה להשליך על המשך חקיקת החוק הזה שהוא חשוב ועומד בפני עצמו.

אני ממש לא מבין.

דבר שני - אנחנו רואים הבדל גדול מאד בין שני הענפים. בעוד שבענף הבקר, הרוב המכריע של הצריכה, לטעמנו אין שאלה, הנושא של ענף הצאן ניתן לעמדות שונות בתחום הזה.

אני מוכרח לומר לך שאם אנחנו בוחנים את מרכיבי הטיעון של תכלית ראויה, אני אומר לך - בענפים האלה יש יותר זהות מאשר שוני. בקטע של השוני, אם אתה בא עכשיו ואני שואל אותך, אותך: תגדיר לי חד וחלק מה ההבדל בין בקר לבין צאן, אתה תגיע לאחוזים קטנים. ואז יבואו ויגידו לי – אדוני, בסדר גמור, קח את ה- 305 האלה, קבע להם מכסות, ואת כל היתר – פתח. אז מה אני פה? אני – חוק על הכל.

יש בהחלט חשיבות, כשמדברים על תכלית ראויה לא מדברים על מוצר יסוד, למרות שאני בטוח אישית, משוכנע, באנו הנה עם הגדרה מדויקת – שיש הבדל בין חלב בקר לחלב צאן. מעבר לזה – תכלית ראויה משקפת גם תכליות אחרות שקבועות בחוק וצריכות לבוא בשקלול בשאלה אם אנחנו נשרת תכלית ראויה או לא, כמו למשל: כמות הייצור, היקף יחידות הייצור, הפריסה ה - -

זה משנה תכלית?

בהחלט, זה גם תכלית ראויה, שזה אחת ממטרות החוק –לעודד את הפריסה ההתיישבותית ולעודד את פתוח המרחב הכפרי --

לא, לא. זה ממש לא במטרות החוק. סליחה. אולי זה מטרות ברמת קביעת תקנות, אבל לא בין מטרות החוק, בפירוש לא.


אני רוצה להבהיר את ההיבט המשפטי: ועדת הכלכלה לא אישרה בינתיים את סעיפים 5 ו-6. סעיף 5 מדבר על מינוי של ועדת מכסות, ובסעיף 6 מדובר על מכסות חלב – שוועדת המכסות תקבע מכסות חלק ליצרנים, והיא רשאית לנייד, וכן הלאה. מכסות חלב אומר גם מכסות לצאן, לא רק לחלב בקר. זאת אומרת – הוועדה מתבקשת לאשר קביעת מכסות, איסור ייצור - -

· - -

ואומר עורך הדין אטינגר שיש תשתית משפטית להוציא את הצאן מתכולת החוק. קודם כל, אולי כדאי שהוא יצביע על כך, כדי שלא ייצא שהוועדה מאשרת לפני שהוועדה שמדובר עליה, ששמעתי עליה עכשיו לראשונה - דנה בנחיצות העניין, ואולי, אדוני היושב ראש, כדאי לשמוע עוד עמדות בקשר לעניין.

חבר הכנסת חסון – אתה בעד שיהיה בעזים ובכבשים או שאתה נגד?

אני לא רלבנטי לדיון הזה, לשאלה של הבעד והנגד. אני רוצה לשמוע תשובה ממשרד החקלאות, על מנת שלא ניקלע פה בעוד שלושה שבועות בעקבות תשובה של משרד החקלאות בבג"ץ לשאלה הנוספת שנגזרת מזה. כי אם אני הייתי עכשיו רוצה לייצג את מגדלי הצאן, הייתי בא אליך ואומר לך: אדוני, בוא נבחן עכשיו את כל מרכיבי התכלית הראויה, ולפיכך, משק חלב הבקר – רק 30% ממנו עונה על ההגדרה הזו. עכשיו בא נמשיך.

הוועדה עוד לא התכנסה. הבג"ץ הונח ועוד לא נקבע תאריך. הוא יכול גם לקחת עשר שנים. אנחנו נמצאים במצב שלפחות אנחנו, במועצת החלב, חושבים שנכון להיום יש מכסות בכבשים, עזים ובקר, צריך לחוקק חוק שזה יהיה. גם אם תהיה ועדה שתחליט, ודרך אגב – היו הרבה מאד ועדות בעבר. אני 10 שנים ייצגתי את הכבשים והעזים – במשך 10 שנים היו לפחות 6 ועדות, ועובדה שיש עוד מכסות. אני גם מעריך שזה יהיה המצב.

היה לך שש ועדות או שישה בג"צים?

היו גם בג"צים בעבר. לכן, מה שאני אומר: המצב, נכון להיום, ואנחנו רוצים שיהיה בחוק, גם אם יהיה שר כזה או אחר וזכותו לבטל את המכסות בכבשים, בעזים או בבקר – זה בוודאי לא יהיה מהיום למחר.

מכוח מה תהיה סמכותו? נצטרך תיקון חוק שנחוקק עכשיו. קודם נחוקק חוק שאסור יהיה לגדל ולמכור ולשווק - -

· - -

אסור, אסור לשווק. לצריכה עצמית, מה אתה מדבר?

המשפט שאמרת – שיכול להיות שבעתיד ישנו אותה. כל מה שאני מציע, ואני מבין שחבר הכנסת חסון בעד שיהיו שם מכסות, וגם אנחנו חושבים, ולכן אנחנו מציעים את החוק - -

למען הסדר הטוב – במדינת ישראל יש 1,2 מיליארד ליטר חלב בקר ו – 20 מיליון ליטר חלב צאן. זה כדי לקבל פרופורציות. דבר שני – הארגון שאותו אני מייצג פה תומך חד משמעית במכסות לכל דבר ועניין בכל מה שקשור לחלב. שלישית – הבג"ץ שהוגש הוא בג"ץ פרוע, שלא על דעתנו, והוא לא יכול להכתיב את המדיניות של הוועדה הזו. הוגש בג"ץ בעד לפרק את המכסות. שני קיבוצים בעמק הגישו אותו באמצעות עורך דין ידוע, שהם דורשים לבטל את המכסות.בצאן. הבג"ץ לא הוגש על דעתנו. אין כלל מחלוקת בענף הבקר, מדן ועד אילת, על עניין המכסות. אין מחלוקת.

בוודאי שיש מחלוקת, עובדה שהם - - יש מחלוקת.

הסברתי – תקשיבי: יש 1,2 מיליארד ליטר חלב בקר - -

· - -

דבר אחרון שאני רוצה לומר, שהוא הכי עקרוני, עם כבוד רב לבית המשפט העליון" הכנסת היא מעל לבית המשפט העליון בהקשר של חקיקה, ולכן, אין מתנהל הליך חקיקה ומונח בג"ץ זה אינו עילה לעצירת הליך החקיקה.

אני לא מתווכח עם הצורך. אין רלבנטיות לכמות. השאלה פה הוא מאד עקרונית, משום שבסוף היא תשורשר, והשאלה היא לא אליך, ולא לאף אחד פה, היא לגורם אחד: לגורם שאמור להשיב על הבג"ץ. זה משרד החקלאות. למשרד החקלאות יש שתי אפשרויות לומר לי: תמשיך, כי עמדתי תהיה כזו, או להגיד לי – תוציא את זה, ונדבר על זה בהמשך. אני כבר אומר לך: אם הוא אומר לי -תוציא, אז גם ה - - שלך של המיליארד ורבע ליטר נמצא בסכנה?

אני מקבל את עמדתך, רק זה לא צריך לעצור את הליך החקיקה, כרגע.

תראו, רבותיי. אם נבטל את מדיניות המכסות – אני אומר לכם, הרי אנחנו עברנו את זה בפטם ובביצים ב- 95 וכשהגענו לפה הבנו שאם אנחנו לא נלך למדיניות של מכסות מסודרות, גם הענף הזה יתחסל, בצורה מהירה מאד. דווקא לצאן ולבקר הייתי קובע את המכסות, כיוון שיש מגדלים קטנים שמגדלים את אותו ייצור. מחר אתה פותח את הדבר הזה – אין מכסות. יקומו שני קיבוצים או שני מושבים, ייקחו את הכל, והבעיה היותר גדולה- מה אנחנו נעשה עם העודפים? אותם קטנים לא יוכלו לעמוד בזה וככה יתחסל ענף הפטם לאט לאט, ונוצרו במצב הזה יצרנים גדולים בלבד שהם בעצם פעם היו משווקים, היום הם היצרנים והמשווקים יחד. מה שהולך לקרות בענף הביצים, אם לא יעשו את הרפורמה – ואתם יודעים מה שקורה אצלנו, זה מחול שדים אחד גדול. לכן, האסימון נפל לי. אם הכוונה היא לבטל את המכסות לענף הבקר - -

אבל אין כוונה.

אם הכוונה היא להשאיר את זה פתוח, וללכת רק על ענף הבקר בלבד, ולא על הצאן, אני מודיע לכם שהענף הקטן הזה יתחסל מהר מאד. יהיו יצרנים בודדים שייקחו אותו. אני חושב שחייבים לשמור על מדיניות המכסות לענף הזה.

זה מה שהחוק הזה אומר.

אני מתחבר לחלוטין לדבריו של חבר הכנסת חסון. ענפי הצאן הם חלק מהחוק הזה. יש פה מצב אבסורדי, שמזמנים פה את חברי הכנסת, את יושב ראש הוועדה, את כל הפורום הנכבד הזה ודנים בחוק שעדיין אנחנו לא יודעים אם צריך אותו או לא. אני לתומי חשבתי שאם משרד החקלאות, אם בא והגיש הצעת חוק ממשלתית, בדק, עשה את כל הבדיקות, והוא עומד מאחורי הדברים שמופיעים פה.

זו הכנסת השניה ברציפות שמוגש - -

עכשיו פתאום הקימו לנו פתאום ועדה שמשרד החקלאות רוצה לבדוק את עמדתו. למה הוא לא בדק את עמדתו לפני שהוא הגיש את החוק הזה? למה מטריחים את כל הציבור הזה, מה קורה פה?

נכון.

אני חוזר על הדברים של שניידר – משרד החקלאות הקים ועדה והביא את הצעת החוק, היה כדאי שלא רק פקידים ישתתפו בניסוח החוק, אלא לקחת גם רפתנים שיש להם קצת ניסיון פרקטי ומעשי בנושא הזה ואז החוק היה אחרת, גם אולי לא היו הוויכוחים כאן.


דבר שני – דיברו בהתחלה על הנושא של הצריכה העצמית. כידוע, הצריכה העצמית, והם לא רוצים לגלות את זה, ישבנו עם שייקה וגם עם בכר – יש קיבוצים שיש ממש מפעלים, אז הם אומרים שהמפעלים האלה חוסלו. הם לא חוסלו, הם ממשיכים לייצר, הם מוכרים לאותם מתארחים אצלם בסופי השבוע, לצימרים שלהם, למרכולים שלהם. זה יורד לנו מהמכסות. אני מעריך את הכמות ב- 40 מיליון ליטר, 10% יורדת מהמכסה לכמות שצריכה - -

- - -

מהמכסה הקיבוצית – אני מדבר על הבקר. כי מה שקורה, תחת הכנפיים של הצריכה העצמית, של הצאן - - אז גם הולכים לבקר, לצריכה העצמית בקיבוצים. - -להטעות בדבר הזה. צריכה להיות הגדרה מסודרת.

· - -

על כל הסעיפים – 5(א), 5(ב), 6(ח), 6(ט) שאנחנו הוספנו, ו – 11(א)(1) - אין הסכמה. ישבנו גם עם מועצת החלב וגם עם יעקב בכר. אין הסכמה. יעקב אומר שאני כאן מייצג את - -

- - -

יש בקשה של התאחדות מגדלי הבקר לסעיף 5(ב) להיות משקיף בוועדת המכסות. לזה יש הסכמה?

- - -

הנושא של הנציגים, נציגי הארגונים שצריכים להיות משקיפים בוועדת המכסות – אם הם לא יהיו נציגים של כל הארגונים, אם הם יהיו נציג של ארגון אחד - מה שהיה הוא שיהיה.

יש הצעה אחרת בקשר לזה?

אנחנו ביקשנו מהממשלה לבוא עם תשובה. אתם העליתם את זה בישיבה הקודמת.

הוא לא מסכים אתה.

אנחנו חוזרים לסעיף הרלבנטי- מה עמדת האוצר בקשר לצאן?

אנחנו מכירים במטרות של תכנון, בין היתר, כמו שמשרד החקלאות מציג אותן – אספקת מזון סדירה וריסה התיישבותית.

אני רוצה להעיר – פריסה התיישבותית איננה בין מטרות החוק. היא אינה מטרה ממטרות החוק.

לא במטרות החוק, אבל בקביעת מכסות.

- - כאמת מידה בקביעת מכסות, בדיוק.

היא בטח שיקול בתכלית ראויה שנוגעת לעצם הבג"ץ, אנחנו דיברנו פה על הבג"ץ.

אינני יודעת, אני לא מכירה את הבג"ץ וגם לא את תשובת המדינה. אינני יודעת אם זה שיקול או לא שיקול.

איזה שני קיבוצים – סיקרנת אותי - -?

עין חרוד ואלומות שנכנסו לענף הזה לפני שלוש שנים, והם כנראה – צודק חבר הכנסת וקנין כשהוא - -

שתי המטרות האלה, האוצר הכיר בהן.

· - -

אבל בעניין עיזים וצאן –המטרות האלה פחות רלבנטיות, גם כי הכמות המיוצרת היא נראה לי כ- 2% מסך הייצור של החלב בישראל, וגם כי מדובר על מוצר שהוא לא מוצר יסוד, כמו שנאמר פה. ולכן שתי המטרות שעליהן אנחנו מדברים פחות מושגות פה. באופן כללי, יש פה כמה שיקולים. יש הרבה מחיר כבד לתכנון, אבל הוא משיג חלק מהמטרות האלה. בגלל שבענף הצאן הוא פחות משיג אותן והמחיר הוא מאד כבד. אז אנחנו חושבים שהעמדה פה נכונה, צריך לשקול אותה ובהחלט יכול להיות שהדברים האלה לא צריכים להיות פה וגם לא צריכים להיות במכסות.

אז צריך לעצור את החוק.

לא, למה? את הסעיף הזה נבודד, נדלג עליו. חבר הכנסת חסון עלה על בעיה, ואני חושב שכדאי לדלג על העניין הזה, שהוא במחלוקת, כרגע, לפי מה שאני שומע פה, ולחזור לזה. בלאו הכי הודעתי שאל כל הסעיפים שבמחלוקת נחזור לפי סדר כשנסיים. זה לא נראה משימה פשוטה, דרך אגב.

ברשותך – בין הדוברים פה, להבנתי, גם בין חברי הכנסת – אין מחלוקת לשיטתם שהתכנון בענף הצאן צריך להימשך. העמדה הזו, שהיא עמדה קיימת, משתקפת בהצעת החוק. מה שמטריד אותם, כנראה, זה העובדה שמשרד החקלאות הודיע שזו עמדה שצריך לבדוק מחדש. זה איננו משתקף כיום בהצעת החוק שמשקפת את המצב הקיים, את המדיניות השוררת זה שנים. ככל שבעתיד ימליץ צוות כזה או אחר על שינוי מדיניות, וככל ששר חקלאות, יהיה מי שיהיה, יחליט לאמץ המלצות של הצוות הזה, יצטרכו לשקול גם את ההיבטים המשפטיים. אני רק אעיר שלפי המצב המשפטי הנוכחי – הרי יש חוק תכנון משק חלב גם היום. קצר, אמנם, לקוני, אמנם, אבל הוא מכין משטר מכסות. ייתכן שאם צוות כזה --

גם במשרד החקלאות, הדרג המקצועי יוצא מנקודת הנחה מסוימת שהשר יוחלף – אז אולי תחכו שיהיה שר חדש, שיקבע מדיניות? אולי הוא לא ירצה את החוק הזה, בכלל? לפי ההיגיון שאתה אומר - -

גם בחלב, אני יכול להגיד לך, ואני אומר את זה כי ישנה מדיניות, ישנה מחשבה - - לחסל את כל החקלאות בחמש דקות. אין הצדקה לחקלאות הקטנה, אפשר לקחת שלושה טייקונים, גם בחלב, ולגמור את העסק. לא צריך את כל הרפתות. אם רוצים שהכסף יילך למקום אחד בלבד, לא צריך תכנון, לא במושבים ולא בענף ההטלה ולא בכלום. במושב אביבים לא התפרנסו – תמצאו להם פתרון, כמדינה. המדינה צריכה למצוא פתרון גם לאותם אלה שחיים בפריפריה, וחלק מהעיסוק שלהם הוא או בחלב או בענף ההדרים או בענף הנשירים, הכוונה – פירות, או בהטלה או בפטם. זה לא משנה. אתה יכול לחסל את כל החקלאות בחמש דקות, אין הצדקה לחקלאות קטנה היום. לפי התפיסה – מדינת ישראל צריכה לחשוב גם על אותם תושבים שחיים ומתפרנסים מהדבר הזה. דווקא ענף הצאן הוא ענף מאד קריטי. אני אומר לכם – בצורת הגידול שלו. אם הוא לא ייכנס לתכנון אתם תחסלו את כל הקטנים האלה.

אולי אני אקריא את ההגדרה הנוספת שאנחנו עושים בה שינוי, בסעיף 2, והיא הגדרת שיווק: "שייוק- סחר,לרבות העברה לאחר בכל דרך מדכי העברה של בעלות או חזקה, למעט העברת חלק לצריכה עצמית;". זו בעצם החרגה ברמת ההגדרה והיא מצטרפת להגדרה של צריכה עצמית ומתן הפתרון לסוגיה הזו. האם הוועדה תצביע על סעיף 2, על התיקונים האלה?

לא. בבקשה, גברתי היועצת המשפטית – האם אנחנו יכולים להמשיך - -

היושב ראש לא מעוניין כרגע מאחר ולא היתה שהות מספקת בידי הנוכחים לעיין בנוסח.

אני ראיתי את זה פעם ראשונה הרגע. מישהו ראה את זה לפני כן פה? אף אחד.

אני רוצה להגיב במשפט למה שאמר כרגע עורך הדין אטינגר בקשר לייצור חלב מצאן. אכן, החוק הנוכחי חל גם על ייצור חלב מצאן. את הנושא של העתירה שהוגשה בקשר לנושא הזה, ותשובת המדינה לבג"ץ – אני לא מכירה ואין לי מה לומר על העניין הזה. אבל מה שאני כן מכירה זה שכרגע, במסגרת הצעת החוק שהוועדה דנה בה - המשרד מבקש באופן מפורש להחיל את משטר המכסות גם על יצור חלב מצאן. את הנושא הזה, מותר לכל חבר כנסת, בלי שום קשר לעתירה בבג"ץ, להעלות לדיון ולכפור בנחיצות של העניין. ומאחר והועלו כאן רעיונות, יש כאן עמדה ששמענו כרגע ממשרד האוצר. אני חושבת שראוי שהמשרד ישקול שוב את העניין הזה – האם יש מקום להחלה מנדטורית של משטר מכסות על ייצור חלק מצאן או אולי אפשר לומר שזה לא יוחל, אלא אם כן השר יקבע בתקנות באישור ועדה –אפשר למצוא עוד איזה שהם רעיונות לצורך העניין הזה. פשוט, כדאי שתשקלו את העניין.

אם כך נחזור לרצף של הקראת הסעיפים ואני דווחתי על ידי מספר גורמים שאין כמעט מחלוקות וב- 90% החוק הזה הוא בהסכמה. אז כיוון שנמשיך, קודם כל – הממשלה ביקשה לחזור לסעיף 2. הדיון הוא חשוב, אלא שהבסיס לדיון קצת הפתיע אותנו, אני מוכרח להגיד. אני מקווה שמכאן והלאה יהיו הסכמות יותר מהירות, שעליהן כן אפשר לקיים הצבעות, כי כבר התחלנו בזה, בישיבות קודמות. נחזור לסעיף שבו הפסקנו - להתחיל את 11.

אני רק אעיר שאנחנו התבקשנו ועשינו שינויים בסעיף 5. בין השאר- להגדרת ארגון יציג. אני יכול לקרוא את סעיף 11 או את סעיף 5 - -

תמשיך, בסעיף 5 היו מחלוקות.

"תקנות לעניין הסדרת הייצור והשיווק 11 (א) השר, בהתייעצות עם מועצת החלב ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין מכסות חלק, ובין השאר בעניינים אלה:

(1) עקרונות כללים ודרכים לקביעת אמות מידה לחלוקה ולקביעה של מכסות חלב ליצרנים קיימים ולמבקשי מכסות חדשים, ובכלל זה הגבלה על הקצאת מכסה ליצרן בשל אי עמידה בהוראות חוק זה, ובלבד שחלוקת המכסות תיעשה על בסיס חלוקת המכסות בשנים הקודמות ולשם השגת מטרות החוק ועל פי שיקולים נוספים לרבות פריסת ההתיישבות ופיתוח הכפר;

(2) הוראות לעניין קביעת מכסת חלב משתנה לפי תקופות השנה, ושינוי מכסה במהלך השנה;

(3) ביטול של מכסות חלב שהוקצו, העברת מכסות בין יצרנים, לרבות המנגנונים להעברה ולקביעת התמורה שתשולם בגין ההעברה;
(4) אמות מידה והגבלות על הקמת שותפויות בין יצרנים, ובכלל זה הגבלות על מספר השותפים בהן, מרחק גיאוגרפי בין משקיהם וגודל מכסותיהם;"

סעיף (3) ו-(4) הם סעיפים חדשים?

לא.

הם מסומנים אצלי כתיקונים.

לא, זה סעיף שהיה. אנחנו צריכים לקרוא אותו יחד עם תיקונים שביצענו לבקשת הוועדה בעניין שותפויות בסעיף 6.


אני ממשיך בקריאה:

"(5) הגבלות על הפסקה זמנית או קבועה של ייצור חלב;

(6) מניינה החוקי של ועדת המכסות ודרכי עבודתה, לרבות דרכים לטובן בפניה בהתאם לסעיף 6(ח).

(7) דרכי מסירת הודעות, לרבות הודעות ליצרנים בעניין קביעת מכסותיהם;"

"(8) קביעת חובות דיווח של מועצת החלב וועדת המכסות לשר".

רגע, זה לא פרוזאי שצריך להיות פה. דנים פה בדברים גדולים. הממשלה מוסיפה פה סעיפים בצורה מוזרה, אני מוכרח לומר.

לא, זו טעות במספור.

זה לא תוספת.

- - -

סעיף (6) – חדש.

תסביר לנו את סעיף 11.

מדובר בסעיף הסמכה שקובע מנגנון לקביעת תקנות בענייני מכסות. התקנות נקבעות על ידי השר בהתייעצות עם מועצת החלב ובאישור הוועדה הנכבדה הזו. יש כאן שורה של עניינים שבהם הגורמים מוסמכים לקבוע תקנות כדי לקבוע את הפרטים הביצועיים של משטר המכסות. עיקרון חשוב שמובע פה הוא העיקרון שההקצאה מתבצעת על בסיס המכסות הקיימות. זה למעשה גם עונה לציפיות ולזכויות רבות שנים של היצרנים הקיימים וגם משיקולים כלכליים של יתרונות לגודל, מצד שני, כמובן – שמצבים שבהם יש הגדלת מכסות ויש הצדקה לכך, יש גם הזדמנויות ליצרנים חדשים להצטרף לענף, וגם בעניין הזה ייקבעו תקנות שיסבירו את אמות המידה. למעשה יש כאן עיגון בתקנות של נהלים שכבר היום מועצת החלב פועלת לפיהן. אנחנו, בהתאם להערה של היועצת המשפטית הוספנו סעיף שיסמיך לקבוע תקנות בעניינה של ועדת המכסות, דרכי עבודתה, דרכים לטעון בפניה, בהתאם לסעיף קטן 6(ח). אני חושב שהסעיף הזה הוא סעיף מוסכם, ולהבנתי – ניתן להצביע עליו.

אני אקרא את סעיף 11(ב):

"השר, בהתייעצות עם מועצת החלב ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין הסדרת ייצור ושיווק חלב גולמי ולעניין ויסות של כמויות החלב במשק, ובכלל זה את סמכויות מועצת החלב וועדת המכסות בעניינים אלה; בתקנות לפי סעיף קטן זה יקבע השר בין השאר:

(1) הוראות לעניין יצור חלב גולמי ושיווקו למחלבות, לרבות בדבר ייצור ושיווק לצריכה עצמית, לעניין איכות החלב שישווק למחלבות וקביעת תמריצים, חיוביים או שליליים, ליצרנים בקשר לאיכות החלב;

(2) איסור על התקשרות בין יצרנים למחלבות לתקופה העולה על שלוש שנים;
(3) הדרכים שבהן תווסת מועצת החלב, בעצמה או באמצעות מחלבות, חלב במכסה בין עונות השנה ובין ימות השבוע, ואופן מימון הוויסות ובלבד שהוראות של המועצה לעניין יצור או מכירה של מוצרי חלב לא יינתנו אלא בהסכמת המחלבה הנוגעת בדבר;
(4) הדרכים שבהן תטפל מועצת החלב, בעצמה או באמצעות מחלבות, בחלב עודף ובעודפי חלב במכסה, לרבות הוראות שתיתן המועצה לעניין זה ובכלל זה הוראות לפינוים או להשמדתם ואופן מימון פעולות אלה, ובלבד שהוראות של המועצה לעניין ייצור או מכירה של מוצרי חלב לא יינתנו אלא בהסכמת המחלבה הנוגעת בדבר;
(5) הוראות לעניין תשלום למחלבות מקרנות כאמור בסעיף 25, בעבור ייצור חומרי גלם חלביים ומוצרי חלב , שיוצרו מחלב עודף או מעודפי חלב במכסה;
(6) הוראות לעניין ניהול חשבונות של יצרנים ומחלבות וחובות דיווח שלהם למועצת החלב בדבר הייצור והשיווק של חלב גולמי, חומרי גלם חלביים ומוצרי חלב;
(7) הוראות לעניין הטיפול בחלב, בחומרי גלם חלביים, ובמוצרי חלב שנתפסו לפי סעיף 30(ב)(2) ובכלל זה השמדתם".

תסביר את הפסקה, ובעיקר את פסקה (2) על איסור ההתקשרות.

גם הסעיף הזה הוא סעיף הסמכה, הוא מסמיך את השר, בהתייעצות עם מועצת החלב ובאישור ועדת הכלכלה, לקבוע תקנות לעניין ייצור וויסות משק החלב. זו אחת מהתכליות המרכזיות של החוק. סעיף קטן (2) למעשה בא לאזן – זה סעיף שקיים ומוסכם על השחקנים בענף ונעשו לגביו הרבה מאד דיונים. בסופו של דבר הוא משקף איזון בין צרכים של מחלבות, לקבל סוג של ודאות, לבין האינטרס שלא לקשור יצרנים לתקופות ארוכות מדי. נקבעה בעצם הגבלה על שלוש שנים. אפשר לחתום על הסכמי התחייבות בין יצרנים למחלבות לתקופה של עד שלוש שנים וכל שלוש שנים בעצם יצרן חופשי לעבור לעבוד עם מחלבה אחרת. להבנתי הסעיף היום, אחרי הרבה מאד דיונים, הוא סעיף מוסכם.

ב- 11(א)(1) – שם - הגענו, לפחות בזה יש לנו סיכום. אי אפשר לחלק, אמר חבר הכנסת וקנין – אם היצרנים האלה יהיו קטנים, חוסר הכלכליות של הייצור - יהיה מצב שהרפתות האלה ייסגרו. מכסת המינימום צריכה להיות 600 אלף ליטר כדי שהמשק המשפחתי יוכל להתקיים ולעמוד על הרגליים. בלי זה –הרפתות האלה ייסגרו. עכשיו, מדברים על ועדת המכסות, שהיא תחלק כמו בשנים הקודמות. כמו בשנים הקודמות זה להוסיף לכולם - הפער יילך ויגדל.

אתה מביע חשש שבהתייעצות של מועצת החלב עם השר ובאישור ועדת הכלכלה – יהיו שלא יקבלו את מכסת המינימום, או שלא תינתן להם מכסה?

הוא רוצה מכסת מינימום של - - ואין שום הסכמה בינינו בעניין הזה.

· - -

כל פעם שאתם באים ואומרים שיש הסכמות מתגלות פה עוד אלף אי הסכמות.

הוא הסכים אתי, אבל בתנאי שלקיבוצים יהיה 2,8 מיליון.

אתה מציע מכסת מינימום של - - שתיקבע בחוק.

כן. זו מכסת קיום מינימום.

לגבי הסיפה של סעיף 11(ב)(3) ו – 11(ב)(4)- שאומרת שבלבד שההוראות של המועצה לעניין יצור ומכירה של מוצרי חלב לא יינתנו אלא בהסכמה של המחלבה הנוגעת בדבר - אנחנו רוצים רק להבהיר בנושא הזה שהיכן שמופיעות המילים "מוצרי חלב" – בעקבות התדיינויות שעשינו –גם עם המחלבות, גם עם המועצה, גם עם משרד החקלאות, רצינו להרחיב את הנושא של מוצרי חלב, שיהיה ברור שמדובר גם על מוצרי חלב וגם על מוצרים מוגמרים אחרים, להזכירנו – גם ההגדרה של מוצרי חלב מדברת רק על מוצרים ש- 50% או יותר מהם עשויים מחלבון, או מה שההגדרה אומרת. שלא ייצא מצב שמדובר על מצב של מוצר מוגמר שהמועצה יכולה לתת הוראות לגבי ייצור או מכירה של מוצרים מוגמרים אחרים לצרכנים שזו הרי לא המטרה.

כמו מה? איזה מוצרים?

אם יש מוצרים שהבסיס שלהם הוא פחות מ – 50%, ושמיוצרים על ידי מחלבות - מהשלילה בסיפה אפשר יהיה לומר שלמועצת החלב יש - - -אין לנו הגדרה של מוצר מוגמר, אנחנו מבקשים משהו שיהיה ברור,כי המחלוקת העיקרית שקיימת כרגע היא לגבי חומרי גלם חלביים, שכאן אני אומר גם לפרוטוקול - הרעיון היה שלגבי איזה הוראות המועצה יכולה לתת למחלבות לגבי חומרי גלם חלביים – זה עניין שיוסדר זה עניין שיוסדר בתקנות. להזכירנו – מדובר כאן על סעיף שהוא רק חקיקה ראשית שהתקנות עוד יובאו לוועדה. אז לגבי ההוראות שינתנו על חומרי גלם חלביים, המגבלות שיינתנו וכדומה – אנחנו מניחים שזה יהיה בתקנות. כאן אני רק רוצה שכבר בחקיקה הראשית יהיה ברור שלא ישתמע חלילה אחרת, שמועצת החלב יכולה לתת הוראות לגבי מוצרים מוגמרים אחרים שאינם חומרי גלם.

בעניין הזה אני רוצה להבהיר שמוצרים שיאשר ידידי, שכאשר הוא מדבר על מוצרים מוגמרים הוא לא מדבר, לא על חמאה, לא על חלב טרי - -

בגלל זה ביקשתי, שייתן דוגמה, כדי שנבין, מבחינה צרכנית, מה המשמעות, אם בכלל יש משמעות.

למשל, אם יש יוגורט שיש בו רק 40% - הוא לא נופל בשאלה של מוצר חלב. אני רוצה שיהיה ברור. זה לא ברור מהניסוח הזה.

אבל מה שברור זה – שזה לא כולל חלב טרי, לא כולל אבקת חלב ולא כולל חמאה. אלה דברים שדיברתם על זה שזה יוסדר בתקנות.

אני יושב ראש הוועד הממונה של התאחדות מגדלי בקר. אני רוצה להבהיר, לעניין ההערה של רחמים אליהו, שלא התקיים דיון בהתאחדות מגדלי בקר בנושא מכסות המינימום. אני מבקש שהוועדה תמתין לאותו זמן שההתאחדות תגיש את עמדתה בעניין הזה, ושהעניין לא יידון או לא יירשם, בשלב הזה.

זה יהיה במסגרת תקנות בכל מקרה, לא במסגרת - -

בכל מקרה, לא הובעה פה עמדה של התאחדות מגדלי בקר אלא של רפתן או חבר בוועד הממונה. עמדת הוועד הממונה לא התקבלה ולא הוגשה כאן, מאחר ולא התקיים דיון בעניין הזה.

אני אציג את עצמי. אני בן ממשיך להורים ותיקים במדינה, שעלו בשנת 51. אני תושב מושב פרזון, אני יצרן חלב. אני בעל מכסת מינימום של 369,500 ליטר. הרפת קיימת משנות ה- 50 והיום אף אחד בוועדה הזו או יושב ראש מועצת החלב או התאחדות מגדלי הבקר לא יכול להגיד לי שאני יכול לקיים מכסת חלב או לקיים משפחה, ולהחזיק זוג הורים קשישים, שהם סיעודיים ולקיים את המכסה. מה שאני בא ואומר: זה הזמן היום לבוא ולעשות תיקון וכשאני מדבר על תיקון – כשמדברים על חלוקת המכסות, להתחיל לחשוב עלינו. אנחנו אזרחי מדינת ישראל, שירתנו בצבא, אנחנו מפרנסים ילדים. אני בסך הכל בן 40, בסך הכל. קמתי היום ב- 5 בבוקר, חלבתי בשביל להגיע לפה. אני צריך לחזור הביתה. כשאני יושב ושומע פה אנשים שצריכים לייצג אותי – יושב ראש מועצת החלב, יושב ראש התאחדות מגדלי הבקר, הרי אני מממן אתכם, זה דרך העבודה שלי, ואתם לא מסוגלים לייצג אותי? חברה', היום אנחנו צריכים מכסות חלב של מינימום 500-600 אלף ליטר. עכשיו, אני לא אומר לכם שתעשו את התיקון ביום אחד. קחו שלוש שנים תנו לנו אפשרות להתקיים. אני עובד היום בשתי עבודות, חוץ מהרפת, בבוקר. אני נכנס ב- 8 בערב הביתה. אז אתם באים היום ויושבים פה – עם כל הכבוד לכם, מתדיינים בדברים. תשמעו את הצד של האנשים שעובדים בעבודה.

אני אומר לכם, החברה' בארגון מגדלי הבקר – הרי הכל תלוי בכם, לא באף אחד. אם נרצה, נסיים את החוק הזה מהר ולא נתברבר פה יותר מדי. בשנים האחרונות היתה איזו מדיניות לתת מכסות, להגדיל מכסות. אני חושב שהחקלאים הקטנים כמעט ולא קיבלו הגדלה, כמעט ולא.

לא נכון.

הגדלה אפסית.

צודק במאה אחוז.

תאמיני לי, הדלה אפסית. תאמינו לי אני יודע מה המכסות, מה ההגדלות, כמה קיבלו קיבוצים מסוימים, כמה קיבלו מושבים מסוימים. אין כמוני יודע את זה. אני לא רוצה להיכנס לתיבת פנדורה הזו. האמינו לי. אני מסכים עם מה שאומר ישראל, שצריך לעגן את הדברים האלה בצורה מסודרת, הרי מחר, ועדת המכסות, היא זו שתחליט. אני יכול לתת דוגמה מהיישוב שלי, על מכסות הביצים. אני עוד היום עומד ככה ואני זוכר, כשהביאו את הפרוטוקול, מושב יערה היה עם מכסות ביצים. אחרי זה מצאו איזה סיפור, שלא היה לנו תכנון. בסדר, מקובל עלי. ואני רוצה להגיד לכם – אם אני הייתי מתעקש אז, זה המושב היחידי שנפגע, מכל יישובי קו העימות. אם הייתי אז מתעקש, כחבר ועדת הכלכלה, לא הבנתי מה הולך בדיוק. לא שלא הבנתי – האמנתי בתמימות שיסדרו את כל העניינים. ואחר כן - כל היישובים קיבלו. יישובים עורפיים. ישוב גדול לא מקבל – למה? כי אחר כך סיפרו איזה שהוא סיפור על כך שלא היה תכנון. אבל אם הייתי תוקע את זה – כל המערכת היתה מיישרת קו כדי לסגור את העניין הזה. אני לא רוצה שלחקלאי הזה יקרה מה שקרה ליישוב שלי ולעוד הרבה יישובים אחרים, כי ועדת מכסות, לצערי הרב, רבותיי, אי אפשר למנוע פוליטיקה. אי אפשר. הפוליטיקה היא בכל מקום, ויש כוחות שפועלים בכל מקום. אני אומר את הדברים פה על השולחן כי אני חקלאי, כמוכם, ומכיר את המערכות ויודע שזה עובד, ומה קורה. לכן אני חושב שצריך לתת את המחשבה למה שהוא אומר, אותו חקלאי קטן. אותו הדבר אני אומר למגדלי הבקר.

אדוני, עד היום הסכמתי אתך בכל הדברים לחלוטין, אבל פה אני אחלוק עליך, כי אני אתן את העובדות. ראשית, החקלאים מפרזון צודקים. מגדלים - -גם אמרתי להם את זה בשיחה.

כמה מגדלים יש לנו במכסות שהם מתחת ל – 500?

כל המספרים לפני.

· - -

אז אני אדבר רק במספרים – מכסת המינימום בשנת 2006 היתה 259. היום היא 369, גידול של 110 אלף ליטר. מזה, 79,700 ניתנו רק לקטנים. - -בשלוש השנים האחרונות.

כמה בעלי מכסות של 369 קיימים בישראל?

264 מתוך אלף.

מתוך סך הכל אלף מגדלים. בערך רבע. רבע מהמגדלים הם עם מכסות קטנות.

לכן, בשלוש השנים האחרונות הפלינו אותם מאד לטובה, כאשר אחרים קיבלו 30 אלף הם קיבלו 110. אני חושב שלהגיד בזה שדופקים אותנו? אני חושב שזה רק לטובה. ואני גם אומר הלאה. אני חושב שגם הלאה חייבים להגדיל. אבל אני חייב לתת פה עוד נתון: 50% מאלה שהגדלנו להם, 110 – עוד להגיעו למכסתם, לא מייצרים. זאת אומרת, הם קיבלו מכסה ועוד לא מממשים אותה. ובאמת נשאלת השאלה –ה אם לתת הלאה, ומתי. אבל זו לא השאלה עכשיו. ואני מבקש לסכם את מה שאמרתי, עם נתונים.

יש לי שאלה – ברגע שמישהו לא מגדל את המכסה שלו –יש לכם ניוד, חלק מאותה כמות לאותם קטנים? למי זה עובר.

כן. אל"ף- יש ניוד, ומי שלא עושה את מכסתו באופן קבוע, זאת אומרת – 5 שנים, 10% ויותר, אנחנו מתחילים לתת לו בראש, אבל מצד שני, צריך לדעת שהמערכת שלנו תומכת בו מכל הכיוונים שרק אפשר, והכל בחינם.

אתם יודעים להגיד פה – שתוך פרק זמן מסוים אתה נותן הפליה מתקנת, רצופה, קבועה, שתביא אותו עוד שלוש שנים למכסת המינימום? תגידו את המשפט הזה. אני אסביר מה זה מכסת מינימום. אני אסביר בדיוק.

היא ניידת, היא לא קבועה. היא כל הזמן מתקדמת.

אני יודע, ובכל זאת אתה צריך להבטיח - - חבר הכנסת עמיר פרץ הבטיח שכר מינימום לכולם, שמתחת לזה – אין. תקבע אתה, תגיד פה לאנשים - -

קבענו.ישבה ועדת בן דוד, שהוא יושב כאן, סמנכ"ל בכיר במשרד החקלאות, וקבעה לפני שנתיים – 410 אלף ליטר ולשם אנחנו בשלב הזה רוצים להגיע. - -

אני רוצה לדעת מי ישב בוועדה שלו, כשהקימו אותה – איפה היו היצרנים, באמת? איפה היו היצרנים?

דיברת יפה קודם, אל תוסיף כלום.



תנו לנו תשובה – מתי מגיעים, והאם אפשר להעלות את מכסת המינימום - - 500

ראשית, אני יכול לבשר בשמחה שהשיווק עולה. אני לא מבטיח את זה לשנים הבאות. האם הכנסת תחוקק שכל אחד יאכל יותר גבינה? זה בלתי אפשרי. אני יכול לבוא עם ידיים נקיות לפה ולהגיד שהוספנו, והוספנו הרבה.

אפשר לקבל מכם בשורה שתוך שלוש שנים מכסת המינימום תהיה 15? עשיתי חישוב. זה יעלה לכם, אם היום אתם ב- 460, עוד 70 אלף – סך הכל 264 מגדלים, יעלה לכם עוד 25 מיליון מכלל המכסה הכללית.

אני מבין את הרצון, והלוואי ויכולנו להביא את כולם ל – 600 אלף - -

לא אמרתי 600 אלף, אני הצעתי פשרה – 500. אני מבקש, אדוני היושב ראש אנחנו פונים אליהם. באותה עת, לא יקרה כלום, גם אם צריך להוסיף עוד 20 מיליון למכסה הכללית לא יקרה שום דבר. אינ חושב שמכסת מינימום של 500 כדי שמשפחה תתקיים – אנחנו יודעים שפעם אפשר היה גם להתקיים עם שתי פרות במשק עזר. היום זו בעיה. ככל שהשוק המודרני מתקדם, הטכנולוגיה המודרנית מתקדמת - אם אין לך מכסה שאתה תוכל להתקדם – מה שהיה נכון לפני 10 שנים לא נכון היום. אנחנו בעד לשמור על המכסות, בעד לשמור על מדיניות התכנון – אבל אותה הזדמנות יש לנו גם איזו תחושה - תן לנו להרגיש. טיפלנו בשוק הגדול והענק הזה ופתרנו בעיה של 264 משפחות שהבטחנו את יכולת קיומן 10-15 שנה, כי אני לא יודע כמה ה- 500 האלה יספיקו בעוד 10 שנים. יכול להיות שגם אז זה יהיה בטל בשישים. אבל תן לו להרגיש שבצד העסק הגדול פתרנו איזה דברים שהם נוגעים לליבנו.

אני מגדל ממושב פרזון, מכסת מינימום. אצלנו במושב זה 25 רפתות שכולן מינימום. אין לנו כאלה שהם לא מינימום. ועדת בן דוד החליטה, איך שאני הבנתי, שהחלוקה תהיה שוויונית, כשיחלקו מכסות.

ומה קרה בפועל?

בפועל, מה שמחלקים זה כמעט שוויוני. הם הטיבו אתנו מעט בתקופה האחרונה, אבל הוועדה קבעה לחלק שווה. ואם אנחנו ניקח את החוק הזה, והחוק הזה רוצה להסתמך על צילום המצב הקיים, ועדת בן דוד קובעת לחלק שווה, וזה מה שהיא עשתה בתקנות שלה.

ראשית, החוק קובע עיקרון, לא טריביאלי, של הפליה לטובת קיימים. בעניין הזה, בהיבט הזה, כבר יש מענה לדרישה, כאשר יש הגדלת מכסה, לא לתת אותה ישר לחדשים, אלא קודם כל לראות שהקיימים מקבלים פה יתרון. אני לא חושב שזה מובן מאליו, והחוק כבר קובע את היתרון הזה.

זה לחלוטין לא מובן מאליו, והחוק קובע את זה, כי המשמעות של הדברים – חשוב שהדברים ייאמרו בצורה ברורה לחברי הכנסת, זה סגירת השוק ליצרנים חדשים.

זה לא סגירה מוחלטת.

זה כמעט סגירה מוחלטת. ככל שמכסת המינימום תעלה, וצריך לתת על בסיס מכסות קודמות, אז ברור שסוגרים בצורה הרמטית יותר את ה - -לחדשים.

כאשר יש מצבים של הגדלת מכסות – רק בשנה שעברה, למשל, היתה למשרד הגדלת מכסות. חלק הארי של ההגדלה הלך לקיימים, כפי שמתבקש פה, וחלק הלך לחדשים. אנחנו חושבים שזה מענה הולם לבעיה. הפרטים של ההקצאה לקיימים ולחדשים – ייקבעו בתקנות. כלומר, הדיון שעולה פה, מספרים ואמות מידה מפורטות – יבוא יומם ברמת התקנות. אני חושב שזה מענה לעניין הזה.


במענה להערה של אריאל עמינצח, עורך הדין של "תנובה", אני מודה שאני לא מבין את החשש. יש הגדרה של מוצר חלב. מה שאיננו מוצר חלב, ואלה המוצרים שעליהם דיבר אריאל – הם בכלל לא בחוק. אין למועצת החלב בכלל סמכות לעסוק בהם, ולגבי מוצרי חלב הובהר במפורש, בהסכמה אתכם, ובמענה להערות שלכם, באותם שני סעיפים קטנים ב- 11(ב) שהמועצה לא תוכל לתת הוראות של ויסות באמצעות - - רק בהסכמתכם. לכן בעיניי לחשש אין בסיס. כנראה לא העליתם את זה עד היום ואם אתם צריכים את זה לפרוטוקול - -

· - -

מכיוון שזה לא ברור - -

אז אנחנו נבהיר פה, לפרוטוקול, שהמועצה – לטעמי גם אין לה סמכות ואין לה כוונה לעסוק באותם מוצרים מוגמרים שאינם מוצרי חלב, ואני אומר שוב - -החוק קובע רף מינימום. מתחת לזה אין בכלל סמכות. ולגבי מה שיש סמכות, הובהר בסעיפים הקטנים שזה ייעשה רק בהסכמתכם. חבל.

כיוון שזו לא רשימה סגורה של תקנות, כי כתוב בין השאר, בתחילה של הסיפה, ש - -ויתרנו, אז אנחנו רוצים רק שיהיה ברור בתוך החוק עצמו, ואם כולנו מסכימים על העיקרון, גם על העיקרון שאמרו מ "טרה" גם מוסכם – אז אנחנו רוצים שיהיה ברור שמוצרי חלב ומוצרים מוגמרים אחרים, ננסח את זה יחד שיהיה ברור שלא מדובר - -

מוצר חלב מוגמר – הוא נכנס להגדרה של מוצר חלב?

לא בהכרח.

החוק מגדיר בסעיף 2 מוצר חלב כמוצר ש- 50% או יותר ממשקלו הוא על בסיס -- מה יקרה אם יש מוצר חדש, שאני לא יודע אם הוא קיים, ויש בו רק 45%? יש מוצרים כאלה, והשאלה אם מועצת החלב מווסתת באמצעותם את משק החלב, בעצם. הוא נכנס להגדרה של מוצרים שהמחלבות מייצרות ויכול להיות שיהיה מצב שבו מועצת החלב תבקש או תרצה לווסת עודפים או חוסרים באמצעות הוראות בעניין יצורם. לכן, כיוון שעורך הדין אטינגר הצהיר לפרוטוקול שאין בכלל סמכות, אז אין פה שום בעיה להוסיף את המילים האלה. חשבתי שזו הערה טכנית לגמרי.

תשקלו את התיקון. אני מוכרחה לומר שעדיין לא ירדתי לכל הדקויות של העניין הזה, אבל אם משרד החקלאות מבין את טענותיכם ואין, בעצם, חילוקי דעות לגבי התוצאה הסופית, אז תראו אם יש מקום לשפר את הנוסח.

כמה הבהרות לגבי הוועדה שריכזתי. קודם כל – עבודת הוועדה לוותה והיו חברים בה נציגי התאחדות מגדלי בקר, נציגי רפתנים, ההמלצות שלה, לרבות לנושא של מכסות מינימום, שימשו בסיס לאיזשהו מסמך כולל שמשרד החקלאות פרסם לפני שנתיים בנושא דפוסי התכנון בענף החלב, שיהוו, אני מעריך, כמובן גם בסיס לתקנות שייקבעו בהתאם. המסמך הזה הועמד לשימוע באתר המשרד. אני יודע שהתאחדות מגדלי בקר פנתה לכל היצרנים והזמינה אותם לעיין במסמך הזה. כל ההערות שנשמעו פה לא נשמעו - -


לעצם העניין של מכסות מינימום – הוועדה גם קבעה נוסחה לחישוב מכסת המינימום. צריך לזכור שמכסה, או מכסת מינימום, אמורה לתת מענה לפרנסה של משפחה אחת, לפי שכר ממוצע במשק, לא לתת מענה, עם כל הצער וההבנה והכאב, למספר משפחות, אלא באמת – מכסה נועדה לתת מענה השתכרות למשפחה אחת, לפי שכר ממוצע במשק.


אני רוצה לחזור לעניין שאמר היועץ המשפטי – הנושא של לרבות קביעת מכסת מינימום, נושא של תקנות שיובאו לאישור הוועדה הזו – זו תפקידה של ועדת המכסות, וועדת המכסות, שיהיו בה משקיפים מטעם המגדלים, נציגי ארגוני מגדלים י וכלו להביע את עמדתם בנושא הזה. לכן אני חושב - -

הוא שאל שאלה מאד פשוטה: האם הנוסחה שלך מחלקת באופן שווה לכולם?

עמדתי להגיע לזה. אני אענה: קודם כל, הנתונים שמסר שייקה דרורי מדברים בעד עצמם. חוץ מזה, נקבע עקרון שבכל עת שיש תוספת מכסות, שמתבקשת מעליה בביקוש למוצרי החלב, וזה הקריטריון היחידי – אנחנו לא יכולים לתת מכסות חלב אם אין ביקוש. 80% מתוספת המכסות הזו ניתנת באופן שוויוני לכל היצרנים, ו – 20%, עלפי שיקולים של שר החקלאות, שמחר יבואו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ניתנים ליצרנים חדשים. אנחנו לא יכולים להימנע ממצב של אוטובוס סגור, ואנחנו חייבים, על פי פסיקה של שופט בעבר, כניסה של יצרנים חדשים, ואישרנו את זה בשנתיים האחרונות – למתן פתרון של בעיות אזוריות, מעת לעת עולה הצורך לתת פתרון לבעיות אזוריות, כמו במקרה של עוטף עזה, למשל, וכמו כן – ה-20% האלה מיועדים להשלמה, להגדלה או לדיפרנציאציה להגדלת מכסות מינימום.

כמה יוצא באופן ממוצע בארבע השנים האחרונות ה- 20%? מה ההיקף שלהם?

בשנה האחרונה זה היה 4 מיליון.

זאת אומרת, על איזו דלתא אנחנו עובדים כשאנחנו מדברים על 264 מגדלים? אני עושה את החשבון מהר. ברור לי לגמרי עד כמה אתה יכול לתמרץ עוד. תראה, יש פה שאלה שאנחנו מציבים אותה. אנחנו רוצים לעזור לכם לשמור על התכלית הראויה. אנחנו רוצים לעזור לכם לקדם את החוק הזה. יושבת פה הוועדה ואומרת: שמענו את כולם, אני מניח שזה לא רק ממשוב פרזון, אלא יש 260 ומשהו איש כאלה. בוא תגיד לי איך אתה לוקח את ה – 20%, הופך אותם ל – 40% לשלוש שנים ומיישר לי קו. זו השאלה.

זה נושא שבחוק ועדת המכסות יכולה לדון בו. בהחלט – תצא פה קריאה לוועדת המכסות. המסר הובן.

אבל זה לא בחוק.

אנחנו מקיימים כאן דיון במשך שעה על שני דברים שאתם צריכים רק להגיד, ואנחנו יודעים להמשיך להתקדם - -

תאמינו לי שאנחנו יודעים לעשות את זה יותר מהר מכם. לסיים את הדבר הזה זו לא בעיה.

אז בואו נתקדם.

אני אומר לך שזה שאתה לקחת 20% זה לא עונה לרוח הדברים שהוועדה פה אומרת, ואני אומרת לך שאם אתה לא תגיד לי - -

איפה זה מופיע בחוק?

אני יודע שזה לא מופיע, אבל לו יש דרישה למכסת מינימום. אני יכול לעגן את זה בחוק או בתקנות.

- - -

אנחנו עדיין במכסת המינימום, בוויכוח? אני הבנתי את העיקרון.

שתי תשובות: אל"ף, כל הנושא הזה, כפי שאמרתי – באנו עם ידיים נקיות מאד, לפחות ככל שזה נוגע למועצת החלב, אני לא ממשלה – זה ימשיך להיות ככה, להגדיל את ה - - כי זה אינטרס של הענף.


הדבר האחר שאני רוצה להגיד, כהערה, ואינני מחוקק – אבל ענף החלב הוא ענף מורכב מאד. החוק הזה הוא כבר 44 סעיפים. אם רוצים את כל הדברים להכניס פה לחוק, - - ולכן אני מבין את הכאב שלהם אבל זה נושא לתקנות זה לא נושא לחוק.

יורשה לי לכפור בתשובה שלך, אם הוועדה רוצה שבסעיף המסמיך, בסעיף 11(א)(1), כשמדברים על עקרונות לחלוקת המכסות, ייקבע גם – ובלבד שלא יחולק פחות ממכסת מינימום שתיקבע – זה משפט מאד קצר וזה לא עוד 4 סעיפים, וייתכן שזה פתרון לא פחות חשוב - -

איפה את מציעה לקבוע את מכסת המינימום, פה?

לא – אנחנו שומעים את הרציונאל. כן, יש הצעות להכניס את זה לכאן. אחד מהרעיונות של פנחס היה להכניס את זה לחוק.

החוק נועד בראש ובראשונה לשמור על מכסות החלב, אבל איפה אני צריך מכסת חלב אם היא מינימום, שהיא לא מסוגלת לקיים אותי. אם היום אני לא מסוגל להתפרנס ולהתקיים ממכסת מינימום, מה ייתן לי אם ישמרו לי אותה לעוד 10 שנים? אני גם ככה לא מתקיים מזה היום.

מאד פשוט – סעיף 11(א)(1) מדבר על עקרונות לחלוקת מכסות ובין העקרונות האלה אפשר להוסיף גם – הבטחת מכסת מינימום, ולעניין זה – מכסת מינימום כפי שתיקבע על ידי המועצה ובלבד שתבטיח קיום נאות ל - -

כמה ביקשתם?

בלי מספר.

האם יש הסכמה של הממשלה להכניס - -

- - -

אל"ף, יש את הדו"ח הלא כתוב, של רחל בוצ'ק, שקובעת מה זו מכסת מינימום ומה מחיר המטרה. היא אומרת שמכסת המינימום היא 600 אלף ליטר למשק המשפחתי. הבוסים שלה לא נותנים לה להוציא את הדוח הזה.


דבר שני- כאן מסתירים מהוועדה את החלוקה האחרונה של מכסת החלב. לקחו 6,5 אלף ליטר וחילקו לכולם, גם לקטנים וגם לגדולים. היו כאן מכסות פיקטיביות. יש בחור שיושב על 6 מכסות אז הוא קיבל 40 אלף ליטר, ואני קיבלתי 6,500 ליטר. זה ההבדל. הם לא רוצים לפתוח את כל הנושא הזה, של הדברים. הם רוצים להמשיך עם ועדת בן דוד. מה שהיה הוא שיהיה.

לפי דעתי אתה עושה טעות. אני אסביר לך למה – אני לא אנהל פה ועדת חקירה. אני אשמע אותך, אשמע עוד שלושה ובסוף אני לא אפסוק, כי אני לא שופט פה. אני צריך להבטיח, כמוש אמרה פה היועצת המשפטית, כמו שאמר חבר הכנסת עמיר פרץ. מאחר והתכלית הראויה של החוק הזה, חלק מזה זה פיזור, חלק מזה – זה שמירה ויכולת יצור, וכן הלאה, בטח בתחום המכסות, אז אני רוצה להבטיח את קיומם של ה- 264 האלה. שאלנו אותם אם ניתן באמצעות תוספת כזו להבטיח שמביאים אותם למכסת מינימום. התשובה שלהם היתה כן. מה אתה רוצה יותר מזה? אז תודה רבה, ואמרתי לך: דלג. כל המוסיף –גורע.

אני הבנתי שברבע שעה שלא הייתי שגם אתה, וגם חבר הכנסת וקנין חושבים שיש מקום להכניס סעיף שמדבר על מכסת מינימום למען קיום נאות – שמבטיח קיום נאות? זה היה הנוסח? הממשלה מוכנה לנסח? אז אנחנו בחלק מסעיף 11 התקדמנו, והסעיף הזה יוכנס ויובא לפה לקראת הישיבה הבאה.


דבר שני - היתה הערה של "תנובה" לגבי מוצרי חלב ומוצרים מוגמרים אחרים, שאתם מבקשים לנסח מחדש, לתקן את הניסוחים. מה היתה עמדת הממשלה?

אני אחזור על מה שאמרתי קודם – להבנתנו, אין לנו מחלוקת עקרונית עם "תנובה". אין שום כוונה לתת הוראות -- מוצרי חלב, לא כאלה שיש בהם יותר מ – 50% וכאלה שיש בהם פחות. לגבי אלה שנכנסים להגדרה של מוצר חלב, יש הבהרה מפורשת שהמועצה לא תיתן בסעיף 11(ב) הוראות, אלא בהסכמת המחלבה הנוגעת בדבר. כאן עולה חשש לגבי מוצר שבכלל איננו בגדר מוצר חלב. להבנתי - -

פחות מ- 50%.

לכן, - - אין בכלל סמכות בדבר. אני לא מבין את החשש.


אבל להבנתי, גם "תנובה" מסכימה שנצביע על הסעיף הזה, ואם נגיע למסקנה שצריך להבהיר את זה, נחזור לוועדה. אני לא מצליח להבין את החשש. לדעתי, למועצה אין סמכות לגבי מה שאיננו מוצר חלב.

· חלב בגלידה? בגלידה יש פחות מ- 50%, מותר לשים בה חלב מחוץ למכסה?

· - -

במענה להערות שלכם – הבהרנו במפורש שמתן - -למחלבות בנוגע למוצרי חלב יהיו בהסכמת המחלבות. ברור שאין דרך אחרת להבין את החוק הזה. אם המועצה תרצה לתת לכם הנחיות לגבי מוצרים שאינם מוצרי חלב, היא בוודאי צריכה את ההסכמה שלכם. בעיניי בכלל אין לה סמכות לעשות את זה.

אמרתי שאני לא יורדת עד הסוף לדקויות של העניין. ייתכן שמה שיפיס את דעת "תנובה", ומר אטינגר - תשקול אם יש מקום להכניס את זה לנוסח, שלעניין פסקאות (3) ו – (4) בסעיף 11 – "מוצר חלב, לרבות מוצר חלב שהחלב הגולמי מכיל פחות ה-50%", או משהו כזה. תשקול אם יש מקום להוסיף את זה.

אני הבעלים והמנכ"ל של "גבינות הכפר", בין היתר. עוד הערה קטנה – מדובר פה בהרחבה על יצרנים קטנים. אני רוצה לדבר על מחלבות קטנות. יש פה סעיף 11(2), שמאפשרת ניוד של חלב בין יצרן שזה רפתן לבין מחלבה. המציאות הקיימת היום היא שיש מגבלה באיזה תאריך אפשר להעביר חלב. אפשר להעביר חלב בין יצרן למחלבה אך ורק ב-1 בינואר כל שנה. מאחר וזה כך, ולפי המנגנון הקיים היום צריך להודיע על כך חודשיים מראש, במצב הנוכחי, אם עושים הסכם לשלוש שנים, שמתחיל בפברואר, יוצא מצב שהיצרן, הרפתן, סיים את החוזה של שלוש שנים ב- 1 בפברואר, אבל הוא צריך להמשיך לספק - -הוא לא יכול לעבור, הוא יכול לעבור רק ב- 1 לינואר, של השנה הבאה. אז הוא צריך להמשיך לעבוד 10 חודשים או 11 חודשים מול אותה מחלבה, כשאין לו חוזה. זה מצב בלתי אפשרי, בעצם. הוא מפריע לניוד. צריך להיות שכל ההסכמים יחולו - צריך להיות שההסכם יהיה חופף לתאריך שמותר בו לעבור, אחרת יהיה מצב, וזה בלתי אפשרי ליצרן, שהוא קשור עם מחלבה עוד 10 או 11 חודשים והוא צריך להודיע להם מראש שהוא צריך לעזוב אותם עוד שנה וחצי. זה בלתי אפשרי.


לחלופין אני מציע שאת המנגנון הזה, את התקנות האלה, יקבעו בהסכמה של מועצת החלב. מועצת החלב זה בדרך כלל המחלבות הגדולות. לפחות לשתף גם את המחלבות הקטנות בהתכנסות הזו.

- - -

כיוון שאנחנו לא עומדים להצביע, כי שוב גילינו מחלוקות, גם בסעיף 11 על שני חלקיו, ואני מבקש מהממשלה להביא - - אני מציע שנשמע את ההערה וגם את ההערה שלך לסעיף 11 (2)- גם לדבר הזה שהממשלה תביא נוסח. שההידברות ביניכם תהיה מחוץ לחדר.

יש לי רק הערה לעניין מכסות המינימום, משהו שחשוב לשים אליו לב – עניין המגדלים החדשים. אם אתה קובע מכסת מינימום גבוהה אז יותר קשוח להיכנס לסיפור הזה. אולי כדאי לשקול מדיניות או לקבוע - -

לשיקול דעת של מועצת החלב.

אם יש מכסת מינימום אחת – זו ההצעה לפי שהבנתי – אז זה בעייתי. אפשר להגיד שיש כל מיני סייגים לחדשים, אפשר לחשוב על זה.

שיכול להיות שיהיו מכסות מינימום שונות ליצרנים שונים – חדשים או ותיקים.

תנסחו. תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15