PAGE
13
ועדת הכלכלה
27.6.2010
הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 273
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, ט"ו בתמוז התש"ע (27 ביוני 2010), שעה 12:05
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 27/06/2010
תקנות הנמלים (בטיחות השיט)(תיקון), התשס"ח-2008
פרוטוקול
סדר היום
תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (תיקון), התשס"ח-2008
מוזמנים
¶
רוני זיסו, מרכז בכיר תפעול מעגנות ונמלים, רשות הספנות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
עו"ד סיגלית ברקאי-ואקיל, הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
רני עמיר, מנהל אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה
רב חובל צבי פטר שחור, מפקח ימי, רשות הספנות והנמלים
עמוס נוימן, מנהל אגף כלי שיט קטנים,רשות הספנות והנמלים
אלדד וקסמן, סמנכ"ל תפעול מסופים, נמל אשדוד
עו"ד ענבר טור שלם, עוזרת היועצת המשפטית, נמל אשדוד
שי באב"ד, מנכ"ל צים ישראל וסגן נשיא לשכת הספנות הישראלית
רב חובל נפתלי וייס, ראש מחלקת ים, נמל חיפה
עו"ד נלי בר לב, ייעוץ משפטי, נמל חיפה
יורם נאמן, מנהל מחלקת ספנות, חברת קצא"א
עו"ד דינה בראון, חברת קצא"א
יהודה גסנר, מהנדס מינהל הדלק והגז
היו"ר אופיר אקוניס
¶
שלום לכם. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (תיקון), התשס"ח-2008. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מבקש לתקן את התקנה.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
הצעת התקנות שלנו מתייחסת ספציפית לכלי שיט, להעברת מטענים בצובר נוזלי. יש מטענים כמו כימיקלים, שמן וגז שלא ניתן להזרים אותם למכלים, לאכסון בקופסאות ובארגזים, ולכן למעשה הם מובלים בכלי השיט על ידי הזרמתם לתוך כלים מובנים בתוך כלי השיט. בגלל האופי של ההובלה הזאת, יש לזה למעשה הרבה השלכות, בעיות וסיכונים למים, לשיט, לאיכות הסביבה וכולי, ולכן יש צורך למעשה להבטיח אמצעי בטיחות מיוחדים לעניין הזה.
תקנות הנמלים היום, בפרק השלישי, קובעות הסדרים שונים לגבי הובלת מטענים בצובר נוזלי כמו למשל קבלת היתרים לטעינת חומרים מסוכנים, ובין היתר גם קובעות את סעיף 15(א) לתקנות. הסעיף הזה למעשה מתייחס היום לאיסור של הובלת מכלית שמן או כימיקלים במימי החופים של ישראל, אלא אם כן יש בכלי השיט מכלים ייעודיים, כלי השיט מזרים לתאים שלו כשהוא פורק את המטען כדי לשמור על היציבות שלו.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
נכון.
בכל מקרה, התקנה קובעת חובה שיהיו בכלי השיט מכלים ייעודיים למי נטל או שהמסוף שאליו כלי השיט מגיע, יש בו את מתקני הקליטה האלה. הסיבה לזה הייתה כי בעבר היה נהוג שהמים שהיו מוזרמים, היו מוזרמים לתוך מכלים בהם כבר היה המטען והם היו מתלכלכים ואי אפשר היה לזרוק אותם בחזרה לים אלא היה למעשה צורך לקלוט אותם בצורה תקינה.
בנוסף לכך הייתה גם הגבלה לגבי מכליות שמן, הגבלה של הגיל שלהן, אם הן מעל עשרים שנים ויותר, בהתאם לנמל הפקידה. היום, בעקבות התקדמות בניית כלי השיט ועקב אירועים שאירעו בעבר, שהצריכו את הארגונים הבין לאומיים לשדרג את האמנות, וגם הגברת המודעות למניעת זיהום ים, אנחנו מבקשים ומציעים להגביר למעשה את הדרישות לעניין מכליות אלה.
היו"ר אופיר אקוניס
¶
מה קרה שלא היו תקנות ב-2007? אני רואה שאני מנקה את השולחן ליושבי-ראש ועדה קודמים.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
תקנות המלים (בטיחות השיט) (תיקון), התשס"ח-2008
אני מניחה שהתאריך ישתנה לתש"ע-2010.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 60(1)(יא) ו-(יח) ו-(2)(ב) ו-(ג) לפקודת המלים (נוסח חדש), התשל"א-1971, לפי הצעת רשות הספנות והנמלים על פי סעיף 32 לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004, ולאחר התייעצות עם שר הבריאות לעניין סעיף 60(1)(יא) לפקודה האמורה, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א(א) לחוק יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:
1.
תיקון תקנה 1
בתקנה 1 לתקנות הנמלים (בטיחות השיט),
התשמ"ג-1982 (להלן התקנות העיקריות) –
(1)
אחרי הגדרת "גוררת" יבוא
¶
"מכלית גז" – כלי שיט שנבנה או הותאם בעיקרו להובלת גז בצובר במצב צבירה נוזלי או להובלת מוצרים אחרים המפורטים בפרק 19 של קודקס מספר 15 שבתוספת השבע עשרה".
(2) ההגדרה "שמן עמיד" – תימחק.
אתי בנדלר
¶
אני יודעת. ההגדרה של אימ"ו בתקנות, הוא "הקודקס הבין לאומי הימי או החלטות אסיפה של אימ"ו המתאימים לעניין כמפורט בתוספת השבע עשרה" אבל השם בתקנות הוא קודקס של אימ"ו. לכן אני חושבת שצריך לומר קודקס של אימ"ו מספר 15.
יהודה גסנר
¶
מהנדס מינהל הדלק. רק כדי להבהיר. מדברים על גז לפי הקודקס הזה, זה גז בישול, בוטן, גז טבעי? האם אפשר לפרט?
צבי פטר שחור
¶
הקודקס הזה תופס לכל. הקודקס הזה בנוי גם לקודקס LNG, לאוניות הענקיות שיש לו במקרה גם צילום שלו, זה תופס לפרופם, לאטילן, לגפ"ם שהוא בישול.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
2.
החלפת תקנה 15א
במקום תקנה 15א לתקנות העיקריות יבוא:
"15א.
הובלת מטענים בצובר נוזלי
(א)
בתקנה זו, "מכלית" – כלי שיט שנבנה או הותאם בעיקרו להובלת מטענים בצובר נוזלי, לרבות מכלית שמן ומוצריו, מכלית שמן גולמי, מכלית כימיקלים ומכלית גז.
(ב)
לא ישיט אדם ולא ירשה לאחר להשיט מכלית בתחום מימי החופין של ישראל אלא אם כן מותקנים בה מכלים ייעודיים למי נטל (Segregated Ballast Tanks) וכל מי הנטל נמצאים באותם מכלים, ואם המכלית מיועדת לפקוד -
(1)
את נמל אילת – גילה אינו עולה על 20 שנים.
(2)
נמל אחר – גילה אינו עולה על 25 שנים.
(ג)
לא ישיט אדם ולא ירשה לאחר להשיט בתחום מימי החופין של ישראל מכלית שהיא אחת מאלה:
(1)
מכלית גז, אלא אם כן היא בנויה לפי הוראות קודקס מספר 15 שבתוספת השבע עשרה.
(2)
מכלית כימיקלים, אלא אם כן היא בנויה לפי הוראות קודקס מספר 3 שבתוספת השבע עשרה".
אנחנו נעשה את התיקון בהתאמה של אימ"ו.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
באילת, בגלל המאפיינים הייחודיים שלו כנמל שיש לו גם תיירות וגם בעיות אקולוגיות – ים סוף וכל הדייג המיוחד שקיים בו – רצינו להבטיח קצת יותר את איכות הסביבה.
צבי פטר שחור
¶
אני מפקח של משרד התחבורה בחיפה ואחראי על ביקורת כלי שיט זרים ובעיקר מכליות. התחום שלי הוא מכליות בעיקר, מכליות לסוגיהן, וזה כבר במשך הרבה שנים כאשר הפלגתי בהן כרב-חובל.
המקדם הוא פונקציה של גיל של מכלית, ככל שהיא מזדקנת מבחינת סכנה, שבירה וכדומה, ואם זה באילת, אנחנו לוקחים את מקדם הביטחון כי יש שם את הצד הביולוגי, את הצד של הדגים, את הצד של התיירות, ואם יהיה שם פולושן, זה יפגע בתיירות וכדומה. אנחנו לוקחים את מקדם הביטחון לגבי אילת.
אם כבודו ירשה לי, אני יכול להסביר קצת על דברים אחרים.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
התקנה היום קובעת לגבי המכליות שמן והמגבלה היא אותה מגבלה כמו שהייתה היום אלא שהיא הורחבה ליתר המכליות.
צבי פטר שחור
¶
היא מתכוונת למגבלה לגבי שמן עמיד שהוא שמן שברגע שהוא נכנס למים, הוא נהפך למשהו ששוקע בתוך המים ולא ניתן לנקות, כך שהוא יהרוס את האלמוגים ואת הכל. לכן הייתה התקנה עד עכשיו. כעת, מתוך אירועים – ב-1 ליולי 1986 – יצא קוד חדש לגמרי וזה הקוד למכליות עם מערכות כפולות והגנה מבחינת פריקת גזים, מבחינת מבנה כפול וכדומה. אנחנו אומרים שבקרוב הקוד הזה יהיה 25 שנים ואנחנו מבקשים זאת מבחינת הבטיחות. קשה להגיע לכל מיני מקומות בתוך המכלית. כאשר אנחנו בודקים אותה, אנחנו לא תמיד נכנסים למבנה ואנחנו נתקלים במכליות ישנות בהן מערכות לא תקינות, גופים שמוותרים עליהם כי כבר לא כדאי להשקיע בהם, וכל זה מגיע לכאן. אנחנו מנסים להגביל את זה מבחינה זאת, היות שכל מכלית שמגיעה ארצה עוברת דרך המשרד שלי ואני מאשר אותה. מהניסיון אנחנו רואים זאת. העליתי גם את הקוד למכליות כימיקלים ואין יותר מכליות דלק שמגיעות בלי דופן כפולה אלא כאלה שיש להן רק דופן רגילה. אנחנו מנסים לשמור על רמה כלשהו ו-25 שנים בתעשייה הימית, זה סביר מאוד.
יורם נאמן
¶
לגבי גיל האוניות. אני רב חובל נמל אשקלון ורמ"ח ספנות. הסיפור הוא פשוט מאוד. עד גיל 20 לבעל האונייה יש עוד תקווה להחזיק את האונייה ולכן הוא משקיע בה. הוא גם הרוויח את הכסף עליה. מגיל 20 ועד 25, זה רווח עודף. לכן הוא מפסיק להשקיע. הוא משקיע מינימלי ועושה רק מה שצריך מהיום להיום כדי לחיות. אם לא שמים לו סכין על הצוואר, הוא לא משקיע. לכן גם במכליות גז, אני מתנגד לרעיון הזה של 25 שנים ואני דורש 20 שנים. זאת הייתה הדרישה הראשונה שלנו גם ב-2007 ולכן זה נולד. מכליות שמגיעות אלינו והן מעל לגיל 20, במיוחד מכליות גז, המגופים שלהן דולפים, המנופים שלהן לא עובדים כמו שצריך, הכננות שמחזיקות אותן במקום – ואנחנו נמל פתוח – הן כבר במצב ירוד, לא משקיעים בנושאים האלה וזאת מלחמה של יום יום וזאת סכנה גם לאלה שעובדים עליהן וגם לאלה שמגיעים אליהן מהחוף.
יורם נאמן
¶
לפי התעודות. מהיום שנמסרו המפתחות לבעל האונייה, מאותו יום אנחנו מתחילים לספור. יש גם יום שהניחו את השדרית, אבל אנחנו מדברים על היום שמסרו את המפתחות לבעל האונייה, ומאותו יום ואילך אנחנו מתחילים לספור. המכליות שמגיעות לגיל 20, הפסיקו להשקיע בהן. לכן אנחנו רוצים להגביל, במיוחד באוניות גפ"ם שהן מסוכנות, וכמעט באופן קבוע יש דליפה על הסיפונים של האוניות האלה. לכן אנחנו חושבים שצריך להימנע מלהקל על מישהו ולאפשר לו להביא אוניות מעל לגיל 20 שנים, גם בנמל אשקלון שהוא בים התיכון, במיוחד כשאשקלון רוצה להיות נמל תיירות בדיוק כמו אילת. לכן צריך להגביל את הגיל הזה. באירופה היום מקובל שאוניות שנקשרות בים פתוח, הן לא מעל גיל 15.
היו"ר אופיר אקוניס
¶
אז מה? למה באירופה זה 15 שנים וכאן יש לנו 25 שנים? אנחנו הרי מחוקקים כאן חוקים וגם הרגולטור בדרך כלל מביא חוקים, כולל חוקי הטיס וחוקים אחרים, שהם על פי הדירקטיבה האירופית. עכשיו אתם באים ואומרים שבמקרה הזה הדירקטיבה האירופית לא מעניינת אתכם אלא נכנעתם ללחץ כלשהו שהופעל עליכם. על ידי מי הופעל הלחץ והאם הדבר הוא במקומו? האם יש לו סיבות ביטחוניות? האם יש לו סיבות אסטרטגיות? בכל זאת אנחנו מחריגים לפעמים את ישראל בגלל איומים ביטחוניים שונים שלא קיימים על אירופה, אם כי אירופה עוד לא מבינה שהאיומים הביטחוניים עליה דומים לאיומים עלינו אבל היא תבין את זה בעוד חמש או עשר שנים. לאט לאט הם יבינו את זה. אני שואל לגבי הסעיף הזה, על ה-25 שנים. אם כל כך חשוב מבחינה אקולוגית נמל אילת שהוא יקר ללבי, או האזור של ים סוף, למה אנחנו לא אומרים 15 שנים ולגבי נמל אחר 20 שנים?
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
הכוונה הייתה לא לשנות. בזמנו, כאשר קבענו את זה, וגם עכשיו, הכוונה לא הייתה לשנות בצורה מהותית את המצב הקיים כי זה מה שהיה עד אז. כלומר, היו 20 ו-25 שנים ולא ביקשנו בשלב הראשון לעשות שינוי דרסטי.
שוב, ההצעה שהציעו כאן הייתה הצעה שלנו במקור וזאת הייתה באמת הכוונה שלנו במקור.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
20 שנים לגבי מכליות גז. במהלך התייעצויות שקיימנו עם המשתמשים וכולי, הגענו בסופו של דבר להסכמה לשנות את זה ל-25 שנים.
אתי בנדלר
¶
עורכת הדין ברקאי, במכתבך, בתגובה למכתב של בא כוחם של קצא"א, את אומרת בסוף המכתב: "מהאמור לעיל עולה כי אף שאיננו חולקים על הערות קצא"א כעולה ממכתבם, בקשתם נבחנה בעבר אך לאור התנגדויות המשתמשים הוחלט לקבוע את מגבלות הגיל באופן המוצע כיום". דהיינו, במלים אחרות, אם יותר לי לתרגם את האמור במכתבך, קצא"א צודקים, לא צריך להתיר לאוניות שגילן מעל 20 שנים לפקוד את נמלינו, אבל נכנענו ללחצים.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
לא, זה לא כך. אנחנו לא חושבים שהיה צריך. שוב, אנחנו מוכנים לשנות את זה ל-20 שנים. אנחנו מסכימים לקבל את ה-20 שנים.
אתי בנדלר
¶
אם מבחינה מקצועית הטענה צודקת, צריך ללכת לכיוון הזה. אם היא לא צודקת, לא צריך לקבל אותה.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
נכון. לא רצינו לעשות משהו שהוא פתאומי ודרסטי ולערוך איזשהו שינוי דרסטי לאור ההתנגדויות ששמענו, ושמענו אותן. אנחנו מסכימים להערה לשנות את מספר השנים ל-20 שנים.
היו"ר אופיר אקוניס
¶
יפה. גם הדירקטיבה האירופית, גיליתם לנו, מדברת על 15 שנים. אז כאן יש צרכים אחרים? לא יודע. נגיד שכן. אם אנחנו מאמצים דירקטיבות אירופיות וחוקים רבים ותקנות טובות שאתם מבקשים לאמץ את הדירקטיבה האירופית, היא הנותנת.
רני עמיר
¶
אנחנו בהחלט תומכים בהצעה של 20 שנים, גם באילת וגם בים התיכון. הנושא של גז הוא באמת קצת מחוץ טיפולנו הישיר אבל אני מקשיב לרמ"ח ים של קצא"א, יורם נאמן, ואני מאמץ כל מה שהוא אמר בנושא בטיחות מכליות גז.
אני חייב לציין שבנושא השוואת התנאים לאמנות בין לאומיות, מהבחינה הזאת אנחנו בסדר. זאת אומרת, 20 שנים זה תופס מפני שהנחיות אימ"ו היום קובעות לגבי נספח 1, כך שאם מאמצים היום את הגיל הזה, 20 שנים, אנחנו מתאימים את עצמנו לנספח 1 וזה בסדר גמור.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
אני יכולה לומר שבמקום סעיף (2), יהיה:
"לגבי מכלית שמיועדת לפקוד נמל אחר –
(א)
אם היא מכלית כימיקלים או מכלית גז, גילה אינו עולה על 20 שנים.
(ב)
אם היא מכלית שאינה מנויה בפסקה (א), גילה אינו עולה על 25 שנים".
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
במקום סעיף (2), במקום נמל אחר.
"לגבי מכלית שמיועדת לפקוד נמל אחר –
(א)
אם היא מכלית כימיקלים או מכלית גז, גילה אינו עולה על 20 שנים.
(ב)
אם היא מכלית שאינה מנויה בפסקה (א), גילה אינו עולה על 25 שנים".
אתי בנדלר
¶
ובכן, הנוסח יהיה: במקום הסיפא המתחילה במלים "מיועדת לפקוד", במקום כל הסיפא הזאת, יבוא "אינו עולה על 20 שנים". במקום "המכלית אינה מיועדת", יבוא "ואם גיל המכלית אינו עולה על 20 שנים".
אתי בנדלר
¶
אני רוצה עוד הערה אחת לכותרת, לרישא של תקנה 2 כאשר אתם כותבים במקום תקנה 15א לתקנות העיקריות יבוא. אני מפנה את תשומת לבך, זה ברמה של נוסח, שתעמדי בקשר עם מחלקת נוסח חקיקת משנה. תקנה 15א אמורה להיות בפרק השלישי. בפועל, מאחר שככל הנראה כאשר הוסיפו אותה, נאמר שאחרי תקנה 15 תבוא תקנה 15א, הוסיפו אותה לפרק השני ולכן המיקום שלה צריך להיות לא אחרי תקנה 15 אלא אחרי הכותרת פרק שלישי, הובלת מטענים מסוכנים ומטענים בצובר.
לכן צריך לשנות את הרישא, כך שזה לא יהיה סתם במקום תקנה 15א לתקנות העיקריות אלא כפי שיציעו לך במחלקת נוסח חקיקת משנה ואני מניחה שזה יהיה תקנה 15א לתקנות העיקריות בטלה ואחרי הכותרת פרק השלישי וכולי תבוא תקנה 15א.
זה פשוט כדי למקם את זה במקום הנכון. כרגע זה לא בפרק השלישי אלא זה ממוקם בפרק השני. תבדקי את הנושא הזה. זה עניין של נוסח וזאת הערה טכנית.
היו"ר אופיר אקוניס
¶
אנחנו מאשרים את סעיף 2 עם התיקונים. הורדנו את כל הגילאים ל-20 שנים ולאט לאט אנחנו מתקרבים לאירופה ונקווה שגם היא מתקרבת אלינו.
סעיף 2 – אושר
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
3.
תחילה
(א)
תחילתן של תקנות אלה, למעט כאמור בתקנת משנה (ב), שלושים ימים מיום פרסומן.
(ב)
תחילתן של תקנות אלה, לגבי מכלית בעלת תחתית ודופן כפולים המובילה מטען חומרים מהסוגים המפורטים להלן, ביום ט' בתמוז התשס"ט (1 ביולי 2009).
(1)
CALCIUM BROMIDE.
(2)
LIGNOSULPHONATE CALCIUM.
(3)
MOLASSES.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (ב), החמיר אימ"ו סיווגו של מטען חומרים כמפורט בתקנת משנה (ב), מבחינת סיכונו לסביבה הימית או החופית, תוקדם תחילתן של תקנות אלה לגבי מכלית כאמור בתקנת משנה (ב), ליום השלושים מיום שהמנהל הודיע, במסגרת הודעות לימאים לפי הפרק השמיני, על שינוי הסיווג כאמור.
אנחנו מציעים למעשה לבטל את כל מה שכרגע קראתי ולקבוע את תאריך התחילה ל-30 ימים מיום הפרסום.
יורם נאמן
¶
אני לא חושב ששלושים ימים יספיקו להם. אני חושב שצריך לתת להם תקופה של חצי שנה לעניין הזה. יש אוניות שנוסעות למערב אפריקה.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
כאשר אנחנו עשינו את התקנות האלה בזמנו, זאת הייתה המטרה בזה שקבענו 1 ביולי 2009 לגבי חומרים מסוימים, אבל אנחנו מניחים שאנשים כבר יכלו להתארגן לנושא וידעו על הכוונה של קיום תקנות כאלה.
יהודה גסנר
¶
אני מבקש להביא בפני הוועדה את ההודעה של בית זיקוק חיפה שהוא מפסיק לייצר מ-25 באוקטובר למשך 35 ימים, מה שאומר שיבוא הגפ"ם יגבר ולא הייתי מציע להטיל מגבלה של 30 ימים כך שזה ייפול לנו בדיוק על תקופת שיא הביקוש.
לכן הייתי שוקל להאריך את התקופה.
היו"ר אופיר אקוניס
¶
חברת הכנסת ברקוביץ, אנחנו מאשרים את התקנות.
התקנות אושרו
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:30