PAGE
28
ועדת הכלכלה

27.6.2010


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 270

מישיבת ועדת הכלכלה

יום ראשון, ט"ו בתמוז התש"ע (27 ביוני 2010), שעה 09:30

תקנות התעבורה (תיקון מס'), התש"ע-2010, בדבר חיוב נהגים בדיקות ראייה, רשיון נהיגה בטרקטורון ובאופנוע כבד, פטורים מחובת קורס רענון, רישום רכב לימוד נהיגה על ידי חברות החכר

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

עוזי יצחקי, סמנכ"ל מינהל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חנניה אפנג'ר, מנהל משרד הרישוי באר-שבע והדרום, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חנן אהרן, סגן מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד חוה ראובני, סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רפ"ק ריקי ויצהנדלר, קצין תביעות, אגף התנועה, משטרת ישראל

בני סמו, קצין מדור תביעות, אגף התנועה, משטרת ישראל

ד"ר אלכסנדר גור אריה, סגן מנהל המכון הרפואי לבטיחות דרכים, משרד הבריאות

אבי גולן, יו"ר ארגון מורי הנהיגה

אבי קרמר, דובר ארגון מורי הנהיגה

אייל מליוב, יו"ר ארגון מורי הנהיגה, אילת

חגי צרפתי, יו"ר ארגון מורי הנהיגה, אילךת

אריה כרנדיש, ראש מדור בטיחות, התאחדות חקלאי ישראל

ספי דיין, קצין בטיחות בתעבורה, מועצה אזורית לב השרון, התאחדות חקלאי ישראל

אילן גרודסקי, מנהל תחום טכנולוגיה, עמותת אור ירוק

טלי דרורי-ברר, יו"ר איגוד יבואני הרכב הדו-גלגלי

יהודה בנצקי, מורה לנהיגה בטרקטור

זאב בנצקי, מנהל בית ספר להוראת נהיגה על טרקטורים

יעקב נבו, מנהל מחלקת מדיניות תקציב מקרו, כללית שירותי בריאות

ניר ימין

לאה ורון

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

תקנות התעבורה (תיקון מס'), התש"ע-2010, בדבר חיוב נהגים בדיקות ראייה, רשיון נהיגה בטרקטורון ובאופנוע כבד, פטורים מחובת קורס רענון, רישום רכב לימוד נהיגה על ידי חברות החכר

בוקר טוב ושבוע טוב. אנחנו מתחילים סדרה של ישיבות שיתקיימו עד השעה 3:00 אחר הצהרים כאשר חלק מהנוכחים ממשיכים אתנו וחלק לא.

הגברת ראובני, בהמשך השבוע ניפגש לעוד מספר נושאים שיועלו היום על סדר היום. ביקשתי אתמול בלילה ממנהלת הוועדה להעלות בכל זאת על סדר היום את נושא רוכבי האופניים. אחרי שבת, אני לא מבין מה הולך כאן. אני פשוט לא מבין. יש חוקים, יש תקנות, ואני לא מבין מה הולך. לתומי נסעתי אתמול בכביש, באמצע הכביש חבורה של רוכבי אופניים שנוסעת לא בזהירות ולא בצורה שהיא על פי כללי הדרך. מה כללי הדרך בכלל? האם הם יודעים את כללי הדרך? האם אנחנו יודעים את כללי הדרך? אנחנו יודעים את כללי הדרך. נמצאים כאן גם נציגים ממשטרת ישראל. אני אומר את הדברים עם כל הצער על הטרגדיות האחרונות שקרו וזה צער עצום, עמוק וגדול. הציבור צריך לדעת, גם הנוסעים ברכבים וגם הרוכבים על אופניים. אם צריך לשים להם אפודים זוהרים, צריך לשים להם אפודים זוהרים.


לכן ביקשתי להעלות על סדר היום את הנושא ביום שלישי.


אנחנו מתחילים בתקנות התעבורה (תיקון מס'), התש"ע-2010, בדבר חיוב נהגים בדיקות ראייה, רשיון נהיגה בטרקטורון ובאופנוע כבד, פטורים מחובת קורס רענון, רישום רכב לימוד נהיגה על ידי חברות החכר.

ליסינג. זאת המילה שנתנה האקדמיה ללשון העברית.

פעם ראשונה אני נתקל בזה.

דרך אגב, זה גם ביוזמה של משרד התחבורה שפנה לאקדמיה.

עוזי, אתה רוצה להציג את התקנות?

כן. אני אתחיל בבדיקות רפואיות ואני אתן את הרקע.

קראתי אתמול בלילה את התקנות, אחרי שחזרתי בשלום מטיוליי ברחבי הארץ, וגם רוכבי האופניים שלידי חזרו בשלום, והן כתובות בשפה מאוד לא ברורה. יש כאן אפליה לתקנה זו ותקנה זו. תסביר לנו את הדברים בצורה בהירה כדי שכל הנוכחים כאן יבינו, ואז נאשר אותן או נדון בהן.

אתן בקצרה את הרקע. לפני כשנתיים יזמנו פרוייקט לגיבוש המלצות של מדיניות וקביעת קריטריונים רפואיים לנהגים בסיכון רפואי. השקענו בזה לא מעט כסף, בחרנו את המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, מה שנקרא מכון גרטנר למדיניות ומינהל רפואי, כי באמת רצינו לראות מה קיים בעולם לגבי הקריטריונים לנהיגה של אוכלוסיות בסיכון בהיבט רפואי וזאת במטרה לרענן ולעדכן את הקריטריונים.


אנחנו הגדרנו מספר תחומים לעבודה ואלה הם ראייה, שהיום נדבר על זה, שבץ מוחי, מחלות לב וסוכרת. לגבי כל התחומים, למעט ראייה – שבץ מוחי, מחלות לב וסוכרת – יוציא המכון הרפואי, והוציא כבר, נהלים מעודכנים לרופאים לגבי חובת הדיווח, מה לדווח לגבי נהגים שעברו את אותן מחלות.


לגבי הראייה - עוד מעט אני אתן לדוקטור גור-אריה, סגן מנהל המכון הרפואי לבטיחות בדרכים במשרד הבריאות, לפרט יותר את העבודה – הגענו למסקנה שנדרש לתקן תקנה לגבי נהגים מעל גיל ארבעים בעת חידוש רשיון הנהיגה, ואני אזכיר לכבוד היושב ראש שבקדנציה הקודמת אישרו לנו להאריך רשיון נהיגה כל עשר שנים, כמו שנהוג במדינות רבות בעולם, דבר שחוסך טרחה.

אם אינני טועה, זה צמוד לתאריך יום ההולדת.

נכון. זה דבר שחוסך טרחה גם לאזרחים וגם מקל מאוד על תקציב וקופת המדינה.

מתי תהיה הבדיקה?

בעת חידוש רשיון הנהיגה, כל עשר שנים לאחר גיל ארבעים, יידרש הנהג לבדיקת עיניים. זה בדיוק מה שאומרת התקנה.


לגבי העבודה שנעשתה. נבדקו המלצות של ועדות מקצועיות בעולם, מחקרים שבחנו את הקשר בין לקות הראייה למעורבות בתאונות דרכים, קריטריונים במדינות שונות, נבנה חומר רקע ובסוף כל עבודה של כל תחום ותחום, נערך כנס הסכמה עם המומחים בארץ כדי להגיע להסכמות. כך גם נעשה לגבי הנושא של לקות ראייה וזה מה שאנחנו מביאים היום.


אני רוצה לציין נקודה מאוד חשובה שחייבים לזכור אותה. לפני שלושה שבועות, ב-31 במאי השנה, פורסם תיקון לתקנות על פי עבודה שאנחנו עשינו ובדיקות רפואיות לנהגים שונו, להבדיל ממה שכתוב כאן בדברי ההסבר. כדי להקל על הציבור ולעשות גם דברים שהם קשורים לעכשיו, ובעיקר מדובר בגידול בתוחלת החיים, הן של נשים והן של גברים בארץ ובעולם, בדיקות רפואיות לנהגים שהיום הן מגיל 65, כל שנתיים, אנחנו עושים אותן והתקנות כבר תוקנו, מגיל שבעים, כל חמש שנים, עד גיל שמונים ובגיל שמונים כל שנתיים. עד גיל שבעים, אין בדיקות רפואיות אלא כל עשר שנים. מגיל שבעים, בדיקות כל חמש שנים.

אם כן, מגיל שבעים כל חמש שנים.

כן. מגיל שמונים, כל שנתיים. עד עכשיו נערכו הבדיקות מגיל 65 כל שנתיים.

איפה נעשית הבדיקה הזאת? בקופת חולים?

בדיקת הראייה?

כן.

הבדיקות הרפואיות, אלה בדיקות כלליות ובדיקות עיניים והן בוצעו על ידי רופאי משפחה וכמובן האופטומטריסטים, וזה ידווח בטופס למשרד התחבורה. כאן אנחנו מדברים אך ורק על בדיקות העיניים.

בדיקות העיניים הן בתשלום כלשהו?

כן. זה יבוצע בתשלום באופטיקות השונות. אני לא רואה אותו כאן, אבל הייתה לנו הסכמה עם איגוד האופטומטריסטים בישראל, מר עדי מרקוביץ.

מה ההסכמה?

ביום חמישי בערב התקשרתי לוודא שהוא מגיע אבל מאחר שהוא מגיע מבאר שבע, יכול להיות שהוא תקוע בכביש. יש לנו הסכמה אתם. כיום נהוג לקחת בממוצע לבדיקה חמישים שקלים. אנחנו דיברנו על כך שהבדיקה לא תעלה על ארבעים שקלים ותנוע בין 15 ל-40 שקלים, ואנחנו נוודא שבאמת אין כאן חריגה מעל המחיר הזה.

איך תוודאו? איזה כלי יש לכם לוודא?

זה מחיר מומלץ שאנחנו נפרסם אותו לציבור. אנחנו בקשר טוב עם איגוד האופטומטריסטים ונדאג לוודא שאכן כך הדברים.


אם יש שאלות לגבי התקנה או לגבי העניין המקצועי, נמצאים כאן הגורמים הרלוונטיים.

אני מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים, גוף של משרד הבריאות שעוסק בקביעת כשירות נהיגה לכל מיני סוגי נהגים ברכב פרטי, נהגים עם מגבלות רפואיות. אנחנו עוסקים בקביעת כשירות נהיגה לרכב פרטי ורכב ציבורי, לפי תקנות התעבורה.


במכון גרטנר נעשתה עבודה טובה מבחינת הדמוגרפיה והתברר שלנהגים עם לקות ראייה יש סיכוי יותר גבוה – בין 27 עד 56 אחוזים – למעורבות בתאונות דרכים. זה ממוצע. לנהגים שמרכיבים משקפיים או עדשות, המעורבות בתאונות דרכים בזמן נהיגה היא 17 אחוזים. בקרב גילאי שבעים פלוס, הסיכוי להיות מעורב בתאונת דרכים עומד על 23 אחוזים. המספרים מדברים בעד עצמם ולכן אנחנו בכל זאת הגענו למסקנה שצריך לשנות מעט את הקריטריונים שלנו, במיוחד שהקריטריונים הללו מבוססים על ליקוי או על שינוי בחדות ראייה, בשדה ראייה, ראייה בעין אחת וכפל ראייה.


הבדיקות בדרך כלל נעשות על ידי אופטומטריסט, עד עכשיו הן נעשו במכשיר מיוחד שנקרא טיטמוס, באמצעותו אפשר לבדוק את כל הדברים, ובמקרים מסוימים, כאשר האופטומטריסט לא מוסמך ולא יכול לגלות משהו, הבדיקה נעשית על ידי רופא עיניים.


כפי שעוזי אמר, הגענו למסקנה שצריך לשנות את התחנות של בדיקות הראייה מגיל ארבעים עד שישים, עשר שנים, מעל גיל שבעים כל חמש שנים, ומגיל שמונים כל שנתיים.


אני רוצה להבדיל בין רכב פרטי לרכב ציבורי כאשר כל מה שאמרתי עד עתה אמור לגבי רכב פרטי. ברכב ציבורי, מגיל ארבעים עד חמישים ייערכו בדיקות כל עשר שנים, מגיל שישים עד שבעים כל חמש שנים, מגיל שבעים כל שנתיים ומגיל שמונים כל שנתיים.


אני רוצה לחדד את הדברים ולומר שציבור המבוגרים השתנה. תוחלת החיים עולה והאיכות היא יחסית טובה. יש הרבה אנשים שבגיל 85 הם רוצים להמשיך לעבוד, הם רוצים להמשיך להתפרנס ובטח לנהוג. גם לזה אנחנו צריכים להתייחס.


יש עוד דבר אחד חשוב מאוד. משרד הבריאות בקרוב מאוד יוציא תקנות מסוימות. יש דיווח רפואי שנקרא דיווח 12ב' לתקנות התעבורה. דיווח 12ב' לתקנות התעבורה מחייב רופא למישהו שעבר את גיל 16 ובמבט של רופא מהווה סכנה לעצמו ולזולת מבחינת הנהיגה שלו, כך שהוא חייב לדווח למשרד הרישוי ולמשרד הבריאות. כרגע זה רק נוגע לרופאים. בזמנו ניסינו לעשות את זה לעובדים סוציאליים, לתרפיסטים, אבל זה לא צלח. עכשיו בדרך יש נוהל מיוחד על דיווח מאופטומטריסטים. זאת אומרת, בתוך עשר שנים אלו, אם נהג מגיע לאופטומטריסט והוא רואה שחדות הראייה שלו לא לפי תקן, הוא חייב לדווח על כך. זה ייתן לנו תמיכה מסוימת, כך שלא נפספס נהגים מסוכנים.


בסופו של דבר, הטבלה עליה דיברנו, עוזי התייחס אליה, אנחנו מאוד תומכים בה כי לפי דעתי זה גם יעזור לציבור וגם יכול להוריד את כמות תאונות הדרכים במדינת ישראל.

תודה. אני רואה עוזי שתחילת התקנות היא שישים ימים מיום פרסומן וכדומה. יש חלק שהן שלושים ימים מיום הפרסום. לגבי המחירים שצריכים לשלם, אני מציע שתקיימו אכיפה מסודרת של הדבר הזה ותגיעו להסדרים ובתום שנה מיום תחילת התקנות תחזרו לכאן ותדווחו. אם צריך להכניס את המחירים לפיקוח, נעשה זאת.

מקובל.

לסמוך על רצונם הטוב של האנשים שהגעתם אתם להסדר ובכלל לא נמצאים כאן ולא יכולים לאשר את ההסכם שלכם או את ההבנה שלכם, זה בסדר, אבל אני מציע שנעשה סיכום כזה. מנהלת הוועדה ודאי תדאג להעלות את זה בעוד כשנה וקצת כדי לבדוק את ההסדר הזה אליו הגעתם ואת המחירים.

אני אעשה מעקב.

המחיר נע בין 15 ל-40 שקלים.

על כך יש לי אתם סיכום כתוב.

יפה. שמור את המסמכים הזאת ונראה מה קורה בפועל.

יש לי שאלה לדוקטור גור אריה. אני רוצה לוודא שהבנתי. ההמלצות לחייב נהגים מעל גיל ארבעים לעבור כל עשר שנים בדיקות ראייה כתנאי לחידוש הרשיון, מתבססות על זה שיש איזושהי ירידה בחדות הראייה או בשדה הראייה. אני מניח שזה כך כי אחרת לא היו המלצות כאלה.

כן.

האחוזים שדיברת עליהם, למשל ה-23 אחוזים מעל גיל שבעים מהווים שיעור מעורבות גבוה יותר ביחס ליתר האוכלוסייה? כלומר, ביחס לאוכלוסייה צעירה יותר.

לא.

או שאלה 23 אחוזים לעומת נגיד 15 אחוזים של כלל האוכלוסייה.

בסטטיסטיקה מדובר רק על גיל שבעים פלוס ולא מדובר על כל האוכלוסייה.

כמה אחוזים של מעורבות בתאונות דרכים בקרב יתר האוכלוסייה?

אין לי כאן נתונים מדויקים, אבל אמרתי לך שבסופו של דבר לקות ראייה לנהגים, בין 26 עד 56 אחוזים בכל האוכלוסייה.

בכלל האוכלוסייה.

בכלל האוכלוסייה, מעורבות בתאונות דרכים.

בקבוצות האלה שאתם מציעים לחייב בבדיקות יותר תכופות, בכמה אחוזים ליקויי הראייה שלהם גבוהים יותר?

תהיה חובת דיווח אלינו של אופטומטריסט. יש חידוש רשיון. אנחנו עומדים בקשר הדוק עם משרד התחבורה.

יכול להיות שלא הסברתי את עצמי טוב. אני שואל בכמה אחוזים שיעור המעורבות של הנהגים האלה, נניח מעל גיל ארבעים או נהגים מקצועיים עד גיל שישים, גבוה יותר ביחס לשיעור המעורבות של יתר הנהגים?

עד עשרים אחוזים.

יותר גבוה.

כן. יותר גבוה. בסופו של דבר המעורבות בתאונות דרכים בגלל המחלות, למרות שאני עובד במכון רפואי לבטיחות בדרכים וזה מקום העבודה שלי, אני רוצה לומר לך שיש סיכוי מאוד מאוד נמוך שבן אדם יקבל התקף לב בזמן נסיעה. במקום הראשון, לפי דעתי, לפי הסטטיסטיקה, נמצאת הראייה ואת זה צריך לחדד ולעשות משהו במשרד התחבורה ובמכון גרטנר, דבר בו אנחנו תומכים.

תודה רבה לך.

תקנות התעבורה (תיקון מס'), התש"ע-2010

בתוקף סמכותי לפי סעיף 70 לפקודת התעבורה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א(א) לחוק יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:

1.
תיקון תקנה 173

בתקנה 173(א)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – התקנות העיקריות) אחרי "תקנה 196" יבוא "(א) או (ב)".


תקנה זו היא תיקון ניסוחי בלבד לצורך התיקון בתקנה 196. תקנה 173 היא התקנה שמסדירה את משך תקופת הרשיון וכיום היא אומרת שכל מי שחייב בדיקות רפואיות, יורדת תדירות הבדיקה שלו לפי מועד הבדיקות והוא לא יקבל רשיון לעשר שנים. אנחנו רוצים לשנות את הניסוח באופן שלגבי מי שחייב בבדיקות ראייה בלבד, לא יחול שינוי והוא ימשיך להיות בחידוש רשיון אחת לעשר שנים ולכן התקנה שמצמצמת את אורך הרשיון תפנה רק ל-196(א( ו-(ב) שעוסק בבדיקות הרפואיות הכוללות ולא ל-196ב(1) שעוסק בבדיקות הראייה.

בסדר. יש הערות לסעיף? אין.

הסעיף אושר.

אולי כדאי לקרוא את תקנה 5 שמתייחסת ומשלימה את תקנה 1.

כן.

אני לא אשאל כל פעם מי בעד ומי נגד, כי אני לבד אבל אני אומר אם הסעיף אושר או לא אושר. אם יש לך הערות לפני שאני אומר שהסעיף אושר, תאמר אותן.

כדאי להזכיר, עורכת הדין ראובני, לגבי התחילה של התקנה הזא, שאתם מתכוונים שהתחילה שלה יהיה ב-1 בינואר 2011.

כן. נכון. למרות מה שנכתב כאן, שאלה שישים ימים וזה מה שרצינו כאשר הגשנו את התקנה הזאת לראשונה לכנסת, לפני למעלה משנתיים, הרי שהיום לאור השינוי בגיל הבדיקות הרפואיות הכולל שכבר פורסם ואמור להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2011 ולאור העובדה שאנחנו בונים תהליך מחשובי באופן שהבדיקות האלה ייערכו, ואולי מר יצחקי לא הזכיר את זה, לא בטפסים ידניים אלא תהיה אפשרות לעשות בדיקות שישודרו באופן ממוחשב ישירות לרשות הרישוי, וזה תהליך שבניית התוכניות שלו תיקח מעט זמן. ליישר קו, שני הדברים האלה ייכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2011.

איפה זה ייאמר?

בסעיף התחילה.

זה יבוא בסעיף התחילה.

בסדר.

אם היושב רוצה, לא נקרא לפי הסדר אלא נעבור לתקנה 5 ונעשה את כל הנושא של בדיקות הראייה בבת אחת ואחר כך נעבור לנושאים אחרים.

למה זה לא בנוי לפי הסדר?

כי זה לפי סדר התקנות בקובץ התקנות ולא לפי סדר עניינים.

בסדר.

אני מדלגת לתקנה 5.

אני מסב את תשומת לב כולם שאנחנו מדלגים לתקנה 5.

זאת תקנה 5 בנוסח ששלחתי לכנסת בשבוע שעבר ו-4 בנוסח שהוגש במקור.

5.
תיקון תקנה 196.


בתקנה 196 לתקנות העיקריות –

(1)
אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:

"(ב1)
בעל רשיון נהיגה חייב לעבור בדיקות ראייה כאמור בתקנות 198 עד 201ג בכל פעם בה הוא מחדש את רשיון הנהיגה שלו אחרי שמלאו לו 40 שנה, כל עוד אין הוא חייב בבדיקות רפואיות לפי תקנות משנה (א) או (ב), לפי העניין".

(2)
בתקנת שמנה (ג), במקום הרישא עד "(א) ו-(ב), יבוא "על בדיקות כאמור בתקנה זו".


(3)
בתקנת משנה (ד), במקום המילה "רפואיות" יבוא "כאמור בתקנה זו".



כאן אנחנו גם מתיישרים על התוצאות של הבדיקה, היה והן לא תקינות, שזאת המשמעות של אי חידוש הרשיון לפי העניין. מי שנמצא שהראייה שלו לא עומדת בתקן, הראייה כפי שקבוע בתקנות. אגב, תקן הראייה הוא לא עניין של שיקול דעת הרופא, מתאים או לא מתאים, אלא יש אמות מידה אובייקטיביות שקבועות בתקנות התעבורה, ואלה תקנות 198 עד 201ג.

תקנות 198 עד 201ג, הרישא של תקנה (ב1) המוצעת אומרת "בעל רשיון נהיגה חייב לעבור בדיקות ראייה כאמור באותן תקנות", אבל לא כל התקנות מתייחסות לבדיקות ראייה אלא חלק מהן הן למשל חוסר עדשה, עדשה מושתלת, עיוורון לילה. אני חושב שרק 198 מתייחס לחדות הראייה ו-199 לשדה הראייה, אבל יתר התקנות שמפנים אליהן, הן אולי סטנדרט שהנהג צריך לעמוד בו, אבל זאת לא בדיקה שהוא צריך לעמוד בה. זה אם אני קורא את התקנה נכון.

למשל, תקנה 200, הזכות להסתייע במשקפיים או בעדשות מגע. אם אני בלי המשקפיים, אני לא עומדת בתקן ראייה אבל גם יש כללים לגבי המשקפיים. אלה גם דברים שצריכים להיבדק כולם. יש כאן סטנדרטים. מבקש רשיון נהיגה, אם יש לו חוסר עדשה, יש לזה תוצאה אחת. בוודאי דוקטור גור אריה יוכל להרחיב טוב ממני, אבל אלה כולן אמות מידה של כושר ראייה ויכולת ראייה, דברים שצריכים להיבדק.

הכל נבדק במסגרת אותה בדיקת ראייה? אלה לא סטנדרטים שאמורים לחול תמיד? אם למשל אני צריך להרכיב עדשה או לא להרכיב עדשה.

יש לפעמים שינויים ואלה דברים שנבדקים.

לשיטתכם צריך להפנות לכל התקנות האלה.

לא כולם ייבדקו אצל אופטומטריסט, אבל אם אופטומטריסט מוצא ליקוי, יכול להיות שהוא יפנה למכון הרפואי לבטיחות בדרכים והמכון הרפואי לבטיחות בדרכים יעמיק את הבדיקה ויש דברים שייבדקו שם.

אני מבין שפסקאות (2) ו-(3), הן רק עניין ניסוחי.

כן.

הסעיף מקובל על כולם?

תקנה 5 – אושרה

אני חוזרת לתקנה 2.

2.
תיקון תקנה 179

בתקנה 179(4) לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: "אם ניתן היתר מאת רשות הרישוי לפי תקנה 190".


תקנה 179(4) היו שמסדירה את מתן רשיון הנהיגה לטרקטור, כוללת בחובה גם טרקטורון.


נתבקשנו על ידי בתי הספר לטרקטורים, על ידי המרכז החקלאי, ומשרד התחבורה הסכים לזה, להפריד בין רשיון הנהיגה לטרקטורון לבין רשיון הנהיגה לטרקטור ולגזור את הפרק של טרקטורון החוצה להכשרה נפרדת כיוון שזה עורר קשיים רבים בהכשרת נהגי הטרקטורים.

לטרקטורונים דרוש רשיון מיוחד?

זה ידרוש היתר. כאן אנחנו מדברים על מי שאין לו רשיון נהיגה לרכב פרטי.

יש לי רשיון 2, רגיל, אני יכול לנהוג על טרקטורון?

כן. אנחנו אומרים מי שאין לו פרטי.

זה הדבר המדהים. כמו שבצבא מישהו מגיע והוא מוכשר להיות נהג טנק, אבל אין לו בכלל רשיון נהיגה באזרחות. זה דבר מדהים. יש גם נהג טרקטור שאין לו רשיון נהיגה רגיל.

כן.

לכן עשיתם את ההפרדה מהטרקטורון. זה הגיוני.

בגיל 16 אפשר להוציא רשיון נהיגה על טרקטור. כיום רשיון נהיגה על טרקטור כולל גם טרקטורון. אנחנו מבקשים להפריד ביניהם ומי שיש לו רשיון נהיגה על טרקטור בלבד והוא בן 16, 16 וחודשיים, הוא לא יכלול טרקטורון אלא אם כן הוא ילך ויוציא בנוסף היתר לטרקטורון, שזה נעשה באמצעות קורס קצר.

יש הליך של היתר לטרקטורון בלבד? יש היתר לרשיון נהיגה.

נכון להיום יש רשיון לטרקטור שכולל בתוכו גם לימוד על טרקטורון ומבחן על טרקטורון. אין פסול בזה שהילדים ידעו. יש כאן איזושהי טענה של הפרדה בגלל לא יודע מה, רצון לא לקנות טרקטורון לשני בתי ספר חקלאיים, או שלושה בתי ספר, אבל זה כרגע לא חשוב לצורך העניין. מי שיש לו רשיון לרכב פרטי, יכול לנהוג על טרקטורון. אלה מגיל 16, רוצים לעשות הפרדה בין טרקטור לבין טרקטורון. זאת אומרת, לגבי מי שרוצה לנהוג בטרקטורון. ראיתי כאן שמדובר על עובדים זרים בכל מיני מקומות שקבעו שהם לא יכולים להגיע לקורס רענון. יש אנשים שמוציאים רשיון רק לטרקטור והשאלה אם הם ידעו להבדיל בין טרקטור לטרקטורון.

מה זאת אומרת?

אני רואה כאן כל מיני דברים אחרים שאלה שנוהגים על טרקטור, שרוצים לתת להם פטור, ונראה את זה בהמשך, ויש אנשים שלא יבחינו בין טרקטור לבין טרקטורון וצריך לוודא שזה יקרה. אדם שיש לו טרקטור והוא נוהג על טרקטורון, זה לא בדיוק אותו מינוח. חלילה שלא ייווצר מצב שאנשים שיש להם רשיון לטרקטור ינהגו בטרקטורון.

בזמנו החלפנו בין הטרקטור לבין הטרקטורון, דהיינו, נהג צעיר שרוצה בגיל 16, לפני שהוא מוציא רשיון ל-B, רכב פרטי, הוא עושה רשיון לטרקטור. בזמנו הוספנו גם את הטרקטורון. זאת אומרת, בסיום הקורס לטרקטור, הוא עושה מבחן מעשי לטרקטור ולטרקטורון ואז הוא מקבל רשיון כאשר שניהם בפנים. הייתה בקשה גם מצד הורים שאמרו שהם שולחים את הבן שלהם להוציא רשיון לטרקטור והם לא רוצים שהבן שלהם יקבל בגיל כזה רשיון לטרקטורון כי זה מסוכן בעיניהם והם ביקשו שתיעשה הפרדה. אז אמרנו שהיום זה יהיה אותו הדבר, הוא יבוא לעשות קורס לטרקטור כפי שזה נעשה היום, אלא שמי שירצה באותו מעמד לעשות מבחן על הטרקטורון, יעשה ויקבל רשיון. מי שלא ירצה, יישאר עם הטרקטור. כלומר, אין חובה. הסרנו את החובה.

בסדר.

אני מורה נהיגה לטרקטור וטרקטורון. לדעתי ההכשרה שעוברים בני ה-16, כמו שהסבירו, כוללת גם את הטרקטור וגם את הטרקטורון. ברגע שתהיה הפרדה, ייווצר מצב שבני ה-16 יעשו רשיון לטרקטור בלבד אבל בגיל 17 יעלו על הטרקטורון בלי שעברו כל הכשרה.

לא, הם יעברו הכשרה של B.

אבל זה לא כולל הכשרה על טרקטורון.

אם הם יצטרכו לקבל רשיון נהיגה רגיל, הם יוכלו אוטומטית לנהוג על טרקטורון.

זה לא שונה מכל נער בן 17 שלא היה לו רשיון נהיגה על טרקטור קודם.

מפסידים כאן את ההזדמנות של ההכשרה של בני נוער, של אנשים צעירים.

אתה טוען שכולם ירצו להרחיב את ההכשרה, וזה בסדר.

לעניין טרקטור, אני רוצה להזכיר שיחסית ל-110 אלף נהגים חדשים בשנה ברכב פרטי מדובר על מספר של 3,000 ומשהו נהגים, שזה מספר זניח מאוד. זאת אומרת, לא בזה אני אכשיר את כולם וזה לא ייתן לי את המענה. אנחנו חושבים, ויש כוונה באגף הרישוי, לעשות בדיקה מקצועית בין-משרדית בנושא הטרקטורון. זאת אומרת, לבדוק את כל הנושא הזה, ואם יימצא לנכון שצריך הכשרה גם לבני 18 או 20, נעשה זאת.

הטענה שמי שיש לו רשיון נהיגה B, כלומר, לרכב פרטי, שהוא לא מספיק מוכשר ולא צריך לתת לו רשיון נהיגה לטרקטורון, היא טענה כללית והיא לא משתנה בעקבות שינוי התקנה הזאת.

אני מהתאחדות חקלאי ישראל, המרכז החקלאי. בהחלט הגענו להסכמה לגבי מה שאמרו אנשי משרד התחבורה ואני שמח על כך. בזמנו, כאשר העלינו את הנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, לפני ארבע שנים, סברתי – ואני חוזר על זה עכשיו – שזה נכון יהיה במה שקורה לנו במדינה עם תאונות הדרכים ועם הנפגעים הרבים, שכל מי שרוצה לעלות על טרקטורון, טרקטורון הוא לא רכב פרטי, זאת לא משאית, זה לא אוטובוס, צריך לקבל הכשרה והיתר מהמדינה לנהוג על הכלי הזה שהוא כלי מסוכן ויש אתו הרבה תאונות.

הכשרה מיוחדת.

כן. בוודאי. אותה הכשרה עליה סיכמנו עם משרד התחבורה והוא מקבל אותה בבית הספר לטרקטורים, הוא צריך לקבל כדי לעלות על הכלי הזה שהוא כלי מסוכן ויש אתו הרבה תאונות. בעבר הכלי הזה שימש לחקלאות אבל מזמן הוא לא משמש רק לחקלאות אלא תשעים אחוזים מהכלים האלה הם לספורט.

לשיטתך, אדם שבא לעשות אירוע, צריך הכשרה מיוחדת?

כן. צריך לקבל ויש מקום להכשרה הזאת שהיא לא גדולה אבל היא רצינית, היא חשובה והיא מקצועית מאוד. אני חושב שכך נוכל למנוע תאונות דרכים.

תודה.

תקנה 2 – אושרה

אני עוברת לתקנה 3 שהיא תקנה חדשה שנכנסה בנוסח המתוקן. כאשר קראתי את התקנות לקראת הדיון, הבנתי שבנוסח כפי שנשלח לוועדה – וזאת תקלה שקרתה אצלי - בעצם הוצאנו את מה שלא התכוונו, הוצאת הטרקטורון מ-B, נושא עליו אנחנו מדברים עכשיו.


אם אנחנו דורשים היתר ב-179, כפי שזה מנוסח היום, אם לא נעשה תיקון גם ב-180, אז גם ל-B צריך יהיה היתר. לכן הוספנו תיקון לתקנה 180.

3.
תיקון תקנה 180


בתקנה 180(א) לתקנות העיקריות, אחרי פסקה (2) יבוא:


"(2א)
בטרקטורון".

תודה. התקנה אושרה.

זה כדי להשאיר את המצב כמו שהוא.

זה כדי להשאיר את המצב כמו שהוא, ש-B כולל טרקטורון.

תקנה 3 – אושרה.

בכל זאת אני רוצה לחדד את הנושא. הטרקטורון הוא רכב מקצועי או רכב פרטי?

בוודאי לא רכב פרטי.

בהגדרות הרפואיות אנחנו מחדדים עניין של המקצועי ופרטי, ויש הבדל. אם אני למשל מתייחס למונית ורכב פרטי, מונית היא מונית. בין רכב פרטי למונית יש הבדל בקביעת רשיון הנהיגה, מבחינת חדות הראייה ומבחינת הקריטריונים הרפואיים.

בטרקטורון יש שני מצבים. הביאו את הטרקטורון לארץ כדי שישמש לעבודה בחקלאות. כן, יש עדיין חקלאים שמשתמשים בטרקטורון לחקלאות אבל אצלנו בארץ הפכו אותו לכלי בילוי בשעות הפנאי. לכן הוא קיבל כיוון אחר.

במישור המשפטי, אין לנו הבחנה כזאת.

4.
תיקון תקנה 190


בתקנה 190 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא:

"(6)
כאמור בתקנה 179(4) אם המבקש היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 179, סיים קורס נהיגה בטרקטורון לפי תוכנית שאישרה רשות הרישוי ועמד בהצלחה במבחן נהיגה מעשי בטרקטורון".


זאת השלמה. כך מקבלים היתר לטרקטורון.

תקנה 4 – אושרה


עכשיו את מדלגת על תקנה 5 כי כבר קראנו אותה.

על תקנה 203 אנחנו מבקשים לדלג כיוון שאנחנו מכינים שינוי מקיף בהכשרה ובבחינות של אופנועים.

6.
תיקון תקנה 213


בתקנה 213 לתקנות העיקריות –
(1)
בתקנת משנה (א), אחרי "בעל רשיון נהיגה" יבוא "למעט מי שהוא בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 179, בלבד".


(2)
בתקנת משנה (ב), בסופה יבוא:

"על אף האמור בתקנת משנה זו, רשאית רשות הרישוי לפטור בעל רשיון נהיגה מנוכחות בהשתלמות אם שוכנעה כי אין הוא מסוגל להשתתף בה עקב מגבלה גופנית או כי אין הוא מבין את השפות בהן היא מתקיימת, ובלבד שתורה על תנאים לפטור שיבטיחו כי מי שניתן לו פטור כאמור, ילמד באופן אחר את התכנים הנלמדים בה".


תקנה 213 זה מה שמכונה קורס רענון כאשר נהגים בשנה החמישית צריכים לעבור איזושהי השלמה.

מהמועד בו הם קיבלו את הרשיון.

נכון. כאן אנחנו מוציאים מגדר הקורסים האלה את מי שיש לו רק רשיון נהיגה לטרקטור, וזאת משתי סיבות: האחת, התכנים בכלל לא מתאימים. הקורס הזה בנוי ומיועד למי שנוהג בכביש. שנית, מי שמגיע לחמש שנים עם רשיון לטרקטור בלבד ולא הוציא רשיון פרטי בדרך, האוכלוסייה הזאת, כמעט באופן מוחלט, היא אוכלוסיית ה עובדים הזרים בענף החקלאות.

איך העובדים הזרים האלה ידעו עכשיו להבדיל בין טרקטור לטרקטורון? אני לא המצאתי את זה אלא קראתי את זה עכשיו. הם יוציאו רשיון על טרקטור במדינת ישראל ואיך העובדים הזרים האלה ידעו להבדיל בין טרקטור לבין טרקטורון?

מי שמעסיק אותם ידע.

מי שהוציא לו את הרשיון על הטרקטור ורוצה שהוא ינהג בטרקטורון, יעזור לו גם בשלב הזה.

האם הם ביקשו רשיון מספר 2? הם לא מבקשים רשיון כזה.

לא.


הדבר השני הוא שבתקנה 213, קורס רענון כולל חובת נוכחות של 80 אחוזים בקורס.

קודם לא היה פחות זמן?

פעם לא הייתה חובת נוכחות.

קורס הרענון היה בשנה השלישית לקבלת הרשיון.

הזזנו את זה כי כמעט לגבי כולם זה היה בזמן השירות הצבאי וכולם ביקשו דחיות, כך שממילא היינו צריכים לדחות את זה.

נכון.

לכן זה הועבר לשנה החמישית.

בסדר. זה 17 פלוס שלוש. אני עשיתי את זה בשנה השלישית, אם אני לא טועה. אתם אומרים כאן 80 אחוזי נוכחות?

יש חובת נוכחות של 80 אחוזים. אנחנו רוצים לאפשר לחריגים שלא להיות מחויבים בקורס.

מי הם?

ראשית, אנשים שיש להם מגבלות רפואיות קשות, מגבלות רפואיות שלא מאפשרות להם להיות נוכחים בקורס. שנית, אנשים שהם דוברי שפות זרות. אנחנו מקיימים את הקורס במספר שפות, אבל לא בכל השפות הקיימות.

באיזה שפות מקיימים את הקורס?

עברית, ערבית ואנגלית. יש דוברי צרפתית, יש דוברי ספרדית, עולים חדשים אחרים, ואי אפשר לארגן קבוצה של שלושים או עשרים אנשים כאלה. לכן הם באים ויושבים בכיתה כי אין לנו אפשרות לפטור אותם אבל הם סתם נוכחים במקום והנוכחות הזאת מיותרת.

לכן אתה פוטר אותם?

לא. אנחנו פוטרים אותם מחובת נוכחות אבל נחייב אותם, וזה נאמר בתקנה, ללמוד את החומר בשפתו כשהוא מתורגם בבית והוא יבוא לבחינה בסוף.

ילמד באופן אחר.

הוא לא חייב להיות נוכח בכיתה כדי ללמוד את החומר. הישיבה בכיתה מיותרת לגביו כי הוא לא לומד ממנה כלום.

למה? תמרורים.

לכן הוא לומד את זה בבית ואני בוחן אותו בסוף.

לכן כתבנו ובלבד שתורה על תנאים לפטור שיבטיחו שהוא ילמד באופן אחר את התכנים.

אני חושב שזה קצת מוזר. אני חושב שקורס רענון הוא חשוב. מה זה הוא ילמד בבית?

הוא ייבחן. אנחנו פטרנו אותו רק מהנוכחות ולא מעמידה בבחינה.

ממילא כשהוא נוכח, הוא לא לומד כי הוא לא יכול ללמוד גם אם הוא רוצה. המצב שיאפשר לנו לתת לו ללמוד באופן עצמאי ולבחון אותו בשפתו, לפחות יצא מזה משהו.

אני חייב לומר כמה דברים. ראשית, קורס הרענון במהותו, הזמן שהוא מתבצע, הוא בעייתי. אני חושב שצריך לרענן את אימא שלי ולא לרענן בחור צעיר שזה עתה סיים את לימודי הנהיגה שלו. אם לימודי נהיגה הם לא מספיקים, זה השינוי שאנחנו רוצים להוביל בנושא בתי הספר לנהיגה, ואז קורס הרענון מתייתר. אם רוצים לגעת בקורס הרענון, צריך לרענן את אותם אלה שתעבור בכביש ותראה אותם שכאשר הם רואים נתיב מתחלף, הם עומדים שעות ולא יודעים מה לעשות.

גם לא כל הצעירים מבינים את זה. אני חושב שאימא שלי מבינה את זה יותר מנהג צעיר אבל יכול להיות שאימא שלי צעירה מאימא שלך.

יכול להיות. אני אומר שקורס הרענון נולד באיזשהו חטא. אני זוכר אותו כי גם ביני לבינך כנראה יש הפרש בגיל. הקורס הזה נולד בחטא כי הקורס הזה היה אמור לתת אחת לחודש רשיון שכל התקנות שאנחנו עוברים כאן, אחת לעשר שנים, אחת לעשרים שנים, כאשר יש כאן תקנות שמתקנים ומשנים חוקים, ואנשים לא מודעים להם. להפך, לגבי אותם צעירים שאמורים לקבל בבתי הספר לנהיגה את ההכשרה, וזה השינוי שאנחנו אמורים להציג בזמן הקרוב, קורס הרענון עצמו אמור לזוז ואמור לקחת את אלה שבאמת רחוקים מלימוד הנהיגה שלהם ולא קרובים ללימוד הנהיגה שלהם.

הייתה התקדמות. קודם כל, הם שינו משלוש שנים לחמש שנים. אני עשיתי את הקורס אחרי שלוש שנים. אני מבין שיש הידברות בין מורי הנהיגה למשרד התחבורה.

על נושא הלימוד.

כאשר תגיעו להבנות בנושא הלימוד, אולי זה יהיה חלק מהמסקנות. גולן, אתה מייצג את מורי הנהיגה, נכון?

כן.

אני מציע לאשר את התקנה כאשר במסגרת ההידברות תגיעו למר יצחקי. אני חושב שההערה היא נבונה. אתם באים עם איזושהי מסקנה כוללת בהידברות עם מורי הנהיגה. כמה זמן הקצבתם להידברות הזאת?

איזו הידברות? זאת חקיקה ראשית.

אנחנו מקווים שאנחנו בסוף שלה.

כמה זמן היא נמשכת?

הרבה זמן.

אני קצת אופטימי כהרגלי, אבל האם לדעתכם אני אוכל בתחילת מושב החורף לקבל אותה?

אנחנו מקווים. אנחנו מקווים להגיע לוועדת שרים לחקיקה.

למרות כל הפסימיות שאני שומע מסביב, אני יותר אופטימי וזה בכלל ובאופן כללי. לכן גם בעניין הזה אני אופטימי. אני לא חושב שצריך כל דבר להכניס למרה שחורה ולצייר הכל כסופו של העולם. צריך להירגע קצת, לשמור על קור רוח ולעשות דברים בשיקול דעת.

זה תיקון חקיקה ראשי ויש קשיים משפטיים מסוימים. לכן היה מהלך ארוך מול משרד המשפטים. אנחנו מקווים להגיע לוועדת שרים לחקיקה עוד במושב הנוכחי ואז במושב החורף נוכל לדון בזה.

אני מודיע לכם שככל שזה יאושר במהירות בוועדת שרים לחקיקה ויעבור את הקריאה הראשונה, אנחנו נקדים ונעלה את הדבר בתחילת המושב כי זה דבר חשוב. אני מבין ממורי הנהיגה שההידברות היא לא קצרה.

שנים רבות.

חמש שנים.

גם התכנים, גם מועד הרענון ואני מבין שיש שם עוד סוגיות שעולות.

אנחנו בשלבי סיום.

אמרת לי את זה בסוף השבוע. תודה.


אנחנו נאשר את זה כך.

בפסקה (1) בתקנה 213, בפסקה המוצעת, מתנים לפי תקנה 179. כלומר, לא רק טרקטורון יהיה פטור מההזמנה הזאת של רשות הרישוי אלא כל מי שיש לו דרגה 1.

דרגה 1, שזה טרקטור, זאת מכונה ניידת.

מלגזה.

זה סוג של מכונה ניידת.

אבל עד היום לכאורה, לפי נוסח התקנה, כן היו מזמינים אותם.

נכון.

אם כן, גם הם פטורים.

כן. כל מי שאין לו אופנוע או פרטי ומעלה, יהיה פטור.

בפסקה (2), המגבלה הגופנית צריכה להיות מגבלה קבועה או זמנית? כלומר, יכול להיות שאדם עבר איזושהי תאונה והוא לא יכול להגיע ביום שבו קראו לו.

לא מדובר על מגבלה קבועה. היה מקרה של מישהי שלא יכלה לשבת באופן פיזי והיא הביאה מזרון לכיתה.

אז היא בוודאי לא יכולה לנהוג.

אנחנו דיברנו על מקרים כאלה.

אם הגברת לא יכולה לשבת בכיתה, הכוונה היא שהיא לא יכולה לשבת גם על מושב ליד ההגה.

אולי שעה מותר לה, אבל ארבע שעות אסור לה.

זה משהו מוזר מאוד. אני חושב שהיועץ המשפטי צודק. מדובר על מגבלה גופנית זמנית ואז אתה פשוט דוחה אותו לקורס הבא. אני חושב שהקורסים האלה הם חשובים.

לדחות אני יכול גם היום.

אם יש לה מגבלה גופנית קבועה, גם אין לה רשיון ואז ודאי שהיא לא מוזמנת לקורס הרענון וכדומה.

כתוב כאן שאין הוא מסוגל להשתתף עקב מגבלה גופנית. מי שיש לו בעיה שנמשכת שלושה חודשים, לא יקבל את הפטור הזה אלא ידחו לו את מועד הקורס.

מגבלה קבועה שבכל זאת מאפשרת לו לנהוג.

כן. דוקטור גור-אריה מומחה בהתאמת כלי רכב ואביזרים שיאפשרו לאנשים עם מגבלות גופניות, אפילו חמורות ביותר, לנהוג.

השאלה השנייה היא האם מדובר רק על מגבלות גופניות או על מגבלות נפשיות שיכולות להגביל. יכול להיות שאדם לא יכול להגיע בגלל איזושהי מגבלה נפשית שלו ובכל זאת הוא יכול לנהוג? יש דבר כזה?

אני מתקשה לתאר לעצמי סיטואציה. אני מניחה שאם ייוודע לנו בדרך כלשהי על מישהו שיש לו מגבלות שאנחנו לא ידענו עליהן, אנחנו גם נפנה למכון הרפואי לבטיחות בדרכים כדי שיבחן את הכשירות לנהיגה. זה אמור לגבי מי שישלח לנו מסמכים בבקשת פטור ונראה את המגבלות שאנחנו לא יודעים עליהן.

כאן לא כתוב שבסוף הוא צריך לעבור את המבחן.

זאת הייתה ההערה הבאה שלי.

זה חייב להיות כתוב. אנחנו נסכם את זה בצורה הזאת.

לכאורה זה עולה מנוסח התקנה, אבל זה לא ברור.

לפני כשנה הגיע אלי בחור עם רשיון נהיגה, השתתף בקורס אבל הוא חירש.

אז הוא פטור.

אבל הוא הגיע לקורס.

לא מונעים ממנו מלבוא לקורס, אבל נותנים לו פטור.

זה העניין הזה שעכשיו יפטור אותו. אלה התנאים עליהם מדברים.

זה בסדר. אם הוא חירש, הוא לא שומע אבל בכל זאת הוא צריך לעבור את המבחן. אני שואל את משרד התחבורה איפה זה כתוב כך שזה יהיה ברור.

תקנה 213(א) מחייבת לעבור קורס ולעמוד בהצלחה במבחן בסופו של הקורס. תקנת משנה (ב) מחייבת נוכחות מינימום. אנחנו פוטרים אותו רק מהנוכחות שבתקנת משנה (ב) אבל לא מהמבחן. לא פטרנו אותו משום דבר שכתוב בתקנת משנה (א).

מה עם התשלום? אם הוא עושה מבחן, תבוא המכללה ותאמר לו שהוא ישלם על הקורס כולו, אבל למה שישלם?

התשלום הוא עבור הקורס או עבור המבחן?

זאת אגרה?

זאת לא אגרה. זה מחיר בפיקוח. המחיר הוא מעוגן בצו פיקוח והוא לא משולם לכיסה של המדינה אלא הוא משולם לכיסו של הזכיין שנבחר במכרז לבצע את הקורסים.

עם כל הכבוד, בא עולה מצרפת שלא מבין עברית, הוא עשיר מאוד והוא קנה סוויטות בחוף תל אביב או אשדוד או נתניה, אתם פוטרים אותו מהתשלום כי הוא לא מבין את השפה? יש כאן משהו אנטי חברתי.

לא, אבל הוא מקבל שירות בחוץ.

לא. אם הוא לא יהיה בקורס? הוא יבוא ויאמר בצדק שהוא לא צריך לשלם על הקורס אם הוא לא משתתף בו.

בימים אלה אנחנו יוצאים למכרז חדש לבחירת זכיינים חדשים והמכרז ממש עומד להתפרסם.

הוא כבר פורסם.

בסדר, פורסם. אנחנו יכולים במסגרת הזאת לדאוג לתעריף מיוחד לאלה שעושים רק בחינה.

זה יבוא לידי ביטוי במכרז?

בצו פיקוח. הכל מעוגן בצו פיקוח.

בסדר. זה לא שייך לתקנות האלה.

לא. זה בצו פיקוח.

את הדבר הזה אתם חייבים להסדיר כי אחרת יש כאן משהו בלתי הגיוני.

כפי שהתקנה מנוסחת, המשרד אומר שהפטור הוא רק מהנוכחות ובכל מקרה את ההשתלמות הם חייבים לעבור, גם אלה שפטורים.

כן.

אני שואל אותך אם זה מובן מהניסוח.

כן.

שמעתי את הממשלה ואני סומך עליה.

אכן כתוב שרשות הרישוי רשאית לפטור בעל רשיון נהיגה מנוכחות ואחר כך נאמר: ובלבד שיהיו תנאים לפטור. כלומר, הפטור מתייחס לאותה נוכחות שהם רשאים לפטור אותו ממנה. אין סמכות לפטור אותו מהבחינה.

בסדר.

תקנה 6 – אושרה

7.
תיקון תקנה 225

בתקנה 225(א)(2) לתקנות העיקריות, אחרי "באותו בית ספר", יבוא "או על שם חברת החכר ובלבד שהחוכר הוא המבקש או מורה מוסמך המלמד באותו בית ספר ופרטיו יירשמו ברשיון הרכב".


לפי התקנות דהיום, הבעלות על רכב לימוד נהיגה חייבת להיות או של מורה הנהיגה או של בית הספר לנהיגה. המורים לנהיגה מבקשים שתהיה להם אפשרות חוקית גם לקנות רכבים להוראת נהיגה בליסינג. אנחנו החלטנו לקבל את הבקשה שלהם כך שאם הרכב רשום על שם חברת החכר, זה גם בסדר ובלבד שיוכיחו לנו שהחוכר במקום הבעלים יהיה המבקש או מורה מוסמך ושהפרטים שלו יירשמו ברשיון הרכב.

זה לא רק פרטי אלא גם דוושות וברקסים.

זה כמובן כי זה המבנה של הרכב. זה ממילא קיים.

הכל יותקן ברכב הליסינג.

בוודאי.

חברות הליסינג הסכימו?

כן.

הדבר היחידי שלא ברור לי זה למה שינוי בעלות. אם המורה רשום, למה שהרכב, אם הוא אצל אדם פרטי, זה כאילו יהיה יד ראשונה.

שינוי בעלות, זאת תקנה 8, תיקון תקנה 287א.

מתי הפרטים צריכים להירשם? אני חושב שצריך לומר שהפרטים נרשמו ברשיון הרכב. כלומר, שהוא מגיע כבר כשזה רשום. זה אמור להיות בעבר – לא יירשמו אלא נרשמו.

כן.

קיבלנו את התיקון – "נרשמו" במקום "יירשמו".

תקנה 7 – אושרה

8.
תיקון תקנה 287א

בתקנה 287א לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: "לעניין תקנה זו, יראו שינוי בפרטי החוכר כאמור בתקנה 225(א)(2) כשינוי רישום בעלות".


כיום אנחנו דורשים לאשר העברת בעלות ברכב לימוד נהיגה וזאת על מנת לוודא שאם הקונה הוא לא מורה לנהיגה, יפורקו האביזרים וישונה סיווג הרכב. עכשיו אנחנו אומרים שבמצב שבו הרכב הוא רכב ליסינג שמשמש להוראת נהיגה, אנחנו נפקח גם על שינוי החוכר, היה והרכב עובר מחוכר אחד לאחר. זאת לא העברת בעלות ולא קבענו שזאת העברת בעלות אלא רק שלעניין הצורך של האישור של רשות הרישוי לשינוי, יראו את שינוי החוכר כהעברת בעלות לעניין הצורך של אישור רשות הרישוי.

מי שיקנה רכב לאחר מכן ידע שהוא רוכש רכב שהיה בהחכר של חברת ליסינג?

כן. אנחנו נרשום מקוריות של לימוד נהיגה כמו שזה היום ברכב שהוא בבעלות המורה או בבעלות בית הספר.

המקוריות לא יורדת לעולם. המקוריות רשומה באופן קבוע.

אני רוצה להבין. אנחנו ניקח את הרכב מחברת הליסינג וכאשר נמכור אותו לחברת הליסינג, הוא יהיה כבר יד שנייה או יד שלישית?

כאשר מוכרים אותו, לא השתנה כלום.

למעשה מי שיקנה אותו בפעם הראשונה, הוא יהיה בעלות שנייה?

כן.

בוודאות?

הדבר היחידי שהתיקון הזה בא לומר זה שהיה ומורה לנהיגה אחד, בלי העברת בעלות, החוכר משתנה, גם שינוי החכירה הזה צריך לעבור אישור של רשות הרישוי בדיוק כמו מכירה. אנחנו לא מתערבים כאן בהעברת הבעלות עצמה שהיא בתקנה 284 אלא רק בצורך באישור רשות הרישוי לשינוי שם החוכר שמופיע.

זאת אומרת, למעשה כאשר יבוא רשיון הרכב הזה, ההחכר, יהיה כתוב שהוא בית ספר לנהיגה אבל זאת תהיה יד ראשונה.

נכון.

אם כן, אין בעיה.

אני פונה לעוזי יצחקי בנושא הזה. אם במסגרת הזאת יש פתרון גם לחקלאות, אני מאוד אשמח. הייתה לנו בחקלאות בעיה. חלק גדול מבתי הספר שלנו הם בתי ספר ציבוריים, או של הקיבוץ, או של כפר הנוער החקלאי במסגרת מינהל החינוך ההתיישבותי של משרד החינוך, או המועצה האזורית, ושם הייתה דרישה שהטרקטור יהיה טרקטור שרשום על שם בית הספר. יש לנו בעיה עם זה כי אם למועצה האזורית יש בית ספר, זה לא בית ספר שכל השנים מלמד תלמידים לנהוג על טרקטורים אלא הוא מלמד שלושה-ארבעה קורסים בשנה ואי אפשר שיהיה טרקטור שרשום רק על שמו, מה גם שהטרקטור הזה גם עוסק בעיסוקים אחרים כמו עבודה במועצה האזורית. זה טרקטור שעל פי התקנות הוא בהחלט מתאים ללימוד שהוא צריך לעשות. כנ"ל בקיבוצים.

מה הבקשה?

אני מבקש שתהיה אפשרות שטרקטור לא ישמש רק את בית הספר אלא יוכל לעסוק גם בעיסוקים אחרים. גם אם הוא לא רשום באופן מוחלט רק על שם בית הספר, אני מבקש שהבעלות שלו לא תהיה רק של בית הספר.

התקנה היום כוללת גם טרקטורים. זה רכב להוראת נהיגה ולא משנה.

בהמשך להערתה של מנהלת הוועדה, אולי כדאי לכתוב, כדי להבהיר שבאמת זה לעניין התקנה הזאת, בלי לגרוע מהאמור, ואז להפנות לאותה תקנה שמדברת על העברת הבעלות.

בסדר. זה יתווסף.

בסיפא של התקנה המוצעת, אני חושב שבמקום "כשינוי רישום בעלות" צריך להיות "כשינוי בעלות ברכב". זה מה שאומרת הרישא של 287א.

לא יאושר רישום שינוי בעלות. נשארתי עם אותו נוסח.

לא, אבל אומרים שיראו שינוי כשינוי בעלות, וצריך להיות - ברכב.

הוא מבקש להוסיף את המילה "ברכב".

בסדר.

הוספנו.


בכפוף לשני השינויים ושתי ההערות, גם שלכם וגם ההסכמות של הממשלה וההערות של היועץ המשפטי, אני מאשר את תקנה 8, תיקון סעיף 287א.

תקנה 8 – אושרה

9.
תחילה

תחילתן של תקנות 1 ו-5 ביום ה-1 בינואר 2011 ותחילתן של תקנות 2 עד 4, 30 ימים מיום פרסומן של תקנות אלה.

אם כן, השינוי היחיד הוא ה-1 בינואר 2011.

מה עם תקנה 7 ו-8?

עם הפרסום. מיד עם הפרסום. אם לא אמרנו כלום, ביום שזה מתפרסם זה בתוקף.

תקנה 9 – אושרה

אם כך, אנחנו אישרנו את כל התקנות. אני מאוד מודה לכם. תודה. הישיבה הזאת נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30