הועדה המיוחדת למאבק בנגע הסמים

8.6.2010


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 27

מישיבת הועדה המיוחדת למאבק בנגע הסמים

יום שלישי, כ"ו בסיון התש"ע (8 ביוני 2010), שעה 12:00

סקירת השר לביטחון פנים, ח"כ יצחק אהרונוביץ - אלימות, סמים והתוכנית הלאומית למאבק באלכוהול.

חברי הוועדה: מוחמד ברכה – היו"ר

השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ

אורי שוהם – יועץ השר לביטחון פנים לענייני כנסת וממשלה, המשרד לביטחון פנים

יאיר אידר – רפרנט ביטחון פנים, משרד האוצר

רחל קור – מפקחת מחוזית בשירות להתמכרויות, משרד הרווחה והשירות למבחן

פאולה רושקה – ד"ר, בריאות הנפש, משרד הבריאות

אילנית זווילי – דוברות, משרד החינוך

גליה שחם – מפקחת ארצית מניעת סמים ואלכוהול שפ"י, משרד החינוך

אלון גרוסמן – נצ"מ, רמ"ח נוער, משטרת ישראל

סוני אינגר – רפ"ק, קצין חקירות נוער ארצי, משטרת ישראל

קובי בוזו – כלכלן, רשות המסים, משרד האוצר ומכס

זאב ציגלברג – ממונה מטה סמים ארצי, מכס

איריס יוגב – הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

יאיר גלר – מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

אפרים כהן – יועץ בכיר, המרכז לשלטון המקומי

רם גלבוע – מגזין בלייזר

אירנה לבית – עמותת "אליס"

אסתר גרוס – עמותת "אליס"

יוסי גובר – ד"ר גנ"מ עו"ד, רמ"ח חינוך, טיפול ושיקום, שב"ס

נופר סלמן – יו"ר ועדת נו"ק מועצת תלמידים ונוער ארצית

דימה טרשצ'נקו – יו"ר מועצת התלמידים של העיר נתניה

נירה לאמעי-רכלבסקי

בת שבע פנחסוב

עדי צחר – חבר המתרגמים בע"מ

סקירת השר לביטחון פנים, ח"כ יצחק אהרונוביץ - אלימות, סמים והתוכנית הלאומית למאבק באלכוהול

צהריים טובים לכולם. אני רוצה לקדם בברכה את השר לביטחון פנים, חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ, שזו אינה הפעם הראשונה שהוא מופיע בוועדה – לא רק מתוקף תפקידו כשר לביטחון פנים אלא גם כמי שמופקד על הרשות למלחמה בנגע הסמים והאלכוהול. הישיבה היום מוקדשת לסקירתו של השר בנושא אלימות, סמים והתוכנית הלאומית למאבק באלכוהול, ועל כן אתן את הבמה לשר ולאחר מכן המשתתפים המכובדים שנמצאים כאן יוכלו להשתתף, להוסיף ולהעיר. בבקשה.

צהריים טובים, אדוני יושב ראש הוועדה חבר הכנסת מוחמד מרכה, אני קודם כל מאוד שמח להיות בדיון ולשתף פעולה כתמיד ועוד אמרתי ביום הראשון שאתה יכול לראות בי שותף מלא לקידום המטרות המשותפות יחדיו.


אני רוצה לפתוח קודם כל ולומר שאני מגיע מישיבת שרים בנושא השיטור העירוני ואמנם זה לא קשור אבל אנחנו אישרנו שהשיטור העירוני ייצא לדרך. זה יורגש בנוכחות רבה יותר של שוטרים ופקחים עם סמכויות, מדובר במהלך דרמטי שייתן יותר ביטחון למדינת ישראל. הפיילוט ייצא בימים הקרובים, וזה מהלך שאני עובד עליו שנה שלמה שאני מקווה שנראה את התוצרים בטיפול בסל העבירות כולו – אלימות, עבירות סמים וכולי, בעיקר עבירות בתחום איכות החיים. אתמול השתתפתי בישיבה מאוד חשובה בוועדת השרים לענייני אלימות בראשותי, הנוכחות הייתה כמעט מלאה. דיברנו על נושאים שחלקם יעלו פה לראשונה, וחלקם אנו מתעסקים בו ביום יום.


הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול היא בעיני מנוף חשוב כדי לתכלל את הגורמים שמביאים לצערי לאלימות ופשע, בעיקר בתחום הסמים אבל גם בתחום האלכוהול, שהוא מחולל מרכזי בתחום האלימות. מרגע שאני מזהה את הנושאים הללו יש לתת את הפתרון.


מה עשינו בתחום האלכוהול? מעבר לקמפיין, ההסברה ונוכחות השוטרים ברחובות, קידמו את נושא החקיקה, שהוא בעיני נתן למשטרה בעיקר את היכולת להתמודד עם מכירת אלכוהול לקטינים ועם שתייה של אלכוהול בפארקים. התוצאות הן עלייה במאות אחוזים בכתבי אישום בתחום עבירות בתחום האלכוהול. בנוגע לחוק של השמדת משקאות, מפקדי התחנות שמתעסקים עם הנוער אומרים ששפיכת משקאות למי ששותה ברחוב זה מייצר הרתעה, רואים שהאירועים הולכים ויורדים.


עוד לא הגענו לנחלה, עדיין יש הרבה עבודה לעשות ואנחנו בתחילתו של התהליך. רק אתמול קיימנו דיון ראשוני בעניין החקיקה בשלב ב', ישנם נושאים חשובים שרק עכשיו עולים על השולחן ויש לעבד אותם יחד עם משרדי הממשלה השונים. נעלה את אותם נושאים עד עוד חודש או חודשיים כדי לסגור את המעגל ולטפל בנגע שתיית האלכוהול. לא מקובל עליי שילדים בני 12, 14 ו-18 יערבבו כל מיני משקאות, אי אפשר למנוע את זה בבית או באולם שמחות או מועדון, אבל יש לטפל בנושא. כשאנחנו מזהים את האלכוהול כמרכיב חשוב המחולל אלימות, אנחנו נשים את הפוקוס על התרבויות שמעודדות שתיית אלכוהול לשוכרה. זה לא רק אני אלא כל משרדי הממשלה שהם חלק בדבר, הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, וכמובן המשטרה שצריכה לפקח.


פתחתי בנושא השיטור העירוני שאושר, הפקחים המסייעים יקבלו ממני סמכויות בתחום החיפוש והעיכוב לאחר הכשרה, ואני אנסה גם לתת להם סמכויות בנושא אכיפת האלכוהול, אך יש לקיים על כך עוד כמה דיונים מפני שבנושא זה עוד לא סיכמנו סמכויות.


הדבר הבא עליו רציתי לדבר הוא נושא הסמים, בו אנחנו לא במצב טוב. חודרים סמים מהגבולות, יש פרשיות מחוץ לארץ בהן מדובר על קרוב לשלושים פרשיות שכרגע מתקיימת לגביהן עבודה בין המשטרה לבין המדינות. פוצחו עד כה שש פרשיות במהלך שנת 2010, תארו לכם כמה עוד בדרך. תארו לעצמכם שהיו שלושים פרשיות, שש פוצחו – מי יודע כמה פרשיות עוד מחכות לנו, או כמה סמים חדרו מבלי ידיעתנו. הצבא, משמר הגבול ומשטרת ישראל בגבול לבנון וסוריה תופסים הרבה הברחות של סמים, גבול מצרים גם הוא מאוד פעיל וכמו כן גבול ירדן, גם המעברים – לפחות ממה שידוע לנו כרגע.


נציגים שונים מציגים את המצב כאילו שיש יובש, אבל זה לא מקובל עליי – אין שום יובש. הסמים מגיעים לישראל, סמים קשים ורכים, יש כל מיני דברים חדשים כמו נושא ההידרו, דברים שהכרנו בשנת 2009 אבל צפים בשנת 2010. אנחנו מדברים גם על הפיצוציות ומה שקורה שם. המסר הוא שאנחנו נמצאים במאבק על עתיד ילדינו, הוא מאבק חשוב, הוועדה חשובה בסיוע במאבק.


יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת מוחמד ברכה, שאל אותי מה אני יכול לעזור מבחינת תקציב, אני אמרתי ואחזור – אם לא נקבל את הכסף לרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול אני אצביע נגד התקציב ולא אשחק את המשחקים הללו. הדברים ברורים כי יש לי אישית דברים שאני מוביל ומחולל בתוך המשרד לביטחון פנים, אחד מהנושאים הללו הוא המאבק בסמים ובאלכוהול, ואנחנו נצליח בסוף. תודה רבה.

אני רוצה לשאול את אדוני השר לביטחון פנים שאלה לפני שאנחנו נכנסים לדיון. איך אתה תמדוד הצלחה? כשאתה מדבר על מאות אחוזי תיקים נוספים, האם אתה מדבר על עבודה נוספת של המשרד שלך או על שימוש יתר? כשמדובר על סמים ותפיסות אנחנו לא מצליחים לקבוע קנה מידה שיבדיל את האחוז הנתפס מסך - כל השימוש. דיברנו בוועדה כבר בדיונים אחרים על מתן פרמטרים של צריכה, מחירים, תפיסות וכולי, לנסות לייצר מושג על היקף השוק בעניין, כי אנחנו מגששים באפילה. אנחנו שמחים על מה שתופסים אך מעולם לא בדקנו את הסך – הכול שנמצא בשימוש. אני חושב שזוהי אחת הסוגיות החשובות שאנחנו צריכים לפתור כדי לדעת האם אנחנו דורכים במקום או מתקדמים, האם אנחנו ממחזרים דברים שהיו מקודם?


אני מעריך את הרצינות, הלהט והמחויבות שלך כשר לביטחון הפנים, אני שמח שזה עבר מידי משרד ראש הממשלה – לא מפני שאני לא סומך על בעלי התפקידים אלא מפני שמשרד ראש הממשלה הוא בעל מטרות רבות אחרות. עצם העובדה שיש שר המופקד על העניין הזה והוא גם עומד בראש מערכת האכיפה, זה כבר חשוב.


עם זאת, אנחנו עדיין זקוקים למדדים שונים שיראו לנו האם אנחנו מתקדמים או לא.

אני רוצה להשיב לך על שני דברים. האחד, אני לא אתן אחוז מדויק של סך-כל שוק הסמים אבל מדובר על אחוזים נמוכים שאנחנו מגיעים אליהם. האם יש לרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול נתונים?

ההערכה שלנו היא שמדובר על תפיסה של בין שמונה לעשרה אחוזים בלבד מסך-השוק.

אני חשבתי שיהיה מדובר בחמישה עשר אחוזים. אז עכשיו ניתן לדעת כמה לא תופסים. המספרים הם פשוטים, רואים שרוב הסמים נכנסים למדינה ולא נתפסים.


הדבר השני עליו רציתי להגיב הוא עניין התיקים. כשאני מצביע על עלייה אדירה במספרי התיקים הנפתחים, צריך לזכור שאלה עבירות חשיפה שהן אותן עבירות שהמשטרה יוזמת אותן. נושא הסמים או סחיטת דמי חסות אלו עבירות שאם לא יוצרים עליהן מודיעין לעולם לא נגיע אליהן. זה תפקידה של המשטרה, ואם הם עלו במאה ושבעים אחוזים מדובר בהצלחה, ואולי בשנים הבאות האחוזים עוד יעלו. מדובר בעבירות חשיפה ויש לחשוף כמה שיותר.


בגבולות יש תפיסות, אבל ישנם הרבה סמים שנכנסים למדינה, ועלינו לעסוק בכך. אני מציע שנציגי הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול יאמרו את דברם.

אני רוצה לעלות את הסוגיות המרכזיות שמטרידות אותנו. מדינת ישראל יודעת לאורך הרבה שנים, ובוודאי מאז שעברנו למשרד לביטחון פנים, להוביל מהלכים בתחום המלחמה בסמים. אני רוצה לדבר על העובדה שיש במדינת ישראל חמישה עשר אלף נרקומנים, ומכיוון אין אפשרות לאשפוז בכפייה המרכיבים יש להעלות את הנושא על סדר היום. אני חושב שהנושא הוא מרכיב עיקרי ויש לדבר עליו, חמישים אחוזים מאותם חמישה עשר אלף איש מטופלים במסגרות על ידי מדינת ישראל, אבל חמישים האחוזים הנותרים אינם מטופלים. יש אלפים רבים של אנשים שהמדינה רוצה ויכולה לטפל בהם אבל היא לא מחויבת לעשות כך.


ברצוני לעדכן את הוועדה בעניין הנתונים – יש בשנים האחרונות התייצבות בנתונים. אנחנו עושים מחקרים והצלבות שמצבעים מידי חודש בחודשו. כעשרה אחוזים מבני הנוער, לשמחתנו המספרים לא גדלים כפי שהם גדלים בעולם המערבי, אבל מצד שני לצערנו מדובר בששים וחמישה אלף בני נוער המשתמשים בסמים ועוד כעשרים אלף שמשתמשים בנדיפים, כלומר טיפקס, דבק מגע, אדי דלק וכולי. אנחנו יודעים שזה גורם תחלואה וגם למוות, כפי שקרה במספר מקרים כששאפו גז מזגנים ונפלו מהגגות.


הדבר השלישי שחייבים לציין הוא שהמדינה מבינה שמדובר בנזק אסטרטגי, גם בנושא הסמים וגם בנושא האלכוהול. מדובר על כך שהם מחוללים אלימות ופשיעה מספר אחד, כפי שצוין על ידי השר, ומדובר בנזקים חברתיים כבדים של עשרה מיליארד שקלים חדשים. מדבור בסכומים כבדים שהמדינה מוציאה לטובת טיפול בתחלואה שנוצרת כתוצאה מהנזקים של שימוש בסמים ובאלכוהול, בתי החולים מלאים באלפי אנשים מידי שנה – מדובר גם בגורם מוות מספר שלוש בעולם המערבי.

הרי בסופו של דבר, העלאת התקציב של הרשות למלחמה בנגע הסמים והאלכוהול היא חיסכון, ולא הוצאה נוספת.

נכון, מדובר בהשקעה. המלחמה מתחילה בגילאים צעירים, יש מערכת גדולה והרבה ערוצי פעולה – שיתוף כל המערכות, משרד החינוך בראש ובראשונה ולידו משרד הבריאות ומשרד הרווחה בנושאי טיפול ושיקום, נעשית עבודה מערכתית מאוד גדולה. מדינת ישראל משקיעה כרגע באותה עבודה מערכתית בין ארבע מאות לחמש מאות מיליון שקלים מידי שנה. ככל שהסכומים יעלו אנחנו נצליח למזער את נזק השימוש באלכוהול ובסמים. כשמשקיעים בחינוך, מדובר בעיקר בתשתיות, ואנחנו מאמינים גדולים שבתהליך המניעה ניתן להגיע לתוצאות הרבה יותר טובות.


מערך הקהילה שלנו חשוב מאוד, יחד עם ראשי הרשויות. לראש רשות יש סמכויות, כוח ויכולת לעשות שינויים דרמטיים במה שמתרחש אצלו בתוך הרשות. שיתוף הפעולה בנושא הזה הוא שיתוף מחויב.


משטרת ישראל שמה לה ליעד מאוד מרכזי את נושא המלחמה בנגע הסמים. יש הצלחות מאוד גדולות, אין ספק שהגבול הדרומי שהוא פתוח ופרוץ כמעט לחלוטין מהווה היום מקור לכניסת הרבה מאוד סמים למדינת ישראל, וברגע שנצליח למזער שם את הכניסות זה ישפיע משמעותית גם על היקף הסמים במדינת ישראל. תודה רבה.

שלום רב. אני אלון גרוסמן, ראש מחלקת נוער במשטרת ישראל. אנחנו כמחלקת נוער ומערך הנוער כולו בארץ מובילים את המהלך של מאבק בנושא הסמים והאלכוהול. אני רוצה להתייחס לאלכוהול ולהביא דוגמאות מהשטח, קיבלנו כלים משמעותיים בנושא השמדת והחרמת האלכוהול אבל מעבר לזה החוק כולו הוא טוב. אני רוצה להביא את דברי מפקד תחנת משטרת אשדוד:


"בל"ג בעומר הגיעו אלפי מבלים שחלקם הגדול היו קטינים, שהם מצוידים במלאי שתייה חריפה לשהייה ממושכת לתוך הלילה. בשנה שעברה סיימנו את הערב עם מספר רב של קטטות אלימות ואירועי דקירה. בשנה זו לשמחתנו החוק סייע להתמודד בצורה יוצאת מן הכלל, הוחרמו בקבוקי שתייה בכמויות גדולות ולא נרשמו אירועים חריגים."


קצין הנוער של מרחב מוריה, שזהו מרחב ירושלים – "בסוף השבוע האחרון עבדתי בלילה במועדונים ב"תלפיות" יחד עם שתי צוותים שפעלו בנושא האלכוהול. כל צוות שפך בממוצע ארבעים ליטרים של אלכוהול. בשעה שתיים בלילה כל המבלים התפזרו לביתם. מדובר בחוק מעולה." נושא ההחרמה הוא רק חלק קטן מהחוק. כבוד השר דיבר על הקמפיין וההסברה, אנחנו מנסים למנוע שימוש באלכוהול ובסמים גם בדרכים אחרות מהחרמה.


נפתחו תיקים נגד מוכרים בפיצוציות, החוק מאפשר לנו לפתוח תיקים נגד אותם אנשים בגירים המספקים להם אלכוהול. נפתחו בחודשים האחרונים הרבה מאוד תיקים נגד הספקים הללו. התופעה כמובן לא תיגמר לחלוטין, עדיין נמכר אלכוהול בפיצוציות ובכל מיני תחנות דלק, אבל אנחנו בהחלט מרגישים שהמאבק יוצר הרתעה ומניעה. עצם שפיכת האלכוהול של אותם קטינים מנע מהם לצרוך את האלכוהול, אבל יש הרבה שחוזרים וקונים עוד פעם. עם זאת, החוק בכל זאת מנע מכמה לשתות אלכוהול.


אנחנו כרגע רק בשלב הראשון של יישום החוק, אנחנו נתבקשנו להתייחס לשלב השני ונקדם גם אותו. יש נושאים חשובים שלא הוכללו בחוק ואני מקווה שהם עוד ייכנסו.

מבחינת הפריסה של המשטרה, הרושם הוא שמדובר במרכזי הערים הגדולות וכנראה שבפריפריה הנושא שונה.

אנחנו הצבנו לעצמנו יעדים, ומודדים גם בתחנות בפריפריה. הכול ביחס הגיוני כמובן, אנחנו לא מצפים מאותן יחידות שבפריפריה להגיע לאותן כמויות כמו שמגיעים אליהן במרכז, אבל מבחינה דיפרנציאלית יש התייחסות גם לפריפריה.


מבחינת הסמים, ניתן לראות שמשנת 2006 ישנה עלייה כל שנה, אם בהשוואה לשנת 2009 מדובר על שמונה מאות עד אלף תיקים יותר שנפתחו בנושא הסמים. כבוד השר כבר התייחס ואמר שמדובר בעבירת חשיפה. עצם העובדה שפתחנו יותר תיקים זה לא מצביע על עלייה בשימוש אלא על עלייה בחשיפת המקרים. זה אומר שאנחנו עשינו עבודה יותר טובה והגענו לאותם אנשים. המטרה שלנו היא שכמות התיקים שייפתחו תלך ותגבר, ואנחנו פועלים לכך.

בשלב מסוים העקומה תתחיל לרדת.

נכון, זה האידיאל. אנחנו רוצים שהיא תרד בגלל שיהיו פחות משתמשים, ואנחנו ננסה לחשוף כמה שיותר.

המאבק צריך להיות במפיצים ובסוחרים, שם יש צורך במלחמת חורמה. כמובן שיש לטפל באנשים אומללים שנגררו לסם, בעיקר הנרקומנים, אבל הסוחרים והמפיצים בהם צריך להתמקד המאמץ.

אדוני השר, אנחנו כבר בשלב מוקדם לעבודה בוועדה בנושא זה קבענו שאנחנו פרוסים על מגוון הטיפול בענייני סמים ואלכוהול אבל שההתמקדות צריכה להיות במקום בו האדם מתחיל האדם לצרוך סמים או אלכוהול. זאת אומרת, נוער והברחות. אם אנחנו חוסמים כניסה של החומרים הללו אנחנו עושים חצי מהעבודה, ואם מטפלים בגיל הצעיר לא נותנים שהם יתחילו בכלל להשתמש.

אני רוצה לסיים. העובדה שיושבים סביב השולחן נציגי המשרדים מצביעה על העבודה המשותפת שאנחנו עובדים, רק עבודה משותפת יכולה לקדם את המאבק בסמים, באלכוהול ובאלימות. היד המסיימת היא בתי המשפט, אני מאמין שבנושא ההרתעה הנושא של העונשים הוא חשוב.

אני מבקש לשמוע מה קורה בתחום החינוך, הטיפול והשיקום.

אני דוקטור יוסי גובר, ראש מחלקת חינוך, טיפול ושיקום בשירות בתי הסוהר. אנחנו למעשה פוגשים את האנשים הללו כבר בסוף הדרך ומטפלים בהם. סקר אפידמיולוגי משנת 2007 מגלה שמשנת 2000 יש ירידה של כמעט עשרים אחוזים במספר האסירים שהם צרכני סמים. אם בשנת 2000 שבעים אחוזים מכלל האסירים היו צרכני סמים, נכון להיום חמישים אחוזים מהם הם צרכני סמים, מתוכם חמישים אחוז צרכני סמים פעילים. גם לגבי האלכוהול אני יכול לומר שחמישים ושבעה אחוזים מכלל האסירים הם צרכני אלכוהול, ומקרב האסירים שמכורים לסמים שישים וחמישה אחוזים מהם משתמשים גם באלכוהול. כלומר יש להם שימוש כפול.


אנחנו רואים בשהייה בבתי הסוהר הזדמנות לטפל באותם אנשים. אנחנו מעמידים לרשותם מסגרות טיפוליות מקיפות, החל מבית סוהר" חרמון" שהוא בית הסוהר המרכזי בו אנחנו מנהלים מספר מחלקות טיפוליות. אפשר לומר שאחרי מהלך טיפולי כזה אחוז הרצידיביזם בקרב אותם משתמשים שעברו תהליך טיפולי מעמיק עומד על שלושים ואחד אחוזים, לעומת שישים ושניים אחוזים באוכלוסיה הכללית. יש לטיפול בהחלט השפעה ומשמעות. מעבר לבית הסוהר המרכזי "חרמון", אנחנו מנהלים מחלקות טיפוליות בארבעה בתי סוהר נוספים, שהם סגורים ובעלי ביטחון מרבי, וגם שם אנחנו נותנים טיפול עם אוריינטציה קהילתית – "צלמון", "השרון", "נווה תירצה" ובית הסוהר "דקל".


מעבר לכך, יש תוכניות טיפוליות שהן לאו דווקא במסגרות מחלקתיות או של כל בית הסוהר, אלא הן אישיות ובתוך התאים. למעשה, אנחנו יורדים מהרמה הרחבה של בית הסוהר הייחודי עד לרמת האגפים לכל מי שמבקש לקבל טיפול.


בזמן האחרון אנחנו מעדכנים ונמצאים בקשר רציף עם הרשות למלחמה בסמים ועם הרשות לשיקום האסיר. אנחנו יכולים להשקיע הרבה מאוד זמן ומשאבים בטיפול אבל השאלה היא מה קורה עם האסיר מרגע שהוא משתחרר.

כמה חוזרים בחזרה לכלא?

האחוז הכללי הוא שישים ושניים, אבל מתוך המטופלים עצמם חוזרים שלושים ואחד אחוזים. מתוך אלו שלא מטופלים במחלקות או בכלל, אחוז הרצידיביזם הוא גבוהה הרבה יותר. כלומר צריך לטפל בבעיה, ברמה הלאומית לטפל כבר בנקודה שבה האסיר משתחרר, נקלט ומשובץ בעבודה, מי דואג להישגיו.

רבותיי אני צריך להודיע שאנחנו בשעה 13:00 נסיים, על כן נקצר בדברים. נרצה לשמוע את משרד החינוך, המכס ואת התלמידים. בבקשה.

אני גליה שחם, מפקחת ארצית מניעת סמים ואלכוהול במשרד החינוך. החקיקה שנעשתה יכולה מאוד לעזור בהעברת המסר – מסייע לנו בעבודה שלנו. במהלך השנה החולפת עשינו המון דברים בהמון ערוצים, בשיתוף פעולה עם כלל הגורמים הנוכחים כאן ובהובלה על ידי הרשות למלחמה בסמים.


בימים האלה, יוצא חוזר המנהל הכללי של משרד החינוך לבתי הספר למסע הסברה של החוק החדש. אנחנו בנינו סדנא והפצנו אותה לבתי הספר, בעיקר העל-יסודיים. רוב הילדים ורוב ההורים לא יודעים על החוק החדש וגם לא מבינים את משמעותו, כלומר עבודת ההסברה צריכה להיות מקיפה מאוד. כל תלמיד בעל-יסודי יקבל בעשרים לחודש עלון הסברה על החוק בשפות שונות יחד עם תעודת הסיום של בית הספר. בוועידה הארצית של מועצת התלמידים הארצית, שוודאי ידברו בעצמם, נושא האלכוהול היה אחד הנושאים היותר בולטים.


כיוון העבודה שלנו השנה היה להרחיב את הפעילות גם מעבר לבתי הספר. יש עבודה רחבה שנעשית בתוך בתי הספר אבל המטרה שלנו היא להגיע לתלמידים מחוץ לבית הספר, ומועצות התלמידים נרתמו למשימה בצורה יוצאת מן הכלל עם רכזי תנועות הנוער. בקרוב יש לנו פגישה עם השר לביטחון פנים בנוגע לתוכנית הזו.


העבודה שלנו מאוד קשה, כי המסר מחוץ לבית הספר הוא שאלכוהול הוא מותר, כדאי ורצוי. אני גרה בתל-אביב, עוברת בחופים השונים ורואה שכל חוף מפרסם חברת משקאות אחרת עם כל מיני קמפיינים שהם הרבה יותר חזקים מהקמפיינים שלנו – ויש לשאול מהו המסר שהילדים מקבלים מכך. בשיח עם בני הנוער הם לא מבינים וקשה להם לקבל את המסר שאלכוהול הוא מסוכן ומזיק. נכון שקורים המון מקרים שמוכיחים את הטענה שלנו, אבל הם אומרים לעצמם שלהם זה לא יקרה.


שכבת הגיל שמכתיבה את האופנה זו שכבת הגיל של צעירים אחרי צבא. אני חושבת שכדי שהעבודה שלנו תצליח צריך לחזק נדבכים נוספים, אחד בעיני הוא הפרסום. אני רוצה שנלמד מההצלחה של המלחמה בנושא העישון של סיגריות ושל נרגילות. קיבלנו עכשיו דוח שר הבריאות על נתונים אחרונים של עישון בקרב ילדים ובני נוער, שהם מאוד נמוכים ויש הצלחה בלתי רגילה.

הכנסנו את נושא הפרסום לקמפיין נגד האלכוהול. מדובר בנושא מרכזי בשלב ב'.

זה מאוד יעזור לשינוי האווירה הקשורה באלכוהול. אנחנו מקווים יחד עם כולם להגיע לתוצאות ושינוי בהמשך. תודה.

האם נציג המכס רוצה להוסיף?

אין לי הרבה מה להוסיף, הנתונים שלנו נמצאים במסגרת הנתונים שהרשות למלחמה בסמים מדווחת. אנחנו שותפים פעילים בתיקים, בעיקר הברחות הסמים במעברי הגבול. לא נתבקשתי להכין נתונים אבל הם כלולים במה שהציג יאיר גלר. חלק מהמלחמה שלנו הייתה להכניס את כלי העישון לפקודת הסמים, באנגים ונרגילות, ועכשיו אסור לייבא אותם. פעם לא הייתה לנו דרך להתמודד עם זה, ועכשיו זה בפקודה ואני מקווה שזה תרם את חלקו.

אני דוקטור פאולה רושקה, בריאות הנפש במשרד הבריאות. אנחנו החודש ארגנו שלושה ימי עיון בבתי החולים הכללים, בצפון, במרכז ובדרום. באוקטובר יהיה יום עיון נוסף בבית החולים "הדסה" בירושלים עבור העלאת מודעות הרופאים בתחומים הפארה-רפואיים, הפסיכיאטרים, רופאי הקהילה בנושאי אלכוהול וקטינים. הזמנו לשם גם את "מגן דוד אדום" שיוכלו להסביר מה עושים כשנתקלים בנער שתוי ומה לא עושים. אני מקווה שזה יפיץ את הנושא. אנחנו התחלנו לשבת עם משרד הרווחה בנושאי איתור והקמת מרכזי טיפול לפרטי פרטים, כולל התקשרות עם תוכניות קיימות כמו "ערים בריאות", "עיר ללא אלימות" ועוד.

אני נופר סלמן, יושבת ראש ועדת נוער וקהילה, מועצת תלמידים ונוער ארצית. אני רוצה לספר קצת על הפעילות שלנו, שחלקה במועצה הארצית קיבלה תקציב ממשרד החינוך. קיבלנו תקציב לעשות "אוהלי איכות", שהראשון בהם יוקם בקרוב בירושלים. זה יכלול את החינוך הפורמאלי והבלתי-פורמאלי, ולא פחות חשוב גם את ההורים. ידברו על נושאי אחריות אישית ואחריות קולקטיבית, מה התגובה הראויה במצבים בהם נתקלים ועוד.

אולי תספרו לנו מהצד של בני הנוער איך אתם רואים את החוקים החדשים?

אנחנו רואים את החוק כנותן פתרון מאוד זמני. בני הנוער ששותים את האלכוהול והשוטרים מחרימים אותו, אחרי שבוע יוכלו שוב לקנות ולהמשיך לשתות. לכן, צריך למצוא לא פתרון חד פעמי אלא אולי לפנות לפתרון הסברתי וחינוכי.

כלומר החוק לא משמש כתחליף לפתרון הסברתי.

הרבה פעמים בתי הספר מציגים את נושא האלכוהול כאסור, אבל בחברה אנחנו מקבלים מסרים אחרים – למשל בקידוש ביום שישי, בחתונות או בבר מצוות מדובר בדבר מותר. עצם האיסור גורם לבני הנוער לחפש את האלכוהול, כי הוא אסור. יש למצוא פתרון של הסברה וביקורת אמיתית על האלכוהול.

בכל זאת, מי מכם שהיה במגע עם בני נוער ששפכו להם בקבוק, מה ההתייחסות שלהם?

הם פשוט הולכים לשתות במקום אחר.

זה ללא ספק יוצר אנטי כלפי השוטרים אבל פותר את הבעיה באופן זמני.

שלום, אני דימה טרשצ'נקו יושב ראש מועצת התלמידים של העיר נתניה. אני רוצה להצטרף למה שאמרו חבריי בעניין החוק. אני רוצה לשאול שאלה רטורית – האם חקיקה היא מספקת? הרי היא פתרון מיידי וזמני, כמו לקחת סוכרייה מתינוק. הפתרון הוא בחינוך נכון, למשל אמרו שהאופנה מכתיבה את שתיית האלכוהול, זה כרגע "מגניב" לשתות, וזה "אין". אם אנחנו שואלים למה הנוער שותה, אפשר לתאר תמונה כללית – נער לא יכול לרקוד במסיבה אם הוא לא שתוי, הוא לא יכול לגשת לבחורה אם הוא לא שתוי. כלומר חוק לא יעזור פה, יש זעקה לעזרה מצד בני הנוער. הפתרון הוא להכתיב את האופנה מחדש. כולנו בעלי השפעה, אנחנו יכולים להראות שאפשר להיות מגניב גם בלי לשתות, שאפשר לפתח ביטחון עצמי גם בלי לשתות אלכוהול.


דרך אגב, אני חושב שהיינו הך גם בנושא הסמים, אנחנו צריכים להבין שהבעיה היא לא האלכוהול אלא היא מתחילה עוד לפני האלכוהול, שכן האלכוהול רק מהווה דרך לברוח מהבעיה האמיתית. הפתרון הוא להראות לבני הנוער את הדרך הנכונה, להסביר – אתה יכול ליהנות גם בלי לשתות.

תודה, האם מישהו רוצה להוסיף משהו?

אני מעמותת "אליס" – אמהות למען ילדים בסיכון. אנחנו רוצים להגיד לכן איך שאנחנו רואים את העניין. אנחנו עובדים עם הבעיה כבר שלוש שנים מאז הקמת העמותה, אתם רואים שינוי אבל אנחנו עוד לא רואים שינוי גדול. מה שנאמר, שהנרקומניה עכשיו גם בילדים קטנים, ילדים בני חמש ושמונה שמשמשים באלכוהול ובסמים.


יש לנו שתי נקודות שאנחנו רוצים לדבר עליהן. ראשית, האלכוהול והנרקומניה הן מחלות – למה הטיפול בבעיה הזו היא רק בידי הממשלה ומשרדיה? מדוע אין עירוב של רופאים, אין כתובות של רופאים מומחים שההורים ובני הנוער יכולים לפנות אליהם? הדבר השני הוא החוק משנת 1945, שאומר שאנשים המשתמשים בסמים יכולים להיכנס לכלא לשלוש שנים. צריך ליישם את החוק ואנחנו מבקשים שאדם שנופל תחת ההגדרה של החוק יוכל לבחור בין כלא לבין טיפול רפואי. אנחנו רוצים לבקש שהרופאים יהיו בראש הטיפול בבעיה.

מהי עמדת משרד החינוך בעניין אי-עירוב הרופאים?

בהחלט אני מסכימה עם העמדה שהרופאים לא מספיק מעורבים. מכיוון שבשנים האחרונות יותר התברר שהתמכרות ושימוש באלכוהול ובסמים גורמים נזק גופני למוח ולגוף, בהחלט מקום הרופאים השתנה מבחינת אחריות. העניין עדיין לא מתבטא בתקציבים.

האם אדוני השר רוצה להוסיף על כך?

אני רוצה להוסיף רק משפט אחד. על החשיבות דיברנו, אין פה פיתרון חד-ערכי, אין דבר שמייצר פתרון וזהו. מדובר במגוון רחב של פתרונות, שחלקם הוזכרו וחלקם לא. השילוב של כל הדברים ביחד לא יביא לחיסול אלא לצמצום התופעות. אני מקבל לחלוטין את העמדות של כולם, יש מערכות משולבות שמערכת האכיפה היא רק חלק מהן. נקודת החולשה החזקה ביותר כפי שאני מזהה אותה היא התא המשפחתי, אנחנו לא יודעים מה קורה בתוך הבית ולא שמים דגש על כך – במתכוון או לא. אנחנו צריכים קודם כל לדבר על המשפחה ורק לאחר מכן על כל הגופים השייכים לעשייה.
לאחר מקרה מחריד בירושלים, שהוא עדיין תחת חקירה – מדובר במקרה שהוא קורה מתחת לבית.

תודה. רבותיי, מעבר לכותרת של הישיבה, הישיבה פרוסה על כל הנושאים ומשרדי הממשלה והממלכתיים. לכן, לא נאסוף את כלל הדברים לידי סיכום אחד אבל הייתי רוצה להעיר כמה הערות חשובות.


ראשית כל, יש לברך את העוסקים במלאכה, כל אחד בתחומו. הדבר השני, רשמנו לפנינו את הודעת השר בעניין התקציב הבא וכל מה שיידרש כדי לסייע הוועדה איתכם. בנוסף, אנחנו לא אומרים פעם ראשונה אבל אנחנו צריכים לשאוף לחבר סקאלה מסוימת ולמדוד על פיה, שיהיה לנו מן מכשיר מדידה להתקדמות בנושא. אולי נקדיש ישיבה מיוחדת שבה נדון על כך, אני חושב שזהו כלי חשוב למדידה.


בעניין החינוך, כולנו שמענו את נציגי הנוער בהתעניינות רבה, כמובן שהחוק הוא לא הטיפול כולו, אלא הטיפול הוא רחב הרבה יותר. אני איזום ישיבה מיוחדת עם שר החינוך, ואני מבקש שתהיה כאן נציגות רחבה של התלמידים והנוער, וכמובן הנוכחים הרגילים. אני בטוח ששר החינוך ישמח להשתתף בדיון.

ברשותך, גם שר הרווחה.

שר הרווחה היה כאן ואנחנו כמובן נזמין אותו שוב. אני רוצה כרגע להתמקד בטיפול הנוסף מעבר לשפיכת הבקבוק. אני חושב שצריך לשמוע את הצד של הנוער.

צריך גם להביא נציג של מועצת ההורים.

היה אמור להיות נוכח היום נציג של מועצת ההורים. הנקודה האחרונה, שהיא מופנית לכל מי שיושב כאן – נושא החופש הגדול. בפתחו של החופש הגדול יש מקום להקדיש ישיבה מיוחדת לפני התפזרות הכנסת בחודש יולי ולפני או בסמוך ליציאה לחופש הגדול בסוף יוני. מדובר בזמן שהוא מועד לפורענות בכל הקשור לזמן הפנוי, האלימות, האלכוהול והסמים. אנחנו נוסיף להתייעץ עם הרשות אבל זהו נושא שראוי שיעמוד על סדר יומה של הוועדה לפני ההתפזרות לחופש הגדול. אני מודה לשר ולכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50.