PAGE
23
ועדת המדע והטכנולוגיה

7.6.2010

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 51

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שני, כ"ה בסיוון תש"ע (7 ביוני 2010), שעה 12:00

פתרונות טכנולוגיים לפתיחת מסלולים מיוחדים לילדים ו/או המעוניינים להגביל את חשבון הטלפון הנייד

חברי הוועדה: מאיר שטרית – היו"ר

קובי שמש – יועץ השר, משרד התקשורת

נתי ביאלסטוק כהן – יועץ המנכ"ל, משרד התקשורת

עו"ד דארין דניאל – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

סימה גיאלצינסקי – מרכז בכיר תיאום ומינהל מדעי ומו"פ אזורי, משרד המדע והטכנולוגיה

הדרה רוזנבלום – מנהלת יחידת מועצת תלמידים ונוער, משרד החינוך

עו"ד יצחק קמחי – הממונה על הגנת הצרכן, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד יעל כהן שאואט – יועצת משפטית, המועצה הישראלית לצרכנות

יעל כץ – רכזת הסברה, המועצה הישראלית לצרכנות

יוליה מרוז – מנהלת אגף רגולציה, חברת פלאפון

טלי קמינר – מנהלת מחלקת בילינג, חברת סלקום

דור צ'יקו – מנהל תחום ממשל, חברת סלקום

יהל בן-נר – מנהלת אגף רגולציה וקשרי מפעילים, חברת פרטנר תקשורת

שמואל גייסט – יועץ, פרטנר תקשורת

אבי רימון – יועץ משפטי וסמנכ"ל רגולציה, חברת מירס

לירון גולדנברג – מנהל תחום רגולציה, חברת מירס

ארנון הדס – מנהל מערכות מידע, חברת מירס

אבי גור – ארגון ההורים הארצי

ענת לוי

שחר לוי, חבר המתרגמים בע"מ
פתרונות טכנולוגיים לפתיחת מסלולים מיוחדים לילדים ו/או המעוניינים להגביל את חשבון הטלפון הנייד

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הישיבה הזו זומנה בעקבות הצעת החוק שלי שאושרה בקריאה טרומית לעניין של יצירת מצב של חסימת חשבונות, שאדם יוכל להגביל את החשבונות שלו, של הילדים שלו שהוא משלם, לסכום מסוים כל חודש, כאשר החוק אומר בעצם שבתום ניצול הסכום הזה , ולא משנה דרך מה – שיחות טלפון, הודעות טקסט, גלישה, כל דבר, החשבון ייחסם לשיחות יוצאות, ויהיה פתוח רק לשיחות נכנסות ושיחות חירום.


אני לא רוצה לחזור על כל ההיסטוריה אבל בקצרה אני רוצה לומר שהרעיון הוא מאוד פשוט. הרעיון גם חינוכי, מהבחינה הזאת שהורה יכול להגביל את הילד שלו בכמות הכסף שהוא מוציא בחודש. לצערי הרב, בגין הנסיבות שנוצרו, שלהורים אין שליטה בטלפונים של הילדים שלהם, יש המון 18 אלף תיקים בהוצאה לפועל נגד הורים שהסתבכו בחשבון הטלפון של הילדים שלהם בלי שיש להם שום שליטה בזה, ובעקבות הצעת החוק שעברה בקריאה טרומית אני קיבלתי פניות רבות מאוד מהציבור, פשוט לא יאומן עד כמה הציבור נלהב בעניין הזה ומבין את הצורך בחוק הזה. אני מעוניין לציין בפניכם מכתב שקיבלתי מיצחק קדמן, ראש המועצה למען הילד שמציין שעשו סקר והסתבר על פי הסקר, כי במחקר שנערך על ידי משרד התעשייה והמסחר לגבי שימוש בטלפונים סלולריים על ידי ילדים אשר פורסם לפני שנה הביע רוב עצום מקרב ההורים שהשתתפו במחקר דאגה חמורה משימושים לא רצויים בטלפון הנייד של ילדיהם. כשני שליש מההורים תמכו בחקיקה שתגביל שימוש בטלפון נייד בקרב ילדים.

הם אומרים שצריך להגביל בכלל, מסיבות אחרות לגמרי, אני לא חושב שאפשר לשלוט בטכנולוגיה בדרך הזאת ואני לא מסכים עם הגישה הזאת אבל אני חושב שצריך ליצור מצב שלילד יש תקציב מראש, הוא יידע מה התקציב, יוכל לנצל אותו, ההורה יכול לקבוע לפי מצבו הכלכלי את תקציבו של הילד, יהיו כאלה שלא ירצו להגביל ולא יגבילו, הרעיון הוא ליצור מצב שבו הורה או אדם יוכל להגביל את חשבון הטלפון שלו, זה כל הרעיון שעומד בבסיס העניין הזה.

עכשיו החוק עבר קריאה טרומית ואמור להיות נדון בוועדת הכלכלה לצערי, ולא בוועדה הזאת, בגלל בעיות פוליטיות בתוך הכנסת, אבל מאחר ונודע לי אחר כך באמצעות שיחות עם משרד התקשורת וגם עם חברות שחברות התקשורת מבינות את הקושי שיש היום במצב הנוכחי ומוכנות ללכת לפתיחת מסלולים כאלה שייתנו תשובה לבעיות האלה, החלטתי לזמן דיון פה ואני אומר לכם מראש את הדברים. היה והחברות אכן יציגו בפניי מסלולים ויודיעו על פתיחה של מסלולים כאלה שייתנו תשובה למה שאני רוצה, אסיר את החוק מסדר היום. בעיני המטרה היא לא לעשות עוד חוק, עשיתי מספיק חוקים במדינה, הרבה מאוד חוקים, אלא להשיג את התוצאה שאנחנו מעוניינים בה, לאו דווקא באמצעות חקיקה. האמת היא שיותר רצוי בעיני שהחברות יעשו את זה בעצמן, לדעתי זה יותר נכון מאשר לעשות כל דבר בחקיקה, עדיף לעשות את זה בהסדרה ולא באמצעות חקיקה, ואם החברות אכן יציגו פתרונות ראויים לעניין הזה אז אני אשמח מבחינתי, ברגע שהפתרונות יושגו ויאושרו על ידי משרד התקשורת, מבחינת ההסדר שבאמת ייכנס לתוקף, אני מוכן למשוך את הצעת החוק חזרה מהכנסת ואז לא נהיה כפופים להצעת חוק אלא להסדרה פנימית שבעיני היא יותר הגיונית ויותר נכונה משתי סיבות.

חוק הוא דבר תכתיבי ודבר דווקאי, החוק אומר אל"ף אז זה יהיה אל"ף. לא יכול להיות בי"ת או גימ"ל, לא יכול להיות בי"ת וחצי ולא אל"ף וחצי. ואם רוצים לשנות מחר את בי"ת לגימ"ל כי משהו משתנה, צריך לתקן את החוק מחדש. זו פרוצדורה חדשה. הסדרה היא יותר נכונה מבחינת ענייני המדינה כי הסדרה אפשר לתקן בצורה גמישה, לאורך זמן. אם מחר תהיה טכנולוגיה חדשה וימצאו פתרונות וירצו לשנות משהו בהסדרה הזאת לטובה, אפילו לטובת הקליינטים או לטובת החברות, כל דבר, והיא נכונה ומסכימים לה, לא צריך לעשות את כל תהליך החקיקה. אפשר להסדיר את זה בצורה פנימית. לכן בעיני עדיף, ואני אומר את זה כמוטו, עדיף להסדיר דברים לא באמצעות חקיקה, אם אפשר, אלא באמצעות הסדרה פנימית, ולא אחת קרה שכנסת שחוקים שהגשתי הוסדרו בסוף באמצעות הסדרה פנימית וכתוצאה מכך משכתי את החוק. לכן אני מקווה שנוכל להגיע לסידור כזה, אני חושב שזו תהיה בשורה לעם ישראל כולו, לכל הילדים במדינת ישראל, וזה יהיה דבר אדיר אם כל החברות יהיו שותפות להסדר כזה, זה יביא ברכה רבה להורים ומניעת כאב רב וסבל להרבה מאוד הורים. אני מאמין שהדבר הזה אפשרי ואשמח לשמוע, אם משרד התקשורת רוצה לדבר ראשון, בבקשה, אם לא אני מציע לגשת ישירות לנציגים של החברות. בבקשה. מי רוצה להתחיל? יקבל את רשות הדיבור.

נתי ביאלסטוק כהן, יועץ למנכ"ל משרד התקשורת. אפתח ואומר שברמת העיקרון הרעיון מצא אוזן קשבת במשרד, גם בוועדת השרים לחקיקה המשרד לא התנגד לחוק אלא ביקש שההסדרה שלו תבוצע במשותף. אנחנו בהחלט חושבים כמוך, אדוני, שהנושא הזה צריך להיות מוסדר בהסדרה שנעשית באופן שוטף מול החברות וככל שתחליט למשוך את הצעת החוק שלך מסדר היום אנחנו נפנה ונבצע את זה מולם. ההסדרה שלנו קצת יותר גמישה ומתקיים דיאלוג עם החברות ואנחנו מאמינים שבסופו של דבר נגיע להצעות שמקובלות עליך ונוכל לעשות הליך יחסית מהיר של תיקון הרישיונות בהתאם למה שסוכם.

הדרה רוזנבלום, משרד החינוך, ואני אחראית על מועצות התלמידים והנוער, מנהיגות צעירה, הם פשוט לא הגיעו כי יש להם עכשיו איזה כינוס, לא הגיעו נציגים. קודם כל אני ממש נגד חוק בעניין הזה. אני חושבת שיש פה עניין של חינוך, של הורים והילדים שלהם, שאפשר לעשות דיאלוג. אני חושבת שיש גבול לחוקים שאפשר להכניס אל תוך הבית, עד איזה סכום ומה יהיה, מרתיע אותי.

החוק לא קובע איזה סכום.

בסדר, אבל מה עם חינוך וסמכות ההורה, וקצת דיאלוג בבית, וקצת להבין ולשתף את הילדים במה שקורה? כל דבר נעשה בחוקים? איך אנחנו ניראה? כל היום יחשבו הצעירים איך לעקוף את החוקים ובכל תהיה חגיגה. אני מאוד מצטרפת לדעת חבר הכנסת וגם למה שאתה אומר. אני חושבת שזה צריך להיות בסדר עם החברות השונות. אני יודעת שאני עובדת עם נציגות של נוער שמגיעה לטלפונים של 900 ו-1000 שקלים בחודש. והורים פונים כי הם שליחי ציבור והם עושים עבודה מאוד מאוד יפה ומנסים לעזור להם קצת אבל באמת אם היה הסדר עם החברות הייתי תומכת בזה ולא בחוק.

תודה רבה.

יעל כהן, נציגת המועצה הישראלית לצרכנות. אנחנו כמובן תומכים בכל מה שמאפשר להורים לשלוט על החשבון החודשי שלהם, במיוחד כשמדובר בצריכה של שירותים יקרים על ידי הילדים. זה נכון שיש פה היבט של חינוך אבל אני רוצה לציים שהאפשרויות הקיימות כרגע בשוק הסלולר הן לא אלטרנטיבות אמיתיות, ואני אסביר למה. יש אפשרות לקנות שיחות שמושלמות מראש, כרטיס "פרי-פייד", ואנחנו חושבים שאנחנו יכולים לשלוט על החשבון החודשי. הבעיה שלפי הפרסומים שפורסמו השוו בין המחירים של החברות השונות והמחירים לדקות שיחה עולה על שקל עשרים לדקה שזה כבר מחיר שאף אחד לא רוצה להיכנס לזה ואומר שזו לא אלטרנטיבה אפשרית. חוץ מאצל מירס, ששם השיחה עולה בסביבות 65 אגורות לדקה. כמובן שהיא לא מתחייבת על המחירים כי מדובר בסקר של חברה פרטית שפורסם לפני כחצי שנה אבל זה נותן לנו סדר גודל שאומר שחברות התקשורת יודעות כאשר הן לא רוצות לתת עדיפות למסלול ספציפי, יודעות לתמחר את זה כדי שההורים ואנשים לא ילכו על זה.


אני חושבת שצריך לעודד את כל הפתרונות, גם אם זה בהסדרה וגם אם זה במסגרת חוק שיחייבו שהפער בין המחירים של הפרי-פייד למחיר של השיחות במסלולים רגילים לא יהיה כזה שירתיע את ההורים מלקנות את הדבר הזה לילדים שלהם. הנושא הכואב השני שאולי לא נדון בו היום הוא נושא של גלישה סלולרית, שירותי תוכן, שזה עוד ים של כסף עבור ההורים ולעניין הזה משרד התקשורת הוציא שימוע. אני לא בטוחה שזה יפתור את כל הבעיה אבל זה נושא שהוא בטיפול. לסיכום, אדוני היו"ר, אנחנו כן תומכים בנושא של חוק. אנחנו חושבים שהסדרה יכולה לקחת הרבה זמן, השיח בכנסת הוא שיח בדרך כלל מאוד פורה, ואני חושבת שלא צריך למהר למשוך את החוק הזה. זה דבר שהציבור מאוד מאוד זקוק לו ואנחנו תומכים בו.

רק הערה קטנה לגבי משהו, הכוונה היא לקחת מסלולים במחירי פוסט, לא פרי-פייד. זאת הכוונה.

כמובן, אין שום כוונה אחרת, איזו שאלה.

קובי שמש, יועץ לשר התקשורת. הכוונה, בהמשך לשימוע שנאמר, גם בנושא הודעות הטקסט, אם לקוח מגיע לאיזה סף מסוים הוא יקבל הודעה שיתריע לו על כך שהוא הולך לחרוג.

תזכורת.

כן.

עו"ד יצחק קמחי, הממונה על הגנת הצרכן. אני מברך על הצעת החוק. אנחנו מדברים פה על אוכלוסייה חלשה שכן זקוקה להגנה. הנקודה המרכזית שרציתי להדגיש היא שהמחיר הזה הוא כבר מזמן לא מכשיר טלפון. זה הפך להיות ארנק אלקטרוני. זו דרך לבוא ולהוציא כספים. אני מסכים עם הגברת רוזנבלום לגבי הנושא של חינוך, אבל לצערי הרב חלק גדול מההורים לא מודעים לטכנולוגיה ולאפשרויות שלה על מנת לחנך את הילדים שלהם. השימוש והבעיות שישנן ב-18 אלף תיקי הוצאה לפועל מדברים בעד עצמם. זה לא שההורים חינכו את הילדים להוציא כסף ולהגיע למצב הזה. יפה לדבר על מה שצריך לעשות ואני מסכים איתך, הבעיה היא שאנחנו יודעים שזה לא נעשה. יכול להיות שבדרך של חקיקה נוכל למצוא את הדרכים איך להגביל את זה ובצורה נכונה. לגבי הארנק הזה ואמצעי התשלום הזה הכנסת צריכה לבוא ולחוקק חוקים לגבי השימוש בו כמו שהיא עושה בכרטיסי אשראי, צ'קים או כל דבר אחר, כל אמצעי תשלום אחר.

תודה רבה. בניגוד לאחרים אני רוצה לומר שהסדרה לא צריכה לקחת הרבה זמן. אני מקווה שאנחנו נגמור את העניין היום. הקדשתי לכך זמן, שעתיים, אפשר לדון בכל הסוגיות שעומדות על הפרק, ואני רוצה לסיים היום את העניין בתקווה שאתם מוכנים להיות במצב שאתם יכולים לסיים את העניין. אם נגיע להסכמה פה על מה הולכים, משרד התקשורת יושב איתנו פה ויעשה את ההסדרה במהירות וכך נוכל לגמור את העניין במהירות. מה שאפשר להשיג באמצעות הסדרה הוא הרבה יותר מהיר מאשר באמצעות חקיקה, אם זה נעשה מתוך רצון על ידי החברות עצמן בשיתוף עם משרד התקשורת, זה פותר את הבעיות באופן סגור לחלוטין. בבקשה, חברות התקשורת. מי רוצה להיות ראשון?

שמי אבי רימון, אני שמנכ"ל רגולציה של מירס והיועץ המשפטי שלה. כפי שנציגת המועצה לצרכנות העירה, מירס אכן נותנת מחירים מאוד אטרקטיביים בתחום הפרי-פייד ואנחנו מוכנים לפתוח מסלול מיוחד לילדים, להעניק שם מחירים עוד יותר אטרקטיביים ואנחנו מוכנים ונכונים לכך שהדבר יעוגן ברישיוננו בזמן קצר, כך שאנחנו נבטיח לצרכן, לילד, מסלול פרי-פייד שמובטח במחיר.

אדם יוכל להגביל את החשבון שלו, או של הילד שלו במירס?

כל ילד יוכל לקנות כרטיס שיעניק לו מחירים נמוכים ביותר.

כרטיס? אם יש לי טלפון מירס אני צריך לקנות כרטיס?

הוא יטעין כרטיס.

זה הפרי-פייד.

כן. פרי-פייד במחיר מצוין כפי שהוזכר כאן ואנחנו במסגרת זו, בלי התחייבות, אנחנו נעניק מחירים מאוד נוחים במסלול הזה גם ביחס למכשירים, כלומר הנחות מאוד גבוהות, מכשיר לא יעלה על 600 שקלים, בין 300 ל-600 שקלים יעלה מכשיר במסלול, כולל כרטיס מאוד מוזל במחיר שהוא אטרקטיבי גם ביחס למחירי הפוסט-פייד.

אין אפשרות לקנות טלפון בלי כרטיס ולהגביל את החשבון?

אין אפשרות היום להגביל ללא כרטיס. אין אפשרות טכנולוגית.

למירס.

למירס.

אוקיי.

כל פתרון אחר, אני חושב שהצגנו את זה גם בפניך וגם בפני משרד התקשורת, העלות שלו היא בסביבות 50 מיליון דולר, דבר שיסיט אותנו למקומות אחרים לחלוטין.

תודה רבה. חברות אחרות?

שלום, יעל בן-נר מפרטנר. קודם כל תודה לוועדה על ההזמנה ועל הנכונות לקיים את הדיון פה היום, אנחנו מאוד שמחים ומברכים על כך. מעבר לכך אנחנו מצטרפים לאמירות שאין צורך בחקיקה אנחנו תומכים במהלך של רגולציה עצמית או שימוע של משרד התקשורת, איזושהי הסדרה בשיתוף משרד התקשורת. אפשר להיכנס לכל מני סיבות למה החקיקה הזאת בעייתית, מעבר לעניין של נושא כזה שלא צריך להיות תחת חקיקה, בגלל שחקיקה מטילה חובות מאוד בעייתיים על החברות והמימוש של החקיקה ייקח המון זמן ולא יקרה בזמן הקרוב, בטווח הקצר, ולכן אנחנו מבינים את הצורך של ההורים לשלוט על חשבון הטלפון של הילדים שלהם ולהגביל אותו לסכום מסוים. אנחנו מקיימים דיונים בימים אלה בתוך פרטנר ביחס לחלופה אחרת שאנחנו נוכל להציע, בטווח זמן קצר, ואני מדברת על כשישה חודשים, ואנחנו מאמינים שנוכל להציע בסופו של דבר פתרון שיענה לתכלית של החקיקה. כשאני קוראת את מטרת החוק, ואנחנו מבינים את מטרת החוק, אנחנו נוכל לתת פתרון שעונה על התכלית של החקיקה, ללא חקיקה, במהלך של רגולציה עצמית.

אני לא רוצה להיכנס לתעריפים ושאלות כאלה כי אנחנו יושבים פה כל המפעילים וזה נושא תחרותי שאנחנו רוצים לקחת אותו לצד התחרותי שבו ולתת פתרון שיהיה מאוד מעניין. בהחלט מדובר על התראות, על הגבלת סכום חיוב, כל הדברים שכתובים במטרת החוק הם אלה שיהיו בפועל בפיתרון.

אני רוצה לדבר על העקרונות, לא על המחירים. כי אם החברות יפתחו מסלול כזה הן תתחרינה ביניהן על המחירים. אני רוצה לדבר על העקרונות ולהבין שאנחנו מדברים על אותו הדבר. הרעיון הוא, אם אני מבין נכון, שאדם שקונה טלפון רגיל מכם יוכל להגיד שהוא מבקש להגביל את חשבון הטלפון ל-X שקלים בחודש. נניח, למאה שקלים בחודש.

זה לא קשור למכשיר, זה קשור לתוכנית. התוכנית תהיה מראש כזאת שאפשר להגביל בה סכום חיוב.

כן, לגבי מכשיר מסוים. לגבי איזה מכשיר שהוא רוצה.

בלי קשר למכשיר.

על כל מכשיר. הוא קונה מספר טלפון.

מצטרף לתוכנית.

הוא יכול לקנות מכשיר גם בכל חנות אחרת, יכול לעבור.

לא משנה, ברגע שיש לו טלפון הוא קונה מספר. ברגע שהוא קונה את המספר הוא עושה עסקה או מסלול שהו אומרים לו שהוא משלם כך וכך לחודש. האיש יכול להגיד שהוא רוצה להגביל את החשבון בטלפון הזה ל-X שקלים בחודש? כל אחד יכול לקבוע את ה-X שהוא רוצה?

נכון.

המחירים של ה-X הזה של המסלול, יהיו מחירים שיתחרו עם המחירים הרגילים בטלפונים, לא מחירי פרי-פייד.

נכון.

הדבר השלישי, אני מבין שאדם, כאשר הוא מגביל חשבון כזה, תהיה לו אפשרות לקבל התראה לפני שמנתקים לו את הטלפון, כשהוא עובר סף מסוים, 80 או 90 אחוזים.

נכון.

ברגע שנגמר החשבון שלו, החשבון ינותק, יישארו רק שיחות נכנסות ושיחות חירום.

נכון.

אם ירצה לחדש, הוא יוכל לסדר את זה טלפונית, לבקש להגדיל את הסכום שיש לו בעוד סכום מסוים, מותר לאדם לשנות את דעתו, מי שלא רוצה להגביל, לא יהיה חייב להגביל.

ההורה יוכל להחליט שהוא מעביר סכום של כסף, וירטואלית, או שלא.

כל אחד לפי בחירתו החופשית.

נכון.

אלה העקרונות.

נכון.

ואת אומרת שזה להערכתך ניתן לביצוע תוך זמן של שישה חודשים?

פחות או יותר, כן.

הבנתי. פלאפון?

יוליה מרוז, פלאפון. אנחנו בפלאפון, גם על רקע השימוע שיתקיים מול משרד התקשורת, גם על רקע קידום הצעת החוק, חשבנו על פיתרון שיכול לענות על הצרכים של הצעת החוק ומצד שני לצמצם את המשמעות הגורפת של הצעת החוק. מענה שמאפשר לנו להיערך במהירות בכל הנוגע לעלויות סבירות ומענה על הצורך שמועלה בהצעת החוק. הפיתרון שאנחנו גיבשנו ומוכנים להציע, מתיישב בעקרונותיו עם העקרונות שהזכרת קודם, ניתן ליישום בלוח זמנים קצר יותר מחצי שנה.

זה עדיין יהיה פיתרון פוסט-פייד?

זה יהיה פיתרון שמאחורי הקלעים נשען על מערכת הפרי-פייד אבל מבחינת הלקוח הוא פיתרון פוסט-פייד לכל דבר ועניין. בא ההורה, רוצה מסלול לילד שלו שמוגבל בתשלום חודשי מסוים, משלם כמו כל לקוח פוסט-פייד בדיעבד, מקבל את החשבון אחרי שנעשה שימוש, הוא יכול לבחור לעצמו מסגרת שתתחדש אוטומאטית מדי חודש ויכול לעדכן את המסגרת הזאת, ויכול גם בחודש נתון, אחרי שמוצתה המסגרת, לבקש לטעון עד סוף החודש סכום מסוים נוסף, כן, זה אפשרי.


אני קצת הייתי מסתייגת, לפחות ממה שבדקנו אצלנו מבחינה טכנית, לגבי העניין שזה יכול להיות כל סכום, אבל אפשר לקבוע קפיצות של 50 שקלים – 50, 100, 150, 200 וכדומה.

סביר בהחלט.

זו האפשרות שנבדקה והיא קיימת. מדובר בתוכנית בסיסית שתותאם לצרכים, הביקוש יהיה בעיקר עבור ילדים ובהתאם לכך זה יותאם לצרכים שלהם. אם נראה שבסוף יש ביקוש יותר גדול במסגרת התוכנית להודעות טקסט, שהמשקל של הודעות טקסט והצורך בהם גבוה ביחד לשיחות, בהתאם לכך נתאים את התמהיל של השירותים שכלולים באותה תוכנית. מה שחשבנו, מההיכרות שלנו עם השוק וצרכיו שצריך להתחיל מתמהיל שפחות או יותר מתחלק בין, למשל, שיחות קוליות, בין שליחות הודעות ובין שיחות בתוך המשפחה כי אנחנו מדברים על ילדים אז יש הרבה שיחות בתוך המשפחה, ותהיה גם אפשרות לצרף חבילת גלישה, שתהיה גם מוגבלת לסכום מסוים ותעצור ברגע שהילד ממצה את הסכום הזה.

חבילת הגלישה תוגבל בנפרד או שזה יהיה סכום אחד?

זה חלק מהסכום אבל חבילת הגלישה, מסיבות טכניות, יהיה לה סכום מוקצה בתוך הסכום הכללי, נניח 29 שקלים שזו חבילת גלישה נפוצה, ברגע שהוא יגיע לניצול של חבילת הגלישה זה ייעצר וכל היתר יהיה מחולק לפי אותו תמהיל שהזכרתי, שאיתו ניתן יהיה לשחק, ככל שנראה שבסוף לנוער יש יותר ביקוש בתוכניות הללו להודעות טקסט אז אפשר יהיה להגדיל את כמות היחידות של הודעות באותה חבילה על חשבון השיחות או להיפך.

הכוונה היא לקחת מספר חבילות, להציע מספר חבילות, לא רק חבילה אחת.

כן, אפשר יהיה לקרוא לחבילה "חבילת אוהב לסמס" ומישהו ייקח את זאת, "אוהב לדבר" ומישהו ייקח את זאת. אפשר יהיה לשחק עם התמהיל.

סלקום.

דור צ'יקו מסלקום. באופן עקרוני אני רוצה להגיד שגם אנחנו תומכים בכך שהצעת החוק תוחלף בהסדרה שמתבצעת ברישיון באמצעות המשרד.

הבנתי שאתם היחידים בחברות הטלפונים הסלולריים שאצלכם גלישה זה ללא הגבלה?

יש לנו אפשרות. אחד המסלולים שיש לנו, הוא גם מסלול ללא הגבלה. יש כמה מסלולי גלישה, אחד מהם הוא ללא הגבלה.

גם במירס יש מסלול כזה.

גם בפלאפון יש מסלול ללא הגבלה.

חשבתי שאצל סלקום כל גלישה היא ללא הגבלה.

רק באחד המסלולים. אנחנו מציעים כמה מסלולים ובאחד מהם הגלישה היא ללא הגבלה.

אז זה קיין בטח גם אצל כל החברות האחרות.

לא, לא אצל כל החברות.

בפלאפון לדוגמא יש מהירות גלישה, לא רוחב פס.

כל אחד משהו אחר.

אבל יש חבילות גלישה של המגזר הפרטי של עשרה גי'גה, שדה-פקטו זה ללא הגבלה, כי כמעט לא קיים לקוח שמגיע.

עשרה ג'יגה?

כן.

שני סרטים, מה? טוב, היום יש גלישה ישירה, יש סטרימינג ישר, אתה לא צריך להוריד את זה לטלפון בכלל, זה מה שאנשים עושים. הם מחברים את המחשב לסטרימינג ורואים את הסרטים.

ושוב לנושא שלנו. אולי חבילת גלישה יכול להיות שאנחנו לא היחידים שמציעים ללא הגבלה, אבל דבר אחר בנושא הזה שלמיטב ידיעתי אנחנו היחידים שמציעים, זה שירות שנקרא "דמי כיס", שירות ללא תשלום, שירות להורים שמאפשר להורה לקבל הודעת טקסט כשהילד מגיע לרמות סף מסוימות שההורה קבע. ההבדל הוא, וכאן הקושי שלנו אל מול הצעת החוק, שהדבר הזה לא נעשה בזמן אמת, אין יכולת במערכות כמו שכבר אמרו קודמיי לעשות את זה בזמן אמת באופן מלא. לכן מה שאנחנו עכשיו בסלקום בודקים, הן כמה אפשרויות של יישום הצעת החוק, בין אם האפשרות אותה הזכירה נציגת פלאפון, בין אם האפשרות שהזכירו נציגי מירס, ולכן אני חושב שגם בהסדרה עצמה צריך לדבר על המהות ולא צריך לדבר על הפיתרון הספציפי. האם זה יהיה מסלול פוסט בתעריפי פוסט או מסלול פרי-פייד בתעריפי פוסט מלאים, שגם אפשר לעשות את זה בלי ללכת לחנות ולקנות את הכרטיס, אלא אפשר לעשות את זה באופן אוטומאטי קבוע על ידי ההורה שיורד לו מהחשבון סך הכסף הזה, אפשר לעשות את זה בכל מני פתרונות ולכן אני חושב שהצעת החוק והרציונל שעומד מאחוריה הוא ברור, צריך לדאוג לכך שבהסדרה זה יהיה בצורה כזו שכל חברה תוכל להסדיר את זה דווקא בצורה שונה כדי ליצור את התחרות, ולא שהתחרות תהיה רק על המחיר עצמו, כי מחיר אנחנו אומרים שגם ככה רוצים אותו דומה למחיר שקיים ללקוחות ללא הגבלה.

אין סיבה שחלשים ישלמו פי שניים בשביל לקבל טלפון רגיל.

אף אחד לא אמר.

בפרי-פייד זה מה שקורה.

לכן אני אומר, יכול להיות שהפיתרון שנציג מירס דיבר עליו שיהיה מסלול פרי-פייד רגיל רק שהוא יהיה בתעריפים זולים יותר, כמו לקוח פוסט, הוא אולי פיתרון סביר, ולכן אני לא חושב שצריך לדבר על הפיתרון הספציפי אלא על המהות.

גם על העקרונות.

נכון, והעקרונות הם העקרונות שדיברת עליהם קודם.

הם מקובלים עליכם?

כן.

תוך כמה זמן אתם יכולים לעשות הסדרה כזאת?

אנחנו עוד בודקים את הנושא, אנחנו לא יודעים להגיד בדיוק. סדרי הגודל של שישה חודשים נשמע לנו כנראה סביר. חשוב רק להגיד שזה לאין ערוך שונה לחלוטין בסדרי גודל לעומת פתרון שהצעת החוק בנוסחה הנוכחי מדברת עליו, כי פה מדובר בפרויקט בסדר גודל של שנים.

בגלל הסיפור של זמן אמת?

זמן אמת, והמערכות על כל התוכניות, וזה משנה לנו לחלוטין את הצורה.

אבל אתם עושים את זה, אגב, בפרי-פייד, בלי בעיה.

זו מערכת אחרת. זו בדיוק הנקודה.

אז למה אפשר לעשות שם ואי אפשר לעשות פה?

מערכת הפרי-פייד לא יודעת לעשות את הדברים שמערכת הפוסט יודעת לעשות. היא לא יודעת לטפל בכל סוגי התוכניות. היא לא יודעת לטפל בכל סוגי השירותים. זה דבר אחר. לכן מה שאנחנו אומרים זה שהמהות שעולה פה היא כן אפשרית, ברמה של סדר גודל של שישה חודשים אבל אנחנו עדיים בוחנים את זה בצורה מדויקת.

אני יכול לצפות שעד סוף השנה האזרחית הזאת, עד סוף דצמבר, יופעלו מסלולים כאלה בכל החברות על פי העקרונות שדיברנו עליהם, כאשר בעצם העקרונות הם פשוטים. אדם יכול להגביל את החשבון שלו או של הבן שלו, של בני המשפחה שלו, לסכום מסוים לחודש. המשתמש בטלפון הזה יוכל להשתמש בכל השירותים שיש בטלפון רגיל, כולל שיחה, גלישה, הודעות טקסט, כל דבר, הכל כלול בחשבון וכשנגמר החשבון הוא מקבל התראה בשלב מסוים שאומרת שיש לו עוד סכום כזה או אחר, שתי התראות או שלוש התראות, כל חברה תבחר מה שהיא רוצה, כשנגמרות ההתראות, החשבון נסגר ונשארות שיחות נכנסות ושיחות חירום, זה הכל. והמחיר של המסלול הוא מחיר סביר, מחיר שמתחרה במחירים הרגילים ולא מחיר פרי-פייד, כמו מחיר פוסט. התשלום הוא בדיעבד, לא מלכתחילה.

אלה העקרונות שמדובר בהם. אני יודע שאחת מהחברות שדיברו איתי אמרו שעלול להיות מצב שבו תהיה גלישה קטנה, שאדם מדבר והשיחה נמשכת גם אחרי שנגמר החשבון שלו. אמרתי שזה בעיני סביל ולא בלתי אפשרי. אם אדם מדבר והוא ממשיך עוד חמש דקות והוא כבר עבר את החשבון שלו, בסדר, שיקבל חשבון קצת יותר גדול, בגלישה של כמה שקלים זה לא משמעותי. לדעתי זה לא קריטי, כי ברגע שהוא גמר את השיחה הוא גמר את הדבר הזה. מי שדיבר חמש שעות רצוף עם הודו ובגלל זה קיבל חשבון של אלפי שקלים, הוא צריך לשלם את זה, לא תהיה לו ברירה, זה לא מצב אל-חזור. גם גלישה כזו מבחינתי אפשרית. אני רוצה לומר למשרד התקשורת, יושבים פה אנשים משרד התקשורת, היועץ למנכ"ל וגם היועץ לשר, שניהם. אני מבין שעליכם ההסדרה הזו מקובלת.

ההסדרה בכיוון הזה מקובלת, אני רק שומע במוזיקה שלמירס יש בעיה אם זה לא יהיה פרי-פייד, השאלה אם פרי-פייד במחיר סביר יכול להיות תחליף או לא, לזה אין לי תשובה כרגע.

שיתחרו, הם מתחרים גם ככה לא רע.

אין לי כרגע תשובה טובה לעניין הזה אבל תהליך ההסדרה הוא תהליך שנעשה באמצעות דיאלוג ואני מאמין שבדיאלוג הזה נגיע לפיתרון. רוח הדברים מאוד ברורה לנו ואנחנו מאוד בעדה, גם השר היה מאוד נחוש בעניין.

אני רוצה עוד נקודה שתכנס לפתרון, שתתקבל התראה ברגע שחורגים מחבילת הגלישה. אם אדם קנה חבילת גלישה והמחיר שלה הוא X, והוא חורג מחבילת הגלישה והמחיר שלו עכשיו הוא ארבעה X, אז המנוי יקבל הודעה על עצם העובדה שהוא חורג מהחבילה עצמה. זה משמעותי כיוון שברגע שאתה חורג מהחבילה המחיר עולה מאוד ולכן צריך שכל לקוח יקבל את ההודעה. דבר שני, שגם בעל החשבון עצמו יקבל את ההודעה, כלומר האבא יקבל את ההודעה ולא רק הילד. לא רק מי שמחזיק את המכשיר עצמו.

אם זה אפשרי, אדרבה.

אני מבקשת להעיר בעניין הזה של התראה אקטיבית מצד המפעיל. הנושא הזה של ההודעה, לא רק בהקשר של אותן תוכניות שתהיה בהן הגבלת אשראי, אלא באופן כללי לגבי ניצול חבילות למיניהן, עלה לאחרונה באחד השימועים שפרסם משרד התקשורת. פלאפון פרטה את עמדתה ואני רוצה לחזור על זה גם עכשיו. אני חושבת שהנושא הזה של חיוב המפעילים בהתראה אקטיבית, ברגע שיש חלופות ותיכף אני אפרט את החלופות, זה קצת כניסה מעבר למידה הנדרשת לתחום התחרות בין המתחרים על רמת השירות שניתנת ללקוחות. כי למשל פלאפון, היום, לכל מי שרוצה לדעת את ניצול החבילה שלו, וזה כמובן יכול להיות תקף גם לגבי אותן תוכניות שתהיה בהן הגבלת אשראי, נותנת כמה אפשרויות לבדוק את העניין. יש מספר טלפון חינמי אליו אפשר להתקשר ולקבל בכל רגע נתון נתונים לגבי ניצול החבילה. אפשר לבדוק את זה באינטרנט בכל רגע נתון.

קליינט יכול להכנס לאינטרנט ולדעת את מצב החשבון שלו?

כן, בטח. יש שם פירוט חשבון ובכל רגע נתון לגבי ניצול חבילה אתה יכול לראות איפה אתה עומד. כמה הודעות ניצלת, כמה דקות שיחה וכדומה. אפשר גם באמצעות IVR למי שאין לו גישה לאינטרנט.

יוליה, יש לי שאלה. למה מבלבלים את הציבור? למה אתם בכלל עושים חבילות? אתם יכולים לעשות את זה אחת משתיים. או בכלל בלי הגבלה, אתה משלם וגולש, או לחילופין גלישה פר דקה או פר מגה בייט או ג'יגה בייט. גלשתי, אני משלם. מחיר קבוע לכולם אותו הדבר. כך נגמר כל הבלאגן, כן עברת או לא עברת, הרי למה אנשים כועסים? אני אומר לך כקליינט של תקשורת. למה אנשים כועסים? הרבה אנשים שקונים טלפון בכלל לא מודעים לכך שהם קונים חבילת גלישה באותה ההזדמנות. הרי החוזים שנותנים לאנשים הם חוזים שלפעמים הם עשרה דפים שאף אחד לא קורא אותם. אף אחד. אני יכול לספר עוד אנקדוטה מאתמול. אני החלטתי לבדוק תחרות לבזק, אז נטוויז'ן פרסם הודעה שהוא מסדר טלפונים שעובדים על Voice Over IP לבתים לתקופת ניסיון של חודשיים חינם, בלי שום התחייבות ואחרי חודשיים אם אתה מסכים אז אתה משלם 39 שקלים לחודש, ל-3000 דקות שיחה כאשר שיחה לניידים תעלה 35 אגורות לדקה, לכל הרשתות. אוקיי? לא רע.

אדוני, אתה מתחייב שזה יהיה המחיר למשך תקופה לחברות הסלולריות?

כן. זה מה שזה אומר. 35 אגורות לדקה.

אבל יש שם התחייבות לתקופה?

חכה, נגיע להתחייבויות. אני ביקשתי לבדוק את הסוגיה, צלצלתי לחברת נטוויז'ן, הם גם ככה ספקי האינטרנט שלי, אמרתי שזה נראה לי הגיוני, יש לי בבית כמה קווי טלפון של בזק, אני רוצה להגמל מבזק ולנתק כמה קווים. כי בבזק אתה משלם דמי אחזקה על כל טלפון כל חודש גם אם לא דיברת מילה. ביקשתי להתקין דבר כזה. אתמול החזיקו אותי בבית, בין 9:00 ל-11:00 יבוא טכנאי, ובסדר, אני מחכה בשעות הללו. בא טכנאי, אני יושב איתו, עובר, מסדרים את הטלפונים, הם מוכרים טלפונים DECT כאלה, טלפון שיש לו שלוחות. התקנתי קו אחד כמובן, דרך האינטרנט, הם מחברים את זה למודם שיש לי בבית של האינטרנט, זה בעצם מודם שמתחבר למודם שלי, לראוטר, ואז האינטרנט שאצלי בבית מפעיל את ה-VOIP.

שמו שלוש תחנות טלפון כאלה, שמוכרים לך כל טלפון במחיר אסטרונומי שהוא רחוק מאוד מהמחירים שאפשר לקנות את אותם טלפונים בחנות, אבל ניחא. אחרי שגמרנו את כל ההתקנה והכל עובד, בדקתי את כל הטלפונים, עברתי אחד אחד וראיתי שהכל עובד והכל בסדר. הוא נתן לי מכתב שאני אחתום לו שהוא התקין וחתמתי. הוא שולף לי חוזה, ואני לא מגזים, 13 דפים. חוזה – לחתום. אני קורא את החוזה ואומר לו "סלח לי, על החוזה אני לא מוכן לחתום. אתה לא הצגת לי קודם את החוזה כשביקשתי טלפון. אתם לו אמרתם שזה תלוי בחוזה". בחוזה למשל כתוב שמותר להם להשתמש בכתובת שלי כדי לשלוח לי חומר פרסומי ממי שהם רוצים. אמרתי שאני לא מסכים. לא מסכים לכך. יש עוד כל מני סעיפים שלהם אני לא מסכים, אמרתי, ואני לא מוכן לחתום על החוזה הזה בלי לקרוא אותו. כשהתחלתי לקרוא אמרתי שאני מוכן שתשאירו לי את החוזה עוד יומיים, אני אעבור על החוזה, אני אתקשר אליכם או שתתקשרו אתם אליי עוד יומיים, אני אגיד לכם לאיזה סעיפים אני לא מסכים. היה ואתם תסכימו אני אחתום. לא תסכימו ואני לא אחתום. אמר לי הטכנאי "אני מצטער, אני לא הכתובת, אתה צודק", והתקשר למרכז. התקשר, חיכה, אגב שירות לקוחות, חצי שעה. וזה עובד החברה, כן? חצי שעה על הקו עד שמישהו ענה לו בסוף.

ענתה לי איזו בחורה וניסתה לשכנע אותי שהחוזה הוא בסדר. אין שום התחייבות. אמרתי שאם אין שום התחייבות למה אני צריך לחתום על חוזה? על מה אני חותם בעצם? את אומרת שלא מחייבים אותי על כלום, אז על מה אני חותם? אם את רוצה שאני אפרט לך את החוזה, נחכה יומיים, אני אבדוק ואחוזר אליכם. "לא, אני מצטערת, אני לא יכולה לשחרר את הטכנאי, רק אם אתה תחתום על החוזה". אמרתי שאני מודיע לה ואני לא אחתום על החוזה. מה עכשיו? היא אומרת שצריך לפרק את הכל. אמרתי בסדר, תפרקו, ופירקו את הכל והלכו. ושלא תהיינה אי הבנות, הם כבר חייבו אותי בכרטיס אשראי מראש, בזמן שהוא התקין הוא לא התחיל להתקין עד שחייבו אותי על ההתקנה, העבודה והטלפונים, הכל מחויב. עכשיו לקחו הכל לפני שהתחלנו בלכל.

חשבנו שעד עכשיו הטכנאי עוד אצלך בבית.

לא, שיחררו אותו, מסכן, לא נעים לי. למה אני מספר את זה? כי אנשים חותמים. הטכנאי אמר לי שזו פעם ראשונה בחיים שבכלל מישהו מסתכל על הניירות האלה ושהוא התקין כבר מאות. הוא צודק. אנשים לא מסתכלים בחוזים ולצערי הרב, אני אומר את זה לאגודה להגנת הצרכן, רוב החוזים שאזרחים חותמים עליהם, וזה לא רק בתקשורת. גם בשיכון, משכנתאות, בנקים, כולם חוזים, בעיניי, חוזים כובלים, חד צדדיים, לרעתו של הקליינט, חד וחלק. זה משהו שהמועצה לצרכנות צריכה לעשות. אני הייתי לוקח חוזה חוזה ומפרק אותו. הולך לבית משפט לעניינים עסקיים.

זה חוזים אחידים.

חוזים אחידים. מפרק אותם אחד אחד. יש אנשים שבכלל לא מודעים לזה שהם קונים טלפון דור שלישי ואוטומאטית מחויבים על חבילת גלישה. מה שמרגיז את האנשים הוא שגם כשהם חותמים על חבילת גלישה, אז החבילה, גם אם מוכרים להם חבילה זולה של עשרה שקלים בחודש, אז זו חבילה נניח של שני מגה בייט, ואם אתה עובר את השני מגה בייט המחיר עולה מארבעה שקלים, נניח, לעשרים שקלים למגה בייט אחד.

הלוואי, זה לא סתם. היו לנו תלונות של עשרות אלפי שקלים כשמישהו הכפיל את חבילת הגלישה.

אני לא אמרתי את המחירים האמיתיים, אני אומר שהמחיר קופץ בצורה פנטסטית לשמיים. אין בזה שום היגיון. אז אחד מהשתיים. או שעושים בלי מגבלה, אתה משלם על חבילת גלישה ושלום, לכולם, או שאתה עושה הגבלה פר ג'יגה בייט, לא משנה המחיר, לא משנה אם אתה גולש אחד, שניים, עשר או עשרים, אתה משלם פר ג'יגה בייט ואז אתה לא יכול לבוא בטענות.

אבל האפשרות הזאת קיימת. יש תעריף ללקוח מזדמן שלא חייב לקחת חבילה.

שעולה הרבה יותר.

לקחת חבילה זה משתלם יותר וזה מבוסס על מפגש אינטרסים מאוד ברור. אתה יודע, אנחנו מעודדים שימוש, מנגד אנחנו נותנים תעריף נמוך יותר.

אני אגיד לך. לגבי התניית שירות בשירות, אנחנו הולכים לצאת בשימוע, לבטל את התשלום הזה.

אני שומע על שימועים ושימועים ועוד לא קורה כלום.

לגבי חבילת גלישה. אחת הבעיות כשאנשים מקבלים חשבון מאוד גדול, זה לא בגלל שהוא דיבר הרבה בטלפון אלא בגלל שהוא גלש מהחבילת גלישה. עכשיו אם לצורך העניין הוא קונה חבילת גלישה ב-30 שקלים, כל עוד הוא נמצא בחבילה עצמה הכל בסדר. ברגע שהוא יצא מהחבילת גלישה המחיר פר מגה בייט מחוץ לחבילת הגלישה הוא פי ארבעה, פי חמישה או פי עשרה. אז אדם שמוגבל במאה שקלים ופתאום, הוא בכלל לא עשה שיחות טלפון ורק חרג מחבילת הגלישה, מהר מאוד יגיע למאה שקלים. והרוח של הדברים בהצעת החוק היא למנוע כזה דבר. לאפשר למשתמש לדעת על מה הוא הולך להוציא את המאה שקלים. לא רק להגביל אותו אלא לעשות ניצול נכון יותר של מאה השקלים. ואם לצורך העניין המערכות שלכם כבר קיימות ואדם יכול להיכנס ל-IVR ולדעת מה היתרה שלו בגלישה, תשלחו לו את ההודעה, תעדכנו אותו שהוא הולך לחרוג. זה מה שיש לי להגיד בהקשר הזה.

אני מבינה מה שאתם אומרים אבל היה לי חשוב לפרט שאגב חוץ משתי החלופות שהזכרתי יש עוד חלופות. יש שירות שנקרא "מצב החשבון שלך", שהשירות הזה שולח במקרים מסוימים מדי יום ובמקרים מסוימים מדי שבוע, לדעתי לפי בחירת הלקוח את מצב החשבון של הלקוח בהודעה. יש כל מני שיטות שאנחנו מציעים בשביל לאפשר ללקוח לעקוב אחרי מצב החשבון שלו. הקביעה הגורפת המחייבת, ובוודאי במקרים של הגבלת האשראי, ששם מראש הלקוח בא מתוך זה שהוא מודע והוא מבקש להגביל את החשבון שלו, אז הוא גם יכול בעוד יוזמה קטנה לפנות לאחת הדרכים שאנחנו מציעים בשביל לברר איפה הוא נמצא מבחינת החשבון, ואיזה אסון יקרה אם הוא לא יבדוק את זה קודם? החשבון שלו פשוט ייעצר. אתה בא ואומר שאתה רוצה שאני באופן אקטיבי אודיע לו. אני לא אומרת שזה נטול היגיון אבל אני חושבת שזו התערבות שהיא קצת מעבר לנדרש.

מה שקובי אומר זה שלהרבה מאוד הורים כלל אין גישה לטכנולוגיה הזאת והם לא משתמשים בה. הילד מחייב אותם. הם לא יכולים לבדוק את זה בכלל. אין להם גישה, לא לחשבון ולא להודעה, יש כאלה שאין להם שום נגיעה לעניין. הילדים הם כמובן דור אחר והילדים משתמשים באופן חופשי. הם לא שואלים את ההורים שלהם. ואם הילד יקבל את ההודעה ההורה לא יידע בכלל שהוא עובר. לכן ההצעה שלי להגביל את החשבון היא מאוד פשוטה, היא סוגרת לילד את הדלת ואז אין לו ברירה. הוא יודע שנגמר לו התקציב וכדי לחדש אותו הוא צריך ללכת להורים. אז זה פותר חלק מהבעיה כי אם גלשת או לגשת, זה לא משנה, גמרת את התקציב, אין לך טלפון. תחשוב פעמיים מחר. אז הילד באמת יתחיל לבדוק אם הוא גלש, לא גלש, כמה הוא עבר או לא עבר. הגבלה לחשבון יוצרת התנהגות ותשנה את ההתנהגות של משתמשי הטלפון, בעיקר של הילדים שלהורים אין בהם שליטה בכלל. עכשיו, אתם יודעים הרי את כל זה ממשרד התקשורת. אז אני שואל למה אתם מחכים. שימועים שימועים ושום דבר לא קורה.

קודם כל אנחנו צריכים לעשות את הדברים, אתה יודע, יש לנו תפקיד מאוד קשה. מצד אחד אנחנו רוצים שלא להגביל יותר מדי את הפעילות ואת חופש ההתקשרות של הלקוחות ושל החברות.

אנחנו לא מגבילים שום פעילות.

בכלל, באופן כללי, אנחנו נעים בתווך הזה של בין הזהירות לא להגביל את פעילות החברות מצד אחד ומצד שני, בשם זה שהן חופשיות לעשות הכל, למנוע פגיעה בלקוחות ובצרכן. לכן אנחנו צריכים להגיע לאיזון. אנחנו מעדיפים להגיע אליו תמיד דרך השקיפות, הידיעה של הלקוח, ולכן מה שיוליה אמרה לגבי ההודעות האקטיביות, זה אולי נכון כשמדובר במצב שבו בנקודה מסוימת השאלטר פשוט יורד, אבל זה לא נכון בנקודה מסוימת במקום שבו השאלטר נשאר פתוח רק המחיר משתנה ולכן אתה צריך את ההודעה האקטיבית, כמו שאמר קובי שאתה באיזושהי נקודת זמן אתה צריך לדעת שמאותו רגע הצריכה שלך, לא השתנה שום דבר במאפיינים שלה חוץ מאשר המחיר שעלה פי שלושה, פי ארבעה או פי חמישה ובמקרים מסוימים זה הופך להיות סכומים לא נורמליים. אז אנחנו כל הזמן מנסים לאזן בין הצרכים האלה לצרכים האלה ועדיין לא לפגוע, לא בחברות ובראש ובראשונה לא בלקוחות. אני אומר שוב, כל מה שנאמר כאן כרגע, אגב הנושא של הגבלת האשראי יילקח בהחלט בחשבון, במקרה שיש הסכמה כזאת רחבה מהחברות אז אין סיבה שזה יימשך זמן רב מדי, אנחנו נעשה את זה מאוד מהר.

יש לכם רעיון לכמה זמן ייקח שימוע כדי לסדר את העניין? הם אמרו שמבחינתם עד סוף השנה זה יוסדר. השאלה אם אתם יכולים לעשות את כל הסדרה עוד קודם.

אנחנו נעשה את כל ההסדרה הזאת. זמן של שישה חודשים זה משהו שאנחנו יכולים לעמוד בו. להגיד לך כרגע, ברמה של שבועות כמה זמן ייקח לנו זה מאוד קשה לי, כי אתה יודע שאני צריך עכשיו לבדוק בדיוק את כל הדברים שאני צריך לא לעשות כדי לפנות לזה זמן במשרד, ומדובר בדברים לא פחות חשובים.

אפשר לעשות את זה בעקרונות כלליים ואז לתת את החופש לכל אחד להביא את זה תחת העקרונות?

זה בהחלט מה שאני רואה. שייצא שימוע שייתן מתווה כללי של X חבילות.

אי אפשר לעשות את זה היום בערב?

אני לא חושב שאפשר לעשות את זה היום בערב אבל אני הייתי מאוד רוצה. הם יישמחו שאנחנו נטפל בזה ולא נטפל באותם 16 תיקונים צרכניים שעל סדר יומנו כרגע.

הערב את זה, מחר את ה-16 האחרים.

אין לי ספק שהסדרה היא פתרון טוב אבל הוא לא מספק. והתעלמנו כאן מגורם אחד שהוא אחד הגורמים לחשבונות גדולים אצל ילדים וזה הודעות שהם למשל מקבלים. הילדים מתחברים דרך האינטרנט לכל מני חברות, יצרני תוכן, חבילות תוכן והכסף נגבה על ידי החברות הסלולריות. הוא מקבל הודעות על סלבריטיס, על טריוויה, על אסטרולוגיה.

אתה מקבל הודעה ומשלם?

כן, הוא צריך לשלם עליו. שולחים לי הודעה וכל הודעה עולה המון כסף.

איך זה יכול להיות?

שולחים הודעה ומבקשים מאדם להירשם לשירות. השירות הזה, שהאדם נמנה עליו, הוא שירות של קבלת הודעה מדי יום, מדי שבוע, מדי חודש, בנושא מסוים.

החשבון מגיע בסוף החודש לעשרות ומאות שקלים.

תראה, מר קמחי, מדובר בבקשה של לקוח, בקשה אקטיבית של לקוח להימנות לשירות מסוים, השירות הזה עולה כסף.

ואומרים לו שהשירות עולה כסף?

אומרים, והוא נרשם והוא מאשר.

האם כשהאיש נרשם, ומציעים לו להירשם לשירות, אומרים לו "תדע לך, ההרשמה שלך לשירות תעלה לך כך וכך"?

דא עקא שהטלפונים הללו חלקם מוחזקים בידי קטינים או בידי אנשים שאינם מודעים לכך.

מה איכפת להם להימנות לשירות על כוכב נולד?

לא יודע איזה שירותים, כי אני משתדל להימנע מלהימנות עליהם, אבל הפופולרי ביותר זה הטיפ היומי או שירות אסטרולוגיה, או כל מני דברים כאלה. ברגע שאתה רשמת שאתה רוצה אתה מקבל באופן סדיר הודעות שכל אחת מהן עולה כסף, ולא מעט. נשאלת השאלה איך לטפל בעניין הזה. כרגע הנושא הזה נמצא בשימוע.

לאסור שליחת הודעות שעולות כסף. מאוד פשוט.

יש אפשרות להיחסם לזה.

יש לקוחות שמעוניינים לקבל אותם.

הבעיה זה לבטל את השירות, זו הבעיה. זה עולם שלא מתייחסים אליו והוא חלק מהחשבון.

לא מתייחסים אליו בדיון הזה, אבל אנחנו מתייחסים אליו באותו שימוע שאנחנו צריכים לשבת עליו במקביל לשימוע הזה, ואני לא מזכיר שימועים שאנחנו מתכוונים לעשות לספקיות האינטרנט ולמפ"אות וכדומה. אבל אנחנו מתייחסים לנושא הזה. אחד הדברים שלדעתי הוא במידה מסוימת פריצת דרך, אגב הסיפור שלך על החוזה, בשימוע שעליו אנחנו כרגע תומכים, זה העובדה שלבד מחוזה שתקבל לפני שאתה נמנה על השירות תקבל גם תמצית של התנאים שעליהם אתה נמנה ועל זה אתה חותם גם, וכל מה שלא כתוב ואתה הסכמת לקבל עליו חיוב, לא תוכל להיות מחויב אליו. לדעתי, זו פריצת דרך, והדבר הזה כרגע נמצא בשימוע, להגיד לך שיהיה ניואנס כזה או ניואנס אחר שנמצא שם כרגע, קשה לי לומר, כי אנחנו באמת עושים את השימועים האלה בלב חפץ ובנפש פתוחה, ושומעים את ההערות שיש לחברות להעיר לנו כי אנחנו לא חושבים שכל החכמה נמצאת רק אצלנו.

אני רוצה להעיר כמה דברים. קודם כל, ביחס להסכם ההתקשרות, ההסכם התקשרות שלנו לפחות מופיע באתר האינטרנט שלנו וכל אחד יכול להוריד אותו, להדפיס אותו, לקרוא לפני זה ולהבין בדיוק על מה הוא חותם.

זה הסכם בסיסי ביותר, אין שום דבר בהסכם הזה.

אני רוצה לסיים, ואם יהיו שאלות אני אענה. הסכם ההתקשרות מופיע באתר. אלו תנאי ההתקשרות הכלליים כשאתה מצטרף לרשת אורנג' ויש לנו חובה לציין שם המון פרטים מכוח הרישיון שלנו. לפני ההסכם יש את תמצית פרטי התוכנית שמציינת לך את הדברים הבסיסיים והמהותיים. מעבר לזה אנחנו נמצאים בשימוע של משרד התקשורת לגבי גף סטנדרטי להוספה לפני ההסכם כדי לתמצת למנוי את הנושא ואנחנו לא נגד. לגבי התוכן, אנחנו לא מוכרים לקטינים, אנחנו מעולם לא עושים עסקה עם קטין, מי שבא לקנות אצלנו טלפון זה תמיד בגיר. אבא בא ולוקח חמישה טלפונים, אנחנו לא יודעים למי הוא נותן. אף אחד לא מתחקר אותו בדוכן למי הוא נותן את הטלפון. ולכן, קודם כל אפשר להיחסם, הגברת הנחמה ממשרד החינוך אמרה, אפשר להיחסם לשירותי התוכן. אפשר להיחסם לחלק מהם או לכולם.

אתם לא מאפשרים היום לקנות טלפון דור שלישי ללא חבילת גלישה.

זה לא נכון.

זה מה שאני מבין.

אתה יכול להצטרף למסלול שהוא עם חבילת גלישה ואתה יכול להצטרף למסלול בלי חבילת גלישה ואתה יכול להצטרף למסלול שהוא גלישה מזדמנת ולגלוש לפי תעריף לגלישה מזדמנת. אגב, המשרד בודק את זה כבר שנים ועדיין לא הגיע למסקנה. היה חשש של התניית שירות בשירות והמשרד עצמו קבע שאין את זה. זה לא שאני ממציאה, המשרד עצמו אמר. אתה יכול להצטרף עם טלפון, בלי טלפון, עם חבילה או בלי.

אנחנו כרגע יושבים על הנושא הזה, ממש בימים אלה, ומנסים לחשוב איך להתמודד עם העניין הזה. אני מניח שאנחנו נצא באיזושהי אמירה בקרוב, גם בהקשר הזה. זה לא נסתר מעינינו.

עוד מילה אחרונה על התראות בחבילות גלישה. אנחנו כבר מיישמים התראות בחבילות גלישה בחריגה, וזה בסדר. לא התעמקנו כמה אפשר לשלב את ההתראות יחד עם הפיתרון של הגבלת אשראי, יכול להיות שאין בעיה, צריך לבדוק את זה, אבל אני אומרת שלא ניתלה לגמרי בנושא הזה של התראות, אנשים גם מתעלמים מהתראות, הם מוחקים אותן, וגם זה קיים.

לכן ההגבלה, לעצור את העניין.

בסדר גמור.

רציתי להתייחס לפתרונות שהוצגו כאן על ידי החברות השונות, שכולן מוכנות לאפשר להצטרף למסלול שמציע גם הודעות וגם שיחות, גם חבילת גלישה. בכל החבילות לילדים האלה יש כבר מחיר מינימלי של גם 30 שקלים על חבילת הגלישה וגם דמי שימוש בדרך כלל לא מבוטלים ולכן מדובר בחבילות יקרות. אני חושבת שצריך לבחון ולשקול אפשרות להציע מסלול שלא יהיה בו את כל הדברים האלה ביחד, אלא תינתן להורים האפשרות לבחור רק שיחות והדעות, או רק שיחות, או לבחור ללא חבילת גלישה וללא דמי שימוש.

זה בדיוק מה שאמרנו.

הם אומרים שיש אפרות.

חבילה שתורכב על ידי ההורים.

זה מה שהם מציעים.

אז זה בסדר.

זה בדיוק מה שהצענו ויכול להיות שלא היה ברור מהדברים שבסופו של דבר התעריף ליחידה, אם תיקחי את סך החבילה ותחשבי תעריף ליחידה, בין אם זו הודעה, בין אם דקת שיחה ובין אם זו יחידת גלישה, זה תעריף שדומה למה שיש היום בפוסט-פייד. לא תעריף יקר.

שמי אבי גור. אני חייב להגיד משהו בתור אבא. אני מברך על האווירה הטובה ועל הניסיון של ההסדרה ובאותה מידה אני מברך על היוזמה שלך, אדוני היו"ר, שזה ייסגר עוד הערב. כי לפי רוח הדברים, רוב הדברים פה די אפשריים ואני חושב שגם במדינות אחרות הם כבר נסגרו, זו אפילו נקודת יתרון לכל חברה שיש לה מסלול כזה. מעבר לכך אני רוצה להצביע על זה שחלק מהילדים שלנו הם צרכנים כפויים של חלק מהחברות, ואני אתן דוגמה. בצבא למשל, חיילים כבולים למירס. אני צריך שתהיה איזושהי הסכמה בקטע הזה.

למה כבולים למירס?

כל בעל תקפיד בצבא שמקבל טלפון מהצבא מקבל טלפון של מירס, ומקבל הקצבה של כסף מהצבא ומעבר לזה אני משלם, בתור אבא. זאת אומרת שהייתי רוצה שההתייחסות תהיה בכיוון של ההסדרה ואני יודע שנעשים מאמצים במשרד התקשורת לבדוק את כל ההיבטים הקטנים האלה.

אני חושב שמשרד התקשורת לא ייכנס ולא מעוניין להיכנס למערכת היחסים שבין עסק לבין העובדים שלו, בהקשר הזה, בין אם זה הצבא או תעשייה אווירית או כל גוף אחר.

בסדר, לא התכוונתי לעניין הזה. תראו, בעשר השנים האחרונות אין הוצאה משפחתית שגדלה יותר מהעניין הזה. זו ההוצאה המשפחתית הגדולה ביותר בעשר השנים האחרונות. אז אם אין ספק, בואו תעזרו לנו בתור הורים. זה מה שחשוב לי.

קרה כאם דבר מדהים. יש כאן הסכמה של חברות הסלולר לבוא ולממש את הצעת החוק ללא חוק. בוא נלך לכיוון הזה.

אני יודע, אבל אני ניסיתי לנצל את המומנטום לכיוון של הצעת היו"ר שזה יהיה עוד הערב.

לצערי אני לא יכול להחליף את משרד התקשורת. לדעתי השימועים לוקחים יותר מדי זמן וצריך לחתוך אותם הרבה יותר מהר, בעיקר כשיש הסכמה. כשיש ויכוח, ניחא, יש מאבקים. אם יש הסכמה אפשר לגמור את זה במהירות. אני אגד חושב שהתחום הזה חשוב גם לחברות הטלפונים עצמן. חברה שתציע מסלול הכי טוב סביר להניח שהרבה מאוד הורים או ילדים יעברו אליהם, או ההורים יביאו את הילדים לחברה הזאת כיוון שאם כדאי, ואני אומר לכם על בסיס תגובות שקיבלתי מהציבור אחרי הצעת החוק, המון הורים מוטרדים בגין העניין הזה ומחפשים פיתרון. לדעתי חברה שתלך ותפתח מסלול כזה תקבל אליה הרבה מאוד מנויים וקליינטים שיעברו אליה בגלל זה. כיוון שזה מדבר לכל הורה. אין הורה שלא מבין את הסוגיה הזאת, כל ההורים נכווים בצורה זו או אחרת.

לגבי נושא שאנחנו מדברים פה בכותרת של מסלולים מיוחדים לילדים, אני רוצה לדבר על הנושא של הגדרת הגיל. לכולנו ברור וטבעי שהחיילים זה עדיין הילדים שלנו, זאת אומרת שאנחנו מדברים על גיל 21?

אין מגבלה בגיל. אתה יכול להגביל גם את החשבון שלך אם תרצה. אתה יכול לבחור את המסלול הזה שאתה רוצה, מותר לך. זה לא רק לילדים. זה פותר את הבעיה של הילדים אבל גם מבוגרים יכולים להשתמש בזה.

אני רק מציג לכם נושא מסוים, אם תהיה התחשבות גם בבגירים בקטע של הילדים, אני חושב שזו נקודה שתעזור לנו בתור הורים להתגבר על ההוצאות. תחום הגיל לדעתנו, אנחנו קיבלנו החלטה בארגון של ההורים שזה עד סיום האוניברסיטה. זו גם המשפחה המודרנית בעולם המערבי. הילדים נשארים סמוכים לכיס של ההורים עד גיל 27. העליתי את הנקודה, תודה על הזמן.

תודה רבה. עוד מישהו, חברים? זהו? אוקיי. אני מודה לכל חברות הפלאפון.

הסלולר.

אני דווקא אהבתי.

כשהתחיל הסלולר קראו לזה פלאפון, בגלל זה כולם נשארים.

זה שם גנרי.

היום שואלים אם יש לך פלאפון, אז אומרים "פלאפון אורנג'".

היה פלאפון של סלקום ופלאפון של פלאפון.

אז אני רוצה להודות לכל חברות הסלולר שהרימו את הכפפה הזאת בצורה יפה. אני מעריך את זה מאוד שבמקום שנזדקק לחקיקה ולוויכוחים מיותרים, שיווצר מסלול, אני מעריך שאנחנו יוצרים פה מסלול חדש שנותן תשובה אמיתי לילדים ולהורים שלהם שהם המשלמים העיקריים של המחיר. אני מבקש מכם לעשות זאת במהירות האפשרית. אני לוקח בחשבון שבמקרה המקסימלי מדובר פה על שישה חודשים, עד סוף השנה האזרחית, ואני פונה למשרד התקשורת לעשות את הסידורים הדרושים כדי לעשות את השימועים הדרושים ולהגיע להסכמה עם חברות התקשורת, חברות הסלולר למיניהן על בסיס העקרונות שדיברנו פה.

אני אחזור על העקרונות, יש כמה עקרונות ברורים. מסלולים מיוחדים שבהם ניתן יהיה לבעל הטלפון להגביל את החשבון בסכום מסוים לחודש. החשבון הזה יכלול את כל השימושים בטלפון למיניהם, כולל גלישה, דיבורים, הודעות, כל דבר אחר כלול בתוך החשבון. מתן התראה לפני סיום החשבון כך שהאנשים יוכלו לקבל התראות לפני סיום החשבון, כל חברה לפי בחירתה. אני לא מציע להתערב במסלולים, צריך להשאיר תחרות פתוחה בין החברות, להתחרות על המסלולים, על המחירים, על התנאים שהם נותנים, זה לשיקולם. את העקרונות אני שומר.

דבר נוסף, אם ניתן, ואני אומר את זה מאחר וזה עלה פה פעמיים. אם ניתן מבחינה טכנית, אני מצפה שבמידה ויש חבילות גלישה, וברגע שעוברים את החבילה קופצים למחיר גבוה, שמישהו יקבל התראה על כך שהסתיימה החבילה. אולי זה יחסוך צרות לשני הצדדים, כי אני מניח שחברות תקשורת גם עומדות בפני המון תלונות של הורים שמוצאים את עצמם עם חשבון, ואני מכיר דוגמאות ספציפיות של אלפי שקלים, ושאף אחד לא תיכנן את זה ושאין ברירה אלא רק לא לשלם, ואז מנתקים להם את הטלפון והלכים לבתי משפט, והעניין נמשך עד אינסוף.

אני מקווה שהיציאה לדרך של התוכניות הללו תהיה יותר מהירה מאשר סוף נשה, תלוי בכל חברה וזמנה החופשי. ככל שההסדרה שלכם תיעשה יותר מהר, זה ייתן פתן לחברות שצריכות לנהל גם לוח זמנים. אני מאמין שמי שייצא לדרך ראשון ביוזמתו, ולמיטב ידיעתי, תקנו אותי אם אני לא מבין נכון, כל חברה יכולה לצאת לדרך עם התוכנית מחר בבוקר, לא חייב לחכות להסדרה של משרד התקשורת.

אנחנו רק ניצור איזושהי נורמה שהם מחויבים לתת X מסלולים שעובדים על תנאי ההסדר.

באמת אפשר לעשות את זה הערב.

אתה יכול לכנס דיון מיוחד לחברה הראשונה שמימשה את זה.

בשמחה רבה, אני אשמח לעשות את זה.

ואז היא תקבל את אות יקיר הילדים.

יקיר ההורים.

אני אשמח לעשות את זה. מה שאני אומר הוא שעל פי התקנות לא צריך לחכות להסדרה בשביל להפעיל תוכנית כזאת. חברה יכולה להפעיל את התוכנית הזאת מחר בבוקר, ואני מברך ומחכה בצפייה רבה, ובאמת מעריך את זה מאוד, ברגע שאראה את ההסדרה מבוצעת, אני אמשוך את הצעת החוק מהכנסת. אני גם לא אקיים שום דיום בנושא הזה לפני שאראה את הביצוע ואני מקווה לראות תוצאה טובה לעניין הזה. אני גם מאמין, כידוע לכם הגשתי כבר כמה חוקים בנושא הטלפון, אני מאמין שאפשר להסדיר הרבה מאוד דברים שהוגשו כחוקים, גם בצורה של הסדרה. אני מוכן לתת את השירותים שלי כראש ועדה למשרד התקשורת ולעשות את השימועים פה, או להחליף אתכם ולעשות את השימוע בעצמי, כל שימוע יגמר תוך שלוש שעות.

מעמיסים אותנו בבג"צים.

מה זה משנה? מי שרוצה ילך לבג"ץ, ומי שלא רוצה לא ילך לבג"ץ. אם השימוע הוא הגיוני ואם יושבים ומבררים את הנושאים ומגיעים להסכמות אפשר להימנע מבג"צים, זו דרך יותר טובה מאשר ללכת לבג"ץ. אם אתם רוצים את השירותים שלי אני פה לרשותכם, רק תפעלו, בבקשה. אני מודה לכולם, הישיבה ננעלה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:10